קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום מדיניות הצבא בנוגע לחקירת מקרי מוות של פלסטינים – דוח "בצלם" היו"ר מגלי והבה: חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום שלנו: מדיניות הצבא בנוגע לחקירת מקרי מוות של פלסטינים – דוח "בצלם", הצעות לסדר-היום מס' 4512, 4529. משיב סגן שר הביטחון. אני מבקש לקרוא לסגן שר הביטחון. אני מזמין את חבר הכנסת סעיד נפאע. לא קרה כלום – אתה הגעת בזמן, כרגיל. ראשון המתדיינים, חבר הכנסת נפאע, בבקשה. סעיד נפאע (בל"ד): כבוד היושב-ראש, תודה, כבוד סגן השר, כבוד השר, כאמור, מה שעמד מאחורי ההצעה הזו הוא דוח "בצלם". אהיה נאמן למה שנאמר בדוח ואקריא משם. הדוח מציג מצב מדאיג, ולפיו חיילים שהרגו פלסטינים בשטחים כמעט שאינם נדרשים לתת על כך את הדין, גם אם נסיבות האירוע מעלות חשד כבד שפעלו באופן פלילי. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה הודיעה הפרקליטות הצבאית כי היא מגדירה את המצב השורר בשטחים כסכסוך מזוין, ומאז חקירת מצ"ח לבירור נסיבות הריגתו של אזרח פלסטיני הפכה מהכלל לחריג. המדיניות מתעלמת מהאופי המשתנה של פעולות הצבא בשטחים, ומתייחסת לכל פעילות של החיילים כאל פעילות לחימתית, גם במקרים שהיא למעשה בעלת מאפיינים מובהקים של פעילות שיטורית. הכלי המרכזי שבו נעשה שימוש על מנת לקבוע אם יש מקום לפתוח בחקירת מצ"ח הינו התחקיר המבצעי, שייעודו העיקרי הינו הפקת לקחים לעתיד ולא איתור האחראים לכשלים שאירעו בעבר. בתקופה הנדונה פנה "בצלם" לפרקליטות בדרישה לחקור 148 מקרים, שבהם נהרגו 288 אזרחים פלסטינים שלא השתתפו בלחימה. מן הדוח עולה כי רק ב-23 מהפניות, כ-15%, נפתחה חקירת מצ"ח, וב-41 מקרים החליטה הפרקליטות הצבאית שלא לחקור את האירוע. בכל שאר המקרים הפרקליטות עדיין לא הגיעה להחלטה אם לפתוח בחקירת מצ"ח גם כעבור שנים מהאירוע. פתיחת החקירה מהווה האתגר הראשון בלבד, שכן בכשליש מהמקרים שבהם נפתחה חקירה היא נפתחה רק כעבור שנה ויותר ממועד האירוע. מיותר לציין שקשה לצפות לחקירה אפקטיבית זמן כה רב לאחר האירוע. ממשיך הדוח ואומר: יחד עם זאת, נשים דגש על שינוי מערכתי בתחום זה, ובראש ובראשונה שינוי ההגדרה המשפטית של המצב בגדה המערבית כסכסוך מזוין. אני תקווה שכבוד סגן השר ישיב אם אכן לא הגיע הזמן שההגדרה הזאת ותוצאותיה ישתנו, ולהיפטר הן מההגדרה והן מההשלכות של ההגדרה הזאת. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת נפאע. אני מזמין את חבר הכנסת אברהים צרצור. ישיב לשני המציעים סגן שר הביטחון. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, מה יותר צודק בעיני בני-אדם הנמנים עם חברה שפויה, שכשפשע מתבצע באיזה מקום, אלה שהיו מעורבים בפשע הזה יובאו וימוצו נגדם כל ההליכים המשפטיים. מה שקורה היום, לצערי הרב, הדוח שמונח בפנינו, שחבר הכנסת נפאע התייחס לכמה מהסוגיות הבסיסיות שהוזכרו בו, מוכיח מעל לכל ספק. אני חושב ש"בצלם" הוא אחד הארגונים שעוסקים בנושא זכויות אדם בשטחים הכבושים בצורה מאוזנת ביותר, מנסה להביא עובדות, מנסה להוכיח את העובדות האלה, מנסה לפנות גם לכל הגורמים הממשלתיים, ובעיקר לשר הביטחון, למשרד הביטחון, כדי לקבל את תגובותיהם. מלמידה מעמיקה של הדוח הזה מתבררת תמונה מאוד מאוד עגומה, מאוד מאוד כאובה, המתייחסת להקזת דם של אזרחים חפים מפשע שלא השתתפו במצבי לחימה. הדוח מתמקד אך ורק בסטטיסטיקה של מאות, במספרים, שהם מספרים מדהימים, שחורגים מכל פרופורציה, דרך אגב. אנשים חפים מפשע, ילדים, נשים, גברים, זקנים, מכל השכבות של האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית – סליחה, בבקשה? היו"ר מגלי והבה: הזמן שלך. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): נגמר? היו"ר מגלי והבה: ניתן לך, זה בסדר. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): כל הכבוד. זה כל כך מהר. לסיכום אומר כך, יש הפרות קשות של זכויות אדם בשטחים הכבושים, כולל ירושלים המזרחית הכבושה על-ידי הכיבוש הישראלי, המגיעות עד כדי פשעים נגד האנושות. נוסף על ההפרות הגסות של הכיבוש כנגד העם הפלסטיני, מתווסף פשע על פשע. אין כל ספק שהיעדר דין-וחשבון על הפרות אלה הינו פשע שהדעת לא סובלת. ואני מסכם בשני משפטים: יש צורך בשינוי ההגדרה המשפטית, כפי שנאמר, של המצב בגדה המערבית כסכסוך מזוין. כמו כן, יש חובה בנקיטת צעדים כנגד מי שפעל בניגוד לחוק, לצורך יצירת הרתעה בקרב חיילים ומפקדים וכדי למנוע את הישנותם של מקרים שבהם נהרגים אזרחים שלא השתתפו בלחימה. כבוד סגן השר, שופטת בית-המשפט העליון אילה פרוקצ'יה הדגישה באחת מהחלטותיה – בג"ץ 7195/08 – את החשיבות של מערכת אכיפת החוק הצבאית בהסדרת התנהגותם של החיילים בשטחים. זה הדבר הבסיסי והמינימלי שאנחנו דורשים בעת הזאת. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אברהים צרצור. אני מזמין את סגן שר הביטחון מתן וילנאי להשיב למתדיינים. בבקשה, אדוני. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני לא הולך לקרוא את מה שכתבו והכינו לי היועצים המשפטיים. אני הולך להגיד לכם את ניסיוני בשנים ארוכות כמפקד קרבי בצה"ל, כולל יותר מחמש שנים קשות באינתיפאדה, שנקראת בטעות "האינתיפאדה הראשונה". אנחנו, הפיקוד הבכיר של צה"ל, רגישים לדמותו של הצבא, לא בגללכם, חברי הכנסת המכובדים, לא בגלל בית-המשפט העליון ולא בגלל שום דבר, אלא בגלל דבר אחד: אנחנו מחויבים לדמותו של צה"ל ואנחנו לא מוכנים להיות בצבא של רוצחים, ואנחנו לא בצבא של רוצחים. והפיקוד העליון עושה לאורך שנים מאמץ עליון להתמודד עם כל תופעה, קטנה כגדולה. דוח "בצלם", עם כל הכבוד, לא מהווה שום דוגמה לדבר אמין ואחראי. הוא עוד דוח שאנחנו קוראים אותו, ורק פה, על הבמה הזאת – אני לא זוכר אם זה היה השבוע או בשבוע שעבר – נדרשתי לסיפור המג"ד מנעלין, שלאחר מכן מתברר בסרטון שלא כפי שהדוח אמר, והסרטון, גם מישהו דאג לקצוץ אותו כדי שלא יראו את הכול. אמרתי גם אז שהוא לא נשפט בגלל "בצלם", הוא לא נשפט בגלל סרטון כזה או אחר, הוא נשפט כי הוא עבר על פקודות הצבא המחייבות. פקודות הצבא המחייבות מיועדות להתמודד עם התופעה הקשה שאנחנו נאלצים, עם אזרחים, להתמודד עם טרור שבצורה צינית מנצל את האזרחים שלו כגיבוי, כי הוא יודע שתהיינה על זה שאילתות בכנסת או הצעות לסדר-היום, והוא מכיר את הרגישות של החברה הישראלית לנושא הזה, כי החברה הישראלית היא חברה ליברלית, מתקדמת, והיא לא מתכוונת שהצבא שלה יתנהג בצורה שהיא בלתי מתקבלת על הדעת. לכן מפקדי הצבא עושים כל שלאל ידם להתמודד עם התופעה הזאת. אנשים נשפטים, יש כללי פעולה. כלל הפעולה אומר קודם כול שאם יש חשד לעבירה פלילית, תמיד ייפתח תיק מצ"ח. אף אחד לא יודע איך התיק הזה יסתיים, רק יודעים שהוא נפתח. זה שהוא מסתיים ומישהו כאן לא אוהב את זה, אני לא מוטרד מזה. אני סומך על החוקרים שם שהם עושים את עבודתם נאמנה. אם אני לא יכול לסמוך עליהם, אני לא יכול לסמוך גם על הרבה דברים אחרים. מעבר לזה, יש משקל רב-חשיבות לתחקיר המבצעי, כי מהותו של התחקיר המבצעי, שהוכר גם על-ידי בית-המשפט העליון, חשיבותו בזה שהוא כלי פיקודי ממדרגה ראשונה. זה לא שהחיילים צריכים להיחקר על-ידי איזה גורם שהוא לא משלהם. המפקדים שלהם אומרים להם: רבותי, כך לא מתנהגים. ולכן, כל מה שאני יכול להגיד לכם, אחרי שנות עימות ארוכות, שגוררים אותנו בכוונה להתמודד עם אזרחים. הייתי שם, כך שאני לא צריך שום סיפור של אף אחד ומה דעתו בעניין. ראיתי את זה במו-עיני ולחמתי בתופעה הזאת כל הזמן. אנחנו עושים את הכול שלא ייפגעו חפים מפשע, ולצערי נפגעים. כשהם נפגעים, יש טיפול מלא. אם אתם מכירים דוגמה, לא סיפורים כלליים, על כל דוגמה אני מוכן לעמוד פה ולתת את ההסבר; כן יאהבו אותו או לא יאהבו אותו, זה לא מעניין אותי. זה ההסבר שאליו הגענו, שהתפיסה הבסיסית זה להימנע ככל שניתן מפגיעה באנשים שהם בלתי מעורבים. האויב שלנו מתכוון לגרור אותם פנימה על מנת להביא את הדיון הזה לציבור הישראלי. ולכן, דוח "בצלם" זה עוד דוח. יש גם הרבה דוחות אחרים. כל פנייה ספציפית, אישית, עניינית – סגן שר הביטחון, מקרה כזה וכזה, למה זה נגמר כך? אני אעמוד פה ואני אתן תשובה על זה בתנאי שזה לא חלק מביטחון שדה, אני אעמוד ואני אתן על זה תשובה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לסגן שר הביטחון. מה אדוני מציע? להסתפק בדבריך או ועדה? סגן שר הביטחון מתן וילנאי: הרי המציעים ירצו את זה בוועדה. הם פה רוב כרגע, אז מה זה משנה מה אני אציע? לא, ברצינות. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): לא רוב. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: אני חושב שאפשר להסתפק בדברים האלה. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): זאת גישה מעשית. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: חבר'ה, לספור אני יודע, תאמינו לי. תוך כדי דיבור כבר עשיתי את זה. יכול להיות שזה פיפטי-פיפטי, דרך אגב. יכול להיות. אני ממליץ להסתפק בדברים שלי. היו"ר מגלי והבה: אני יכול להעיד, סגן שר הביטחון, ששמעתי אותך גם במדים ושומע אותך כאן. לא שינית את דעותיך ושמרת על כל הנושאים שדיברת עליהם. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: אני שמח על הדברים של היושב-ראש. אני לא רוצה לעבור שלב ולספר לכם איך זה היה בפיקוד שלי, ששם דיברו "מתנית", בסופו של דבר, את השפה שלי. זה לא היה מאבק פשוט, אבל היה ברור לחלוטין מה אמות המידה ואני סומך על מה שאמר היושב-ראש. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: המציעים, מה אתם מחליטים? סעיד נפאע (בל"ד): מליאה. היו"ר מגלי והבה: יש לנו שני חברי כנסת שיש להם הצעה אחרת. חבר הכנסת מסעוד גנאים, יש לך דקה. בבקשה. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, חברי חברי הכנסת, נכון, הבעיה היא כאשר הצבא או החייל הוא במצב קשה, שם הוא נבחן. שם, במצבים האלה, נמדדת המוסריות שלו. אז הבעיה, לפי דעתי, היא בעיה מוסרית. כאשר החייל חש כאילו מותר לו הכול, כאילו הוא מעל החוק, אז הוא עושה מה שהוא רוצה. ואנחנו עדים לתופעה, שסגן השר גם מכיר אותה, כולנו מכירים אותה, של המזכרות האלה, ב"פייסבוק" ואחרים, שמצולמים עם עצורים פלסטינים, עם הרוגים פלסטינים. זו תופעה קשה מאוד, מדאיגה, בלתי אנושית, שצריך לטפל בה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. חבר הכנסת טלב אלסאנע, ולאחר מכן עוברים להצבעה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו מתייחסים למקרים שהם יוצאים מן הכלל וסגן השר מתייחס לכלל. אם לא מטפלים במקרים כאלה שהם חריגים, אז זה מכתים את הכלל. ולכן, כאשר יש לנו מספר כל כך גדול של ילדים שנפגעים ויש לנו העדויות של חיילים שוברי שתיקה ויש גם כל הדוחות של "בצלם", שהם אנשים אובייקטיביים, ענייניים, שאין להם שום אינטרס להכתים את צה"ל ללא סיבה – לדעתי, לבוא ולהגיד תשובה כללית זה לא פוטר מאחריות. צריך לחקור לעומק כדי למנוע הישנות מקרים כגון אלה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה כאשר מי שיצביע בעד, זה יהיה בעד מליאה, ומי שיצביע נגד, זה הסרה. אני אומר: מי שיצביע בעד, זה יהיה בעד דיון במליאה, ככה הבנתי מהמציעים, ומי שנגד זה הסרה. עוברים להצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 6 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 8 נמנעים – אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: שישה בעד, שמונה נגד. אם כך, הנושא הוסר מסדר-היום.