קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
שביתת המחאה של ראשי הרשויות המקומיות
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
הנושא הבא: שביתת המחאה של ראשי הרשויות המקומיות, הצעות לסדר-היום שמספרן 4519, 4531, 4538, 4549, 4554 ו-4564. נתחיל עם חברי הכנסת שנמצאים כאן. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה. נתחיל עם ראשון המציעים, חבר הכנסת מוחמד ברכה. כמעט החלפנו תורים, אבל זה בסדר.
מוחמד ברכה (חד"ש):
דילגתם על משהו?
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
דילגנו על משהו, אתה צודק. העברנו אותו להמשך סדר-היום. בבקשה, חבר הכנסת מוחמד ברכה, לרשותך שלוש דקות.
מוחמד ברכה (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ידעתי שבשעה כזאת מתחילים לחפף פה חברי הכנסת, ואז עלולים לדלג.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
האמת היא שהם ממש לא מחפפים, הם פשוט נמצאים בוועדת הכספים, בדיון מיוחד, ולכן שינינו את סדר-היום.
מוחמד ברכה (חד"ש):
כן, גם זה.
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אתמול הזדמן לי, עם חברי לסיעת חד"ש, לבקר באוהל המחאה של מרכז השלטון המקומי, כדי להביע הזדהות עם הדרישות של מרכז השלטון המקומי. היום התקיימה הפגנה בהשתתפות עובדי וראשי רשויות. אני מתרשם, גברתי היושבת-ראש, שהשביתה הזאת לא נמצאת בראש מעייניו של שר הפנים, ולכן הוא אפילו לא טרח – –
יעקב אדרי (קדימה):
לכן שר הדתות משיב.
מוחמד ברכה (חד"ש):
– – לבוא למליאה, והטיל את זה על שר הדתות, חברו לסיעה. אני לא יודע אם חבר ממשלה אחר היה מתנדב לעשות את זה, אבל כנראה יש קולגיאליות מאוד עמוקה בש"ס. בסופו של דבר מי שמשלם בעד זה, זה השלטון המקומי, ראשי הרשויות והקהל, הציבור שמקבל את השירותים.
במרכז השלטון המקומי טוענים הרבה טענות, גברתי היושבת-ראש, ראשית, על חוק העיריות החדש והצורך לחדש את עבודת החקיקה בהצעת חוק העיריות. אגב, אני רוצה לומר שיש לי הסתייגויות מהחוק ההוא, אבל החוק הקיים הוא חוק מנדטורי שחובת העניין היא לשנותו. אבל השינוי שהיה מונח בימי הממשלה הקודמת לדעתי אינו משביע רצון, ולכן צריך לתת משקל להכרעה הדמוקרטית של הציבור בחוק, ואני מקווה שזה יובא בסופו של דבר לכנסת.
העניין השני הוא תקציבי האיזון, שיש להגדילם בתקציב הנוכחי לרמה של 3 מיליארד שקל, בזמן שבתקציב הנוכחי זה הולך ומתקצץ.
בעניין תקציבי הפיתוח – הדרישה היא להעמיד את התקציבים האלה על 600 מיליון שקל בשנה, כפי שהיה בשנת 2001, גברתי. 2001. אנחנו עוד לא מגיעים לרמה של 2001 מבחינת תקציבי הפיתוח, וגם מענקי האיזון. הדברים האלה אמורים דווקא לגבי הרשויות החלשות, כי הרשויות החזקות מתקצבות את עצמן.
לפני כמה ימים התקיים דיון של הוועדה למלחמה בסמים שאני עומד בראשה, והסתבר דבר שכביכול אמור להיות ידוע לכולם בכל מה שקשור ל"מצ'ינג", להשתתפות של הרשות בתקציבים של שירותים שונים. מסתבר שלמשל מתאם סמים, או רכז למלחמה בסמים בעירייה, יכול להתמנות שם אם הרשות משתתפת ב-25% "מצ'ינג", ואז יוצא שהרשויות החלשות – אין ביכולתן לשלם את ה-25%, וגם אם ראש המועצה, על אף המצוקה רוצה למנות, החשב המלווה אינו מאפשר לו. ויוצא דבר מאוד מוזר, שמי שיש להם בלאו הכי אז יש להם מתאמים למלחמה בסמים, ומי שנמצאים עמוק בתוך המצוקה – אז הם יטבעו עוד קצת.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
זה על כל שירותי הרווחה, דרך אגב.
מוחמד ברכה (חד"ש):
נכון. זה לגבי כל שירותי הרווחה. אבל מה עוד גיליתי? אחד האנשים היקרים אמר לי שבסוף השנה יש תקציבים שמיועדים, נגיד, למטרות האלה. אז היות שרשויות אינן משתמשות בתקציבים האלה, זה הופך להיות עודף שנמצא ברשות האוצר או במשרד הפנים או במשרד הרלוונטי, איזה שלא יהיה. אז הם, הכספים האלה, מוצעים לרשויות שיש ביכולתן לעשות את ה"מצ'ינג", ואז הן יקבלו גם את התקציבים שאמורים היו ללכת לרשויות החלשות, ואז הם לוקחים גם את שלהם וגם של הרשויות החלשות, כי הם יכולים.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
ברשותך, לחזק את דבריך – גם העיריות החלשות שלא יכולות לעמוד ב-25%, גם אם הן רוצות, ומדובר באמת בעיריות שיש בהן אוכלוסייה יותר רחבה שצריך לתת לה שירותי רווחה, אז אם הם לא מצליחים לעמוד ב-25%, לוקחים להם את ה-75% ונותנים אותם לעיריות החזקות, מה שאומר שכל ה-100% בסוף נופלים על העיריות החזקות.
מוחמד ברכה (חד"ש):
נכון. סוגיה אחרונה לפני שאני מסיים, גברתי.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לא נשאר לנו זמן כבר.
מוחמד ברכה (חד"ש):
כמובן. מחירי המים – הרשויות טוענות, ובצדק, שההפרטה למעשה של שירותי המים מטילה עול קשה על הרשויות, שצריכות לשלם בעד מים לגינון, בתי-ספר וכו' וכו', לשלם עוד מע"מ על זה, במקום שיהיו המים אצלן והן היו יכולות להרוויח ולגלות יותר התחשבות באנשים. גם ההעלאה המטאורית של מחירי המים היא דבר שביסודה של השביתה הזאת.
אני פונה אל שר הדתות שיעביר לשר הפנים – הוא צריך להיות שר הפנים, אדוני. הגיע הזמן שהוא יהיה שר הפנים. לא שר לענייני התנחלויות או חוק גיור – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אתה רוצה לעשות עוד סכסוך בש"ס?
מוחמד ברכה (חד"ש):
– – ואתה תלך להיות שר דתות והוא יהיה שר הפנים, אבל אי-אפשר. אחד היסודות המרכזיים של משרד הפנים, שהשלטון המקומי אינו זוכה למעט זמן מזמנו של שר הפנים.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אבל משבחים אותו בשטח.
מוחמד ברכה (חד"ש):
איזה שטח? מה השטח? אם היו חורשים בשטח כל השטח היה צריך להיות ירוק, אבל הכול יבש.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה, חבר הכנסת מוחמד ברכה. ועכשיו – חבר הכנסת מסעוד גנאים. אתה מוזמן לבוא ולומר את דבריך. לרשותך שלוש דקות.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
תודה.
גברתי היושבת-ראש, כבוד השר לענייני דתות, פנים או מה שאתה רוצה, אני חושב שהבעיה או המשבר בשלטון המקומי, הבעיה האחרונה, אני חושב, מציבה בפני השלטון המרכזי והממשלה שאלה אחת: או שהם באמת רוצים ראשי רשויות שהם מנהיגים נבחרים של ציבור שמצפה מהם לשרת אותו, או שהם סתם רוצים פקידים, סתם גופים. אני חושב שהממשלה מזלזלת בשלטון המקומי, מזלזלת באנשים ששואבים את הסמכויות שלהם מהעם שבחר אותם, ולא מהיותם איזו זרוע, איזה סניף, איזה קבלן, לא יודע מה. ואפילו אם הם זרוע, אם הממשלה אומרת שהשלטון המקומי הוא זרוע, נציג של כל משרדי הממשלה מול האזרחים – אז אם הזרוע הזאת היא במחלה, היא משותקת, זה מעיד על כך שהשלטון המרכזי הוא שמשותק, משום שכל הגוף והראש הוא המשותק, והפגם בו ולא בזרוע הזאת.
גברתי היושבת-ראש, אני חושב שאת המשבר הזה שעוברות כל הרשויות המקומיות, והערים והעיריות – במיוחד הערביות, שהן חלשות – אני חושב שהסובל העיקרי, מי שמשלם את המחיר, זה האזרח הפשוט. מחירי המים הם בשמים, והמים, שאמורים להיות מקור החיים, הם היום מקור לסבל, מקור לכאב, מקור למוות. יש תהליך של פירוק השלטון המקומי מנכסיו ומסמכויותיו. כאשר המים והביוב הולכים לתאגידים, ומי שמאחורי התאגידים אלה גופים פרטיים שמרוויחים, כאשר את החינוך מפריטים, כאשר הגבייה הולכת לחברות גבייה – מה נשאר? מה עושה שם ראש העירייה או ראש המועצה?
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חוטף את החצים – הערת אגב.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
הוא רק פקיד, בדיוק כמו בתקופה העות'מאנית. אם היום מסתמכים אפילו על החוק מהתקופה העות'מאנית, ואחר כך המנדטורית, 1934; רק שיביא להם את המסים.
גברתי היושבת-ראש, יש פתגם בערבית – לא פתגם, אולי גם שירה – שאומר ככה: רָמַאהֻ בִּאל-יַם מַכְּתוּפַאן וַקָאלַ לַהֻ אִיַאכַּ אִיַאכַּ אַן תַבְּתַלַ בִּאלְמַאאִ. את יודעת ערבית, לא? לתרגם?
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בוודאי.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
זרק אותו בים כפות ידיים ואמר לו: אל תרטיב את הראש במים. איך זה? הממשלה רוצה מראשי הרשויות להילחם באלימות, לעשות חינוך טוב, לארגן חינוך טוב, להילחם בעוני, ואת הזכרת, גברתי היושבת-ראש את הדוח של ארגון "לתת" על התלמידים, שאחד מכל חמישה תלמידים נאלץ לנשור, אחד מכל חמישה נאלץ לעבוד, ללכת לשוק העבודה כדי לפרנס את המשפחה שלו. מי יתמודד עם זה? אלה ראשי הרשויות. לפי דעתי על הממשלה להחזיר את החוזק ואת הכוח לראשי הרשויות, משום שראשי הרשויות הם באמת – הם העם.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה לך, חבר הכנסת מסעוד גנאים, ועכשיו – חבר הכנסת אברהם מיכאלי. אתה מוזמן לבוא ולומר את דבריך. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, אני זוכה פעם ראשונה לנאום כאשר את יושבת-ראש, ואני מברך אותך שתשבי על הכיסא הזה לפחות בקדנציה הזאת.
חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אכן, זעקתם של ראשי הרשויות היא צודקת, ואני חושב שהזעקה הזאת היא לא חדשה, לצערנו. הזעקה הזאת כבר נמשכת כמה וכמה קדנציות. אבל אני חושב שהם זוכים הפעם דווקא לאוזן קשבת, אוזן קשבת במשרד הפנים, ושר הפנים עומד אתם בתמיכה בהם, ואני אפילו יודע ששר הפנים הופיע בפני ראשי הרשויות ששובתים היום מול משרד ראש הממשלה שם ואמר להם שהוא יעלה את הטענות שלהם בפני ראש הממשלה.
אני אקריא כמה נקודות שראשי הרשויות העבירו אלינו, שאנחנו נדע מה הן הבקשות שלהם מראש הממשלה.
מעבר לחוק העיריות החדש ותקציבי האיזון ותקציבי הפיתוח, שחבר הכנסת ברכה העלה קודם, הם מבקשים הסכם שכר חדש מול ההסתדרות ועובדי המגזר הציבורי, כי באמת, לא ייתכן שנחתם הסכם שכר רחב-היקף ובעל השלכות רבות על השלטון המקומי, ללא שיתוף שלהם וללא שיפוי מלא וקבוע עבור כלל הרשויות המקומיות בארץ. השלטון המקומי לא יוכל לחתום ולאשר את הסכם השכר.
יש גם שחיקה תקציבית רב-שנתית בתקצוב הרשויות המקומיות על-ידי משרדי הממשלה, במיוחד משרד החינוך, שהקטין בעשור האחרון את שיעורי ההשתתפות בתקציבי הרשויות במאות מיליוני שקלים.
תעריפי המים לצריכה ציבורית – בשנתיים האחרונות תעריפי המים עלו לסכומים מדהימים, מ-2.3 ש"ח, גברתי היושבת-ראש, לקוב מים, ל-12.5 ש"ח לכל קוב מים. תאגידי המים לביוב – צריך לבטל את חובת התאגוד ברשות המקומית שבה ניהול משק המים נעשה באופן יעיל ואיכותי, ולהפוך את תאגידי המים והביוב שכבר הוקמו לתאגידים עירוניים לכל דבר ועניין.
צריך למצוא פתרון למצוקת הרשויות המקומיות החלשות, במיוחד הערביות והדרוזיות, וגם תקציבי מפעל הפיס – לחלק אותם בצורה אחרת ושונה.
ובאמת, הדרישות האלה הן חשובות מאוד, וראש הממשלה הוא שאמור לפתור את הדברים, גברתי היושבת-ראש. לא יכול להיות ששר הפנים יתמודד מול שר האוצר ובסוף – ראש הממשלה ישב בצד. ראש הממשלה צריך לקחת על עצמו את פתרון המשבר, ואפילו להקים ועדת שרים לענייני שלטון מקומי, לא באופן חד-פעמי ובאופן זמני, אלא ראש הממשלה צריך לעקוב שהדברים האלה יבוצעו במסגרת ועדת שרים קבועה שתעקוב אחרי פתרון הבעיות של הרשויות. אחרת, אנחנו נתגלגל מקדנציה לקדנציה, משר פנים לשר פנים, והבעיות האלה לא תיפתרנה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אם תרשה לי, אני רק אוסיף שחלק מהבעיות שהועלו בפנינו גם היום, כשהיינו אצל השובתים – גם ההטמנה של הפסולת עלתה ביותר מ-200% על כל טון פסולת, אז צריך גם את זה להביא בחשבון.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
מישהו מרוויח מזה כסף, כנראה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
כנראה. אולי גם את זה יפריטו. תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאלי. וכעת – חבר הכנסת מגלי והבה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
מגלי והבה (קדימה):
תודה. גברתי היושבת-ראש, נדמה לי גם שיצא לנו לברך האחד את השני, אבל אני מברך אותך, כי פעם ראשונה שאני נואם כשאת כאן יושבת-ראש. כל מה שאת רוצה – אני לא רוצה להגיד מה שמיכאלי אמר: סוף הקדנציה או תחילתה. העיקר שתעשי מה שאת רוצה, וכיף גדול שאת בנשיאות.
אדוני השר, ונדמה לי גם חברי חברי הכנסת, כשהעלינו את הנושא על סדר-היום הכוונה שלנו היתה באמת שתהיה התייחסות יותר רצינית. אני ציפיתי שהנושא של הדיון, וכך עלה בנשיאות, יהיה ממש אחרי הצעת חוק. נתחיל בנושא הזה – לציין את בעיית השלטון המקומי במדינת ישראל. צר לי, חבר הכנסת מיכאלי. אני חבר בוועדת הכספים, כאשר מופיע אצלנו שר הפנים ומופיע אצלנו שר האוצר, ושר הפנים אומר: עם התקציב שהקצה לי האוצר אני מסתדר – זאת אומרת שהוא אחראי למשבר הרשויות לא פחות, ואפילו יותר, משר האוצר. נגמר העידן של לתרץ את הכול על האוצר.
מוחמד ברכה (חד"ש):
הוא מתפקד תחת מחאה – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
פירקתם את ש"ס לסיעות יחיד. כל יום עוד אחד.
מגלי והבה (קדימה):
מה שאני רוצה להגיד, חבר הכנסת ברכה – שמענו את שר האוצר כאן, והוא דיבר על סדר העדיפויות הלאומי מבחינתו בשלושה נושאים: החינוך; התעסוקה; התחבורה והתשתיות. הוא לא שם בראש מעייניו את הנושא החברתי ואת נושא השלטון המקומי הקורס. כל מי שחושב שבססמאות אפשר לעשות ולנהל מדינה, טועה. אנחנו ישבנו אתמול, גברתי, על נושא חוק ההסדרים, והיום אנחנו ממשיכים – על תקציב המדינה. בושה. אנחנו, כחברי האופוזיציה, קל לנו להגיד את הדברים, אבל אנחנו רואים את ההתפתלות של חברי הקואליציה, שהממשלה מכינה תקציב, מכינה יעדים לשנתיים – ויכול להיות שזה התקציב האחרון שנצביע עליו בכלל בכנסת. לא ייתכן שככה יתייחסו לשלטון המקומי. לא יכול להיות.
אני אומר לך, ראשי הרשויות עמדו – ואנחנו כבר מלווים פה את ראשי הרשויות הרבה זמן – חלקם עמדו בתוכניות הבראה, חלקם קיצצו ופיטרו, ואין יותר מה לעשות ברשויות המקומיות. וכל מה שהובטח להם על-ידי משרד הפנים לא שולם, בטענה שהאוצר לא משלם לו. את זה כבר הציבור – ומי זה הרשויות המקומיות? זה מתן שירותים וסדר לאוכלוסייה המקומית, בכל הארץ, מכל העדות ומכל האוכלוסיות, והיום השלטון המקומי לא עומד בייעוד שלו. נקטע לו הכול, אין לו תקציבים. להוריד 53% מתקציב מענקי האיזון – זאת אומרת להרוג. כשאנחנו מדברים על רשויות, גברתי, 11 רשויות הן בגירעון תקציבי. כל הכסף שאתה מייעד להם – הם לא יכולים לעמוד בשום תוכנית.
ואני אומר ומסכם את הדברים – אנחנו מרגישים את תחילתה של התקוממות עממית. ראינו את זה היום בוועדת הכספים בנושא השיכון, ואנחנו רואים את זה בשלטון המקומי. הממשלה הזאת ממיטה עליה אסון, וימיה, אני מקווה, לא יארכו, כי המצב שהגענו אליו הוא בלתי נסבל, ואם עכשיו לא משנים, כשאנחנו מאשרים תקציב – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
זה לשנתיים.
מגלי והבה (קדימה):
לשנתיים, כן. – – אז שלא יספרו לאף אזרח במדינת ישראל שהנה, הפתרון יהיה אחרי 1 בינואר. תודה רבה, גברתי.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לחבר הכנסת מגלי והבה. כעת – חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
מוחמד ברכה (חד"ש):
זו ממשלה גאונית. עשתה בארבע שנים שני תקציבים.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, בשלוש דקות לא ניתן אפילו לגעת בקצה קצהו של השלטון המקומי, אבל אני, יושב-ראש ועדת הפנים בעבר, יכול להגיד לך שהשלטון המקומי קרס לפני שלוש שנים. כל מה שעושים עכשיו – עושים לו החייאה. השלטון המקומי במצוקה כבר יותר משלוש שנים – מאז קיבל פורז את המשרד, השלטון המקומי, שמנוהל על-ידי משרד הפנים.
מוחמד ברכה (חד"ש):
זה לא שלוש שנים.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
חמש שנים.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אז אמרתי שלוש שנים בקריסה, ואמרתי שמאז קיבל פורז את המשרד, השלטון המקומי, שמנוהל על-ידי משרד הפנים, הפך למחלקה במשרד האוצר. צריך להגיד את האמת, גם אם היא לא נעימה. היה אפילו שר פנים שהסכים אתי, שזה לא מחלקה – אגף באוצר.
עכשיו, מי זה השלטון המקומי? השלטון המקומי זה החברה הישראלית, זה אנחנו. אם אין לנו שלטון מקומי, אין לנו חברה ישראלית. זו המשמעות. אז יהיו 14–15 ערים גדולות, חזקות, עם עודפים של כספים – ועכשיו ראינו אותם, איך עמדו על הרגליים האחוריות, הגדולים החזקים, כשרצו לקחת להם את תאגיד המים והביוב. עכשיו אני אגלה לכם סוד. אני הייתי בוועדת הפנים כשחוקק החוק הזה. החוק הזה לוקח לערים החזקות את הבנק הנוזל הכספי שלהם. זו האמת. כשיש לראש עיר גדולה כמו הרצלייה או רעננה, משק ביוב ומים, 15–20 מיליון שקל, ויש לו בעיה בפרויקט מסוים, אז הוא מייד מעביר כסף. עכשיו, נותנים לו את הבנק, הכסף הנזיל. והוא גם לא משקיע בביוב, ואנחנו מדי פעם גם רואים זיהומים.
אז אמרו: תאגיד מים וביוב זה משק סגור. מה שהוא ירוויח הוא ישקיע בתשתיות, בצנרת, לטובת האזרחים, כדי שיהיו להם מים נקיים, בין היתר. אבל אני לא אומר רק את זה; אני אומר: אנחנו צריכים גם ככנסת – קודם כול השלטון המקומי. סליחה, עם כל הכבוד, אם הם היו מתנהלים שם כמו שצריך – אני אגלה לך סוד: אני הובלתי מאבק בשבילם, והם הלכו להתפשר עם ביבי נתניהו, שר האוצר בזמנו. כשוועדת הפנים עומדת לימינם, הלכו להתפשר עם שר האוצר, עם נתניהו. אז אמרתי להם בבוקר וגם אתמול: קודם כול אתם תצאו לעזור לעצמכם. אנחנו ככנסת נגבה אתכם ונלך אתכם עד הסוף, ונכריח את הממשלה להקים ועדת שרים לעניין השלטון המקומי, בראשות שר הפנים, עם שר האוצר אתו והשרים החשובים, כדי שנשקם את השלטון המקומי באופן אמיתי, ולא עוד פעם ניתן אקמול לחולה סרטן. כי זה הבית שלנו, זה הבית. עם כל הכבוד לחברי הכנסת והשרים, אנחנו חוזרים בסופו של יום לבית שלנו, איפה שאין מדרכה, ואיפה שהביוב זורם בכביש, ואיפה שאין בית-ספר ולומדים בחדרים שכורים.
אני חושב שאני צריך לתקן את חבר הכנסת ברכה. לא רק הכפרים הערביים, גם עיירות פיתוח וגם יישובים קטנים אחרים קורסים כמו השלטון המקומי ביישוב הערבי. ממש קורסים, זו אמת.
מוחמד ברכה (חד"ש):
– – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אז הוספתי לך. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. כעת יעלה נציג הממשלה, השר יעקב מרגי, לתת את תשובת שר הפנים.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
גברתי היושבת-ראש, תרשי לי להצטרף לברכות. לא זיהיתי אפילו. אני מאחל לך הצלחה. לי אין ספק שאת תצליחי לנהל את הישיבות בטוב טעם ובחן ובחסד, עם חברי הכנסת.
חברי חברי הכנסת, שר הפנים רואה עין בעין עם ראשי הרשויות את מצוקתם התקציבית, לנוכח זאת שכמה שנים ברצף קוצצו מענקי האיזון לרשויות החלשות. הם קוצצו פעם אחר פעם עד לכניסתו של שר הפנים השר אלי ישי, שבלם מגמה זו על-ידי תוספת של 1.2 מיליארד שקלים לתקציבי הפיתוח ותקציבי האיזון ביחד. נוספות על כך מטלות שלטוניות שמוטלות על הרשויות מפעם לפעם על-ידי השלטון המרכזי. שר הפנים מצר על כך שאף תוספת זו שהשיג בתקציב 2011–2012 אינה מספקת את החוסרים ואת הגירעונות של הרשויות המקומיות.
נוסיף על כך מגמות נוספות שהשלטון המרכזי יוזם כלפי השלטון המקומי – לדוגמה, כפי שהזכרתם פה, תאגידי המים. מי שמכיר היטב את נושא תאגידי המים יודע שאין איוולת גדולה מכך. מקימים עוד גוף עתיר תפקידים שקיבל מנדט להעלאת תעריפים ללא פיקוח והגבלה וללא הצדקה. מתקיימים דיונים בוועדות השונות או בממשלה. באים רפרנטים ממשרד האוצר, מציגים לנו תאגידים רווחיים ומצב תשתיות המים משופרות. אני אומר לכם, הם באים לדון שלא בתום לב ומציגים מצג – לא אומר מצג שווא, מצג אמיתי אבל לא מאוזן, לא אובייקטיבי. הם לא מציגים בדיון הזה כמה משרות נוספו, מה רמות השכר של אותם בעלי תפקידים בתאגידים.
אני רוצה לומר לכם, ישב אצלי ראש רשות והסביר לי – במקרה הוא גם קרוב משפחה שלך, ראש עיריית מודיעין. הוא אמר לי: לא מספיק שתאגידי המים מנהלים את משק המים ברשות המקומית, הם עושים לרשויות המקומיות את אותו תמחור כמו שהם עושים למשקי הבית, אבל אומרים לראש הרשות שתחזוקת התשתיות בשטחים הציבוריים, בשטחים העירוניים הכלליים – אני לא מתחזק. אומר לו: בסדר, אז תוריד את התעריף.
אין ספק שתאגידי המים יהיו רווחיים. אין ספק שאחרי תקופה קצרה הם יציגו קופות של מיליונים. החשש של ראשי הרשויות, ואני אומר לכם שגם שלי, שבעוד חמש שנים – ואם נהיה פחות אופטימיים, בעוד עשר שנים – יבוא שר אוצר כזה או אחר ויפריט את תאגידי המים. שוב נמצא את תאגידי המים בידיים – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
למה אתה מחכה לשר האוצר?
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
רגע, רגע, אני עוד לא אמרתי. אני אומר לך את דעתי האישית. אני אומר לכם, ראיתם אדם שמוכן לקבל לידיו עסק רווחי בתמורה מינימלית? זאת ביצה שמטילה ביצי זהב. למה שהם לא יופרטו?
לכן, אני אומר: אלה כספי ציבור. אין ספק שתאגידי המים – זאת איוולת. אי-אפשר לקחת מראשי הרשויות את המפעלים האלה. נכון, הם ביססו; נכון, הם עזרו לרשויות המקומיות; נכון, אין מה לעשות. מי שמכיר את המצוקות של הרשויות המקומיות, מי שמכיר את המצב הכספי של הרשויות המקומיות – זאת פצצה מתקתקת. אני אסביר לכם. לרשויות מקומיות שמצליחות היום לשלם משכורות, הרשויות הנמוכות, אלה עם מענקי האיזון, ברוב רובן עם חובות עתק בהלוואות – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
איך אתה אומר את הדברים האלה? מה אתם עושים כאילו משברון על גיור בצה"ל בזמן שאתם יכולים לשרת את הציבור בצורה נאמנה בעניין של מחירי המים?
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אולי יש לו הפתעה בשבילך.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
בסוף תשמע ממני.
מוחמד ברכה (חד"ש):
באמת? יש הצעה?
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני מחכה.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
בסוף תשמע. כרגע אני מציג לכם את המצב. כמה שאתם חושבים שהוא חמור, הוא חמור עוד יותר. אני אומר לכם, רובן של אותן רשויות מצליחות – איך אומרים במושג שלנו? לגמור את החודש עם עוד הלוואות, עם עוד אשראי, עם עוד איגרות חוב כאלה ואחרות, והן משועבדות לשנים רבות, לכמה עשורים.
לכן, רבותי, לסיום, גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אין ספק שיש צורך מיידי בדיון ממצה של שר הפנים, האוצר והשלטון המקומי. לפי מה שנמסר לי משר הפנים לפני הדיון הזה, אכן זה אמור להתקיים בזמן הקרוב – אני אומר לך, חבר הכנסת ברכה, גיור בצה"ל לא היה משברון ולא נעשה משברון; היה דיון אמיתי מצדנו לבוא ולהציג מצג אמיתי. אין ספק ששלטון מקומי בקריסה זה לא בעיה רק של ש"ס, זאת בעיה של כל המדינה, בעיה של ראש הממשלה תחילה. אני שמח וגם שר הפנים שמח שהנושא הזה עלה. הוא אמר את זה גם בפני ראשי הרשויות בהפגנה שהיתה – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
עדיין מתקיימת.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
– – – באותה הפגנה שהיתה מול משרד האוצר.
אני אומר לכם, רבותי, יפה שעה אחת קודם. זאת דעתו של שר הפנים, אני לא אומר דברים מלבי. דעתי, תהיה מכובדת ככל שתהיה, היא אמירה שלי כשר בממשלה, אבל אין ספק שאי-אפשר להרגיל, כאותו משל, את החמור לא לאכול. בסוף, בסוף, הרגלת אותו לא לאכול וכבר אין לך חמור. זה מה שהולך לקרות עם הרשויות המקומיות.
אני אעביר את התחושות, אני אעביר את המסרים, גם לשר הפנים וגם בישיבת הממשלה הקרובה. תודה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה. מה השר מציע?
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
אני יכול להציע דיון במליאה. אם הם רוצים משהו אחר, בשמחה רבה.
גאלב מג'אדלה (קדימה):
ועדת הכספים.
יעקב אדרי (קדימה):
ועדת הכספים.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
יש הצעה אחרת? חבר הכנסת יעקב אדרי, בבקשה.
יעקב אדרי (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני באמת רוצה להצטרף לכל הברכות.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה.
יעקב אדרי (קדימה):
באמת, חברת כנסת לדוגמה. אדוני השר, אני מקווה שקודם כול, כאשר יהיו הצעות לסדר-יום בנושא דתות, לא יבוא שר הפנים לענות במקומך. אני מברך את השר, שבאמת יש לו רצון אדיר, והוא גם מתמצא בנושאים. אבל זה נשמע לי כאילו – אמרת בשם השר שהוא פשוט משתתף בצערם של ראשי הרשויות. זה כמו ניחום אבלים. אני משתתף בצערכם. יש בעיות, הוסיפו לכם צרות, תאגידי מים, קיצצו בתקציבים. למי אתה אומר את זה? באמת, למי השר אומר את זה? הוא השר, הוא המופקד על העניין הזה.
היום הייתי עם היושבת-ראש בביקור אצל ראשי הרשויות, עם חבר הכנסת גנאים שהיה שם אתנו. שמענו את המצוקות, את הבעיות הקשות. הזעקה באמת קשה מאוד. אתה תעביר לו את התחושות. השר יודע את כל העניינים האלה. תאמין לי, יעקב, הרי אתה יודע, השר מבין את העניינים, הוא יודע מה צריך לעשות. הוא צריך פשוט לדרוש יותר תקציבים, לפרק את התאגידים באותה הזדמנות ולהפסיק עם ההפרטות, כי בסופו של דבר מי שסובל זה האיש הקטן ביישוב. תודה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
מה אתה מציע?
יעקב אדרי (קדימה):
ועדת הכספים.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אז אנחנו נעבור להצבעה. מי שבעד – להעביר את הנושא לוועדת הכספים. מי שנגד – בעד להסיר את זה מסדר-היום. הצבעה. מי שבעד, הוא בעד להעביר את הנושא לוועדת הכספים.
הצבעה מס' 24
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
ובכן, שבעה הצביעו בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובעת שהנושא יעבור לדיון בוועדת הכספים.