קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום שטח השיפוט של העיר סח'נין היו"ר אורלי לוי אבקסיס: עכשיו לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעה לסדר-היום בנושא: שטח השיפוט של העיר סח'נין, שמספרה 4304. חבר הכנסת מסעוד גנאים, אתה מוזמן לעלות. לרשותך שלוש דקות. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השרים, האמת, למרבה הפתעתי, אני מסתכל על פרוטוקול ועדת הפנים משנת 2005. אני רואה שבדיוק באותו תאריך, אולי יום אחד – היום 22, נכון? אז ב-21 בדצמבר 2005 דנו בוועדת הפנים, שהיתה אז בראשותו של חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, בבקשת סח'נין להרחבת שטח השיפוט שלה ובהחלטת ועדת חקירת הגבולות שמונתה בזמנו. אז אני מקווה שהתוצאות היום יהיו יותר טובות, אף שהמלצת ועדת הפנים היתה לבטל את המלצות – – – כל השרים עסוקים בוועדת הכספים, עסוקים בכסף – חברי כבוד השרים, אני אבקש. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אני אוסיף לך זמן. גאלב מג'אדלה (העבודה): – – – לבטל את ההמלצות. לצערי, הן היו המלצות איומות – – – מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): נכון. גברתי היושבת-ראש, האמת שהסיפור של תוכנית הרחבת שטח השיפוט של סח'נין דומה לסיפור של הרבה יישובים ערביים אחרים, שעד היום או שהתוכניות מוקפאות, או שעדיין אין החלטה בקשר להמלצות הוועדות הגדולות שהוקמו בזמנו. היום סח'נין היא עיר שמונה כ-27,000 תושבים, ושטח השיפוט שלה הוא 9,600 דונם. היא קיבלה מעמד עיר, אדוני השר לענייני דתות ולענייני פנים ולכולם, לכל דבר, אם אתה רוצה. השר לשירותי דת יעקב מרגי: שר-על. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): שר-על. אתה יודע, זה באופנה. היא קיבלה מעמד של עיר בשנת 1995, אבל למרות זאת, עד עכשיו היא לא הורחבה. השטח שלה נשאר 9,600 דונם – שטח השיפוט, אני מתכוון. בשנת 1948, למשל, שטח סח'נין היה יותר מ-70,000 דונם, אבל 70,000 הדונם, ויש כאלה שאומרים אפילו יותר – יש מהם רק היום כ-9,000 דונם, והשאר הופקעו ונגדעו משטחה. במהלך השנים הוקמו סביב סח'נין יישובים יהודיים כמו יובלים, שחר, אשבל, מעלה-צביה, וכולם במסגרת המועצה האזורית משגב. המועצה האזורית משגב מונה היום כ-18,000 איש, אבל שטח השיפוט שלה קרוב ל-190,000 דונם. סח'נין – 27,000 נפשות, ושטח השיפוט רק 9,500 דונם. 70,000 הדונם לא הלכו לירח ולא לחלל, אלא הם הופקעו, ועל אדמות אלה הוקמו היישובים של המועצה האזורית משגב, לצערי הרב. אני חושב שהמטרה של הקמת מועצות אזוריות היתה זו: להשתלט על יותר אדמות ולהגביל את התרחבות היישובים הערביים, במיוחד בגליל, במקום שאני גר בו. גברתי היושבת-ראש, ב-2003–2004, כאשר התחילה ועדת הגבולות לפעול ולעבוד, אני הייתי חבר עיריית סח'נין, ואני ליוויתי את כל הישיבות, את כל הסיורים שאנחנו עשינו, עיריית סח'נין – וגם שכנינו ממשגב, שלא רוצים אותנו, התברר לנו שגם הם ערכו אותם. האמת, אני נדהמתי. נדהמתי לשמוע אותם, משום שהם סירבו. מי שהתנגד לתוכנית ההרחבה זה המועצה האזורית משגב. עד היום עלי לזכור – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: רק אם אפשר לקצר, כי זמננו תם מזמן. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): זאת הצעה לסדר-היום, עשר דקות. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אני מוסיפה. חנין זועבי (בל"ד): תתחיל מאפס. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): מאפס לא, אבל שלוש דקות, שתי דקות, תלוי כמה שמע כבוד השר. זה עשרות שנים שטח השיפוט של סח'נין לא הורחב, אז הבקשה היא משנת 1998–1999 נדמה לי; יש תוכנית להרחבת שטח השיפוט. בגלל ההתנגדות של המועצה האזורית משגב הקים משרד הפנים ועדת גבולות, ועדת חקירת גבולות, ועדת-ביגר. הוועדה הזאת התחילה לפעול, ונדהמנו שהיישובים היהודיים העבריים שסביבנו לא רוצים שנתרחב, לא רוצים שנתקרב, כאילו האדמות האלה הן שלהם. שמענו שם דברים גזעניים – אני שמעתי באוזן שלי, לא בתקשורת, לא באף מקום. אני כחבר עירייה ליוויתי את כל הישיבות. הם אמרו: ממילא אתם מפריעים לנו בחתונות שלכם, ובקולו של המואזין לתפילה. אתם רוצים שנסכים שתתקרבו אלינו? אמרנו להם: אנחנו לא הזמנו אתכם לבוא ולשכון בקרבנו, אתם שבחרתם לבוא, אתם שבחרתם לבוא, אז תכבדו אותנו. הדבר המדהים השני הוא שהם כולם, כל היישובים הם יישובים קהילתיים – אלה היישובים שרוצים כמה חברי כנסת לעשות להם חוק קבלה ליישובים. אז בלי חוק קבלה הם כאלה שלא סובלים ולא רוצים אף ערבי שם. יש שם יישוב שנציגים שלו אמרו דבר מוזר, אמרו: אתם תפגעו באורח החיים הכפרי שלנו כי אתם מעיר. גברתי היושבת-ראש, אני מזמין אותך לבוא לבקר בעיר סח'נין, כדי שתדעי, ותבקרי ביישוב יובלים שליד סח'נין, כדי שתדעי שהם מעיר. אנחנו בעיר רק בשם, והשאר, כל התשתיות – כפר. דבר שלישי – הם תמיד בסיורים שלהם הסתכלו מזרחה. הכוונה היא שיש שטח בינינו לבין הכפר עראבה, שהוא שטח שנטוע בעצי זית, עצים עתיקים שאנשים מתפרנסים מהם. הם תמיד כיוונו את הוועדה – למה סח'נין לא התרחבו מזרחה. אמרנו להם: זה שטח ירוק, זה שטח עתיק שאנחנו רוצים לשמר אותו. למה אתם רוצים שנתחשב באורח החיים שלכם אבל אתם לא מתחשבים באורח חיים שלנו? זו הנקודה העיקרית, גברתי היושבת-ראש. גם שר הפנים – נדמה לי שר השיכון, כאשר היתה בעיית חריש, אמר: ניתן להם שיתרחבו בקהילה שלהם. נו, תיתנו לנו. אתם לא נותנים לנו להתרחב ביישובים שלנו, וגם כאשר רוצים באיזה עיר מעורבת – גם לא רוצים אותנו. אז לאיפה ללכת, ריבונו של עולם? האדמות האלה של כל היישובים שסביבנו הופקעו מתושבי העיר סח'נין בשנות ה-60 ובשנות ה-70. גברתי היושבת-ראש, המועצה האזורית משגב הקימה אזור תעשייה בשם תרדיון. שינו אותו לפני שנתיים – אזור תעשייה משגב – כדי שזה יהיה על שמם. אזור תעשייה זה הוקם על אדמותיהם של אנשי סח'נין, ועד עכשיו יש אדמות פרטיות לאנשים מסח'נין, אבל מה חלקה של העיר סח'נין שם? כלום. אומרים לך: יש שם עובדים ערבים. הארנונה שלכם, הרווח שלכם, אבל הזיהום, הקרינה, הזבל הוא על העיר הסמוכה סח'נין. הוקם גם, גברתי היושבת-ראש, מפעל רפא"ל – לפיתוח אמצעי לחימה – וחלק ממנו, בצד הדרומי, הרבה, חלק גדול ממנו על אדמות של סח'נין. בשנת 1999 או 1998, נדמה לי, הוקם מחנה צבאי כ-100 מטר מבתי מגורים של סח'נין. עד היום יש לידו שני בתי-ספר. אני לימדתי באחד מהם. תמיד היינו שומעים את היריות ואת כל אמצעי הלחימה. לאחרונה פרצה שם אש, אז מכבי האש העדיפו לכבות בהתחלה במחנה, ואחר כך לבוא לבתי-הספר ולכבות את השרפה לידם. גברתי היושבת-ראש, בשעתו, כבוד השר, בא סגן שר הביטחון אפרים סנה מפני שהיה מאבק, והעירייה רצתה לעתור לבג"ץ, והיו הפגנות. אז הוא הבטיח, אמר: תסכימו למחנה ואני מבטיח לכם, וכתב את זה בכתב, ששטח השיפוט של סח'נין יתרחב לפחות ב-3,500 דונם. ההבטחה עפה באוויר. אין אף אחד שמקיים הבטחות. המחנה ישנו, אזור התעשייה ישנו, רפא"ל ישנו, זיהום יש, קרינה יש, רעש יש, לסח'נין מה יצא? כלום. אני אקצר. הקימו ועדת גבולות בשם ועדת-ביגר. הוועדה הלכה, סיירה, שמעה, בסוף היא הגישה המלצות; המליצה. הבקשה של סח'נין, שכחתי להגיד – הם ביקשו להתרחב ב-8,400 דונם; בטח הם לא ציפו שיסכימו לכל ה-8,400, אבל לפחות חצי, לפחות. הוועדה, מה עשתה? היא הסכימה רק ל-1,700 דונם. האירוניה – מה-1,700 יש 1,200 באזור דרומי, שאנחנו קוראים לו תל-מורסן, ולפי התמ"א האזור הזה הוא אזור יער, זאת אומרת, אני לא יכול להתפתח לשם ולהפוך אותו לאזור מגורים. זאת אומרת, 1,700, מזה 1,200 יער, מה נשאר? 550 דונם, וזה בדיוק מה שרצתה המועצה האזורית משגב. הבעיה היא שאתה הולך לממשלה, הולך למשרד הפנים, אומרים לך: תעשה איזה סולחה, תבוא להסכמה בינך לבין משגב. משגב לא רוצים שאנחנו נתרחב, לא רוצים. האינטרס שלהם אומר שאנחנו צריכים להיות יותר רחוקים. הצענו להם גם להביא איזה כוח מהאו"ם כדי להפריד בינינו, אבל הם עד עכשיו לא הסכימו. אז המלצות הוועדה, גברתי היושבת-ראש, הן מנובמבר 2005 על שולחנו של שר הפנים. עד עכשיו, חמש שנים, לא שמענו כלום. לא רק שר הפנים הנוכחי אלי ישי, אלא היו כארבעה שרי פנים, ואף שר פנים לא התייחס אליהן. למה הם מחכים? אז תגיד, או שאתה מקבל את ההמלצות או לא. עיריית סח'נין לא מקבלת את ההמלצות, כי הן לא עונות על הצרכים הבסיסיים שלה, ואלה תכתיבים של המועצה האזורית משגב. אז תפאדל, אתה השלטון המרכזי, תפתור לי את הבעיה. אני אזרח שרוצה להתרחב, יש לי בנייה, יש לי גידול. לאיפה ללכת? היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אז גברתי היושבת-ראש, אני מקווה לפחות לשמוע תשובה בקשר להמלצות של ועדת-ביגר, ולא להגיד עוד פעם לעיריית סח'נין: תלכו, תעשו סולחה עם משגב, כי שם לעולם לא רוצים סולחה עם סח'נין. תודה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: מזכיר איזה משא-ומתן מסוים. תודה רבה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. עכשיו יעלה כבוד השר יעקב מרגי לתת את תשובת שר הפנים. בבקשה. השר לשירותי דת יעקב מרגי: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת – שטח שיפוט של העיר סח'נין. בדברי ההסבר להצעה לסדר-היום נטען כי שטחה של העיר סח'נין הוא כ-9,700 דונם וכי בקשת העירייה היא הגדלת שטח השיפוט שלה בכ-8,000 דונם משטחה של המועצה האזורית משגב. דרך אגב, חבר הכנסת מסעוד גנאים, אני זכיתי, כחבר הכנסת, להיות – – – מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אלה שטחי סח'נין, חלק מהם תחת שיפוט משגב. השר לשירותי דת יעקב מרגי: בסדר. אני עוד זכיתי להיות כחבר הכנסת באחד הדיונים בוועדת הפנים בראשותו של גאלב מג'אדלה בנושא הזה, וכבר אז אתה ראית שהדברים – אבל בוא, אקרא את התגובה ונראה לאן אנחנו הולכים. בשנת 2004 הוקמה, לבקשת עיריית סח'נין, ועדת גבולות בראשותו של פרופסור גדעון ביגר – זו אותה ועדת-ביגר שהזכרת. הוועדה הגישה המלצה למשרד בשנת 2006, אולם המלצה זו לא אושרה על-ידי המנכ"ל דאז, ומשכך גם לא הורחב שטח השיפוט של העיר סח'נין. מנכ"ל משרד הפנים דאז, מר רם בלינקוב, לא קיבל את המלצות הוועדה ולא העבירן לשר הפנים דאז, רוני בר-און. לאחר חילופי גברי במשרד הפנים בשנת 2009, ולבקשת עיריית סח'נין, הועלו המלצות הוועדה פעם נוספת בפני מנכ"ל המשרד דאז, מר אריה בר, וגם מר אריה בר לא העביר את המלצות הוועדה לשר מאיר שטרית. בינתיים הוגש בג"ץ כנגד מינויו של פרופסור ביגר ליושב-ראש הוועדה, בשל זיקה פוליטית למפלגת ישראל ביתנו. לנוכח כל זאת הומלץ בפני העירייה כי ככל שברצונם להעלות בקשתם לתוספת שטחים לעיריית סח'נין, אנו ממליצים בפניהם להגיש בקשה על הקמת ועדת גבולות חדשה בעניינם. זאת אומרת, תתחיל את כל המסלול להרחבת גבולות עוד פעם, מחדש. אני רוצה לומר לך, גברתי היושבת-ראש, לפני כחודש וחצי ביקרתי בעיר סח'נין כאורח של מכללת בדארנה. אני רוצה לומר לך, אין ספק שאת נכנסת לעיר – את יכולה להיכנס לערים ולכפרים ואת חשה באוויר איפה יש דו-קיום. בסח'נין יש דו-קיום, יש אווירה מאוד פתוחה. המכללה – התפעלתי. תרשה לי לנצל את ההזדמנות, זו ההזדמנות שלי. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אתה השר. השר לשירותי דת יעקב מרגי: מכללה – וחבל שאין עוד רבות כמותן במגזר הערבי, וחבל ששר החינוך לא שומע את זה. אני, כאיש הדרום, רואה סטודנטים וסטודנטיות שנוסעים ונוסעות ושוכרים דירות בעלויות גבוהות, והם ביקשו את זה. המכללה בצפיפות אוכלוסין מרובה. אני נהניתי לראות, נהניתי לעמוד מקרוב על המגמות, על התכנים, על הגישה. אני חושב שהגישה הזאת צריכה להיות בכל התחומים. כשאני אומר שהייתי בעיר סח'נין – את רואה את הצפיפות. מי שייקח – לא מפני שאני עומד פה ועומד מולכם – קחו את דברי הימים של הכנסת, אם אני לא טועה, גם בכנסת הזאת וגם בקודמת, כחבר כנסת, אני תמיד אומר: אם אתם רוצים ואם הממשלה רוצה לאכוף את חוקי הבנייה ולעבוד לפי תב"עות מאושרות, אנא תקדמו את תוכניות המיתאר, תאפשרו בצורה אובייקטיבית. אי-אפשר לומר: זה המצב, קדימה. אני חושב שצריך להרים את זה. משרד הפנים אומנם חייב לעבוד לפי נהלים, משרד הפנים חייב לעבוד לפי נהלים. גם הוא, אם ירצה להרחיב את הגבולות שלך, הוא לא יכול עם גחמותיו האישיות. הוא צריך שזה יהיה בוועדת חקירה לגבולות. ועדת-ביגר פורקה בגלל הבג"ץ. אני מציע לעיריית סח'נין להיכנס שוב למהלך, לא להתייאש ולעבוד באינטנסיביות. אני חושב שהמגמות היום – היום כולם מבינים שאין מנוס. יש ריבוי טבעי, יש גידול אוכלוסייה, וצריך לתת לה מענה. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): התשובה – שתהיה עוד ועדת גבולות. השר לשירותי דת יעקב מרגי: כן. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): בסדר, גם עיריית סח'נין רוצה את זה, אבל – במהירות, לא חמש שנים. השר לשירותי דת יעקב מרגי: לכן, חבר הכנסת גנאים, אתה חבר כנסת חרוץ, יש כנסת שמפקחת. תגישו את זה. יש ועדת הפנים, ולי אין ספק שחבר הכנסת אזולאי, כיושב-ראש ועדת הפנים, קשוב לצורכי המגזר והוא יסייע ויעשה הכול כדי שזה יבוא לדיון כמה שיותר מהיר. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה. מה אתה מציע, כבוד השר? השר לשירותי דת יעקב מרגי: מליאה. אם רוצים ועדה, אני אתמוך. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): ועדת הפנים. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אנחנו נעבור להצבעה. ועדה מול הסרה, כי שר יכול להציע ועדה, הוא לא יכול להציע מליאה. הוא יכול להסכים כאשר המציע אומר מליאה. השר לשירותי דת יעקב מרגי: אין לי בעיה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: המציע מבקש דיון בוועדת הפנים – אז הצבעה. מי שבעד – הוא בעד דיון בוועדה. מי שנגד – הוא בעד להסיר מסדר-היום. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: חמישה בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובעת שההצעה לסדר-היום על שטח השיפוט של העיר סח'נין עוברת לדיון בוועדת הפנים.