קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
הרחבת כפר-ורדים והשלכותיה על הכפר תרשיחא והכפרים הסמוכים
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
כעת אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעה לסדר-היום בנושא: הרחבת כפר-ורדים והשלכותיה על הכפר תרשיחא והכפרים הסמוכים, שמספרה 4424, הצעתה של חברת הכנסת חנין זועבי. בבקשה, לרשותך עשר דקות.
חנין זועבי (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, את תשמעי עכשיו את אותו סיפור, הסיפור של סח'נין, על תרשיחא. אותו סיפור – זה סיפור של הקיום הערבי. זה לא סיפורה של תרשיחא וזה לא הסיפור של סח'נין, זה סיפור כל היישובים הערביים, כל הכפרים וכל הערים כמעט.
הייתי רוצה לציין את הנושא הזה כבר כאשר הכנסת ציינה את יום זכויות האדם הבין-לאומי. אף שהכנסת לא מתעייפת מחקיקה גזענית, היא ציינה את היום הזה של זכויות האדם, ואני רציתי, גם עכשיו, באיחור של שבוע, לציין את זכויותיהם של תושבי תרשיחא. 5,000 איש נמצאים בתרשיחא, והתוכנית שמדובר עליה היא תוכנית להרחבת כפר-ורדים, ליד תרשיחא – כפר של ייהוד הגליל.
כמו משגב, כפר-ורדים הוקם באמצע הגליל במטרה לייהד את הגליל. גם בכפר-ורדים יש 5,000 תושבים, מספר דומה לתושבי תרשיחא. היישוב מדורג באשכול 9 מתוך 10. תושבי תרשיחא, ביחד עם תושבי מעלות היהודים, מדורגים באשכול 5. תושבי כפר-ורדים נהנים משכר ממוצע של 10,700 שקל, הרבה מעבר לממוצע הארצי, לעומת תושבי תרשיחא, אשר שוב, יחד עם התושבים היהודים של מעלות, עומד שכרם הממוצע על 5,600 – מחצית משכרם של תושבי כפר-ורדים.
הילדים בכפר-ורדים נהנים ממרכז מוזיקה, ממרכז לשיפור כושר הלמידה, מחוגי ציור, ממרכז ספורט. כל אלה את לא תמצאי בתרשיחא.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
גם לא במעלות?
חנין זועבי (בל"ד):
יש במעלות חלק. כן, את תמצאי במעלות.
המדינה לא הסתפקה בפערים אלה. היא תכננה ורוצה ליישם תוכנית שבה גם חלקת האדמה שנמצאת, הרזרבה היחידה שנמצאת בתרשיחא, תעבור לכפר-ורדים. הבעיה העיקרית אינה עם התושבים של כפר-ורדים. חלק מהם אף מתנגד לתוכנית שאני אפרט עכשיו ותומך במאבקם וזכויותיהם של תושבי תרשיחא. הבעיה היא עם המדיניות של המדינה, שמאפשרת לחלק מאזרחיה להתפתח, ובו-בזמן היא מונעת מחלק אחר להתפתח, מונעת מאותו אחר להתפתח במרחב שלו. זה עוד פעם האדמות של תרשיחא, עוד פעם האדמה של הערבים. היא שייכת להם בצורה פרטית, גברתי היושבת-ראש, למשפחותיהם. אנחנו מדברים על חלק מהאדמה שהיא בבעלות פרטית. גם אם מבחינה חוקית, מבחינה מינהלית, אין לתושבים בעלות על הקרקע – וזה לא המקרה שלנו כאן – התושבים קיימים, יש להם זכות להתפתח, יש להם זכויות שיש לכבד. וכאשר באה המדינה לחלק את משאביה, היא חייבת לעשות זאת בשוויוניות, על-פי אמות הצדק, והצדק בלבד.
אני אשמח אם השר מרגי יעלה וישיב, אבל יפרט בפני הכנסת איך מפקידים תוכנית ללא כל האישורים הנדרשים, איך התוכנית הזאת מנוגדת לתוכנית המיתאר שאליה היא כפופה – והתוכנית שמדובר עליה מנוגדת לתוכנית המיתאר – ואיך התוכנית הזאת מנוגדת לעיקרון של שלטון החוק. אבל גם אם כבוד השר לא יעשה זאת, וגם אם התוכנית קיבלה את כל האישורים וענתה על כל הקריטריונים הקבועים בחוק, אין זה הופך אותה לתוכנית צודקת, שוויונית, הגונה ואפילו הגיונית. תוכנית שבאה להרחיב יישוב על-ידי זה שהיא חונקת את ילידי המקום, חונקת את התושבים של היישוב הסמוך, לעולם לא יכולה להיות תוכנית צודקת ושוויונית.
עכשיו לפרטים של התוכנית. מדובר בתוכנית שתאושר לבניית השלב השלישי להרחבת כפר-ורדים, אשר הונחה לפני כ-20 שנה. נקבע בתוכנית כי ייבנו שלושה שלבים להתפתחות על-פי גידול האוכלוסייה. התוכנית הזאת לא הביאה בחשבון את היישובים הערביים הנמצאים סמוך ליישוב יהודי שהוקם, ולא את גידול האוכלוסייה הטבעי הצפוי ביישובים האלה. מרבית האדמות, גברתי היושבת-ראש, אשר נכללות בתוכנית שייכות היסטורית לכפר תרשיחא. חלק מהן נמצאות עד עצם היום הזה בבעלות פרטית של תושבי תרשיחא. התוכנית, שבעצם שודדת את הקרקע של תרשיחא, מדלגת, אדוני השר, על שטחים נרחבים בלתי מנוצלים סמוך לכפר-ורדים. יש שטח, הוא לא מנוצל – היא דילגה על השטח הזה ושמה את האצבע על האדמות של תרשיחא, תוך בזבוז משאבי קרקע באזור שנמצאים באזור – יש פתרון להתרחבות כפר-ורדים.
אישור התוכנית מביא לסגירת האפשרות היחידה העומדת בפני תושבי תרשיחא לנצל את הרזרבה הקרקעית האחרונה לפיתוח לצורכי מגורים, ובכך היא תפגע קשות בהתפתחות הטבעית העתידית של תרשיחא. היא תמנע מהם להתפתח מערבה, לאחר שנסגרה בפני הכפר האפשרות להתפתח מזרחה כתוצאה מתוכנית מעלות. מעלות סגרה למערב, עכשיו כפר-ורדים יסגור מהצד השני. כמו כן, אפשרויות התפתחות תרשיחא דרומה וצפונה חסומות כתוצאה מהקמת היישובים מעונה וכפר-ורדים. כלומר, סוגרת את תרשיחא מארבעת הכיוונים.
התוכנית תחסום את גישתם של תושבי תרשיחא לכביש 8833, שהוא הכביש העיקרי לנסיעת חלק ניכר מהתושבים לתעסוקתם היומיומית בנהרייה, בעכו ובכפר-יאסיף. הדבר חמור אף יותר, היות שמדובר בכניסה הקיימת מאז ומתמיד לשימוש תושבי תרשיחא והסביבה. חמור עוד יותר, הכניסה היחידה לכפר, הכניסה העיקרית לכפר – התוכנית הזאת חוסמת אותה. חמור עוד יותר, הפיכת הכביש לנגיש בעיקר לתושבי כפר-ורדים, הנוכחיים והעתידיים, ובכך היא מפלה את תושבי תרשיחא הערבים ופוגעת בזכותם החוקתית לשוויון, לחיים בכבוד ולחיים נורמליים.
אני אכנס לפרטי התוכנית, כי אני רוצה לשמוע גם את תשובתו המפורטת של השר – לא להישאר במישור העקרוני והמקרו; להיכנס לפרטים, כי זו המטרה של הצעות לסדר-היום. רשויות התכנון מציעות לתושבי תרשיחא, במסגרת הצעה מטעם העירייה, להתרחב באזורים שקרויים M1, M2, M3 ו-M4, ואילו התוכנית הנדונה בימים אלה, שאני מדברת עליה, שנדונה בוועדת התכנון המחוזית, להרחבת הכפר, מייעדת את המתחמים M2 ו-M3 לאזור תעסוקה. כלומר, גם אם תושבי תרשיחא יסתפקו, מרצונם החופשי, או לא מרצונם החופשי, בשני המתחמים הנותרים, הם לא יכולים לעשות זאת מפני שמימושם למגורים או לכל מטרה אחרת הוא בלתי אפשרי. כלומר, האדמות המוצעות אינן מתאימות לאזורי מגורים.
אמרו בוועדת התכנון המחוזית, בדיון שנערך במרס בשנה הזאת, כי אחד המתחמים, M1, נפסל לבינוי כתוצאה מחוות דעת הנדסית של בדיקת הקרקעות. אומרים לנו עוד, ואני מצטטת: "לעניין מתחם M4" – שעכשיו מציעים לתרשיחא – "החל בתחום המסדרון האקולוגי והמחבר בין נחל-כזיב למירון, לא מדובר במסדרון ברמה המקומית אלא במסדרון בעל חשיבות רבה, הנותן מענה ברמה האזורית והארצית, ולכן יש לשמרו ככזה ולא לאפשר בינוי באזור זה".
כלומר, העירייה מציעה כאילו פתרונות, אבל הם פתרונות תיאורטיים, שאינם ניתנים למימוש. עכשיו מיישמים תוכנית מלפני 20 שנה עבור חלק מהתושבים שבחרו לגור בשטח זה. משאירים 5,000 תושבים ילידי המקום, השכנים, להתפתח "באופן תיאורטי". מציעים להם פתרונות תיאורטיים על חלקות אדמה תיאורטיות, שלא יכולות לשמש למגורים הן בגלל שימור הנוף והן בגלל אזור תעשייה שאינו חיוני לתושבי תרשיחא ושאינו נחוץ לתושבי כפר-ורדים. כבר בשנת 2004 נאמר בדיון בוועדת התכנון כי לאזור לא נחוץ עוד אזור תעשייה, אדוני השר, וכי אזור התעשייה קורן יכול לשרת את המרחב, כולל כפר-ורדים וכולל מעלות.
ציינו את יום זכויות האדם, אבל רומסים, גם ברמת החוקים של הכנסת וגם ברמת התכנון, את זכותם של תושבי סח'נין, את זכותם של תושבי תרשיחא. אנחנו לא מדברים על פריווילגיות בשביל לשגשג. אנחנו מדברים על מגורים, על מקום מגורים, על חלקת אדמה, על חסימת האפשרות היחידה להתפתח.
גברתי היושבת-ראש, אני מקווה שהשר אכן יעלה וייתן לי תשובה עניינית בסוגיה הזאת, ויציע גם פתרונות אופרטיביים עבור תושבי תרשיחא. שיחקור, אדוני השר, גם אם לא שר הפנים עולה ונותן את התשובה שלו. אני מקווה ששר הפנים יחקור את התנהלות הפקדת התוכנית, שנעשתה שלא כדין, ויבדוק את התנהלותו של ראש עיריית מעלות–תרשיחא, שמפקיר פעם אחר פעם את תושבי עירו הערבים. אני רוצה ששר הפנים יבדוק מדוע הוא נותן יד לתוכנית הזאת, במקום שיעשה את המוטל עליו וישרת את אזרחי עירו, אבל את כל התושבים של העיר תרשיחא–מעלות. תודה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חברת הכנסת חנין זועבי, תודה רבה לך. עכשיו יבוא השר יעקב מרגי לתת את תשובת שר הפנים.
אם מותר לי הערת ביניים, בבית-שאן במקור היו עוד אזורים שהיו מסופחים לה שהיו אמורים לשרת אותה כשתגדל, אולם הקיבוצים מסביב ביקשו להשאיל להם את אותן אדמות עד לבוא השעה, וכך קרה שכשהגיעה השעה ובית-שאן רוצה לגדול, היא זקוקה לטובתם של הקיבוצים מסביב. לכן אולי בכלל אפשר להציע לעשות איזו ועדה שתדון בכל הגבולות מחדש, כי זו לא בעיה רק של הכפרים ולא בעיה רק של בית-שאן, אלא גם של אזורים נוספים בארץ. ועכשיו לתשובתך.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
גברתי היושבת-ראש, זה עמד לי על קצה הלשון, לומר לחבר הכנסת גנאים: אם נבוא לבדוק את כל הארץ, מי שחילק את הארץ עם קום המדינה, שם עיירות וסביבן מועצות אזוריות, והרבה עיירות נקראות עיירות פיתוח בעטיה של אותה חלוקה, אותה טבעת חנק, אבל זו סוגיה שצריך לפתוח אותה פעם.
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הרחבת כפר-ורדים והשלכותיה על הכפר תרשיחא והכפרים הסמוכים. מדובר על הרחבת שתי ישויות מוניציפליות – משרד הפנים בכוונה מדגיש לך את זה, חברת הכנסת זועבי – העיר מעלות–תרשיחא גם יחד, ולא בנפרד, והיישוב הכפרי הקהילתי כפר-ורדים.
חנין זועבי (בל"ד):
את כפר-ורדים לא – – –
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
"הכפר תרשיחא", כאמור בהצעה לסדר-היום של חברת הכנסת זועבי – – זועְבִּי או זועַבִּי?
חנין זועבי (בל"ד):
זועְבִּי.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
– – אינו ישות נפרדת אלא חלק אינטגרלי של העיר מעלות–תרשיחא, וכל ניסיון להשתית את טענותיה על בסיס ההפרדה בין האוכלוסיות החיות בתוך העיר מעלות–תרשיחא הינו לא מדויק, במיוחד בעיר מעלות–תרשיחא שבה מתקיים דו-קיום אמיתי והוקמו בה שכונות מעורבות, גם בחלקה הצפוני של העיר וגם בחלקה הדרומי של העיר.
חנין זועבי (בל"ד):
לא. – – – במה להתקיים. איך אתה – – –
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
רגע. אני עוד לא – – –
חנין זועבי (בל"ד):
אנחנו מדברים על קיום בסיסי.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
רגע. לגבי כפר-ורדים – אל תדאגי, אנחנו בצרת רבים. את יודעת נחמה של מי היא. גם חרדים הם לא אוהבים שם.
לגופו של עניין, בתכנון ארצי קיימים כללים שונים להתפתחות יישובים כפריים ולהתפתחות רשויות במעמד עיר. נושא הרחבת העיר מעלות–תרשיחא מטופל במסגרת תוכנית מיתאר חדשה שמספרה ג/13342. עם אישורה של התוכנית החדשה יימשך פיתוח העיר גם בחלק הצפוני וגם בחלק הדרומי – לך זה ודאי אומר מה זה. כל תכנון של פיתוח העיר מבוסס על בדיקה פרוגרמטית תוך צפי גידול האוכלוסייה עד 2030.
חנין זועבי (בל"ד):
אבל יש מעלות. יש מענה איפה להתפתח?
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
מייד.
חנין זועבי (בל"ד):
אתה מכיר את המפה, נכון? – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חברת הכנסת חנין זועבי, בואי ניתן לו הזדמנות לתת לנו תשובות, ואם אחר כך לא – אז יש לך גם – – –
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
אני מכיר את המפה – – –
חנין זועבי (בל"ד):
תשובות – – –
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
אני אומר לך שגם זכיתי להתארח שם. זה מקום יפה.
בעקבות החישובים הנ"ל, יוקצו קרקעות לטובת מגורים, מבני ציבור, שטחים פתוחים ושטחי תעסוקה. תכנון מפורט לביצוע ההרחבות יכלול גם את עניין הבעלות, אך לא רק בעלות קרקע תצביע על כיווני ההתפתחות. שכונות שהוקמו על קרקע שבבעלות המדינה נותנות פתרון הולם יותר לאוכלוסייה חסרת קרקע ויותר זמינות לפיתוח. שכונות מגורים על קרקע של המדינה הן שכונות מעורבות, לדוגמה שכונת הזיתים בצפון העיר, שכונת יפה-נוף בדרום העיר, ושכונה חדשה, שכונת אורנים, שאושרה לאחרונה, כוללת גם שטחים פרטיים.
אשר לפיתוח היישוב כפר-ורדים, תוכנית מפורטת לפיתוח שלב ג' מתבססת על תכנון מיתארי שאושר – שימי לב – בסוף שנת 1980, אך בהתחשב במציאות הקיימת אינו כולל את כל הקיבולת המאושרת. מהשטחים שאושרו לבניית המגורים נגזר שטח משמעותי שעליו תוכנן אזור התעסוקה שמשותף לשתי הרשויות.
חנין זועבי (בל"ד):
מגורים, לא תעסוקה.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
חברת הכנסת זועבי, את מעלה באמת טענות אמיתיות. צריך לבדוק אותן. אני לא יכול, וודאי גם שר הפנים, אם היה פה עכשיו, לא היה יכול, על סמך ההודעה של המחלקה המקצועית שלו, לומר לך אם ההרחבה המתוכננת חוסמת את הכניסה לכפר או לא חוסמת. אבל אין ספק שיש שלבים של התנגדויות – להגיש התנגדויות לתוכניות. אין ספק שלא יתבצע מחטף. אני חושב שאם באמת יש עוול ואם את חושבת שבאמת זה גורם לנזק בלתי הפיך, יש דרכים חוקיות ומינהלתיות שעומדות לטובת הרשות להיאבק על כך. אני לא חושד – – –
חנין זועבי (בל"ד):
להיאבק – זה ראש העיר שלהם שהסכים על התוכנית. זו הבעיה.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
רגע. אני לא חושד בראש העיר, מר שלמה בוחבוט, שאם היו עוולות כאלה, כמו שאת מתארת, וזה עלול לעשות נזקים בלתי הפיכים, הוא היה נותן יד לזה. אני חושב שהוא היה מונע – – –
חנין זועבי (בל"ד):
אז אתה טועה.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
זו עירו. אני חושב שהוא לא חשוד באפליה. הוא יושב אצלי בישיבות והוא מתייחס, ולתושבי תרשיחא – – –
חנין זועבי (בל"ד):
אבל כבר שבוע – – – אדוני השר.
יריב לוין (הליכוד):
חברת הכנסת זועבי, הדבר היחיד שיכול להיות הוא שהיתה שם בנייה בלתי חוקית שכתוצאה ממנה – – –
חנין זועבי (בל"ד):
לא – – –
יריב לוין (הליכוד):
– – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת לוין. חבר הכנסת לוין, יש לנו נציג של הממשלה שאמור לתת תשובות. בואו נשמע אותו עד הסוף.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
אני מייד מסיים. לכן, אני חושב שיש כלים מינהלתיים ומשפטיים, וגם לשבת מול ראש העיר ואכן לנסות למנוע זאת מבעוד מועד.
העמדה של שר הפנים במקרה הזה שונה מבפעמים קודמות, והוא מבקש להסיר את זה מסדר-היום. בקודמות הוא השאיר חופש פעולה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אז מה אתה מציע? להסיר מסדר-היום?
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
להסיר.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
מה מבקשת המציעה?
חנין זועבי (בל"ד):
ועדה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
ועדה.
אנחנו נעבור להצבעה. מי שבעד – הוא בעד הוועדה, ומי שנגד – הוא בעד להסיר מסדר-היום.
חנין זועבי (בל"ד):
אתה, אדוני השר, בעד.
הצבעה מס' 26
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 4
נמנעים – אין
ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
כל מה שהשר אומר. אנחנו עובדים אצלו.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בעד – 2, נגד – 4, ואפס נמנעים. אני מודיעה שהנושא הרחבת כפר-ורדים והשלכותיה על הכפר תרשיחא והכפרים הסמוכים יורד מסדר-היום.