קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
ציון שבוע הסוכרת הבין-לאומי
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו עוברים לפרק הבא בסדר-היום. גם פה יש ציון מיוחד, של שבוע הסוכרת הבין-לאומי, הצעות לסדר-היום מס' 4372, 4323, 4346 ו-4379, ואני אשא דברים.
חברי חברי הכנסת, אנחנו מציינים היום, יחד עם מדינות העולם, את שבוע המאבק הבין-לאומי במחלת הסוכרת. הסוכרת נחשבת לאחת המחלות הקטלניות, שללא טיפול מתאים עלולה לגרום לסיבוכים קשים, לתחלואה ואף למוות.
המחלה פוגעת בכ-7% מן האוכלוסייה, וכפול מזה בקרב המבוגרים. הסוכרת נגרמת מכשל בחילוף החומרים כתוצאה מפגם בהפקת האינסולין, המביא לריכוז גבוה של גלוקוז בגוף. הנתונים מאששים את קביעת ארגון הבריאות העולמי כי המחלה הפכה למגפה של ממש. לא פחות מ-400,000 איש בישראל מאובחנים כחולי סוכרת. על-פי הערכות, יש עוד מספר דומה של מקרי טרום סוכרת. בתוך דור אחד, מעריכים, יוכפל היקף החולים במחלה בארץ פי-שישה. אורח החיים המודרני, המתאפיין בחוסר פעילות גופנית ובאכילת מזון לא בריא, הוא בין הגורמים למחלה.
שבוע המודעות לסוכרת והעלאת הנושא מעל במה זו, הם תרומתה הצנועה אך החשובה של הכנסת למניעת המחלה. אני מבקשת לברך את המועצה הלאומית ואת האגודה הישראלית לסוכרת על קיום הפעילות החשובה, כחלק מהפיילוט הלאומי "ישראל בריאה 2020", שבמסגרתו מתקיים גם דיון זה.
ואני אגש לראשון המציעים, חבר הכנסת רוברט אילטוב. כבוד חבר הכנסת רוברט אילטוב, אתה מוזמן לדבר. לרשותך חמש דקות.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
בראשית דברי, כבוד היושבת-ראש, אני רוצה לאחל לך הצלחה בתפקידך החדש כנציגת ישראל ביתנו בנשיאות הכנסת; סיעת ישראל ביתנו. חזק וברוך.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
אני רוצה להודות גם לחברתי, חברת הכנסת רחל אדטו, שוויתרה על התור – היה לי חשוב לדבר ראשון במקרה הזה כי אני גם חולה סוכרת – וגם לדוד אזולאי, שוויתר על התור.
חשוב לציין שקודם כול, חולי סוכרת יכולים לחיות חיים נורמליים, כפי שאני חי, אבל עם זאת יש צורך בהסברה מאוד רחבה על מחלת הסוכרת לכלל תושבי מדינת ישראל.
כל תושב – יש כאלה שאומרים חמישי, יש כאלה שאומרים שביעי – במדינת ישראל, או שהוא חולה סוכרת או שהוא נמצא בקבוצת סיכון של המחלה, ואם אני לא טועה, כבוד סגן השר, גם אתה נמנה עם אותה קבוצה, כמוני.
המחלה הזאת, מצד אחד היא רוצח שקט, אף אחד לא מרגיש את המחלה עד שהמערכות מתחילות לקרוס ועד שהבן-אדם מגיע לבית-חולים עם נזקים, כשכבר אי-אפשר לטפל בזה. זו הזנחה מאוד חמורה של המחלה, והרבה מאוד אנשים מזניחים את המחלה – לא שמים לב. אז ההסברה היא בעצם הנושא החשוב ביותר, מבחינת המניעה של התפתחות הסיבוכים והמחלות כתוצאה ממחלת הסוכרת, ואני חושב שבנושא ההסברה אנחנו לא עושים מספיק. אנחנו לא עושים די. זה לא הרבה כסף, זה לא הרבה תקציב, אבל זה יכול לחסוך מיליארדי שקלים למדינת ישראל גם בתקופה הקצרה הזאת וגם לטווח ארוך, כי סך הכול מה שצריך לחולה סוכרת זה בעצם טיפול יומיומי, משמעת, הסברה: איך עושים ואיך פועלים, איך אוכלים – כל הנושאים שהם חשובים לכל אזרח, בוא נגיד ככה, אבל לחולה סוכרת במיוחד. כמובן, חשוב להכניס טיפול תרופתי – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אורח חיים בריא.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
אורח חיים בריא, אתה צודק, וחולי סוכרת הם הראשונים שצריכים את זה. אבל בלי הסברה, בלי שכנוע, בלי מערכות חינוך, בלי מערכות בריאות, ובמסגרת המערכות האלה צריך לתת הסברה – גם למעסיקים צריך הסברה. חולה סוכרת צריך לאכול חמש, שש פעמים ביום, במנות קטנות, כדי שהסוכר, האינסולין יוכל לפזר את זה בזמן המתאים, יחד עם הטיפול התרופתי, וזה לא תמיד ניתן במקומות עבודה. זאת אומרת, הדיון הקודם בנושא הנגישות והנושא של – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חברת הכנסת יחימוביץ, את יודעת – הוא מרים לך להנחתה. יכול להיות, במקומות העבודה לסדר ככה את הפסקות הארוחות לחולי סוכרת בצורה כזו שיוכלו לעשות את זה בצורה יותר – – –
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
אני אתן לכם לדוגמה את הכנסת. בכנסת אין אוכל דיאטטי. זאת אומרת, היום חולי סוכרת, כ-20 איש, כ-30 איש בכנסת, היום אין להם היכולת בכלל – גם בסביבה של הכנסת, כלומר, אין שום מקום שאפשר ללכת ולאכול אוכל דיאטטי.
לכן, המודעות הזו היא מאוד חשובה. אנחנו מתמודדים עם זה, אין שום בעיה, אבל יש הרבה מאוד אנשים שלא יכולים להתמודד עם זה. חייבים לתת להם – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
מה קורה היום במקומות העבודה? האם תוכל באמת להסביר לנו, מבחינת ההפסקות והיכולת לקחת את הזריקה בזמן, ואת הארוחות הקטנות בהפסקות כאלה ואחרות.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
אין התייחסות מוסדרת בנושא הזה – לנושא הסוכרת. אני לא פגשתי, בכל אופן, בשום מקום, התייחסות לנושא הזה, ואני חושב שבן-אדם שמזריק אינסולין צריך איזה מקום אינטימי. זאת אומרת, הוא לא יכול ללכת לשירותים ולעשות את זה. יש פה מגבלות שהן מאוד חשובות ברמה האנושית.
אין ספק שבמדינת ישראל יש גם מומחים בין-לאומיים בנושא הסוכרת, מומחים בעלי שם עולמי, ועם קצת תקציב למחקר – – –
רחל אדטו (קדימה):
– – –
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
אז הוא יכול לקרוא את זה בפרוטוקול. אני מבין שהוא עסוק בדברים אחרים. אני לא אעשה את זה, אבל אחד מחברי הכנסת בטח יכתוב בנושא הזה.
המחקר בנושא המחלה מאוד חשוב. מדינת ישראל מתקדמת במחקר בהרבה מאוד תחומים, גם בנושאים הרפואיים. דווקא בנושא הסוכרת, כאשר פה כל בן-אדם שביעי, לפחות, נמצא בקבוצת הסיכון, הנושא הזה לא מקבל יחס הולם. אין תקצוב למחקר בנושא הסוכרת. בכל אופן אני לא מזהה, ואני מטפל בנושא של היי-טק ותקצוב של היי-טק. אני לא מזהה תקצוב למחקר בתחום הסוכרת, אף-על-פי שיש לנו מומחים בין הטובים בעולם, שיכולים להירתם לנושא הזה אפילו בחינם, אבל יש עלויות למחקר.
לכן הנושא הזה לדעתי חייב לקבל איזה יחס מבחינת הממשלה. זה לא משום שאנחנו בעצם חוסכים בכסף, אבל טיפול בנושא הזה יביא לממשלה הרבה מאוד מקורות תקציביים, כי אנחנו נמנע את התפתחות המחלה והתפתחות הנזקים שהמחלה הזו יוצרת.
לכן הנושא הזה, אני רואה אותו כמכלול דברים – ההסברה, המניעה, המחקר, וכמובן, יש פה מרכיב שהוא לא פחות חשוב, של האנשים עצמם: משמעת אישית של כל אדם ואדם לעשות הליכה ביום, שעה לפחות, לעשות פעילות ספורטיבית אינטנסיבית, לשמור על דיאטה, אוכל, וסך הכול אפשר לעבור את החיים בשקט – עד גיל 90 – עם מחלת הסוכרת, ובלי סיבוכים. לכן מאוד חשוב המכלול של הדברים האלה – גם הנושא האישי, זה נושא פסיכולוגי מאוד מורכב, כי אנשים עובדים, רצים, במיוחד אנשים צעירים, שהם דינמיים – ולא תמיד מוצאים את הזמן. אני אומר לכם את זה מניסיון אישי. אין זמן. כי כשאתה עושה פעילות אינטנסיבית בתחומים אחרים, אין לך זמן ללכת שעה ביום. אבל צריך למצוא את הזמן, צריך לקבל את המשמעת הזו ולטפל בנושא הזה.
בסך הכול אפשר לחיות עם סוכרת, אפשר להתמודד עם זה, ועל המדינה למצוא את התקציבים למחקר וכן למצוא את התקציבים להסברה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לחבר הכנסת רוברט אילטוב. אני ממליצה לכל אחד לשמור על אורח חיים בריא ועל פעילות ספורטיבית, ואני חושבת שזו תהיה גם המלצה של משרד הבריאות. אני מזמינה את חברת הכנסת רחל אדטו לעלות לדוכן. לרשותך חמש דקות.
רחל אדטו (קדימה):
תודה רבה.
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, חצי מיליון ישראלים מוגדרים היום כחולי סוכרת, ועוד חצי מיליון הם חולים או עדיין לא חולים, הם מוגדרים כבעלי סוכרת סמויה. כל ההבדל הוא בין בדיקת דם של סוכר שתוצאתה תהיה 100 מ"ג סוכר בבדיקת הדם, מול בדיקת דם שתראה 126. זאת אומרת, קבוצת חצי המיליון נמצאת בקבוצה הזו של בין 100 ל-126. וזו המשמעות של חצי מיליון אנשים, שלמעלה משליש מהם יפתחו בתוך שנה או בתקופת זמן את הסוכרת.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
עשר שנים.
רחל אדטו (קדימה):
עשר. וזאת הקבוצה היותר משמעותית, שבה יש בעיקר מה לעשות – לה יש מסר, עליה יש מה לעבוד, ופה, עיקר הדגש של היום הזה הוא בעיקר על הקבוצה הזו שעדיין לא חלתה, והקבוצה הזו שעדיין ניתן לעשות הכול כדי למנוע.
אחד הדברים שקרה בעידן האחרון, אנחנו רואים שסוכרת שמוגדרת בדרך כלל כסוכרת type 2, לא סוכרת הנעורים, אנחנו רואים שסוכרת type 2, שהיא סוכרת של אנשים מבוגרים – גם בני 16, היום רואים אצלם את הסוכרת type 2. כלומר, הילדים בני ה-16, שתמיד היו נחשבים רק כסוכרת נעורים, פתאום הם מפתחים את הסוכרת גם של המבוגרים. חלק מההסבר לזה – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני אנסה לנצל את המיומנות שלך ואת ההכשרה שלך: אולי כדאי שנסביר מה זה סוכרת נעורים ומה זה סוכרת type 2. מה ההבדל ביניהן?
רחל אדטו (קדימה):
סוכרת נעורים זו סוכרת שמוגדרת בדרך כלל אצל ילדים שיש להם מחסור מוחלט באינסולין. הם, בשלב מאוד צעיר בילדות שלהם, כילדים, מפתחים את זה. זו סוכרת אגרסיבית, קשה, לא קשורה למשקל, הולכת לפעמים עם גנטיקה, לא תמיד. והסוכרת הזו היא סוכרת שניתן לטפל בה רק באינסולין. הסוכרת השנייה, סוכרת type 2, סוכרת של מבוגרים, זו סוכרת שמותנית גם במשקל, בגנטיקה, בהרגלי חיים. משקל הוא אחד הדברים היותר משמעותיים.
לכן כשמדברים היום על כריכה ביחד של הרגלי חיים והמגפות של המאה הנוכחית – מצד אחד השמנת היתר, אנחנו אומרים: השמנת יתר מסוכנת, כי השמנת יתר מביאה גם לסוכרת. ולכן, כשאנחנו מדברים היום מה צריך לעשות במגפה הזו, אחד הדברים שאני תיכף אומר עליהם – זה באמת ירידה במשקל, והדבר השני יהיה שינוי הרגלי חיים, שהוזכר על-ידי חבר הכנסת אילטוב.
אני רק אביא דוגמה ששמעתי לפני כמה זמן: הלכו, המועצה הלאומית לסוכרת, במסגרת ההכנות לכל השבוע הזה, הלכו לשוק הכרמל בתל-אביב ובדקו כ-700 או קצת פחות איש, בדיקה אקראית, לבדוק את הסוכר שלהם. 300 איש מתוך ה-700 האלה הביאו ערכים של סוכר, בלי שהם ידעו מזה, מעל 300 – בבדיקה אקראית באמצע היום. הווי אומר שאנשים פתאום גילו באמצע היום, בשוק הכרמל, שהם חולים, בלי שהם ידעו. זה היה ממצא מדהים ולכן מצאתי חובה לספר אותו, כי גם אני לא האמנתי שזה אמיתי, אבל זה היה הממצא של הבדיקה המקרית. אז חלק מהם אולי לא היו בתנאים הטובים, חלק מהם לא אכלו קצת לפני זה, אבל בסך הכול פתאום בבדיקה אקראית לגמרי – עכשיו, מעניין אותי גם כמה אנשים היום, כאן, במסדרון שהולך לחדרים לכיוון ה"הילטון", פתאום מצאו את עצמם עם סוכרת סמויה או שלא ידעו מזה.
ברור לחלוטין וידוע, וזה גם נאמר קודם וזה כתוב בכל מקום, שהסוכרת היא מחלה קטלנית. הסוכרת אחראית לרוב מקרי העיוורון אצל אנשים מבוגרים. הסוכרת מביאה למרביתם של חולי הדיאליזה – רוב חולי הדיאליזה במדינת ישראל הם חולי סוכרת. רוב קטיעות הרגליים במדינת ישראל נעשות על רקע של סוכרת. ולכן ההשלכות החברתיות, הכלכליות, ברווחה, האישיות – בכל זווית שאנחנו מסתכלים עליה ההשלכות מבחינה זו הן מאוד משמעותיות. ההשקעה הכספית – בטווח הקצר ובטווח הארוך העלויות הן אדירות.
לכן זו לא רק מחלה של המועצה הלאומית לסוכרת ומשרד הבריאות. זו מחלה חברתית מדרגה ראשונה שההתגייסות מולה צריכה להיות של כולם: של החינוך ושל הבריאות ושל הרווחה. זו מחלה שניתן לעשות אתה משהו, וחובה, הן הממשלה מצד אחד, והן אנחנו, חברי כנסת, במסגרת חקיקה הולמת – ואני תיכף אביא דברים – מה אני חושבת – צריכים להתגייס.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
את יכולה לקצר כאשר את מציגה את הדברים?
רחל אדטו (קדימה):
עוד עשר שניות, בסדר.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
כן, כן.
רחל אדטו (קדימה):
רגע, הסברתי על ההבדלים בין סוגי סוכרת – לקח לי זמן.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני אוסיף לך עוד דקה.
רחל אדטו (קדימה):
רק לסבר את האוזן, מדי שנה נפטרים 2,050 איש מסיבוכי הסוכרת. הטיפול הוא פשוט בכל הקבוצה של הסוכרת הסמויה. נאמר, ואני חוזרת, הרגלי חיים: הליכה של 45 דקות חמש פעמים בשבוע, ירידה במשקל, BMI תקין ותזונה שהיא תזונה נכונה – מילות הקסם לטיפול. ברור לחלוטין שאם מישהו שנמצא בתקופה של הסוכרת הסמויה ויעשה את הפעילות הגופנית, זה המרפא הכי משמעותי שאפשר לעשות.
לאור הדברים שאמרתי ובשל קוצר הזמן, מעבר לנושא הרגלי חיים ולנוכח ההשלכות הכלכליות והחברתיות שציינתי, כמו שאמרתי, הוגש דף עמדה על-ידי המועצה הלאומית לסוכרת למשרד הבריאות, ומשרד הבריאות, למיטב הבנתי, חשב שהוא יאמץ את ההמלצות האלה. עבודת הכנסת, מבחינתי, חלק מזה הוא גם בחקיקה. חקיקה, למשל, אחד הדברים שהיה זה מכונות דברי מתיקה בבתי-הספר, בעמדות מול הקופות בסופר. לא לשים בבתי-הספר את ממכר הממתקים והמשקאות המתוקים. לא רק למען מניעת השמנה אלא גם כחלק מהרגלי תזונה נכונה, וזה נעשה באמצעות החקיקה, ודברים מהסוג הזה. אין ספק שזה דבר שצריכים כולם לשנס מותניים ולגייס ולהתגייס ביחד, כי בהחלט זאת מחלה, מחלת המאה, והיא מחלה קשה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לחברת הכנסת רחל אדטו. אני מזמינה את חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה לעלות ולומר את דברו. בבקשה, לרשותך חמש דקות.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, את מחלת הסוכרת אני מכיר מקרוב. אני עצמי חולה סוכרת, גם אמא שלי חולת סוכרת. אני במקצוע שלי רוקח וטיפלתי ונתתי תרופות לאלפי חולי סוכרת. גם בעבודתי כחבר כנסת, שעוקב אחרי שירותי הבריאות גם מהזווית הזאת, אני מכיר את העניין של מחלת הסוכרת.
אני חושב שזאת אחת המחלות הקטלניות ביותר, ויש לה מאפיינים מיוחדים. אתה חולה סוכרת, אי-אפשר לרפא, זה לכל החיים. זה דבר אחד. דבר שני, מחלת הסוכרת ניתנת – לא המחלה עצמה אבל תופעות הלוואי שלה, כמו בעיות בעורקים, בתפקוד של כל מיני מערכות בגוף, כליות, כבד ומערכות אחרות – זה ניתן לצמצום באופן משמעותי על-ידי איזון נכון והרגלי חיים, תזונה ופעילות גופנית והימנעות ממתח, שיכולים להוריד באופן משמעותי את תופעות הלוואי של הסוכרת.
הסטטיסטיקה מדברת על כך שבארץ יש יותר מ-300,000 חולי סוכרת.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
הרבה יותר.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
בסדר, תלוי גם בסוגי ההגדרות. אני מחזיק בידיים שלי דוח שהסתמך על נתונים של קופות-החולים. יכול להיות שלמשרד הבריאות יש נתונים אחרים, אני מעריך שיותר.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
מאיזו שנה?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
2007. אלה חולי סוכרת רשומים. חולי סוכרת לא רשומים יש במספרים גבוהים הרבה יותר. מספיקה הדוגמה שנתנה חברת הכנסת אדטו. אני מכיר הרבה אנשים שהיו חולים בסוכרת הרבה שנים ולא ידעו על כך עד שהם גילו את המחלה פתאום והתחילו לטפל בה או לא התחילו לטפל בה.
לא ניתן לרפא את מחלת הסוכרת, גברתי היושבת-ראש – דרך אגב, אני מנצל את הבימה לברך אותך על התפקיד החדש כסגנית יושב-ראש הכנסת.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני יודע שהנושאים האלה שמדברים עליהם היום מעניינים אותך.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בהחלט.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא ניתן לרפא את המחלה, כפי שאמרתי. ניתן לצמצם את תופעות הלוואי שלה, ובהחלט ניתן למנוע וניתן לתת טיפול טוב יותר לאנשים שהם חולי סוכרת או עלולים לחלות במחלת הסוכרת.
אקדים ואומר, לפי היכרותי עם הנושא, שאצל מרבית חולי הסוכרת אין מודעות לזכויותיהם על-פי חוק ועל-פי התקנות של משרד הבריאות ואפילו על-פי התקנות של הקופות. סגן שר הבריאות נמצא כאן. אני חושב שיש מקום שבכל מרפאת סוכרת, אפילו בכל מרפאה – אני יודע שמחלקים הרבה דפים שקשורים בסוכרת וזה טוב, על תזונה ועל איך לאזן וזה וזה, אבל אני חושב שגם חשוב שיהיה דף שיפרט לחולי הסוכרת מהן הזכויות שלהם. מהן זכויותיך כחולה סוכרת אם אתה נכה? מהן זכויותיך כשאתה חולה סוכרת בגיל מסוים? מהן זכויותיך כשאתה חולה סוכרת כשאתה זקן? כשאתה ילד?
למשל, זה דבר שאני רוצה להתייחס אליו: משרד הבריאות קבע שבדיקת סוכר רציפה, שזה טיפול מודרני מאוד ויעיל מאוד, הוא קצת יקר אבל הוא בהחלט עוזר לחולי סוכרת – אני עצמי השתתפתי, לקחתי את זה כניסיון וזה מדהים: יש לך תוצאת סוכר און-ליין, 24 שעות; לא שאתה בודק שלוש, ארבע פעמים ביום כשיש בין בדיקה לבדיקה שטח מת שאתה לא יודע מה קורה לך. הבדיקה הזאת גם נותנת לך כיוון, אם הסוכר הוא בעלייה או בירידה. אפילו יותר, אם הוא בעלייה חדה או בירידה חדה. אז חולה הסוכרת מקדים תרופה למכה ולאט-לאט הוא מתחיל להכיר טוב יותר את ההתנהגות שלו, או את התנהגות הסוכרת בגופו, וילמד איך לעבוד. למשל, מתי מזריקים, לפני האוכל – אני לא רוצה עכשיו להיכנס לתלאותיהם – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
גם לא נשאר לנו זמן.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – של חולי הסוכרת, אבל זה עוזר מאוד. אני חושב שיש מקום להרחיב את זה. משרד הבריאות מתנה את מתן הטיפול הזה בכך שאתה פעמיים בהיפוגליקמיה, שהזעיקו אותך למיון. אני מבין שאחת הקופות התחילה לתת את זה לגילאי 2–18. אני חושב שיש מקום, כבוד סגן שר השר, להחיל את זה על כלל הקופות, שזה יהיה בסל בכלל. אם קופה אחת יכולה, אני חושב שאחרות גם יכולות.
אני אסתפק בדברים האלה. אני חושב שהסברה, במיוחד בעניין המניעה, יכולה לעזור המון לכולם.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בהחלט, זה נתון שחוזר על עצמו. תודה רבה לך, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה; אתה אחרון הדוברים. עכשיו ישיב לנו סגן שר הבריאות, מר יעקב ליצמן. בבקשה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, דבר ראשון אני רוצה לברך אותך, סגנית היושב-ראש. כמי שקרוב לנושאים החברתיים, אני בטוח שתעזרי מאוד בנושאים האלה כשאת יושבת שם.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני משתדלת.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אני בטוח, כפי שאני מכיר אותך.
גברתי היושבת-ראש, בישראל יש היום כ-500,000 חולי סוכרת מאובחנים. חבר הכנסת זחאלקה, 500,000 חולי סוכרת מאובחנים – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
רשומים?
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
מאובחנים. – – ועוד כ-500,000 במצב טרום-סוכרתי, או סוכרת לא מאובחנת. מדהים. 500,000, ועוד 500,000 לא מאובחנים. כ-10% מהסוכרתיים הידועים, 50,000, סובלים מסוכרת סוג 1, סוכרת נעורים, בעיקר ילדים, שאינה ניתנת למניעה או ריפוי, ויתר ה-450,000 סובלים מסוכרת סוג 2, סוכרת מבוגרים, שניתנת למניעה ולעתים אף לריפוי, אם אובחנה מוקדם.
פעילות גופנית בטח עוזרת לזה, והרבה. מעבר לתרופות. אני יודע שיש אנשים שהיתה להם סוכרת והם ירדו מתרופות בעקבות הפעילות. אני לא רופא, אני לא מבין בזה, אבל אני יודע את זה בעקבות מה שבדקתי.
אם לא יבוצע מהלך מקיף למניעת מגפה זו, מספר חולי הסוכרת צפוי להגיע ל-1.2 מיליון איש, כ-12.5% מהאוכלוסייה, בתוך 20 שנה, וכן צפוי מספר דומה של חולים עם מצב טרום-סוכרתי; סך הכול כ-25% מהאוכלוסייה.
משרד הבריאות הכין תוכנית כוללת במסגרת התוכנית הלאומית לגיבוש יעדי בריאות 2020 לאזרחי מדינת ישראל, למניעת מגפת ההשמנה, שהיא הגורם העיקרי למגפת הסוכרת, הכוללת בתוכה עידוד הפעילות הגופנית ותזונה נכונה. בסוגריים אני רוצה להגיד לכם: אני לא מתערב בוועדת הסל; כמובן, יש ועדה מכובדת שמטפלת. רק בישיבה הראשונה – של הפתיחה – של ועדת הסל, ביקשתי מהם לבדוק גם נושא ההשמנה. מניעה – ואני יודע שלמשרד החינוך יש תוכנית לילדים. הם עושים את זה בבתי-ספר כלליים. אני גם ביקשתי מהשר, כתבתי לו שאני רוצה שגם בתי-ספר דתיים, חרדיים, שמשום מה לא היה שם – אני בטוח שזה יהיה. בכל אופן נושא ההשמנה ראוי לבדיקה. כפי שנכנס לסל לפני שנה הנושא של מניעת עישון, אין שום סיבה – שוב, אני אומר את זה כדעה אישית; לא מתערב, לא יודע מה שהם החליטו, לא יודע אם בכלל דנו על זה, לא שואל. אבל עובדה: המלצתי להם שצריך לבדוק את הנושא.
משרד הבריאות הכיר בבעיה הקשה של מגפת הסוכרת ונערך למניעתה. בישראל כ-25% מהילדים סובלים מהשמנת יתר, ויש עלייה במספר הילדים הסובלים מסוכרת מבוגרים סוג 2. משרד הבריאות עוקב זה עשר שנים אחרי היארעות סוכרת נעורים בישראל – סוג 1 – ומצא עלייה של 40% במחלה במהלך תקופה זו.
סל התרופות אישר הכללת טכנולוגיות חדשות בתחום הטיפול בחולי סוכרת, הכוללות משאבות לכל ילד עם סוכרת לפי דרישת הרופא וסנסורים למעקב סוכר 24 שעות לילדים עם אירועי היפוגליקמיה – נפילת סוכר. במסגרת סל התרופות הוכנסו במהלך 2005–2010 תרופות לטיפול – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
היפוגליקמיה פעמיים לחדר מיון – – – יש לי אותה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
כן? לא, לא יודע. במסגרת סל התרופות הוכנסו, במהלך 2005–2010, תרופות לטיפול בסוכרת בסכום כולל של כ-50 מיליון שקל. כמו כן, במסגרת תוכנית המדדים הלאומית נבדק איזון חולי הסוכרת בכל קופות-החולים. נמצא כי במדינת ישראל רמת איזון הסוכרת והמעקב אחרי סיבוכיה הם ברמה הגבוהה ביותר. משרד הבריאות, יחד עם משרד החינוך, מובילים תוכנית מבוקרת על-ידי מכון גרטנר לשינוי אורח חיים בריא בגני-ילדים ובתי-ספר, מה שנקרא תוכנית "בינה". כפי שאמרתי קודם, אני אבקש גם להחיל את זה על בתי-ספר חרדיים ודתיים, כמובן, גם ערביים.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
על-פי עקרון השוויון.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
כן, כמובן. בשל ההכרה בחשיבות הנושא, הקים המשרד לפני כמה שנים מועצה לאומית לסוכרת, הכוללת את כל הגופים הקשורים למלחמה בסוכרת: קופות-חולים, האגודה לסוכרת נעורים, האגודה הישראלית לסוכרת, רופאים, אחיות, דיאטניות ומחנכי סוכרת. המועצה הלאומית לסוכרת גיבשה תוכנית לאבחון המחלה וסיבוכיה, בשיתוף קופת-חולים "כללית". במסגרת התוכנית המוצעת, ייעשה אבחון חולי סוכרת שמנים וחולים עם מצב קדם-סוכרתי. הומלץ שיצא קול קורא ויישלחו מכתבים לאנשים בסיכון גבוה להתפתחות סוכרת להיבדק בקופות-החולים. כידוע, כפי שציינת, זה תורשתי.
המועצה גיבשה תוכנית למניעת קטיעות רגליים בסוכרתיים בישראל. במסגרת זו מנחה משרד הבריאות, משנת 2009, לבדוק כף הרגל בחולה סוכרתי לפחות פעמיים בשנה, בשאיפה להוריד אחוז הקטיעות ב-50% בתוך חמש שנים.
בשנים 2007–2010 יושמו תוכניות לחינוך אחיות דיאטניות ומחנכי סוכרת. בהתאם לכך נוספו כ-100 אחיות, 400 דיאטניות ו-300 מחנכי סוכרת חדשים בתוך שלוש שנים. כמו כן, הורחבו הניתוחים בהשמנה החולנית, מכ-1,500 לשנה ב-2006 לכ-5,000 ב-2010. הוכנסו הנחיות לטיפול בחולי סוכרת באשפוז ולשיפור הטיפול בהם בשירות האמבולטורי. טכנולוגיות הזרקה לעין למניעת עיוורון – "אווסטין" – הוכנסו בכל בתי-החולים ומרפאות קופת-חולים, ויוגשו לאישור סל התרופות הבא – שבימים אלו יושבים עליו; אני מקווה שיסיימו את עבודתם בתוך שבועיים.
אחוז חולי הדיאליזה מסך חולי הסוכרת ירד בכ-30% בעשר השנים האחרונות.
לסיכום: משרד הבריאות, יחד עם המועצה לסוכרת, העלו מאוד את המודעות למחלה ואת הפעילות לצמצום סיבוכיה, וכן מבצעים פעילות נרחבת למניעתה בכלל האוכלוסייה. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לסגן שר הבריאות, מר יעקב ליצמן.