קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
הריסת אנדרטה לזכרו של חייל על-ידי המינהל האזרחי בשומרון
היו"ר דני דנון:
אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הריסת אנדרטה לזכרו של חייל על-ידי המינהל האזרחי בשומרון, הצעות מס' 4392 ו-4430. ישיב על ההצעה סגן שר הביטחון מתן וילנאי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יעקב כץ.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
תרשום את נסים להצעה אחרת.
היו"ר דני דנון:
הוא נרשם כבר בהצעה הקודמת כהצעה אחרת להצעה הזאת.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חג אורים שמח, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, אנחנו כולנו, כבוד סגן שר הביטחון, אוהבים את צה"ל, גאים בצה"ל, רוצים שצה"ל יהיה חזק, מחנכים את ילדינו לשרת ולהיות חיילים נאמנים בזכות שזכינו לה אחרי אלפיים שנה, לקומם את הריסותינו, לבנות את מדינתנו, לקומם את צבאנו, כמו שכתוב: שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ, אחת מהן זה להעמיד להם מלך, ומלך זה מלכות, ומלך זה צבא, ומשטרה, וכנסת וממשלה.
לצערנו הרב, בשנה האחרונה, כמו בשנים שלפני כן, אבל בשנה האחרונה, מאז קיבל שר הביטחון רשות מראש הממשלה לגזור גזירה נוראה על היהודים, שעשרה חודשים אסור היה להם לבנות בתים, רק משום שהם יהודים, פה בארץ-ישראל, עובדי המינהל האזרחי, שהם כפופים לשר הביטחון ולסגן שר הביטחון, אדוני היושב-ראש – ואני בטוח שבדברי תשובתך, סגן שר הביטחון, אתה תביע על זה צער – לפעמים מגזימים. אנחנו פה יושבים, בדוכן הזה, מגמתנו היא לדאוג לכך שצה"ל יתנהג בכבוד ובצורה מכובדת גם כשהוא אמור לשמור על החוק, ולפעמים החוק הוא חוק של הרס, הרס של בתים, בעיקר של בתים של יהודים, אבל הוא צריך להיזהר לא להגזים ולא להרוס גם דברים – כיוון שניתנה רשות למשחית אז משחיתים את הכול.
אני רוצה כאן לקרוא קטע על חייל שנלחם בבופור ונהרג, ושמו סמ"ר אבנר כפיר חזי, שנהרג בבופור ב-1997, בהיותו חובש קרבי, והמשפחה הקימה באלון-מורה אתר הנצחה לזכרו. שיקמו שם את המעיין – הכול בתוך-תוככי היישוב, בתוככי המקום, במסגרת היישוב – בהשתתפותם של חבריו ליחידה, כמו שאני קורא פה, ומזכירות אלון-מורה. הם מספרים כי המעיין קרוי על שמו של אבנר כפיר חזי, זיכרונו לברכה, חובש קרבי שנפל בדרך למוצב הבופור בדרום-לבנון בשנת 1997. בטקס חנוכת המעיין השתתפו נציגי היחידה וחבריו אנשי המילואים. כמו כן הדגישו אנשי המזכירות שהמעיין נמצא בתוך שטח היישוב אך היה פתוח לאלפי מטיילים הפוקדים את האזור מדי חודש, וכן לחיילים שנחים במקום.
עובדי המינהל האזרחי השאירו אחריהם הרס טוטלי וונדליזם, תוך שהם שוברים והורסים את המעיין ומנפצים לא רק את הבריכה ומערכת המים, אלא גם הורסים ומעקרים את לבם של ההורים, כפי שהראיתי גם לסגן השר את התמונה של האמא העומדת בוכייה ליד המעיין, אותה אמא ששכלה את בנה.
אני לא בא לזרוק בוקי סריקי בצה"ל, שהוא כל כך אהוב עלינו. בקשתנו היא רק אחת: אנחנו מבקשים מאוד מאוד מהגורמים, הגם שאנחנו יודעים שדרכיכם לא דרכינו, והייתם רוצים למסור את ארץ-ישראל לידיים של נוכרים, לידיים של זרים, ואתם מוכנים לעקור מאות אלפי יהודים מהבתים שלהם, כפי שהדבר נעשה בגוש-קטיף, ולבכם לא חס על חיי יהודים, וגירוש ספרד יהיה קטן לעומת גירוש מאות אלפי היהודים מיש"ע, אבל גם אז, עד הרס מצבות ודברים שנעשו לזכרם של חיילים, יש גבול ויש מידה. ולכן אני מבקש מאוד מסגן השר לעמוד פה ולהתנצל בפני המשפחה ולבקש את סליחתה על ההרס ועל הוונדליזם, ולהבטיח שדברים כאלה לא יישנו בעתיד.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה לחבר הכנסת יעקב כץ. הדובר הבא – חבר הכנסת זאב אלקין. בבקשה.
זאב אלקין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי השרים, אדוני סגן השר, סגן שר הביטחון, חברי חברי הכנסת, אני אומנם העליתי את אותו נושא שהעלה כאן חבר הכנסת יעקב כץ, אבל אני מציע שהדיון שלנו ילך דווקא לכיוון קצת שונה מכפי שהוא הציע כאן לפני מעל הדוכן. כי אפשר לנהל בכנסת ובבית הזה ויכוח עקרוני על כל הסוגיה של ההתיישבות ביהודה ושומרון, וויכוח על מה שקורה בתחום הבנייה ביהודה ושומרון, ודעתי בוויכוח הזה ידועה, ובוודאי חולקת בהרבה מאוד אחוזים ובהרבה מאוד נקודות על דעתו של סגן שר הביטחון. על כך אין ספק.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
זאב אלקין (הליכוד):
מה?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אולי סגן שר הביטחון חושב שצריך לבנות הרבה.
זאב אלקין (הליכוד):
זה חידוש. אם כך, אולי – – –
היו"ר דני דנון:
בואו נמתין ונשמע את סגן השר, הוא נמצא אתנו. לא צריך לנחש, חבר הכנסת רותם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
יש לו – – –
זאב אלקין (הליכוד):
אם אתה צודק, חבר הכנסת רותם, יכול להיות שיש סיכוי שכמי שמופקד במשרד הביטחון על רשויות רבות, הוא יוכל להחליף מלה עם אנשים במינהל האזרחי שאחראים למשל לאישור התוכניות. לא זכור לי שאושרו תוכניות ותב"ע – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אתה צריך לדבר עם שר הביטחון.
זאב אלקין (הליכוד):
מה?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אתה צריך לדבר עם שר הביטחון.
זאב אלקין (הליכוד):
אני יודע שסגן שר הביטחון ושר הביטחון מדברים היטב ביניהם, ולפחות מהניסיון שלי, בפעולה שלי בוועדת החוץ והביטחון לא ראיתי שיש מחלוקות גדולות בין סגן שר הביטחון לשר הביטחון.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
צריך להגיד שמאז 25 בנובמבר אושרה בנייה אחת.
זאב אלקין (הליכוד):
חברים, אני מציע לכולנו, עם כל החשיבות של הנושא הגדול – ומי כמוני יודע, חברי חבר הכנסת רותם, עד כמה חסרים היום אישורים ממשרד הביטחון, אבל בואו לא ניקח את הנושא הזה לשם.
אדוני סגן שר הביטחון מתן וילנאי, מי כמוך מכיר מהם האחוזים של הביצוע של צווי הריסה שניתנים ביהודה ושומרון, גם לגבי האוכלוסייה היהודית, וגם – עוד יותר – לגבי האוכלוסייה הפלסטינית. הרי הנתונים האלה הוצגו, גם בוועדת החוץ הביטחון ואפילו כאן, מעל במת הכנסת, בתחילת עבודתה של הכנסת הזאת, בקדנציה הזאת; הוצגו האחוזים – במגזר הפלסטיני כמעט אפס הריסות של בתים, אני כבר לא מדבר על מפגעים אקולוגיים. ובכל אותם האחוזים של הריסות משרד הביטחון והמינהל האזרחי, כל מה שהם מצאו להם זה להרוס את האנדרטה של חייל? כל השאר כבר נהרס, כל הבתים, כל המפגעים האקולוגיים, המחצבות הבלתי-חוקיות, כל המפגעים בתחום המים – כל זה נהרס, הדבר האחרון שנשאר זה האנדרטה של החייל. זה נשמע מגוחך. מי שמכיר את המציאות ואת הסטטיסטיקה בתחום הזה יודע עד כמה נמוכים הם אחוזי ההריסה, בוודאי אצל הפלסטינים, ולכן אני לא יודע מה היה כאן.
האם היה כאן רצון לעשות להכעיס? אם זה כך, זה חמור מאוד, כי אני חושב שהזיכרון של חייל, בלי שום קשר לשאלה: כן היה אישור או לא היה אישור – וברוב המקרים זה שאין אישור, מי שאחראי לזה זה שוב משרד הביטחון; אבל בלי שום קשר לשאלה הזאת, לעשות להכעיס ודווקא על הגב של הזיכרון של חייל – משרד הביטחון הוא האחרון שהיה צריך לעשות את זה. ואם זה לא להכעיס ודווקא – ואני סבור, אני מקווה – תיכף נשמע – אבל אני סבור, כמו חבר הכנסת כץ, שהיה כאן משגה – כדאי מאוד שהמקרה הזה ישמש אזהרה לכולנו על כך שצריך לשבת שבעה נקיים ולראות היטב מה הולכים להרוס לפני שלוחצים על הכפתור. ובוודאי כאן המשפחה זכאית להתנצלות, ומשרד הביטחון צריך לבדוק את עצמו איך הוא מונע מקרים כאלה בעתיד. תודה רבה.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה ליושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת זאב אלקין. אני מזמין את סגן שר הביטחון מתן וילנאי להשיב. בבקשה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, למה תמיד סגן השר משיב ולא שר הביטחון, הוא כל כך עסוק?
היו"ר דני דנון:
יש פררוגטיבה של השר לשלוח את הסגן, אבל גם לוועדות הכנסת אנחנו רואים שהשר מקפיד לא להגיע. אבל אם התשובות טובות אתה לא צריך להלין על כך, אדוני.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
בוא נאמר, אני אף פעם לא מלין שעלי לשמוע את סגן השר.
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מדובר במעיין אשר נמצא על קרקע פלסטינית פרטית, והבנייה סביבו החלה בשנת 2007. כבר בעבר בוצעו במקום כמה פעילויות אכיפה, אשר כללו חלוקת צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה. כמו כן בוצעו שלוש פעמים פעילויות הריסה, אחת מהן בוצעה באופן עצמאי על-ידי תושבי אלון-מורה.
השלט – ווידאתי את זה עוד פעם עם חבר הכנסת כץ – אשר מנציח את זכרו של הלוחם לא נפגע במהלך ביצוע ההריסה.
אני מצטער על הצורך לעשות את זה. אנחנו חייבים לשמור על החוק. זה חלק משמירת החוק בקטע – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
למה רק על יהודים? למה רק על יהודים?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
– – ביהודה ושומרון.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
למה רק ליהודים?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
אנחנו מבצעים אכיפה ככל שנדרש, על יהודים וערבים כאחד.
זאב אלקין (הליכוד):
אתה יודע מה האחוזים. מי כמוך יודע מה האחוזים.
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
המקרה הזה – אנחנו צריכים לבחון כל דרך למצוא את הדרך הראויה, במסגרת החוק, להנציח את זכרו של הלוחם מאלון-מורה. המינהל האזרחי יהיה מוכן להיות שותף לכל פעולה להנצחתו בצורה החוקית הראויה. עד כאן.
היו"ר דני דנון:
מה מציע אדוני סגן השר? אתה מציע להסתפק בתשובתך? להעביר את זה לדיון בוועדה?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
אפשר לדון בזה בכל ועדה שרוצה. אין לי בעיה בעניין.
היו"ר דני דנון:
תודה. המציעים, חברי הכנסת כץ ואלקין, מה אתם – – –
זאב אלקין (הליכוד):
חוץ וביטחון.
היו"ר דני דנון:
אנחנו נצביע – להעביר את הנושא לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר דני דנון:
בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.