קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום מסירת החלק הצפוני של הכפר רג'ר ללבנון היו"ר גאלב מג'אדלה: עוברים להצעות לסדר-היום מס' 4295 ו-4308: מסירת החלק הצפוני של הכפר רג'ר ללבנון. ראשון המציעים הוא חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. בבקשה. שלוש דקות לכבודו. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בשבוע שעבר התוודענו להחלטה אומללה של הקבינט שאומרת: אחרי כמעט שש שנים שתושבי רג'ר נמצאים במציאות של אזרחים, לא סוג ב' אלא סוג ד', אזרחי ישראל בעלי תעודות זהות – ובהמשך נפרט על התושבים שהפכו להיות איזה מין סוג של יצירה בפני עצמה – הודיעו להם שלמעלה מחצי מתושבי רג'ר יהפכו להיות תחת שלטון אחר. מי שישלוט בהם זה יוניפי"ל. בעקבות תביעה של ה"חיזבאללה" ביחד עם האו"ם עושה דברם, וראינו את זה בחטיפה הראשונה בלבנון ובחטיפה השנייה – את העמדות שלהם, של יוניפי"ל – הם יקבלו את השלטון של יוניפי"ל על ראשם. בשעה זאת שאני מדבר אתכם, צופים בנו אנשים מרג'ר שלא מאמינים שאיש לא זועק את זעקתם של האנשים האלה. הסיפור של רג'ר מתחיל במלחמת יום הכיפורים. הם הסתפחו לישראל מרצונם, אחרי ששלושה חודשים לא ידעו בדיוק מה לעשות אתם, קיבלו אזרחות ישראלית בשנת 1981, ועכשיו תושבי רג'ר דורשים, ובצדק – – – השר יוסי פלד: זה התחיל בששת-הימים, לא במלחמת יום הכיפורים. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): בששת-הימים – זה מה שאני אמרתי. זה התחיל בששת-הימים, זה נכון, כשלא ידעו בדיוק מה לעשות אתם. הם היו אזרחים של סוריה, ואין שאלה. הם עלאווים. אין עלאווים בלבנון. הבתים שלהם גם בצפון, ולא כמו שאומרים, רשומים בטאבו הסורי. ברגע שהיה חוק הגולן, הם הפכו להיות אזרחי ישראל לכל דבר – הם וכל אדמותיהם. אדוני השר, הבתים בצפון שווקו להם על-ידי מינהל מקרקעי ישראל. אלה בתים, נכסי נפקדים, ונתנו את זה לאנשים האלה. האנשים האלה, אזרחי ישראל, עומדים תחת משרד החינוך של מדינת ישראל. אבל כבר כמה שנים הם סגורים. אין יוצא ואין בא. אם אתה, אדוני השר, רוצה ללכת לבקר שם, אתה צריך שבועיים כדי לקבל אישור להיכנס לשם. אם מישהו מזמין טכנאי מקררים, הוא צריך להביא את המקרר אל השער של רג'ר. ככה במשך שנים. לא יכולים להכניס אמבולנס. לא יכולים להזמין מכבי-אש. הם נמצאים כביכול במדינה, בטריטוריה, בפני עצמה. אני שומע שמועות נוראיות שיש שם מבריחי סמים. אם בתל-אביב יהיו מבריחי סמים, אנחנו נסגור את תל-אביב? מביאים משטרה ומטפלים בבעיה. בשביל זה מתעללים באופן הזה באזרחים שהם נאמנים למדינה? ולא פלא שחברי כנסת ערבים לא נמצאים כאן, וגם חבר כנסת ערבי שהיה בנשיאות התנגד לדיון הזה, כי יש פה תביעה של מי שרוצה ללבות את הסכסוך עם ישראל. למה סוריה מרימה ידיים ולא אומרת כלום? היא אומרת: אנחנו לא נפריע לפעולות ההתנגדות של ה"חיזבאללה". היא רואה בכל התהליך הזה של מסירת רג'ר ובנפילה של ראש הממשלה בפח, נפילה בפח של נסראללה בעניין הזה; היא רואה בזה הצלחה שלה להמשיך להתסיס את השטח ולשמור, מה שנקרא, על אש גבוהה של המציאות מבחינתם שצריכה להיות מציאות מלחמתית. עכשיו, אנחנו חוזרים אל התושבים האלה, התושבים האומללים האלה, שבעקבות ההחלטה הזאת ילדי בית-הספר יצטרכו לעבור כל יום את מה שנקרא "הקו הכחול". מדובר במאות תלמידים. בסך הכול ביישוב הזה מדובר ב-2,200–2,300 תושבים. בזה מדובר. אני ביקרתי שם במקום – אנשים נאמנים, אנשים טובים, אנשים חמים. הבאנו אותם פה לוועדת חוץ וביטחון. היתה החלטה של ועדת חוץ וביטחון שילכו לבקר שם. כשאומרים "רג'ר", זה נשמע כאילו משהו מעבר להרי החושך. אם היתה לדוגמה – ואני אומר לך – במשגב-עם או במטולה אותה בעיה, ממשלת ישראל היתה מתנהגת אחרת – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): ברשותך, אדוני היושב-ראש, אם אפשר, משפט אחרון. היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – – ממשלת ישראל היתה מתנהגת אחרת, ולא עושה את מה שהיא צריכה לעשות. אני חושב שהחוק שעבר פה השבוע, של משאל עם, שייך גם לגבי תושבי רג'ר. ההחלטה של הקבינט לא מספיקה. היא צריכה לעבור למשאל עם. הרי מדובר בשטח שנכבש במלחמת ששת הימים, חל עליו חוק רמת-הגולן. היו"ר גאלב מג'אדלה: נכבש – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): לגבי המפות האלה, יש תהיות רבות לגביהן, ויש לנו חוות דעת מאוד מאוד מוסמכות של אנשים באוניברסיטת חיפה ובמקומות אחרים. לכן אני מציע להעביר את הנושא הזה לדיון בוועדת החוץ והביטחון או בוועדת הפנים – לדיון מחדש בהחלטת הקבינט האומללה הזאת. לתושבי רג'ר אני רוצה לומר מכאן, שאנחנו אוהבים אותם ומחבקים אותם, ואני לא רוצה שנחזור שוב על הטעות הנוראה של בגידה באנשים נאמנים לנו, כמו שראינו בצד"ל. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה. חבר הכנסת כרמל שאמה – איננו. יבוא ויעלה בשם הממשלה כבוד השר פלד, שהוא בקי בנושא בתור אלוף פיקוד הצפון לשעבר. השר יוסי פלד: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשנת 2000 החליטה ממשלת ישראל, במאי 2000, על הסגת כוחות צה"ל מדרום-לבנון. המהלך הזה תאם את החלטת מועצת הביטחון 425 מ-1978, ונעשה בשיתוף פעולה מלא עם האו"ם. באותה שנה, בחודש מאי – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: עשה את זה רב-אלוף ברק. השר יוסי פלד: הוא עשה את זה אז כרב-אלוף במילואים וראש ממשלה בפועל. היו"ר גאלב מג'אדלה: ושר הביטחון. השר יוסי פלד: ושר הביטחון בפועל. והרמטכ"ל דאז, באותם ימים, היה חבר הכנסת דהיום, שר הביטחון לשעבר, שאול מופז. כאשר צה"ל נסוג מדרום-לבנון, האו"ם החליט לאמת שאכן החלטה 425 מתקיימת כרוחה וכלשונה, והם מצאו צורך לזהות – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני השר, אתה יכול לקרב את המיקרופון אליך? אני טנקיסט. השר יוסי פלד: שמע, אתה יודע מה? הנה, גיליתי עוד תכונה טובה בך אם אתה טנקיסט. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מה זה? השר יוסי פלד: גיליתי עליך עוד תכונה טובה אם אתה טנקיסט, גם אני כזה ברוב עוונותי. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אתה יודע, יש לנו בעיות בשמיעה. השר יוסי פלד: לא, יש לנו בעיות בשמיעה כשאנחנו רוצים. היו"ר גאלב מג'אדלה: סלקטיבית. סלקטיבית. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): תקרב את המיקרופון. השר יוסי פלד: בקיצור, האו"ם ביקש לאמת אז שמדינת ישראל ממלאת את ההחלטה ואת ההודעה על הנסיגה, והיתה אז החלטה של האו"ם לבדוק את מה שנקרא "קו הנסיגה", מה שהם קוראים לו באנגלית: the line of withdrawal. הבדיקה נעשתה על-פי מה שנראה במפות כגבולות הבין-לאומיים של לבנון. היום הקו הזה מוכר יותר בתור "הקו הכחול", היום זה המושג שכולם משתמשים בו. דרך אגב, צריך לזכור שאז, גם כשהאו"ם בדק את הנושא של מה שקרוי היום "הקו הכחול", או "גבולה הבין-לאומי של לבנון", היתה לנו בעייתיות בחלק המזרחי של הכפר רג'ר, ולא במקרה, כי היסטורית, 1967, מלחמת ששת הימים, זה האזור שבו היה קו הגבול בין סוריה ולבנון, ומשם ומזרחה היתה סוריה. ב-18 ביוני שנת 2000 אימצה מועצת הביטחון את ההודעה של מזכ"ל האו"ם דאז שישראל נסוגה מכל השטחים שהיא שהתה בהם בדרום-לבנון, וזה בהתאם להחלטה 425. במסגרת ההגדרה, הזיהוי, קביעת קו הנסיגה, האו"ם במדידות על-פי המפות ועל-פי – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: התברר – – – השר יוסי פלד: – – – התברר ש"הקו הכחול", הגבול הבין-לאומי בינינו לבין לבנון, עובר באמצע הכפר, יותר נכון, בשליש הדרומי של הכפר, ושני-שלישים מהכפר הזה, החלק הצפוני, לא נמצאים בשטח מדינת ישראל. ואז נוצר, בשנת 2000, אותו קו שהפריד בין החלק הדרומי לחלק הצפוני, והמציאות הזאת התקיימה עד מלחמת לבנון השנייה. בעקבות ההחלטה ובעקבות הקביעה של האו"ם נסוג צה"ל אז מהחלק הצפוני של הכפר. הכפר הזה, כפי שאתה הזכרת, חבר הכנסת, זה כפר של כ-2,200 תושבים, ובחלק הצפוני גרים למעלה מ-1,500 תושבים. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): שני-שלישים. השר יוסי פלד: כן, זה שני-שלישים. כשאני אומר החלק הצפוני, זה בהתייחסות למה שמוגדר כ"קו הכחול" וצפונה. שני-שלישים מתושבי הכפר גרים שם. אף-על-פי שהם גרו שם מצפון, הזיקה שלהם למדינת ישראל המשיכה להיות בתחום של השירותים האזרחיים. בשנת 2006, כפי אמרתי, במסגרת מלחמת לבנון השנייה, חזר צה"ל – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני השר, אני רוצה שתדגיש שעד אז וגם היום הם אזרחי ישראל לכל דבר. מערכת החינוך שלהם היא מערכת חינוך של מדינת ישראל. השר יוסי פלד: אם לא הייתי מובן, אז אני מבקש להדגיש. כל 2,200 תושבי רג'ר – מרביתם, יש כמה סרבנים, אבל מרביתם – הם תושבי מדינת ישראל, כמוני וכמוך, יש להם תעודות זהות, כמוני וכמוך, ואני מניח שהפספורט שלהם הוא – בטח – פספורט ישראלי. הם תושבי מדינת ישראל לכל דבר. ב-2006, במסגרת מלחמת לבנון השנייה, צה"ל חזר וכבש את החלקים הצפוניים של הכפר הזה, ובעקבות החלטת מועצת הביטחון 1701, שהיתה סיום מלחמת לבנון השנייה, נקבע שישראל צריכה להסיג את כל כוחותיה שוב מדרום-לבנון, מאותם מקומות שהיינו בהם מייד בגמר מלחמת לבנון השנייה. ואכן כך צה"ל עשה, להוציא את החלק הצפוני של הכפר רג'ר. מאז קיץ 2006 ישנו שיג ושיח בין האו"ם, באמצעות יוניפי"ל, ובין מדינת ישראל, להגיע להסדרים שיהיו מוסכמים על שני הצדדים ויאפשרו את היציאה של צה"ל על-פי דרישת האו"ם מחלקו הצפוני של הכפר. לפני זמן לא רב, ב-2 בספטמבר של השנה הזאת, הוגשה הצעה על-ידי מפקד יוניפי"ל, הגנרל אלברטו – הוא הגיש מתווה כלשהו כדי לפתור את הבעיה וכדי שצה"ל לא ישהה על אדמות שעל-פי האו"ם לפחות הן אדמות שלא שייכות לנו, וזה בהתאם להחלטה 1701. היתה החלטת קבינט זה עתה, ב-17 בנובמבר, וההחלטה היא שאנחנו מקבלים באופן עקרוני, בלי שעדיין נכנסנו לפרטים – שממשלת ישראל מקבלת באופן עקרוני את אותה הצעה שהוגשה לפנינו. היו"ר גאלב מג'אדלה: הבקשה. השר יוסי פלד: זו בקשה שהיא בעצם הצעה. בקשתו לא היתה בקשה: תצאו מהכפר, אלא היא היתה ממש עם פרטים, פרטים שהם הציעו לנו שאנחנו נאמץ. היו הרבה מאוד סייגים ושינויים בדבר הזה. בכל מקרה, החלטת הקבינט קיבלה באופן עקרוני את ההצעה הזאת, וזה בכפוף לכך שיושלם המשא-ומתן תוך עמידה על כמה נקודות, שלנו, למדינת ישראל, נראות נקודות חשובות, ובתוכן אני אזכיר בצורה מאוד מאוד כללית, קודם כול את האינטרסים המדיניים-ביטחוניים של מדינת ישראל, את האינטרסים הקיומיים בחיי היום-יום של התושבים, וקבלת אישור של האו"ם שהדבר הזה הוא בעצם שישראל מילאה עד תום, ואין יותר עוררין על זה שישראל מילאה את החלטת האו"ם 1701. אנחנו ממשיכים עכשיו לנהל מגעים גם עם האו"ם וגם עם הקהילה הבין-לאומית, כי עד כמה שזה ייראה מוזר, היו כלפי מדינת ישראל הרבה מאוד דרישות, ציפיות, הצקות, שישראל לא מקיימת את החלטת האו"ם 1701, וכל זה נבע מדבר אחד, מהעובדה שאנחנו שוהים בחלקו הצפוני של הכפר. אני רוצה לומר שנפגשתי בשבוע שעבר עם נציגים אמריקנים שמעורים בעניין הזה, ואני אמור להיפגש בשבוע הבא, אני מאוד מקווה שזה יתקיים, אני רוצה להיפגש עם התושבים או עם נציגי התושבים, כי לפחות ממה שאני שומע עד עכשיו, נדמה לי שלא יודעים את הפרטים, ובצדק – לא בצדק שלא יודעים את הפרטים, אלא בצדק התושבים חיים בחוסר ודאות, בחוסר ידיעה מה הולך להיות אתם. הם מבינים שהולכים לחתוך את הכפר – וכבר שמעתי שהם יודעים שהכפר הולך להיות חסום בין חלקו הצפוני וחלקו הדרומי, ולא כך הוא. בעצם לא תהיה נוכחות של יוניפי"ל בתוך הכפר, אלא הכפר ייסגר מצפון עם מכשול שלא יאפשר חדירה לכפר. מצפון למכשול הזה תתקיים הנוכחות של יוניפי"ל. הזיקה האזרחית – אם זה בריאות, "בזק", מה שאתם רוצים – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני השר, סליחה, אתה בעצם אומר שרג'ר הולך להיות מדינה בפני עצמה. הם לא יכולים באופן חופשי להיכנס לקריית-שמונה, אנשי קריית-שמונה לא יכולים באופן חופשי ללכת לרג'ר. המצאנו מדינה חדשה שקורים לה רג'ר. למה? כדי לספק את 1701, שאנחנו נעשה את כל מה שאנחנו מחויבים ו"חיזבאללה" לא יאפשרו בכלל לעשות, לא מיניה ולא מקצתיה. היו"ר גאלב מג'אדלה: נא לאפשר לשר להשיב. השר משיב. השר יוסי פלד: זה מאוד דרמטי לתאר את זה כך, אבל זה לא בדיוק כך. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אבל זאת המציאות. השר יוסי פלד: חבר הכנסת בן-ארי, אני לא בסיטואציה – ואני מתנצל על כך – להיכנס עכשיו לפרטי הפרטים. אני חושב שזה יהיה לא הגון לפני שאני מדבר עם התושבים. אשמע אותם. אני הולך לפגוש אותם בשבוע הבא. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): על זה אנחנו מדברים. השר יוסי פלד: בשבוע הבא אני הולך לפגוש אותם. היו"ר גאלב מג'אדלה: מהטעם הזה, אדוני השר, התנגדתי בנשיאות שזה יעלה לדיון בטרם כל הפרטים ברורים, ועל אחת כמה וכמה כשתושבי רג'ר לא יודעים מה קורה. השר יוסי פלד: אז אני הולך לדבר עם תושבי רג'ר. היו"ר גאלב מג'אדלה: הבנת עכשיו מדוע התנגדתי? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): כן, אבל אם לא – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: כי לא יכול להיות שתושבי רג'ר יצפו בך בשידור חי בטלוויזיה הישראלית – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, אם אני לא הייתי מעלה את זה עכשיו, ספק אם היתה ההבטחה הזאת. השר יוסי פלד: איזו הבטחה? היו"ר גאלב מג'אדלה: לא, לא, לא. הוא לא הבטיח כלום. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – – עד עכשיו אף לא דיבר אתם. היו"ר גאלב מג'אדלה: הוא דיבר על תהליך, הוא לא דיבר על הבטחה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, אף אחד לא דיבר אתם עד עכשיו. השר יוסי פלד: אני מבקש, לצורך הבהרה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה. השר תיאר תהליך ולא הבטחה. השר יוסי פלד: אני התמניתי על-פי החלטת הקבינט, ב-17 בחודש הזה, לטפל מטעם הממשלה בקשר מול תושבי רג'ר. קבעתי שבשבוע הבא, בלי קשר לדיון הזה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: אתה יודע שחשבתי שלא צריך להעלות את זה וכמה זה היה נכון. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מה זה קשור לפה? היו"ר גאלב מג'אדלה: כי היה חשוב ששר, נציג ממשלת ישראל, יגיע לשם, ידבר אתם, ישמע אותם, ישמעו אותו, ואחר כך יתקיים דיון ציבורי. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מה זה קשור – – – אני לא מבין למה זה קשור לעניין? למה אי-אפשר להעלות את המצוקה שלהם? הם מאוד בירכו על זה. השר יוסי פלד: אני מבקש שייתנו לי לסיים. היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה. השר יוסי פלד: יש כל כך הרבה חברי כנסת פה שמפריעים לי, אז אני מבקש שייתנו לי לסיים. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): זה הנוהג פה. אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו): – – – השר יוסי פלד: בסדר גמור, אני מבקש. לא התלוננתי על הנוהל. היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה, אדוני. השר יוסי פלד: בשבוע הבא אני אפגש אתם. אני מקווה שחבר הכנסת בן-ארי מסכים אתי שלא יהיה הוגן, אפילו לא נבון, לעמוד פה ולהיכנס לפרטים של הסידורים האזרחיים, הביטחוניים, לפני שאני אדבר עם תושבי רג'ר. אני מציע להסתפק בתשובה זו. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): בכל מקרה אני מבקש דיון בוועדת הפנים או בוועדת החוץ והביטחון. היו"ר גאלב מג'אדלה: השר מציע להסתפק בתשובתו. השר לשירותי דת יעקב מרגי: יש פה תקדים היסטורי – יש יותר שרים מחברי כנסת. היו"ר גאלב מג'אדלה: לא, לא יותר שרים. לא יותר. אנחנו הולכים להצבעה על הצעת השר להסתפק. השר מבקש להסתפק בתשובתו, המציע רוצה דיון במליאה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): לא במליאה, בוועדה. היו"ר גאלב מג'אדלה: זה רק במליאה. אתה לא יכול, רק במליאה. אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו): אני מציעה לוועדה. היו"ר גאלב מג'אדלה: אתה מקבל את הצעתו של השר או מבקש במליאה? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אז במליאה – אבל אני רוצה דיון בוועדה. היו"ר גאלב מג'אדלה: אז אנחנו מצביעים – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): רגע, אבל אולי יש הצעה אחרת? יש לה הצעה אחרת. היו"ר גאלב מג'אדלה: דיון במליאה בלבד. אנחנו מצביעים על הצעתו של השר להסיר והצעתו של המציע דיון במליאה. אנחנו מצביעים. מי שבעד – בעד הצעתו של המציע. אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו): אני בעד ועדה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בנימין בן-אליעזר: רגע, על מה אנחנו מצביעים עכשיו? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): דיון על רג'ר בוועדת הפנים. היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בנימין בן-אליעזר: נגד או בעד? היו"ר גאלב מג'אדלה: רגע, לא מצביעים. אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו): כבוד השרים, חברי הכנסת, אני חושבת שזה דיון חשוב מאוד וצריך להמשיך לדבר. אני מציעה שההצעה הזאת תעבור לדיון בוועדה. תודה. השר יוסי פלד: איזו ועדה? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): ועדת הפנים. אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו): ועדת החוץ והביטחון. היו"ר גאלב מג'אדלה: אתה מסכים להצעה ללכת לוועדת החוץ והביטחון? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בנימין בן-אליעזר: ועדת הכנסת תחליט. השר לשירותי דת יעקב מרגי: השר מוכן לוועדה. היו"ר גאלב מג'אדלה: השר מוכן? השר יוסי פלד: כן. היו"ר גאלב מג'אדלה: אז אנחנו מעבירים את זה לוועדת הכנסת והיא תחליט. אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו): אז אנחנו מצביעים בעד מה? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): הוא לא מתנגד. אין התנגדות. היו"ר גאלב מג'אדלה: השר מציע לוועדת הפנים ולכן הולכים לוועדת הכנסת שהיא תחליט. השר לשירותי דת יעקב מרגי: לא. הוא הציע ועדת הפנים והיא הציעה חוץ. היו"ר גאלב מג'אדלה: לא משנה. יש שתי הצעות ולכן הולכים לוועדת הכנסת. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): לא משנה, או זה או זה. לא משנה. השר יוסי פלד: – – – אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו): על מה מצביעים? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בנימין בן-אליעזר: – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: אם יש הסכמה, בסדר. אבל אין הסכמה. אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו): אני לא מבינה על מה מצביעים. היו"ר גאלב מג'אדלה: ועדת החוץ והביטחון. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו): אני לא הצבעתי, כי לא הספקתי. היו"ר גאלב מג'אדלה: אז נצרף אותך. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): גם אני לא הצבעתי, תצרף אותי גם. היו"ר גאלב מג'אדלה: לוועדת החוץ והביטחון. אז מוסיפים את שניכם וזה הולך לדיון בוועדת החוץ והביטחון. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): תודה רבה.