קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום ציון יום הפג הבין-לאומי היו"ר ראובן ריבלין: אדוני שר, רבותי וגבירותי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. על סדר-היום אנחנו מוצאים את ההצעה לסדר-היום בעניין יום הפג הבין-לאומי. חברי הכנסת, אנחנו מציינים השבוע, עם מדינות העולם, את שבוע הפג הבין-לאומי. בשנים האחרונות מלמדים הנתונים כי כ-10% מכלל התינוקות הנולדים בישראל הם פגים. מדובר על לא פחות מ-15,000 תינוקות הנולדים כפגים. הידע שהצטבר במרוצת השנים הביא לעלייה דרמטית ביכולת להציל את חייהם של הנולדים גם במשקלים נמוכים. מחלקות הפגים בארץ, ובהן גם מחלקות טיפול נמרץ יילודים, הן מהמתקדמות בעולם, והצילו את חייהם של אלפים רבים, שבתנאים אחרים ובזמנים אחרים לא היו שורדים. לצערנו, אנחנו שומעים מעת לעת כי המחלקות הללו נקלעות למצוקת כוח-אדם קשה ביותר, ואין צורך להסביר מה ההשלכות הישירות של עומס עבודה מופרז ושל מחסור בידיים מטפלות ובעיניים פקוחות במחלקות הפגעים, 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה. אני מצרף ביום זה את קולי לקריאה להעניק למחלקות הללו מקום גבוה בסדר העדיפויות, ולהקצות להן את מיטב האמצעים, כדי שיוכלו להוסיף ולהציל את חייהם של הפגים, בתנאים נאותים ובתנאים מיטביים. אנו עוברים להצעות לסדר-היום מס' 4116 ו-4172. אני מזמין את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס לבוא ולשאת את דבריה בהצעה לסדר-היום מס' 4116 בענייני יום הפג הבין-לאומי. גברתי, בבקשה. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנו מציינים היום בכנסת ישראל את יום הפג הבין-לאומי. לא בכדי הוא מצוין היום ברחבי העולם; ישנה חשיבות רבה לעניין הבין-לאומי. לא אחת אנו ניזונים מהקורה בתחום זה בעולם, כיצד מתפתח המחקר, והיכולת להיחשף לטיפולים שונים וחדשניים יכולה להוביל לשיפור ניכר בנעשה אצלנו. לעתים, אנו לא רק ניזונים אלא אפילו תורמים מניסיוננו ומהצלחותינו לעוסקים במלאכה. זהו יום לחשבון נפש ולבחינה מדוקדקת ואחראית, בעיקר מאחר שמדובר בהצלת חיים, אך לא רק. מדובר גם באיכות החיים של הרך הנולד. אמש קיימנו בוועדות הכנסת השונות דיונים בנושא, והתמונה שמצטיירת היא תמונה מדאיגה, חברים. בישראל נולדים כ-16,000 פגים מדי שנה. לא כולם שורדים ולא כולם מקבלים את הטיפול האידיאלי. נכון, במהלך השנים התקדמנו, עברנו כברת דרך מסוימת, המודעות לנושא גברה וניתן לומר שלא מעט בזכות עמותת לה"ב, של הורים לילדים פגים, שהעלו על סדר-היום הציבורי את הקשיים והבעיות שעמם מתמודדים הורים לילדים מיוחדים אלה. על מנת לעשות את מלאכתנו נאמנה, פנינו גם למחלקת המחקר של הכנסת, שבדקה באופן מעמיק כמה בעיות הקשורות בטיפול בפגים לאחר לידתם. מהמחקר עולים לראשונה נתונים מדאיגים לגבי היקפו של וירוס ה-RSV והסכנות הכרוכות בו, בעיקר כלפי פגים קטנים שהמערכת החיסונית שלהם אינה מפותחת דיה להתמודד עמו – דבר – – – היו"ר ראובן ריבלין: את לא צריכה למהר. אני לא סופר. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): לא סופר. אוקיי, נהדר. אז הדברים יובנו גם יותר טוב. היו"ר ראובן ריבלין: בשביל זה – – – אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): תודה רבה. כבוד היושב-ראש, אני מודה לך, וגם על הקריאה שלך לגבי מערכת הבריאות והאוצר להתגייס ולהציל את הטיפול במחלקות הפגים. היו"ר ראובן ריבלין: אלה הילדים של מדינתנו. מה זה? אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): אלה הילדים שבמדינתנו, זה הדור החדש, ואני מקווה שגם ניתן לו עתיד טוב. מסתבר שהסכנות הכרוכות בווירוס ה-RSV פוגעות בעיקר בפגים קטנים שהמערכת החיסונית שלהם אינה מפותחת דיה להתמודד עמו. דבר זה מוביל לא אחת לאשפוזים חוזרים וארוכים. במצבי הקיצון אנחנו מדברים גם על תמותה, תמותה של אלו שלא חוסנו מפניו. אני רוצה להגיד לכם שרק בשנת 2008 נהרגו כשמונה תינוקות פגים מפגיעתו של הווירוס, אבל גם פה ישנה איזושהי בשורה: אם עד שנת 2001 החיסון היה ניתן רק לפגים שנולדו עד השבוע ה-28, אז היום הוא ניתן לכל מי שנולד עד השבוע ה-31 פלוס שישה ימים. אבל גם זה לא מספיק. בחלק ממדינות העולם הבינו, ומחקרים מראים, שכאשר נולדים תינוקות מתחת לשבוע ה-35 הם בבעיה חיסונית, ולכן כל פגיעה של הווירוס הזה – שאנחנו יחסית עוברים אותו די בקלות, המבוגרים שבינינו ואפילו הילדים היותר בוגרים – בשביל הילדים האלה זה קטלני. המדינות שהצליחו והרחיבו את זה עד השבוע ה-35, חלה אצלן ירידה משמעותית הן באשפוזים והן בתמותה בקרב הילדים האלו. המצב האידיאלי היה באמת לחסן את כל הילדים או את כל התינוקות שצריכים את החיסון הזה, אבל העלות הגבוהה של החיסון מונעת ממערכת הבריאות לחסן את כל מי שנמצא בסכנה מפניו. בוועדה אתמול התבשרנו על-ידי משרד הבריאות כי הומלץ לוועדת הסל להרחיב את החיסון לתינוקות פגים עד לשבוע ה-33, ועל כך אנו מברכים. בנוסף, אנחנו המלצנו למשרד הבריאות לשקול להעתיק את המודל הקנדי, מודל שמדבר על כך שפרט לכך שיחוסנו כל הילדים עד השבוע ה-33 אפשר להסתכל על היתרה של הילדים ולקחת דווקא את אלו שנמצאים ב-high risk, אלו שהסיכון שלהם לחלות ולקבל בצורה קשה את אותה מחלה הוא גבוה, כמו ילדים שסובלים ממומים נוספים, ממומי לב, ממומי ריאות, אי-יכולת – ספיקה – של הריאות. אם הם גם נולדים טרם זמנם הריאות עדיין לא הבשילו, ולכן קשה להם יותר להתמודד עם זה. אנחנו מדברים גם על תינוקות שסובלים מתסמונת דאון, שבשבילם הווירוס הזה הוא קטלני. לכן, תוך התחשבות בעניין ה"כלכלי", שאני לא אוהבת לדבר עליו כאשר אנחנו מדברים בחיי אדם, אנחנו מוכנים לקבל והיינו מברכים אפילו החלטה שכזו. עוד שמענו בוועדות השונות אזהרות מפי אנשי מקצוע שמתריעים ומזהירים שאולי זה היום הטוב ביותר, יום הפג הבין-לאומי, והוא צריך לשמש תמרור אזהרה למשרדי האוצר והבריאות בטרם נחזה כולנו בקריסתו של מערך רפואת הפגים בישראל. לפי נתוני האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה, מספר הרופאים בתחום עומד על 65% מהנדרש. אבל לא די בזה: התבשרנו גם כי 22 רופאים, מספר המהווה כרבע מהרופאים המומחים בתחום, עומדים לפרוש בחמש השנים הקרובות. לעומת זאת, תקשיבו טוב, בשנת 2011 רק שני מתמחים נכנסים לתחום הזה, רק שניים – מה שאומר שהמחסור הולך וגדל, והחסר במספר רופאי הפגים צפוי אפוא להיות מורגש באופן קשה ומשמעותי. היו"ר ראובן ריבלין: שניים? אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): רק שניים. היו"ר ראובן ריבלין: שניים בכל הארץ? אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): שניים בכל הארץ. זה מארגון הר"י, אז ככה שהנתונים מדויקים. אנחנו בפני קריסה של המערכת שמטפלת בפגים האלה. אז כל מה שהתקדמנו עד היום, כנראה לא רק שניעצר, אולי אפילו תהיה רגרסיה, ומזה אנחנו פוחדים. יתירה מכך, עקב מחסור חמור בכוח-אדם, השירות הנאונטולוגי נמצא כבר כעת על סף קריסה בבתי-החולים הממשלתיים, ובעיקר בפריפריה. ללא התערבות מיידית, קיימת סכנה לחייהם של פגים רבים, הן באזור המרכז, ושוב, בעיקר בפריפריה. הר"י והאיגוד הישראלי לנאונטולוגיה קוראים למשרדי האוצר והבריאות לנקוט פעולה דחופה ולהקצות את כל המשאבים לרפואת הפגים, לרבות תקנים לרופאים וכן תמריצים למתמחים, בטרם יהיה מאוחר מדי. למה זה? אתמול שמענו רופאים שעוסקים באמת במחלקות הקשות האלה. הם מדברים על משמרות מסביב לשעון. הם מדברים על כך שבחגים, אפילו בכיפור, הם יודעים שבכל רגע הם יכולים להיות מוקפצים. יש חשיבות להמשכיות. אבל אותם רופאים מקבלים, באופן אולי אפילו לא כל כך מפתיע, הצעות מפתות ביותר. אנחנו לא יכולים לבוא בטענות לקופות-החולים, אבל רופא שעובד כרופא ילדים בקופות-החולים בקהילה מקבל פי-שלושה מאותו רופא שעובד סביב השעון ועושה עשר משמרות בחודש וכמעט שלא יוצא מבית-החולים ונמצא שם ביום ובלילה – אבל הוא לא מתוגמל כראוי. איך נצליח לפתות את אותם מתמחים חדשים להגיע דווקא לשם? אני רוצה לספר לכם בנימה קצת אישית, אבל אולי אפילו נשית, הורית, על החוויה האישית שאני עברתי. זה היה לפני 13 שנה בערך. אחותי ילדה בלידה מוקדמת תאומות, אם אינני טועה הן היו בשבוע ה-26, ואחת שרדה ואחת לא. אבל אנחנו נחשפנו לבעיה הלא-פחות קשה, שדווקא כשההורים מגיעים הביתה, כשנדמה שהילד אולי טיפה גדל, שהוא טיפה יצא מכלל סכנה, דווקא אז הנוכחות המסיבית של ההורים סביבו הולכת וגדלה, והיא חשובה ביותר להתפתחות הילד. כבר אין הכוח הרפואי, אין הכוח המקצועי, שיהיה שם לידך. הורים שהולכים הביתה מקבלים רשימת מטלות – לגבי חיסונים, לגבי בדיקות, לגבי הוראות, איך אסור להכניס ילד כזה למעון ואיך אסור לחשוף אותו אפילו לילדים בתוך הבית, שחלילה לא ידביקו אותו בווירוסים כאלה ואחרים שיכולים להיות קטלניים בעבורו. דווקא אז, כשמתחילה אולי חופשת הלידה בפועל, כי ההורים נמצאים בבית יחד עם הילד הרך, החופשה מתחילה ומתקצרת. למה היא מתקצרת? כי הילד היה מאושפז. אני רוצה לומר לכם שמחלקת המחקר של הכנסת אומרת שהממוצע של אשפוז פגים עומד על 57 ימים, זאת אומרת כמעט חודשיים. אז נכון שהמחוקק נתן את דעתו, ובאמת לפחות בארבעת השבועות הראשונים יש הטבה מסוימת, אבל לאחר מכן זה נגמר. ודווקא אז ההורים האלה, שבאחת משתנים חיי היום-יום שלהם, ובעיקר אמהות לילדים קטנים, נאלצים לוותר על מקום עבודתם. מחקרים מראים שההתגייסות הזאת והחובה ההורית הזאת להיות ליד הרך הפגיע כל כך, לא נותנת להם, וגם לא המצפון, וגם – מי מאתנו היה עושה את הבחירה הזאת, להעביר את הילד למישהו אחר מתוך סכנה אם יטפלו ככה? הרי אנחנו יודעים שהטיפול הטוב ביותר הוא הטיפול ההורי. ואז נגמרת חופשת הלידה, והילד אפילו עוד לא בן חודשיים, אם אנחנו באמת מסתכלים מבחינה כרונולוגית, אם אנחנו משווים אותו לרך נולד אחר. הם צריכים לחזור לעבודה. הילד לא יכול ללכת למסגרת אחרת. צריך לשמור עליו בכפפות של משי, בתנאי מעבדה. ואז, אמהות לא חוזרות לעבודה. הן בוחרות להישאר בבית. הן איבדו את הזכות שלהן לחזור לעבודה, וזה עצוב, כי עכשיו זה הזמן שבו הן צריכות להיות שם, ולקחת אותו לטיפולים סביב השעון, ולקחת אותו לאבחונים ולמעקב התפתחות, ואם הן לא יעשו כן, אז כנראה הילד יפתח איזה פיגור בהתפתחות, ואת זה אנחנו לא רוצים. בעניין הזה הגשנו הצעת חוק – אני הגשתי הצעת חוק, וגם חברתי לסיעה, ליה שמטוב, הגישה הצעת חוק לוועדת שרים לענייני חקיקה, שהונחה השבוע, והתבקשנו להמתין. התבקשנו להמתין, עד אשר נגיע בשבועיים הקרובים לאיזה דין ודברים עם המשרדים השונים. אני באמת בדיבור עם משרד האוצר, משרד הרווחה ומשרד המשפטים. ראיתי שיש נכונות להכיר בבעיה הזאת, שיש נכונות באמת להירתם. הנה, כבוד השר בגין מסמן שאלה באמת הדברים שהיו בוועדת השרים. אני הסכמתי לחכות שבועיים, באמת מתוך מחשבה שיימצא פתרון שאולי אפילו יקל במעט את המעמסה הזאת, שמוטלת כעת רק על כתפי ההורים. עכשיו, אני רוצה לסיים באיזו נימה שהיא בעצם בסיסית אצלנו בהלכה היהודית, אבל אני מאמינה שבכל דת אחרת – החשיבות הזאת. כשאנחנו מדברים ופונים אפילו לקדוש-ברוך-הוא, כשאנחנו רוצים שירחם עלינו, למה אנחנו משייכים את זה? אנחנו יכולים להשתמש במה שכתוב בתהילים, כאשר אנחנו רוצים – – – היו"ר ראובן ריבלין: זו תפילה שהיא אוניברסלית, ולמעשה היא בכל הדתות. על כל פנים, אני לא יודע על הנצרות, אבל באסלאם וביהדות היא – – – אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): אני בטוחה. מאחר שאני לא מצויה מספיק, לא באסלאם ולא בנצרות, אני יכולה לצטט רק מהמקורות שלי. היו"ר ראובן ריבלין: מאה אחוז. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): בואי ונשמע. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): "כרחם אב על בנים" – זה מופיע בספר תהילים, ומופיע גם בבסיס לדברי הנחמה של ה' לעמו בספר ישעיהו: "כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם". אז הרחמים האלה צריכים להיות גם אצלנו בבית-המחוקקים, כשאנחנו מסתכלים ויש לנו אחריות כלפי הרך הנולד, וגם לכך שלהורים תהיה מספיק הכנסה כדי לקחת אותו לכל הטיפולים. אז בואו לא נחתוך את ההכנסה המשפחתית, והיום בעקבות דוח העוני יודעים שגם הורים עובדים, ולעתים משקי בית שבהם שני ההורים עובדים, חיים מתחת לקו העוני. אנחנו לא רוצים להוריד משפחות לפגים מתחת לקו העוני, לאי-יכולת תפקוד או להזנחה של ילדים במשפחה, פגים ואחרים. זו אחריותנו. ואתם יודעים מה? זה אפילו לא רחמים, זה הצדק וזו החובה שלנו. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: חברת הכנסת אורלי לוי, את צריכה לדעת שבאחד מרגעי ההתעלות בדת היהודית בראש השנה, כאשר אנחנו תוקעים בשופר, אנחנו אומרים ב"היום הרת עולם" ומבקשים רחמים: רחם עלינו כרחם אב על בנים, אם כבנים אם כעבדים. הדברים האלה מופיעים גם במקורות האסלאמיים, בקוראן, באותה הרוח. תודה רבה. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: אדוני השר עוד לא ישיב. חבר הכנסת עפו אגבאריה, כרופא, במניין זה אני קורא – ד"ר עפו אגבאריה ביקש להוסיף ליום הפג הבין-לאומי כמה מלים, ואנחנו בהחלט נאפשר לו, לציון יום הפג, לפני שישיב השר על ההצעה לסדר-היום של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. נסים זאב (ש"ס): איפה השם שלי? היו"ר ראובן ריבלין: השם שלך מייד אחריו, אבל נדמה לי שהנושא שלך הוא נושא אחר, ולא יום הפג. כל אחד הוא באופן עצמאי. בבקשה. עפו אגבאריה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני רוצה להודות לחברת הכנסת אורלי לוי על העלאת הנושא, שהוא באמת חשוב מאוד. אני רוצה להודות גם לכבוד היושב-ראש, שאפשר לי, למרות שלא נרשמתי, לדבר בנושא הזה, שהוא באמת קרוב ללבי ונושא אנושי ממדרגה ראשונה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושב שעניין הפגים זה דבר שיכול להיות שהוא נוגע לכל אדם ולכל בית. "פג" הוא מוצר שהוא מאוד יקר. זה באמת דבר מאוד מאוד יקר, שאנחנו לא חושבים ואפילו לא חשבנו איך נוצר דבר כזה. עם התפתחות הרפואה, יש אפשרות היום לעשות את כל הטיפולים כדי שיגיעו אנשים שהיו חשוכי ילדים לכך שהם באמת יקבלו את המתנה הגדולה הזאת בחיים – לקבל ילד. זה כרוך בטיפולים איומים גם לאשה וגם לגבר, ובסופו של דבר מגיעים להריונות כאלה, שלצערי הרב הרבה מהם נגמרים בלידות מוקדמות או במה שנקרא פגים. אם אנחנו נשווה את כל ההשקעה עוד לפני ההיריון, ואיך לעשות את האנשים האלה מאושרים, אז לפחות כשאנחנו מקבלים את היצור הזה שנקרא פג, בסופו של דבר אנחנו צריכים לדעת גם איך להילחם ואיך לשמור אותו. עם התפתחות הרפואה – וזה דבר שאני חושב שיש להתגאות בו, שהרפואה מתקדמת מאוד, ודברים שנראו פעם אבסורדיים, שכינו "פג" את מי שלא מלאו לו 40 שבועות אלא 36–38 שבועות, והיו כאלה דברים שאמרו: יילוד שהוא בן 36 שבועות, היות שהוא יותר קטן, יש לו סיכוי לשרוד ולחיות יותר טוב מיילוד שהוא בן 38 שבועות, שהוא כבר מפותח יותר, אבל הוא בא לפני הזמן. עכשיו, תארו לעצמכם שההבדל הוא בין 26 או 24 שבועות, שהם השבועות הכי מוקדמים שכבר נעשו – זה הבדל עצום. ב-24 שבועות העובר הוא משהו ששוקל בסביבות 500–600 גרם. אני יודע שאפילו עוברים במשקל של 400 גרם הצליחו לשרוד. וזה בזכות הפרסונל הרפואי והפארה-רפואי שטיפל בהם. היו"ר ראובן ריבלין: 400 גרם יכול לחיות בלי אינקובטור? עפו אגבאריה (חד"ש): זה עם אינקובטור. זה עם הכול. זה רק בגלל התפתחות הרפואה. זה מה שאמרתי, שבזמנים עברו זה היה בלתי אפשרי, וכל לידה מתחת לגיל 32 שבועות, 34 שבועות – זה היה גזר-דין מוות. אז כשכל הדברים האלה התפתחו והרופאים למדו איך לטפל באנשים האלה, פתאום מצאנו את עצמנו שאין לנו מספיק מומחים לדברים האלה. אין מספיק אנשים שיטפלו במוצר היקר הזה, שההשקעה בו כבר התחילה לפני ההיריון, שנים לפני ההיריון. זה מביא אותי לדוגמה שכשעשינו את הרפורמה בבריאות השיניים, מצאנו את עצמנו שאין מספיק מומחים שיטפלו ברפואת שיניים, ועכשיו אנחנו רוצים שיהיו עוד מומחים לטפל בילדים האלה ברפואת שיניים. זה מביא לשאלה למה יש מחסור בתקנים האלה. יש כמה מקצועות שהם המקצועות הכי קריטיים והכי מבוקשים מבחינת הטיפול בציבור – לא מבחינת הטיפול בכסף או שזה מביא לרופא כסף, אלא המקצועות שבאמת הם הקריטיים ביותר. אחד מהם זה הפגים. ההרדמה, שזה הבסיס לכל המחלות הכירורגיות – אני חושב שאין אפשרות לטפל בפג בלי הרדמה מסוימת; צריך מרדים שידע איפה להכניס את העירוי, איפה להכניס את מכונת ההנשמה או משהו כזה. ועוד מקצוע זה כירורגיה כללית. המקצוע של כירורגיה כללית זה לא מה שאנשים חושבים – כל טראומה, כל תאונת דרכים, כל תאונת עבודה, בראש ובראשונה זה מגיע לכירורגיה כללית. אחרי כירורגיה כללית הוא יכול להגיע גם לאורתופד, גם לנוירולוגיה, לכל המקצועות האחרים. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): מה הסיבות למחסור הזה, לדעתך? עפו אגבאריה (חד"ש): זה מה שאני עכשיו הולך להגיד. יש מחסור בשלושת המקצועות האלה. למה? כי אלה מקצועות לא רווחיים. כבוד השר, אפילו הכירורגים לא יכולים להיות כירורגים עצמאיים. רופא נשים יכול להיות עצמאי, אז אחרי העבודה יכול להיות שיש לו מרפאה והוא יטפל בחולים ויקבל כסף. רופא נשים, אורתופד, עיניים, אף-אוזן-גרון – כל מקצוע אחר שאתה רוצה, אבל דווקא כירורג לא. מרדים – אותו דבר. פגים – אותו דבר. אז המקצועות האלה לא מתוגמלים. אין לאנשים שמשקיעים במקצועות הקריטיים האלה תגמול טוב, שהם באמת יכולים לאהוב ומתוך אהבה למקצוע להיות במקצוע הזה, כי חוץ מאהבה למקצוע הם גם רוצים לחיות. היו"ר ראובן ריבלין: לא התפתחה עוד פרקטיקה פרטית בקשר – – – עפו אגבאריה (חד"ש): לדברים האלה אין פרקטיקה פרטית. אי-אפשר, כי זה מערך גדול שאתה צריך, בנוסף לרופאים האלה – – – היו"ר ראובן ריבלין: בחוץ-לארץ יש פרקטיקה פרטית כזאת? אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): לא שאני יודעת. היו"ר ראובן ריבלין: יש כאלה שנוסעים לחוץ-לארץ, בעלי יכולת, כאשר יש לידה מוקדמת, כשיודעים, כשיש הפריה או כל מיני סיבוכים בהיריון, שהם כבר הולכים ישר למקום שיש בו פרקטיקה פרטית? אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): לא, כי זה נורא חשוב – – – עפו אגבאריה (חד"ש): לא מדובר על סיבוכים בהריונות ובלידות. היו"ר ראובן ריבלין: לא, מראש, כדי להבטיח את עצמך. יש נשים יולדות שלוקחות רופא פרטי ללידה. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): אף פעם אתה לא יכול לצפות את הלידה, כי היא בהפתעה, היא לידה מוקדמת. היו"ר ראובן ריבלין: אתה לא יכול לצפות, אבל אתה כבר לוקח מישהו, אתה הולך שבועיים – זה נכון, כי אם שבוע – – – עפו אגבאריה (חד"ש): זה לא לידה, זה בדרך כלל נגמר בניתוחים קיסריים בגלל איזושהי בעיה עם התפתחות העובר או עם האשה. אז המקצועות האלה, אני לא יודע על אפשרות לעשות את זה פרטי, כי מסביב למקצוע הזה יש הרבה מערכות תמיכה שצריכות להיות שותפות להצלחת הפרויקט עצמו, הטיפול עצמו. אם מקצועות כאלה היו מתוגמלים, ובזה רציתי להפנות את תשומת לבו של השר: אם המקצועות האלה באמת היו מתוגמלים בצורה טובה ובצורה שלא תכריח את הרופאים אחר כך לצאת ולחפש איזושהי עבודה פרטית, וחבל שאני אפילו אשתמש במלה "חלטורה", זה היה יכול לעזור מאוד. והמקצועות האלה, אני בטוח שיש הרבה אנשים שאוהבים אותם. ואם היו האנשים אוהבים אותם בצורה כזאת שתשביע את רצונם מבחינת הכנסה, אז אני חושב שלא היה מחסור. לא שהתקינה היא לא נכונה. גם בזה יש מקום לטפל, שאין מספיק תקנים, אבל את התקנים צריך לאייש, ובשביל לאייש את התקנים צריך לתת מוטיבציה לרופאים ואפילו גם לאחיות. הבעיה היא יותר אקוטית ברופאים. צריך לתת להם את המוטיבציה. לא מספיקה המוטיבציה האישית, שהם מתוך אהבה למקצוע ילכו לזה; צריך גם מוטיבציה חומרית, כי כשהם משווים את הכנסותיהם להכנסות עמיתיהם: הרופא שמיילד את האשה, אחרי-הצהריים הוא יכול ללכת לבית-חולים פרטי ולהרוויח על איזה ניתוח קיסרי כמה אלפי דולרים, נניח, והוא רואה את עצמו שהוא אחר כך תקוע עם העובר הזה שהביאו לו אותו, והוא אפילו את התודה בקושי מקבל. לכן את הדברים האלה אני חושב שיש מקום לקדם. ואם כבוד השר יציע בעניין הזה איזה פתרונות, להציל את הרפואה הדחופה הזאת הנחוצה במדינת ישראל. היו"ר גאלב מג'אדלה: כבוד השר, בבקשה, נא להשיב. בבקשה, כבוד השר. השר זאב בנימין בגין: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאביא בפני החברים את תשובת חברי סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, שהתבקשתי להביא בפני המליאה, אומר אך כי גם אנוכי מברך כמובן את חברי הכנסת על העלאת הנושא. גם חברת הכנסת לוי אבקסיס וגם חבר הכנסת אגבאריה גילו מומחיות והבנה כוללת, שצריך לומר על-פי האמת שאיננה מנת חלקי. כיוון שאת, חברת הכנסת לוי אבקסיס, ציינת הערה אישית, אולי ברשות היושב-ראש הערה אישית. אב הייתי אף זקנתי, ואני מתקשה על-פי הגוון של שערי להשתלט על הנתונים במובן הבא: כשנולדו ילדינו, על-פי זיכרוני מנינו בחודשים, ועכשיו, כשהחברים מתוך מומחיות רצים בחומר ומציינים את השבועות, לוקח לי כל הזמן עוד כמה שניות כדי לחלק בארבע בערך ולהבין, לא איפה אני חי, אלא איפה היילוד חי ובאיזה חודש של ההיריון. אני באמת מודה, אני בטוח גם בשם סגן השר, על העלאת הנושא. ועתה לתשובתו. סליחה, אוסיף עוד לדבריה של חברת הכנסת לוי אבקסיס לגבי ועדת השרים לחקיקה. השתתפתי בדיון הזה, אתמול, אני חושב, בבוקר. אני חושב שהיה רצון טוב בקרב הוועדה, והדחייה לשבועיים לא נועדה לפטור בלא כלום את המציעות, אלא לפתור במידת האפשר את הבעיה או לפחות ברובה. ודאי שזו הצעה טובה ומועילה. לתשובת סגן שר הבריאות. אני לא ארצה לחזור על הנתונים. יש מספרים שונים, אני מבין, ממקורות שונים לגבי מספר הפגים הנולדים. בשנת 2009, על-פי הנתונים שלפני, כמעט 14,000 תינוקות נולדו לפני השבוע ה-37 להיריון, והם על-פי ההגדרה תינוקות פגים. פגים מהווים כ-8% מסך היילודים בישראל, וכרבע מהם נולדים לפני מלאות 32 שבועות להיריון. תינוקות אלה, האחרונים, נולדים במצב הבשלות הנמוך ביותר ודורשים את הטיפול הנמרץ ביותר. בישראל אנו מבורכים ברישום המאפשר קיום של מסד נתונים של תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד. מדי שנה המרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות והיחידה לחקר בריאות האשה והילד של מכון גרטנר מפרסמים דין-וחשבון על תוצאות הטיפול בפגים הקטנים ביותר. על-פי הדוח שפורסם בחודש האחרון יש עלייה בשיעור ההישרדות של פגים אלה, עד כדי קרוב ל-90%. הטיפול בפגים הופך יותר נמרץ ומצליחים לשחרר יותר תינוקות הביתה מוקדם יותר. חשוב יותר – על-פי הדין-וחשבון הזה, אנחנו גם רואים עם השנים ירידה בשיעור הסיבוכים הקשים המלווים לעתים את הטיפול בפגים הקטנים, סיבוכים הגורמים לנכות, חלילה, בפג המתגבר והמתבגר. הפג זקוק למעקב וטיפול. משרד הבריאות הורה על הפניה מוקדמת של פגים להערכת התפתחותם והורה על מתן עדיפות לתינוקות אלה בהערכה במכונים להתפתחות הילד. היחידות לטיפול המיוחד ליילודים מקנות טיפול מצוין לפגים תחת לחצים קשים מאוד, כפי שצוין על-ידי המציעים. היחידות פועלות בתפוסה של יותר מ-150%. תקן מיטות האשפוז בפגיות נקבע לפני שנים רבות ואינו תואם את צורכי האוכלוסייה והשיפור הטכנולוגי. התקנים לכוח-אדם רפואי בפגיות נקבעו בהסכמים הקיבוציים בשנים 1977 ו-1985 ומאז לא עודכנו. עפו אגבאריה (חד"ש): אז לא היתה אפילו מבחנה. השר זאב בנימין בגין: אני בטוח שסגן השר הביא את הנתונים כדי להעלות את החומרה שלהם. היו"ר גאלב מג'אדלה: סגן השר, בקיצור, מסכים אתכם. השר זאב בנימין בגין: אינני אלא שליח. לכוח-אדם סיעודי נקבעו התקנים על-פי מקדמים בשנים 1993 ו-1997 על-פי מספר מיטות האשפוז, ללא הפרדה בין רמות טיפול שונות. משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בקידום הטיפול בפגים, שכן אוכלוסייה זו זקוקה לטיפול מסור ומקצועי במיוחד. קיימים בארץ אנשי מקצוע מהשורה הראשונה לטיפול בפגים, אך דרושה השקעה נוספת בפיתוח של המחלקות לטיפול נמרץ לפגים. לפיכך, החל המשרד בביצוע עבודת מטה נמרצת שתכלול את הנושאים האלה: 1. בחינת ההגדרות של רמות הטיפול בפגיות – טיפול נמרץ, טיפול המשכי, טיפול מיוחד וטיפול בסיסי; 2. קביעת מספר המיטות הרצוי על-פי רמות הטיפול; 3. חישוב תשומות כוח-האדם הרפואי והסיעודי הנדרשות; 4. הערכת פערי התקינה של מיטות וכוח-אדם בין המצב הקיים ובין ההמלצות שהתקבלו והערכת העלות למילוי הפערים האלה; 5. תכנון כוח-אדם מקצועי, מיומן, תוך התמקדות במצוקת המומחים בשטח זה, וייתכן – אני מוסיף את הערתי – על-פי ההערות המועילות, המיוחדות, שלא ידעתי עליהן, לא למדתי אותן, עד אשר שמעתי לפני דקות אחדות; 6. סקירת המכשור הרפואי בפגיות; 7. התייחסות לנושא הזיהומים בפגיות. יש לציין כי במסגרת דיוני השכר של הרופאים, הצבענו על נאונטולוגיה כמקצוע במצוקה, ונקדם שיפור תנאים במקצוע זה על מנת להפוך אותו למושך יותר לרופאים. במסגרת דיוני ועדת הסל יידונו גם נושאים ייחודיים הקשורים לטיפול בפגים, כגון הרחבת ההתוויות לחיסון RSV לפגים, שיכלול קבוצה גדולה יותר מהם. לסיכום, משרד הבריאות רואה חשיבות רבה ביותר במתן טיפול מיטבי לפגים, לא רק במטרה להפחית את שיעור התחלואה אלא גם כדי לאפשר להם ככל הניתן להתפתח ולצמוח לחיים בריאים ותקינים. בהזדמנות זו אני רוצה – כלומר סגן השר מבקש להודות לכל הגורמים שפועלים להעלאת המודעות לנושא חשוב זה, ובכלל זה לקיום הדיון במליאת הכנסת ובוועדותיה, וכמובן לכל העוסקים במלאכת הקודש של הטיפול בפגים. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה, אדוני השר. אם אני לא טועה, השר נסים זאב – חבר הכנסת – יש לך שאיפה להיות שר, נכון? נסים זאב (ש"ס): זה החיידק היחיד שעדיין לא נכנס בי. היו"ר גאלב מג'אדלה: אני כרגע מתרכז בחברת הכנסת אבקסיס, לא הקשבתי לך, חבר הכנסת זאב. אנחנו מסתפקים בתשובת השר? אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): אולי נעשה ביקורת בוועדה כדי לראות שהדברים מתקיימים בהמשך. היו"ר גאלב מג'אדלה: סליחה? אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): אולי נבקש בוועדה לעשות ביקורת בהמשך כדי לוודא שדברים באמת מתקיימים. אנחנו שמחים על תשובתו של סגן השר, אבל להמשיך לדון ולעקוב בוועדה. היו"ר גאלב מג'אדלה: יש הבדל בין דיון לבין לעקוב. השר זאב בנימין בגין: תבקשו לקיים דיון בוועדה. עפו אגבאריה (חד"ש): להמשיך את הדיון בנושא בוועדה. היו"ר גאלב מג'אדלה: אנחנו יכולים להמליץ בפני ועדת העבודה והרווחה לעקוב אחר הסקר והבדיקה שסגן השר – – – השר זאב בנימין בגין: שייקבע דיון בנושא בעוד חודשים אחדים, לקראת סוף המושב. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): נכון. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. אנחנו מצביעים על העברת הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להמשך דיון. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בעד – 9, נגד ונמנעים – אין. הנושא עובר להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה.