קטע מדברי הכנסת
כוונת הפלסטינים להכריז על מדינה עצמאית באופן חד-צדדי
["דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 13333.]
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, ביום שני קיימנו דיון בנושא: כוונת הפלסטינים להכריז על מדינה עצמאית באופן חד-צדדי, בעקבות דיון בהצעות לסדר-היום של חברי הכנסת אברהם מיכאלי, זבולון אורלב, חיים אורון, אריה אלדד, מוחמד ברכה וג'מאל זחאלקה. אנחנו היום עוברים להצעות ההחלטה, אבל בהתאם למוסכם, אחרון הדוברים הוא חבר הכנסת חיים אורון, ואחריו שר מטעם הממשלה יוכל להשיב. לאחר מכן אנחנו נעבור להקראת הצעות ההחלטות ולהצבעה. ההחלטות יוקראו מהסיעה עם המספר הרב של חברי כנסת ומטה ויוצבעו הפוך. חבר הכנסת אורון – בבקשה, אדוני.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ממשלות ישראל לדורותיהן אימצו דרכים שונים כדי להתמודד עם הסכסוך היהודי–ערבי.
מאיר שטרית (קדימה):
דרכים שונות.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, "דרך" יכול להיות זכר ויכול להיות נקבה.
חיים אורון (מרצ):
זכר או נקבה.
מאיר שטרית (קדימה):
אני מכיר רק נקבה.
ציון פיניאן (הליכוד):
גם זכר וגם נקבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא זה הדרך או לא זו הדרך.
חיים אורון (מרצ):
היו כאלה שאמרו: הזמן פועל לטובתנו, לא צריך לעשות שום דבר, וזה יסתדר. היו כאלה שאמרו: בואו נשב עם הפרטנר הפלסטיני, או הירדני, או המצרי, וננהל משא-ומתן. היו כאלה שאמרו: לפני שהולכים לנהל משא-ומתן נתאם עם מעצמה גדולה. אבל, אדוני היושב-ראש, שרי הממשלה, השר לעניינים אסטרטגיים, אני לא מכיר ממשלה שבחרה לנהל משא-ומתן תוך כדי עימות עם ארצות-הברית, וכשאני מסתכל מה אתם עושים, אני מתרשם שמישהו יושב ואומר: אנחנו נתקדם בדרך המשא-ומתן תוך כדי התעמתות עם הנשיא אובמה, וכל פעם נעשה לו תרגיל אחר.
ביידן בא לארץ – לא ידענו שהולכים לאשר כך וכך מאות דירות. הפעם, ידידי השרים, כבר לא אומרים: לא ידענו. ידענו, רק לא שלטנו במועד הפרסום. תגידו, אתם רציניים? אתם מתכוונים לזה? אתם אפילו לא מתביישים – כלפי עצמכם? בכל זאת על כפות המאזניים מונחים נושאים גורליים, אבל – אתם לא. אדוני היושב-ראש, אולי טיפה שקט? דליה, אתם ממש – הרי כולם יודעים, אין פה חלל ריק, ולא יכול שיהיה חלל ריק. אי-אפשר פה ככה.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי. חבר הכנסת שי, אני מתנצל לפניך בשם חבר הכנסת אורון ובשמי, שאני לא יכול לאפשר לך לדבר מתחת לפודיום. בלתי אפשרי.
נחמן שי (קדימה):
חזרתי למקומי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתם דורשים – כל אחד, הקשבה מלאה כשהוא מדבר. בבקשה, חבר הכנסת אורון.
חיים אורון (מרצ):
אתם הרי יודעים שאין חלל ריק, והחלל הריק שקיים כרגע, בהיעדר כל משא-ומתן – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא לא, חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת יעקב כץ, כצל'ה, בלתי אפשרי שאת כל פגישותיך החשובות למען ארצנו אתה מנהל במליאה. לא יכול להיות דבר כזה. תודה רבה.
חיים אורון (מרצ):
הכותרת של הדיון שהיה במליאת הכנסת – כוונת הפלסטינים להכריז על מדינה עצמאית באופן חד-צדדי. אני רוצה להגיד לך את עמדתי, אדוני היושב-ראש. אני מבקש מהפלסטינים שתי בקשות, ואני מקווה שזה לא יהיה באופן חד-צדדי. הבקשה הראשונה – שתוקם מדינה פלסטינית. הבקשה השנייה – שאנחנו נהיה הראשונים להכיר בה, ואנחנו נהיה הראשונים ללכת כמה מאות מטרים מפה ולהביא לה זר פרחים. אבל מה, אם אתם לא עושים את זה, מה אתם רוצים שיקרה? עכשיו, הבנתי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
שאמה, טיבייב והשר, אתם לא יכולים להפריע מתחת לדוכן.
חיים אורון (מרצ):
הבנתי שעכשיו תנאי – אחד התנאים, אומרים, לעוד שלושה חודשים של הקפאה, זה שהאמריקנים יבטיחו לנו – אלה שאנחנו עושים את הכול בשביל לפגוע בהם, שהם יטילו וטו על פנייה של הפלסטינים למועצת הביטחון להכיר במדינה פלסטינית. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, למה ללכת ככה? למה לא להגיד את הדבר הפשוט כשלעצמו? זה אינטרס ישראלי עליון שתוקם מדינה פלסטינית.
קריאה:
שלא.
חיים אורון (מרצ):
והמדינה הפלסטינית הזאת, צריך שתוקם במה שהם השטחים הכבושים, ויהיו תיקוני גבול באחוזים בודדים, ובירושלים תהיינה שתי בירות, ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, שברגע שראש הממשלה, ממשלת ישראל, הנוכחי, אומר משפטים דומים לזה, אין יותר ויכוח על הקפאות. באמת נושא ההקפאה הוא לא מעניין, באמת נושא ההקפאה הוא לא חשוב. גם מי שחושב שאותן שכונות יהודיות בירושלים תישארנה – וצריך שתישארנה – במסגרת הסכם שלום, בריבונות ישראלית, לא מתכוון שיפגעו בהן, אבל לא ככה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הסדרנים, בבקשה תבקשו מהמכובדים העומדים כאן ופשוט לא מאפשרים לחיים אורון לדבר – – –
חיים אורון (מרצ):
ואז מה אתם עושים? הצלחתם בפרק זמן מאוד קצר, אדוני סגן שר החוץ, להפוך את ירושלים למוקד העיקרי של המשא-ומתן. ממשלות ישראל לדורותיהן עשו את הכול כדי שזה לא יהיה הנושא המרכזי. אני מבין, מי שלא רוצה משא-ומתן צריך לשים בראשית המשא-ומתן את ירושלים, ולפוצץ אותו על ירושלים, את זה אני מבין, אבל אלוהים אדירים, לא אני.
ראש הממשלה קם ואומר באנגלית בניו-אורלינס, פה בעברית – אני רוצה משא-ומתן, ואתם תופתעו מתוצאותיו. אז מה אתה שם את ירושלים בראשיתו, בשביל ללכת או בשביל ליפול עליו?
אני מודה שנשאר בי מעט מאוד אמון ברצונותיו של ראש הממשלה, אני לא מבין מה הוא רוצה. הבעיה הכי חמורה – שאני חושב שגם הוא לא מבין מה הוא רוצה. ואז עומדת בראשנו ממשלה ובראשה עומד מישהו שלא יודע מה הוא רוצה. הדבר הנורא שקורה בימים האלה – אגב, הוא פוגע בכולנו; יושב ראש ממשלתנו בארצות-הברית, חוטף משרת החוץ, חוטף מדובר משרד החוץ, חוטף מאנשים אמריקנים – איפה? בג'קרטה. היה צריך איזה מומחה לדיפלומטיה לתכנן את זה לחטוף כך. ואחר כך, כנראה הערב, יגידו להם: אתם חייבים לסדר את העניין באירן, אתם חייבים – ואתם חייבים להבטיח לנו אחת, שתיים, שלוש, ארבע. קבצן גאה, זו אחת הסיטואציות הכי עצובות. קבצן – קבצן גאה הוא מאוד מאוד בעייתי.
מה זה כל הדבר הזה? עכשיו, פה לא עוסקים באיזה נושא שולי. אתם עוסקים בנושא המרכזי ביותר, שיקבע את גורלנו בשנים הקרובות. ככה? אז אתם פוחדים שהפלסטינים יחליטו באופן חד-צדדי על הכרזת מדינה, והעולם כולו, אתם יודעים, אם אין וטו אמריקני, העולם כולו, כולל ארצות-הברית, תומך בזה. אז למה אתם מחכים, שזה יקרה? ואז יעלו פה דיונים, יסבירו שהעולם כולו נגדנו, שיש דה-לגיטימציה של מדינת ישראל. אין דה-לגיטימציה של מדינת ישראל בגבולות "הקו הירוק". יש דה-לגיטימציה לא מוצדקת, מסוכנת מאוד, של מדינה שאין לה גבול, שהיא לא יודעת מה היא רוצה, שמתנהגת פעם אחת בהתרפסות ופעם שנייה כקבצן גאה.
לכן – את הצעת הסיכום של סיעתנו אקריא בהמשך.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני רוצה להבין, כדי להצביע. הר-חומה יישאר, לפי דעתך, במדינת ישראל? לפי דעתך, אני רק שואל לפי דעתך.
חיים אורון (מרצ):
אני אענה לך בדיוק, כולל – אני מפנה אותך למפה. אני, יחד עם חברי, היה בנו האומץ לסרטט מפה עד סדר-גודל של מטר – לא קילומטר, לא דונם – שבה בדיוק מסומן איפה עובר הגבול בירושלים בינינו ובין הפלסטינים, כולל – –
דני דנון (הליכוד):
– – – שלושה מנדטים, בגלל – – – שלושה מנדטים – – –
חיים אורון (מרצ):
– – כולל – –
דני דנון (הליכוד):
– – – בגלל האומץ הזה.
חיים אורון (מרצ):
– – כולל – – –
דני דנון (הליכוד):
– – –
חיים אורון (מרצ):
מה אני יכול לעשות, אני מדבר עם היושב-ראש, לא – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דנון, אני רציתי לדעת, ושאלתי אותו שאלה. הואיל ואתה יכול לנאום – אני לא יכול, אז אני יכול לשאול שאלה.
חיים אורון (מרצ):
אני בטוח, חבר הכנסת דנון, שאתה תשאל אותי שאלות שאין עליהן תשובה. אבל הוא שאל אותי שאלה שיש לי תשובה עליה. שאל אותי, ואני אמרתי – הפניתי אותו למקורות, הם נמצאים באינטרנט, ואם היושב-ראש לא מוצא באינטרנט, אני אעביר לך חוברת עם מפה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני יודע.
חיים אורון (מרצ):
– – ובמפה הזאת נאמר שהשכונות היהודיות, גם כאלה שהתנגדתי להקמתן, תהיינה בריבונות ישראלית.
היו"ר ראובן ריבלין:
אף אחד מהפלסטינים – הם לא מסכימים.
חיים אורון (מרצ):
השכונות הפלסטיניות תהיינה בריבונות פלסטינית.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם כך, אנחנו צריכים להקפיד לבנות, בכל מקום שהריבונות שלנו מאפשרת לנו, כי אם נתחיל לשאול על כל אחד, עוד מעט ישאלו אותנו גם על יפו.
חיים אורון (מרצ):
הריבונות שלנו – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני ראיתי השבוע את אבו מאזן מחזיק מפה שנתן לו ילד בבית-ספר, שבה פלסטינה היא בין הירדן לים.
חיים אורון (מרצ):
הריבונות שלנו, מה לעשות, תוכרע במשא-ומתן.
היו"ר ראובן ריבלין:
מאה אחוז.
חיים אורון (מרצ):
ואחרי שהיא תוכרע במשא-ומתן, וראה זה פלא – ממשלות שניהלו משא-ומתן ברצינות לא נחשפו למצוקה שהממשלה הזאת נמצאת בה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – – הביאו טרור, הביאו שכול, הוליכו אותנו שולל – – –
חיים אורון (מרצ):
ממשלות שבורחות ממשא-ומתן רציני מביאות עלינו את כל העולם במקומות שלכאורה לא צריך לקרות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת אורון. האם מישהו משרי הממשלה רוצה לסכם את הדיון? לא. לכן אנחנו עוברים להודעות הסיכום של הסיעות.
וההודעה הראשונה, שאותה יביא בפנינו חבר הכנסת זבולון אורלב, היא הודעת סיכום – כוונת הפלסטינים להכריז על מדינה עצמאית באופן חד-צדדי – בשם סיעות הליכוד, ישראל ביתנו, העבודה, ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי – מפד"ל החדשה. בבקשה, חבר הכנסת אורלב. אחריו – סיעת קדימה.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הודעת סיכום בדבר כוונת הפלסטינים להכריז על מדינה עצמאית באופן חד-צדדי, בשם סיעות הליכוד, ישראל ביתנו, העבודה, ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי – מפד"ל החדשה:
כנסת ישראל דוחה מכול וכול את האיומים של חלק מהמנהיגים הפלסטינים להכריז על מדינה פלסטינית באופן חד-צדדי.
כנסת ישראל סבורה שכל נושאי המחלוקת בין מדינת ישראל לפלסטינים צריכים להיות נדונים אך ורק במשא-ומתן ישיר בין הצדדים.
כנסת ישראל קוראת להנהגה הפלסטינית לחזור לשולחן המשא-ומתן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. הצעת סיעת קדימה. חבר הכנסת פלסנר יעלה ויבוא ויקרא את הצעת סיעת קדימה.
יוחנן פלסנר (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אחרי שמפלגת העבודה ויתר נציגות הקואליציה הקריאו את הצעתן, אני אקרא את ההצעה שלנו.
הכנסת מתנגדת נחרצות להכרזה פלסטינית על מדינה עצמאית באופן חד-צדדי, ורואה בה מהלך שיפגע בתהליך השלום ויגרום נזק לאזור כולו.
הכנסת מתריעה כי מדיניות החוץ הכושלת ונטולת הדרך של ממשלת נתניהו פוגעת באינטרסים העליונים של מדינת ישראל ועלולה להביא לבידוד מדיני ובין-לאומי. תהליך זה עלול להקל על הפלסטינים בקבלת לגיטימציה בין-לאומית למהלך מסוכן של הכרזה פלסטינית חד-צדדית על מדינה עצמאית.
הכנסת מדגישה כי הוואקום המדיני שאליו הוליך מר נתניהו מסכן את ישראל, וקוראת לנתניהו להתעשת ולחזור לאלתר לשיחות המשא-ומתן על פתרון שתי המדינות לשני עמים, כפי שגם הוא כבר השכיל להבין, אך לא מממש בפועל, כדרך היחידה לשמירה על קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, עם רוב יהודי יציב לדורות.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת פלסנר. סיעת רע"ם-תע"ל, הודעת סיכום של הסיעה, חבר הכנסת שיח' אברהים צרצור – בבקשה, אדוני.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, להלן הודעת סיכום של סיעת רע"ם-תע"ל בנושא של כוונת הפלסטינים להכריז על מדינה עצמאית באופן חד-צדדי.
1. הכנסת מגנה בחריפות את פעולות הממשלה בשטחים הפלסטיניים הכבושים ואת מדיניות הסירוב שאימצה, המכשילה לדעת הקהילה הבין-לאומית, ובראשה ארצות-הברית, את המאמצים להשגת שלום צודק ובר-קיימא במזרח התיכון.
2. הכנסת מביעה דאגה עמוקה מהמשך הבנייה בהתנחלויות בכלל ובירושלים המזרחית הכבושה בפרט. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם החוק הבין-לאומי ועם רצון העולם להשיג שלום.
3. על כן, הכנסת קובעת כי על הממשלה להפסיק לאלתר את הבנייה בהתנחלויות, כולל בירושלים המזרחית, ולהיענות באופן מיידי לדרישות של הקהילה הבין-לאומית ושל הגדולה מבין בעלות בריתה של ישראל, היינו ארצות-הברית, לחדול ממדיניות המלחמה שהיא מיישמת הלכה למעשה. אחרת על העולם למלא את תפקידו בהגנה על זכויותיו הלאומיות של העם הפלסטיני בהקמת מדינה עצמאית לפי ההחלטות הבין-לאומיות, ולחייב את ישראל למלא אחר החלטות אלה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת אברהים צרצור. אני מזמין את נציג האיחוד הלאומי, חבר הכנסת בן-ארי, לבוא ולקרוא את הצעת הסיכום של סיעת האיחוד הלאומי. בבקשה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השרים, הודעת סיכום של סיעת האיחוד הלאומי לדיון בנושא כוונת הפלסטינים להכריז על מדינה עצמאית באופן חד-צדדי.
1. הכנסת קובעת כי כל כוונתו של האויב הערבי, המצהיר על כוונתו להכריז באורח חד-צדדי על מדינה עצמאית בגבולות 67', היא להלך אימים על ראש ממשלת ישראל, כדי שתחת איום סרק זה יסכים נתניהו לוויתורים מפליגים על האינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל ויגיע להסכם על הקמת מדינה כזאת בשטחי יהודה, שומרון ועזה.
2. הכנסת זוכרת ורושמת שנית לפניה מה שכתב ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, זיכרונו לברכה, כי מדינה פלסטינית יכולה לקום רק על חורבותיה של מדינת ישראל.
3. הכנסת קובעת כי אם ינסו הערבים להגשים את איומם, תקבל גם ישראל החלטה חד-צדדית ותחיל את החוק והמשפט הישראליים על תחומי יהודה ושומרון, כפי שעשתה בירושלים וברמת-הגולן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. הודעת סיכום מטעם סיעת חד"ש. חבר הכנסת דב חנין – בבקשה, אדוני.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, הודעת סיכום מטעם סיעת חד"ש לסיכום הדיון על כוונת הפלסטינים להכריז על מדינה עצמאית באופן חד-צדדי.
1. הכנסת קובעת כי הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית לצדה של מדינת ישראל בשטחי הגדה המערבית ורצועת-עזה, ואשר ירושלים המזרחית היא בירתה, היא אינטרס חיוני של שני העמים וכלל עמי האזור.
2. הכנסת מוקיעה את המשך מדיניות הסירוב וההתחמקות של ממשלת נתניהו-ליברמן-ברק.
3. הכנסת קובעת כי מדיניות הסירוב של נתניהו, המונעת התקדמות לשלום על בסיס יוזמת השלום הערבית, היא מדיניות חסרת אחריות ומסוכנת.
4. הכנסת מתריעה כי הכשלת התהליך המדיני על-ידי ממשלת נתניהו והסירוב ליוזמות השלום הערבית, הפלסטינית והסורית, מסכנים את האזור בהידרדרות למלחמה אזורית חדשה.
5. הכנסת מזהירה כי מלחמה אזורית, בתנאים שבהם נמצא המזרח התיכון היום, מסכנת את חייהם של בני-אדם רבים, של אזרחים בישראל, בשטחים הכבושים ובמדינות השכנות.
6. הכנסת קוראת לציבור בישראל להתגייס למאבק למען מדיניות שלום אמיתית ולמניעת מלחמה נוספת ונוראה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת אילן גילאון יביא את הצעת מרצ.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
כמה עוד יש?
היו"ר ראובן ריבלין:
כל סיעה רשאית להגיש הצעה מטעמה. יש לנו רק את מרצ ובל"ד עכשיו. אלא אם כן תיווצר סיעה חדשה.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
הכול יכול לקרות.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש לנו אפילו חוק לכבוד זה.
אילן גילאון (מרצ):
אפשר להתאחד סביב ההצעה שלנו ולהצטמצם בהצעות. אין שום בעיה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין ספק.
אילן גילאון (מרצ):
הצעת סיכום של סיעת מרצ בנושא כוונת הפלסטינים להכריז על מדינה עצמאית באופן חד-צדדי:
סיעת מרצ רואה בדאגה את הקיפאון המתמשך בזירה המדינית ואת בידודה ההולך וגובר של ישראל בקהילת העמים.
סיעת מרצ סבורה שראוי להקפיא את ההתנחלויות ולנקוט סדרת צעדים נמרצים שיש בכוחם לחולל הבקעה ולהניע תהליך מדיני בעל תכלית ותוחלת.
סיעת מרצ רואה בהקמת מדינה פלסטינית החיה בשלום לצד מדינת ישראל יעד אסטרטגי.
סיעת מרצ משוכנעת שאין ואקום בחיים הפוליטיים והמדיניים, ועל כן בהקפיאה ובסכלה יוזמות מדיניות מזמינה ממשלת ישראל הצהרות חד-צדדיות מצד הפלסטינים.
סיעת מרצ מזהירה מגלי ההתלהמות ומליבוי יצרים מיותר שמאפיינים חלקים בבית הזה בתדירות הולכת וגוברת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת אילן גילאון. חבר הכנסת זחאלקה יקרא הודעת סיכום מטעם סיעת בל"ד. מעניין אותי למה כל הסיעות הערביות לא הגישו הצעה אחת.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא היה תיאום.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה אותו דבר.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הודעת סיכום של סיעת בל"ד:
1. הכנסת קוראת לממשלה להכיר בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני ולהודיע על נכונותה לסיים את הכיבוש של כל השטחים שנכבשו בשנת 1967 ונכונותה להכיר במדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים המזרחית.
2. הכנסת קוראת לממשלה להודיע על נכונותה לנהל משא-ומתן עם ההנהגה הפלסטינית על בסיס החלטות האו"ם, ובכלל זה החלטות הנוגעות לסיום הכיבוש, הקמת המדינה הפלסטינית ופתרון בעיית הפליטים על בסיס החלטת האו"ם 194.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. יש הבדלים, אני בדקתי. יש הבדלים בעלי משמעות. סיעת חד"ש מכירה במדינת ישראל, אצל זחאלקה עדיין יש היסוסים.
רבותי, אנחנו הולכים להצביע. נא לשבת, כל חברי הכנסת. מעניין, יש לנו פה הצעות של כל הסיעות, ואף אחת לא אומרת אותו דבר שאמרה סיעה אחרת, אם אפילו במלה או בשתיים, בין שהושמטו בין שהוספו. וזה מעניין מאוד, ההבדלים בין כל הסיעות.
ההצעה הראשונה שאנחנו מצביעים עליה, לקבל או לא או להימנע, היא הצעת סיעת בל"ד. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. עכשיו אנחנו מצביעים מהקטן לגדול.
הצבעה מס' 10
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – 7
נגד – 55
נמנעים – 1
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד – 7, 55 נגד, אחד נמנע. אני קובע שההצעה לא נתקבלה.
אנחנו עוברים להצעת סיעת מרצ. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 11
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אילן גילאון – 20
נגד – 42
נמנעים – אין
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אילן גילאון לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
20 בעד, 42 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת סיעת מרצ לא נתקבלה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת סיעת חד"ש. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 12
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת דב חנין – 10
נגד – 56
נמנעים – אין
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת דב חנין לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עשרה בעד, 56 נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא נתקבלה.
אנחנו עוברים להצעת הסיכום של סיעת האיחוד הלאומי. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 13
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – 3
נגד – 62
נמנעים – אין
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת מיכאל בן-ארי לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שלושה בעד, 62 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת סיעת האיחוד הלאומי לא נתקבלה.
אנחנו עוברים להצעת סיכום של רע"ם-תע"ל. רבותי חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 14
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אברהים צרצור – 7
נגד – 52
נמנעים – 2
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אברהים צרצור לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שבעה בעד, 52 נגד, שניים נמנעים. סיעת רע"ם-תע"ל, הצעתה לא נתקבלה.
אנחנו עוברים להצעת סיעת קדימה. רבותי חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 15
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת יוחנן פלסנר – 15
נגד – 46
נמנעים – 2
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת יוחנן פלסנר לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
15 בעד, 46 נגד, שני נמנעים. אני קובע שהצעת סיעת קדימה לא נתקבלה.
הצעת סיעות הליכוד, ישראל ביתנו, העבודה, ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי – מפד"ל החדשה: מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 16
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת זבולון אורלב – 43
נגד – 21
נמנעים – אין
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת זבולון אורלב נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
43 בעד, 21 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת סיעות הליכוד, ישראל ביתנו, העבודה, ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי – מפד"ל החדשה, אומצה על-ידי הכנסת ותקבל תוקף של החלטת הכנסת. תודה רבה.
אני כמובן מזמין את חברי ממלא-מקום יושב-ראש הכנסת יצחק וקנין