קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום יישום חוק פיצויים לפליטים יהודים מארצות ערב במסגרת תהליך השלום היו"ר כרמל שאמה: אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום. הצעה לסדר-היום שמספרה 4129, של חבר הכנסת נסים זאב – נושא חשוב מאוד שעניינו: יישום חוק פיצויים לפליטים יהודים מארצות ערב במסגרת תהליך השלום. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרים, היום התקיים בכנסת דיון מיוחד יחד עם נציגים וראשי הארגונים השונים יוצאי מדינות ערב. אבל המיוחד שהיה בישיבה הזאת, שגם מארצות-הברית הגיעו אנשים נכבדים, זה הרב אלי עבאדי ואתו מר חיים כהן. הרב אלי עבאדי הוא למעשה סגן הנשיא של ארגון "צדק ליהודים יוצאי מדינות ערב" בארצות-הברית. הם עדיין נמצאים אתנו, כבר שעות ארוכות, נמצאים פה בדיונים יחד עם אנשי הקהילה מארצות-הברית שהגיעו היום. היה מר יצחק דבש מהארגון; עוזי נגר, יושב-ראש התנועה; היה אתנו צבי גבאי; גם לבנת זמיר מיוצאי מצרים. אני רואה פה את עורך-דין דוד נאווי, שהוא אחד הלוחמים בנושאים שבוערים בלבו ובארגון שהוא מייצג. אני לא יכול פה להקריא את שמות כל האנשים, כי באמת חיכו שעות רבות והמתינו כדי לשמוע ולהשמיע ולראות את ההתייחסות של הכנסת בנושא הזה. זה לא סוד שלפני חודשים מספר העליתי את הצעת החוק לשמירת זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי מדינות ערב. אנחנו כבר אחרי קבלת החוק בכנסת והחלטת הקונגרס עוד משנת 2007–2008. לדעתי, בעניין שאני מדבר עליו עכשיו, יש בעצם לגבש אסטרטגיה יעילה ליישום החוק בפועל, ועל הכנסת להניח את הנושא על סדר-יומה ולבחון ולהבטיח את זכויותיהם של יהודים יוצאי מדינות ארצות ערב במסגרת המשפט הבין-לאומי, המכיר בהם כפליטים לכל דבר. עד היום, לצערי הרב, כל ממשלות ערב ניפחו את בעיית הפליטים הערבים, כאשר ממשלות ישראל שתקו או התעלמו מהנושא. אני מבין את הרגישות. תמיד דיברו על הפרת הזכויות ותמיד אתה שומע פה את חברי הכנסת הערבים שזועקים על זכויות הפליטים, אבל אנחנו לא מעלים ולא מדגישים ולא מחדדים את האמת ב"נכבה" היהודית של גירוש, טבח והמרת דת בכפייה. מדי שנה, לצערי, נהפך להיות איזה מין פסטיבל כזה של הפלסטינים, וחברי כנסת משתתפים, ערבים, ב"יום הנכבה". זה האסון שניחת עליהם עם הקמת המדינה, אבל צריך לזכור ולהזכיר לכולם שגם ליהודי מדינות ערב היה אסון והוא היה קשה פי כמה. אני רוצה אולי להתייחס קודם כול דווקא לבבלים, שהם היו באותה הבעיה כאשר טבחו בהם ושללו את רכושם. נמצא פה הנציג שבעצם מייצג אותם במאבקים משפטיים, גם מול בית-המשפט העליון לפני כמה חודשים. גאלב מג'אדלה (העבודה): אדוני חבר הכנסת זאב, זה בבלים או בגדדים? נסים זאב (ש"ס): בבלים זה בגדדים, זה עירקים. גאלב מג'אדלה (העבודה): יש בבל ויש בגדד. נסים זאב (ש"ס): בבל, "כי בלל ה' שפתם", בבל זה עירקים. גאלב מג'אדלה (העבודה): בכלל, כל עירק? אז תגיד "עירק", למה אתה אומר "בבל"? נסים זאב (ש"ס): בואו נתייחס לגופו של עניין. אני רוצה להתייחס לפוגרום הידוע בשם "פרהוד", ב-1941, שבו נטבחו 182 יהודים, ועל-פי הערכת ההיסטוריון מר אלי כדורי מדובר ב-600 נרצחים, כאשר אלפי בתים אחרים נבזזו, וביניהם קרובי המשפחה שלי, שעזבו רכוש. באותם ימים שהה במקום חאג' אמין אל-חוסייני, שהטיף לפרעות ביהודים לאחר הקמת מדינת ישראל. ב-1950 פעל הפרלמנט העירקי בהתאם להצעת החוק של הליגה הערבית, הקפיא את נכסי היהודים, כל אלה שנותרו בעירק. הוטלו הגבלות. הטבח "פרהוד", ההתנכלויות בשנים 1946–1949, הפכו את יהודי עירק למגורשים ולפליטים לכל דבר ועניין. האלפים הבודדים שנותרו בעירק סבלו מגזירות קשות. בשנת 1967 נשפטו 14 איש למוות בהאשמת שווא בריגול, מתוכם 11 יהודים, ורדיו עירק בזמנו, אני זוכר גם כן, קרא להמונים לבוא ולצפות בחגיגות התלייה. באיזו אכזריות, קבל עם ועדה – להוציא יהודים חפים מפשע להורג. אבל אני רוצה שוב ושוב ושוב לחדד, ואסור לנו לשכוח, כאשר לצערי הרב הפלסטינים מעלים את זה בכל הזדמנות מעל כל במה, את הנושא של ה"נכבה", ומדי שנה ב-15 במאי הם חוגגים, הפלסטינים, ואתם רבים בעולם, את "יום הנכבה". שר החינוך גדעון סער: הם לא חוגגים – – – נסים זאב (ש"ס): הם חוגגים – – – חגיגה. שר החינוך גדעון סער: מציינים. נסים זאב (ש"ס): אני רואה בזה חגיגה בשבילם, כדי לקבל דברים שלא מגיע להם – אני קורא לזה חגיגה. הם מציינים, אני מסכים אתך ברמה הרעיונית, אבל אני קורא לזה "חוגגים", כי מבחינתם הם מציינים את האסון הגדול שהתרחש עליהם בעקבות הקמת מדינת ישראל, שמאות אלפי ערבים הפכו לפליטים, חלקם ברחו, חלקם גורשו. ה"נכבה" הולכת ומתעצמת עד לעצם היום הזה לממדי ענק, באופן שמונע את פתרון הסכסוך. אבל צריך לזכור שבמקביל היתה "נכבה" יהודית באותן שנים, בוצעה סדרה ארוכה של מעשי טבח, פוגרומים, הפקעות רכוש, גירוש יהודי ארצות האסלאם. והמסכת הזאת נותרה בצל – ה"נכבה" היהודית. היא היתה חמורה יותר מה"נכבה" של הפלסטינים. ההבדל היחידי הוא שהיהודים לא הפכו את ה"נכבה" הזאת לאתוס, כאשר הפלסטינים מובילים את זה כדגל. תעשיית השקר – קודם כול אני רוצה להתייחס – העצימה את מיתוס ה"נכבה" והפכה אותו לפשע האולטימטיבי. ה"נכבה" זוכה לאין-ספור פרסומים וכנסים עד כדי עיוות מוחלט של המהלך ההיסטורי האמיתי, וכל פעם מזכירים את טבח דיר-יאסין כאילו לא היה טבח ביהודים שגורשו מארצות ערב. היהודים נרצחו, נושלו, סבלו יותר, אך כשסדרה ארוכה של מעשי טבח בוצעה ביהודים בארצות ערב, הם לא הכריזו שום מלחמה על הארצות שבהן הם ישבו. העירקים, למשל, לא הכריזו מלחמה על עירק משום שטבחו בהם, הם היו אזרחים נאמנים. אבל זה לא עזר להם. הסבל שלהם נמחק, הסיפור שלהם אינו מסופר. הנרטיב הפלסטיני השתלט על השיח ההיסטורי. אין צורך בנרטיב פלסטיני מול נרטיב ציוני. יש צורך להתנער מנרטיבים לטובת האמת, והאמת היא שהיהודים נרצחו יותר, נושלו יותר וסבלו יותר. עדות מדהימה מאותן השנים, דווקא מהצד הערבי, מבהירה את הדברים. בשנת 1936, זה סיפור מאוד מעניין, כאשר נשלחו שישה אישים עלאווים מסוריה, הם גם שלחו מכתב לשר החוץ הצרפתי שבו הם מביעים את חששם לעתיד האזור. תראה מה הם אומרים. הם אומרים שהיהודים הביאו אתם שלום, פיתוח, הפיצו זהב ושגשוג בפלשתינה ולא נישלו אף אחד. למרות זאת המוסלמים הכריזו עליהם מלחמת קודש ולא היססו לטבוח בנשים ובילדים, למרות עיניהם הפקוחות של שלטונות המנדט, שבאופן זדוני התעלמו מכך. גורל איום ונורא מצפה ליהודים אם המנדט יסתיים והמוסלמים יתאחדו – בעצם הם התריעו על הסכנה. אבל מה שמעניין הוא שאחד מחותמי המכתב הוא לא אחר מאשר אבי-סבו של בשאר אל-אסד, שהיה נשיא סוריה. המופתי חאג' אמין אל-חוסייני, שהיה סמוך על שולחנו של היטלר בימי מלחמת העולם השנייה, הוסיף משלו ואמר: אני מכריז על מלחמת קודש, אחי המוסלמים, טבחו ביהודים, הרגו את כולם. מכיוון שזמני כבר תם, אני לא רוצה להאריך. אדוני היושב-ראש, אני פשוט מבקש מהממשלה שלנו להמשיך את העניין, ובכל הזדמנות להעלות את זה במשא-ומתן שלנו לשלום. אנחנו לא צריכים להתרגש אם במקביל, אם אנחנו נדרוש, אז הפלסטינים הם גם כן יעלו את זה. הם מעלים את זה, הם דורשים את זה, מעל כל במה הם אומרים את זה. ולכן אני אומר: אם אנחנו שותקים, זאת אומרת שתיקה כהודאה, כאילו לא היה ולא נברא, ולא היתה לנו שום "נכבה" ואין לנו שום דרישות. אני חושב שהממשלה תעשה הכול – והיא עושה, אני לא אומר, היא עושה שתעשה יותר – כדי ליישם את החוק הלכה למעשה ולפצות את אותם יהודים יוצאי מדינות ערב. היו"ר כרמל שאמה: תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב, שהעלה נושא באמת חשוב, שמצריך טיפול ותשומת לב. אני מבין שהשר בוגי יעלון משיב בשם הממשלה. בבקשה, השר בוגי יעלון יציג את עמדת הממשלה בתגובה על דבריו של חבר הכנסת נסים זאב. השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אכן הצעתו לסדר-היום של חבר הכנסת נסים זאב עוסקת בסוגיה חשובה ביותר שהממשלה עוסקת בה. 756,000 יהודים עזבו את ארצות ערב ואירן משנות ה-40 ועד שנות ה-70 בעקבות רדיפתם בארצות אלה. חבר הכנסת נסים זאב הזכיר מעט מן ההתקפות על היהודים בארצות ערב. עקירת היהודים היתה בשני גלים עיקריים: גל ראשון בעקבות מלחמת העצמאות, 1948, וגל שני בעקבות מלחמת ששת הימים, 1967. יהודים אלה מוכרים הצהרתית כפליטים על-ידי ארגון האו"ם העוסק בפליטיםUNHC . הפליטים היהודים, להבדיל מהפליטים הערבים, בעקבות מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים, נקלטו בארצות שאליהן הם הגיעו ובעיקר במדינת ישראל. הם לא ישבו במחנות פליטים, כפי שקרה וקורה עם הפליטים הערבים. הם השתקמו במהירות ולא נודעה פליטותם. להבדיל ממצב הפליטים הערבים, אשר שומרים על מעמדם כפליטים ובאופן חריג ביחס לכל פליט אחר בעולם מעמדם כפליטים עובר לצאצאיהם כבר דור רביעי וחמישי. אין ספק שמצב הפליטים הערבים הוא תוצאה של השימוש שעשו בהם מנהיגים ערבים כנשק כנגד מדינת ישראל וכן תוצאה של היחס השונה של האו"ם ומוסדותיו אל הפליטים הללו כתוצאה מכוחם האלקטורלי של מדינות ערב ותומכיהן בארגון זה. הממשלה עוסקת בנושא, והזכיר חבר הכנסת נסים זאב את החוק שאושר בבית הזה, שהוא היה מיוזמיו. החוק אושר בח' באדר התש"ע, 22 בפברואר 2010, ומטרתו לשמור על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואירן במסגרת משא-ומתן להשגת שלום במזרח התיכון. ובפירוט החוק: "במסגרת משא-ומתן להשגת שלום במזרח התיכון תכלול הממשלה את נושא מתן פיצוי על אובדן רכוש לפליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואירן, לרבות רכוש שהיה בבעלות קהילה יהודית בארצות אלה. ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה". ואכן, ראש הממשלה, משרדו, מנכ"לו עוסקים בסוגיה. המועצה הלאומית המייעצת להשבת זכויות ורכוש יהודי, שהוקמה מכוח החלטת ממשלה מס' 791 מיום 12 באוקטובר 2009, דנה כבר בסוגיות שונות שקשורות להשבת הרכוש היהודי. לאחרונה הוקמה ועדת משנה לעניין זכויות רכוש של יהודים שעזבו את ארצות ערב כפליטים. במסגרת פעולתה דנה המועצה גם בהקמת נציגות מייעצת של פליטי מדינות ערב ואירן שתסייע לממשלה בהצגת סוגיות הפליטות היהודית במשא-ומתן המדיני. המועצה טרם גיבשה את מסקנותיה, אך יושבת על המדוכה. גם במהלך השבוע הנוכחי קיים מנכ"ל משרד ראש הממשלה יחד עם סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן, וסגנית השר, חברת הכנסת גילה גמליאל, ישיבה עם מנהיגי ארגון Justice for Jews from Arab Countries, המקדמים את הנושא, ושמע מהם על עמדתם לגבי אפשרויות שילוב הנושא בשלבים שונים של המשא-ומתן. נוכח העובדה שהנושא מטופל היטב על-ידי הממשלה אני ממליץ להסיר את הנושא מסדר-היום. אם חבר הכנסת נסים זאב רוצה להעביר את הנושא לוועדה, לא אתנגד להעברת הנושא לדיון בוועדת הפנים. היו"ר כרמל שאמה: מה חבר הכנסת נסים זאב רוצה בבקשה? נסים זאב (ש"ס): אני מעדיף שיישאר על כל מקרה של סבב דיון נוסף. היו"ר כרמל שאמה: שזה יישאר בסדר-היום של הכנסת? הצבעה. הצבעה מי בעד שזה יידון במליאה – ומי שנגד זה להוריד מסדר-היום. נגד זה ועדה. בעד זה מליאה ונגד זה ועדה. אלא אם כן השר מסכים שזה יידון במליאה. נסים זאב (ש"ס): לא, לא, אין צורך. בוועדה. מה שאדוני אומר, בוועדה. היו"ר כרמל שאמה: בוועדה. זה נמצא בסמכות ועדת הכלכלה – נושא רכוש יהודי ערב. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): עכשיו יש לנו יושב-ראש ועדה. שר החינוך גדעון סער: בכל הרכב? היו"ר כרמל שאמה: בכל הרכב. ההרכב לא משנה את התקנון, אדוני שר החינוך. שר החינוך גדעון סער: אני יודע, אבל מאחר שבכנסת קורים כל מיני דברים בזמן האחרון, ביקשתי לוודא את זה. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): למה מצביעים בסוף? היו"ר כרמל שאמה: לוועדת הכלכלה. בעזרת השם, נסים זאב, ניפגש שם. הצבעה. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): ועדת הכלכלה, בעוד 40 יום. היו"ר כרמל שאמה: לא, כבר הרבה פחות מ-40. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר כרמל שאמה: ההצבעה נסתיימה, התקבל פה-אחד. הנושא יועבר לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. תודה רבה למציע, תודה רבה למשיב.