קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום התפרעויות במזרח-ירושלים היו"ר כרמל שאמה: הנושא הבא: התפרעויות במזרח-ירושלים, הצעה לסדר-היום מס' 4158, של חבר הכנסת יעקב כץ. בבקשה. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, זאת תופעה מרנינה שכמעט יש יותר שרים מחברי כנסת עכשיו באולם הזה. שר החינוך גדעון סער: אל תראה בזה תקדים. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): כמספר חברי הכנסת מספר השרים. אני רציתי לומר שזכורני, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, שאני שירתתי תחת פיקודו של אריאל שרון, גם כחייל וגם כמפקד וכקצין, בימים שהיתה פעילות טרוריסטית קשה מאוד ברצועת-עזה בשנות ה-70 – 1970, 1971, 1972, ואריק אז היה אריק, אריק של פעם, וההחלטה היתה שהסיירת תהיה בתוך אל-בוריג', אל-מוע'אזי, בית-להיה, ג'באליה, דיר-אל-בלח, בתוך תוככי המחנות, שם ישבנו, שם היינו, שם גדלנו ושם גידלנו את חיילינו, ממש בתוככי המחנות. בפגישתי עם שר המשטרה, אני אמרתי לו בעקבות האירועים שקרו בעיר בירתנו, בירת ישראל, ירושלים, שההשתוללות של ערבים בסילואן ובעיסאוויה, כאשר נזרקים באופן תמידי ובאופן שיטתי בלוקים, אלימות שהולכת ומתפרצת, ויש מין הרגשה שאנחנו, הישראלים, וזה נתמך, זה מין קו אידיאולוגי כזה, שצריך לדעת שהערבים הם כאלה. הם מתנהגים בצורה פרועה, הם מתנהגים בצורה אלימה, וצריך לקבל את זה כדבר מובן מאליו, אדוני היושב-ראש. אם זורקים סלעים על אמבולנס שבא לפנות פצוע, אנחנו לא מתרגשים יתר על המידה. אנחנו צריכים לדעת שזה ענייננו לחטוף את הסלעים, כי זה המהות שלהם, זריקת אבנים וסלעים. אנחנו המתנשאים, אנחנו האנשים המתורבתים האירופים, אבל הערבים, הם יושבים פה, זאת דרכם וזה עניינם. ואני לא חושב כך. אני אמרתי לשר המשטרה שלדעתי, ברגע שהתחילה אלימות והתפרצה אלימות בצורה קשה, הוא היה צריך להעביר את הלשכה שלו לתוך סילואן בזמנו ולפתוח סניף משנה בעיסאוויה. הוא היה צריך להיות בפנים, בתוך המערכת פנימה. כל המשטרה היתה נמצאת. ואני לא חושב, אגב, כבוד השר יעלון, שהטיפול בהתפרעויות חייב לבוא באלימות מצד השלטון. הפורעים תמיד ידעו להעריך – אנחנו יודעים את זה גם מההיסטוריה של המתיישבים בארץ-ישראל, "השומר" והחלוצים הראשונים, כשעלו לארץ-ישראל. מי שלומד את ההיסטוריה של ארץ-ישראל בעלייה הראשונה – הם הרגישו. הם הרגישו, כשמשודרים אליהם בתדר גבורה, נחישות, אחריות, אי-ויתור על הזכות שלנו שזה שלנו, הם התיישרו לפי הקו שלנו והם ידעו לכבד אותנו. וזה לא הצריך מצדנו ברוב הפעמים השתוללות אלימה כנגד האלימות שלהם. הם ראו את השומר העברי, הגיבור שדוהר על סוסו והוא לא מפחד, אבל הוא נחוש בדעתו והוא נמצא בתוככי המקום הפרוע, אז הם כיבדו. הערבים יש להם יחס של כבוד כשהם רואים שאנחנו חזקים. לדאבוני הרב ולצערנו הרב, בהתנהגות בשנים האחרונות וגם בשנה האחרונה, גם בתוככי סילואן וגם בתוככי עיסאוויה – מי שיודע, היה פה היום דוד'לה, מי שמכיר אותו, דוד המלך בקטן, בונה ארץ-ישראל, בונה ירושלים. והאלימות נמשכת וזריקת האבנים נמשכת. הם לא מפחדים מאתנו. הם לא מפחדים מאתנו משום ש"ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם". הם מרגישים שאנחנו משדרים חולשה וחוסר נחישות וחוסר ברירות וחוסר ידיעה ברורה שירושלים היא בירתנו הנצחית לנצח נצחים – ואנחנו לא מפחדים שיהיו בה גם ערבים, אבל היא שלנו והיא בירת העם היהודי, בירת הנצח של עם ישראל. אילו זה היה משודר בצורה ברורה וחד-משמעית, ואנשים שאמונים על הביטחון היו מסתובבים שם מתוך ברירות ונחישות וקוראים למוכתרים ואומרים להם: תראו, גם לנו יש דרכים, ונוהגים בהם – ויש הרבה דרכים ואני לא רוצה פה להיכנס לדרכים שאפשר לטפל בהן כדי שאוכלוסייה לא תהיה אלימה – האלימות היתה נפסקת. אבל אני חושב שהם מזהים את החולשה בחברה הישראלית, את המחלוקת לגבי הערך של ירושלים כערך של נצח, את ההתנהגות הנגזרת ממנה שהיא התנהגות של חולשה ברוב המקרים, ואף-על-פי שההתנהגות שלהם היא אלימה כשיטה ואנחנו כחבורה מתנשאת חושבים שצריך לאמץ את העובדה ולסלוח מראש על כל אלימות ועל כל התפרעות ולקבל את זה כדבר מובן מאליו, אז אנחנו מקבלים מנה אחת אפיים. לכן אני קורא פה לשר יעלון, נמצא פה גם השר גדעון סער, כולם אמונים כבר הרבה שנים בבית-המחוקקים הזה – הוא היה רמטכ"ל – לעקור את הנגע שקרה לנו בזמן המרגלים: ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם. אם נהיה כגיבורים ונהיה חזקים ונדע שזה מקומנו וזו ירושתנו וזו הבירה שלנו לנצח נצחים, ונתנהג בהתאם, אני יכול לחתום לכם שאפילו בלי שום פעילות מיוחדת שלנו הם היו מתנהגים אלינו בדרך אחרת. תודה. היו"ר כרמל שאמה: תודה רבה לחבר הכנסת כץ. ישיב בשם הממשלה השר יעלון, בבקשה. השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון: כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני משיב על ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת יעקב כץ בשמו של השר לביטחון הפנים. בהצעה לסדר-היום מצוין אירוע בשכונת עיסאוויה שבו נפצעה סטודנטית אוסטרלית, אורחת בארצנו. כפי שהשר לביטחון פנים בירר – מהפרטים עולה כי קודם כול, בימים האחרונים אכן אירעו כמה אירועים באזור עיסאוויה שבהם הותקפו כלי-רכב ישראליים, כולל אמבולנס במקרה מסוים, רכב משטרתי במקרה אחר, וכלי-רכב פרטיים, על-ידי פורעים ערבים עם אבנים. בנוגע לאירוע של תקיפת הסטודנטים, המקרה שהתרחש בלילה שבין יום חמישי ליום שישי, 4 בנובמבר, רכב שהיו בו שלושה צעירים יהודים ותיירת שנכנסו לשכונת עיסאוויה, מבחינתם בטעות, לא התכוונו להיכנס – בוודאי זו לא סיבה לתקוף אותם באבנים, אך הם הותקפו באבנים. כוח מג"ב שהגיע למקום בתוך כמה דקות פגש ביושבי הרכב, שנחלצו בכוחות עצמם מהכפר. האירוע נמצא עדיין בחקירה. בשלב זה לא נעצרו חשודים, והמשטרה ממשיכה לחקור וגם כמובן לפעול במישור המודיעיני. האירוע השני שמצוין בהצעה, אירוע שאירע בשבת האחרונה: הושלכו אבנים לעבר שני כלי-רכב, משטרתי ואזרחי. גם האירוע הזה נמצא בחקירה. לאחר האירועים האלה משטרת ישראל יצאה למבצע אכיפה בשכונת עיסאוויה. עד כה נבדקו 37 כלי-רכב וניתנו כ-170 דוחות. כמו כן נעצרו שבעה צעירים, חמישה מהם בגין הפרות סדר ויידוי אבנים, לאו דווקא קשורים לאירועים האלה אלא בכלל, ושניים בגין החזקת אמצעי לחימה. מעבר לכך מבקש השר לביטחון פנים להדגיש כי גל הפרות הסדר שאירע לפני כחודש בסילואן נבלם תודות למאמצי המשטרה, שביצעה מעל 100 מעצרים, וכן בזכות הידברות עם תושבי המקום כדי להרגיע את השטח. לסיכום, השר לביטחון הפנים מתחייב שמשטרת ישראל תמשיך ותפעל כדי להבטיח את הביטחון לתושבי ירושלים ואורחיה. לפיכך אני מציע להסיר את ההצעה מסדר-היום, או לחלופין, להעביר את הנושא לוועדה המתאימה, בהתאם למה שחבר הכנסת יעקב כץ מעדיף. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אני מציע להעביר את זה לוועדת העובדים הזרים. אפשר גם לוועדת החוץ והביטחון, אבל, כרמל, אולי אתה הולך לשם, אנחנו לא יודעים. היו"ר כרמל שאמה: מה חבר הכנסת כץ מציע? יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אני חושב שזה נושא של ועדת חוץ וביטחון. היו"ר כרמל שאמה: חוץ וביטחון. אוקיי. הצעה אחרת לבן-ארי, בבקשה. תודה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הנושא הזה של התקפות במקום שבו יש אוכלוסייה ערבית – אלה דברים שהפכו להיות מין סוג של גזירת גורל של מדינת ישראל. התשובה שנתת כעת זה סוג של מה שנקרא תשובה לפרוטוקול. השאלה היא האם ממשלת ישראל לוקחת על עצמה לעשות פעולה אמיתית, שבה – לא יכול להיות שיש שטח בירושלים שבו יהודים יתעו בדרך, במקרה הוא לקח ימינה במקום שמאלה ויש לו גזר-דין מוות. אחרת אנחנו נגיע לימים שבהם יהיו שלטים של איסור כניסה לשכונות מסוימות, ותחת ממשלת הימין של הליכוד. לכן אני רוצה תשובה שהיא לא לפרוטוקול – אני יודע שאני לא אקבל את זה עכשיו, אלא בוועדה, ומן הסתם יציגו איך מתכוונים לגייס את מיטב הכוחות כדי שאיש לא יעלה על דעתו להשליך אבנים על אנשים. כולנו יודעים שהשלכת אבנים זה דבר שיכול להרוג. זה קורה באום-אל-פחם, במושרייפה, זה קורה פה בעיסאוויה, זה קורה בכל שכונה אחרת כזאת, והדברים לא ייתכנו, שבמדינת ישראל יש שטחים של אויב. היו"ר כרמל שאמה: תודה רבה לחבר הכנסת בן-ארי. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד – להעביר לוועדה. מי שנגד – להוריד מסדר-היום. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): איזו ועדה? היו"ר כרמל שאמה: ועדת חוץ וביטחון. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): זה לקבור את זה. ועדת הפנים. נסים זאב (ש"ס): לוועדת הפנים, אדוני. זה לא מתאים. אני מבקש ועדת הפנים. היו"ר כרמל שאמה: ועדת הכנסת תחליט. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר כרמל שאמה: שבעה בעד, אפס נמנעו ואפס התנגדו. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, ועדת הפנים זה הרבה יותר טוב. היו"ר כרמל שאמה: יש הסכמה מלאה לגבי ועדת הפנים? יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אין לי שום בעיה. בשמחה. היו"ר כרמל שאמה: אם כך, הנושא יועבר לדיון בוועדת הפנים. תודה רבה.