קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום עשרה ראשי רשויות ערביות זומנו לשימוע היו"ר דני דנון: הצעה לסדר-היום לפני זה: עשרה ראשי רשויות ערביות זומנו לשימוע. אנחנו נגיע גם ללוד היום, אני מבטיח לך, אדוני סגן היושב-ראש. עשרה ראשי רשויות ערביות זומנו לשימוע, הצעות לסדר-היום מס' 4054, 4061, 4069, 4072 ו-4081. הדובר הראשון, חבר הכנסת סעיד נפאע, בבקשה. אני מניח שהם לא הוזמנו לשימוע בגלל קבר רחל, חבר הכנסת טיבי, אלא בגלל דברים אחרים. סעיד נפאע (בל"ד): כבוד היושב-ראש, תודה, כבוד שר הפנים, בהצעת החוק שלי היום אני אולי הלאיתי אותך בציטוטים מדוח מבקר המדינה בנושא אחר, אבל רצוי, כנראה, לתמוך תמיד את דברינו במה שבא בדוחות האלה, כדי לחדד יותר את הסוגיה, כי לא תמיד נשמעים דברינו כשהם יוצאים מפינו. היו"ר דני דנון: חבר הכנסת דודו רותם, אני ידעתי שיש לך כישורים רבים בתחום החוקה, אבל בתחום המסאז' אני חושב שזה לא נאה ולא יאה. זה בלי קשר לחבר הכנסת טיבי. גם אם היה עושה לחבר הכנסת מהקואליציה אני הייתי מעיר לו. בבקשה. סעיד נפאע (בל"ד): בנושא הספציפי, אומנם הדברים קרו בקדנציה הקודמת, של קודמו של כבוד השר אלי ישי, בסוגיה, אבל כך אמר מבקר המדינה באותו דוח מפורט שכתב על המצב ברשויות המקומיות. הוא אמר: פיזור מועצות נבחרות ומינוי ועדות קרואות "מלמד על השימוש הגובר והבלתי עקבי שנעשה בסמכות השר לפזר מועצות שלא מילאו כראוי את המוטל עליהן על-פי דין. דוח זה מעלה גם ליקויים בדרכי המינוי של הוועדות הקרואות. הממצאים מחייבים לבחון את מידת ההצלחה ואת היעילות של מהלך זה אשר גורם לפגיעה בזכות האזרחית של תושבי הרשות לבחור את נציגיהם לניהול ענייני הרשות". אולי הדוגמה הבולטת ביותר, חבר הכנסת טיבי – טייבה. גם כשמינו שם ועדה קרואה, עוד לפני שהספיק, נדמה לי, היושב-ראש הנבחר שם לחמם את כיסאו, מהנדס במקצועו – לא נתנו לו אפילו חודש חסד כדי להוכיח אם יוכל להבריא את העירייה או לא, ומינו ועדה קרואה. ומה אומר מבקר המדינה על המינוי הזה? גם כשמינו ועדה קרואה במקרה הספציפי של טייבה, משרד הפנים לא נתן לראש הוועדה הקרואה את הכלים כדי להבריא את העירייה. היות שאני מוגבל בזמן – הרבה דברים נאמרו בדוח הזה על הסוגיה הזאת, אבל בסיכום, מה אומר מבקר המדינה? הוא אומר: "בביקורת הועלו ליקויים מהותיים בנוגע להפעלת סמכותו של שר הפנים להורות על פיזור ועל העברה מכהונה, להפעלת סמכותו למינוי יושבי-ראש וחברים לוועדות הקרואות, לתפקוד הוועדות הקרואות ולמשך כהונתן". היו"ר דני דנון: נא לסיים. סעיד נפאע (בל"ד): נדמה לי שהדברים האלה שהמבקר אמר, לא אנחנו, אנחנו מצטטים מה שהמבקר אמר, הם כדרבונות, וידו של משרד הפנים קלה על ההדק בנושא ועדות קרואות, במיוחד במגזר הערבי. מתוך עשר המועצות שנקראות היום לחקירה, נדמה לי שהרוב המכריע הן מועצות ערביות. יריב לוין (הליכוד): – – – היו"ר דני דנון: תודה רבה, חבר הכנסת סעיד נפאע. אנחנו נשמע מהשר למה ואם זה נכון, ואם יש גירעונות או אין גירעונות, חבר הכנסת לוין. הדובר הבא – חבר הכנסת אחמד טיבי. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): – – – קול עצוב. היו"ר דני דנון: לא, למה עצוב? אני שמח שאני פה היושב-ראש, ואני אוכל להגביל אותך אם תדבר על קבר רחל דברים שיהיה קשה לשמוע, לכן אני בכלל לא עצוב. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי שלושת שרי ש"ס, האמת היא שלא הופתענו מהעובדה שהרוב המוחץ של המועצות, חבר הכנסת נפאע, הן מועצות ערביות. יריב לוין (הליכוד): חבר הכנסת טיבי, גם אני לא מופתע. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): כן, כל אחד מנקודת מבטו. בוא אני אפתיע אותך מראש. יריב לוין (הליכוד): – – – זה מוגזם לגמרי. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): יש מועצות גם בקרב – – – יריב לוין (הליכוד): מיליון מנהלים – – – אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תקשיב, תקשיב, חבר הכנסת לוין, תקשיב מה שאני אומר. יש ראשי מועצות שלא ראויים לכהן בשום תפקיד ציבורי – הנה, אני אומר לך – והציבור כועס עליהם מאוד. כך גם ביישובים היהודיים, אני בטוח. יריב לוין (הליכוד): שם משלמים ארנונה ופה לא. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אתה טועה. אתה טועה. הרי דנו בסוגיית הארנונה כמה פעמים וראינו שביישוב עם דלות, בלי אזורי תעשייה, בלי שירותים, עם הדרה והזנחה של הממשלה, קשה לבוא לציבור להגיד לו: תשלם באופן שוויוני, כמו שמשלמים במקומות אחרים, אבל למרות זאת – – – יריב לוין (הליכוד): – – – אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תקשיב טוב. למרות זאת, ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי הוציאה כרוז וקריאה בשם כולנו, שקוראת לאנשים לשלם מסים למועצות ולעיריות. יריב לוין (הליכוד): עם כל הכבוד, זה עזר? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): כן. העלה, לא העלה מספיק אבל העלה. אבל יש הבדל בין זה לבין העובדה – – – תשמע, נראה לך, זה מנומס? מה זה הדבר הזה? היו"ר דני דנון: יכול להיות שהשר יש לו יכולות גם לדבר וגם לשמוע. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): כשהוא מפנה את הגב אלי? היו"ר דני דנון: זה יכולות. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני לא – תפסיק את השעון. היו"ר דני דנון: אולי כשתהיה שר יום אחד, חבר הכנסת טיבי, תראה שאתה יכול גם לדבר וגם לשמוע. השר אלי ישי, חבר הכנסת טיבי יש לו דקה לשכנע אותך בנושא. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני רוצה לשכנע אותו. אני רוצה לנצל את הזמן שנשאר לי בנושא טייבה. טייבה כבר תקופה ארוכה מנוהלת על-ידי ועדה ממונה. במקביל לוועדה הממונה יש נאמן, שמונה על-ידי השר שטרית כהצלה של היישוב טייבה. לאחר מכן משרד הפנים שינה את דעתו, פנה שוב לבית-המשפט והבקשה שלו נדחתה. עדיין טייבה מנוהלת באופן דו-ראשי, על-ידי נאמן ועל-ידי ועדה ממונה. בשלב זה אין ועדה ממונה, אבל לאחרונה, חברי הכנסת, יש ניסיונות להנחית על טייבה עסקנים מהמגזר הערבי – הרשימות אצלי – כדי לסדר להם תעסוקה. היו"ר דני דנון: נא לסיים. בבקשה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): הדבר הזה הוא חמור, יש תסיסה בטייבה. אני מציע לעסקנים הערבים האלה, שרוצים להביא אותם לטייבה כסידור עבודה, לא להגיע לטייבה. יריב לוין (הליכוד): – – – אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): הם לא יתקבלו בברכה, לא בפרחים. אנחנו רוצים בחירות, לא עסקנים, לא בטייבה ולא בשום יישוב. היו"ר דני דנון: זה לא איום. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא בג'ת – לא איום. זה לא איום. היו"ר דני דנון: זה לא איום, חבר הכנסת טיבי, זו הצעה. יריב לוין (הליכוד): ואם – – – מה יקרה? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): זו דרישה לגיטימית של תושב טייבה, בשם תושבי טייבה. אנחנו לא שדה ניסויים לעסקנים הכושלים, יהודים וערבים כאחד, אגב. לא עסקן יהודי ולא עסקן ערבי. אני רוצה שראש הממשלה – היום פניתי לראש הממשלה גם בנושא טייבה. אני פונה גם לשר הפנים, מנצל את העובדה, להתייחס אל טייבה כמו שמתייחסים אל לוד. תתייחסו כאילו יש שם יהודים, גם, לא רק ערבים, כאילו יישוב שיש בו יהודים שאתם דואגים לשלומם, כמו שאתם דואגים לשלום תושבי לוד, כולם. תודה רבה. היו"ר דני דנון: תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. רשמנו לפרוטוקול שלא היה מדובר באיום, כי כבר היו ראשי ועדות קרואות שבחרו לעזוב את התפקיד אחרי שקיבלו אי-אלו איומים ואחרים. קריאה: – – – יריב לוין (הליכוד): שם לפחות – – – ראשי הערים הנבחרים. היו"ר דני דנון: הדובר הבא, חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני מוכן שיהיה ממונה עד לבחירות, אבל לא כל התקופה – – – יריב לוין (הליכוד): משרד הפנים מחליט. היו"ר דני דנון: אחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת מגלי והבה. יש הצעות אחרות. חנא סוייד (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מעולם לא יצא לי לראות בכנסת כאן את ראש העיר תל-אביב או הרצלייה או נתניה. כנראה הם לא צריכים, לא את הכנסת ולא את משרד הפנים. אבל את מי אני רואה כאן, לא כל שני וחמישי אלא כל שני ושלישי ורביעי? את ראש העיר מעלות–תרשיחא, נצרת, בית-שמש, ועוד ראשי ערים כאלו, יהודים וערבים, שבאים לכאן וטוענים שמשרד הפנים מפקיר אותם. רק בשבע השנים האחרונות מענקי האיזון של הרשויות המקומיות ירדו מ-4.2 מיליארד שקל בשנה ל-2.4 מיליארד שקל בשנה. כלומר, קיצוץ של בערך 50% במונחים ריאליים. זה משאיר את הרשויות המקומיות שאין להן מקורות הכנסה עצמיים – כלומר, אין להן אזורי תעשייה, אין להן בתי-מלון, אין להן סניפי בנקים ראשיים וכל מיני עסקים שהם מכרות ארנונה – רשויות כאלה מתקשות לתפקד, ובמיוחד ביישובים הערביים. אני חייב להגיד כאן שהסאגה הזו עם הרשויות המקומיות הערביות כבר התארכה יותר מדי. זה סיפור שחוזר על עצמו כמעט כל שבוע בכנסת. הגיע הזמן שמשרד הפנים יתייחס לבעיה הזו באופן רציני. אם אין מאפיינים שיכולים להחזיק ולהצדיק קיום של שלטון מקומי ערבי, אז למה צריך לתת את הרושם שיש שלטון מקומי ערבי? שיפרקו את כל השלטון המקומי הערבי. כבר לא תענוג לגור ביישובים הערביים: תשתיות מפגרות, רשויות מקומיות שבקושי, בקושי, מספקות את השירותים המינימליים לאזרחים. אני צריך להגיד כמה מלים על עניין הגבייה של הארנונה. הארנונה על מגורים היא כמעט ההכנסה העצמית היחידה ברשויות המקומיות הערביות. יש מחקרים שמראים – אומנם אין הרבה יישובים יהודיים בסולם סוציו-אקונומי 1 ו-2, אבל ביישובים היהודיים שמתקרבים לאותו מעמד סוציו-אקונומי רואים בדיוק ובמפורש שאחוז הגבייה בהם הוא דומה וקרוב מאוד לאחוז הגבייה ביישובים הערביים. ביישובים שיש לך עוני, שיש לך מצב סוציו-אקונומי קשה, אתה לא יכול לסמוך על הגבייה כי לא תהיה לך גבייה באחוזים גבוהים; אם תהיה, תהיה מועטה מאוד, דבר שלא יכול לקיים מועצות מקומיות. אז כל המודל הזה של רשויות מקומיות, שאין להן מקורות הכנסה, שהן לא עשירות, צריך לחשוב באמת אם הממשלה באמת מתכוונת לקיים שלטון מקומי באותם יישובים סוג ב' וג' וד', או שצריך לבטל את המודל הזה ולחשוב על מודל אחר לגמרי. אבל להתחיל לזמן ראשי רשויות ולהגיד: גבית ולא גבית – יש הרבה כלים לתמוך באותן מועצות מקומיות ולקיים אותן, ואי-אפשר להמשיך בסאגה הזו. לדעתי זהו כישלון של משרד הפנים ושל העומד בראשו. היו"ר דני דנון: תודה רבה, חבר הכנסת חנא סוייד. אחרון הדוברים, חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה. מגלי והבה (קדימה): אדוני היושב-ראש, סגן ראש הממשלה ושר הפנים, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אני חושב שכדאי, אדוני סגן ראש הממשלה, שתעשו ישיבת שרי ש"ס במקום אחר ותקשיבו לנו היטב. מי שצריך לקרוא אותם לשימוע זה לא ראשי הרשויות; צריך לקרוא לשימוע את שר האוצר ואת שר הפנים. לא ייתכן ולא יכול להיות – אני חבר ועדת הכספים, ראינו בדיוק איזה קיצוצים – לכל הרשויות, ובעיקר לרשויות החלשות – ביצע משרד הפנים. למה אני אומר שצריך לקרוא לו לשימוע? כי הוא שותף למה שהאוצר אומר, הוא הגן על עמדות האוצר. שמעתי אותך היום, חבר הכנסת לוין, בא בטענות לראשי הרשויות. אני אביא לך שלוש דוגמאות של שלוש רשויות שמאז הבחירות לפני שנתיים גובים שם את הארנונה ב-100%, לא ב-80%. זה בית-ג'ן, זה ג'וליס וזה סאג'ור. יריב לוין (הליכוד): אני לא מדבר על הרשויות הדרוזיות. מגלי והבה (קדימה): תסלח לי, אבל הם זומנו לשימוע. וכשאני רואה את הרשויות האלה, ראשי הרשויות קיבלו את הירושה של החובות, ואנחנו יודעים בדיוק. למשל, בית-ג'ן. ראש הרשות החדש קיבל ירושה 16 מיליון שקלים חובות. מאיפה הוא יביא כסף? ממפעלי התעשייה? מאזורי התעשייה? מהתשתיות שקיימות? יריב לוין (הליכוד): אתה צודק מאה אחוז. מגלי והבה (קדימה): אני רוצה שהשר ישמע. יריב לוין (הליכוד): אני רוצה לומר לך, כשאני קורא הצעה לסדר-היום בנושא: עשרה ראשי רשויות ערביות – אני יודע שזה לא כולל את הדרוזים. מגלי והבה (קדימה): אדוני, אני לא ניסחתי את ההודעה, אבל אני גם מגן על הרשויות – – – יריב לוין (הליכוד): המצב ברשויות הדרוזיות הוא שערורייה ובושה וחרפה. אני מסכים אתך לגמרי. מגלי והבה (קדימה): אדוני היושב-ראש, כשאנחנו באים לנתח מה קורה ברשויות – ואני שמח שיושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה נמצא כאן כי הוא השתתף בכמה ישיבות של הרשויות האלה ויודע מה מעיק עליהן. שנתיים הרשויות עמדו בתוכניות ההבראה, גבו את הארנונה הנדרשת, אבל מה שהממשלה, או מה שמשרד הפנים חייב להם – לא שילם להם. לכן, כשאני בא ורואה מה שמתרחש ברשויות האלה, אני מאשים את שר האוצר ואת שר הפנים. הגיע הזמן שיבינו. גם ראינו, דרך אגב, את ההישגים של אותן ועדות קרואות שמינו אותן, שהן יותר כישלון מהרשויות החלשות. אז מה, מן הפח אל הפחת? זו המדיניות שרוצה להפעיל שר הפנים? זו המדיניות שרוצה להפעיל ראש הממשלה? אני אומר, ואני מסכם את דברי, לא יהיה שימוע שמטרתו לדאוג – אדוני השר, תשמע, אני רוצה להגיד לך: אני כבר ותיק בכנסת הזאת, ואם המטרה היא לא להאזין, לא חשוב מי מדבר, לא חשוב על מה מדברים, יש פה ערבים שצריך לשלוח אותם – לאן, טיבי, אמרת? – לשלוח אותם, ויש אנשים שלא רציניים. יש פה בעיה. אנחנו פה מדברים על עשר רשויות, תכפיל ב-10,000, זה 100,000 תושבים, אדוני, במדינת ישראל. אני אומר לך: אם אתה לא תיכנס בעובי הקורה ותפתור את הבעיות של התקציב של הרשויות האלה, ולפני שקוראים להם לשימוע ולבדוק מה הם עשו, לפי הנחיות משרד הפנים – הם עשו את כל מה שנדרש מהם ועוד יותר. היו"ר דני דנון: נא לסיים. מגלי והבה (קדימה): כן, אני אסיים. אני רק אומר, בקריאה אחרונה: אדוני שר הפנים וסגן ראש הממשלה, בידיך הפתרון. אל תרחם על האוצר. מספיק כבר עם הגאווה הזאת, שאנחנו מקצים לחינוך ומקצים לתעסוקה ומקצים לעוד נושאים, שזה רק חלומות באספמיה, והשלטון המקומי קורס. תודה רבה, אדוני. היו"ר דני דנון: תודה רבה לחבר הכנסת מגלי והבה. ישיב שר הפנים אלי ישי. שר הפנים אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו הרי מכירים את התהליך הפרלמנטרי, שחלקו זה גם הצגה, מה לעשות? חלקו זה הצגה. לא, אתם לא חייבים להקשיב. לא, אל תעיר להם. הם יכולים להמשיך לדבר עם עצמם, זה לא מפריע לי. הרי בלאו הכי את ההצעות לסדר-היום, אדוני היושב-ראש – – – אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): זה מפריע לך מה שאנחנו עושים? שר הפנים אליהו ישי: לא, ממש לא מפריע לי. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא, כי עשית אותו דבר. היו"ר דני דנון: חבר הכנסת טיבי, זכותך לא להקשיב. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): הפנית את הגב שלך לכל הערבים. היו"ר דני דנון: חבר הכנסת טיבי, זכותך לא להקשיב, אתה לא יכול להפריע. שר הפנים אליהו ישי: ממש לא מפריע לי. אתה יכול להמשיך. היו"ר דני דנון: סליחה, אדוני השר – – – חנא סוייד (חד"ש): אתה מתייחס אותו דבר. אתה לא מתייחס בשום פנים ואופן. אתה לא מתייחס ברצינות. זה ממש לא נעים. קריאה: – – – היו"ר דני דנון: חברי הכנסת חנא סוייד, טיבי, זכותכם לא להקשיב אבל אין לכם זכות להפריע. אתה המשיב, אתה יכול לא להקשיב לו, זכותך. שר הפנים אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, אמרתי לך: אל תעיר להם, שימשיכו לדבר אחד עם השני, גם בפנים וגם בחוץ. זה ממש לא מפריע לי. כשניסית להעיר להם שלא יפריעו ביקשתי ממך: אל תעיר להם, כי נוח לי שהם מדברים עם עצמם, ואני אגיד לך גם למה. כותבים הצעה לסדר-היום, למשל, בנושא של פיזור או שימוע של עשר רשויות, ומדברים על עניין אחר לגמרי. עכשיו, אני יכול לעשות אחד מהשניים: או להתייחס פעם נוספת לאותה הצעה לסדר-היום, שאולי עשרות פעמים כבר הוגשה פה והוצעה פה, או לא להתייחס. ייתכן מאוד שעדיף לא להתייחס, ובזה תיפתר הבעיה. אבל בכל מקרה אומר כמה דברים, היות שהם צריכים לתת תשובות לציבור שלהם. אני חושב שהשירותים שמדינת ישראל נותנת לאוכלוסייה הערבית – ואנחנו מצווים על כך, אני לא עושה את זה כדי לתת תשובות בהצעות לסדר-היום או בשאילתות לחברי הכנסת מהמגזר הערבי. אני עושה את זה, בשונה ממה שהם חושבים, על-פי הציווי ההלכתי שלנו להביא לשוויון בין האוכלוסיות, וכך נהגנו כל הזמן. אני לא מכיר עוד מדינה בעולם שהם היו מקבלים בה שוויון זכויות כמו שהם מקבלים פה, במדינת ישראל. אז במקום להעריך את הדבר הזה, כל פעם התקפות חוזרות ונשנות, מלוות בסילופים, פעם אחר פעם. היחידי שבאמת התייחס למה שהוצע פה, בהצעה לסדר-היום, זה חבר הכנסת מגלי והבה. אני רוצה לומר לך למה כשאתה מדבר, ואני מכבד אותך, אני גם מרשה לעצמי לדבר עם חברי השרים פה. זו הזדמנות נפלאה לדבר, משום שאת הדברים שאמרת פה אמרת לי גם לפני כן, ואמרת לי אתמול או שלשום או בשבוע שעבר, ואני יודע מה אתה אומר. אז אני מכבד את זה שאתה חוזר על הדברים האלה פה, מעל דוכן הכנסת, כי אתה מנצל את ההצעה לסדר-היום, ואני מכבד מאוד, וזה חלק מהעבודה הפרלמנטרית, ואין לי שום טענה. אבל עם כל הכבוד, כשאני נמצא פה ואני יושב, הרי אני יכול להשאיר פה את התשובה לאחד מהשרים ולקום וללכת. כיבדתי אותך ונשארתי פה. דחיתי את לוחות הזמנים שלי, הכנסת התארכה היום, יש לי דיונים שאני מבטל אותם, ביניהם גם פגישות עם הרשויות. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): מה אמר מגלי והבה? אתה יכול לחזור על מה שהוא אמר? שר הפנים אליהו ישי: ביניהם הרשויות – אני יכול לחזור מלה במלה. היו"ר דני דנון: אתה לא בוחן פה, חבר הכנסת טיבי. אדוני השר. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): – – – שר הפנים אליהו ישי: ביניהם פגישות נוספות, ואני מבטל את הכול כדי באמת לכבד את ההצעות לסדר-היום ואת השאילתות. אבל אלה שמגישים אותן לא מכבדים את עצמם, משום שהם מנצלים את ההצעה לסדר-היום, שהיא במקומה, בעניין אותם עשרה ראשי רשויות שהם נקראים לשימוע, ומעלים כל מיני נושאים שהועלו פה עשרות פעמים, והתשובה ידועה וברורה להם; לא שהבעיה נפתרה, חלק מהבעיות נפתרו וחלק מהבעיות עוד לא נפתרו. מכל מקום, אני לא באתי לפה להתנגח. אני לא נהנה ולא משתעשע מהרעיון הזה. ההתייחסות של מדינת ישראל, משרדי הממשלה, באופן שוויוני, ואפילו אפליה לטובה במגזר הערבי, באמת ראויה להערכה ולכבוד. אני מצפה שפעם אחת יקום מישהו מכם ויגיד תודה רבה ויעריך את מה שנעשה – מאשר כל פעם לבוא ולתקוף ולבקר. תראו לי עוד מדינה בעולם, גם מדינה ערבית, שהיו מתייחסים בה לאוכלוסייה הזאת בכבוד ובהערכה ובשוויוניות כמו פה, במדינת ישראל. לגבי ההצעה שלשמה אני צריך להתייחס, הצעה שמדברת על שימוע לעשרה ראשי רשויות מקומיות: הרי אתם יודעים – אתה מקדימה. הממשלה שלך, ממשלה שאתה היית חבר בה, הממשלה הקודמת, קדימה, פיזרה 40 יישובים, רובם במגזר הערבי והדרוזי. 40 יישובים. ממוצע, אחד לחודש. שרי הפנים מהמפלגה שלך בכל הקדנציה הקודמת – רוני בר-און, מאיר שטרית – פיזרו 40 מועצות וערים, גם יהודיות: אופקים, ירוחם, מגדל, יסוד-המעלה ולוד. אני, משום שתפיסת העולם שלי והמדיניות שלי אומרת: לתת לדמוקרטיה לעשות את שלה, אני לא ממהר לפזר. לא שמעתי את ההצעות לסדר-היום ואת השאילתות האלה מכם בקדנציה הקודמת, כשכל חודש פיזרו מועצה אחת, בממוצע. 40 יישובים פוזרו. אני בקושי פיזרתי שתיים-שלוש, במשך שנה וחצי. סטטיסטית זה אולי שלוש, ארבע בכל הקדנציה, אחת לשנה או שתיים לשנה. ואני מודיע פה, ואמרתי אין-ספור פעמים: אני לא נהנה לפזר מועצה. זה הדבר האחרון שאני עושה. אני עושה את השימוע ואת הבדיקות המקצועיות, ואני שולח אותם להכין שיעורי-בית, ואני בוחן כל דרך, אם יש לי סמכות, כל דרך שהיא בסמכותי לקבל את ההחלטה, לא פעם ההפוכה מזו של הדרג המקצועי, דהיינו לא לפזר את המועצה; בשונה מחבריך בקדימה – אני חוזר ואומר עוד הפעם, 40 מועצות פיזרו. אני לא יודע עד כמה זה דמוקרטי. 40 מועצות, אחת בחודש. קריאה: בזה הוא צודק. שר הפנים אליהו ישי: אני בוודאי צודק, לא אומרים את זה בקול. 40, זה דמוקרטי? זה דבר נכון? ואיפה היתה הזעקה אז? אתם מנצלים את שר הפנים שעל-פי המדיניות שלו קובע לא לפזר את המועצות עד כמה שרק אפשר. אבל שגם יהיה ברור לכולם, חברים, שיהיה ברור לכולם: מועצה שלא מתנהלת נכון, לא מתנהלת כדין, שנבחרה כחוק ולא פועלת כחוק, תפוזר – אם ראש המועצה, אם חברי המועצה, אם שניהם גם יחד, אם כל אחד בנפרד. יש לי סמכות לפזר או את ראש העיר, את ראש המועצה או את חברי המועצה או את שניהם גם יחד. אני מודיע בצורה מפורשת: יישוב או מועצה, ראש עיר, ראש מועצה מקומית וחברי מועצה שלא יתנהלו כדין ושיפגעו בשירותים לאזרחים שלהם, שלא ייתנו את השירותים הנכונים ולא ינהלו את העיר או את המועצה כפי שצריך, הם יישלחו הביתה; ואני לא אהסס בהחלטה הזאת, שיהיה ברור. לא אהסס בה. לכן אותם ראשי הרשויות שלא העבירו תקציב, כל אחד מהסיבות שלו, על-פי החוק זומנו לשימוע. נקבע לגביהם גיבוש החלטות של הדרג המקצועי. אני אבצע את השימוע, או אני או מנכ"ל משרדי, נקבל את ההחלטה. אבל אני אומר את האמת, אני מקבל את ההחלטה מתוך רצון לא לפזר. אבל במקום שאני אראה כשלים, אני כבר מודיע לך באופן ברור: אני אפזר אותם ללא שום היסוס. במקום שאני רואה שהאזרחים נפגעים, לא מקבלים מה שמגיע להם, השירותים לא ניתנים, מתנהלים בצורה לא נכונה, לא תקינה, פוגעים באזרחים – הם יישלחו הביתה. התפקיד שלי כשר הפנים, כשלטון מרכזי, לדאוג לאזרחים בדרך הדמוקרטית – על-ידי אותם נבחרי ציבור במידה שהם עושים את העבודה שלהם. וכשהם לא עושים את העבודה שלהם, הם ילכו הביתה ובמקומם ימונו אנשים טובים יותר. ככלל, אדוני היושב-ראש, אני לא אוהב את המינוי הזה, כי אני לא חושב שממונה מבחוץ יכול לעשות את העבודה טוב יותר – בדרך כלל, יש כאלה מקומות שכן. יש הרבה מינויים של ראשי מועצות שעשו עבודה, סגרו גירעון, טיפלו ופיתחו את העיר טוב יותר מאשר עשו נבחרי ציבור בעבר. לצערי הרב זה קורה. אני מאוד לא אוהב את זה אבל אני מודיע בצורה מפורשת שאכן זה יקרה. מבחינתי אני אעשה את זה ואני אבצע את זה ללא שום היסוס. אני לא רוצה להתייחס לדברים – – – טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): מה התשובה? שר הפנים אליהו ישי: התשובה היא כמו שאמרתי. אתה אמרת שאתה לא רוצה להקשיב, אבל אם אתה מקשיב אני אחזור עוד הפעם. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): הקשבנו, אבל התשובה היא כוללנית, לא פרטנית. שר הפנים אליהו ישי: אני לא אתן לך תשובה פרטנית. כל עיר בפני עצמה, כל יישוב בפני עצמו. אני אשמע אחד-אחד, ייווצרו שימועים לגבי כל מועצה בפני עצמה, נקבל את ההחלטה. ההחלטה שלי, אם נקבל אותה, תפורסם במקום, אל תדאג. במקום שאני אחליט לפזר את המועצה, אפזר אותה. במקום שאחליט לפזר את ראש העיר יחד עם חברי המועצה, אפזר. במקום שאחליט לא לפזר את ראש העיר ולפזר את חברי המועצה, אקבל את ההחלטה הזאת. במקומות שאני אחליט לא לפזר אף אחד, לא אפזר אף אחד. אני אקבל את ההחלטה על-פי ההמלצות של הדרג המקצועי ועל-פי שיקול הדעת שיש לי על-פי חוק, ואותו אני אממש באופן צודק, עם דבקות במטרה, לטובת האזרחים והתושבים במקום. היו"ר דני דנון: תודה רבה, השר. שר הפנים אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, אני לא אתייחס ליתר השאלות שנשאלו פה. היו"ר דני דנון: מה אתה מציע, אדוני השר? להעביר את זה לדיון בוועדה? שר הפנים אליהו ישי: אני מציע להעביר את זה לוועדת הפנים של הכנסת. היו"ר דני דנון: תודה רבה, אדוני השר. יש לנו ארבע הצעות אחרות. ראשון המציעים הוא חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה. לרשותך דקה. יריב לוין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, תודה, כבוד השרים, חברי הכנסת, יש לי תחילת פתרון לבעיה. אני רוצה לומר לכם, חברי הכנסת שהצעתם כאן את ההצעות: תתחילו לעשות. קודם כול תגבו ארנונה, מה שאפשר, מהתושבים, מהמגורים. אחר כך, במקום לנסוע בעולם ולהופיע בכל מיני כנסים, כנסי הסתה נגד מדינת ישראל, כנסים שמכנים את ישראל כמדינת אפרטהייד, תיסעו ותגייסו השקעות ותרומות, כמו שעושה כל ראש עיר אחר במגזר היהודי. ואחרי שתעשו את שני הדברים האלה, תעשו עוד דבר אחד, תתחילו לתרום למדינה הזאת במקום לפעול מבפנים נגדה כל הזמן. ואז תגלו שכשעושים את שלושת הדברים האלה, פתאום המצב של הרשויות הוא הרבה יותר טוב, ואז יש גם מקום ותביעה מוצדקת לסייע באותם מקרים שבהם נדרש סיוע. אני אומר במפורש לך, חבר הכנסת והבה: מה שאמרתי עכשיו הוא בוודאי לא נכון ביחס למגזר הדרוזי. שם אני מסכים לחלוטין, אדוני השר, צריך לתת למגזר הדרוזי טיפול נקודתי שמגיע לו, כי מי שתורם למדינה צריך לקבל ממנה, והמגזר הדרוזי לא מקבל את מה שמגיע לו, והגיע הזמן שנעשה את זה. תודה רבה. אני הייתי מציע להסיר מסדר-היום. תודה. היו"ר דני דנון: תודה, חבר הכנסת לוין. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, בבקשה, הצעה אחרת. גאלב מג'אדלה (העבודה): אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, אני רוצה להסכים עם השר אלי ישי, שאמר: לפעמים צריך לבוא ולהודות על זה שעושים. נכון, אנחנו מודים לשני אנשים, אחד שהלך לעולמו, יצחק רבין, שעשה העדפה מתקנת, ואחד שייבדל לחיים ארוכים, הרב אריה דרעי, שעשה רבות למען המגזר הערבי; הוא היטיב עמנו כי הוא חשב שערבים וחרדים מקופחים, ולכן צריך לעזור להם עזרה מסיבית. ואנחנו זוכרים לו את זה לטובה. לראיה, אדוני היושב-ראש, זה תורגם פוליטית. באותה קדנציה שהרב אריה דרעי תמך במגזר הערבי הוא קיבל 13,847 קולות – מנדט וחצי מהמגזר הערבי עבור ש"ס. תודה. חנא סוייד (חד"ש): לכן, אנחנו – – – תחיית המתים. היו"ר דני דנון: תודה רבה. הצעה אחרת לחבר הכנסת טלב אלסאנע. בבקשה. אחריו – אחרון המציעים, חבר הכנסת מוחמד ברכה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברי הכנסת מעלים הצעות לסדר-היום כי העניינים רציניים והם מצפים לקבל תשובות ענייניות. הסוגיה של השלטון המקומי ידועה לכולנו. זה לא מקרי, לחלוטין, שהוועדות הקרואות הן מנת חלקן של המועצות הערביות. זו תוצאה של המדיניות. מה שקורה הוא ששר הפנים המופקד – אם יש קריסה של השלטון המקומי, זה כישלון של השר שהוא מופקד על ההצלה ועל עזרה וסיוע לשלטון המקומי. כפי שאמר חברי גאלב מג'אדלה, הציבור הערבי, על נבחריו, יודע להעריך ולהוקיר מי שעוזר, ולא רק אומר אלא מבצע. דוגמה למי שנקט מדיניות שוויונית וזוכרים אותו היא אריה דרעי. לדעתי, זה אומר – לא כי הוא נמנה עם חד"ש או עם המפלגות הערביות, אלא מכיוון הוא האמין ודגל בשוויון, והוא לא רק אמר אלא ביצע. אנחנו מצפים ששר הפנים הנוכחי ילך בדרכו: יאמץ גישה שוויונית אמיתית. תודה רבה. היו"ר דני דנון: אני רואה שהרעיון מחלחל בקרב חברי הסיעות הערביות לגבי מועמדותו של אריה דרעי. יכול להיות שבבחירות הקרובות ישקלו חבירה או משהו שקשור לזה. מוחמד ברכה (חד"ש): לא. הוא עזב את האולם כששמע את צמד המלים "אריה" ו"דרעי". היו"ר דני דנון: חבר הכנסת ברכה, אתה אחרון המציעים הצעה אחרת. בבקשה, לרשותך דקה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): – – – מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מצטער שהשר בחר לעזוב את המליאה, אף-על-פי שהוא נשאר עד שעה מאוחרת. כנראה שר הפנים – ואני באמת רוצה שהדברים יעברו אליו – כנראה הוא לא תופס שהוא איש חשוב במדינת ישראל, שהוא סגן ראש הממשלה ושר הפנים וראש מפלגה גדולה. הוא לא יכול לנהוג כלפי נבחרי ציבור, חברי כנסת, בנרגנות שכונתית, מין אדם שכועס ומפנה עורף ויוצא מן האולם. זה ילדותי. הוא מספיק שנים בבית הזה על מנת להבין שהוא צריך לנהוג אחרת. מצד שני, בשבילנו, בשביל הציבור הערבי, הוויכוח על ראשי רשויות הוא לא ויכוח בין ש"ס לבין קדימה, אלא בין האינטרס של הציבור, של האנשים, לבין ההתנהגות של הממשלה. הממשלה מייבשת את היישובים הערביים, הממשלה ומשרד הפנים מייבשים את הרשויות הערביות, מטילים עליהן מטלות שקשה לעמוד בהן, יודעים שאין מקור להכנסה חוץ מאשר ארנונה על מגורים, ואחר כך אומרים: נכשלו, ומפזרים את המועצה. ומה קורה אחר כך, אדוני היושב-ראש? מה שקורה הוא שמחלקים את התפקידים של הנבחרים כג'ובים לאנשים שמקורבים אליהם. זו מערכת של תגמול פוליטי – – היו"ר דני דנון: נא לסיים. בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש): אני מסיים. – – של אנשים מסוימים, על מנת להבטיח להם פנסיה לכל החיים מקופות הרשויות הערביות. צריך לפזר – מי שנכשל, ומי שנכשל זה משרד הפנים, והיה ראוי לפזר את משרד הפנים במתכונתו, בהתנהגותו ובהתנהלותו הנוכחית. תודה רבה. היו"ר דני דנון: תודה רבה, חבר הכנסת מוחמד ברכה. דוד אזולאי (ש"ס): – – – זה לא מה שהשר אמר. זה לא מה שהשר אמר. מוחמד ברכה (חד"ש): – – – יכולתם לבצע – – – היו"ר דני דנון: חברי הכנסת המציעים, השר הציע להעביר את הנושא לדיון בוועדת הפנים. האם אתם מקבלים את הצעתו של השר? מגלי והבה (קדימה): לא. – – – כספים? היו"ר דני דנון: חבר הכנסת מגלי, אתה מסכים עם – – –? גאלב מג'אדלה (העבודה): אם דוד אזולאי – – – כספים. דוד אזולאי (ש"ס): זכויות הילד – שם יותר טוב. היו"ר דני דנון: אני עברתי לעלייה וקליטה. אפשר להעביר את זה לעלייה וקליטה, חבר הכנסת אזולאי. קריאה: כספים. היו"ר דני דנון: אם כך, אנחנו נצביע כרגע על הצעתו של השר להעביר את זה לוועדת הכנסת שתחליט – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): לא. יש הצעה. מגלי והבה (קדימה): כספים. דוד אזולאי (ש"ס): יש הצעה של השר להעביר לוועדת הפנים, וצריך להצביע, ויש הצעות אחרות – – – קריאה: ועדת הפנים. מגלי והבה (קדימה): – – – קריאה: – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): ועדת הפנים. אם דוד מבקש, ועדת הפנים. דוד אזולאי (ש"ס): לא. אני – – – מה שהשר ביקש. היו"ר דני דנון: אנחנו נצביע, מכיוון שרוב המציעים הציעו כך, על העברת הנושא לוועדת הפנים של הכנסת. אנחנו מצביעים על ההצעה להעביר את הנושא לדיון בוועדת הפנים. מי שבעד להעביר לוועדת הפנים – מצביע בעד. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר דני דנון: בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעות לסדר-היום עוברות לדיון בוועדת הפנים של הכנסת.