קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
תוכנית החירום הממשלתית לחיזוק העיר לוד
היו"ר דני דנון:
הנושא הבא על סדר-היום הוא הצעות לסדר-היום מס' 4036, 4066, 4078, 4079, 4076 ו-4082 בנושא: תוכנית החירום הממשלתית לחיזוק העיר לוד. אני סיירתי בעיר לוד ביום ראשון האחרון. ביקרנו בבית-ספר – ערבי ויהודי, וכולנו מודעים לחומרת המצב. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מוחמד ברכה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, לפני כשבוע, שמונה ימים, הצטרפתי להפגנה של תושבי לוד הערבים על רקע מקרי הרצח החוזרים ונשנים.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
מי השר שעונה על ההצעה?
מוחמד ברכה (חד"ש):
נכון. מי?
דוד אזולאי (ש"ס):
השר משולם נהרי.
היו"ר דני דנון:
השר נהרי, אתה משיב לנו על ההצעה?
השר משולם נהרי:
כן.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אוקיי. הייתי בהפגנה של התושבים הערבים על רקע הרציחות, כולל הרצח המתקרא "כבוד המשפחה". מיותר לומר מה שאמרתי שם בערבית: ברצח הזה אין כבוד, ואין שום כבוד בשום רצח. אבל אני חושב שהביטוי הזה, במידה מסוימת, הוא ביטוי זר שנכנס לשפה הערבית על-ידי אנשים שרוצים להכתים או אפילו לייצר מערכת של לגיטימציה לרצח הזה, דרך כאילו הדבקת העניין הזה לתרבות הערבית.
בכל אופן, אני חושב שיש שני מרכיבים, ואני אמרתי את זה גם אז בערבית. יש המרכיב החברתי, שצריך להילחם בתופעות האלה, כולל הנשק המסתובב בין האנשים בצורה לא חוקית וגם בצורה חוקית. כל הנשק הזה הוא נשק של עבריינות. אבל לצד זה, במדינה יש שלטון וחוק, והחוק הזה צריך להיות תקף לגבי כולם. לא ייתכן מצב שאנשים מסתובבים עם נשק תחת עיניה הפקוחות של המשטרה, ואחר כך שום דבר לא קורה.
הממשלה אישרה, ב-31 באוקטובר שנה זו, החלטה ארוכה על טיפול מיוחד בעיר לוד, שעלותו 130 מיליון שקל, ודובר שם על איסוף נשק בלתי חוקי, שיטור עירוני וכו' וכו'. מפאת קוצר הזמן אני רוצה להתייחס לאחד המרכיבים בתוך התוכנית הזו – זה מפריע לי שמדברים – והוא המרכיב של ההתעלמות המוחלטת מהמצוקה הקשה ביותר של התושבים הערבים בעיר לוד: גם המצוקה הכלכלית, גם המצוקה בדיור. במקום זה מייחדים פרק שלם לדבר על טיפול, הקצבת 40 מיליון שקל לאכיפת – אני לא מסוגל – – –
היו"ר דני דנון:
בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
40 מיליון שקל כדי לטפל באכיפה בתחום הבנייה הבלתי-חוקית והסגות הגבול, והדרישה ממשטרת ישראל היא "שתעמיד לרשות צוותי הפינוי כוחות משטרה שלא בתשלום לצורך פינויים שבהם נדרש ליווי משטרתי וזאת בכפוף" וכו' וכו'. זאת אומרת, במקום ללכת על חשיבה חברתית איך לפתור את המצוקה, איך לפתור את הפלונטרים של השירותים החברתיים, איך אפשר לפתור את בעיות הדיור, מייחדים פרק שלם כדי לדבר על הריסות, אדוני השר. זו תפיסה מעוּותת.
אני זוכר שראש הממשלה לשעבר, מר אריאל שרון, ביקר פעם בלוד ואמר שהוא מאמץ את העיר לוד. אני ראיתי מה התוצאה של האימוץ. עכשיו ביבי נתניהו, ראש הממשלה, מאמץ את העיר לוד. אני פוחד מהאימוץ הזה.
היו"ר דני דנון:
תודה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
זה אימוץ שמטרתו להתעלם מהמצוקה של הציבור הערבי, מטרתו להתנכל לזכותם לדיור, מטרתו לייהד את הערים האלה ולנשל את הערבים ממקומם. מי שרוצה לטפל בעיר לוד – ואני בעד, ומברך על כך – שיטפל בזה לרווחת כל תושביה, ולא יהפוך את התוכנית למנוף ממשלתי לטיפול של איפה ואיפה בתושבים. תודה.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה, חבר הכנסת מוחמד ברכה. הדובר הבא, חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, יש פתגם בערבית שאומר: אָגַ'א תַּיְכַּחִלְהַא עָמַאהַא – בא לשים לה שחור בעיניים, אז עיוור אותה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
כוחול.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
מה?
מוחמד ברכה (חד"ש):
כוחול.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
כוחול. כוחול. כן.
השר משולם נהרי:
לאפר אותה.
היו"ר דני דנון:
הבנו.
השר משולם נהרי:
כחול לעיניים.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
בסדר, אנחנו מברכים על זה שהממשלה כל כך עשתה תוכנית חירום כדי להציל את לוד, אבל אסור שהתוכנית הזאת תהיה חד-סטרית, ואסור להתעלם מעיקר הבעיה, כאילו בעייתה של לוד זה שאין די תושבים יהודים, לכן עיקר התוכנית היא איך לעודד תושבים יהודים לגור בלוד, ומתעלמים ממצוקתם של שליש מהאוכלוסייה שהם ערבים, שמצבם הסוציו-אקונומי הוא אחת הסיבות העיקריות לאלימות שם ולכל הבעיות שם. עוד פעם מתמקדים בתוצאות ומתעלמים מהסיבות. העיקר לא להילחם ביתושים, אלא לייבש את הביצה. ועיקר הביצה הוא המצוקה והמשבר שחיים בהם התושבים הערבים בלוד. אי-אפשר שעיקר התקציב יהיה מופנה למסלול אחד – בנייה ליהודים והריסה לערבים, כאילו בעיית האלימות נבעה מזה שצריך להרוס את המבנים לערבים וצריך לעודד את היהודים לבוא.
160 מיליון שקל של התוכנית, העיקר, רוב הסכומים האלה הולכים כדי לעודד תושבים יהודים לבוא ללוד. אבל מה עם הערבים שם? מה עם המצוקה שלהם? אני קראתי שבתוכנית הם גם רוצים לתת משרות לעובדים סוציאליים. מה יוצא עם הערבים? בחישוב שחישבנו זה 60% משרה, אפילו לא משרה מלאה. אז איפה הצדק? מאפליה, אדוני היושב-ראש, לא תצא ישועה ללוד, אלא מצדק, אולי מהעדפה מתקנת לאוכלוסייה הערבית שם. זוהי התוכנית העיקרית והאמיתית כדי להציל את לוד.
ומלה על מה שמכונה "כבוד המשפחה". לצערי הרב, כל הנואמים מחברי הכנסת וכו' באים בטענות להנהגה הערבית כאילו – אתם מתעניינים בדברים – אני יודע איפה, בירח – אבל אף אחד מכם לא גינה או לא התייחס למה שקורה בחברה הערבית. כולנו התייחסנו, כולנו גינינו, ואין כבוד בפשע ואין משפחה בפשע. כולנו אמרנו את זה. אנחנו לא רוצים אלימות, לא בחברה הערבית ולא בחברה היהודית, אבל נקודת הזינוק ברפורמה, בשיפור, זה צדק, ולא אפליה נגד האוכלוסייה הערבית בלוד. תודה.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה, חבר הכנסת מסעוד גנאים. הדובר הבא – סגן היושב-ראש חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. בבקשה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, עמיתי חברי הכנסת, אם באמת דברי קודמי, חברי, שהתוכנית הלאומית להצלת לוד היא להביא אזרחים יהודים ללוד ולהבטיח דיור ולהגדיל את האוכלוסייה היהודית – שופכים כסף ציבורי בחוסר אחריות, כי אלה שיבואו ללוד יבואו למצוקה, יבואו לעיר של אלימות, יבואו לעיר שיש בה פשע. שכן שלי רעב – הבית שלי בסכנה. מאיפה הוא יגנוב? לאיזה בית יפרוץ? לבית של השכן. אז מה עשינו?
השר משולם נהרי:
לשכן שלך אסור להיות רעב.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
לכן לשכן שלי אסור להיות רעב. לכן הערבים בלוד, אסור שיהיו במצוקה כלכלית, כי המצוקה הזאת תביא לפשיעה, והפשיעה הזאת תעבור גם לשכונות היהודיות וגם לחברה היהודית, ולכן אלה שיבואו יעזבו.
הצעתי כיושב-ראש ועדת הפנים בזמני הצעה פשוטה, אם רוצים – הרי המצוקה הכלכלית היא המקור והמרשם לכל הצרות – פשיעה, ואלימות, וכל מה שאתה רוצה, בין היתר היה צריך גם להשקיע בחינוך – אבל אם רוצים באמת לשים את לוד על סדר-יום כלכלי נכון, צריך לעשות דבר פשוט, אבל צריך מישהו – אני לא יכול להגיד בפרלמנט מה צריך להיות לו, לאמיץ הזה – צריך מישהו שישים את נמל התעופה בן-גוריון בשטח השיפוט של לוד, ובזה נגמר העניין.
שטח השיפוט של לוד יורחב לנמל התעופה בן-גוריון, זו הקצבה חודשית גדולה, שנתית, רבה, שתציל את לוד כלכלית, ויחד עם השקעה בחינוך, אתה בתוך חמש שנים עשית לוד אחרת, אפילו תעבור את רמלה. זה כל העניין. אבל אין מישהו אמיץ שייקח את כפית הזהב מאלה שמנהלים את נמל התעופה בן-גוריון ויעביר את המשאבים ואת הכספים האלה לעיר בישראל.
היו"ר דני דנון:
איזה רשויות בשטח השיפוט היום? איזה רשויות משלמות?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
היום לשדה תעופה בן-גוריון יש מעמד סטטוטורי; כל הכספים שנכנסים – כל הרווחים נשארים ברשות. תודה רבה.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה לסגן היושב-ראש חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. הדובר הבא – חבר הכנסת דוד אזולאי. בבקשה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בבקשה, אדוני.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה קודם כול לברך ולחזק את ממשלת ישראל על שהתכנסה בלוד וקיבלה החלטה להקצות סדר-גודל של 120 מיליון ש"ח לטובתה.
רבותי, אני מחזיק בידי פרוטוקול של ישיבת ועדת הפנים מ-4 בינואר 2000. אני אקרא לכם, ופשוט, לא תאמינו למשמע אוזניכם: אני חושב שזה הזמן להודות לאותם משרדים שפעלו, ובראשם המשרד לביטחון פנים, שפעל בצורה אינטנסיבית למיגור תופעת הסמים בעיר. אני יודע שנעשית פעולה יסודית ורצינית באזור רמלה-לוד למיגור תופעת הסמים, אבל יחד עם זה, באשר להתמודדות עם הפשע, אני לא משוכנע שנכנסו לפעולה כפי שעשו בנושא הסמים.
אני לא רוצה כרגע להלעיט אתכם בדברים, אבל ידוע לי שמנכ"ל משרד הפנים הקים ועדת חקירה כדי לבדוק את המצב בלוד. כלומר, הדברים בלוד הם לא חדשים, רבותי. זה אומר שאם מדינת ישראל לפני עשר שנים היתה לוקחת את לוד, אז, כשאני, עבדכם הנאמן, הייתי יושב-ראש ועדת הפנים, וקיימנו סיורים, ושרי ממשלת ישראל ביקרו, וועדות ויושב-ראש הכנסת דאז, חבר הכנסת אברהם בורג, ביקרו במקום וקיבלו החלטות, וכל מה שאתם רוצים – לצערי, הכול נשאר על הנייר – יכול להיות שאז היינו פותרים את הבעיה של לוד ב-50 מיליון שקל. היום אנחנו צריכים לפתור את זה ב-125 מיליון שקל, ולא בטוח שאנחנו יכולים לפתור. למה? מפני שאנחנו עושים דבר – מקבלים החלטה, דואגים לתקצב אותה, אבל לצערי הרב, לא תמיד יש מי שיישם את הדברים בשטח.
אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לומר: חבל מאוד על העיר לוד, שעולה לכותרות בעקבות פשיעה בעיר, כי בלוד יש דברים חשובים, ואני רוצה לעמוד על שתי נקודות חשובות אלה, אי-אפשר להתעלם מכך: האחד זה נושא חיי הדת בעיר. אני רוצה לשלוח מכאן ברכה מיוחדת לאנשי תנועת ש"ס בעיר לוד ולשני הרבנים הראשיים בעיר, הרב האשכנזי והרב הספרדי, שפועלים ביחד לפאר את הדת ולרומם את שם השם, וברוך השם רואים ברכה בעמלם. אני רוצה גם להעלות על נס את הפעילות ואת שכונת חב"ד, שמוכיחה בעיר כיצד לקיים אורח חיים יהודי בלב אוכלוסייה חילונית תוך קידוש שם שמים.
אדוני היושב-ראש, עיריית לוד הנוכחית יכולה להעלות את העיר על דרך המלך, אם תעודד את האוכלוסייה החרדית והדתית, המשוועת לפתרונות דיור במחירים סבירים, להגיע לעיר. זה טוב לעיר, זה טוב לזוגות צעירים. מדובר בציבור נעים, חדור מוטיבציה קהילתית-חברתית ותורם לקהילה. למיטב ידיעתי, ראש העיר הנוכחי לא מעודד זאת, ועל כך אני מצר, ואני קורא לו לעשות חושבים פעם שנייה.
אני יודע שיש קבוצה של יהודים ציונים שהשקיעו סכומים ניכרים כדי לרכוש קרקעות בסמוך ללוד, מה שקרוי "פרויקט אחיסמך". הם מתכננים לבנות שם ואחר כך למכור את הדירות במחיר עלות. זה נשמע לכם דמיוני? קשה להאמין היום שאנשים מוכנים לתרום ולעמול ולוותר על הרווחים, אבל זה מה שהם; הם רוצים לתת לעיר הזאת. אני מכיר את האנשים האלה אישית, ואני גאה באנשים כאלה. בכל אופן, אני חושב שאחד הדברים שאני רוצה להפנות מכאן לראש העיר, כאשר הוא ממונה, בסך הכול, והוא מתבקש לאפשר לאותם אנשים לבוא ולבנות בתים לזוגות צעירים במחירים מוזלים: למה לתקוע כזאת תוכנית? למה לא לקדם אותה? אני חושב שזה עוול שזועק לשמים.
אדוני היושב-ראש, בזה אני רוצה לסיים: אני חושב שמשרד הפנים צריך לקחת לתשומת לבו שהשלטון שם לא יכול להימשך כפי שהוא היום. צריך להגיד לוועדה קרואה די, לאפשר לציבור לבחור את המנהיגים שלו, ולצאת לדרך; אולי יחד עם עזרה מסיבית של הממשלה, אולי זה ייתן את הפתרון האמיתי לעניין. תודה רבה, אדוני.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה לחבר הכנסת דוד אזולאי, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. חבר הכנסת דני דנון, בבקשה.
דני דנון (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני סגן השר, חברי חברי הכנסת, אני הייתי ביום ראשון האחרון בעיר לוד במסגרת סיור של הוועדה לזכויות הילד. התחלנו בביקור בבית-ספר ערבי במבנה יפהפה, ששימש את המכללה, היום הוא בית-ספר תיכון ל-358 תלמידים ותלמידות בעיר לוד, ואחר כך סיירנו בבית-ספר יהודי.
קודם כול, מה שראיתי זה את הפחד בעיניים של התלמידים. שאלתי את התלמידות הערביות מתי הן חוזרות הביתה, והן סיפרו לי שהן הולכות ישר מבית-הספר הביתה ולא יוצאות מהבית. פוחדות. במדינת ישראל, בעיר לוד, פוחדים לצאת מהבית היום, בערב. ושאלתי את הילדים היהודים בבית-הספר "המעפילים", אמרו: אנחנו פוחדים לרדת לשחק במגרש המשחקים, כי אנחנו פוחדים שיקרה משהו. וזה לא ייתכן – מדובר בעיר בלב הארץ, במקום אסטרטגי, שהילדים חיים שם בפחד.
לדעתי, הכשל העיקרי, חוץ מבעיות העבר, הוא כשל מנהיגותי. באחת הישיבות עם כל ראשי מערכת החינוך והרווחה ואנשי העירייה שאלתי שאלה אחת: כמה מהאנשים שיושבים פה בחדר גרים בעיר לוד – מהפסיכולוגים, מהיועצות, מכל האנשים המכובדים והמוכשרים שתורמים ימים ולילות? מתוך חדר עם 40 איש הרימו את היד שתי נשים שגרות בעיר לוד. לדעתי, זו בדיוק הבעיה: יש כשל של מנהיגות. אנחנו אומרים בעצם לתושבים: אנחנו לא סומכים עליכם. משנת 2003 עד היום, שבע שנים, לא התקיימו בחירות בעיר לוד, שבע שנים, ואני מצר שהשר לא פה, כי אני רציתי לשאול אותו היום שאלה אחת פשוטה: מתי יתקיימו בחירות בעיר לוד, בחירות אמיתיות, שתיבחר מנהיגות אמיתית ותוביל את העיר הזאת, שהתושבים יאמינו בעצמם, יאמינו בהנהגה שלהם, יאמינו במי שהם בוחרים.
אני חושב שברגע שתהיה מנהיגות אמיתית, יהיו בחירות, זה לא יהיה קל, ייבחר ראש עיר, הוא יוכל להוביל את העיר קדימה. כי אם לא, עם כל הכבוד לתקציבים שמושקעים, ותקציבים חשובים, זה לא מספק. ברגע שאין מנהיג, אין דמות – אנשי ההוראה, החינוך, הרווחה צריכים את ראש העיר שיוביל את העיר קדימה, למקום שהיא צריכה להיות בו. תודה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה לסגן יושב-ראש הכנסת דני דנון. כבוד השר נהרי ישיב, בבקשה.
השר משולם נהרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת שנשארו לשמוע, ושחלקם הקטן שותף להצעה לסדר-היום, אבל אני מתאר לעצמי שכולם מסכימים שהמצב בלוד הוא כבר מצב בלתי נסבל. הגיע רגע של אמת, שחייבים לשנס מותניים ולעשות מעשה. לא עת לדבר אלא עת לעשות.
אני אתחיל מהשאלה שרצה לשאול חבר הכנסת דנון את השר. נכון, הפתרון הטוב ביותר זה שיקום אדם שילווה את המערכת, שילווה את התוכנית, יישם אותה במקום; אדם שייתנו בו אמון וישתפו אתו פעולה, שיהיה אכפת לו מהעיר לוד. אבל קשה לי להאמין, לפי הנתונים שקיימים היום, לפי המצב שקיים כיום, לפי המשאבים שעומדים לרשות העיר לוד וגם מבחינת המצב הכספי של העיר והגירעונות – קשה לה גם לתפקד. אני במקרה מכיר את ראש העיר הנוכחי, והייתי שותף בעזרה בנושא החינוך, בבניית בתי-ספר, ואני רואה כמה הוא מתקשה, כמה קשה באמת היום להתנהל ללא גיבוי מסיבי עם תוכנית ייחודית, ואולי אפילו בחקיקה, כך אני הצעתי. כי עם כל הכבוד, כשמקצים משאבים, ומדינת ישראל רוצה להקצות משאבים, אבל באה הביורוקרטיה והורגת אותה. הורגת את המשאבים, ואם לא תהיה הזרמה חלקה לנושאים שנקבעו כנושאים קריטיים לעיר לוד, אז לא עשינו שום דבר – אז יהיה כסף, נשיאים ורוח וגשם אין. לכן אולי אפילו חשוב ללכת על חקיקה, לפחות כהוראת שעה, לעיר לוד, ואז אפשר לקצר את ההליכים ולפשט אותם לטובת התושבים.
אבל אני רוצה לומר מה היה בדיון בממשלה בשבוע האחרון שחלף, ואני, בכל אופן, התרשמתי שבאמת ראש הממשלה נחוש לקחת את הנושא הזה לידיים ולשים קץ, ככל האפשר, למה שקורה, לאנרכיה שקורית בעיר לוד, שאין לה אח ורע באף מקום. למשל, לא ייתכן ששתי שכונות בלוד, לא מכירים את התושבים, לא יודעים עליהם שום דבר, לא את שמותיהם ולא את מוצאם, מאין באו, איך הגיעו – מדינה בתוך מדינה, שלא יודעים עליה שום דבר.
ממשלת ישראל קיבלה ביום ראשון החלטה כוללת לחיזוקה של העיר לוד. בין היתר, ההחלטה כללה: להכריז על לוד כיישוב בעל עדיפות לאומית מהטעמים המפורטים, ולהפעיל תוכנית ממשלתית ייחודית בהתאם לעקרונות המפורטים להלן – 1. לחזק את הביטחון האישי של תושבי העיר, ולצורך כך, בין השאר, להפחית בשיעורים משמעותיים ולאורך זמן את הפשיעה בכלל והפשיעה האלימה בפרט; 2. לשפר את כושר הביצוע של הרשות המקומית, ולצורך זה, בין השאר, לעשות שימוש בשורה של כלים לחיזוק עצמאותה הכלכלית של העירייה ושדרת כוח האדם בה; 3. להעצים את האוכלוסייה האזרחית בעיר, ולצורך זה, בין השאר, לעשות שימוש בשורה של כלים לתמיכה ולחיזוק החוסן האישי והקהילתי של תושבי העיר ולמשיכת תושבים וקהילות אליה; 4. ליצור תשתית תכנונית לפיתוח העיר ולהתמודדות עם תופעת הבנייה הבלתי-חוקית.
התוכנית מטפלת בכמה נושאים הכוללים את מכלול הפנים של החיים העירוניים, ונועדה להשיג את המטרות הבאות: צמצום הפשיעה וחיזוק הביטחון האישי; העצמת האוכלוסייה האזרחית; העצמת הרשות המקומית; הסדרה, שיקום וחיזוק של שכונת פרדס-שניר; הסדרה, שיקום וחיזוק של שכונת גני-אביב; הסדרה, שיקום וחיזוק של מרכז העיר – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
מה זה הסדרה וחיזוק? אולי תתרגם את זה לעברית פשוטה?
השר משולם נהרי:
אני תיכף אתרגם. – – פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה, תחבורה, תיירות בעדיפות לאומית.
דוד אזולאי (ש"ס):
שכונת אחיסמך.
השר משולם נהרי:
חבר הכנסת ברכה, אני רק רוצה לומר לך שחלק גדול, חלק נכבד מההקצאה לעיר לוד זה בתשתיות, זה ברווחת התושבים. יש שם מצוקה קשה. זה לא רק להביא תושבים נוספים לעיר לוד, כי יש שם הגירה שלילית, אבל עדיין צריך להסדיר את כל התשתיות. גם אלה שבנו – ויש שם בנייה בלתי חוקית ממש מופקרת – גם את זה להסדיר. המטרה היא לנסות ככל האפשר להכשיר ולאפשר חיים חדשים וטובים.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני השר, מתוך 130 מיליון שהוקצבו – – –
השר משולם נהרי:
160.
מוחמד ברכה (חד"ש):
160. יש 40 מיליון שזה ישיר לצורך פינוי והריסה. זה דבר שלא מתקבל על הדעת. אתה רוצה להסדיר ולעשות תכנון – תציע פתרונות חלופיים לאנשים, לאיפה ילכו, כי אנשים לא יתאיידו. אתה רוצה להביא אוכלוסייה חזקה, אבל האנשים שישנם, גם אלה מהשכונה שאתה מדבר עליה, שאין להם רשיון – – –
השר משולם נהרי:
אבל לא הולכים לגרש אותם.
מוחמד ברכה (חד"ש):
בסדר, אבל תציע פתרונות. ממשלה היא לא רק משטרה, היא גם משרד שיכון, היא גם משרד רווחה, היא גם משרד חינוך.
השר משולם נהרי:
נכון, נכון, כל המשרדים שותפים, כל אחד בתחומו, ויש גוף שמרכז את הנושא הזה, וזה משרד ראש הממשלה שמלווה את זה. מעבר לזה, אני לא יודע אם יש עוד משהו שאפשר לעשות שיכול לשפר.
מוחמד ברכה (חד"ש):
חוץ מזה, זה 130 ולא 160. החלטת הממשלה היא 130.
השר משולם נהרי:
ההצעה היתה 130, ובסופו של דבר זה יוצא 160.
מוחמד ברכה (חד"ש):
20% מהתוכנית – – – קרוב ל-25% זה לצורך פינוי, לא בינוי – פינוי והריסה. זה בלתי נתפס, מה אני אגיד.
היו"ר דני דנון:
טוב, השר, לגבי הבחירות – בעצם אתה אומר שלא יהיו בחירות בקרוב?
השר משולם נהרי:
אין לי מושג לגבי הבחירות, אם יהיו בחירות או לא יהיו. קודם כול, המטרה היא לשקם את מה שיש. במצב היום קשה מאוד לנהל את העיר. עמד ראש העיר וסיפר על המצוקות. זה לא פשוט, זו עיר כמעט משותקת, מועצה משותקת. לכן צריך קודם כול להוציא אותם מהגירעונות, ובמקביל להתחיל בפעולות השיקום.
זוהי תוכנית הממשלה. אני חושב שהתוכנית הזאת תביא גם לביטחון אישי, גם לאיכות חיים, והכי חשוב, הכי חשוב – שמי שנמצא שם ירגיש את עצמו בטוח. תודה.
היו"ר דני דנון:
תודה. אדוני השר, אתה מציע להעביר את זה לוועדת הפנים?
השר משולם נהרי:
כן, אפשר להעביר לוועדת הפנים.
היו"ר דני דנון:
אוקיי. המציעים מסכימים לדיון בוועדת הפנים? אם כך, יש הסכמה ואין הצבעה. הנושא יעבור לדיון בוועדת הפנים.
אנחנו נצביע – להעביר את הנושא לדיון בוועדת הפנים.
מוחמד ברכה (חד"ש):
רק כשמסתפקים בתשובת השר לא עורכים הצבעה.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר דני דנון:
שבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הנושא יעבור לדיון בוועדת הפנים.