קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
ממשלת נתניהו מפקירה את משק המים ואזרחי ישראל הקשישים,
תושבי הפריפריה, השכבות החלשות ומעמד הביניים משלמים את המחיר
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מבקש להפנות את תשומת לב הממשלה ששר מטעמה לא נמצא כאן. חבר הכנסת שי חרמש, כמובן אני לא אמנה את הדקות, אבל אם אתה רוצה אתה יכול להתחיל לדבר ולהעלות הצעה לסדר-היום שמספרה 4166 בנושא: ממשלת נתניהו מפקירה את משק המים ואזרחי ישראל הקשישים, תושבי הפריפריה, השכבות החלשות ומעמד הביניים משלמים את המחיר.
שי חרמש (קדימה):
אבל אין שר.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין שום בעיה. אם אתה לא רוצה לחכות – כי אתה יכול לדבר עד שהשר בא בלי זמן, ואחרי זה אני אמנה עשר דקות. איך שאתה רוצה.
שי חרמש (קדימה):
אני אחכה לשר.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אני מכריז על הפסקה לחמש דקות. נא לקרוא לממשלה.
(הישיבה נפסקה בשעה 16:04 ונתחדשה בשעה 16:05.)
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר הגיע. חבר הכנסת חרמש, אם אדוני מסכים שנצמצם, כי לא היו פה אנשים רבים באותה עת – כל הנוכחים נמצאים פה, ואני אחדש את הישיבה בהגיע השר יצחק כהן, סגן שר האוצר, למקומו. אני מזמין את חבר הכנסת חרמש להעלות את ההצעה הרגילה לסדר-יום, שעליה ישיב סגן השר, השר יצחק כהן.
שי חרמש (קדימה):
מכובדי היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד סגן השר איציק כהן, אני מבקש לעסוק בנושא משבר המים. אפתח ואומר את המוטו שאני אומר כל פעם שדנים בנושא הזה בכל מיני פורומים: משבר איננו מכת שמים. משבר מים הוא משבר יציר כפי אדם. כמו בתפילת יום כיפור, שאני מצטט אותה אולי לא נכון, ברצותו וכו' וכו', אם אנחנו היינו רוצים – היו מספיק מים; אם אנחנו היינו עושים – לא היה מחסור במים. או שלא רצינו, או שרצינו ולא עשינו. כל עוד הים התיכון מחובר לאוקיינוס האטלנטי והאטלנטי לאוקיינוס השקט, אין שום סוגיה של בעיה של מחסור במים במדינת ישראל. ההחלטה בידינו, הביצוע בידינו, רק כנראה שמשהו נופל בתווך – או בהחלטות או בביצוע.
אומר דבר פשוט – אולי אחת הדוגמאות – נושא ההתפלה הוא נושא שפותח במדינת ישראל והידע נמצא פה. לא רק שהידע נמצא פה, אלא מדינת ישראל משכילה לעשות הון גדול משיווק הידע, הציוד, מתקני ההתפלה, ההפעלה והתחזוקה בכל רחבי העולם. אם יש מדינה שמזוהה יותר מכול עם התפלת מי-ים, זאת מדינת ישראל. רק מה שאנחנו יודעים לעשות למען עמי העולם, אנחנו קצרי בינה ודעת לעשות למען עצמנו. התוצאה היא כשל מתמשך.
חמש השנים האחרונות כבר מזוהות בהתמשכות של שנות בצורת בלתי פוסקות. אין מדובר כבר על סטטיסטיקה, אלא על תהליך שהוא רציף לגמרי, עד כדי כך שנציב המים, לפני שבוע, עוד בטרם התחיל החורף, כבוד היושב-ראש, כבר הודיע שהשנה לא יהיו מים. כלומר, הוא גם יודע שגשם לא ירד.
אתן דוגמה קטנה מהתוכנית שדיברה על הקמת שרשרת של מתקני התפלה כדי לתת מענה למשבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם הוא היה מודיע שגשם ירד, היה יורד גשם?
שי חרמש (קדימה):
אולי. הוא הודיע שגשם לא ירד, ולראיה, כבוד היושב-ראש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה הזכרת את תפילת יום כיפור. השר יצחק כהן לא יודע מה זה – האשכנזים יש להם "וכל מאמינים", זאת אומרת ברצותו מקצר, ברצותו מקצץ – – –
שי חרמש (קדימה):
כך זה אצלנו בבית-הכנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה הקדוש-ברוך-הוא, כך אנחנו ביד היוצר – הנה אנחנו ביד היוצר.
שי חרמש (קדימה):
בדיוק. אז על זה נגיד הכול בידינו.
אצטט אולי מדיון שהיה בוועדת הכספים רק לפני שבועות מספר – מחלוקת בין האוצר לבין חברת "מקורות" על מתקן התפלה בסדר-גודל של 150 מיליון קוב מים שהיה צריך לקום בחדרה. כבוד היושב-ראש, היית שנים רבות חבר ועדת הכספים. נאמר והובטח לחברת "מקורות", ברגע שביצעו את הרפורמה ב"מקורות", שתישמר להם הזכות להקמת מתקן התפלה, וזה המתקן בחדרה. משק התפלת המים, 80% ממנו נמצא היום בידיים פרטיות ובאותן ידיים. כל מי שמדבר היום, כבוד סגן שר האוצר, על פירמידה ועל ריכוזיות במשק, במשק המים הריכוזיות הזאת במיטבה – 80% נמצאים בידי יזם אחד. אם "מקורות" לא תקבל את מתקן ההתפלה בחדרה, 100% יהיו בידי יזם אחד. האם אנחנו מעוניינים שמשאב טבע אסטרטגי כזה יהיה בידי יזם אחד? ספק אם היית מסכים והיית אומר כן. הוויכוח עם "מקורות" נמשך שנה, המתקן בחדרה לא הוקם, נפגשתי עם נציב המים והוא אמר: תשמע, הפסדנו שנה, אבל נתיר עכשיו ל"מקורות" אולי להקים משהו אחר בגליל המערבי. ושנה חלפה. שנה חלפה, שנה עברה, וכמו בשיר של ראש השנה "אני כפי ארימה" – כבר הודיע נציב המים שהוא מקצץ את מכסות המים לחקלאות בסדר-גודל של 60 מיליון קוב מים מתחת להחלטת ממשלה על "מנת ברזל".
נא לא להתבלבל. אני לא מדבר פה כיושב-ראש הלובי החקלאי, אני מדבר כמי שאוכל סלט בבית. רבותי, ברגע שמקצצים 80 מיליון קוב מים לחקלאות, באותו רגע לא יהיו עגבניות, לא יהיו ירקות, המחירים יהיו כמו במכת החמסינים שהיו לאחרונה. זאת אומרת, ההחלטה כבר איננה האם חקלאי יתפרנס או לא יתפרנס. השאלה תהיה מה יהיה על המדף בסופרמרקט. וכל הגיבורים הגדולים שבאו ואמרו – אין בעיה, מייבאים מטורקיה, מייבאים ממרוקו – זה לא נוסע, ככה זה לא עובד.
אני אומר, משבר המים מתורגם היום לסדרה שלמה של כשלים. כשל אחד הוא כמובן העובדה ששטחים יינטשו, מטעים ייעקרו. רק עד לאחרונה היתה הקצבה מיוחדת לשימור עיבוד קרקעות בנגב. המכסה הזאת השנה לא תהיה. המשמעות ברורה לגמרי: קרקעות בנגב – שנמצאות באיומים שלא נרחיב את הדיבור עליהם וכולם מבינים למה אני מתכוון – לא יושקו, לא יגודלו, רגל חקלאי לא תדרוך עליהן.
מרגע שאתה מקצץ ב-80 מיליון קוב מים, מטעים באזורים נטולי-חלופה בגליל ייעקרו – בעונה הבאה נמצא את זה בעצמנו בסל הפירות שלנו. את סל הירקות נרגיש כבר כרגע.
כל זה חוזר לצרכן, וזה עוד לפני שהגענו לנקודה שבה אמרנו – היות שאין מים, מה עושים, כבוד היושב-ראש? מעלים את המחירים, הצריכה יורדת. אגב, זה באמת נכון. כשמעלים את המחירים הצריכה יורדת, זה עבד בשנה שעברה, אבל למה היה צריך להגיע לזה.
ואני אומר שוב הפעם, כל זה ניתן היה לבצע ולעשות במחשבה תחילה ובביצוע שיודעים לעשות אותו במקומות אחרים ולא יודעים לעשות אותו אצלנו.
אני אומר, הסקטור החקלאי שידע לרדת ממיליארד ו-200 מיליון קוב מים רק לפני עשר שנים ל-430 מיליון קוב מים, לאן הוא עוד יכול לרדת בשביל שנמשיך לייצר?
ובואו נעבור לתחנה האחרונה. מדינת ישראל שמה למטרה לנצל את מי השפכים – 50 מיליון קוב מים עדיין זורמים לים. אז אם 50 מיליון נראים כאיזה משהו ערטילאי, בוא ניתן דוגמה מהשטח עצמו.
עיריית הרצלייה הקימה מתקן התפלה שמטהר את המים לטיהור ראוי להשקיה של גידולי ירקות ופירות, 7 מיליון קוב מים יוצאים מהמאגר בהרצלייה וזורמים לים, כבוד סגן שר האוצר – אנחנו באשקלון בסדר, מתפילים מים לעצמנו, אני מדבר על הרצלייה כרגע – בגלל בעיה של הנחת מאסף של 6 קילומטרים, מהרצלייה למקום מרוחק כמו רעננה, ששם יושב כרגע מאגר שיכול לקלוט את זה, המים האלה זורמים לים. 7 מיליון זורמים לים, 7 מיליון צורכים מים שפירים לחקלאות. כשבאים אחרי זה למשקי-הבית כמובן חסרים מים וצריך להעלות את מחיר המים.
אני אומר – גם במתקנים, גם בהתפלה, גם בטיהור, גם בקיצוץ – לאורך כל הדרך זה בידי אדם, ובידי אדם זה בידי הגורם שצריך לקבל את ההחלטות לבצע את זה. והגורם שצריך לבצע את זה – מה לעשות, בכל מדינה מתוקנת, ואצלנו המדינה מתוקנת, הוא בידי הממשלה, והמהלכים האלה לא נעשים ברגעים אלה, שעה-שעה.
מים זורמים לים, מים לא מותפלים, מחירי המים עולים, כמויות המים לשימוש יורדות, ואמרתי – נציב המים כבר הודיע מה שהוא יודע ואנחנו לא יודעים, שגם השנה לא ירד גשם.
אני מבקש, לאור חומרת העניין, מדברים פה כרגע על דבר שהוא במהות קיומנו; מים הם מרכיב שבלעדיו – איך אומרים? אוויר, מים וקרקע. אני מציע שלאור התנהלות הממשלה בדרך לא ראויה, לא נכונה ותוך, איך אומרים, החמצת האפשרות לתת מענה למשבר הזה – משבר שניתן לפתור אותו – אני מבקש להעביר את הדיון למליאה, לקיים דיון רחב במליאה. אני מבקש להצביע על ההצעה הזאת. תודה לך, היושב-ראש; תודה לסגן שר האוצר שהיה קשוב לאורך כל שבע הדקות האחרונות. תודה, חבר הכנסת כהן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת חרמש. כבוד השר כהן, סגן שר האוצר, ישיב על ההצעה לסדר-היום. נרשם מישהו להצעה אחרת? לא. אז אנחנו נצביע אחרי כן.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי שי חרמש, זה מאוד לגיטימי להגיש הצעות אי-אמון, אבל צריך לדייק.
שי חרמש (קדימה):
לא, זו לא הצעת אי-אמון, זו הצעה לסדר-היום.
היו"ר ראובן ריבלין:
היא הפכה להיות הצעה לסדר-היום.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הצעה לסדר-היום, אבל צריך לדייק.
שי חרמש (קדימה):
אני שוקל לתמוך בממשלה כדי לפתור את משבר המים.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
יקירי, בוא אני אשמח אותך. המתקן בחדרה פועל, ופועל במלוא הקצב.
שי חרמש (קדימה):
אני מדבר על הגדלה של 150 מיליון.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הוא פועל, זה המתקן הכי גדול בעולם. והוא פועל. אתה אמרת שלא הקימו אותו. לא רק שהקימו אותו – בוא אני אעדכן אותך, אני אתן לך כמה פרטים מדויקים.
בשנת 2008 עמד בסיס תקציב הפיתוח במשק המים בישראל על כ-650 מיליון שקלים. בשנת 2009 גדל תקציב הפיתוח לכמיליארד שקלים. החל משנת 2010, אדוני היושב-ראש, וכן בתקציב שהוגש לאחרונה לאישור הכנסת יעמוד בסיס תקציב הפיתוח במשק המים על מיליארד ו-200 מיליון שקלים כל שנה. סך הכול מדובר בגידול מצטבר של למעלה מ-2 מיליארד שקלים בבסיס התקציב.
לגבי פיתוח מקורות המים – הממשלה פועלת רבות למען פיתוח מקורות המים בכל הקשור להקמת מתקנים להתפלת מי ים. בוא אני אשמח אותך: בשנת 2009 החל לפעול מתקן ההתפלה בחדרה, הגדול בעולם, ענק; והוא פועל, הוא פועל בשיא הקצב. נבחר זכיין להקמת מתקן ההתפלה הגדול מסוגו בעולם בשורק – 150 מיליון מטרים מעוקבים בשנה – הצפוי לספק מים למערכת הארצית החל משנת 2013 במחירים חסרי תקדים של כ-2 שקלים למטר מעוקב מים מותפלים. תשמח, למה אתה לא שמח?
היו"ר ראובן ריבלין:
טוב, זה הוא יודע. אנחנו אישרנו את זה יחד – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
נכון. כמו כן – יקירי – המורה דליה, תבחני אותם, הם לא עושים שיעורי-בית.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא מפריע לכם? חבר הכנסת חרמש, השר מפריע לכם? אני אתייעץ אתו.
שי חרמש (קדימה):
מחלוקת פנימית. התייעצות סיעתית.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כמו כן פועלת הממשלה לכיסוי גירעונות ההשקעה במשק המים העירוני על-ידי קידום הקמתם של תאגידי המים והביוב, המביאים להורדת איבודי המים במערכות המים העירוניות ולמניעת דליפות ביוב המזהמות את מקורות המים ומסכנות את בריאותו של הציבור בישראל. על-פי נתוני רשות המים, בסוף שנה זו למעלה מ-90% מתושבי ישראל יקבלו את שירותי המים והביוב על-ידי תאגידי מים וביוב.
לגבי המחירים. מדיניות הממשלה, התואמת את המלצות ועדת החקירה הממלכתית למשק המים שמונתה על-ידי הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, היא כי כדי לייעל את השימוש במים שהם משאב בעל חשיבות כה רבה להמשך קיומה ולצמיחתה של מדינת ישראל, על תעריפי המים לשקף את מלוא עלותם לצרכני המים השונים. מדיניות זו הביאה לחיסכון משמעותי במים בשנה האחרונה.
עוד בנושא החיסכון, הממשלה פנתה אל הציבור בפעולות הסברה שונות בבקשה לחסוך במים. במקביל, הושק מבצע החסכמים אשר סיפק והתקין לתושבי ישראל אביזרים חוסכי מים בביתם חינם, ללא תשלום.
מדיניות הממשלה, כאמור – הן להגדלת היצע המים והן לריסון הביקושים – היא אשר מביאה לכך שאף שאנו נמצאים בשנים אלה במשבר המים החמור ביותר שידעה מדינת ישראל, כל צרכני הבית ממשיכים לקבל אספקת מים סדירה, ברוך השם.
התוכנית הכלכלית הוכנה לאחר ניתוח מעמיק של החוזקות והחולשות – עכשיו אני עובר מהמים לתוכנית הכלכלית, גם על זה שאלתם – התוכנית הכלכלית, אדוני היושב-ראש, הוכנה לאחר ניתוח מעמיק של החוזקות והחולשות של המשק הישראלי, בשיתוף עם כל משרדי הממשלה השונים וארגונים כלכליים נוספים. המדיניות הכלכלית שמה למטרה לחולל מעגל צמיחה חדש בישראל, תוך צמצום הפערים החברתיים.
אנו מתמקדים בספר התקציב גם בסדרת כלים לשוק העבודה: פריסה ארצית של מס הכנסה שלילי, הגדלה משמעותית של סבסוד מעונות-היום, סדרת חקיקה שנועדה להפחית את מספר העובדים הזרים הבלתי-חוקיים, ועוד ועוד ועוד.
הסכם השכר החדש – אור ליום שלישי לפני שבוע הגיעו שר האוצר ויושב-ראש ההסתדרות, מר עופר עיני, לסיכום על הסכם שכר חדש במגזר הציבורי. סוכם בין היתר כי במסגרת המדיניות של עידוד תעסוקת נשים בכלל וצעירות בפרט, יקבלו אמהות מענק של 300 שקלים לחודש לילד הראשון עד גיל חמש, ו-200 שקלים נוספים לחודש לילד שני עד אותו גיל. זהו הסכם שיש בו גם אלמנטים של תגמול שוויוני יותר ומוכוון לאוכלוסייה ייעודית, בעיקר לאמהות עובדות.
להלן התוספות לקצבאות החל מיום הקמת הממשלה. קצבאות ילדים, חברי חברי הכנסת מש"ס – במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים 2009–2010 ניתנו התוספות הבאות: החל מיולי 2009 ניתנה תוספת של 93 שקלים לילד הרביעי ו-60 שקלים לילד השלישי; העלות השנתית של תוספת זו היא כ-450 מיליון שקלים. ביולי 2010 תינתן תוספת של 36 שקלים לילד השני ו-33 שקלים לילד השלישי; העלות השנתית של תוספת זו היא כ-500 מיליון שקלים. ביולי 2011 תינתן תוספת של 57 שקלים לילד השני במשפחה. באפריל 2012 תינתן תוספת של 7 שקלים לילדים, 2–4, כך שהתוספת הכוללת לכל ילד במיקום 2–4 תהיה 100 ש"ח. סך עלות הקצבאות בהבשלה מלאה היא כ-1.5 מיליארד שקלים. יש לציין כי במסגרת הצעת התקציב לשנים 2011–2012 מוצע לדחות בשנה את שתי הפעימות האחרונות.
קצבאות זיקנה והשלמת הכנסה לקשישים – במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים 2009–2010 ניתנו התוספות הבאות: באוגוסט 2009 הוגדלו קצבאות הזיקנה בשיעור של כ-3% בעלות שנתית של כ-450 מיליון ש"ח. קצבאות השלמת הכנסה הוגדלו בשיעור דומה בעלות שנתית של כ-150 מיליון ש"ח. בכל אחת מהשנים 2011–2012 תינתן תוספת של כ-2% לקצבאות הזיקנה והשלמת הכנסה לקשישים בעלות שנתית של כ-400 מיליון ש"ח.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת הנכבד יעקב כץ, כשאדוני נכנס, תזזית אוחזת באולם. אבל לחברים שלך יש את יומם גם – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
קצבאות סיעוד – במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים 2009–2010 ניתנו התוספות הבאות: תוספת שעות טיפול לזכאים בשתי הרמות הגבוהות המעסיקים עובדים ישראלים בלבד בעלות שנתית של 180 מיליון ש"ח. קצבאות נכות – הגמשת הקריטריונים לזכאות לקצבת ילד נכה בעלות שנתית של 45 מיליון ש"ח.
אדוני, אתה שואל אותי אם זה מספיק? זה לא מספיק. הממשלה עושה כמיטב יכולתה, אבל זה די מרשים ודי מכובד. אני מבקש לדחות את ההצעה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה מבקש להסירה מסדר-היום.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
להסירה מסדר-היום, ואוכל להעביר את כל הנתונים לחברי הכנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם אדוני לא חושב שכדאי להעבירה לדיון בוועדה?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני יודע שהוועדות עמוסות נורא, אבל אם כבודו מציע – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הוועדות עמוסות. איש לא הציע להעביר את זה לוועדה. חבר הכנסת חרמש, אם השר יסכים להעביר את הנושא לוועדה, האם אדוני יסתפק בוועדה או שאדוני מבקש הצעה לסדר-היום?
שי חרמש (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
השר מסכים לוועדה. תודה רבה, אדוני. המציע והשר הסכימו שהדבר יועבר לוועדה ולכן אצביע: מי שבעד – בעד העברת הנושא לוועדה, מי שנגד – בעד להסיר מסדר-היום. להעביר לוועדת הכלכלה. לבקשת חבר הכנסת חרמש – לאיזו ועדה אתה רוצה להעביר את זה?
שי חרמש (קדימה):
לוועדת הכספים.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברצון רב. תודה רבה.
נא להצביע. הצעה לסדר-היום בנושא: ממשלת נתניהו מפקירה את משק המים ואזרחי ישראל הקשישים, תושבי הפריפריה, השכבות החלשות ומעמד הביניים משלמים את המחיר. מי בעד העברת הנושא לוועדה? מי נגד? נא להצביע. בבקשה.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד – 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהנושא עבר לוועדת הכספים לדיון נוסף ולליבון הנושאים אשר ביקש חבר הכנסת חרמש להביאם בפני הציבור ובפני הכנסת. תודה רבה.