קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
עימותים בצפת בעקבות איסור הרב הראשי של העיר
להשכיר או למכור דירות ללא-יהודים
היו"ר כרמל שאמה:
אנחנו עוברים לחלק השלישי של סדר-היום: הצעות לסדר-היום. הצעה ראשונה לסדר-היום, הצעה של חברי הכנסת זועבי, אזולאי, גנאים, בן-סימון, אורון, בן-ארי, שמטוב, והבה וסוייד – זועבי ירדה – בנושא: עימותים בצפת בעקבות איסור הרב הראשי של העיר להשכיר או למכור דירות ללא-יהודים; מס' 3943, 3951, 3961, 3962, 3977, 3982, 3987, 3989 ו-4005. המציג הראשון, חבר הכנסת דוד אזולאי – אינו נוכח. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השרים, האמת שמה שקרה בצפת בשבוע שעבר הוא חמור מאוד, מסוכן, ולצערי הרב אני לא ראיתי תגובות מצד פוליטיקאים בישראל או חברי כנסת או שרים למה שקרה. נראה לי שיש, ככה, סלחנות – בסוגריים, הבנה – לא מכולם, מחלק רב מחברי הכנסת, מהשרים, לפעולות או לכל הבעה של סימני גזענות ופאשיזם נגד הערבים. כאילו זה מותר, כאילו יש הבנה. אפילו בבית הזה.
אדוני היושב-ראש, כאשר מישהו, תושב ערבי, עושה משהו נגד יהודים, רצים אלינו כלי התקשורת, וגם אתם: תגנו. מה אתם אומרים? למה לא גיניתם? אבל קורים דברים חמורים, מסוכנים – אף אחד לא ער. פה, בפתיחת מושב החורף, חבר כנסת גזען כינה את הנשיא "חצוף". הנשיא לא מסמלי המדינה? ואף אחד לא העיר, אף אחד לא עשה כלום.
מה הסכנה בצפת? אם בצפת מוציאים היום גזירה דתית מהרב של צפת, כאילו אסור להשכיר או למכור דירות – למי? לסטודנטים, שכל האשמה שלהם שהם ערבים ורוצים ללמוד – אז מה, מחר גם בנצרת, גם בכרמיאל, גם בלוד, גם ברחובות, גם, גם, גם? זה גל מסוכן. גזענות, אדוני היושב-ראש, אמרנו, מדביקה. מה שמתחיל נגד הערבים, לא יסתיים שם. ידביק את כל החברה הישראלית, כולל היהודים.
אדוני היושב-ראש, כאשר הגזענות מקבלת גושפנקה או לגיטימיות דתית, היא מסוכנת. אי-אפשר שיערכו בצפת כנס על-ידי רבנים, והרב הראשי, בשם המלחמה השקטה – במי? אדוני היושב-ראש, גם הממשלה צריכה להתקומם, כי שם רוצים להילחם בהקמת בית-ספר לרפואה, משום שבית-ספר לרפואה יביא סטודנטים ערבים. לאיפה הגענו? לאיפה תגיעו? אז מתי תגידו סטופ, עצור, נגד הגזענות, נגד הפאשיזם?
אדוני היושב-ראש, הדבר הזה חמור מאוד, וצריך שהממשלה תעמוד נגדו, וצריך גם להביא את האנשים על עונשם.
נכון, הגיעו להבנה, כפי שנודע לי, בצפת, בין הסטודנטים לבין ראש העירייה לבין המכללה; הגיעו לפשרה מסוימת. אבל הסכנה היא לא רק במה שנאמר, במה שנעשה, אלא בלגיטימיות, באווירה הגזענית שנותנת לגיטימיות לפעולות כאלה. ועל דבר כזה צריכים להתריע, כי הוא מסוכן לא רק לנו כערבים אלא לכל החברה, יהודים וערבים. תודה.
היו"ר כרמל שאמה:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת בן-סימון, בבקשה.
דניאל בן-סימון (העבודה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השרים, מידת החופשיות שבה אדם מסוכן יכול להדליק מדינה פה, הקלות הכמעט-מטורפת, שבה רב לא שפוי בעיר שבה לומדים ערבים ויהודים, במדינה שיכולה להיות חבית אבק שרפה סביב היחסים האלה, והקלות הבלתי נסבלת שבה אדם שחובש גלימה וכובע שחור וקורא לעצמו רב, ויכול להוציא פסק או לא-פסק על מגורים יחד, על הרחקת ערבים, על זה שהם רצויים או לא רצויים – אני חייב לומר לך, כבוד השר, שהחופשיות פה להוציא את הלבה המסוכנת הזו, שיכולה באמת לשטוף את כולנו, והדברים שלו עוברים בלי תגובה – האם אתה מעלה על דעתך?
היה איזה מטורף בארצות-הברית שאמר שצריך לשרוף את הקוראן. כל ארצות-הברית קמה ועמדה על הרגליים, והיתה תגובה. גם נשיא ארצות-הברית הגיב על כך וצלצל אליו וביקש ממנו למתן את הטון, בגלל רקמת היחסים העדינה בין הדתות, בין האסלאם, הנצרות והיהדות, יחסים שהגיעו כמעט לנקודת פיצוץ.
לכן הרב הזה, הרצידיביסט הזה, שאחת לכמה זמן יוצא עם המנטרה שלו בעיר שבה חיים בדו-קיום – צפת, יחסית, עוד לא הפכה לבני-ברק, הטליבאן עוד לא הופיע שם. והנה הוא – ואני אומר לכם את זה כיהודי, כישראלי, כאזרח שחושב שבלי שנשמור על האיזונים האלה אנחנו אבודים, אם נדליק אותם.
לכן אני אומר, זה לא שמועצת הרבנות הראשית החליטה. הוא קם והחליט על דעתו. לכן כשקראתי את הדברים, אמרתי: איך זה עובר בלי שהשר כחלון, למשל, משמיע את דברו?
שר התקשורת משה כחלון:
השאלה היא אם זה נכון לצעוק במקרה הזה או לשתוק ולתת לזה לעבור.
דניאל בן-סימון (העבודה):
בשום פנים ואופן לא לשתוק. השתיקה בעניינים האלה, במדינה שהיא, אגב, פסיפס שאין לו אח ורע בעולם, הפסיפס הישראלי, ואם אתה מפיל איזו לבנה פה, אתה מרים אחת פה, הכול מתגלגל. זו באמת ארץ האבנים המתגלגלות, ולכן אני – שלום, עמיר.
שר התקשורת משה כחלון:
אם כבר התייחסת לזה אני חייב לומר לך, שבכל שבת אתה תשמע באיצטדיוני כדורגל: להרוג את הערבים ואטבח אל-יהוד. השאלה אם על כל דבר כזה לעשות ועדת חקירה ממלכתית או – – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
משה, כבוד השר, אני לא יודע איך אתה חי עם זה, אבל אני אומר לך את האמת.
השר אבישי ברוורמן:
עדיין האוהדים החוליגנים האלה הם לא רבנים בישראל. עדיין לא.
דניאל בן-סימון (העבודה):
כבוד השר, מה כוחו של רב? מה ההבדל בינו לבין אלו? – זה שיש לו קהל ופסיקותיו מקובלות על הרבה אנשים. אם אני אוציא פסק-הלכה, מי ישמע לי? אבל אם הוא, האוויל הזה – ואני אומר את הדברים האלה בגלל שהוא כזה, רצידיביסט הלכתי חסר תקנה – אם הוא חוזר על הדברים האלה ואתה אומר שעדיף לשתוק, אני אומר לך: אנחנו בחבית אבק שרפה.
שר התקשורת משה כחלון:
לא אמרתי שתיקה, להעביר וזהו.
דניאל בן-סימון (העבודה):
לא להעביר, בשום פנים ואופן.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אתה מגן עליו? תן לי להבין.
שר התקשורת משה כחלון:
אני שואל אותך בכלל מה לעשות?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
לא, אני שואל אותך כשר טוב אם אתה מגן עליו.
דניאל בן-סימון (העבודה):
לכן אני אומר, אדוני כבוד השר, היה ראוי שאדם אחד מנסה להצית דלקה – – –
היו"ר כרמל שאמה:
חבר הכנסת בן-סימון.
דניאל בן-סימון (העבודה):
אני יודע שסיימתי, רק משפט אחרון.
עמיר פרץ (העבודה):
תן לו עוד משפט.
דניאל בן-סימון (העבודה):
על חשבון עמיר.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
כבוד היושב-ראש – – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
לכן אני אומר לך, כשאדם בגליל, שבו האיזון הדמוגרפי הוא כל כך עדין ורגיש – כך בעכו, כך עכשיו מה שקורה בלוד, מה שקורה במקומות מסוימים – אני אומר לך, השר כחלון, זו משימה כמעט, אני לא רוצה להגיד ביטחונית, אבל כדי לשמור על רקמת היחסים הזאת, כל אדם שיכול צריך להתערב. ואם רב אחד שופך את הלבה הזאת – – –
עמיר פרץ (העבודה):
חבר הכנסת, קודם כול תגיד שזה משהו אנטי-יהודי.
דניאל בן-סימון (העבודה):
בטח שזה אנטי-יהודי, זה מובן מאליו.
עמיר פרץ (העבודה):
– – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
אמרתי: אני מתבייש, כיהודי וכישראלי, כשאני שומע "מוות לערבים", חלחלה אוחזת בי. גם בך היא צריכה לאחוז. ואותו הדבר – "מוות ליהודים". אלה ססמאות פרימיטיביות של עולם שהלך וכבר איננו. אתה לא אומר דברים כאלה. יש פה ושם במקומות מסוימים בעולם שאומרים "מוות ליהודים", אבל אלה דברים שבמדינה תרבותית לא מקובלים.
לכן אני אומר: רב אחד זרק אבן, והוא זרק אותה על כל הרבנים. צריך לבודד אותו ולהעמיד אותו במקום, כי הוא מכתים לא רק את עצמו אלא את כולנו. תודה רבה.
היו"ר כרמל שאמה:
תודה רבה, חבר הכנסת בן-סימון. הדובר הבא, חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברי השרים, אני לא רוצה להמשיך את מה שאמרו קודמי על-פי כתובתו של הרב הזה, אבל שלא תהיה פה שום אי-הבנה: על-פי כל אמת מידה, הרב הזה מייצג את כולנו; הרב הזה הוא רב העיר, הוא מקבל משכורת מכולנו – סליחה שאני מעביר את זה למישור הזה בכלל.
אני רוצה להבין: אדוני השר הממונה על קשרים בין הממשלה לבין הציבור, היה עולה פקיד בכיר של האוצר, רב העיר, ומתחיל קמפיין נגד תשלום מסים, מה הייתם עושים? כעבור שעה בערך הוא היה מקבל טלפון: "תודה רבה". היה פקיד בכיר רופא במשרד הבריאות מתחיל קמפיין כנגד – אני-יודע-מה – קבלת חיסונים לילדים; היו לוקחים ואומרים לו: הביתה, או לפחות היו מעבירים אותו לתפקיד אחר. הרי אין שבוע – אין שבוע – שאחד מהרבנים הללו, שמקבלים משכורת מאתנו – ועוד פעם יגידו לי שאני מדבר נגד הדת. מה זה שייך לדת בכלל? זה לא דת, זה לא יהודי, זה שום דבר. אבל הוא עושה בזה בסמכות. בבקשה, אדוני השר, תגידו לו הערב תודה, מה קרה? ככה היו נוקטים לגבי כל אדם אחר במערכת.
עכשיו, הוא לא הביע את דעתו על שמירת הטבע – בסדר. הוא הביע את דעתו על תחום שהוא בתחום אחריותו, והוא מועל בתפקידו זה, כי חלק מתפקידו זה לא להדליק את צפת. חלק מתפקידו זה שבצפת יוכלו לחיות בשקט יהודים וערבים וסטודנטים שבאים ללמוד שם.
שמעתי באחת מהתוכניות את הראיונות; מתאר ראש המכללה, מתאר ראש הסטודנטים – זאת מכללה שהיא לדוגמה ביחסי יהודים וערבים, עם שיעור מאוד גבוה של ערבים. את זה רוצים לפוצץ – רב העיר – זו התכלית? כי כשתהיה מדורה גדולה, הוא יחגוג.
אז, אדוני השר, הפירומנים האלה, צריכים להגיד להם בעברית פשוטה: לא על חשבוננו. תכתוב ספרים: "דרך גבר", "דרך גבר באשה", "דרך אשה בגבר", מה מעניין אותי? בתור אדם פרטי תעשה מה שאתה רוצה.
השר מיכאל איתן:
גם בספרים אי-אפשר להגיד כל דבר.
חיים אורון (מרצ):
בספר שהוא חתום עליו? אתה יודע מה, תגיד – – –
השר מיכאל איתן:
יש מגבלות על חופש הביטוי גם בספרים.
חיים אורון (מרצ):
בסדר. אבל, אתה יודע מה? אני כבר לא רוצה – אדוני השר, לא במקרה עליתי לפה ותפסתי את הכיוון הזה. תאמין לי שיכולתי לנאום עכשיו נאום איך אנחנו כיהודים – אני עד פה שבע. די, מספיק, אין לי שיח אתו. אני מודה.
השר מיכאל איתן:
בסדר. לא – – –
חיים אורון (מרצ):
אני גם התעייפתי מהניסיון לשכנע אותו. מה שנשאר לי זה לפנות אליכם: תפעילו את המינימום ההכרחי. אני לא מבקש ממנו לנאום נאומים של מרצ; אני לא מבקש ממנו להישבע לתורת "השומר הצעיר". גם בתוך היהדות יש כל כך רבים, וגם שמעתי חלק מהם, שאומרים: "זה לא אנחנו". אז תמצאו רב לצפת, שיהיה כזה, אבל שלא יכול להגיד את הדברים הללו.
ואם הרבנים יבינו – מה אני יכול לעשות, אני לא רוצה ללכת טיפה יותר רחוק, כי אז יאשימו אותי אפילו באנטישמיות – אם הם יבינו שזה מכה בכיס, חלק מהם ישמור על לשונו. עכשיו יש להם כל הביטחון שבעולם: גם בדרך כלל משרה לכל החיים – – –
עמיר פרץ (העבודה):
ג'ומס, אתה צריך לשנות את החוק. בחוק הרבנים בישראל אתה לא יכול להחליף רב. אם אתה רוצה לעשות מעשה, כפי שאתה אומר, יש עבודה רבה. אני מסכים אתך – – –
חיים אורון (מרצ):
חבר הכנסת עמיר פרץ, אתה צודק. לפני, לדעתי, ארבעה-חמישה חודשים, נפלתי בהצעת חוק כזאת, אבל גם בחקיקה הקיימת, באופן מאוד מאוד קשה, שלמיטב ידיעתי כמעט לא השתמשו בזה אף פעם – –
עמיר פרץ (העבודה):
רק בעבירה פלילית.
חיים אורון (מרצ):
– – יש סמכות – – –
עמיר פרץ (העבודה):
זו עבירה פלילית.
חיים אורון (מרצ):
לא, לא, יש סמכות, אבל הסמכות היא בידי הרבנות הראשית; ואני לא רוצה ללכת ולבדוק מה דעתה, כי אם אני אלך לבדוק מה דעתה אני לא יודע מה אני אקבל.
היו"ר כרמל שאמה:
משפט סיום בבקשה.
חיים אורון (מרצ):
לכן, אדוני השר, אני אומר – – –
עמיר פרץ (העבודה):
לא, אני בטוח שתקבל עמדה אחרת. לגבי הרבנים הראשיים הקיימים, אין לי ספק שתקבל עמדה אחרת – – –
חיים אורון (מרצ):
עמיר פרץ, אחרי מה שקורה בשבוע האחרון עם הכשרת הגיורים של צה"ל, אל תהיה בטוח.
היו"ר כרמל שאמה:
תודה רבה.
חיים אורון (מרצ):
אנחנו בשבוע שהתפרקה ועדה של הרבנות שהלכה לעשות overruling על צה"ל, והיא התפרקה הבוקר.
היו"ר כרמל שאמה:
חבר הכנסת אורון, אתה כבר מדבר כמעט שבע-שמונה דקות. תודה. הדובר הבא הוא חבר הכנסת מיכאל בן-ארי.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
כבוד היושב-ראש – – –
היו"ר כרמל שאמה:
אתה רוצה להחליף אותי?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
בכבוד.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצביעות חוגגת. אני רוצה להזכיר לבית הזה שלפני שנים אחדות יצאה מהבית הזה תוכנית שנקראה "ייהוד הגליל", ומדינת ישראל שפכה כסף רב כדי שהגליל יישאר – ויהיה בו רוב יהודי.
מי שמתעלם ממה שקורה בצפת וטומן את הראש בחול יכול לצעוק פה את צעקות הגזענות וכן הלאה. לא שמעתי שצעקו פה "גזענות" כשקבוצה או שלושה בחורים ובחורה יצאו מכרמיאל, נדמה לי, למג'ד-אל-כרום, או אחד הכפרים בסביבה, וכמעט הרגו אותם ורצחו אותם, רק כי הם יהודים. זה מקרה לא יחיד. זה לא מקרה יחיד.
אני רוצה לנגוע בנקודה אחת או שתיים ממה שקורה בצפת, אבל לפני כן אני רוצה להשיב לחבר הכנסת אורון, שאוהב להשתלח ברבנים. מה עם מרצים באוניברסיטאות שקוראים להחרים את מדינת ישראל? מה עם מנהל בית-ספר תיכון בתל-אביב שלוקח את תלמידיו ואת ההורים לפגוע בחיילי צה"ל ולהסית נגדם? גם שם אתה כזה צדיק וטוען שהם פורעים חוק? שהם לא צריכים להיות ממומנים על-ידי המדינה?
רבותי, פרשת צפת היא לא הראשונה בגליל, לא מאז שאני נמצא בכנסת אלא הרבה לפני כן אני מכיר את המצוקה הקשה הן בנצרת-עילית, הן בעכו, הן בכרמיאל. רבותי, לא מדובר במשהו ספוראדי; מדובר במגמה ממומנת. היום הלכנו להפגין נגד ראאד סלאח והתנועה האסלאמית, שפועלת נמרצות לחיסולה של הישות הציונית. ראאד סלאח והתנועה האסלאמית הצפונית, שחושבת, אגב, שגם חברי הכנסת שפה, מהמעוז של האויב, גם הם לא נוהגים כשורה כשהם נבחרים לכנסת – חלק מהתנועה האסלאמית העולמית שמבקשת להשליט את האסלאם על כל אירופה, כמו שמנבא ראאד סלאח לאירופה, שבשנת 2050 כל אירופה או רוב אירופה תהיה מוסלמית; שמחנך לשהידים – מי מממן את המסגד המשופץ עכשיו בצפת? מי מממן את רכישות הבתים האלה? מהי המגמה שלו? אולי בעניינים האלה יהיה כאן הדיון? בחרדה של תושבי צפת? אבל החרדה הזאת היא חרדה גזענית: מה פתאום? אבל תלכו לשטח, תרדו אל העם, נראה אתכם, כשמשנים את המרקם החברתי והתרבותי במקום.
עומדים חברי הכנסת מהשמאל ומפגינים נגד יהודים שחוזרים לבתיהם בשמעון-הצדיק. שם זה לא גזענות? הם לא גזענים שהם רוצים לגרש יהודים מבתיהם ורק יהודים? הם גזענים שבגזענים. כשיהודים רוצים לשמור על מרקם החיים שלהם, ורב לוקח את האחריות למלחמה בהתבוללות – ואם מלחמה בהתבוללות זה גזענות, אז לאן הגענו?
ולכן אני אומר: הסירו בבקשה את מסכת הצביעות מעל פניכם. הגזענות היא שלכם. רק בעד גירוש ילדים יהודים; גירוש ילדי זרים – לא. מה הגזענות הזאת? אם מסיתים נגד צה"ל, אז אפשר לקבל משכורת מהמדינה, אבל אם מישהו ממלא את תפקידו כרב אז הוא גזען, וצריך לשלול לו את המשכורת – נפגע בהם בכיס. סוג של בריונות מוכרת עוד מימי מפ"ם ומימי הכרטיס האדום: אם אתה לא חושב כמוני, לא תהיה לך פרנסה – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נא לסיים.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – חברת "השומר הצעיר".
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נא לסיים.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
רבותי, יש לנו אחריות כלפי תושבי מדינת ישראל, כלפי המדינה היהודית, וכדאי שנדון בשורשי הדברים ולא בשוליים הפופוליסטיים האלה. תודה רבה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
לפי הרשימה – חברת הכנסת ליה שמטוב, בבקשה. בבקשה, גברתי.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני דווקא לא הייתי רוצה היום – זה לא נושא ההתבטאות של הרב של צפת או כל מקום אחר. הנושא שאני רוצה לדבר עליו זה השתלטות של ערביי ישראל על הערים היהודיות.
ואני, אדוני היושב-ראש, אני אספר לך סיפור, מה שקרה בשנות ה-90, כשהעלייה הגדולה הגיעה, ואז שרון, הוא היה אז שר השיכון והבינוי, ובנו בערי הפריפריה את הבניינים כדי לקבל את העולים החדשים. אני גרה בנצרת-עילית. הגיעו אלי אורחים ממרכז הארץ, ואנחנו החלטנו לרדת לנצרת לאכול במסעדה טובה; אוהבים את החומוס, הכול כמו שצריך. מהחלון במסעדה ראו את הבנייה החדשה בשכונה בנצרת-עילית – בונים את השכונה. והמלצר, כשהגיש לנו את מה שהזמנו שאל: מאיפה אתם? אני אומרת: אני מנצרת-עילית, אלה אורחים ממרכז הארץ. הוא אומר: אה, את מנצרת-עילית, את רואה שם, בונים? אתם בונים ואנחנו נקנה. זה מה שהוא אמר.
ואתה יודע, באמת, לבריאות, שיקנו כולם, כולם זכאים, אבל הוא אמר את זה: תבנו ובכל זאת אנחנו אלה שאחר כך נשתלט על העיר.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
מי בנה לעולים החדשים את הבתים שאתם קניתם?
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
הקבלנים?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
ערבים.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
עוד פעם, אני אומרת לך, השכנות היא שכנות, צריכה להיות שכנות טובה. ואני רוצה להגיד לך שרוב ערביי ישראל הם אזרחים נאמנים ושומרי חוק ורובם רוצים לחיות בשלום וגם מבינים שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בלי חוק. הם מבינים את זה לבד, בלי חוק.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
לא, יהודית ודמוקרטית. ופה אולי כנראה כן צריך – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
צריך חוק.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
– – את החוק. קיימים גורמים קיצוניים שמשתייכים לתנועה האסלאמית. יש כאלה, אזרחים, אזרחים של מדינת ישראל, שמבקשים להשמיד את המדינה מבפנים, וזה מה שמפריע לי. ועוד יותר מפריע שערבים צעירים – ופה מדובר גם על צפת וגם על נצרת-עילית וגם על סטודנטים שלומדים ומשכירים להם את הדירות; ולא על זה מדובר. מדובר על מה שהם עושים בשעות הפנאי, כשהם יוצאים לרחובות, כשהם מעשנים נרגילות וכולם רואים והם עושים את זה בכוונה, כשהם נוסעים והמוזיקה בפול-ווליום, ולפעמים זה בשבת, וזה באמת מפריע לאוכלוסייה ששומרת על החוק. הם מציקים לבנות, לנשים, ובערב גם אי-אפשר לעשות ספורט כי מגיעים ומציקים. על זה אנחנו מדברים.
אני לא מסכימה עם הרב שהתבטא כך, אבל אני אומרת על אותם סטודנטים, וכנראה יש סטודנטים טובים, בסדר, אבל סטודנטים שליד בית-כנסת מעשנים את הנרגילה, זה פשוט לא נימוסי, זה לא יפה, וכל זה גורם לוויכוח בין ערבים ויהודים.
חוץ מזה, אנחנו ציינו בשבוע שעבר את זכרו של ראש הממשלה יצחק רבין, וביום הזה אנחנו מדגישים את חשיבותה של הדמוקרטיה כבסיס להידברות ולקיום של חיים בשלום. גם דמוקרטיה צריכה להתגונן, גם דמוקרטיה צריכה לדעת לשים גבולות ולא לתת לפגוע בה. אסור לנו לשכוח שאנחנו מדינה דמוקרטית, אנחנו מדינה יהודית, ותפקידה של הכנסת לשמור על היהודים. תודה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה. הוספנו לך את הזמן של חמד עמאר. תודה רבה. חבר הכנסת מגלי והבה. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה. בבקשה, אדוני.
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, רבותי חברי הכנסת, אתמול נפגשתי בלשכתי בכנסת עם ראש העיר צפת ושמחתי מאוד לשמוע ממנו שהוא לא מסכים, מגנה את המאורעות שהיו בצפת בתקופה האחרונה, לרבות המתקפה של כמה חמומי מוח, סטודנטים יהודים, על מעונות ועל המשכן של סטודנטים ערבים בעיר. הוא הבטיח שהוא יעשה כל שביכולתו על מנת לאפשר אווירה ידידותית שמאפשרת לימודים להרבה סטודנטים ערבים.
צריך להזכיר, בערך 50% מהסטודנטים במכללת צפת הם סטודנטים ערבים. המכללה היא אינטרס חשוב מאוד של העיר, וכך תופס את זה ראש העיר. צריך להזכיר שבעיר יש גם בית-חולים, שהרבה מהאוכלוסייה הערבית מגיעה אליו. בקרוב, בעוד שנה, תהיה אוניברסיטה, בית-ספר לרפואה. ראש העיר מבין שמה שקרה בשבוע האחרון זה ממש נגד האינטרס האמיתי של העיר, ושמחתי מאוד לשמוע את העמדות האלה מראש העיר.
אני רוצה כאן להזכיר דווקא את מה שקרה בעיר כרמיאל, שסגן ראש העיר, תוך שימוש בכספי ציבור, כספי העירייה, יוזם מלשינון שמאפשר למשפחות, לאזרחים בעיר כרמיאל, להתקשר לעירייה ולהודיע על כוונת משפחות יהודיות למכור או להשכיר דירות לערבים. אני חושב שכל אזרח יהודי צריך להתבייש במעשה הזה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
האם ידוע לאדוני שם סגן ראש העיר? כי יש לו כמה סגנים.
חנא סוייד (חד"ש):
מילשטיין שמו. מילשטיין. דווקא זה עם קונוטציה למקומות שבהם נעשה המלשינון הזה, דוגמתו, בתקופות שחורות בהיסטוריה של אירופה, שזה היה מכוון נגד היהודים, שמלשינים בגרמניה התקשרו למלשינונים האלה, שהנאצים הקימו, כדי להודיע על הימצאות של יהודים במקום זה או אחר – כדרך למעקב ולהטרדה נגד יהודים. כך צריך לתפוס את הדברים האלה.
מה שמרגיז בעניין הזה, שכל הפעולות האלה נעשות בכסף ציבורי, וכאילו רשויות המדינה מאפשרות, אם לרב ראשי של עיר, שמקבל את המשכורת שלו מהמדינה, ולסגן ראש עיר, שגם מקבל את המשכורת שלו מהמדינה, לעשות מעשים גזעניים, מכוונים נגד האוכלוסייה הערבית, נגד סטודנטים, נגד משפחות, על לא עוול בכפם, ועוד לקבל משכורת מהמדינה.
לפעמים כשמתחילים להזכיר כאן שסטודנט ערבי עישן נרגילה, אנחנו מתחילים לחשוב: אז מה, כל הסטודנטים הערבים צריכים להיות מלאכים כדי שהיהודים או כדי שרב של עיר לא יפריחו טענות גזעניות נגד הסטודנטים הערבים? יכול להיות שיש סטודנט ערבי שעשה טעות, שעשה מעשה לא ראוי. אבל האם זו סיבה מוצדקת, ובמיוחד עבור איש דת, לצאת בקמפיין כזה ארסי של הסתה גזענית נגד סטודנטים שהולכים ללמוד בעיר? אני חושב שדווקא אנשים אחראים, דווקא אנשי ציבור צריכים לצאת באופן אינטנסיבי נגד מעשים כאלה, נגד התבטאויות כאלה, ובמיוחד שהן באות מאנשי ציבור, שמקבלים את המשכורת שלהם מהכסף שלי ומכל אזרח במדינה, אם הוא יהודי ואם הוא ערבי.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה. חבר הכנסת דוד אזולאי, בבקשה; יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני היושב ראש, מכובדי השרים, עמיתי חברי הכנסת, העיר צפת היא אחת מהערים הקדושות – ירושלים, טבריה, צפת. יש להן הייחוד שלהן. זו עיר של מקובלים, זו עיר היסטורית; עיר שהתרבו בה, לשמחתנו הרבה, רבים מבעלי התשובה, עיר של מתונים. סמטאות צפת, אני מכיר אותן, אני מכיר את העיר, אני מבקר בה לעתים קרובות, ואין ספק שבשנים האחרונות חלה התפתחות אדירה בצפת.
יש אולי גורמים קיצוניים שמעוניינים לשנות את צביונה המיוחד של העיר צפת. צפת היא עיר ייחודית, כדאי שידעו את זה כולם. היא לא כמו כל הערים, ולנסות להפוך את צביונה היהודי של צפת, אני חושב שזה מקומם.
אני מגנה, אדוני היושב-ראש, כל אלימות. שמעתי שהיה ציבור מסוים שנהג באלימות כלפי אזרחים בעיר. אני חושב שזה לא מקובל עלינו, לא על-פי ההלכה ולא על-פי שום – אין דבר כזה. עם זה, יש מציאות מסוימת, כאשר רב העיר מוציא פסק הלכה, שאסור למכור או להשכיר דירות לאוכלוסייה ערבית, זה לא נולד ככה. זה לא נולד ביום אחד. זה הצטברות של דברים. הזכירה זאת קודם חברת הכנסת ליה שמטוב, כאשר באים סטודנטים, נכנסים ללב-לבה של שכונה יהודית, ומתגרים בהשמעת מוזיקה, בניבולי פה, בפגיעה בבחורות שהולכות שם, ורבותי, בשבוע שעבר אני ביקרתי כיושב-ראש ועדת הפנים – – –
שלי יחימוביץ (העבודה):
חבר הכנסת אזולאי, האם פרחחים יהודים לא מטרידים נערות חפות מפשע?
דוד אזולאי (ש"ס):
אבל כשאת רואה שזה מגמה, זה מגיע לשם רק בשביל זה – אני רואה את זה בעיר שלי. אנחנו חיים בעיר מעורבת, בעכו – ברחוב הראשי של עכו, תבואי, תשמעי תושבים, ואני אומר, יש קיצונים, אנשים שמובילים את המגמה הזאת של לפגוע כדי להבריח יהודים. זה מה שקורה שם.
בשבוע שעבר ביקרתי בגבעה-הצרפתית, אדוני היושב-ראש, ולא האמנתי למשמע אוזני, מה שקורה שם, בגבעה-הצרפתית, לב-לבה של ירושלים. אני שומע שם טענות של תושבים על השתלטות של השכונה השכנה הערבית, שבאים לתוך השכונה בלילה, משתלטים על הגנים הציבוריים, משתלטים על העסקים. במרכז המסחרי יושבים עם נרגילות. רבותי, זה נקרא בילוי? יש כאן מגמה להבריח אוכלוסייה מסוימת.
עם כל הכבוד, כאשר רב פוסק הלכה, הלוואי שהיינו נמצאים במצב שכשרב פוסק הלכה כולם באמת נשמעים להלכה. אני מכיר את זה ממקומות אחרים. לצערי הרב, לא תמיד הדברים האלה מתבצעים. לכן לא כצעקתה. אני חושב שפה, כשאנחנו מקיימים את הדיונים האלה, אנחנו רק מלבים יותר ויותר את הנושא.
לכן אני חושב שצריך לזכור, כניסה ללב-לבה של השכונה היהודית תוך התגרות במעשים שאין מקומם בחברה נורמלית, אני חושב שצריך לגנות אותה. כאשר נכנסים למגרש משחקים שנמצאות שם בנות יהודיות, ומתנהגים בצורה לא נאותה, יש כאן מגמה מסוימת. מזה צריך להיזהר, ואת זה אני מגנה.
אמרתי שבגבעה-הצרפתית בתוך גן ציבורי, בתוך המרכז המסחרי – היית צריך לשמוע את תושבי השכונה, אדוני היושב-ראש, איך הם מדברים כנגד אותה אוכלוסייה שבאה ממרחק רב רק כדי להפריע את החיים השקטים של תושבי השכונה.
אני חושב שבעניין הזה אנחנו צריכים להגיד כולנו אמירה. האמירה שלי, מבחינתי, היא שבואו וכל אחד יחיה בתחום שלו בשלום. אין צורך להפריע אחד לשני. כי אם אנחנו נתחיל בדרך הזו – אני עוד לא שמעתי, חבר הכנסת חנא סוייד, שיהודי שרצה לקנות איזה שטח בעיר ערבית – היתה התקוממות גדולה, ואנחנו רואים את זה פה בירושלים, כאשר מישהו מנסה לקנות, מה עושים לו שם. לכן אני בהשקפת עולמי, עם כל הכבוד, איש באמונתו יחיה, וכל אחד יחיה בשכונתו. תודה רבה, אדוני.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה. בבקשה, כבוד השר, נא להשיב בשם הממשלה. בינתיים, עד שהשר יעלה, חבר הכנסת דוד אזולאי, אולי אלה באים לגן כי אין להם גן בשכונה שלהם.
דוד אזולאי (ש"ס):
אני אתך בעניין הזה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אז שהמדינה תקים להם גנים, ותיתן להם את הזכויות שלהם – יכול להיות שלא יבואו להפריע, ואז נשמח כולנו.
דוד אזולאי (ש"ס):
אני בעד שיהיו להם בתים טובים ושכונות טובות וכבישים רחבים ותשתית מעולה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
כבוד השר. תיכף הממשלה תשיב לנו. יכול להיות שהם מתכננים להם גנים.
השר אבישי ברוורמן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אומר לכם את האמת, כיהודי שגם מאמין ולא שומר מצוות, עצוב יותר ויותר לראות איך אנחנו היהודים מתייחסים לאחרים. אני זוכר את אמי ז"ל, שבליטא ניסתה להתקבל לבית-ספר לרפואה. היה נומרוס קלאוזוס, ולא קיבלו את היהודים. אני זוכר דורות של יהודים שעזבו עיירות כדי לשכור דירות, שלמדו במוסדות, שלא קיבלו אותם. מפעם לפעם לא היו משכירים להם דירות. היו מתחפשים כדי לא ידעו שהם יהודים.
כן, הורי עלו למדינת ישראל כדי להקים את מדינתו של העם היהודי עם שוויון לכל אזרחיה, ערבים כיהודים. כן, להורי היה כבוד לדת, וכל יום שישי – ואני ממשיך בזה, אני עושה את הקידוש בניגון של אבא שלי. אבל הורי ידעו תמיד שמה שהרס את היהדות גם בעבר היתה הקיצוניות של הסיקריקים, השחיתות בירושלים והפנאטיות.
בארצות-הברית הופיעה כתבת בת 90, הלן תומאס, שיש לה זכויות רבות, ואמרה מלים קשות לגבי העם היהודי. היא פוטרה, בגיל 90, עם קריירה מדהימה, ולא היתה יותר בבית הלבן.
אני בוש בדבריו של הרב אליהו משתי סיבות. סיבה אחת ציין היושב-ראש. מדינת ישראל, להוציא את יצחק רבין ואת הממשלה הזאת, והתחלנו בדרך – לא מספיק, אבל התחלנו – לא נותנת את האפשרות לאזרחי ישראל הערבים והדרוזים, גם אלה שמשרתים בצבא, והבדואים, להקים ולהתפתח בשטח המחיה שלהם. אין תוכניות מיתאר, ואחרי שאין תוכניות מיתאר, כשכבר יש 80% מתוכניות המיתאר אין כסף לתוכניות פרטניות. אין הרחבת תחום המושב, וכשאין הרחבה הולכים אזרחים, שהיו מעדיפים אולי לגור בעיר, בכפר מושבם, ועוברים לנצרת-עילית ועוברים למקום אחר. והם גרים שם, כמו שיהודים גרו בערים נוצריות. כן, הם גרים שם.
אז אם אתה רוצה קודם כול שיגורו במקומותיהם, אנחנו, ממשלות ישראל לדורותיהן – ופה על שלושה חטאי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו, על הליכוד ועל העבודה ועל קדימה, ודיבורים ולא מעשים.
זאב בילסקי (קדימה):
ועל גמילות חסדים.
השר אבישי ברוורמן:
רבותי, התחלנו בזה, ולא מספיק. פעם ראשונה נותנים כסף לרשויות מקומיות לתכנון פרטני, כי זה היה "מלכוד 22": בנצרת-עילית אתם לא מקובלים, אף-על-פי שאתם 20%, אבל במקומות אחרים לא יהיו לכם לא תוכניות מיתאר ולא תכנון פרטני. וגם כאלה ששירתו בצבא, דרוזים ובדואים, כשאחרי 20 שנה הצעירים כבר בונים, הורסים ואומרים להם: אתם פושעים. פושעים? לא גוזרים על הציבור גזירה שרוב הציבור אינו יכול לעמוד בה.
רבותי, אנחנו צריכים – טול קורה מבין עיניך. אנחנו כיהודים, כהומניים, צריכים להבין שאנחנו נפסיד את מקומנו בעולם הנאור, ואני מדבר עכשיו לא רק מבחינת הצדק והמוסר. יותר ויותר אנשים מסתכלים עלינו, שבאנו בססמה להיות אור לגויים, עם שוויון וצדק – מתחילים להסתכל עלינו לאור ההתנהגויות האלה, מי אנחנו, היהודים הציונים. ואני, כיהודי ציוני גאה, מאמין שבאנו לחיות לפי היופי של תורת ישראל, לא לפי הפירושים האטומים שלה. באנו לחיות לפי אהבת חינם, לפי דרכו של רבי הלל, לפי כבוד לאחר, ולא לפי זה שאני הוא הגזע העליון. רבותי – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
יש דבר כזה? מסית.
השר אבישי ברוורמן:
רבותי, ולכן – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נא לא להפריע.
השר אבישי ברוורמן:
ולכן הרב אליהו – זה בושה וכלימה. כי להשכיר דירה – ואני שמחתי לשמוע את ידידי המלומד חבר הכנסת סוייד מדבר. הלוואי שיהיו רבים כמותך בכל מקום, בתרבות שלך, ביושר שלך, באמונה שלך. הלך ופגש את ראש עיריית צפת. הלוא צפת, יש לה סיכוי. צפת, העיר הקדושה, עירו של האר"י הנפלא, הידרדרה על פני שנים על-ידי ניהול לא תקין, בנייה לא מתאימה, הפנינה היפהפייה הזאת, שאין כמוה. ועכשיו צפת, יש לה אפשרות לחזרה בתשובה.
אומרים: זו צפת, נקים לה בית-ספר אוניברסיטאי; זו צפת, תהפוך להיות מעגן של יופי, שבו יש היופי של היהדות, ויבואו סטודנטים מכל הגליל, יהודים וערבים, ויחזירו את צפת, שאנחנו שנים רבות רק דרדרנו את צפת היפה למה שהיא היום.
במכללת צפת אכן רוב הסטודנטים ערבים, ומצלצל אלי נשיא המכללה: פרופסור ברוורמן, תבוא, הצלחתם לפרוץ בממשלת ישראל, פעם ראשונה בהיסטוריה מאז 1948, שיש תוספת של 305 מיליון שקלים לאוכלוסייה הערבית והדרוזית למכינות, לעזרה בפסיכומטרי, לתוכניות מצוינות. חבר הכנסת אורון, אתה יודע מה היה התקציב בשנה שעברה? אפילו אתה, שאמון על כל תג בתקציב, ועדת הכספים – 5 מיליון בלבד. בשש השנים האחרונות – 20 מיליון. נאבקנו, וממשלת ישראל – שר החינוך, שר האוצר, פרופסור טרכטנברג – במאבקינו במשרדי עם – – – השגנו, על מכסה, הגידול במספר הסטודנטים בישראל באוניברסיטאות ובמכללות בשש השנים הקרובות – 9,000 במספר. מתוכם, אני מניח, 10% ערבים ודרוזים – 900. הגענו למכסה נוספת, נוסף על המכסה שתהיה לחרדים, 3,600 סטודנטים ערבים נוספים. 3,600 ועוד 900 זה 4,500. לא היתה פריצת דרך כזאת. פרופסור מאג'ד אלחאג', פרופסור פייסל עזאיזה, ד"ר – – – כל המרחב. היהודים לא יודעים, הם אומרים: יש הזדמנות להיכנס. לאיפה ייכנסו הערבים? לאוניברסיטאות ולמכללות הישראליות.
ולכן בצפת פונה אלי נשיא המכללה ואומר: יש אצלנו גידול גדול בערבים, תבואו לעזור במצוינות, ראש העיר רוצה את זה. אז מה אנחנו עושים? אם לא משכירים דירות לאנשים, אז מה, הם יישנו בפחי הזבל? איפה הם יהיו?
רבותי, לכן היום מדינת ישראל נאבקת, יש מולה מבחן היסטורי מאוד גדול. מבחן אחד ב-8 בנובמבר, לגבי שתי מדינות לשני עמים, ומבחן שני, האם היא הולכת בדרך להיות אור לגויים, מדינה נאורה, ליברלית, דמוקרטית, או שתידרדר למשטר חשוך, שבסופו של דבר יהיה גם מבודד בעולם, והרי אותם סיקריקים מלפני אלפיים שנה, ואותם אלה שלא כיבדו את האחר, בסופו של דבר הביאו את האסון הגדול ביותר על העם היהודי.
אני שמעתי פה את דבריו של חבר הכנסת אורון. אכן, זה לא ראוי, אבל היום אנחנו בעולם שברגע שאתה מדבר את דבריך מתוך אמונה יהודית לוהטת – היום מדברים על שלטון הרוב. היום אנחנו בעידן הסקרים. מה שה"טוויטר", הטוקבקים והרוב אומר – זה נכון. רבותי, שלטון הרוב זה לא דמוקרטיה. שלטון הרוב זה המתכון לרוב המשטרים בעולם להגיע למקום אחר. שלטון דמוקרטי ליברלי זה אומר כיבוד זכויות המיעוט, זה אומר כבוד לאחר, זה חוקי משחק. כי הרוב, לעתים יש לו יצרים גדולים. לא תמיד קול המון כקול שדי. ומבחן של העם – האם הסנהדרין שלו נאורה, האם השליטים שלו לא הולכים להסתה של ההמונים. כי דמוקרטיה, יש לה רק יתרון אחד – שהיא דמוקרטיה ייצוגית, ואם בפרלמנט שלה, אם בממשלה שלה יושבים אנשים שלא מייצגים את נהמות "בית"ר ירושלים", או לעתים אוהדים מסח'נין, אלא את הצורך לבנות פה מדינה נאורה.
ולכן בשם ממשלת ישראל אני מגנה את הביטוי של הרב אליהו. אנחנו נפתח בכל מקום, בשם הצדק והחוכמה, השכרה לערבים. כמובן, גם ערבים וגם יהודים, כמו שאמרה חברת הכנסת יחימוביץ, צריכים לכבד נשים וגברים, כי אני זוכר טוב מאוד, יש חוליגנים יהודים ויש חוליגנים ערבים. לא לזרוק לא על השחורים ולא על היהודים ולא על הספרדים ולא על האשכנזים. חוליגן הוא חוליגן, אם יהודי ואם ערבי, ועליו יש לאכוף את החוק.
לכן אני מצטרף לכל אלה שנאבקים על מדינתו של העם היהודי עם שוויון לכל אזרחיה, והיא תצליח להיות כזאת אם היא תכבד את הערבי, הערבי המשכיל, הערבי שאינו משכיל, כש-98%, 99% מהם רוצים להיות חלק ממדינת ישראל. והממשלה הזאת – דחפנו אותה בכיוון הזה, ואני מקווה ומתפלל שנמשיך ללכת בדרך הזאת. תודה רבה.
אני מציע להעביר את הדיון, אדוני היושב-ראש, לוועדת הפנים.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה.
השר אבישי ברוורמן:
מקובל?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בבקשה. יש הצעה אחרת של חבר הכנסת – –
חיים אורון (מרצ):
עלי מקובל.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
– – נסים זאב ושל חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אנחנו באותו נושא, חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני השר, לא האמנתי עד כמה אתה תמים ונאיבי. אתה לא מכיר את ערי הארץ? אתה לא יודע מה קורה היום בלוד? מי משתלט על לוד היום? מה קורה היום בלוד? אתה יכול להציל את העיר הזאת? אתה רוצה שצפת תהיה לוד מספר שתיים? מה קורה בעכו? כמה אנחנו יכולים להמשיך בעיוורון הזה, בנאיביות הזו?
אני רוצה לשאול אותך, אדוני השר. כאשר הקימו את ביתר-עילית, הקימו את העיר קריית-ספר, רק לחרדים, מישהו זעק: מקימים פה עיר גזענית רק לחרדים? הוציאו את הירושלמים – אני אומר לך, אני הייתי בתקופת טדי קולק – הוציאו אותם מירושלים, שלא יהיה רוב בירושלים. חרדים עליך ישראל. עוד מעט יהיה רוב חרדים בירושלים. מישהו קם וצעק למה מוציאים אותם מירושלים, כדי שלא יהיה עירוב בעיר הזאת?
אדוני היושב-ראש, אתה לא יכול להסתובב בשכונות יהודיות היום, ואל נעצום עיניים ונלך כסומים באפלה.
העיר צפת היא עיר של מקובלים, עיר של צדיקי עליון, של קדושי עליון. צריך לשמור על הצביון שלה בגאון ובעוז.
ואני אומר לך, הבעיה שלנו – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נא לסיים.
נסים זאב (ש"ס):
אני כבר מסיים. האוניברסיטה הזאת, היו צריכים להקים אותה באום-אל-פחם, ולתת להם את כל הגיבוי, ואת 350 מיליון השקלים שאתה מדבר עליהם, שם תשקיע. ויהודי שרוצה להגיע לשם, אנחנו גם נעזור לו.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו השר, אם אתה רוצה להשיב. כבוד חבר הכנסת נסים זאב, עד שדב חנין ידבר, אנחנו מוכנים להקים את האוניברסיטה באום-אל-פחם, אבל אנחנו רוצים אינטגרציה, יחד, אדם לאדם.
נסים זאב (ש"ס):
תן לי עוד דקה, אני אענה לך. תעשה לי טובה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה.
נסים זאב (ש"ס):
אתה נותן לי עוד דקה אחריו?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אם תשב – אם תהיה בשקט אני אתן לך. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני שמעתי בקשב רב את דבריו החשובים של השר. אני רוצה לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שהמחלה הנוראה הזאת, של הגזענות, שבחברה הישראלית מטפטפת מלמעלה, אבל לפעמים גם צומחת מלמטה, הולכת ומתפשטת ומרעילה מקומות רבים ומגוונים בחברה הישראלית. זה לא מוגבל רק לצפת; גם בעירי, תל-אביב, אני הצטערתי לראות, לשמוע ולקרוא על רבנים – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תל-אביב–יפו.
דב חנין (חד"ש):
כן, תל-אביב–יפו, אבל אני מדבר על תל-אביב אפילו, לא רק על יפו. – – שקראו לאנשים להימנע מלהשכיר דירות לזרים.
הביטויים האלה, המערכה הזאת, היוזמות האלה, הם פסולים, הם מזיקים, הם הרסניים לחברה הישראלית. הם תמיד מסמנים בצורה פסולה את המיעוט כמי שאחראי לבעיות החברתיות שבכלל לא המיעוט יצר אותן ולא הוא אחראי להן.
אבל מעבר לכל הדברים האלה, אותם רבנים מתנכרים לציווי שחוזר על עצמו הכי הרבה פעמים בתורת ישראל, והוא הציווי של ואהבת את הגר הגר בשעריך. אז קודם כול, אם הם רבנים, שילמדו קצת את התורה. תודה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה, חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת נסים זאב, סיבוב שני, רק תזכור: אמרת "ערים מעורבות", והערבים היו שם לפני קום המדינה – ברמלה, בלוד, בחיפה, בעכו. זה תזכור.
דב חנין (חד"ש):
ובצפת.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
ובצפת. אבו מאזן, אתה יודע, הוא יליד צפת. אבו מאזן, הנשיא הפלסטיני, הוא יליד צפת. אתה יודע את זה. אז תזכור: כשהיהודים חזרו להקים את הבית הלאומי אחרי אלפיים שנה, מצאו כאן ערבים – במקרה בלוד, ברמלה, ביפו, בחיפה, בעכו. בבקשה, אדוני, סיבוב שני, באופן מיוחד לכבודו.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, ההורים שלי נולדו בבגדד. לא היה מצב שהסבא שלי היה צריך לחשוש לשלוח את הבת שלו לבית-הספר. לא היה ערבי שנטפל לבת הזאת. היום יש לנו כמעט 20,000 בנות ישראל שבויות בכפרים הערביים. הם נמצאים פה במחנה-יהודה, מטרידים את בנות ישראל, בכיכר-ציון, איפה הם לא נמצאים. אתה מדבר על אינטגרציה? אנחנו חוששים לבנותינו. אצל הערבים אין בעיה כזאת. יש כבוד המשפחה, יש להם עולם תחתון, הולכים מחסלים בשם כבוד המשפחה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אין לכם מאפיה. אין לכם מאפיה.
נסים זאב (ש"ס):
יש מאפיה מסוג אחר.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אין לכם מאפיה בכלל.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, יש כל מיני סוגי מאפיה, אבל בנושא הזה אנחנו לא עד כדי כך – מוציאים להורג בגלל כבוד המשפחה. אצלכם זה קורה, אז אתם רוצים לשמור על הבנות שלכם. אנחנו צריכים לשמור על הבנות שלנו, שלא תהיה התבוללות.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה.
נסים זאב (ש"ס):
ולכן, כשאתה מדבר על אינטגרציה, אני מדבר על אינטגרציה מסוג אחר לגמרי – שמירת הערכים שלנו.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה. אני מרגיע אותך, אני נגד נישואי תערובת.
נסים זאב (ש"ס):
אוה, תודה רבה – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
– – אז אנחנו כבר נוכל להיות באותה מפלגה. אתה יכול לעבור לש"ס.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
וזה לטובת שני העמים. ההתנגדות לנישואי תערובת זה לטובת שני העמים. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה.
שלי יחימוביץ (העבודה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שני ההורים שלי הם ניצולי השואה. שני הסבים ושתי הסבתות שלי נספו בשואה. הם נספו בגלל גזענות חשוכה ובגלל שנאה לגזע אחר, שכל-כולה נולדה משום שמדובר בגזע אחר. לא משום סיבה אחרת.
וכשאני שומעת כמה מהדוברים כאן, אני רוצה לומר שאני פשוט מתחלחלת. זה בלתי נסבל שבמדינת היהודים, שקמה במידה רבה – מובן שהאתוס הציוני נוצר עוד לפני השואה ולפני מלחמת העולם השנייה, אבל במידה רבה התעצמנו והצלחנו לכונן כאן מדינה יהודית ודמוקרטית על חורבות השואה ועל חורבות הגזענות. לא יכול להיות שאנחנו לא נפיק את הלקחים האלה, זה בלתי נסבל. אנחנו צריכים להיות דוגמה ומופת למאבק בגזענות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו בכלל שמפינו יצאו דברי בלע כאלה.
שלא לדבר על הטענה המופרכת – כל הפשיעה היא אצל הערבים? אין פשיעה במגזר היהודי? סכינאות בבתי-הספר היא של ערבים? היא לא של ילדים יהודים? מעשי תקיפה מינית מכל הסוגים – מהטרדה מינית ועד אונס – 80% קורים בידי אדם מוכר, בדרך כלל אדם בעל סמכות. הם לא קורים בידי זר ברחוב, בגינה אפלה, מאיזה כוחות אופל שמישהו מנסה בכוח לצייר אותם כאילו הם באים ממוצא מסוים. לשלוח את בתך הרכה ללכת ברחוב זה תמיד מלווה בדפיקות לב ובחשש, וזה לא קשור בכלל לערבים ויהודים. יטרידו אותה גם יהודים. מה הדיבורים האלה? איזה מציאות פיקטיבית אתם מנסים לצייר לפנינו כאן?
הדברים לפעמים מגיעים לכזאת קיצוניות, שאני אומרת, אני לא אתערב בדיון הזה, אבל אני חושבת שנגדשה הסאה הפעם. תודה רבה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה. כבוד השר אבישי ברוורמן. בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אני יכול לקבל סיבוב שלישי, אדוני?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אני צריך אישור של ראש הסיעה שלך.
נסים זאב (ש"ס):
היא באמת לא הבינה אותי – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה לאדוני. בבקשה, כבוד השר.
השר אבישי ברוורמן:
אחד הדברים שקיימים בדברי ימי הבית השלישי, זה שהפרוטוקולים נרשמים. וזה גם אותי מעציב, חלק מהדיבורים, כי לא בקול תרועה רמה, אלא בדברי נחת ובאהבה תיבנה המדינה הזאת, וגם אני מרגיש עצב מסוים, למרות החוכא ואטלולא של הדיון הזה לעתים.
אומר לך דבר אחד, חבר הכנסת זאב, לגבי לוד ולגבי עכו. אתמול חזרתי מעכו, הייתי בפסטיבל הזית. בעכו מוביל ראש העיר שמעון לנקרי, יחד עם ערבים ויהודים, פיתוח שכולו בנוי על שותפות ושוויון, כי זאת הדרך היחידה שעכו – העיר הנהדרת הזאת – תתפתח. בלוד זה נכשל, מכיוון שהיה שם כשל מאז מקסים לוי, של ראש העיר, לחבר יחד, לפתור את הבעיות – בעיות המצוקה לערבים, ליהודים – ולהיאבק בפשע, של חוסר מנהיגות.
רק דרך אחת תצליח בארץ הזאת, ובנושא הזה אני שונה מליברמן 180 מעלות. לא חוק הנאמנות יביא לפה פתרון, אלא חוק השותפות. לוד תצליח אם תלך בדרכה של עכו. עכו מצליחה עכשיו. רק ערים שיש להן אוכלוסייה מעורבת ויעבדו בשותפות יהפכו להיות מודל – גם השקעה כלכלית תהיה שם, וגם יפרחו. לוד נכשלה בגלל חוסר מנהיגות, בגלל הזנחה של השקעה. אם תלך בדרכה של עכו, תצליח.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה, כבוד השר. הולכים להצבעה. השר הציע להעביר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. המציעים, יש להם הצעה אחרת? מסכימים?
חנא סוייד (חד"ש):
כן.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אנחנו מצביעים. לוועדת הפנים והגנת הסביבה.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בעד העברת הנושא לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה – 12 חברים, נגד ונמנעים – אין. הנושא עובר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה.