קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
רשימה שחורה של כבישים מסוכנים: 174 כבישים בסיכון גבוה
היו"ר אורי מקלב:
הנושא הבא הוא הצעות לסדר-היום בנושא: רשימה שחורה של כבישים מסוכנים – 174 כבישים בסיכון גבוה, שמספרן 3863, 3866 ו-3892. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה. לאחר מכן ישיב השר יעקב מרגי בשם שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, מי שנוסע בכבישי הגליל בתקופה האחרונה רואה שיש תנופה של פיתוח כבישים, של הרחבות, של שיפורים ושל עבודות שונות שמתבצעות בכוונה לשפר את תשתית התחבורה באזור. אני מניח, אני יודע שעבודות דומות מתבצעות בחלקים אחרים של הארץ.
צריך לציין שעם התנופה הזאת יש גם איזה קמפיין של שלטים גדולים שמלווים את העבודות האלה. מה שמיוחד בשלטים האלו זה שני דברים. הדבר הראשון זה שעל כל שלט יש חתימה או מתנוססים השמות גם של שר התחבורה וגם של ראש הממשלה. כאשר מדובר בפרויקט ציבורי, אף אחד לא מממן את זה מהכיס הפרטי שלו ולא מהבית שלו. זה כסף של המדינה שמשקיעים, וזה בעצם תקדים. אני לא מכיר תקדימים כאלה שבהם מתפרסמות או מפרסמים עבודות ציבוריות כשראש הממשלה ושר התחבורה חתומים עליהן.
הדבר השני, שגם מתקשר, הוא שמועדי הסיום הם 2016, 2015, כאילו שר התחבורה עוד יהיה ב-2016, וגם ראש הממשלה יהיה ב-2016, 2015 ו-2014 – יהיו ראש ממשלה ושר התחבורה. אני חושב שאלה דברים הזויים ולא מתאימים בכלל.
אבל עם זה אני צריך לציין שלנקוב בתאריך של סיום עבודות תשתית ועבודות תחבורה – הניסיון מוכיח שזה בעצם דמיון פרוע. ראה הדוגמאות של הרכבת הקלה בתל-אביב ובירושלים, שבהן מחטיאים ממש בשנים את המועד של סיום העבודות.
ממה אני חושש? אני חושש שהמועדים הארוכים האלו, המאוחרים האלו, של 2016, ישמשו כמגננה, שמי שדורש לשפר איזה כביש מסוים או איזה צומת מסוים יגידו לו: תראה, אבל מתוכננת כאן עבודה, והעבודה הזאת תסתיים ב-2016, אז אתה צריך להמתין.
אני אומר את הדברים האלה במיוחד לנוכח הפרסום לאחרונה של הכבישים – מה שהיה מקובל לקרוא פעם "כבישים אדומים", והיום הם כבר כבישים שחורים, בגלל ריבוי של תאונות, בגלל סכנות רבות. הסכנות האלה והשיפורים שימנעו את הסכנות האלה מחייבים איזו השקעה לא גדולה. אז דבר ראשון, משרד התחבורה, למרות התוכנית היומרנית שלו לעוד חמש ושש שנים – זה לא צריך למנוע טיפול מיידי בנקודות ובקטעי כבישים ובצמתים שצריך לטפל בהם כרגע.
עוד פעם אני אומר שאולי היה עדיף, במקום הקמפיין התקשורתי הזה של השלטים, שבטח עלו כמה מיליונים, להשקיע בנקודות המסוכנות, בקטעים המסוכנים, בצמתים המסוכנים, ובכך קצת להפסיד מהיומרנות הזאת, אבל בעצם לתרום באופן ישיר להתמודדות עם בעיות אקוטיות שצריך לטפל בהן ולא כדאי לדחות זאת למועדים רחוקים. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת חנא סוייד. חבר הכנסת יעקב כץ – אחרון הדוברים, בבקשה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כבוד היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, כשמדברים על כבישים, כיוון שאני מתגורר ביהודה ושומרון, והאוכלוסייה, כבוד היושב-ראש וכבוד השר שטייניץ וכבוד שר הדתות מרגי, צריך לדעת, גדלה בקצב של 6% בשנה – כבוד השר שטייניץ, אני לא יודע אם יש לך מקום אחד בארץ שהגידול הטבעי או הגידול החיצוני והפנימי מגיע בו ל-6%. אני מדבר רק על היהודים. אני לא מדבר על הערבים, כי אין לנו שום מידע, אין לנו שום סטטיסטיקה מה קורה בציבור הערבי ביהודה ושומרון.
כביש 60, שהוא הציר המרכזי שאליו מתחברים רוב היישובים, כביש גב ההר, הוא כביש שנמצא במצב ירוד מאוד, כבוד השר. הכמות של המכוניות – בלי עין הרע, המצב של הציבור הערבי ביש"ע וגם המצב של הציבור היהודי ביהודה ושומרון מבחינה כלכלית הולך ונהיה יותר טוב, כי ברוך השם יש יותר ויותר בתי-ספר, בתי-חרושת, יש ביטחון בכבישים, אנשים נוסעים, אנשים באים, אנשים בונים בזמן ההקפאה, בונים לפני ההקפאה, בונים אחרי ההקפאה, וברוך השם יש ציבור גדול. זאת סכנת חיים לכל מי שעולה על כביש 60 כל יום.
אני הצטרפתי, דרשתי וקיבלתי – הצטרפתי למכונית משטרה סמויה בנסיעה על הכביש כדי לראות ולתפוס נהגים שנוסעים בצורה רשלנית. אני חייב לציין שהמעט שעומד לרשות המשטרה, המעט שנעשה בתחום הכבישים, המעט שנעשה בתחום השיפור של המערכת הזאת, זועק לשמים.
כמקום שבהחלט יכול להיות – כבוד השר מרגי, אני אמרתי שכיוון שתל-אביב הולכת וגדלה בציבור אריתריאי, אפריקני – ואנחנו כמובן מקבלים אותם בשמחה ובברכה – בכמויות של 18,000, 20,000, 25,000 איש לשנה, והם הולכים ומתרבים, בתוך חמש עד עשר שנים תל-אביב תהפוך לעיר אפריקנית, עם למעלה מ-150,000 תושבים. אני מניח שבאותו זמן היהודים בתל-אביב ירצו לברוח לאיזה מקום. המקום שהם ירצו לברוח אליו, הכי קרוב, זה יהודה ושומרון, נכון? כי לאיפה תלך? תלך לגליל הרחוק? לנגב? אנשים יבואו ליהודה ושומרון, זה חמש דקות, עשר דקות נסיעה מאריאל. אבל הכבישים, מה יהיה על הכבישים? צריך להיערך.
כבוד השר שטייניץ, צריך להיערך, כי בתוך חמש עד עשר שנים רבע מיליון אריתריאים ואפריקנים בתל-אביב – אני מניח שהרבה ירצו לברוח. אם אנחנו בורחים ליהודה ושומרון, שזה המקום הכי קרוב, צריך להיערך עם כבישים. הכביש הוא אותו כביש מלפני 30–40 שנה. אני רק על זה רציתי לומר – אני בטוח שכיוון שאתה אוהב את עם ישראל ואוהב את יהודי ישראל ודואג גם לתושבי תל-אביב, שלפחות יהיה להם טוב מבחינה תחבורתית בעוד עשר שנים, אז צריך לדאוג לכבישים היום. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת יעקב כץ. כבוד השר מרגי, בשם שר התחבורה.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני מתכבד להשיב בשם שר התחבורה.
מאז שנת 2007 מפעיל משרד התחבורה את פרויקט "מוקדי הסיכון". במסגרת הפרויקט פועלת ועדה מיוחדת שבה חברים אנשי משרד התחבורה, אנשי החברה הלאומית לדרכים, אנשי משטרת ישראל ואנשי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. במסגרת עבודת הוועדה מתבצע מיפוי של כבישים וצמתים המועדים לפורענות בכבישי ישראל, על-פי קריטריונים של תאונות דרכים, נפחי תנועה, מצב תשתיות הכביש וניתוח פרטני של התאונות. בכבישים אלו מתבצעות עבודות תשתית לסילוק המפגעים ולשיפור הבטיחות למשתמשי הדרך.
בשנת 2007 בוצעו עבודות ב-56 קטעים, בהיקף כולל של 200 מיליון ש"ח; בשנת 2008 בוצעו עבודות ב-58 קטעי דרך וצמתים, בהיקף כולל של 200 מיליון ש"ח; בשנת 2009 בוצעו עבודות ב-65 קטעי דרך וצמתים, בהיקף כולל של 200 מיליון ש"ח; בשנת 2010 הוגדל התקציב ב-50 מיליון ש"ח, ועל כן יבוצעו 61 קטעי דרך וצמתים, בהיקף כולל של 250 מיליון ש"ח. אלה אותן עבודות שאתה ואני רואים, הן בגליל והן בשאר הארץ.
על-פי ניתוח נתוני התאונות שביצעה החברה הלאומית לדרכים על מוקדי הסיכון, בשנת 2008 חלה ירידה של 64% במספר התאונות שאירעו באותם מוקדי דרך, ושל 80% במספר התאונות הקטלניות בעקבות העבודות לביעור המפגעים ולשיפור הבטיחות.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פרסמה בשבוע החולף דוח המפרט 174 מוקדי סיכון בכבישי ישראל – בעקבותיו באה ההצעה לסדר-היום הזאת. בעקבות פרסום הדוח הנחה שר התחבורה את מנכ"ל משרדו לבחון מייד את הנתונים המופיעים בדוח אל מול נתוני צוות מוקדי הסיכון. לאחר בחינת הנתונים יגובשו סדרי עדיפויות לטיפול בממצאים שנתגלו, והטיפול בהם יבוצע על-פי תוכנית עבודה רב-שנתית, בהתאם למידת חומרתם וליכולת הביצוע, וכמובן – היכולת התקציבית.
החברה הלאומית לדרכים תדווח לשר התחבורה ולמנכ"ל משרדו על התקדמות בטיפול במוקדי הסיכון. שר התחבורה סמוך ובטוח כי המשך הטיפול במוקדי הסיכון ישפר את הבטיחות בכבישי ארצנו וימשיך להציל חיים על הכבישים.
אני חושב שצריך להסתפק. אם תרצו – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – – כביש 60 זה צומת מרכזי למאות אלפי יהודים וערבים שחיים שם בשטח – – –
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
אני חושב שכל כביש בארץ-ישראל טעון תחזוקה, שיפור, הרחבה. ואני רואה, במידה – אמרתי את זה גם אתמול, בהמשך להצעות האי-אמון. הגבתי בשם הממשלה ואמרתי: בעשורים האחרונים אנחנו רואים שהמדינה – ממשלות ישראל בעשורים האחרונים משקיעות מאמץ רב, כספים רבים, בפיתוח תשתיות הדרכים. לשמחתנו הרבה הקצב, ההתפתחות של החברה הישראלית והרמה הכלכלית והשגשוג – ההשקעות לא מדביקות את הקצב, ואנחנו רואים שוב ושוב. כביש 6 כבר, ברוך השם, עמוס לעייפה. אני מאמין שכבר ייתנו את הדעת להרחיב אותו. כל שכן, אם נוסעים נוסעים יקרים בכבישי השומרון, בכבישי הנגב, בכבישי הגליל, במרכז – אני לא רוצה להשתתף בנבואה, חבר הכנסת כץ, לא רוצה להשתתף בנבואה של 250,000 האריתריאים, בטח לא מנוסה ובריחה, אבל כבישים צריך להרחיב ולהשקיע בהם. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה. מה אדוני מציע? אדוני השר?
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
להסתפק.
היו"ר אורי מקלב:
להסתפק בדברי התשובה. האם המציעים מסתפקים?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אנחנו מוכנים גם לוועדה.
היו"ר אורי מקלב:
אתם מוכנים גם לוועדה. ועדת הכלכלה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אין התנגדות.
היו"ר אורי מקלב:
אין התנגדות. גם השר מסכים.
אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד – הוא בעד דיון בוועדה, ועדת הכלכלה. מי שנגד הוא בעד הסרה מסדר-היום. מי שבעד – זה בעד דיון בוועדה, בהסכמת השר.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 11, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שההצעות לסדר-היום על רשימה שחורה של כבישים מסוכנים: 174 כבישים בסיכון גבוה, תעבורנה לדיון בוועדת הכלכלה.