קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
המשך ההקפאה בפועל בירושלים
היו"ר אורי מקלב:
אנחנו נעבור להצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אורי אריאל: המשך ההקפאה בפועל בירושלים, הצעה מס' 3819, והשר ישיב על ההצעות כולן ביחד. בבקשה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הייתי מוותר אולי על זכות הדיבור, אבל כתוב בתורתנו הקדושה: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". הדבר השני זה שהשר מרגי, השר לענייני דתות, לחץ עלי לדבר בנושא. אני מודה לו על כך.
דיברה פה קודמתי, חברת הכנסת קירשנבאום, על חוק הנאמנות, הצהרת הנאמנות. כל יהודי, כמעט כל יהודי שבא בברית הנישואים, מצהיר אמונים לירושלים ביום חתונתו תחת החופה, נשבע לה אמונים: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני וכו'. השאלה, חברי חברי הכנסת, איך זה בא לידי ביטוי בשעת מבחן. השנה הזאת היא בהחלט שנת מבחן לכולנו בעניין הזה, כאשר בהוראת ראש ממשלת ישראל מר נתניהו יש הקפאה כמעט מוחלטת בבנייה בירושלים. לא רק זאת, מכובדי השר, אף זאת – שגם על שר הפנים הוא אסר לתכנן במרחבי ירושלים. השורה התחתונה היא, שראש הממשלה אסר על שר השיכון אריאל אטיאס להוציא מכרזים לבנייה, על שר הפנים לתכנן בירושלים; ותיכף יעלה השר לענות לנו, ואני מעריך שהוא יסביר שדווקא אין בעיה, הכול בסדר גמור.
שום דבר איננו תקין, אנחנו נמצאים במדרון חלקלק. אדוני היושב-ראש, מי שהיה סגן ראש עיריית ירושלים, היום אחד מיושבי-ראש שדולת ירושלים, אנחנו נמצאים במדרון חלקלק, ואם לא נדע לעצור, והדברים מכוונים בעיקר לאנשי הקואליציה, מכובדי חבר הכנסת זאב, וגם אתה היית בעירייה, תושב ירושלים, מוותיקי ירושלים, אנחנו נמצא את עצמנו במקומות שלא חלמנו ולא שיערנו, ואוי למי שייתפס על עניין ירושלים.
בעת דיון על העברת מוסדות המדינה בשנת 1949 אמר חבר הכנסת מנחם בגין לעבר מתנגדיו: אם תחליטו לעבור על החלטה זו לסדר-היום – לעבור לירושלים – ההיסטוריה תעבור על החלטתכם לסדר-היום וירושלים תהיה בירת מדינת ישראל והעם היהודי.
יש כרגע אפשרות לתכנן אלפי יחידות דיור במרחבי ירושלים, בעיקר במה שקרוי "השכונות המזרחיות", כמו רמת-שלמה, כמו גילה וכן הלאה, יש אפשרות לשווק מעבר למה שעכשיו אושר לשיווק עוד כ-1,000 יחידות דיור מייד, היום או מחר, ויש עוד כמה אלפי יחידות דיור שעברו את האישורים הסטטוטוריים וצריכות הכנה לקראת שיווקן, אבל אתם שותקים. אתם מכירים את העובדות האלה, הן נמסרו פה, מעל במה זו, על-ידי השר אטיאס, ביושר, אני מודה לו על כך, הם נאמרו מעל דוכן זה על-ידי שר הפנים ביושר, אני מודה לו על כך, ואתם שותקים.
מה שתיקה זו לכם? מאיזה בית-מדרש זה? טוב, אל תצאו מהממשלה, בסדר, יש שיקולים נוספים, אני מבין, אני לא אומר את זה בציניות. אבל למה למען השם אתם שותקים על חילול הקודש בירושלים? מאיפה ההיתר הזה? לא ההיתר שלנו, של הכנסת. מאיפה ההיתר היהודי לשתוק על בירת ישראל, על מקום בית-מקדשנו? מה רע עשתה לכם ירושלים? מה חטאה ירושלים שנידונה לשתיקה הזאת?
יש רעש על כל מיני נושאים. ברוך השם, אתם מרימים קולכם על עוולות חברתיות, אתם מרימים את קולכם על הישיבות, על חוק הנאמנות – כל יום על הרבה דברים. ברוכים תהיו לשם. למה בירושלים יש שקט?
נסים זאב (ש"ס):
בונים בשקט. מה לעשות, אסור לעשות רעש.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אתה יכול להמשיך להתלוצץ. זו זכותך. אני לא אפריע לך – –
נסים זאב (ש"ס):
אפילו אתה מדבר פה בשקט.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
– – אתה יכול להמשיך להתלוצץ כמה שתרצה.
נסים זאב (ש"ס):
אני לא מתלוצץ.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אתה עושה, אולי מהנושאים הכי יקרים בכל העם הזה – –
נסים זאב (ש"ס):
שר השיכון הכריז – – –
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
– – אתה עושה צחוק – –
נסים זאב (ש"ס):
אני לא עושה צחוק.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
– – ולא זה המקום, לא זו השעה, ואני לא שותף להתבדחות על העניין הזה. ואתה יודע שאני יכול – – –
נסים זאב (ש"ס):
שר השיכון הכריז ביום שישי על בנייה של 650 יחידות דיור. למה זה צחוק?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
מכובדי – – –
נסים זאב (ש"ס):
למה אתה קורא לזה צחוק?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
מכובדי, הרב נסים – – –
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
– – – 7,000 בשנה.
נסים זאב (ש"ס):
בסדר. אני מדבר כרגע על הקפאת בנייה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אם אתה רוצה להצדיק את הממשלה, תצדיק אותה. אני אקשיב לך קשב רב, אבל אני מכיר את העובדות, והיות שהעובדות הללו נמסרו על-ידי שני שרים בכירים שלכם, אז אני מציע לך ללמוד אותן. אני לא המצאתי את העובדות האלה, הן נאמרו פה, נכון, כתשובה על שאילתא שלי, על-ידי השר אלי ישי, סגן ראש הממשלה, והשר אריאל אטיאס, מכובדי. הם אמרו את העובדות פה. זה שעכשיו שיווקו 230, אומרים ב"ערבית" "יוצא זיין", בסדר גמור. טוב. אם זאת נחמתך – – –
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
תרגום, תרגום לטובת – – –
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אני אתרגם. אני אתרגם. המציאות הזאת לא פסחה גם על מה שנקרא "ירושלים רבתי". האם מישהו יוכל לומר לנו כמה יחידות דיור אושרו בשנה האחרונה לבנייה בביתר-עילית? אני אחסוך מכם את החידון הזה, זה לא טריוויה פה עכשיו. אושרו 110 ועוד כ-30, אל תתפסו אותי על המספר המדויק. סך הכול כ-150 יחידות בביתר-עילית, כאשר מוכנות לשיווק 1,180 יחידות.
אתם יודעים כמה אושרו במודיעין-עילית, בקריית-ספר, או כמו שנשיא המדינה קרא לה "קריית סְפָר"? אפס, נאדה, כלום, שום דבר. ואתם שותקים. כמה אושרו בכוכב-יעקב, מה שנקרא שכונת תל-ציון המכובדה? דברו על זה, תמחו על זה, תדרשו דיון על זה.
הרי מי החליט על זה? אולי תספרו לנו פעם אחת, תשברו את הבלוף הזה. לוקח ראש ממשלה חירות לעצמו – הרי לא היה דיון על זה – אני מדבר על ירושלים עכשיו – לא בשביעייה. ואם אתם רוצים לבדוק, תשאלו בבקשה את השר הבכיר, אלי ישי. לא היה דיון על זה בקבינט, ואם אתם רוצים לבדוק, תשאלו את השר אלי ישי. לא היה על זה דיון בממשלה, תשאלו את השר יעקב מרגי, הוא פה, הוא חבר ממשלה. לא היה על זה דיון בסיעת ש"ס. לא היה על זה דיון בסיעת הליכוד. מי נתן סמכות לראש הממשלה להקפיא את ירושלים? הרי לא נערך על זה דיון. מכובדי, אלוהים אדירים, אין גבול להפקרות? מה, זה דבר שולי שראש הממשלה מתייעץ עם עצמו ונותן הוראה לאיזה שר? ייערך דיון, דמוקרטיה, יחליטו שיש שיקולים מספיק חשובים, ואני לא מתווכח עכשיו איזה שיקולים, ויגידו: החלטנו להקפיא. לא. כגנבים בלילה.
אם לא הייתי מכיר את כולכם ומכבד אתכם – אני מכבד אתכם – הייתי חושב שזה בכלל אנשים שהם חורשי רעתה של ירושלים. אני יודע שזה לא כך, אני לא מעלה חשד שזה כך. אבל למה אתם שותקים כשראש הממשלה גונב את עיר הבירה? אפשר שיהיה דיון על זה באחד ממוסדות המדינה? מה קרה? מאיפה הוא שואב את העוצמה ואת הכוח לעשות את זה? אני אענה לכם: בגלל שתיקתכם, כי הוא לא מרגיש שמישהו מתנגד.
אני פונה אליכם, חברי חברי הכנסת, בעיקר מהקואליציה, אני פונה אליך, מכובדי השר, לפחות אל תיתנו לזה לעבור כלאחר יד. אתם רשאים, אתם זכאים, עוד יותר מזה, אתם חייבים – למען ירושלים לא אשקוט ולא אחשה – לדרוש שיבנו ויתכננו בירושלים לא פחות מבתל-אביב, ולא פחות מבעכו, ולא פחות מבכרמיאל, ולא פחות מביהוד ולא פחות מבבאר-שבע. ואל תהפכו את ירושלים לאסקופה נדרסת, כי אתם לא חושבים כך ולא מאמינים כך, אני יודע. תנו לדבר ביטוי. תאזרו אומץ פוליטי, יהודי, אנושי, מוסרי. לא דיברתי – –
היו"ר אורי מקלב:
נא לסיים.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
– – על מחירי הדיור בירושלים בכלל ולציבור החרדי בפרט. חבל לדבר. גרים אנשים בחניונים בקומה שלוש של חניון למכוניות. אתם יודעים את זה.
תצאו לכבודה של ירושלים ולכבודה של ארץ-ישראל ולכבודו של בית אבא – כל אחד שלו – ותכבדו את השבועה שנשבעתם תחת החופה: אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת אורי אריאל. השר יעקב מרגי, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אני לא יכול לסבול את כל ההתקפה הזאת על ש"ס.
היו"ר אורי מקלב:
השר יכול לענות במקרה הזה גם בשבילך.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ידידי חבר הכנסת אורי אריאל, אין ספק, שמענו נאום הזועק מנהמת לבך. שלא יצויר בדברי שאני הולך לענות לך, שיש בזה איזו קלות ראש או קלות דעת. אבל לאחרונה "גלי צה"ל" משדרים פרומואים לקראת חגיגות ה-60, והם משדרים קטע שאיווט ליברמן אומר לרזי ברקאי: אתה יודע מה אני אוהב אצלך, רזי? שאתה גם שואל וגם עונה. זה מה שעשית פה. שאלת וענית.
נחמן שי (קדימה):
אתה מוזמן ביום חמישי.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
חשבתי לחגוג, עד ההתבטאות האומללה של אחת השדרניות שם.
אתה מבין, חבר הכנסת אורי אריאל, לפני שאקרא את תגובתו המלומדת, המנומקת והקצרה של שר השיכון, אני אומר לך את דעתי. יש בינינו ויכוח לא פעם, על דרכי המחאה. אני אזכיר לך, כשבאו ותקפו אותנו למה לא רואים אתכם – בגירוש, בעקירה – בכפר-מימון, אמרנו, אנחנו מוחים בדרכנו אנו, תמחו אתם בדרככם אתם.
אתה שואל, למה לא שומעים אתכם. אני לא רוצה לחשוד בך שבגילך הצעיר אתה כבר לוקה בכל התסמינים עם השמות היפים שיש להם בתורת הרפואה. מחינו, זעקנו, הבאנו זאת על כל במה, דעתנו לא נוחה, לא היתה נוחה עם ההקפאה, עם ההכרזה של ראש הממשלה. דעתנו לא נוחה עם מה שקורה בירושלים, לא רק מהיום ולא רק עם תקופת ההקפאה. אני חולק עליכם, אפילו על ידידי חבר הכנסת אריה אלדד. ירושלים לא זקוקה ל-7,000 יחידות, היא זקוקה גם ל-50,000 יחידות.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
בשנה.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
לכן, רבותי, אנחנו נמצאים – שר השיכון נמצא בסיטואציה, שהיה לחץ מדיני קשה על ראש הממשלה. דעתי היתה שראש הממשלה לא היה צריך להיענות, ולא לבוא אפילו במחווה בכל מה שקשור לירושלים. אני שמח שלאחרונה שר השיכון – וכאן אני אגש לתגובה שלו ומייד אני אמשיך בשלי:
הממשלה הודיעה בהחלטת הקבינט על השהיית הבנייה לתקופה של עשרה חודשים במטרה לנסות לקדם תהליך מדיני בינינו לבין הפלסטינים, תוך ויתור חריג וחד-פעמי של ישראל במהלך שלא היה לו תקדים. במסגרת ההשהיה הותלתה גם בנייה של יחידות דיור שהיו להן היתרי בנייה ואשר לא הגיעו לשלב יסודות. ראש הממשלה הודיע כבר אז שלא תהיה הקפאה בירושלים והיתרי הבנייה שלה מעולם לא הותלו. רק בשבוע שעבר, במסגרת הגדלת היצע הקרקעות ובמטרה לאזן את הביקושים פורסמו מכרזים ל-4,000 יחידות דיור, ביניהם גם ברמות ובפסגת-זאב. המכרזים פורסמו בשקיפות מלאה באישור ראש הממשלה.
לגבי יהודה ושומרון מונחות על שולחנו של שר הביטחון בקשות לאישור פרסום המכרזים מתוקף סמכותו. ככל ששר הביטחון יאשר את הבקשות, משרד השיכון יצא מייד למכרזים.
אורי, אני באמת, כפי שאמרתי בתחילת דברי, הנושא רציני, אני יודע, זו לא אמירה, לא באת להתחשבן פוליטית, אם הייתי מרגיש שזה – ודאי שלא. אתה זועק. אבל אתה לא יכול לבוא ולומר, לא שומעים אתכם, אתם לא זועקים, מה עשתה לכם ירושלים. מה לעשות.
מעל הדוכן לא אגיד לך מה אמרתי בסוף הקדנציה הקודמת והזהרתי אותך, הזהרתי אותך ואמרתי לך, ראה הוזהרת, תשאיר את זה כחידה לפרוטוקול. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אורי מקלב:
מה אדוני מציע?
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
מאחר שזו ירושלים, היא חשובה לכולם, בין המתנגדים ובין התומכים, לאפשר דיון. זו דרכי תמיד כשאני על הדוכן, אני עושה זאת כדי שהשרים לא ייתנו לי להבא לענות בשמם.
היו"ר אורי מקלב:
איזו ועדה אתה מציע?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
ועדת כלכלה.
היו"ר אורי מקלב:
הצעות אחרות. בבקשה, חבר הכנסת טלב אלסאנע בהצעה אחרת.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אני מקבל מליאה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצדק היהודי – כי אנחנו עכשיו מדברים על הכול בהיבט ובפן היהודי – הוא מה ששלי שלי, ומה ששלך גם שלי. מה שלישראל הוא לישראל ומה שייך לפלסטינים הוא גם לישראל.
העניין הוא שלא רק אומרים שמנסים להגביל או להקפיא או למנוע מיהודים לבנות. אף אחד, לא הפלסטינים ולא ארצות-הברית לא מגבילה את הבנייה בתל-אביב או בנתניה. אלא מה? השטחים האלה אינם שייכים לריבונות של ישראל, אלה שטחים של העם הפלסטיני, כולל מזרח-ירושלים.
הגיע הזמן שהעולם יפסיק להתרפס בפני ישראל וממשלת נתניהו. הגיע הזמן שייגשו למועצת הביטחון, יקבלו החלטה מחייבת בהתאם לחוק הבין-לאומי ויגידו, שם אלה שטחים השייכים לעם אחר, אלה מולדת של עם אחר ושם אסור לבנות אפילו בית אחד. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, ש"ס היא היחידה שהתנגדה להקפאה. אני עונה לך, אורי אריאל, שאתה אומר לי, ליצן – אני לא ליצן. כששר השיכון ביום שישי הכריז על 600 – – –
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אני מבקש למחוק את הביטוי הזה מהפרוטוקול.
נסים זאב (ש"ס):
אני לא מתלוצץ, עניתי לך ברצינות ששר השיכון סוף-סוף הודיע על בנייה בירושלים של 650 יחידות דיור, אחרי הקפאה של עשרה חודשים. ראש הממשלה הבטיח ועושה, ברוך אומר ועושה. נכון, זה לא 10,000, אני מסכים אתך, זה לא 10,000, זה לא 60,000. אנחנו צריכים הרבה יותר.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
לא צריך – – –
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לכם, הגיע הזמן שנעשה ונשמע, נשמע את עצמנו, לא רק נשמיע. אנחנו יותר מדי מברברים, יותר מדי מדברים, יותר מדי מושכים אש. אנחנו צריכים לעשות.
בנושא שאמר טלב אלסאנע, הוא אומר, אנחנו כובשים, אנחנו ילידים. אולי אתה לא מכיר את ההיסטוריה, איזה פלסטינים היו ביהודה ושומרון? גזלו את אדמתנו. עם ישראל גלה מארצו, תלמד קצת היסטוריה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה.
נסים זאב (ש"ס):
אנחנו עם ישראל היינו בזמן השבטים. שבט יוסף, איפה היה. שבט בנימין? בית-המקדש – שבט בנימין היה שם. החריבו את ביתנו, הגלו את עם ישראל מארצו, ועכשיו הם טוענים שאנחנו כבשנו. אנחנו לקחנו את האדמות שלכם? תלמד קצת היסטוריה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה, חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אל תנסו לטשטש את כל ההיסטוריה שיש היום בבית-המקדש. ואדוני היושב-ראש, זה שממשלת ישראל הפקירה את הר-הבית בידי אותם מושחתים שהשחיתו והוציאו את כל ההיסטוריה שקיימת בהר-הבית וכל ההוכחות שלנו מבחינת הדברים שנמצאים שם, העתיקות – זה דבר שלא ייעשה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב.
נעבור להצבעה. מי שבעד הוא בעד דיון במליאה; מי שנגד הוא בעד דיון בוועדה, ועדת הכלכלה. אני חוזר ואומר, אדוני המציע, אורי אריאל – – –
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אני מסכים למליאה.
היו"ר אורי מקלב:
אנחנו אבל מציעים. מי שבעד הוא בעד מליאה, מי שנגד הוא בעד דיון בוועדה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
ועדה או הסרה.
היו"ר אורי מקלב:
אם כך, יש כאלה שגם לא רוצים ועדה ולא מליאה, נצביע פעמיים. מי שבעד, בעד דיון במליאה, מי שנגד הוא בעד הסרה מסדר-היום. המציעים – גם אברהם מיכאלי הוא מציע – נעשה שתי הצבעות, בהצבעה ראשונה מי שבעד הוא בעד דיון במליאה, מי שנגד הוא בעד הסרה. בבקשה.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה לכלול את הנושאים בסדר-היום – 11
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושאים בסדר-היום – אין
נמנעים – אין
ההצעה לכלול את הנושאים בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 11, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שההצעה לסדר-היום בנושא חידוש הבנייה בירושלים, וגם ההצעה של חבר הכנסת אורי אריאל, 3819, זו אותה הצעה שחיברנו ביחד, תידון במליאה.
אני מבין שחבר הכנסת אברהם מיכאלי מסתפק בהצבעה הזו ולא מציע ועדה?
אברהם מיכאלי (ש"ס):
מסתפק בזה.