קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום מלאות חמש שנים להתנתקות היו"ר גאלב מג'אדלה: אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: מלאות חמש שנים להתנתקות, הצעות מס' 3711, 3721 ו-3732. השר דניאל הרשקוביץ ישיב בשם ראש הממשלה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אריה אלדד. כבוד הפרופסור, בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, חמש שנים חלפו. אלו שהיו כאן זוכרים, זוכרים כל מה שהזהרנו ואמרנו וצעקנו; זוכרים גם את ההבטחות, ההצהרות, השקרים הגלויים והסמויים; זוכרים את "לכל מתיישב יש פתרון"; זוכרים את היד הכבדה של שרון שטפחה על המפה שעל מכסה המנוע ודרשה לבצע, לעשות בתוך ימים. העבודות תתבצענה בכל הכוח. זוכרים את הצהרות השקר של ראשי מערכת הביטחון, שהמצב הביטחוני ישתפר, שהמצב המדיני ישתפר, שאפשר יהיה לחסוך חטיבה, כסף, חיי אדם, שנתנתק מעזה, שאם יעזו לירות עלינו אפילו "קסאם" אחד מעזה – גם לנו יש תותחים, אמר לי ראש הממשלה. אל מי נבוא בטענות? אל אלו ששיקרו לנו ביודעין או אל אלה שבאמת ובתמים האמינו שאם נברח מעזה הטרור לא ירדוף אחרינו? אל מי שבאמת לא ידע שה"חמאס" ישתלט על הרצועה אחרי שנצא, שהטפטוף מתחת לפילדלפי, שהיה גם כשהיינו שם, יהפוך לזרם איתן של אלפי טילים ורקטות? אל מי נבוא בטענות? אל 59 חברי הכנסת שאישרו את הפשע והאיוולת הזאת מול 40 צדיקים פקוחי עיניים, או אל אלה שלא שאלו, שלא טרחו לבדוק לאשורו בציבור, בתקשורת, בכנסת, שלא שאלו את שרון איך, בשם איזה היגיון הוא חושב שזה יכול לעבוד, שלא תבעו ממנו בכל הכוח תשובה – מה גרם לו להפוך את עורו? שאלה ששום תשובה זולת "עומק העקירה כעומק החקירה" לא נתקבלה עליה עד היום. אל מי נבוא בטענות על הרשעות והאטימות והרשלנות ואוזלת היד שגרמו גם היום, חמש שנים לאחר גירוש אלפי האנשים מבתיהם, לא להיות עדיין ביישובי הקבע שלהם? הרי גם ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט מצא כבר קבעה: עוול נורא נגרם למגורשים, כי המדינה כשלה בטיפול בהם. דוח שכאילו הועתק מהעתירות שאנחנו הגשנו לפני האסון הזה בניסיון למצוא אוזן קשבת בבג"ץ, אבל גם שם היתה אטימות. אל מי נבוא בטענות? אל בג"ץ, שעיוות כל צדק והיגיון ומוסר ושכל ישר וקנה הבטחות ריקות מתוכן, ובשמן היה מוכן לפגוע באורח אנוש, בלתי הפיך, באלפי אנשים, לשם סיכוי הזוי, שהתנפץ כעבור חודשים אחדים? אולי רק אל עצמנו, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אולי רק אל עצמנו נוכל לבוא בטענות, שהצלחנו לחבר 250,000 איש, 500,000 ידיים, לשרשרת אנושית מגוש-קטיף לירושלים, אבל לא מצאנו די אצבעות באולם הזה למנוע את האסון לפני שהתרחש? אולי רק אל עצמנו, אדוני השר, כלקח לבאות? כי הרי מי שהצביע אז בעד תוכנית ההתנתקות, ובהם ראש הממשלה ושרים אחרים, גם היום מבטיחים לנו שתי מדינות לשני עמים. מדינה פלסטינית מפורזת מבטיחים לנו, ושוב, אין בנו די אנשים ששואלים: איך? למה? אדוני השר, ההתנתקות לא היתה טעות, היא היתה פשע. אבל יהיה פשע כפול לחזור עליה. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. כבוד השר, בבקשה. נא להשיב. שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנו נמצאים בחודש אב, מנחם אב, כפי שאנחנו מברכים, ימים של חשבון נפש בעקבות חורבן בית-המקדש לפני כאלפיים שנים, וימים של חשבון נפש לאומי בעקבות גירוש אלפי מתיישבים יקרים והריסת חבל ארץ שלם לפני חמש שנים, עם ביצוע תוכנית ההתנתקות על-ידי ממשלת ישראל. בתפקידי כיושב-ראש ועדת השרים לטיפול בתושבי גוש-קטיף וצפון השומרון אני נחשף יום-יום לסבלם הנורא של המתיישבים ולמצבם העגום שמדינת ישראל אחראית לו עם הגלייתם ממקומם. אני רוצה לצטט את דברי דוח ועדת החקירה הממלכתית, שקובעים: "הוועדה מצאה כי מדינת ישראל כשלה בטיפולה במפונים. חמש שנים לאחר הפינוי, ומבחן התוצאה חושף תמונה עגומה ביותר. רוב המפונים עדיין מתגוררים באתרי קרוונים זמניים, בנייתם של מרבית בתי הקבע טרם החלה. שיעור המובטלים מקרב המפונים כפול משיעור המובטלים באוכלוסייה הכללית. נמצא אפוא כי מלאכת שיקומם של המפונים רחוקה מסיומה". אינה דומה שמיעה לראייה, כי כאן הדברים הם קריאה מן הכתב. דברי חברי ועדת החקירה, כפי שמופיעים בעמוד 466 בדוח, כתובים שחור על גבי לבן, אבל מי שיוצא לשטח ורואה את הדברים בעיניו – אינו יכול שלבו לא ייחמץ. לצערי הרב, הנתונים מלמדים שגם חמש שנים אחרי ההתנתקות עדיין המצב מעורר שאלות קשות: היכן מדינת ישראל, שידעה לעקור ולהרוס בחמישה ימים ולא יודעת לתקן בחמש שנים? לעניות דעתי, התשובה היא פשוטה. התנועה הציונית היא תנועה מיישבת, תנועה בונה, ולא תנועה עוקרת. במיוחד נדגיש שברמה המשפחתית-קהילתית 157 משפחות בלבד נכנסו לביתן החדש, שזה כ-9% ממשפחות גוש קטיף, ו-85% מתושבי הגוש נשארו לגור במסגרת קהילתית ומתגוררים ב-18 אתרים זמניים. מיום כינונה של ממשלה זו, אשר לא היתה שותפה לדבר העקירה אך לקחה על עצמה את דבר התיקון והבנייה, החלו דברים להשתנות. עדיין אין בכך די, ועדיין לא הגענו לתיקון שלם, אך במסגרת ועדת השרים בראשותי ובמסגרת הממשלה הבאנו לעשרות תיקונים בנושאים השונים. עם הפנים לעתיד – מיום פרסום הדוח הסופי של ועדת החקירה החלנו בסדרה של מפגשים וקיימנו שני דיונים בוועדת השרים בראשותי, שבהם קיבלנו החלטה חשובה: לאמץ את הדוח ככתבו וכלשונו, על כל מרכיביו. כמו כן, החלטנו להורות למנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר אייל גבאי, ולמנהל מינהלת "תנופה", מר בנצי ליברמן, בשיתוף כל הגורמים המקצועיים, להכין בתוך שלושה חודשים תוכנית עבודה מפורטת ליישום החלטות הדוח, תוך שיתוף פעולה מלא עם המתיישבים. אנו, בוועדת השרים, מתכנסים בעוד כחודש ימים למעקב ולבחינת התוכנית, אשר אמורה לתת מענה על מירב הבעיות, ולהביא לכך שעד סוף שנת 2011 כל המתיישבים יהיו בבתיהם החדשים. זו משימה גדולה מאוד. היו"ר גאלב מג'אדלה: בעזרת השם. שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ: בעזרת השם. אני קורא מעל במה זו לכל אישי הציבור מכל סיעות הבית, לכל מנהלי המשרדים השונים ולפקידות הבכירה במדינת ישראל לפשט הליכים, לבוא עם לב רחב ויד נדיבה לקראת המתיישבים החלוצים, אשר נתנו הכול למען המדינה, ועל לא עוול בכפם הוצאו ונושלו מבתיהם ורכושם, ולעזור להם לבנות את ביתם מחדש. לעולם לא נוכל לתקן את העוול במלואו. לא נוכל גם להביא מרפא למחשבות ולרגשות. אך לפחות נוכל, כחברה וכמדינה מתוקנת, להשיב את כבודם של אנשי גוש-קטיף ולבנות את בתיהם מחדש בזמן המהיר ביותר שניתן – שוב, באמת בעזרת השם, ובהרבה עזרת השם. אולי זה יהיה תיקון מעט לימי החורבן שבהם אנו נמצאים, להרבות אהבה וקרבה בין כל חלקי העם בישראל. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. מה אדוני מציע? אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אני אשמח אם יהיה דיון במליאה, כדי שבסיכומו תהיה הודעת סיכום מטעם הכנסת. יעקב אדרי (קדימה): זה לא דיון במליאה, אריה? אריה אלדד (האיחוד הלאומי): בדיון במליאה משתתפים כל החברים שרוצים להירשם. דיון במליאה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. הצעה אחרת – בבקשה, אדוני. שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ: אני מציע להעביר לוועדה. היו"ר גאלב מג'אדלה: להעביר לוועדה? איזו ועדה? שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ: ועדת הכנסת תחליט. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. הצעות אחרות. חבר הכנסת פלסנר. יוחנן פלסנר (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הקשבתי גם לדברי השר וגם לדברי חבר הכנסת המציע. אני חושב שהגיע הזמן להגיד את האמת לציבור ופעם אחת להפסיק להאכיל את כולם בכל הטענות הלא-מבוססות והלא-נכונות ביחס לתוכנית ההתנתקות. ה"חמאס" לא עלה כתוצאה מההתנתקות. ה"חמאס" עלה כתוצאה מהעובדה שנתנו לו להשתתף בבחירות. גם אם לא היתה התנתקות ה"חמאס" היה מנצח. הטילים לא נורו כתוצאה מההתנתקות, כי הטילים נורו גם לפני ההתנתקות. שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו: אדוני היושב-ראש, מה הפרוצדורה? יוחנן פלסנר (קדימה): חבר הכנסת דיבר על כך, לא אתה, אדוני השר. היו"ר גאלב מג'אדלה: הצעה אחרת. בבקשה, אדוני. יוחנן פלסנר (קדימה): ולגבי העובדה שאומרים: התנתקנו וזה לא עזר, אני רוצה להגיד, היתה תועלת בין-לאומית נרחבת לתוכנית ההתנתקות, ששמה את ישראל לא בצד של הסרבנים אלא בצד השני, והגיבוי הגדול שקיבלנו גם במלחמת לבנון השנייה וגם ב"עופרת יצוקה" במידה רבה קשור למפנה שחל בעקבות תוכנית ההתנתקות. הנקודה האחרונה – בנושא המפונים. אני הייתי בין היחידים שהתנגדו לאותה ועדת חקירה ממלכתית, כי אמרתי: במקום לטפל במפונים עכשיו אנחנו נעסוק – כל אחד יגן על עצמו בוועדות חקירה כאלה ואחרות. הטעות הגדולה בטיפול במפונים לא היתה היעדר רצון של הממשלה, היעדר רצון של הביורוקרטיה, אלא – ובכך אני מסיים, אדוני השר – העובדה שהשאירו בחוק יישום ההתנתקות פתח שהשאיר את האופציה למשאים-ומתנים אין-סופיים, עם כל קבוצה, קטנה ככל שתהיה, של מתיישבים. לכן, כל מי שמסיק את המסקנות על סמך טיעונים לא נכונים ולא מבוססים, מסיק מסקנות שגויות מההתנתקות ומהתועלת שלה למדינת ישראל. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חבר הכנסת בן-סימון, בבקשה. נא להקפיד על הזמן אריה אלדד (האיחוד הלאומי): נדמה לי שמיצינו את האפשרויות להצעה נוספת על-פי התקנון, כי יש מציע אחד. השר הציע ועדה, אני הצעתי מליאה. היו"ר גאלב מג'אדלה: אתה צודק. היות שלא שמנו לב, הבטחנו לכל אחד מהם, נאלצנו לכבד את ההבטחה שלנו. אם כי אתה צודק, התקנון – הצעה אחת. בבקשה, אדוני. דניאל בן-סימון (העבודה): אדוני היושב-ראש, אומנם אנחנו לפני ט' באב, אבל אי-אפשר לציין את אחד האירועים המשמעותיים שהיו בעשור האחרון באווירה – כאילו אנחנו באווירה של אבל, וחפויי ראש עולים שני אנשים ומדברים על ההתנתקות כעל אקט של פשע, כאקט שנעשה כקומבינה כדי לברוח מחקירה כספית. אני אומר לכם, יש לקח אחד, השר עוזי לנדאו, שאני לומד מההתנתקות לפני חמש שנים ומהיציאה מלבנון לפני עשר שנים, וזה שאי-אפשר לצאת כאילו אתה לבד בשטח. זאת אומרת, החד-צדדיות, חבר הכנסת אלדד, היא הלקח שלי מהיציאה מלבנון ומההתנתקות. הלוואי שהיו עושים את זה אחרת. יכול להיות שהיינו מציינים את זה – – – אריה אלדד (האיחוד הלאומי): כמו באוסלו. דניאל בן-סימון (העבודה): יש תהום אידיאולוגית בינינו. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): כמו באוסלו אתה רוצה. דניאל בן-סימון (העבודה): אבל לגבי המעשה – זה גולת הכותרת של ממשלת אריאל שרון. חבל שזה הסתיים כמו שזה הסתיים. הלקח הוא: It takes two to tango. צריך כנראה פרטנר כדי לעשות אירועים כאלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. כבוד חבר הכנסת אלדד, אתה מציע מליאה או אתה מצטרף לוועדה? אריה אלדד (האיחוד הלאומי): מליאה. אין ועדה שתדון בזה. דנו בזה כל הוועדות של הכנסת אבל לא היה דיון מסכם במליאה. היו"ר גאלב מג'אדלה: כי כבוד השר הציע ועדה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): כבוד השר, כבודו במקומו מונח. היו"ר גאלב מג'אדלה: אנחנו הולכים להצבעה, אדוני. מי שמציע מליאה – בעד, מי שמציע ועדה, לפי הצעת השר – נגד. שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ: אני מוכן למליאה. יעקב אדרי (קדימה): בסדר, אז יש הסכמה למליאה. היו"ר גאלב מג'אדלה: אז זה עובר למליאה. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 7 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: אז שבעה בעד, וזה הולך למליאה. נגד – אין, ונמנעים – אין. תודה רבה.