קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
קביעת מקום תחנת קבלת הגז מקידוח "תמר"
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אנחנו עוברים לנושא: קביעת מיקום תחנת קבלת הגז מקידוח "תמר". כבוד שר התשתיות הלאומיות, חבר הכנסת ד"ר עוזי לנדאו, ישיב על הצעות לסדר-היום שמספרן 3667, 3671, 3685 ו-3706 . המציע הראשון, חבר הכנסת יעקב אדרי, בבקשה.
יעקב אדרי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, מובן שאני רוצה קודם כול להודות לחברי ששותפים אתי לדרך בנושא הזה, לחבר הכנסת דב חנין ולחבר הכנסת יוחנן פלסנר. אנחנו פועלים יחד בנושא הזה, וכמובן – גם חבר הכנסת מיכאלי וחבר הכנסת איתן כבל שנמצא אתנו, שגם הם חתמו על ההצעה לסדר-היום.
אני רוצה כבר בראשית דברי, אדוני השר, לומר שאנחנו – אני מאמין שאני אומר את זה על דעת כולם – מברכים על כל גילויי הגז במדינת ישראל. אני חושב שכולנו צריכים לשמוח על כל גילוי של החברות השונות, של מדינת ישראל, של משרד התשתיות. כולנו באמת שמחים, זה עושה טוב לכולנו, והצלחתם היא הצלחתה של מדינת ישראל. אני באמת מקווה, מאמין ומתפלל שנגלה ויהיו עוד הרבה מאוד תגליות, ומדינת ישראל תיהנה מזה, וזה מה שחשוב.
מובן שכאשר יש הרבה גילויים – וטוב שיש, ואני עוד פעם אומר את זה – חשוב מאוד להיערך נכון, ויש לי הרגשה שאנחנו לא נערכנו נכון בכל הנושא הזה של הגילויים. אני חושב שכבר ידוע זה כמה חודשים, אולי אפילו יותר, שיש גילויים. היו קודם כול בדרום, שם נערכו לא רע באשדוד, אבל כמובן, כאשר היו הגילויים בצפון, היה צריך מייד להתחיל ולראות איך נערכים נכון. אני חושב שהיו צריכים לעשות את הבדיקות מראש, מייד, ולא לעשות כמה דברים מאוד מוזרים, ותוך כדי בדיקה יחד עם חברי ראינו כמה דברים מאוד לא מכובדים ולא נכונים.
הבדיקות לגבי מיקום התחנה חייבות להתבצע, אדוני השר, על-ידי גורם מקצועי בלתי תלוי. אני יודע שהדבר נעשה בהתאם לחוקי המועצה הארצית לתכנון, אז זה חל על היזם, אבל במקרה הזה ברור שהיזם מוטה, הוא רוצה במקום מסוים. יותר מזה, במקרה הזה של "תמר" מותר לי להגיד שהמקום כבר נקבע מראש. איך ידענו? מאוד פשוט, אדוני היושב-ראש, החברה הלכה ועשתה כבר הסכם עם קיבוץ על אופציה לגבי קרקע.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
אני לא שומע.
יעקב אדרי (קדימה):
אני אומר שבמקרה הזה היה דבר שלא מקובל, שהמקום נקבע מראש. אדוני השר, אני בטוח שאתה יודע את המקרה של מעיין-צבי, שכבר מכרו אופציה של הקרקע, אגב בלי אישור של המינהל, שלא על-פי חוק, והם אפשרו לחברת הגז, אמרו להם: פה יש לכם כמה דונמים, 150 דונם; אולי אני לא מדייק במספר הדונמים. ראינו את ההסכם, ההסכם מונח בוועדת הפנים. זה דבר שלא צריך להיעשות. עוד לפני הבדיקות, כבר החברה היתה נעולה במקום, וכמובן, הם ניסו לווסת את כולם לאותו מקום. זה דבר שהוא לא נכון, זה לא מקובל. ואני שמחתי לשמוע מהשר שהוא אמר: באזור הזה – זה גם עלי לא מקובל.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אתה מתכוון לחוף דור?
יעקב אדרי (קדימה):
כן, במעיין-צבי למטה, בחוף דור בהמשך. היה מסמך שבו הם מכרו את האופציה ל"נובל אנרג'י". מכרו. הבאנו את ההסכם, שמנו אותו על השולחן. אגב, הם לא מתכחשים לזה, הם אמרו שזו אופציה לכל מקרה על מנת להיערך. בסדר, אבל אני חושב שזה לא נכון לעשות את כך, וכדאי שבנושאים כאלה כבדים – ורבותי, שמענו סקירות של אנשי מקצוע – שתהיה יותר מחוות דעת אחת. זה דבר נכון. אם היינו נערכים מהר מאוד ובאים עם שתי חוות דעת, אולי אפילו שלוש – מה לעשות, אלה פרויקטים אדירים, ויכול להיות שיהיו עוד פרויקטים כאלה, והנושאים הם מאוד מאוד מורכבים. אני חושב שטוב היה להסתמך על יותר מחוות דעת אחת. ושוב אני רוצה לחזור לעניין הזה. לא היה קורה כלום אם משרד התשתיות – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
כבוד השר לשעבר, נא לסיים, בבקשה. שלוש דקות עברו.
יעקב אדרי (קדימה):
עברו שלוש דקות?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
עברו. הנה, תסתכל. אתן לך עוד דקה.
יעקב אדרי (קדימה):
אני חושב שאם משרד התשתיות היה נותן לאנשי המקצוע שלו, מטעמו, להוציא חוות דעת, יכול להיות שהעסק היה נראה אחרת. וכמובן, חשוב שהמיקום יהיה – אני יודע שבכל מקום יגידו: לא אצלי, אצל השכן. וזה נכון, אני מקבל את מה שהשר אמר לי בשיחות פרטיות. אבל בהחלט צריך לראות איפה האופציה הכי פחות גרועה. אני מאוד מקווה שהמקום ייקבע – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
הכוונה לחוף, על הקרקע, או במים?
יעקב אדרי (קדימה):
יש אפשרות שלא נבדקה. עכשיו צריכים אולי לבדוק את הנושא של – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
כי טוענים אנשי מקצוע שבמים הנזק הוא קטן הרבה יותר.
יעקב אדרי (קדימה):
נכון. יש נושא שצריך לבדוק – של אסדה ימית. אני מאוד מקווה שיעשו את זה כמה שיותר מהר. הזמן חשוב לכולנו. חייבים לעשות את זה.
אני קורא בכל מקרה למועצה הארצית שימצו את הנושא, יעשו בדיקות יסודיות, ומהר, כי באמת עניין הזמן חשוב לכולנו. זה גז שנותן הכנסות למדינה. יחד עם זאת, צריך שזה יהיה בפיקוח מלא, עם כל אנשי המקצוע, ושוב – לא מטעם, אלא אנשים של משרדי הממשלה השונים.
הבקשה שלי, אדוני היושב-ראש, היא שוועדת הפנים תמשיך לעקוב אחרי הנושא, גם על-פי החלטה שהיתה בוועדת הפנים. אני מאוד אודה לשר אם באמת יאפשר לוועדת הפנים להמשיך יחד אתך לעקוב ולעשות כמה שיותר מהר בנושא הזה, שהוא חשוב לכולנו. תודה רבה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה לכבוד השר לשעבר. ועדת הפנים לא יכולה להמשיך לעקוב יחד עם השר, כי יש הפרדת רשויות.
יעקב אדרי (קדימה):
בסדר. השר בתמונה, מלא.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
ועדת הפנים תעקוב מטעם הכנסת, וכבוד השר – מטעם הרשות המבצעת.
יעקב אדרי (קדימה):
השר בתמונה, מלא, וזה חשוב.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
כבוד חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה להמשיך את דבריו של חברי חבר הכנסת יעקב אדרי ולומר שנקודת ההתחלה שלנו היא משהו מאוד טוב שקרה לנו, ואנחנו כולנו שמחים על כך. מצבורי הגז שהתגלו מול חופי ישראל הם פתרון להרבה מאוד שאלות שהטרידו אותנו. אנחנו יכולים בהחלט להתקדם לכיוון של עצמאות אנרגטית. יש לדברים משמעות כלכלית גדולה, יש להם משמעות חברתית גדולה.
אבל התגלית הזאת מחייבת את כולנו להחלטות. זה לא משהו שיכול לעבור בלי דיון, בלי חשיבה ובלי תכנון מאוד רציני. ההחלטות שעומדות בפנינו הן החלטות כבדות משקל.
יש החלטות כלכליות-חברתיות. אני כבר העליתי מעל דוכן הכנסת – וזה נושא שימשיך להעסיק אותנו גם בתקופה הקרובה – את שאלת חלוקת ההכנסות, אם מתמלוגים, אם ממסים, אם בערוצים אחרים, בין הזכיינים לבין הציבור הישראלי, שבסופו של דבר צריך להיות זה שנהנה ממה שאנחנו פה גילינו.
השאלה האחרת היא השאלה הסביבתית, הבטיחותית. זו שאלה שנדונה גם בוועדת הפנים, שאלה שהעסיקה גם את הוועדה המשותפת לבריאות וסביבה של הכנסת, ושאלה שסביבה התעורר מאבק מרשים של ציבור גדול של תושבים באזור חוף הכרמל. בעקבות אותו מאבק, אדוני השר, אנחנו פה בכנסת, 62 חברי הכנסת, חתמנו על מכתב יוצא דופן.
יעקב אדרי (קדימה):
64.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
65.
דב חנין (חד"ש):
אם הצטרפו עוד, אני שמח כמובן לשמוע. מתקנים אותי ואומרים שזה הגיע ל-65. אני שמח. בעזרתם של חברי חברי הכנסת יעקב אדרי ויוחנן פלסנר אני התגייסתי למלאכה הזאת, ופנינו אל המועצה הארצית לתכנון ובנייה בבקשה לבחון לעומקה את החלופה הימית, את החלופה של אסדה בים, שתבצע את עיקר הטיפול בגז שמגיע מהתגליות החדשות. פתרון כזה קיים בעולם, פתרון כזה מצליח בעולם. אנחנו שומעים שזה אולי ייקח קצת יותר זמן, זה בוודאי ידרוש קצת יותר כסף, אבל כסף יש פה הרבה. יש פה הרבה כסף, גם לזכיינים וגם למדינה, ואת הכסף הזה צריך קודם כול להשקיע בפתרון שיהיה בטוח, נכון, סביבתי, לא פוגע בנוף ולא פוגע בחיים ובבריאות של התושבים באזור.
אני שמח שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה נענתה לפנייה הזאת והחליטה להוסיף את חלופת האסדה בים לרשימת החלופות שצריכות להיבדק. אדוני השר, זה נושא שמחייב מעורבות גם של הממשלה ובוודאי גם שלך אישית. אנחנו בוודאי רוצים שהבדיקה תהיה מהירה. אין שום אינטרס לעכב פה שום דבר. אנחנו רוצים בדיקה אובייקטיבית, מעמיקה, רצינית, מקצועית, של כל החלופות, בדיקה אמיתית של החלופה הימית, ואני מקווה שבסופו של דבר הפתרון שיימצא לא יגלגל את זה מאוכלוסייה אחת לאוכלוסייה אחרת ומחוף הכרמל לחוף עכו או לחוף אשדוד, כי לא זה העניין. הרי כל האנשים בכל החופים הם אנשים שיקרים לנו; בטיחותם, בריאותם, סביבתם חשובות לנו. השאלה היא למצוא את הפתרון הנכון, שאולי יעלה יותר, אבל יהיה נכון יותר מבחינת סביבה, מבחינת בריאות, מבחינת החיים, מבחינת העתיד. תודה רבה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
עם מינימום נזקים.
דב חנין (חד"ש):
בעיקר מינימום נזקים.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה לאדוני. חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה. לזכות אדוני שלוש דקות.
איתן כבל (העבודה):
זה שאנחנו מאותה סיעה לא יעזור לנו?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
זה ישתלם בסוף.
איתן כבל (העבודה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, כפי שפתח חברי יעקב אדרי, אכן, שיהיה ברור כאן, אנחנו, כמו כל עם ישראל, שמחים על כל גילויי הגז, והלוואי שמדינת ישראל תמצא – בוא נאמר כך, שהבעיה הגדולה שלה תהיה איך להתמודד אחר כך עם העושר הגדול הזה, כדי שלא יקרה לנו מה שקרה בנורבגיה או בכל מיני מדינות כאלה, שאחר כך – – –
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
– – –
איתן כבל (העבודה):
כן, נורבגיה יחסית הצליחה להתמודד עם זה.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
הצליחה נהדר להתמודד עם זה.
איתן כבל (העבודה):
כן.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
הלוואי – – –
איתן כבל (העבודה):
קראתי באיזה מקום – בואו נגיד, הלוואי שנגיע למצב הזה. יחד עם זאת, חשוב, ואני רוצה – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אתה מתכוון לומר את צרתם של העשירים.
איתן כבל (העבודה):
כן. אבל אתה יודע, גם העשירים מתמוטטים. אני לא רוצה שנגיע למצב הזה.
אבל לגופו של עניין, אדוני השר, אני הייתי שותף כמעט בכל הדיונים ובכל המהלכים שהובילו החברים, הן בשדולה – דב, והן יעקב, גם כתושב האזור. מה שהטריד אותי יותר מכול, אני רוצה שתדע: קודם כול יש חוסר אמון מן המדרגה העליונה. זה דבר שאי-אפשר להתעלם ממנו. בוקר אחד מתעורר תושב ושומע שהולכים להקים לידו מפלצת. יכול להיות שאמרתי שבסופו של עניין כל אחד יתווכח ויריב, וירצה שזה לא רק יהיה בשכונה שלו – שזה יהיה בחצר שלו, כי זה כל כך נהדר. אבל בסופו של עניין כולנו יודעים מה המשמעויות של גז, מה המשמעויות של כל הדברים האלה. בוקר אחד אתה מתעורר ואומרים לך שהולכת לקום לידך מפלצת אדירה, אף אחד לא הודיע לך. אדוני השר לנדאו, אתה יודע את זה – כשדברים נעשים מאחורי הגב, גם אם הם הדברים הכי נכונים, הכי ראויים, הכי מתאימים, הם כבר לא שווים כלום. אנחנו אנשי ציבור, אתה ראש עיר לשעבר, יעקב ידידי, ואתה יודע מה המשמעויות של הדברים האלה. לנו יש נטייה, לחלק מאתנו, הפוליטיקאים, לעשות את הדברים במחשכים, מתוך מחשבה שאולי יצליחו להעביר את זה, ותמיד קורה ההיפך – הפתיחות של העולם רק עושה את הדברים הרבה יותר בעייתיים. זה צד אחד.
צד שני – אני אומר לעצמי, הרי לא כל יום הולכים להקים פרויקט כזה. הנחת העבודה של כל אזרח במדינת ישראל, שכשאומרים לו: נבדקו כל החלופות – נבדקו כל החלופות, אני מניח שכל מי שעוסקים בעניין הזה הם אנשים חכמים ונבונים. את חלקם אני מכיר. ומי שיושב בוועדות התכנון והבנייה – הנחת העבודה היא שאלה אנשים שעושים את עבודתם. אם יש משהו שהיה ברור כל כך מלכתחילה, אני מפרגן לנו, חברי השדולה, לחברי ועדת הפנים, על כך שהזעקה שהקמנו לצדם של התושבים באמת גרמה לכך שהוועדה החליטה לקיים דיון חוזר בתהליך. אבל אני אומר, ממה נפשך? הרי הייתי מצפה שזה ייבדק מלכתחילה, כי יש כל כך הרבה דברים, אדוני השר, שהם לא רק בתחום טיפולך. הרי אתה נכנסת לפני שנה ורבע, אף אחד לא מבקש שתישא על גבך עכשיו את כל מה שהיה לאורך שנים במשרד. אבל עם זאת, הנחת העבודה שלי, שתמיד אני אומר, שזה רק מעצים את הבעיה של האזרח במערכת היחסים שלו עם השלטון אם אומרים לו: בסדר, נלך לבדוק, אולי יש כמה דברים שלא נבדקו לעומקם.
זה מזכיר לי – ואני מסיים, אדוני השר – דבר קטן. בסוף כל אחד קרוב לעצמו. בשכונה שבה ההורים שלי גרים, לפני למעלה מעשור באו ממשרד התשתיות, אמרו: צריך להקים מכון ביוב. אמרו להם: אתם לא – – –
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
היכן?
איתן כבל (העבודה):
בראש-העין, ברחוב הירקון, על-יד רחוב הרכבת. אמרו להם: תשמעו, עוד לא היה דבר כזה. זאת אומרת, בבית, במטבח, כשיש הריחות של התבשילים, זה לא מריח יותר טוב מאשר כשהמכון יפעל. הביאו מומחים, אתם מכירים את זה, מסמכים, ועדות ודיונים. לא אספר לך אפילו מה המציאות, לא מומחים ולא סיפורים. בסופו של עניין זה מסריח, כי זה מכון ביוב, ואף אחד לא רוצה שמכון הביוב יהיה על-יד הבית שלו. אז אולי זה יכול לפעול בגרמניה, או במדינה אחרת, אבל בישראל, כשבסופו של עניין מקצצים את התקציב באמצע, זה מה שמקבלים. תודה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה לאדוני. כבוד השר – אחרי דבריו של חבר הכנסת איתן כבל, אני חייב לומר – עדיין, אדוני השר, יש חבר הכנסת מיכאלי. אבל אחרי דבריו של חבר הכנסת איתן כבל, אני רוצה לשתף אותך במשהו למען גילוי נאות. אני כל בוקר בשעה 05:30, 05:45, הולך על חוף שדות-ים, זה הרבה שנים. אני רוצה להעביר לך את התחושה של הפניקה של האנשים שהולכים שם כל בוקר. כי התחילו להפחיד אותם שעכשיו עובר לשדות-ים, וכבר היו שלוש-ארבע הפגנות בימי שישי. אנשים מבוגרים, חלקם הגדול עברו את גיל 70, ממש מרגישים, חשים, מתנהגים בפניקה.
אני מזמין את כבוד חבר הכנסת מיכאלי. בבקשה. חבר הכנסת מקלב, אני מודה לך על שהגעת בזמן.
היו"ר אורי מקלב:
בבקשה, אדוני, אתה יכול להתחיל.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
חברי היושב-ראש היוצא והיושב-ראש הנכנס, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ראשית כול, באמת הגענו לימות המשיח שהכנסת דנה בנושא, וצריך להודות לבורא עולם על כך שזיכה אותנו בהמצאה או בגילוי שהרבה מאוד שנים מדינת ישראל ציפתה לו, וסוף-סוף יש דברים – – –
היו"ר אורי מקלב:
מתנות שמים.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
מתנות שמים. הרבה פעמים הקדוש-ברוך-הוא שולח לנו דברים טובים, וצריך לדעת גם איך להתמודד אתם. לא כל דבר טוב בני-אדם יודעים גם להתמודד מולו, וזה קרה לעם ישראל במשך הדורות. הרבה מאוד מתנות שעם ישראל קיבל, לא תמיד ידעו להעריך אותן, ובמקום להודות לקדוש-ברוך-הוא, באו לכפירה בצורה כזאת או אחרת; וחלילה, חלילה שזה יקרה לנו.
אני חושב, אדוני השר, שזכית באמת בתקופה שלך להתמודד עם סוגיה חשובה מאוד, סוגיה שהיא לא פשוטה, כפי שהציגו פה חברי במליאה. אדוני השר, היה דיון מאוד פורה ומעניין בוועדת הפנים, שחברי, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אזולאי, כבר יזם, באמצעות החברים שדיברו פה – גם דב חנין וגם יעקב אדרי וגם איתן כבל – והשתתפו שם. באמת טוב שהתחלתם כבר לדון בסוגיה הזאת, לפני שהמועצה הארצית אפילו ישבה ועוד לפני שהחלטות התקבלו.
אדוני השר, אני חושב שבאמת אתה, בחוכמתך הרבה, אנחנו מעריכים את הכשרון שלך, אתה צריך להוביל פה מהלך שאולי – אי-אפשר לבוא אליך בטענות למה עד עכשיו זה לא נעשה – אבל מהלך שיהיה חכם, בהתחשב באמת גם בעושר הגדול שקיבלנו, אבל בנסיבות שהיום, כפי שחברי הכנסת דיברו פה, התושבים ברשויות שהופיעו בוועדת הפנים, ושלחו לנו באמת מכתבים, הם חרדים. חבר הכנסת כבל הזכיר את זה קודם, שיש איזו בעיה של חוסר אמינות כלפי הרשות, כלפי המדינה, כאילו שהמדינה באה לעשות משהו נגדם.
אני יודע שבוודאי למדינה אין כוונה כזאת, והמדינה, בשקיפות שלה, או בהצגת החלופות – המנכ"ל של המשרד, אדוני השר, באמת תיאר בוועדת הפנים כ-25 חלופות שנבחנו לפני שבאו והציעו מקום כזה או אחר. אני יודע שלמשרד אין כוונה בוודאי לבוא ולשלוף פתרון בשביל לצאת ידי חובה, או בגלל לחץ הזמן. אני הבנתי שיש לחץ זמן, ואי-אפשר למשוך פה את ההחלטה למשך עשור, כי אני מבין שהמאגרים הקיימים הם כבר כמעט לקראת הגמר שלהם, והמאגר החדש שהתגלה אמור להיכנס לשימוש בצורה כזאת או אחרת כדי שמדינת ישראל והעם היושב בציון ייהנו בצורה חיובית מאותה תגלית חשובה.
לכן, אדוני השר, אני באמת חושב שאנחנו ככנסת וכנציגי הציבור, כנציגי אותן רשויות, כנציגי אותו ציבור שהיה מוטרד לשמוע מהמשרד שלך – צריכים החלטת ממשלה שתתקבל בצורה כזאת שנוכל לבוא ולגבות אותך ככנסת, שחלילה לא ניכנס פה לאיזו טעות, כשהטעות הזאת בסוף עלולה לגרור טענות כאלה או אחרות כלפיך, או כלפי המשרד, שקיבל משהו בצורה חפוזה, או גרם לנזק שהוא אולי לפעמים בלתי הפיך.
לכן, אנחנו גם מברכים אותך על ההחלטה שבסוף אתה תצטרך לגבות ולקבל אותה יחד עם המועצה הארצית, וגם שההחלטה שתקבל יחד עם כל הגורמים הנוגעים בדבר תביא בסוף תועלת אמיתית לעם ישראל.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאלי. בבקשה, אדוני השר, אנחנו מצפים לדברי תשובתך בנדון. במקרה הזה לא נראה לי שיש הצעה אחרת, כולם כבר הציעו, כל הנוכחים פה. ככה נוכל לעבור מייד אחרי זה לסיכום.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אתחיל מהסוף, אולי לפני שאגע בחלק מן ההערות שכמה מחברי הכנסת העלו. כידוע, המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לבחון את חלופת הקמת אסדה בים לטיפול בגז הטבעי שהתגלה ב"תמר" ו"דלית", ולבדוק גם חלופת מיקום למתקנים באזור "פרוטרום". משרד התשתיות הלאומיות נערך לבחון את החלופה הימית ואת חלופת "פרוטרום" בהתאם להחלטה. אנחנו לא הצבענו בעד ההחלטה, הצבענו נגדה. חשבנו שהחלטה אחרת נכונה יותר. אבל זאת החלטת המועצה ואותה נקיים, כרוחה וכלשונה.
חבר הכנסת אדרי, כל הדברים, כפי שאמרת, נעשו על-פי החוק, לפי הנחיות המועצה לתכנון, ולא הסתפקנו רק במומחה של היזם. מומחה שלנו, בנפרד, הגיש את חוות הדעת שלו, ועל סמך חוות הדעת הזאת, מול החומר הנוסף שהיה בידינו, אנחנו הגענו למסקנה. אני חושב שההחלטה שלנו היתה נכונה, כלומר, ההצעה שלנו היתה נכונה.
נדמה לי שאולי הקושי הגדול שיש לנו היום כמערכת פוליטית בארץ – איך אמר את זה חבר הכנסת כבל? חוסר אמון ממדרגה ראשונה; חוסר אמון ממדרגה ראשונה של הציבור בכל מה שנוגע או נגוע בפוליטיקה. זה לא רק באנשי משרד התשתיות או באנשי המועצה הארצית לתכנון שיושבים ומקבלים החלטה, זה גם בנו. אלא שהיום אותם 63 חברי הכנסת שהיו חתומים על העצומה – אני מעריך את רגישותם, כל אחד חתם על העצומה כי הוא חשב שהוא עושה משהו נכון – גם כאשר נושאים הקשורים יובאו לשיפוט, הציבור יגידו עליהם, כמו עלי: מושחתים, נמאסתם. אנחנו היום באחת מנקודות השפל של המערכת הפוליטית הישראלית. לצערי, אנחנו עלולים להידחק לעתים לנקודות שבגלל זה נקבל החלטות לא נכונות, בגלל לחץ של הציבור במקומות שבהם אנחנו צריכים לעמוד בפני הלחץ ולהסביר היכן הטעות.
חבר הכנסת חנין, אמרת שהפתרון של אסדה בים אולי יעלה יותר, אבל יהיה בטוח יותר, יהיה בריאותי יותר, יהיה סביבתי יותר. אני חושב שכל הקריטריונים האלה חיוניים לכל פתרון אחר שיהיה, גם ביבשה. לא לשכוח, גם כאשר תהיה אסדה בים, בסוף יהיה איזה מתקן ביבשה, אולי קטן יותר, שיצטרך לקלוט את הגז הזה ולהוביל אותו הלאה. ולכן, מתקן על היבשה יהיה. ומכל מקום, לא נימלט מן המצב שבחופי מדינת ישראל, המצטמצמים והולכים, אנחנו נצטרך לקבל החלטות שבכל מקרה יהיו קשות. כל הדילמה של מדינה מתפתחת והולכת שאיכות החיים בה עולה ורמת החיים בה עולה זה איך אתה עושה את הדברים האלה עם פגיעה עד כמה שאפשר קטנה במשאבי טבע, בסביבה, להשתמש בכמה שפחות אנרגיה. זה לא סיפור שהוא פשוט, אפשר גם לטעות, והדילמות כאן הן קשות.
אני אולי רק אומר איזו בעיה עלולה כרגע להיווצר, ונצטרך לראות איך אנחנו מתגברים עליה, כאשר הצורך לבחון את עניין האסדה בים יעכב את הטיפול שלנו בכל הנושא לפחות בשנה, אפשר בשנתיים. כאן אתה עלול להיקלע למצב שבו בפער הזמן שבין הידלדלות הגז ב"ים תטיס" ועד שנוכל להזרים מחדש גז מ"תמר" – יהיה פער זמן שלא יהיה לך גז. מאיפה תביא אותו?
נשים רגע בצד את העלות הכספית, אבל יש לזה ודאי עלות סביבתית. אחת האפשרויות היא להפעיל חשמל בסולר, בכמויות חסרות תקדים של סולר, בהנחה שאנחנו נוכל להתאים או להתקין את הצנרת, את המכלים. אנחנו כרגע בוחנים את הנקודה הזאת. גם נצטרך להקים צנרת ומכלים – חלק יש, אבל נצטרך להוסיף ככל הנראה. אני רוצה להיות כאן זהיר. הדבר הזה עלול גם לדרוש הליכים סטטוטוריים, וגם הם דברים שלוקחים זמן. במלים אחרות, אנחנו חייבים לראות, בוודאי מי שרגישים לסביבה, איך לא נשרוף סולר, איך נשתדל לנצל את מתנת הגז שזכינו בה באופן כזה שנשתמש בה. איך אמר יעקב אדרי? אנחנו מברכים על כל גילויי הגז בישראל, והזמן חשוב לכולנו. צריך באמת ללכת – כמעט אמרתי בין הטיפות – איך לעשות את זה כך שלא נחמיץ יותר מדי בזמן, להשתמש בגז שעומד לרשותנו, ונעשה לכך שבאמת, בסיכומו של דבר, מן המתנה שניתנה לנו אנחנו נפיק את המירב.
אני רוצה רק להדגיש כאן שמה שלכאורה נרמז במה שאמרת, יעקב – אני צריך לפנות באופן פורמלי, לא כמו אל יעקב ידידי, אל חבר הכנסת יעקב אדרי – כאילו המקום נקבע מראש. המקום לא נקבע מראש, שלא יהיה כאן ספק.
יעקב אדרי (קדימה):
אני אומר, לחברה היתה העדפה.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
לחברה אין כאן מעמד. החברה יכולה, והיא רשאית – ואולי היא חייבת, לטעמה – להתכונן לכל אי-הוודאויות שישנן, להיות בהסכם עם זה, להיות בהסכם עם זה. היא לא תמיד יודעת איפה זה יקום. מי שיכריע היכן דבר כזה יקום, או איפה יהיה האתר, זה רק המועצה הארצית לתכנון.
אני יכול לומר שההנחיה שלי לאנשי המשרד שלי – אני עומד על כך שתהיה כניסה נוספת, צפונית, של גז למדינת ישראל. יש היום כניסה דרומית. ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה להתבסס על כניסה אחת בלבד. ביטחון אנרגטי, הכנסת גז, בוודאי שימוש בכמויות גדולות יותר של גז – אינך יכול להישען רק על כניסה אחת.
בתחום הזה, משניתנה ההנחיה הזאת, היה מספר ניכר של חלופות בצפון. אני עצמי יצאתי לשטח כאשר היה נדמה לי בשלב כלשהו שזה בסוף עלול להיות בחוף דור. סיירתי בשטח, הגעתי למחצבת עין-איילה, והתחושה שלי היתה שאם זה יהיה בתוך המחצבה, זה יקטין את הסיכונים הסביבתיים, וזה ישרת באורח ניכר גם את הצורך הביטחוני. אני חייב לומר שאחרי שביקשנו לבדוק את זה יותר ועלתה צעקת התושבים באזור הזה השמימה, וישבתי עם מי שהיה פעם יושב-ראש החברה להגנת הטבע – אמרתי גם לך – וזה עוד היה לאחר שנפגשתי עם התושבים במשרדי, עם כל נציגי האזור הזה, הגעתי למסקנה שאולי כל עניין חוף דור הוא טעות, וירדנו מזה. שאלת אותי על קיסריה. אמרתי שאני חושב, לדעתי – ושוב בלי להיכנס לכל הפרטים – שלא כדאי בקיסריה. זאת התחושה שלי.
כרגע, מה שאז הצענו זה לבדוק את "פרוטרום", והיתה חלופה בחדרה שנבדקה על-ידי המועצה. אני אינני עומד על מקום ספציפי. אני רוצה חלופה צפונית. אני חושב שבכל מקרה תצטרך להיות חלופה צפונית כלשהי לצורך קבלת הגז הזה מן האסדה, היה ותהיה אסדה.
הסיפור הוא לא פשוט. לטעמי, ההחלטה שנתקבלה – נתקבלה, ונבצע אותה כרוחה וכלשונה. אני חושב שעלולים כאן להיות מחירים כבדים יותר מכפי שחשבנו שיהיו כרוכים בזה. אני מקווה שנצליח למנוע ולחסוך את כולם. נצטרך כאן בוודאי לשכל הישר, ללב ולשיתוף הפעולה של חברי הכנסת.
זה לא נכון, חבר הכנסת איתן כבל, שדברים נעשים מאחורי הגב. אנחנו שמנו הכול על השולחן, וגם כשאני יצאתי לבקר בחוף דור, אנחנו מסרנו על כך לעיתונות – –
איתן כבל (העבודה):
אבל, אדוני השר – – –
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
– – ואחר כך היה סיור של עיתונאים בכל המקומות.
יעקב אדרי (קדימה):
אתה כמשרד נהגת נכון. המועצה הארצית לא בדיוק פעלה – – –
איתן כבל (העבודה):
התכוונתי לדבר הזה, לא שבוקר אחד זה קם. התקיימו דיונים, אני מניח, והכול, אבל הרי התושבים יצאו לא לפני שנתיים. הרי דיון כזה אצלכם במשרד לא התקיים לפני חודש או חודשיים, זה תהליך שלקח לפחות שנה, שנתיים ואולי יותר מכך, אני לא יודע להגיד.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
לא, "תמר" התגלה בינואר 2009.
יעקב אדרי (קדימה):
חלק מראשי העיר טענו שהם לא ידעו.
איתן כבל (העבודה):
אני מדבר על אדם כמוני שקם בבוקר ופתאום נודע לו שבשכונה שלו הולך לקום – זאת כוונתי. מה זה פתיחות? כשאתה בא ומודיע וחושף את אנשי הרשויות ומנהל אתם משא-ומתן. זאת כוונתי.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
איתן, אני רוצה כאן ממש להדגיש בפני האנשים: לא הוסתר שום דבר. ההחלטה היא לא פשוטה. מי שרוצה להשתמש בזה, מוכרח להעביר אותו, ואנחנו נעשה ככל שנוכל בשיתוף פעולה. רבותי, הדילמות כאן אינן פשוטות. בוודאי מי שאיננו חובב טבע יש לו פחות דילמות, אבל לסביבתיים, לנו, יש דילמות לא פשוטות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אין מי שלא חובב טבע. יש כאלה שחובבים את הכסף יותר מאשר את הטבע.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
אין כאן בעיה של כסף, בזה נעמוד.
היו"ר אורי מקלב:
שאלה של זמן.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
כל הדברים. זה בטיחות, זה ביטחון, זה אוויר נקי, זה סביבה – שאגב, תנאי להם זה שבאמת נשתמש בגז הזה, כי אם לא, מה האלטרנטיבה לו? תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
אבל יש שאלה של כסף. אדוני אולי יישאר. קודם כול יש שאלה של כסף, כי הזמן זה שאלה של כסף. כל אלטרנטיבה שלוקחת יותר זמן, שנה-שנתיים, המשמעות היא הפסד כספי.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
זה נכון. אם ידובר בשנתיים – זה עלול להיות יותר מזה – עלולה להיות לזה השלכה של כמה מיליארדים של שקלים בכסף. בהנחה שזה אפשרי. אנחנו גם את זה בודקים.
היו"ר אורי מקלב:
אדוני, אם אני משקף את דבריך, אתה מציע להסתפק בדבריך.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
אני מציע, אבל אני מוכן לקבל הצעה של כל האנשים.
יעקב אדרי (קדימה):
אני מציע שוועדת הפנים, שהתחילה בדיונים – שזה יעבור לוועדה.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
אני רוצה להזכיר, מהדיווח שקיבלתי לגבי ועדת הפנים – בא המשרד והציג את העמדה שלו, ולא שמענו שם ערעור על העמדה שהוצגה מבחינה מקצועית בשיקולים שעמדו.
היו"ר אורי מקלב:
אבל אדוני לא מתנגד.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
אני לא מתנגד, אני מקבל את זה. אדרבה, אני מברך על כל דיון של ועדת כנסת בנושא זה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אורי מקלב:
תודה תודה. אתה מייד תשוב לדוכן אחרי ההצבעה. זו הצעה לוועדת הפנים, הצעה שהתגבשה על-ידי מאן דהוא, וכולכם מסכימים. אם כך, ההצבעה היא: בעד – דיון בוועדת הפנים, נגד – הסרה מסדר-היום.
בבקשה, הצבעה.
הצבעה מס' 27
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהנושא יועבר לדיון בוועדת הפנים. תודה רבה לכולם, לכל המציעים ולכל המעלים את הנושא לסדר-היום.