קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום מעורבות האוכלוסייה הערבית בתאונות דרכים בשנת 2009 היו"ר אורי מקלב: אומנם אני הודעתי שהנושא הזה הוא הנושא האחרון בסדר-היום, אבל אנחנו לא נעשה את זה פעמיים לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אנחנו נזמין אותך להעלות את ההצעה לסדר-היום: מעורבות האוכלוסייה הערבית בתאונות דרכים בשנת 2009, הצעה מס' 3644. גם שר התחבורה נמצא פה; הוא המתין הרבה זמן גם בשביל השאילתות וגם בשביל ההצעה לסדר-היום. אני רק מבקש לראות אם אפשר לצמצם בזמנים; גם אני לקחתי מילוי מקום של סגן יושב-ראש בהנחה שזה ייגמר יותר מהר, אז, ברשותך, נאזן את הדברים. שר התחבורה, מר ישראל כץ, חבר הכנסת זחאלקה מעלה הצעה לסדר-היום בנושא: מעורבות בתאונות דרכים של האוכלוסייה הערבית. אתה רוצה להמשיך לשמוע את זה ממקומך, או שאתה רוצה לכבד אותנו, לשבת בשולחן הממשלה, שיהיה גם שר שיושב בהצעות לסדר-היום? תודה, אדוני. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני באמת מתכוון לדבר בקצרה. אני לא אחדש לשר, לדעתי, שום דבר מבחינת הסטטיסטיקות. נעשו בנושא הזה מחקרים רבים, או לפחות המחקרים הסטטיסטיים ידועים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על השנה שעברה, ולפי נתוני הלשכה על שנת 2009, 27% מהנפגעים בתאונות דרכים, 34% מההרוגים, הם ערבים. אם נביא בחשבון ששיעור האוכלוסייה הערבית בתושבים הוא 18%, אז אנחנו מדברים על מספר כפול. הנתון הזה חוזר על עצמו בשנים האחרונות. ב-2007 מספר ההרוגים היה 169, שזה 39%; שנה אחר כך היה קצת פחות, אחר כך קצת יותר, הנתון וכל המחקרים שנעשו – ויש בידי מחקרים רבים, של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, "אור ירוק", גם מחקרים של חוקרים רבים – כולם מצביעים על אותה מגמה. כל המחקרים, כבוד השר, מצביעים על כך שיש בעיה של תשתיות לקויות, של מצב הכבישים, של מחסור במדרכות. יש היפגעות, יש הרבה תאונות של רכב יחיד, שמצביעות – בדרך כלל הן כלי מובהק לבדוק את מצב התשתיות; כלומר, לא תאונה בין שני רכבים אלא של רכב יחיד. יש פגיעה גדולה יותר בהולכי רגל, שגם היא מצביעה על תשתיות לקויות, על מחסור גדול בתמרורים ועל מחסור במדרכות. מעבר לכך, החינוך לזהירות בדרכים הוא לא במצב טוב: גם בבתי-הספר וגם בתוכניות להדרכה, בעיקר של נשים, שהן מורות-דרך בבית בנושא תאונות דרכים, הוא לא מספיק. אחת הבעיות החמורות ביותר היא בעיה של תאונות חצר, ושם שיעור הנפגעים ביישובים הערביים הוא פי-שניים, פי-שלושה, פי-ארבעה ולפעמים פי-חמישה יותר משיעורם באוכלוסייה. אחת הסיבות לכך היא שהנהג, בעיקר בגלל מחסור במקומות חנייה לרכבים גדולים, למשאיות – הנהג חוזר אחורה ולא רואה, שדה הראייה שלו לקוי וככה נפגעים בעיקר ילדים. שיעור הילדים הוא מאוד-מאוד גבוה, בעיקר גילאי 0–4, אבל גם גילאים גבוהים יותר. הבעיה היא קשה, ואני רוצה להגיד בקצרה שהנושא הזה מצריך טיפול מיוחד. כלומר, הטיפול הכללי, אפילו אם הוא ניתן לאוכלוסייה הערבית בצורה שוויונית – כלומר את התוכניות הקיימות מעבירים גם באוכלוסייה הערבית – זה לא מספיק. היו"ר אורי מקלב: צריך העדפה מתקנת. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): היות שהבעיה חמורה יותר, היא מצריכה טיפול ממוקד. גם המטרות שהציב משרד התחבורה, להקטין בתוך חמש שנים בשליש את מספר ההרוגים בתאונות דרכים, לא ניתנות להשגה בלי שיהיה מאמץ ממוקד לטיפול בתאונות דרכים ביישובים הערביים. אני מקווה לשמוע מהשר משהו על התוכנית הזאת. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה; תודה רבה גם על העמידה בלוח הזמנים. כבוד השר, שר התחבורה ישראל כץ, בבקשה. התשובה היא על-פי רוב כפי ההצעה, אז כנראה היא תהיה יותר מקוצרת, עם בשורות טובות. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה בנושא מעורבות האוכלוסייה הערבית בתאונות דרכים בשנת 2009. חבר הכנסת זחאלקה פירט כאן, אכן, חלק מהסטטיסטיקות בנושא. המגזר הערבי מהווה כ-20% מאוכלוסיית המדינה. עם זאת, בשנת 2008 היוו הרוגי המגזר הערבי בתאונות דרכים כ-36% מבין כלל ההרוגים. בשנת 2009 היינו עדים לירידה משמעותית בתאונות ובהרוגים בתאונות הדרכים ביחס לשנים הקודמות. ירידה משמעותית נרשמה גם בקרב הערבים – במגזר הלא-יהודי – ששיעור מעורבותם במספר ההרוגים פחת באופן יחסי בכ-13%. עם זאת, גם לאחר ירידה זו המעורבות הגדולה של בני המגזר הערבי בתאונות דרכים עדיין גדולה, ויש לטפל בכך. על-פי הנתונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשנת 2009 נהרגו 129 בני-אדם מהמגזר הלא-יהודי. אף שנהגים מהמגזר הערבי מהווים כ-14% בלבד מכלל המורשים לנהוג, הם מהווים 46% מכלל הנהגים ההרוגים בתאונות הדרכים – לא מכלל ההרוגים, מכלל הנהגים ההרוגים בתאונות דרכים. זהו נתון מדאיג ביותר. בנוסף, על-פי בדיקה שביצעה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שיעור ההרוגים בתאונות דרכים מסוג התנגשות חזית אל צד והתנגשות חזית אל חזית גבוה יותר בקרב המגזר הערבי. על-פי המחקרים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, היפגעות בני המגזר הלא-יהודי נובעת משתי סיבות מרכזיות: האחת, הזנחה רבת שנים של מערכת התשתיות התחבורתיות ברשויות המקומיות של יישובי המגזר הלא-יהודי, והשנייה, חוסר מודעות והתנהגויות מסוכנות היוצרות מעורבות גדולה בתאונות דרכים בשל הגורם האנושי. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פועל במגוון ערוצים על מנת להתמודד עם סוגיה זו: א. תשתיות – המשרד משקיע השנה תקציב בהיקף של כ-200 מיליון שקלים בפרויקטים רבים מאוד בתוך היישובים הלא-יהודיים, בדגש על תשתיות בטיחות ותשתיות כלליות. מדובר בתקציב משמעותי ביותר, שהוא גדול יותר מכלל התקציב שמוקדש לפרויקטי בטיחות ביישובים היהודיים כולם. ב. התקני בטיחות – המשרד, בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ביצעו בשנים 2008 ו-2009 פרויקטים שבהם מופו כל נקודות התורפה הבטיחותיות ביישובי המגזר הלא-יהודי. לאחר המיפוי בוצעה הקמה של התקני בטיחות, סימונים ותמרור ביותר מ-100 רשויות של המגזר, בעלות של יותר מ-22 מיליון שקלים. ג. פעילויות להתמודדות עם הגורם האנושי – בנוסף, הרשות הלאומית מבצעת פעולות הסברה, חינוך והדרכה רבות בבתי-הספר ובגנים, הדרכת הורים ואנשי מקצוע, פעילות עם אנשי דת ואנשי רוח מהמגזר, הרחבת פעילות משמרות הבטיחות, פעולות הסברה בקופות-חולים ובתחנות טיפת-חלב המשרתות את בני המגזר, במטרה לחדד את המודעות לסכנות הדרך ולצמצם את השפעת הגורם האנושי. שיעור הילדים ההרוגים בתאונות דרכים במגזר הערבי גבוה פי-שניים משיעורם היחסי באוכלוסייה. הנתון מדאיג במיוחד בנושא של תאונות חצר, שבהן נהרגו בשנה שעברה שבעה פעוטות בני המגזר. זו אומנם ירידה של כ-50% במספר ההרוגים בתאונות אלה לעומת שנת 2008, אך זהו נתון איום וטרגי. על מנת להתמודד עם תופעה זו התבצעו פעילויות הדרכה בכ-18,000 בתי-אב, בדגש על המגזר הבדואי, במטרה להעלות את מודעות הציבור לתאונות חצר ולמניעת היפגעות ילדים. אני תקווה כי מאמצים רבים אלה יישאו פירות ומגמת הירידה במספר הנפגעים ובמעורבות של בני המגזר הלא-יהודי בתאונות דרכים תימשך גם בשנים הבאות. אני יכול לומר שהשנה, בחצי השנה הראשונה, יש ירידה יחסית במספר ההרוגים. היתה ירידה יותר גדולה, אבל לצערי היא הצטמצמה, וכיום יש ירידה של 1%. יש עד כה 71 הרוגים, כאשר בשנה הקודמת, שהיתה שנת ירידה משמעותית, היו 72 הרוגים עד לתקופה הזו במגזר הלא-יהודי. אגב, ביישובים היהודיים, במגזר היהודי, יש 129 הרוגים במקום 112. זו עלייה, זה 17 הרוגים יותר, עלייה של 15%. סך העלייה הוא 11%. כלומר, באופן יחסי יש שיפור יחסי. הוא היה יותר משמעותי, לאחרונה, לצערנו, הוא הצטמצם. אנחנו, כמו שאמרתי, משקיעים בצורה חסרת תקדים. מעולם לא היתה השקעה כזאת בתשתיות ותשתיות בטיחות בתוך היישובים הלא-יהודיים. זה דבר שניכר וידוע. עושים את זה ללא הבחנה, בכל היישובים, מול ראשי הרשויות. אני חושב שביקרתי בהרבה מאוד מקומות, פגשתי הרבה ראשי ערים, ואנחנו עושים את זה בתיאום עם ההנהגה המקומית, תוך התייעצות לגבי סדר העדיפויות. כבר החל הביצוע, ואין ספק שבהמשך השנה ובשנה הבאה הדברים ייראו עוד מעבר למה שנראה כעת. כמובן, כל התשתיות הכלליות בנתיבי ישראל שאנחנו מקימים – כבישים, רכבות וכל השאר – כוללות את כל היישובים, אם בגליל, אם בנגב ובכל חלקי הארץ. כולם עתידים ליהנות, ויש לזה גם השפעה – מלבד השפעה לאומית וכלכלית, גם השפעה חברתית והשפעה לא פחות חשובה בנושא המאבק בתאונות הדרכים, שימוש מוגבר בתחבורה ציבורית. אנחנו התחלנו כרגע בביצוע הכנסת תחבורה ציבורית בכל היישובים הלא-יהודיים במדינת ישראל. אמרתי את זה גם כאן בכנסת. אם יש תחום שהיה בו הבדל משמעותי – שכאשר הממוצע ל-1,000 באוכלוסייה הכללית זה חמישה אנשים שמשתמשים בתחבורה הציבורית – על כל 1,000 איש – ביישובים הלא-יהודיים זה ממוצע של חצי אדם מתוך 1,000 שמקבל תחבורה ציבורית. אנחנו הולכים להשוות את זה. אנחנו הקצינו 100 מיליון שקלים על מנת לטפל בנושא הזה. אנחנו תיאמנו עם הרשויות המקומיות ואנחנו הוצאנו כבר את הפרויקט לדרך. הוא ייצור, לדעתי, מהפכה מאוד משמעותית: ייכנסו קווים לתוך היישובים, בין היישובים לבין המוקדים העירוניים הגדולים, דבר שיאפשר נגישות טובה יותר ובטוחה יותר לאוכלוסייה הערבית, הדרוזית, הבדואית, הצ'רקסית, שככלל, ככלל, רמת התשתית שם נמוכה יותר ורמת התחבורה הציבורית נמוכה מאוד מאוד. אנחנו גם רואים בזה חשיבות, אדוני היושב-ראש, בנתונים הכלליים של מדינת ישראל. שיעור הנשים הערביות שנמצאות במעגל העבודה הוא כ-23%. זה נתון שהוא נמוך בהרבה מהנתון של תעסוקת נשים ערביות. כלומר, במדינות ערביות הוא מגיע למעל 60%, ואין סיבה שזה יהיה כך. אחת הסיבות היא גם בעיה של נגישות. אנחנו מקווים שבאמצעות הגברת התחבורה הציבורית גם יתאפשר ליותר נשים, וגם לאחרים, לצאת לעבודה. כל זה רתום, כמובן, לדגל של המאבק בתאונות הדרכים שאנחנו פועלים בו, עם דגש מיוחד במגזר. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה. אדוני מציע להסתפק בדברי תשובתו? נסים זאב (ש"ס): אני אבקש הצעה אחרת. היו"ר אורי מקלב: אתה מבקש הצעה אחרת? אתה מציע ועדה? אתה מסכים לוועדה? שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: התשובה מפורטת, אבל אם רוצים – – – היו"ר אורי מקלב: אתה מציע להסתפק בדברי תשובתך. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): צריך להזמין ראשי רשויות, המועצה הארצית לתאונות דרכים. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: אני חושב שהעבודה מתבצעת, אפשר להסתפק. גם המציע עצמו יכול להסתפק בתשובה, היא מאוד מפורטת. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני מכבד את התשובה, אבל אני חושב, בשביל ללכת הלאה ולרתום עוד אנשים, אני מציע שיהיה דיון בוועדת הכלכלה. נביא את ראשי הרשויות ונדון איך לקדם את העניין הזה. אני חושב שזה נושא ששווה לדון בזה. היו"ר אורי מקלב: אדוני לא יכול להציע ועדה, אדוני יכול להציע הצעה לסדר. אם יש הצעה נוספת, נראה מה ההצעה הנוספת. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: אין לי התנגדות לוועדה. היו"ר אורי מקלב: אדוני שר התחבורה והבטיחות בדרכים, אתה יכול לחזור למקום. נסים זאב (ש"ס): אדוני השר, כבוד היושב-ראש, שמעתי את התשובה המפורטת, ממש מאלפת, מקצועית. אבל אין קשר בין מספר הנהגים הערבים, הלא-יהודים, בוא נאמר, שנהרגים בתאונות דרכים, שמעורבים בתאונות דרכים, ובין התשתיות בתוך הכפרים. השר התייחס בעצם לתשתיות שנמצאות בתוך היישובים הערביים, נכון? אבל התאונות וההרוגים שעליהם מדבר חבר הכנסת זחאלקה, הוא מדבר בעצם על מספר ההרוגים בכבישים, בכבישי ישראל. זה לא קשור לתשתיות שבתוך היישובים. אני רוצה לומר שלדעתי, איך שאני רואה את הדברים, יש יותר קלות ראש, הייתי אומר, בנהיגה של אותם שנוהגים בדרך כלל במשאיות, והמעורבות שלהם הרבה יותר קשה והרבה יותר קטלנית. פה אני אומר שכן צריך להשקיע, אולי בהסברה, כמו שכבוד השר אמר. לכן אולי יש עניין לדיון ברמה של חינוך בנושא הזה. היו"ר אורי מקלב: מה אדוני מציע? נסים זאב (ש"ס): אני לא – – – איתן כבל (העבודה): ועדה. היו"ר אורי מקלב: אם כך, אנחנו מצביעים, ברשותך השר, על ועדה מול הסרה. מי שבעד זה ועדה; מי שנגד זה הסרה. בבקשה, הצבעה. בעד זה ועדה. הצבעה מס' 29 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר אורי מקלב: בעד – 7, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שההצעה לסדר-היום בנושא מעורבות האוכלוסייה הערבית בתאונות דרכים בשנת 2009, תועבר לוועדת הכלכלה.