קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
מעצר המוני של אזרחים ערבים בנגב
ודוח המשרד לביטחון פנים על העלייה בפגיעה בתשתיות בנגב
היו"ר אורי מקלב:
אנחנו נעבור, אם כך, להצעה לסדר-היום. שתי ההצעות האחרונות הן לפנים משורת הדין, מאחר שאנחנו בעצם גמרנו עם ההצעות לסדר-היום, אבל כפי שסוכם הן יהיו קצרות יותר.
הצעה לסדר-היום של חברת הכנסת חנין זועבי, מס' 3722: מעצר המוני של אזרחים ערבים בנגב ודוח המשרד לביטחון פנים על העלייה בפגיעה בתשתיות בנגב. לאחר מכן ישיב השר עוזי לנדאו במקום השר לביטחון פנים. לאחר מכן יש השאילתות, אדוני שר התחבורה. סדר הדברים הוא שקודם כול יש הצעות לסדר-היום ואחרי זה הנושא האחרון על סדר-היום הוא שאילתות.
חנין זועבי (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, תודה, תודה לכבוד השר שנשאר, חברי הכנסת, התפרסם השבוע דוח שמצביע על עלייה של 78% בפגיעה של אזרחים ערבים בנגב בתשתיות המדינה. אבל אני קודם כול רוצה להעיר על השפה. זה אזרחים ערבים לחוד ותשתיות המדינה לחוד. אני מבינה שהתשתיות הן גם כן לאזרחים ולא רק למדינה.
עכשיו, יש דוח פנימי שהוגש למשרד לביטחון הפנים, יש היערכות. מצד שני, אין אף אחד, לא שמענו, ואין היערכות ולא נדלק אור אדום בגלל עובדה, למשל, שכפר-טוויל נהרס השבוע בפעם ה-44. אני לא מצדיקה, עכשיו אני אקשר. המשמעות של המספר הזה היא שאנשים, משפחות, ילדים, נשים, צעירים ומבוגרים הוצאו מבתיהם בפעם ה-44. איבדו את רכושם 44 פעמים. איבדו את קורת הגג 44 פעמים ואיבדו את זכויות היסוד שלהם 44 פעמים.
אין שבוע שאנחנו לא עולים פה ומדברים על הסלמה ביחס המדינה לאזרחים הערבים, במיוחד לאזרחים בנגב ובמיוחד בסוגיית הריסת הבתים והפקעת האדמות. אבל אנחנו כנראה מדברים על הסלמה שנהפכה לנורמה. גם אם חברי הכנסת, אולי החברה, יכולים לקבל את הנורמה הזאת, אנחנו וכנראה הערבים בנגב וכל האנשים שאכפת להם מזכויות אדם לא יכולים לקבל את המציאות הזאת כנורמה.
בני שבט, אל-טלאלקה ואל-עראקיב, תושבי לקיה לא יכולים לקבל זאת, ולא ניתן להפוך הריסת בתים לנורמה ואחר כך לדבר על פגיעה בתשתיות המדינה, כאשר אין כל קשר בין תשתיות אלה, כנראה, לבין רווחת האזרחים והאינטרסים האמיתיים שלהם.
בדוח שהתפרסם דובר על 148 אירועים של פגיעה בתשתיות לעומת 97 בשנה שעברה. אני רוצה לשאול: אילו תשתיות נפגעו? איפה נמצאות אותן תשתיות? על אילו אדמות? מדוע הונחו או נבנו שם? מה התפקיד של התשתיות האלה? האם הן תורמות לרווחת האזרחים בנגב?
כן מדברים על אלימות האזרחים הערבים. מצד שני, מתעלמים מאלימות המשטרה. אלימות אנשי "הסיירת הירוקה", שהם, דרך אגב, אחראים להריסת כל דבר שהצבע שלו הוא ירוק, והם אחראים להריסת עשרות דונמים של יבולים. מדברים על אלימות, מתעלמים מדוחות רשמיים, למשל מדוח ועדת-אור, שפירט את אלימות המשטרה ויחסה כלפי האוכלוסייה הערבית.
אני מקצרת. מדברים על אלימות האזרחים הערבים, מתעלמים מהעובדה כי קרן-קיימת פתחה בשנים האחרונות במסע של נטיעת אלפי עצים בשטח של אלפי דונמים שרובם נמצאים בבעלות ערבית, או לפחות, כמו שהמדינה אומרת, קיימות לגביהם תביעות משפטיות.
אדוני היושב-ראש, לא צריכים רק לדבר על פגיעה בתשתיות; כן צריכים לדבר על פגיעה בתשתיות, אבל אני חושבת שקודם כול צריכים לדבר על פגיעה בבני-אדם, על שבטים ומשפחות שלמות שנותרו ללא אדמות לעבד, ללא בית לגור. מתחילים בנקודת זמן נוחה, מתחילים מהמקום הנוח. חותכים את נקודת הזמן ואת נקודת המקום, בוחרים את ההתחלה בסלקטיביות ומחליטים כי זו המציאות ואלה הן העובדות. אלה הם פולשים ואלה הם בעלי המקום, אלה פושעים ואלה חוקיים. אלה בעלי מודעות נמוכה לטבע ואלה בעלי מודעות גבוהה לטבע.
זהו מצב מוכר, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, בדיבור בין אזרחים ערבים לבין אזרחים יהודים במדינה. זה אופייני וטבעי שהאזרחים הערבים ירצו להתחיל מהשאלות: כיצד התהווה המצב הקיים? איך קרה שאדמות נעלמו? איך קרה שאין קשר בין אזרחים לבין תשתיות? איך קרה שתשתיות מנוכרות לאזרחים?
אני רוצה להגיע לפתרון, כי זו באמת אינה אחריות של המשרד לביטחון פנים. כשמדברים, אדוני השר, אדוני היושב-ראש, על מצוקת הערבים בנגב, חייבים לדבר על טיפול מערכתי; לא על פתיחת נקודת משטרה פה ושם. טיפול מערכתי הוא לא טיפול של משטרה בנגב. הוא לא ישיבות של מפקד מחוז הדרום עם מפקד "הסיירת הירוקה" על אילו יבולים להשמיד או אילו בתים להרוס, שזה מה שקורה בדרך כלל. הטיפול המערכתי מתחיל בהכרה במציאות, בעובדות, במציאת פתרון עבור אלפי אזרחים ערבים בנגב. בואו נשמע את דברי השופט גולדברג, שאמר כי הבדואים בנגב אינם פולשים וצריכים להפסיק להתייחס אליהם כפולשים. הם הגיעו לנגב לפני מאות שנים.
כמו שאמרתי, ואני מסיימת, לא מספיק להוסיף נקודות שיטור אלא צריכים פתרון מערכתי. בסופו של יום, החסות שנותן המשרד לטיפול באזרחי הנגב, כמו שקוראים לזה, אומרת הכול. זה אומר כי הפרספקטיבה היא פרספקטיבה משטרתית, היא פרספקטיבה אלימה והיא פרספקטיבה כוחנית. התגובה היא אולי תגובה טבעית, אינסטינקטיבית, להגן על הקרקע, להגן על הבית, ולזה לא קוראים פגיעה בתשתיות. צריכים לשים לב, והנקודה המרכזית היא לא הפגיעה בתשתיות אלא הפגיעה באזרחים. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה. ישיב השר לתשתיות לאומיות, השר עוזי לנדאו, בבקשה, במקום השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ. לאחר מכן נעבור לשאילתות לשר התחבורה.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת חנין זועבי, אני אקרא, תחילה, את תשובתו של השר לביטחון פנים, כפי שמסר לי אותה: חברת הכנסת זועבי ביקשה לדון במצב אזרחים ערבים בנגב והעלייה בפגיעה בתשתיות באזור הנגב. פגיעה בתשתיות הינה מהמכות הקשות בישראל בכלל ובתחום מרחב הנגב בפרט. מדובר בפגיעה במתקני תקשורת, גז, חשמל, מערכות מים, שלטים בכבישים, ציוד של מע"צ, מסילות רכבת ועוד. עיקר הבעיה היא בערים באר-שבע, דימונה ורהט ובגזרת תחנת העיירות.
החל מינואר 2010 נרשמו 148 אירועי פגיעה בתשתיות בתחום מרחב הנגב – עלייה משמעותית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שבה נרשמו 79 אירועים. לפגיעה בתשתיות השלכות קשות והיא גורמת לשיבושים במתן שירותים למוסדות שונים ואף למוסדות ביטחוניים. הפגיעה גורמת בין היתר לסיכון חיי אדם בנתיבי תעבורה, בשל הסרת שילוט ומעקות בטיחות, היזק לפנסי תאורה וחשיפת חוטי חשמל. מדובר בעבירות פליליות חמורות בעלות עניין ציבורי רב, והנזק הכספי נאמד במאות אלפי שקלים.
במחצית הראשונה של שנת 2010 עוכבו או נעצרו עשרות חשודים, מרביתם המכריע בני העדה הבדואית. במהלך חודש יוני 2010 נעצרו 20 חשודים משבט אל-טלאלקה. כנגד שמונה מהם הוחלט להגיש כתב-אישום בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, בצירוף בקשה למעצר עד תום ההליכים. כתב האישום מייחס לחשודים עבירות חמורות שבוצעו במהלך השנה האחרונה, הכוללות, בין היתר, סיכון חיי אדם, פגיעה בעצי תרבות, עקירת אילנות והשחתתם, איומים, היזק והצתה.
לסיכום, כשר לביטחון הפנים הנני – כלומר השר אהרונוביץ – מחויב לשמירת החוק ולאכיפתו, ואמשיך לעשות את כל הדרוש לשם כך. המצב בדרום חייב להשתנות דרמטית, ויש לפעול כדי לצמצם את נתוני הפשיעה.
עם זאת, האוכלוסייה הבדואית הינה מרכיב חשוב באוכלוסייה הישראלית, ואני פועל רבות כדי לקרבה. בשבוע שעבר סיירתי בדרום ונפגשתי עם מנהיגי העדה הבדואית כדי לרתום אותם למאבק בפשיעה. כולי תקווה ששיתוף הפעולה יניב תוצאות לטובת כולנו.
ואני מבקש להוסיף, חברת הכנסת זועבי: את מוסרת שאין כל קשר, כפי שאמרת, בין התשתיות ובין רווחתם של האזרחים הערבים. אני רוצה לומר לך, האזרחים הערבים בנגב נהנים ממתקני תקשורת. הם מדברים בסלולרי, הם מדברים בטלפון. מי שחי במדינה מודרנית צריך, ככל אזרח, ליהנות מהם, והם נהנים מהם כהלכה וכראוי, כפי שצריך. גז – כאשר מייצרים חשמל בגז, זיהום האוויר קטן. מחשמל הם נהנים ככל אחד וכך ראוי, וכך ממערכות מים, וכך משילוט בכבישים וכך מציוד של מע"צ ומסילות רכבת.
אני הייתי מצפה מחברת כנסת בישראל לפנות לציבור הזה, אם יש לה קשר אליו, ולא לעלות ולהסית אלא להסביר לציבור הזה כיצד צריך לשמור על התשתיות. לא רק שאחרים לא ייפגעו בתאונות דרכים כאשר מדובר בידויי אבנים, אלא הם עצמם נהנים מן התשתיות האלה. אני מתפלא שחברת הכנסת חנין זועבי, על הדברים האלה איננה אומרת דבר; איננה באה לאוכלוסייה שיש לה השפעה עליה ותובעת ממנה להתנהל כאוכלוסייה שהיא בת-תרבות.
אני מסכים בכל לב שאם מתנהגים, לכל אוכלוסייה, בכוח לא ראוי, צריך להעמיד את האנשים המתנהגים באלימות על מקומם ולמצות אתם את הדין. אבל אני שומע את חברת הכנסת זועבי, כמו בפרשת המשט, מתגוללת על משטרת אכיפת החוק במדינת ישראל, שאת היית צריכה לתמוך בה שתבוא ותשמור על התשתיות. איפה תפקידך כחברת כנסת, שחייבת לדאוג לשלטון החוק במדינת ישראל?
אומרת חברת הכנסת זועבי שהתושבים בנגב הגיעו לנגב לפני מאות שנים. אגב, זו שטות, מיעוטם הזניח חי שם מאות שנים. הנגב היה ריק; רובם המכריע – מאז קום המדינה או מתחילתה של הציונות. אבל אם זו באמת מולדתם, אז כל מה שקשור בשרפה ובהצתה של עצי תרבות, של אילנות – כך מתנהגים אנשים שסבורים שזו מולדתם? מי שחושב שזו מולדתו ישרוף עצים? כך יכול להתנהג מי שזו לא מולדתו, מי שלא אכפת לו שהכול יישרף.
אני הייתי מצפה מחברת הכנסת זועבי, כשהיתה במשט הטורקי, לבוא ולומר לאנשים שהניפו שם אלות ולומים וסכינים, לקרוא להם להפסיק לפגוע בחיילי צה"ל. זה היה תפקידך כחברת כנסת בישראל. אבל הדוגמה שאת נותנת לכול – שאפשר להסית ואפשר להדיח ואפשר לפגוע רק מסיבות לאומניות.
אני מצפה מחברי כנסת במדינה הזאת שידאגו, אכן, לרווחת האוכלוסייה, שידאגו לשמירת החוק, שידאגו לפיתוח תשתיות. גם האזרחים הבדואים שחיים בנגב זוכים לקצבאות ילדים, כמו כל אזרחי המדינה, זוכים לביטוח רפואי חינם, לשירות בבתי-חולים. תסתובבי במזרח התיכון הזה, מי זוכה לבתי-חולים ולשירות רפואי חינם, לקצבאות ילדים? באיזה מקום במדינה מאלה שסובבות אותנו מותר לדבר בשפה שאיננה ערבית? את כאן יכולה לדבר ערבית, זה חלק מן הדברים שישראל מתגאה בהם. אבל החוצפה שלך לבוא ולנצל את הבמה הזאת, את חירויות האזרח שאנחנו מתגאים בהן, להסתה, לדבר מכאן כאילו היית שגרירתו של הטרור, מתוך הפרלמנט שלנו; משהו כנראה פגום אצלנו בכך שאנחנו מאפשרים לתופעה הזאת להתפתח ולהמשיך ולפרוח.
אני אינני חושב – אני אגיד אחרת: במלחמת העולם השנייה היה באנגליה אדם בשם אוסוולד מוסלי, סר אוסוולד מוסלי, ראש המפלגה הנאצית הבריטית. בזמן המלחמה של בריטניה בחיה הנאצית הושיבה אותו אנגליה הדמוקרטית במעצר-בית. הם יודעים יפה איך מצד אחד לשמור על הדמוקרטיה, ומן הצד השני לשים את אויביהם שקמו בתוכם במקומם.
אני לא מציע, חברת הכנסת זועבי, שתשבי במעצר-בית, אבל אני כן מציע לפרלמנט שלנו ולאזרחי ישראל להתנהג לכל מי שמנצלים את המערכת הזו, גם את הדמוקרטיה שבה וגם את היתרונות הכלכליים – ציינתי אותם קודם – כראוי. ואני מציע לך להתחיל להעריך את המקום שבו את חיה, כולל את חירויות האזרח, כולל היתרונות, וכאשר את תיפגשי עם קולגות שלך במדינות שסובבות אותנו, תסבירי להם מה ההבדל בין המדינות הסובבות ובין מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, כמדינת רווחה, כמדינה שמתייחסת כפי שצריך, באורח ראוי, באורח מכובד, למיעוטים שחיים בקרבה. ואני מקווה שכך נמשיך לעשות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה. מה אדוני מציע?
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
מה אני מציע? הדבר היחידי זה להסיר את ההצעה הזאת מסדר-היום. זה הדבר היחיד שההצעה הזאת ראויה לו.
היו"ר אורי מקלב:
אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. מי שבעד, זה בעד דיון במליאה, מי שנגד זה להורדה מסדר-היום.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
מי שזה בעד, בעד מה?
היו"ר אורי מקלב:
דיון במליאה, לפי הצעת המציעה. מי שנגד, זה בעצם הורדה מסדר-היום, כפי שהצעת. בבקשה, הצבעה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
בעד זה מליאה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד זה מליאה, נגד זה הורדה, או הסרה מסדר-היום.
הצבעה מס' 30
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 2
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 6
נמנעים – אין
ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 2, מתנגדים – 6. לפיכך, ההצעה לסדר-היום בנושא: מעצר המוני של אזרחים ערבים בנגב ודוח המשרד לביטחון פנים על העלייה בפגיעה בתשתיות בנגב, של חברת הכנסת חנין זועבי, הוסרה מסדר-היום.