קטע מדברי הכנסת

ההחלטה לתת הטבות כלכליות לפלסטינים בעוד הרשות הפלסטינית מחרימה מוצרים מישראל ["דברי הכנסת", חוב' כ"ט, עמ' 10300.] היו"ר אורי מקלב: נעבור לנושא האחרון על סדר-היום: ההחלטה לתת הטבות הכלכליות לפלסטינים בעוד הרשות הפלסטינית מחרימה מוצרים מישראל – דיון בעקבות הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת זאב אלקין ואריה אלדד. בהזדמנות זו נאחל לחבר הכנסת זאב אלקין מזל טוב על הולדת הבן. יפתח את הדיון חבר הכנסת אלדד, בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, גם אני אצטרף לברכות המזל טוב לזאב אלקין על הולדת בנו. ולענייננו, הנושא באמת הועלה על-פי בקשתי ובקשתו של חבר הכנסת אלקין. אבו מאזן חתם על צווים נשיאותיים המטילים חרם על מוצרים מהיישובים היהודיים ביהודה ושומרון, וממשלת ישראל שותקת אף-על-פי שיש בידה כלים חזקים ביותר כדי להיאבק בו. סלאם פיאד, הפרגמטיסט, המתון, שורף מוצרים ישראליים לעיני המצלמות וממשלת ישראל אינה עושה דבר. בדיון בוועדת הכלכלה שקיים חבר הכנסת אקוניס, אמר נשיא ארגון התעשיינים שרגא ברוש כי לו רצתה ממשלת ישראל להפסיק את החרם הזה, הוא היה נפסק בתוך שבוע. די היה לעכב סחורות המיועדות לפלסטינים בנמלים שלנו והם היו באים על ארבע להתחנן להפסיק את החרם. אבל בינתיים הממשלה לא עושה דבר. תעשיינים וחקלאים ביהודה ושומרון נפגעים קשה, מפעלים קורסים, וממשלת ישראל אינה דואגת לשים יד על כספים של הרשות הפלסטינית כדי לפצות אותם. לכאורה, ההתנהגות של הפלסטינים היא לחלוטין לא הגיונית. אם הם אוסרים על פועלים ערבים לעבוד במפעלים שלנו, הם עצמם נפגעים. לכאורה, אם ממשלת ישראל תתרגז ותפעיל עליהם סנקציות כלכליות במקום לתת להם הטבות כלכליות, הם ייחנקו. חתן פרס נובל לכלכלה, ישראל אומן, לימד אותנו שיעור, מהי תיאוריית הסחטן. אם יש שני אנשים שמכניסים אותם לחדר ואומרים להם: יש 1,000 שקלים על השולחן – אם תחליטו ביניכם איך לחלק את הכסף, הכסף שלכם; אם לא תחליטו ביניכם, אף אחד לא מקבל כלום. יוצאים מהחדר, השניים יושבים, ואחד אומר: הדבר הכי הגיוני, שנחלק את הכסף בינינו, חצי-חצי, 500 לך, 500 לי. אומר הסחטן: לא, אני רוצה 900. אומר לו: אבל זה לא הגיוני. אומר לו: הגיוני או לא הגיוני, אתה יכול להחליט אם אתה לוקח 100 או שום דבר, כי אם לא תקבל את הדרישה שלי, לא תקבל כלום. רוב התיאורטיקנים של תיאוריית המשחקים הזאת אומרים שבסוף הרציונלי, האיש שהציע חלוקה חצי-חצי ומולו עומד סחטן, בדרך כלל נכנע, כי הוא אומר: באמת, 100 יותר טוב מכלום, והוא מניח שהסחטן יעמוד על שלו. מדינת ישראל נמצאת מול הרשות הפלסטינית כשהיא בעמדה הרציונלית מול הסחטן, ואנחנו נכנעים לדרישותיהם. אני מקווה שהיום הכנסת תקרא לממשלה קריאה נמרצת ביותר לחסל את החרם הערבי, לפצות את התעשיינים והחקלאים הישראלים שנפגעו בחרם הזה ולהודיע לרשות הפלסטינית שאם החרם לא יופסק לאלתר, ישראל תנקוט סנקציות כלכליות כנגד הרשות. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לאריה אלדד, גם על קיצור הזמן. אם כך, אנחנו נעבור להצעת סיכום שיקריא חבר הכנסת דנין, שהיא – – – יריב לוין (הליכוד): דנון. היו"ר אורי מקלב: דנון, סליחה. הסיכום מטעם – – – יעקב כץ (האיחוד הלאומי): על משקל חנין. היום היה לנו הרבה חנין. היו"ר אורי מקלב: כן, היום אנחנו עם ה"נין", חבל על הזמן. אני רוצה לציין שהודעת הסיכום היא בשם סיעות הליכוד, קדימה, ישראל ביתנו, ש"ס, יהדות התורה, האיחוד הלאומי, הבית היהודי – מפד"ל החדשה. בבקשה, אדוני. דני דנון (הליכוד): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, נושא אחרון ליום חשוב – הודעת סיכום בנושא ההחלטה לתת הטבות הכלכלית לפלסטינים בעוד הרשות הפלסטינית מחרימה מוצרים מישראל, בשם סיעות הליכוד, קדימה, ישראל ביתנו, ש"ס, יהדות התורה, האיחוד הלאומי, הבית היהודי – מפד"ל החדשה: הכנסת רואה בחרם הכלכלי של הרשות הפלסטינית על מוצרים מישראל הפרה של הסכמים בין-לאומיים שעליהם חתומות מדינת ישראל והרשות הפלסטינית. החרם פוגע באמון ובסיכויים לקדם משא-ומתן בין הצדדים. הכנסת קוראת לממשלה לבוא בדרישה לרשות הפלסטינית להפסיק את החרם כדי לאפשר אינטגרציה כלכלית בינה לבין מדינת ישראל ולהודיע לפלסטינים כי הפרת ההסכם תביא להשלכות כלכליות. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. נאפשר לך להגיע למקומך, בבקשה. הצבעה. מי שבעד – הוא בעד הצעת הסיכום כפי שהוקראה על-ידי חבר הכנסת דני דנון. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אנחנו בעד נסים זאב, שוויתר על זכות הדיבור. היו"ר אורי מקלב: וחבר הכנסת אריה אלדד גם כן. אברהם מיכאלי (ש"ס): – – – הצבעה מס' 10 בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת דני דנון – 9 נגד – אין נמנעים – אין הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת דני דנון נתקבלה. היו"ר אורי מקלב: בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת סיכום זו התקבלה. אם כך, אנחנו מגיעים לסוף סדר-היום. אני מכריז שתם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, ביום רביעי, ג' באב התש"ע, 14 ביולי 2010, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. תודה. הישיבה ננעלה בשעה 21:54.