קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום הפערים בחברה הישראלית – דוח העושר של בנק ההשקעות "מריל לינץ'" היו"ר אלכס מילר: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא הוא הצעות לסדר-היום שמספרן 3546, 3552, 3554 ו-3564: הפערים בחברה הישראלית – דוח העושר של בנק ההשקעות "מריל לינץ'". חבר הכנסת עפו אגבאריה, חמש דקות. חבר הכנסת סעיד נפאע, אתה אחריו, וחבר הכנסת חמד עמאר יסכם לנו את הדיון מבחינת חברי הכנסת. סגן שר האוצר גם יבוא לדבר על זה. בבקשה. עפו אגבאריה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הדוח של "מריל לינץ'", אני חושב שהוא לא רק מדבר בעד עצמו, אלא הוא מראה שאת הצמיחה, ומספר העשירים במדינת ישראל, מספר המיליונרים – זה מזכיר לי שבאחת מההופעות של אמן סורי, ע'וואר אלטושה – דוריד לחאם – הוא אומר: אני מתפלא, כשיש אותו מספר אנשים – מספר העשירים עולה ומספר העניים עולה. אמור להיות: אם יש יותר עשירים אז יש פחות עניים. אבל זה גם קורה אצלנו, משום מה. כשיש יותר עשירים, במדינת ישראל שמתקבלת ל-OECD בזמן האחרון, ובאותה הזדמנות אנחנו רואים שיש יותר ויותר מתחת קו העוני, שעולה למעלה ויש מתחתיו עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר אנשים. נוסף על כך, אנחנו רואים שמדיניות הממשלה, שהיא מיטיבה יותר עם העשירים ופחות עם העניים, וכל הגזירות הכלכליות שהיו בזמן האחרון, שרצתה ופעלה לכך הממשלה, להחיל מכות כאלה על העניים, וזה מה שמביא את העשירים להתעשר עוד יותר. אז באיזו מדינה נורמלית, דמוקרטית, הרווח והדיסטנס בין החלק העשיר יותר לבין החלק העני יותר הולך ומצטמצם – זאת אומרת, כשהעניים יותר והעשירים, חלק הביניים הוא הצד שפוחת. מה זאת אומרת? שבמדינת ישראל מעמד הביניים הולך ומצטמק. המדד להצלחת המדינה, שהיא באמת מדינה דמוקרטית שמתקדמת בכיוונים הסוציאליים והאקונומיים בצורה נכונה, זה שמעמד הביניים הולך וגדל והוא המעמד הכי גדול במדינה. זאת אומרת, מעמד הביניים זה האנשים הרגילים, שיכולים להרשות לעצמם לעבוד, וגם ללמוד, וגם לצאת לחוץ-לארץ, וקצת מותרות, ובזה נמדדת הצלחת המדינה. מה קורה פה? ההיפך מתחיל להצטייר במדינה הזאת, ומתחילים להשוות את המצב למדינות כמו הודו ופקיסטן. במדינות האלה יש אנשים שהתחילו להרוויח ממצב של מלחמה, מצב של עוני, יש שם אנשים שתופסים תאוצה, ומתחילים להיות יותר מיליונרים, ומעמד הפועלים הולך ונשחק. האנשים הרגילים, אפילו אין להם האפשרות להגן לא רק על עצמם, אלא על לחמם היומי. ברגע שההפרטה, שהממשלה כל כך הולכת ותומכת בה, זאת אומרת שהיא תומכת במספר רב יותר של אנשים עשירים, שבהכרח האינטרסים שלהם זה שהם יהיו יותר עשירים בשביל לנצל את היותר-עניים. וזאת מדיניות הממשלה. לדעתי, יש מקום לבדוק את העניין עוד פעם, לחזור ממדיניות ההפרטה הזאת ולהיטיב יותר עם השכבות החלשות ושכבות המצוקה. היו"ר אלכס מילר: תודה. חבר הכנסת סעיד נפאע, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. סעיד נפאע (בל"ד): תודה, אדוני. ישיב לנו סגן שר החוץ? היו"ר אלכס מילר: אם ישיב, ישיב סגן שר האוצר. סעיד נפאע (בל"ד): תודה, כבוד היושב-ראש. יצא לי בשבוע שעבר להשתתף בכמה דיונים בוועדות, חלק ביוזמתי ואחדים מהחברים, וחלק ביוזמת אחרים מהחברים. ונתגלו לעינינו דברים מסמרי שיער לדעתי. בדיון שהיה בוועדת העבודה והרווחה נתברר שאין כסף למגזר הערבי עד כדי כך שמטופל בכפר ערבי מסוים – אומנם הוא כבוש, כפר רג'ר – משרד הרווחה מתקצב או מקצה רק 282 שקלים למטופל במשך שנה שלמה. בשבוע שעבר היה דיון בהסכם, למעשה, חתום על-ידי ממשלת ישראל, המתייחס לאדמות דאלית-אל-כרמל ועוספיא, וחלק מההסכם הזה מדבר גם על פיצויים. היום, בוועדת הפנים, נדון עניין המועצה המקומית ירכא, ושוב עלה לדיון הסכם שחתומה עליו ממשלת ישראל, ובשני ההסכמים, שיש בהם מרכיב כספי, מתברר שאין כספים כדי לממש את ההתחייבות הכתובה של ממשלת ישראל. יכול להיות שמכיוון שאין כספים – או שאנחנו יודעים עכשיו לאיפה הולכים הכספים, אבל אני מבקש להגיד, סגן השר, כבוד היושב-ראש, דבר פשוט. בשני המקרים האלה, שציינתי, התגלה דבר חמור ביותר. ממשלת ישראל חותמת על הסכמים עם ראשי רשויות, עם חברי כנסת – אני חושב שהזעקה הזאת, צריכים להעלות אותה חברי הכנסת, עמיתי, אחד מהם נמצא פה, חבר הכנסת עמאר, שחתם על ההסכם הזה, שמתברר היום בוועדת הפנים, כפי שהתברר בשבוע שעבר בוועדת הכספים, שלמעשה הסכמים אלה הם תרמית לשמה. תרתי משמע "תרמית". חותמים, אין כסף, ובסופו של דבר מתברר שהחתימה היא רק אחיזת עיניים. אני חושב שהא בהא תליא, כל הדברים, האחד תלוי בשני, ולכן לא נתפלא שהעשירים יתעשרו עוד יותר, אף-על-פי שאני לא מקנא בהם. תודה. היו"ר אלכס מילר: תודה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. חמד עמאר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, סגן השר, אני, ההיפך מחברי, אני רואה – יותר מתעשרים במדינת ישראל, וזה מראה על אטימות המשק. עם כל המשבר הכלכלי העולמי, אצלנו אנשים הולכים ומתעשרים. זה אולי עבודה טובה של בנק ישראל, של משרד האוצר ושל המפקחים – כל מיני מפקחים על הנושא, אבל, אדוני היושב-ראש – – – היו"ר אלכס מילר: חבר הכנסת עמאר, אולי הבעיה היא לא שאנשים נהיים יותר עשירים, הבעיה היא שאנשים אחרים נהיים יותר עניים. זה שאנשים מרוויחים יותר כסף, הלוואי שכל מדינת ישראל היתה במגמה הזאת. הבעיה – מה שגם חבר הכנסת אגבאריה אמר, שיש לנו פה פערים. אני מסכים עם כולכם שמעמד הביניים הולך ונעלם, ואנחנו צריכים לחשוב איך עוצרים את זה. חמד עמאר (ישראל ביתנו): כן, זה מה שרציתי להגיד. אם אנחנו היום מקום שלישי במתעשרים, אחרי הונג-קונג והודו, עלייה של 43%, וההגדלה של הפערים בין העשירים, האי-שוויון בין עשירים לעניים – כאן הבעיה. הבעיה היא לא אלה שהלכו והתעשרו, שירבו ויגדלו ויהיו יותר עשירים במדינת ישראל. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, השתתפתי היום בדיון, והייתי מאוד מופתע. גם סגן השר איוב קרא היה מופתע, כי אנחנו חתמנו על ההסכם, וממשלת ישראל חתמה על ההסכם, ולא רק אנחנו, חבר הכנסת סעיד נפאע. דובר על הסכם של 362 מיליון שקל לרשויות דרוזיות. אדוני, סגן השר, היום גילינו בוועדת הפנים שממשלת ישראל חתמה על הסכם עם ראשי רשויות דרוזים, כשהיתה שביתה של ראשי הרשויות והמועצות הדרוזיות, ומשום מה החליטו להוציא את ירכא מתוכנית ההבראה ומההסכם. ובמה מסבירים את זה משרד האוצר ומשרד הפנים? למה הוציאו את ירכא? כי בירכא יש גירעון גדול מדי. סעיד נפאע (בל"ד): עוספיא ודאליה. חמד עמאר (ישראל ביתנו): עוספיא ודאליה, אבל היום הדיון היה על ירכא. מכיוון שיש גירעון גדול מדי בירכא, החליטו משרד האוצר ומשרד הפנים להוציא את היישוב הזה מתוכנית ההבראה, כי הם שוקעים. במקום לבוא ולהציף אותם, שמים עליהם עוד 300 קילו ומורידים אותם עוד יותר למטה, ונותנים להם לשקוע עד הסוף. חתמה הממשלה על הסכם, יישוב במצב מאוד מאוד קשה, מדובר ב-74 מיליון שקל, שמשרד הפנים אישר את תוכנית ההבראה שלהם, והיום התברר שמכיוון שזה 74 מיליון שקל, שמשרד הפנים אישר, לאוצר אין כסף לאשר ולהזרים את הכסף, ואז משאירים את ירכא לשקוע. אני חושב שהשר יודע על הנושא ומכיר את הנושא. אני לא יודע אם עדכנו אותו שהוציאו את ירכא, כי אני יודע שהוא גם היה חלק, שותף להסכם שחתמנו עם ראשי הרשויות בירכא. נקודה אחרונה, אדוני היושב-ראש, לסיכום – בדיון בוועדת העבודה והרווחה התברר שעיר כמו הרצלייה, שנחשבת לאחת הערים העשירות, תושב הרצלייה מקבל קרוב ל-4,429 שקלים, אני זוכר את זה, לעומת ממוצע במגזר הדרוזי – 889 שקל. פי-חמישה. כשקראתי את הנתונים האלה חשבתי שמצבנו כדרוזים הוא הכי טוב במדינת ישראל. בשביל זה משרד הרווחה מזרים לנו כל כך הרבה כסף. כי אנחנו כל כך טובים ויש לנו כל כך הרבה כסף ואנחנו לא צריכים. אז 889 שקל זה הרבה כסף ממשרד הרווחה. תודה רבה. היו"ר אלכס מילר: תודה. חברי חברי הכנסת אגבאריה, נפאע ועמאר, סגן השר הודיע שהוא זומן לפגישה דחופה עם ראש הממשלה וביקש להשיב לכם במועד מאוחר יותר. זאת אומרת, בשבוע הבא או בכל תאריך שיהיה מקובל עליכם. האם אתם מקבלים את בקשתו? סעיד נפאע (בל"ד): כן. היו"ר אלכס מילא: חבר הכנסת חמד. חבר הכנסת חמד, אני פונה אליך, האם אתה מקבל בקשת סגן השר להשיב במועד מאוחר יותר? הוא זומן לראש הממשלה. חמד עמאר (ישראל ביתנו): אין בעיה. היו"ר אלכס מילר: תודה. חברי חברי הכנסת, מכיוון שהתשובה תהיה במועד מאוחר יותר, ההצעות הנוספות לנושא הזה יעלו לאחר תשובת סגן השר.