קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום תוכנית האוצר להעלאת מסים היו"ר אלכס מילר: חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעה רגילה לסדר-היום של חבר הכנסת מנחם מוזס: תוכנית האוצר להעלאת מסים, מס' 3577. גם בנושא הזה, חבר הכנסת מוזס, סגן השר כהן ביקש שתתחשב ותקבל תשובה במועד אחר. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): אם הוא לא ישמע אותי, איך הוא ידע מה לענות לי? היו"ר אלכס מילר: יש פרוטוקול, הכול רשום. נעביר לו את הפרוטוקול, הוא יעבור עליו ויוכל לענות לך. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השבוע התפרסמה כוונת האוצר להעלות מסים בשנים 2011–2012. ההעלאה המתוכננת מדברת על העלאת המס על סיגריות, דלק, אלכוהול, פירות וירקות באופן חלקי, וביטול הפטור ממע"מ באילת. האמת היא שהתרגלנו כבר לכך. מדובר ברוטינה קבועה, ומדי תקציב מנסה האוצר להכניס את העזים האלה, ולבסוף בלחץ הציבור וחברי כנסת ודיונים נוספים בוועדת הכספים הם מתבטלים, וממתינים לתקציב הבא. כל שנה מחדש האוצר מעלה את רעיונות התעתועים האלה, ולא מתייאש. אותן הגזירות נכללו כבר, כזכור, גם בתקציב הקודם, ובוטלו רק לאחר מאבק קשה ובהתערבותו הישירה של ראש הממשלה. כל שנה והנימוק שלה. השנה התירוץ למה צריכים להעלות מסים הוא המצב הכלכלי הקשה באירופה ואי-הוודאות הפיננסית בשווקים העולמיים, שבאו בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי, שאת תוצאותיו אנו מרגישים עדיין. שר האוצר מנמק זאת בצורך בעמידה ביעדי הגירעון ושמירת כרית ביטחון. הכול נכון, אבל מדוע כל זה צריך לבוא בצורה של העלאת מסים ועל חשבון השכבות החלשות? למה במצב כלכלי כה מורכב יוצאים בתוכנית להגדיל את ההוצאה דווקא על חשבון השכבות החלשות? האם אנו רוצים להעמיק עוד יותר את הפערים בין עניים לעשירים, ולהגדיל את הפערים החברתיים, שהם בלאו הכי עמוקים מאוד? הזו כוונת האוצר? והרי האזרחים מקרב המעמד הנמוך והבינוני בישראל נפגעו כבר פעמים מספר – העלאת המע"מ האחרונה, עליית מחירי המים, התחבורה הציבורית, המיסוי הגבוה על הדלק. ולמה להוסיף עוד מיסוי? בכלל, אם כבר העלאת מסים כדי להגדיל את הכנסות המדינה, למה מעלים דווקא את המסים העקיפים הפוגעים בשכבות החלשות? אפשר להעלות חלק מהמסים הישירים, לדוגמה: המס על דירות ורכבי יוקרה, על דירות להשקעה וכדומה. במקום זאת עושים בדיוק את ההיפך: את המס הישיר מורידים, כך שמס הכנסה ומס החברות ירד, והעשירים יצאו מורווחים עוד יותר. אין שום סיבה שמדינת ישראל, החברה כיום ב-OECD, תנהיג מדיניות מיסוי שונה מזו הנהוגה בקרב שאר המדינות החברות בארגון. במדינות אלו השכילו להוריד מסים ולהניע את הצמיחה במשק דווקא באמצעות סיוע לשכבות החלשות. אפילו בארצות-הברית, בשיא המשבר הכלכלי, חלק מתוכניות הממשלה להתמודד עם המשבר היו דווקא באמצעות סיוע לשכבות החלשות, בהפחת מסים ובמתן קצבאות. האם משרד האוצר הישראלי חכם יותר מכל מדינות העולם? ועכשיו, כאזרח חרדי במדינת ישראל, יש לי ביקורת בכלל על המס ועל הכנסותיו, ואיך זה מתחלק לפי אזרחים. על כל חשבונית מס של רשות המסים כתוב "המס הוא שלך ובשבילך". למרבה הצער, יש לי ולרבים אחרים בציבור החרדי תחושה שהמס הוא לא בשבילנו בדיוק. יש גורמים רשמיים ופוליטיים הסוברים – ואף פועלים – שלא ניהנה מפירות המס שאנו עצמנו משלמים, ואפילו יותר מכל מגזר אחר. בקנייה שבועית ממוצעת, כך פורסם, של מצרכי מזון, רוכש הקונה החרדי פי-שלושה ממקבילו בציבור הכללי, כך שבשנה הוא משלם פי-שלושה מע"מ. אותו דבר גם ברכישת דירות, כי כידוע מרכיב המס על כל דירה הוא כ-55% מערך הדירה. הציבור החרדי, עקב ריבוי הילדים, בלי עין הרע, קונה הרבה יותר דירות בשנה ומשלם עליהן מס. אך כשבאים לחלק את ההכנסות ממסים חזרה לאזרחים, אנו סוג ב'. בדיוק נכנס לי שר החינוך. לדוגמה, בתקציב משרד החינוך – – השר אבישי ברוורמן: נכנס ויצא. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): – – אנו מופלים לרעה. למשל, מוסדות פטור – ההגדרה היא מוסדות שפטורים מחוק חינוך חובה, מקבלים רק 55% מעלות התלמיד בממלכתי. מוסדות המוכר שאינו רשמי מתוקצבים חלקית בלבד. אפילו חוק נהרי וחוק גפני לא פתרו את הבעיה כולה, ורשויות רבות מתחמקות מתשלומי המים והחשמל למוסדות חינוך חרדיים. בפרויקטים שונים במשרד החינוך, כדוגמת השתתפות בטיולים, של 59 מיליון – המוסד החרדי לא נהנה מזה. מה שהגדרתי מקודם, 55% מעלות התלמיד, זה רק מהשכר ולא מכל התוספות שיש במערכת תקציב החינוך, שמורכב חוץ משכר; למנה העיקרית יש עוד תוספות. מהתוספות האלה אנחנו לא נהנים כלל ועיקר. בישיבות הקטנות, שזה המקביל לתיכון חינם, היינו צריכים חוק מיוחד, שהושג רק בעמל ויזע רב, וגם עליו ישנה כבר עתירה בבג"ץ. זה עתה, לפני כשבועיים, ביטל בג"ץ גם את קצבת הבטחת הכנסה הניתנת לאברכים, וקבע שזה לא שוויוני. את המעט הזה שקיבלנו, גם כן ביטלו. שלא לדבר שאין תקציבים לתרבות, לספורט, כמעט לשום דבר. את העצמות שכבר כן נותנים לנו, נותנים בקושי רב, ומציגים אותנו בסוף כסחטנים וכשודדי הקופה הציבורית. אז אני שואל אתכם, זה "שלך ובשבילך"? הזו חלוקת מס שוויונית? האם אנו אזרחים שווי זכויות רק לתשלומי המס ולא לקבלה חזרה של מה שמגיע לכל אזרח? איך זה מסתדר, החלוקה השוויונית של המס לציבור הכללי? לסיום, אני רוצה לקוות שראש הממשלה בנימין נתניהו, שלפני הבחירות נופף בדגל של הורדת מסים והצהיר שהוא תומך במדיניות הורדת מסים למינוף הכלכלה, יתערב גם עכשיו, וכמו שהצליח להוציא בפעם הקודמת את העזים וכל גזירות המס בתקציב הקודם, יבטל אותן גם הפעם. הפרה הזאת, ששמה השכבות החלשות, נחלבה כבר עד תומה. אין אפשרות להטיל עליהן מס נוסף. ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. היו"ר אלכס מילר: תודה. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): נשאר לי קרדיט. היו"ר אלכס מילר: נשאר קרדיט. אין בעיה, נרשם. אולי בפעם הבאה ינוצל. רבותי, כמו שציינתי קודם, סגן השר כהן ביקש לדחות את התשובה, לכן אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום.