קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום פיטורי עשרות גננות היו"ר גאלב מג'אדלה: הנושא הבא הוא הצעה לסדר-היום מס' 3434, של חברת הכנסת חנין זועבי: פיטורי עשרות גננות. בבקשה. חנין זועבי (בל"ד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, האמת היא שאחרי הישיבה של אתמול בוועדת החינוך היססתי אם להגיש את ההצעה לסדר-היום שכבר דחינו כמה פעמים. אתמול, וגם בשרשרת של ישיבות שנעשו בוועדת החינוך, הרגשתי שמדובר במדיניות שלא הולמת את משרד החינוך; הולמת יותר את משרד הביטחון. הצעתי פה היא דווקא לחזק את מערכת החינוך ולחזק את הפיקוח של מערכת החינוך על גני-הילדים. אני אעלה פה את המושג פיקוח – לא כמו שעלה אתמול ובישיבות שלפני אתמול; במשמעות החינוכית של המלה פיקוח ולא במשמעות המשטרתית של המלה. הצעתי לסדר-היום, אדוני השר, קשורה לגל הפיטורים של עשרות גננות. רק מהתלונות שקיבלתי או מבירורים באותם יישובים מתברר, למשל, שבאום-אל-פחם, בקלנסואה, בעראבה, משרד החינוך סוגר יותר מחמישה גנים בכל יישוב מהיישובים שהזכרתי. אנחנו מדברים על סגירת המסגרות האלה לגיל הרך כאשר שיעור הילדים בגיל הזה נמוך מ-40%. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי שיעור ההשתתפות של ילדים ערבים הוא נמוך גם ביחס לאוכלוסייה היהודית וגם ביחס לעצמו. בגיל שלוש, למשל, 66% מהילדים בחברה הערבית משתתפים במסגרות אלה, לעומת כמעט 100% בחברה היהודית. כתוצאה מסגירת גנים אלה, עשרות גננות בעלות ותק של יותר מעשר שנים מפוטרות מדי שנה בתקופה האחרונה. גל הפיטורים אף התחזק בשנתיים האחרונות ויש עוד עשרות שמיועדות לפיטורים. אומנם משרד החינוך הבטיח להן שכאשר ייפתחו גנים חדשים הן יהיו הראשונות שיחזרו לעבודה, אבל כמעט אין סיכוי עם המדיניות הקיימת, עם המגמה הקיימת, שגנים אלה יחזרו לפעול. לעומת זאת, גנים פרטיים שנפתחים לא פותרים את הבעיה, כי גנים אלה ברובם הם גנים רווחיים, שלא מחפשים כישורים, לא מחפשים גננות מוכשרות עם ותק, אלא מחפשים תעסוקה זולה על מנת למקסם את הרווחים שלהם. ברצוני להבהיר בסוגיית ההפרטה שאומנם יש עמדה עקרונית נגד הפרטת מערכת החינוך, אבל עמדה זו לא סותרת – זו לפחות הדעה שלי – את חובת המדינה לאפשר לגורמים פרטיים לפתוח מוסדות חינוך פרטיים. עם זאת, גורמים פרטיים אלה לא צריכים להיות התשובה לנסיגת מערכת החינוך מאחריותה, מה שאכן קורה היום. אנחנו נגד סגירת גנים ובתי-ספר שהם באחריות משרד החינוך. חובתו של משרד החינוך היא למלא את הצרכים החינוכיים. עם זאת, גם מוסדות פרטיים, מוסדות חינוך פרטיים וגנים פרטיים, חייבים להיות תחת הפיקוח של משרד החינוך, במובן זה שבודקים את המבנה, את רמת ההכשרה של הגננות, בודקים את הבטיחות, את הבריאות, את מידת התאמת התוכניות לגיל, ולא מאפשרים בכלל ירידה ברמת התכנים שניתנת לתלמידים או ברמת הכשרת הגננות. אבל מה שנעשה בפועל הוא שמחד גיסא, הממשלה לא בונה גני-ילדים, ומאידך גיסא, משרד החינוך נוקט מגמת הפרטה המקלה במתן היתרים לפתיחת גני-ילדים על-ידי גורמים פרטיים שהשיקול הרווחי הוא בראש מעייניהם. התוצאה שלא מאחרת לבוא – סקר שנערך ב-47 יישובים ערביים, מלמד כי יותר מ-65% מגני הטרום-חובה – 349 מתוך 535 – מנוהלים כמעט ללא פיקוח על התנאים הסביבתיים ועל המקצועיות של הצוות, לדוגמה. בזה, משרד החינוך בעצם מתפרק מכל אחריות לשוויון ההזדמנויות. שוויון הזדמנויות בחינוך פירושו לא רק לתת שירות חינוך לכולם, אלא גם להבטיח שהשירותים האלה יהיו איכותיים ושוויוניים. בצורה ישירה, נושא זה של שירותים איכותיים קשור לנושא של פיטורי גננות מוכשרות, בעלות יותר מעשר שנים של ניסיון, והעסקת גננות לא מוכשרות מהמגזר הפרטי. בנושא השוויוניות, אדוני השר, מערכת החינוך צריכה גם לטפח את מה שקוראים לו לפעמים "כישורי חיים" לכולנו. מערכת החינוך, לצד הישגי הלימוד וההישגים החינוכיים, צריכה להעניק גם תחושת ביטחון לתלמידים שלה ולזהותו של התלמיד. זהותו של התלמיד היא גם חלק מתחושת הביטחון והיא גם חלק מכישורי החיים, והיא גם חלק מהשוויוניות בלימודים. ואני, אדוני השר, חוששת שהטעם, שהדחף, שהסיבה העיקרית של משרד החינוך לחזק את הפיקוח – כאשר הם משתמשים במושג פיקוח – היא דווקא על מנת להחליש את זכותו של התלמיד בגישה השוויונית לזהותו. ופה, לפי דיוני ועדת החינוך, עוד פעם, נוצר הרושם כאילו המסגרות הפרטיות הן ששמות דגש על הזהות ועל השייכות של הילדים הערבים והילדות הערביות, ושזו הסיבה להילחם בחינוך המוכר והלא-רשמי. קודם כול – הלוואי שזה כך. אם אתה, אדוני השר, תסתובב בשטח ותראה את האנשים, וגם תשמע מהאנשים שעובדים בשטח, הם יעידו על הדלות, על מחסור בתוכניות לימוד בסיסיות בערבית, על מחסור בתוכניות העשרה שמשקפות את הזהות הלאומית והתרבותית הערבית. זו המציאות, גם של הגנים הפרטיים וגם של אלה הממלכתיים וגם של בתי-הספר הפרטיים וגם של בתי-הספר הממלכתיים. אבל בגנים הפרטיים יש להוסיף עוד את הבעיה של הגננות המועסקות, שבדרך כלל אינן מוסמכות, ואת הבעיה של הפיקוח על האיכות – האיכות בכל הרמות. אני צריכה לומר, אדוני השר, שאנחנו לא חוששים מפיקוח על התכנים. כאשר אנחנו קוראים לתכנים שמכבדים אותנו, מכבדים את הכבוד שלנו, לא מתנכרים לזהות ולהיסטוריה שלנו ולא מנסים לטשטש את האדם שבנו, אז אנחנו לא חוששים משום פיקוח. אבל אלה בדיוק התכנים שחברי הכנסת פה חוששים מהם ורוצים לבטל אותם, גם כאשר אינם – הם רוצים לבטל אותם. הפיקוח של מערכת החינוך, עוד פעם, לא צריך להיות זהה לסתימת פיות או למשטרת מחשבה. מדובר בפיקוח על איכויות, על תשתיות, וצריך להיות מדובר דווקא בפיקוח על מחסור בתוכניות לימוד בסיסיות בערבית ועל המחסור בתוכניות הכשרה שמשקפות את הזהות הלאומית והתרבותית של הערבים. לפי האחראים במשרד החינוך עצמו, אדוני השר, יש מחסור בכוח-אדם לפיקוח בכלל המערכת ובמגזר הערבי בפרט, ובכל המוכר שאינו רשמי בפרט. אני נגד הפרטה ואני מבדילה בין מגמה של הפרטה לבין זכותן של עמותות לפתח מוסדות חינוך איכותיים יותר או ייחודיים. המגמה הכללית של ההפרטה היא המגמה הרווחית, שלא קשורה בדאגה לאיכות אלא להיפך. לבסוף, אדוני השר, שלוש נקודות. הנקודה הראשונה – אנחנו חוזרים ודורשים מה שכבר דרשנו כמה פעמים: תוכנית מפורטת. השר שומע אותי, מקשיב לי. אנחנו חוזרים ודורשים תוכנית מפורטת ומתוקצבת עם לוח זמנים ברור לבניית גני-חובה, להקצאת תקנים ברורים בנושא הפיקוח וההדרכה בחינוך לגיל הרך. אני מבקשת נתונים מפורטים ממשרד החינוך על מספר הגננות שמפוטרות – גם אלה שפוטרו בשנה שעברה וגם אלה שמיועדות לפיטורין. בסופו של דבר, אני מבקשת מכבוד השר שישקול הנחיה בדבר חובת הגנים, גם בלא רשמי המוכר וגם ברשמי, להעסיק גננות אשר פוטרו, כלומר, לתת עדיפות לגננות אלה שהן מוכשרות ויש להן ותק וניסיון של שנים. תודה. היו"ר גאלב מג'אדלה: שר החינוך, בבקשה להשיב על ההצעה לסדר-היום. שר החינוך גדעון סער: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באוקטובר האחרון תיקנתי תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים). התיקון הזה נכנס לתוקף בחודש דצמבר, והוא רלוונטי למוסדות, כולל גני-ילדים, שמבקשים רשיון היום. בתמצית, התיקון קובע ששר החינוך רשאי שלא להכריז על מוסד חינוך כמוסד מוכר אם הוא סבור שהכרזה כזאת עלולה להביא לפגיעה במערכת החינוך הרשמית. זה כמובן נכון גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי. לצורך זה רשאי השר לשקול שיקולים שנוגעים לעניין – שיקולים חינוכיים, כלכליים, סגירה צפויה של כיתות לימוד או מוסד, פגיעה צפויה במספר התלמידים או שיעורם במערכת החינוך הממלכתית, פגיעה בהרכב האינטגרטיבי של התלמידים במערכת הרשמית ועוד. ולכן, קודם כול אני חייב לומר שברמה העקרונית – אני לא נכנס לנושא הפוליטי – ברמה העקרונית של השמירה על המערכת הרשמית מול כרסום של המערכת הפרטית, דעתי היא כדעת המציעה, וזו המגמה היום. כלומר, ככל שנטען שיש מגמה מקלה בפתיחת גנים פרטיים, היום זה הפוך. יש בעיה אחרת היום, שהרבה מאוד מאותם גנים פרטיים שנפתחים, נפתחים ללא רשיון, וצריך לראות כיצד ניתן לפעול ביתר תקיפות לאכיפת סגירה של מוסדות כאלה. אבל אין היום מגמה מקלה בפתיחת מוסדות של מוכר שאינו רשמי שבאים תחת מוסדות של רשמי. להיפך, מנהל האגף המוכר שאינו רשמי קיבל ממני הנחיות ברורות בעניין הזה. לגבי המחוז הצפוני והנקודות והפיטורים שעליהם דובר, אני לא חושב שנכון לדבר על גל של פיטורים. שוחחתי בנושא הזה עם מנהלת מחוז הצפון, ד"ר אורנה שמחון, והשנה ביקשו כמה רשויות בצפון לסגור. המספר שהיה צורך – אני רוצה להבהיר שחלק גדול מהבקשות נבע מצמצום שחל במצבת התלמידים, חלק מהיעדר רישום לגני טרום-חובה, אבל אני מזכיר שבמקומות שבהם אנחנו לא מדברים על חינוך חובה, שיקולים כלכליים יכולים להיות שיקולים שבגינם הורים פונים למסגרות האלה, והיה צורך לפטר 61 גננות. לאחר שנקטנו מאמץ, פוטרו בסופו של דבר 39 גננות בלבד. היתר לא שובצו. עם זאת, עד סוף אוגוסט, ערב פתיחת שנת הלימודים הבאה, אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לאתר משרות נוספות לאיוש ולצמצם את היקף המפוטרות, ולדעתי, זה יעמוד על הרבה פחות מהמספר הזה שנקבתי בו עכשיו. היו"ר גאלב מג'אדלה: המספר 39? שר החינוך גדעון סער: כן. במקור היה 61, אחר כך נקטנו מאמץ, ובסופו של דבר פוטרו 39 גננות. לפי דעתי, חלק ניכר מהן ישובצו בתקופה שעד סוף אוגוסט. אנחנו גם פועלים היום מול הרשויות המקומיות בניסיון לצמצם העברה של גנים לעמותות, למנוע סגירה של גנים רשמיים, מהטעם שצוין – אלה פשוט מסגרות פחות טובות, פחות מקפידות, גם בצד של התכנים, לפעמים בצד של בטיחות, לפעמים משלמות פחות שכר, וכתוצאה מזה יותר משגשגות וכדומה, ועושים שיקול עסקי כזה או אחר, ובסופו של דבר הילדים נפגעים, ולכן זה בהחלט לא המגמה, לא הכיוון. גם הנקודה האחרת שהתייחסה אליה המציעה, אין לנו מלחמה פה בזהות או בשפה. כאשר יש לנו – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: אתה יודע, אדוני השר, אחת הדרכים לחזק את הגנים הממלכתיים ולצמצם את האפשרות למעבר לגנים פרטיים היא כאשר הגנים הממלכתיים, של המדינה, הם במבנה חדש, מבנה מתאים, איכותי. כי היום הרשות המקומית שוכרת מבנה והאדם הפרטי שוכר מבנה, אז אין הרבה הבדלים. שר החינוך גדעון סער: מכובדי היושב-ראש, הרבה מאוד פעמים, כפי שאתה יודע, המבנה של הגן הפרטי הוא לא מבנה ראוי. פשוט השכר הוא יותר זול, ואנשים עושים שיקול כלכלי כאילו זה בייביסיטר ולא גן-ילדים, וזאת הבעיה. למה כיוונתי את דברי? גני-ילדים זה קבוצת גיל אחרת, והמדיניות נקבעת על-ידי ולא נקבעת על-ידי כל חבר כנסת שיש לו דעה כזאת או דעה אחרת. אנחנו בהחלט חושבים שצריך לחנך ליחס של כבוד למדינה בכל המגזרים. חברי הכנסת הערבים יודעים שאני מאוד מחזק את לימודי השפה הערבית. אנחנו הוספנו השנה אלפי שעות בשפה הערבית גם בבתי-ספר יסודיים וגם בחטיבות-ביניים. במגזר הערבי קבענו את השנה הבאה כשנת השפה הערבית. אני רואה את הבסיס הזה בשפת אם כבסיס להישגים בכל שאר מקצועות הלימוד. לא תמיד נכון להביא הכול לוויכוח הפוליטי, ואז גם אם אין ויכוח עם השר, מוצאים מישהו אחר להתווכח אתו. באופן כללי צריך לחזק את הכיוון הרשמי, צריך לחזק את הכיוון של אחריות המדינה, צריך לנקוט אמצעים שחלק מהם נקטתי, כפי שאמרתי, בשינוי התקנות. יכול להיות שאנחנו יכולים לעשות יותר – בהחלט אעלה את זה בין הנקודות בדיונים שאני מקיים באופן שוטף בנושא החינוך במגזר הערבי, לסגור מוסדות שפועלים ללא רשיון והם גם ברמה בלתי נאותה, ואני יודע שהגישה הזאת היא במאה אחוז גם הגישה של מנהלת מחוז הצפון, וברוח הזאת היא פועלת. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה לכבוד השר. מה מציע כבוד השר? שר החינוך גדעון סער: מה שרוצה המציעה. היו"ר גאלב מג'אדלה: המציעה רוצה מליאה, נכון? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): יש לי הצעה אחרת. היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד השר, רבותי חברי הכנסת, אני מציע – זה נושא חשוב מאוד, ובכלל, תשובת השר היא מענה חלקי, כי נשאלת השאלה שאלפי, אם לא עשרות-אלפי הורים ומשפחות שואלים: היכן שר החינוך בכל הנושא של הפיקוח על האיכות, על הבטיחות בגני-ילדים. זה נשמע כמו שטח הפקר. גם העניין של למה סוגרים גני-ילדים, למה לא מפתחים גני ילדים. אני חושב שזה נושא חשוב מאוד שצריך לדון בו. צריך לקלוט יותר גננות מוכשרות, להקפיד על הרמה ולקבוע סטנדרטים, שגם גני טרום-חובה יהיו בסטנדרטים נאותים ועם פיקוח נאות. אני הצעתי ועדה. היו"ר גאלב מג'אדלה: ועדת החינוך, התרבות והספורט. אז מי שמצביע בעד זה בעד ועדה, ומי שמצביע נגד – בעד הסרה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בעד – 8. נגד – אין, נמנעים – אין. הנושא עובר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט.