קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום תוכנית עיריית ירושלים להקים גן לאומי בשכונת סילואן והמהומות בסילואן היו"ר גאלב מג'אדלה: הנושא הבא – הצעות לסדר-היום בנושא: תוכנית עיריית ירושלים להקים גן לאומי בשכונת סילואן והמהומות בסילואן, הצעות לסדר-היום שמספרן 3549, 3561 ו-3584. השר לביטחון פנים, חבר הכנסת אהרונוביץ, שנמצא כאן, ישיב על הצעות לסדר-היום. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. לרשותך שלוש דקות מהרגע שאתה עולה לדוכן. חבר הכנסת מיכאלי, אנחנו מודים לך על השירות שעשית למען חידוש המליאה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, מדברים על גן-המלך כאילו זו הבעיה של מדינת ישראל. גן-המלך זה רק סימפטום, זה רק נקודה ביער של ההפקרות ששוררת במדינת ישראל. תסתכלו מה קורה בצפון ומה בדרום, כל דאלים גבר, גזלת קרקעות של מדינת ישראל, ממש הכול מופקר. כל אחד בונה את הבית שלו איך שהוא רוצה, בגודל שהוא רוצה. משתלטים פה על קרקעות מדינה, על שטחים ציבוריים, אז מדברים על גן-המלך. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): חבר הכנסת זאב, על שטחים ירוקים. נסים זאב (ש"ס): ודאי, תיכף נגיע גם לירוקים. 27,000 יחידות דיור נבנו בירושלים בלי רשיון, מכשירים כמעט את הכול, או שסותמים את הפה, או שלא רואים – עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו. לא רואים שום דבר. פתאום זעקה גדולה האמריקנים מקימים על גן-המלך. מה יש בגן-המלך? מה יש שם בדיוק? יש שם מאות יחידות דיור, ואת רובן המכריע, כ-80%, באה עיריית ירושלים ואומרת: אנחנו אומרים לכם, מותרים לכם, מחולים לכם, שרויים לכם, תעשו מה שאתם רוצים. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): באיזה רשות? נסים זאב (ש"ס): את כל ההפקרות הזו אנחנו מתירים לכם. אבל מה, באיזו פינה מסוימת, לטובת התושבים של סילואן, של אותו האזור, אנחנו אומרים לכם: נעשה שטח ציבורי, שזה טובת התושבים, אגב. והעירייה גם לא מתעלמת בעצם מהפיצוי ומהיכולת גם לתת להם דירה חלופית. זה לא שזורקים אותם ואומרים להם: תשמעו, אתם בניתם שלא כחוק, יש צווי הריסה, אנחנו נממש את צווי ההריסה, ייקוב הדין את ההר. לא, מנסים לבוא בהידברות, אבל, חביבי, אין ברירה: אינתיפאדה, אנחנו נראה לכם מי בעל-הבית. אם אתם חושבים, אדוני השר, והממשלה הזאת, שהמאבק הוא באמת של אותם מסכנים שמנשלים אותם מהבית – לא זה המאבק. המאבק הוא מאבק לאומי של הפלסטינים נגד מדינת ישראל, כי הם לא רוצים שאנחנו נחליט מה יהיה בירושלים. עכשיו, הזעקה על החלטת הוועדה המקומית, שבעצם אמרה ש-22 בתים בסך הכול, או בניינים, נאמר, שהם בדרך כלל דירה, חד-קומתיים או דו-קומתיים – אינני יודע בדיוק איך זה, בסיור אתה רואה כך וכך; בסך הכול מדובר אולי בפינוי של 100 משפחות. צריך לזכור שאחת הבעיות הקשות ביותר היא שהבתים האלה נבנו ללא יסודות ראויים, אין שם חיבור של מים וחשמל, וחלקם בכלל בנויים על קווי ביוב שמסכנים את יציבותם של המבנים ואת חיי התושבים במקום. היו"ר אורי מקלב: תודה. נסים זאב (ש"ס): לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב, החלטת עיריית ירושלים בעצם היא החלטה – הייתי אומר רק של הפקדת תוכנית, והאמריקנים צריכים להבין שלא בכל החלטה נקודתית הם צריכים להתערב ולשים את ראשם ורובם ולהקים קול זעקה, כאילו זה מצב של מלחמה בין הפלסטינים לממשלת ישראל. אי-אפשר שכל דבר של סדר מקומי עירוני, שהוא טובת התושבים, תהיה התערבות כל כך בוטה וגסה, וגם כן שכל מדינות אירופה יקומו על אותם בתים. אני חושב שיש עוד הרבה במה להתעסק, והעיסוקים של ארצות-הברית באמת צריכים ללכת לעיסוקים מהותיים יותר שבהם הם שרויים באפגניסטן, בעירק – יש להם מספיק צרות – להשאיר את גן-המלך, שיישאר קצת כפי שהוא נמצא בתכנון המקורי של עיריית ירושלים, שהיא חשובה גם לתושבי השכונה הזאת. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת טלב אלסאנע – הדובר האחרון. לאחר מכן ישיב השר לביטחון פנים, השר אהרונוביץ. בבקשה, אדוני. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, צריך לזכור שמדובר בירושלים. זה לא בחולון, לא בתל-אביב, מדובר בירושלים. מדובר בירושלים המזרחית, שהיא, על-פי החלטת החלוקה, שמכוחה קמה מדינת ישראל, איננה חלק ממדינת ישראל. זהו שטח שנכבש ב-1967, ושום מדינה בעולם לא מכירה בסיפוח הישראלי של ירושלים המזרחית. בישראל, על-פי המשפט הבין-לאומי, אין שם זכות, יש לה זכות של כובש בלבד. ולכן, כל העניין של להעביר אוכלוסייה ישראלית יהודית לתוך ירושלים המזרחית הוא בניגוד לחוק הבין-לאומי. מי שפועלת בניגוד לחוק, רבותי, זו ממשלת ישראל, מאז 1967. מי שעוברת על החוק, זו ממשלת ישראל. מי שמנסה לשנות את המציאות הדמוגרפית בירושלים המזרחית, זו ממשלת ישראל, שמשתמשת בחוק התכנון והבנייה כתירוץ, כדי להשיג את המטרה, והיא – לגרש כמה שיותר פלסטינים ולהכניס כמה שיותר יהודים, כדי לשנות את המציאות הדמוגרפית שם. ולכן הסוגיה כאן איננה עוד בניין או מבנה, הסוגיה כאן היא יותר מהותית. מה ממשלת ישראל רוצה? האם היא רוצה להגיע לשלום, או שהיא רוצה להוביל את המצב של העימות והאלימות? אין שלום, חבר הכנסת נסים זאב, ללא העניין של פתרון לירושלים המזרחית; לא יהיה שלום באזור. לכן המעורבות האמריקנית, זה לא עניין שבנו או שסגרו פרגולה, או בנו מבנה, או אטמו איזה חלון. זה ירושלים, שיש לה מעמד בין-לאומי, יש לה מעמד מהותי בסכסוך הפלסטיני-הישראלי. צריך להתייחס לזה במשמעות הראויה. ומכאן הקריאה שלי לשר לביטחון פנים: אי-אפשר להתייחס לסוגיה של סילואן כלאחר יד. זה לא עניין של מבנה או אכיפת חוק, כבוד השר, זה משהו יותר עמוק מזה. זה עתיד האזור כולו, זה הסיכוי לשלום באזור כולו. לכל אבן יש משמעות היסטורית ויש משמעות דתית, וכל נגיעה במקום הזה רגישה וטעונה. השאלה, מה אנחנו רוצים? האם החוק נועד לשרת את בני-האדם, רווחתם וחייהם, או שאנשים יקריבו את עצמם וחייהם למען החוק? החוק הוא לא המטרה, הוא אמצעי. חיי בני-אדם הם הרבה יותר חשובים מחוק. לכן החוקים משתנים, כדי שיוכלו לשרת, ויש להתאים אותם לצרכים המשתנים, ואי-אפשר להגיד: בשם החוק אנחנו נבעיר את האזור הזה, בשם החוק נגרום לקטסטרופה באזור הזה. היינו עדים למצב שאריאל שרון, כאשר עלה לאל-אקצא, הרי זה לא היה ביקור תמים. בביקור תמים לא באים 3,000 שוטרים לאבטח אותו. זה היה ידוע מראש, ההשלכות של הדבר הזה. היה האירוע של האינתיפאדה השנייה, שכל הצדדים סבלו והרבה קורבנות נפלו, והיינו יכולים לחסוך את זה אילו היינו משתמשים בהיגיון. מדוע? יש לנו פתגם בערבית, אומרים: מג'נון בירמי חג'ר פי אלביר מאאת עאקל מא ביטלעוהא – זאת אומרת, משוגע זורק אבן לבור, וצריך מיליון חכמים, אלף חכמים, כדי להוציא את האבן הזאת. נסים זאב (ש"ס): הבעיה שיש הרבה משוגעים. הבעיה היא שיש משוגעים כחול הים אצלכם. היו"ר אורי מקלב: זה פתגם יהודי בתרגום לערבית. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): לכן צריך להקדים חוכמה ומחשבה לכל מעשה. צריך לנקוט אמצעים כדי למנוע את המצב. ללכת ולנסות לאחות שברים ולאחות קרעים. צריך להקדים תרופה, ולדעתי זאת הדרך הנכונה, הרבה שכל, הרבה חוכמה במקום הטעון והרגיש הזה. ולכן מה יותר חריף, רבותי – הרי, כבוד השר, כולנו היינו עדים לעימות שהיה בעמנואל. זה על רקע תלמידות ספרדיות, אשכנזיות, וכמעט היתה מלחמת עולם על רקע זה שספרדיות ואשכנזיות – וכולם יהודים – ילמדו ביחד. אבל יש כאלה שראו בזה פגיעה בציפור נפשם. זכותם, זו סוגיה סובייקטיבית. מה תגיד לאנשים שהולכים להרוס להם את הבתים שלהם, להחריב להם את החיים שלהם? מה תגיד להם? ואין להם פתרון. מאז 1967, אתה יודע כמה בתים נבנו? ממשלת ישראל, בבנייה ציבורית בנתה 70,000 יחידות דיור ליהודים, ומצד שני 600 יחידות דיור לפלסטינים. תסתכל איזה פרופורציה. יצרו את המצוקה, רוצים להרוס בתים ורוצים שאנשים ימחאו להם כף. אני קורא לך מעל לדוכן הזה לנהוג באחריות, בשיקול דעת, ולבחון את ההשלכות ולעשות את הצעדים הנדרשים והמתחייבים לקדם את השלום, שמשרת את כלל העמים באזור הזה. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. השר לביטחון פנים, מר יצחק אהרונוביץ, בבקשה. השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי הכנסת כרמל שאמה, נסים זאב וטלב אלסאנע ביקשו לדון במהומות שאירעו בסילואן, אשר כתוצאה מהן נפצעו שוטרים ואזרחים. לכל הסעיף של תוכנית עיריית ירושלים להקים גן לאומי אני לא רוצה להתייחס. אני לא שר הפנים, שר הפנים היה צריך להשיב על זה במסגרת הצעת חוק תוכנית המיתאר של עיריית ירושלים. הוא לא נמצא פה, אני אתייחס למה שקורה בסילואן, כך שעל כל הנושא של תוכנית הגן הלאומי אני לא אדבר. מבירור הפרטים – קודם כול אני רוצה להזכיר שהבוקר הייתי שם. הבוקר ב-05:00 הייתי כבר בסילואן. סיירתי שם, עברתי את הבתים, עברתי את האזורים, עשיתי בדיקה, רענון, ואיך אומרים – טוב מראה עיניים של מה שקורה שם. מפרטי האירועים שהיו עולה כי בתאריך 27 ביוני בשעה 20:00 החלו הפרות סדר בשכונת סילואן בירושלים. הרקע לפרוץ המהומות היה שמועה על כניסת יהודים למבנה בבעלות יהודית בסילואן – בית-הכנסת בכפר-התימנים. היתה שמועה כזאת, והתחילו לעלות לשם כל מיני אנשים והתחילו המהומות. צריך לזכור שבית-הכנסת בכפר-התימנים מאוכלס במשפחות ערביות. עשרות רעולי פנים יידו בקבוקי תבערה, אבנים, סלעים, מוטות ברזל לעבר כוחות המשטרה והמאבטחים האזרחיים של "בית הדבש", וזה סמוך ל"בית יהונתן". נשמעו קריאות במסגדים, הקוראות לתושבים לבוא ולסייע בעימות עם כוחות הביטחון. החגיגה התחילה, מתחילים להניע את המסגדים לבוא ולהציל את סילואן. במהלך הפרות הסדר נגרמו נזקים לכלי-רכב מקומיים – הסימנים, עד הבוקר ראיתי אותם עדיין שם – שחנו בסמיכות לאזור ההתפרעות. כוחות המשטרה נאלצו להשתמש באמצעים לפיזור ההפגנות, והמאבטחים האזרחיים ירו באוויר לצורך פיזור המתפרעים מ"בית הדבש". לאחר הידברות של מפקד משמר הגבול בירושלים עם הנכבדים המקומיים נרגעו הרוחות, סמוך לשעה 01:00. כתוצאה מיידוי האבנים והמוטות נפגעו אזרח ישראלי, 12 לוחמי משמר הגבול, ובהם קצין משמר הגבול אשר נחבל וסובל משבר בכף ידו. כל השוטרים שנפגעו הופנו לקבלת טיפול בבית-החולים. הם מוגדרים כפצועים קל. 11 תושבים ערבים מקומיים פונו לבתי-חולים. יש לציין כי יום לאחר מכן, במוצאי-שבת, התרחשו הפרות סדר דומות סמוך לבתי היהודים בסילואן, ובהן נטלו חלק עשרות רעולי פנים. במהלכן נפגעו שמונה לוחמי משמר הגבול מיידוי אבנים וחפצים שונים. גם במקרה זה נזקקו הלוחמים לטיפול רפואי. בין 28 ל-29 בחודש בוצעו חמישה מעצרים של חשודים שהשתתפו בהפרות הסדר שאירעו בתחילת השבוע. אין לי אלא לקרוא לכולם: הנושא הוא מאוד רגיש, מאוד נפיץ, כל מי שמנסה להלהיט שם את הרוחות עושה טעות. אני מבקש גם מחברי הכנסת וגם מהנכבדים, ואני באופן אישי מלווה את הנושא. באמת, גם ככה העיר ירושלים מאוד נפיצה, ואני לא נוקט קו מי צודק ומי לא צודק, אני רק אומר: כרגע הנושא רגיש, ובגלל שמועה כזו או אחרת מתחילים ליידות אבנים, לפגוע באזרחים, חיילים נפגעים, שוטרים נפגעים ואזרחים נפגעים. זה דבר שיכול רק להוסיף שמן למדורה. אני מבקש מכולם להוריד את הדציבלים ולנקוט קו – איך אומרים? של מתינות, גם ככה לא חסרות צרות לירושלים. אני לא נכנס פה לחלק המשפטי, שהוא חלק אחר. חבר הכנסת אלסאנע דיבר עליו בשולי הדברים. כוחות המשטרה ייתנו סיוע אם יידרשו – איך אומרים? למתן הצווים או כל דבר אחר. אבל פה באמת האזור מאוד רגיש, השמועות רצות, וכמובן, מצטרפים לזה הרבה מתפרעים. לצערי, נחשפנו גם בימים האחרונים להרבה אנרכיסטים שבאים, מאזור ירושלים, מאזור מדינת ישראל ותוצרת חוץ גם, גם הם נמצאים שם. ככה שבאמת אני מבקש מכולם לגלות אחריות. אני באמת מאוד מעריך את השוטרים לוחמי משמר הגבול, שעושים עבודה מאוד קשה, מאוד מורכבת, בתנאים קשים. תודה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה, אדוני השר. מה אתה מציע? להסתפק? השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: להסתפק. היו"ר אורי מקלב: האם המציעים מסכימים להסתפק בדברי השר? חבר הכנסת נסים זאב? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): כן, מסתפקים. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה. אם כך, אנו מודים לכולם, גם למציעים וגם לשר על דברי תשובתו.