קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום היערכות המדינה והצבא לקראת המשטים הבאים היו"ר יצחק וקנין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: היערכות המדינה והצבא לקראת המשטים הבאים, הצעות מס' 3474, 3495, 3501, 3512, 3514 ו-3516. ראשון הדוברים – חבר הכנסת נחמן שי. לרשותך שלוש דקות. ולאחריו – חבר הכנסת אברהם מיכאלי. נחמן שי (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היה יום קשה, אני מבין. נותרו רק הלוחמים האחרונים וגם הם עייפים. זה די מתאים למצב שאנחנו נמצאים בו היום בשולי הקרב, רק שהבעיה היא שאנחנו לא בקרב אלא במלחמה. אנחנו לא בקרב בודד, אלא ברצף של אירועים, שיש להם משמעות עמוקה, הרבה יותר עמוקה ממה שחשבנו כנראה. אני רוצה לצטט דברים שכותב עמיתי, ידידי רון בן-ישי ב-Ynet. הוא אומר: ההכנות לקדם את פני משט הפרובוקציה מלבנון ומאירן מתנהלות בקצב ובאינטנסיביות המזכירים ערב מלחמה. גם תהליך יישום הלקחים בצה"ל ובדרג המדיני מהסתבכות המשט הקודם כבר בעיצומו. בקיצור, מה שעולה, חברים, הוא שאנחנו נמצאים בתוך מציאות חדשה, שאינני בטוח שעיכלנו אותה. אני חושש מאוד שאנחנו או-טו-טו הולכים שוב להילחם את המלחמה שהיתה ולא את המלחמה שתבוא. זה די אופייני שמתכוננים למה שיודעים ולא מתכוננים למה שלא יודעים. אף אחד לא מבטיח שהמשט הבא יהיה דומה לקודמו, אף אחד בכלל לא מבטיח שבכלל יהיה משט, אולי זאת תהיה פעולה אחרת, ואף אחד בעצם לא יודע מה מחכה לנו. מה שמאפיין את המציאות החדשה ביחסים בינינו לבין הפלסטינים, או את המלחמה החדשה שבה אנחנו נמצאים, זה אי-ודאות. אנחנו פשוט לא יודעים. אנחנו נמצאים בעימות שהולך ומתפשט הרבה מעבר לתחומי המזרח התיכון, ומתרחש בחוף המערבי של ארצות-הברית – שם יש ניסיון לעצור ספינה, או מתרחש בשבדיה, או מתנהל בצרפת באירועי אנטישמיות. בקיצור, הוא מתנהל במקומות שונים ומגוונים בעולם, הוא מתנהל בפנים שונות או מורכבות. זו מלחמה שהיא לא רק התנגשות פיזית אלא גם התנגשות בין רעיונות, התנגשות משפטית, התנגשות כלכלית וכדומה. אני סקרן לדעת, ולכן אני פונה אל הממשלה הזאת, ואל החברים שיושבים בבית הזה, מה עושה מדינת ישראל כדי להיאבק באתגר הזה? כיצד היא מתכוננת? האם היא רק עושה את הדברים הצפויים מראש, המובנים כאילו מאליהם, או שאנחנו הולכים לגלות איזושהי מקוריות, מחשבה, תכנון, תפיסה, איזושהי גישה חדשה? כי אני אומר לכם, הרעיון שאנחנו נתפוס בכוח כל ספינה שמגיעה ובזה נסכל את הניסיונות האלה הוא רק אפס-קצה של העניין שאנחנו עומדים בו. האתגר שעומד עכשיו בפנינו הוא גדול פי כמה וכמה, ואני לא רוצה שאיאלץ לעמוד פה, יחד עם חברים אחרים, על הדוכן הזה, מחר או בעוד שבוע או בעוד חודש, ולשאול את עצמנו מה עשינו. מדינת ישראל נדרשת לחשיבה חדשה, ואני תובע מהממשלה הזאת – תובע מהממשלה הזאת – לעשות את החשיבה הזאת ולהגיע לתוכנית פעולה חדשה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת נחמן שי. יעלה חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ואחריו – חבר הכנסת עפו אגבאריה. ואחריו – חבר הכנסת יעקב כץ. שלוש דקות לרשותך, חבר הכנסת מיכאלי. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אכן בפני בעיה, אדוני היושב-ראש, עומדת מדינת ישראל. המשט מלבנון כנראה צפוי, ועוד משט שמדברים עליו מאירן כנראה צפוי. לצערנו, המשטים האלה עלולים להתפתח למכה של הטרדה ופרובוקציה נגד מדינת ישראל. אי-אפשר להתעלם, אדוני היושב-ראש, מאותה מגמה עולמית, כפי שראש הממשלה דיבר פה היום במליאת הכנסת, על כך שמנסים לבוא ולהטריד את מדינת ישראל בפרובוקציות שונות, שבהרבה מאוד מקרים יש צביעות גדולה מאחוריהן, צביעות עולמית, במובן הזה, שבמקום לשפוט לגופו של עניין, תמיד שופטים את ישראל לרעה. האווירה העולמית הזאת, לבוא ולהציק למדינת ישראל באמצעים אלימים, בפרובוקציות, ובכך לשנות פה עובדות פוליטיות או מדיניות באזור, על-ידי אותו עולם, שאם נבחן אצל כל אחד בו איך הם מתנהגים כלפי גורמים שהם קשורים למדינות שלהם, אנחנו נגלה שהם לא דואגים בדיוק לאותם תושבים בעזה, לא דואגים בדיוק למצוקה כביכול שיש בעזה, אלא דואגים בעצם לבוא – במקום שעמום, שהם צריכים לפתור את זה בדרכים ענייניות כאלה או אחרות, הם באים ושולחים למדינת ישראל את אותן ספינות. אם נשים לב, אדוני היושב-ראש, גם מי יושב באותן ספינות: הם לא בדיוק אנשים שיכולים לפתור בעיות, אלא הם רוצים להראות לעולם שהם קיימים, ובכך לבוא וליצור פרובוקציה כלפי צה"ל וכלפי מדינת ישראל, שאולי הספינה שהיתה פה, ספינה שהיא בעצם – בסוף גילינו, לצערנו, היו שם הרוגים, אבל לא אנחנו יזמנו את אותה תקרית אומללה שם אלא בעצם החיילים שלנו עמדו שם בסכנה. אנחנו נפגשנו פה היום עם חברים שהגיעו מהפרלמנט האיטלקי, והם סיפרו לנו – אנשים שהם לא חברי פרלמנט במדינת ישראל, חברי פרלמנט באיטליה – הם אמרו לנו איזו אווירה הם חשים בעולם, ובמיוחד במדינות אירופה, כלפי מדינת ישראל, בגלל חוסר הצגה של דברים נכונים, מה שקורה פה במדינה. הם אומרים: פשוט אנחנו, כמדינת ישראל, אמורים לבוא להציג את הדעות השונות, וכל הזמן שומעים שם את השמאל, שומעים שם את השמאל הרדיקלי ושומעים שם אנשים שבסוף נותנים לגיטימציה לאותן ספינות להגיע לארץ. רבותי, לאיפה הגענו? לאיזה מצב הגענו שאנחנו, מדינת ישראל, במקום להציג את העמדות הנכונות שלנו, נותנים לכל מיני קבוצות קיקיוניות שפועלות נגד המדינה להכתיב את דעת הקהל נגד מדינת ישראל? ואנחנו עלולים, אדוני היושב-ראש, במצב הזה להפסיד כל הזמן בדעת הקהל העולמית. ואנחנו צריכים, גם ככנסת, גם כממשלה, לבוא ולגייס את מיטב המוחות של מדינת ישראל, לבוא ולהציג את עמדת מדינת ישראל האמיתית. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אברהם מיכאלי. חבר הכנסת עפו אגבאריה, ואחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואם לא יהיה – חבר הכנסת יעקב כץ. שלוש דקות לרשותך. עפו אגבאריה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אנחנו התבשרנו שיש עוד משטים, ולא רק מלבנון, לא רק מאירן, גם מצרפת וגם מאנגליה, שזה יכלול עוד הרבה כלי שיט שיבואו למחות על המשך המצור האכזרי על עזה. אומנם ממשלת ישראל הכריזה שהיא "מקלה" את הסגר על עזה, והתחילה להכניס כאילו את דברי המזון הקצת יותר נחוצים. אני חושב שזה ישראבלוף. מה שצריך לעשות זה לגמור את הסגר ולשבור את הסגר, כי אין צורך להעניש אנשים חפים מפשע, 1.5 מיליון אנשים, על זה שמדינת ישראל רוצה לשחרר את שליט. הדרך היותר קלה לשחרר את שליט זה המשא-ומתן, זה להגיע להסכם עם "חמאס", והיו דברים מעולם. אבל מדינת ישראל רוצה להראות לכל העולם שהיא יכולה לשבור את המשט ולעשות מתקפת דמים על כל משט שיכול לבוא. אני מבין, אני יודע שממשלת ישראל יכולה אפילו להטביע את המשטים האלה שיבואו, יש לה היכולת הצבאית. אפשר לעשות את זה. אבל האם באמת זה הפתרון? הרי ראינו אפילו ממה שהיה במשט האחרון, מה היתה עמדת העולם ואיך ישראל נהייתה מנודה בעניין הזה. אז במשטים הבאים גם כן יוכלו לעשות את אותו דבר. ואני מניח שאותם אנשים שקיבלו את ההחלטות המטופשות האלה לעלות על הספינה ולהרוג אנשים, הם יכולים לעשות את אותה הטעות עוד פעם, וזה רק יכניס את ישראל לפינה שבאמת לא כל כך האנשים רוצים, ואחר כך אומרים שכל העולם נגדנו. השר מיכאל איתן: אתה שמעת שמישהו קיבל פקודה להרוג אנשים? עפו אגבאריה (חד"ש): אני לא שמעתי, אבל זו התוצאה. השר מיכאל איתן: לפי מה אתה קובע? עפו אגבאריה (חד"ש): התוצאה היתה – עובדה שלא היה נשק על הספינות האלה. כשרציתם להציג אונייה עם נשק, אני לא יודע, אז הצגתם. אומנם זה לא עבד על כל העולם, אבל היתה ספינה שהצגתם אותה כספינה שהובילה נשק. אומנם זה לא עבד על העולם, העולם לא השתכנע שזה באמת היה כך, אבל, אוקיי, היתה ספינה כזאת. אבל הספינות האלה הן לא ספינות שהיה עליהן נשק. זה שהאנשים שהיו – וזכות האדם להגן על עצמו, כפי שאמר היום ראש הממשלה – אז גם האנשים שהיו על האונייה, גם הגנו על עצמם. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת עפו אגבאריה, משפט אחרון. השר מיכאל איתן: – – – היו"ר יצחק וקנין: אתה עולה. אתה תיכף עונה לו, השר. משפט אחרון. עפו אגבאריה (חד"ש): אני חושב שבאמת מה שמדינת ישראל צריכה לעשות זה להסיר לאלתר את הסגר מעל עזה, ואז לא יהיה צורך במשטים האלה. ואני מברך את האנשים שבאמת עושים את המשטים האלה מתוך עזרה הומינטרית. היו"ר יצחק וקנין: תודה. עפו אגבאריה (חד"ש): אני הייתי במשלחת שהיתה בעזה כמשלחת הומינטרית של רופאים מתוך מדינת ישראל, ואני מקווה שמדינת ישראל תתעשת ותשכיל גם לשלוח את אותם הרופאים לשם וגם לתת לסיוע ההומינטרי להיכנס, ולא בכל פעם לכסות את זה כאילו יש איזשהו נשק על האוניות האלה. לא היה נשק. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת עפו אגבאריה. יעלה חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – איננו. חבר הכנסת יעקב כץ – אחרון הדוברים. מייד ישיב לכם השר מיכאל איתן. חבר הכנסת כץ, לרשותך שלוש דקות. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, אני רציתי לומר שהבעיה היא לא המשטים, המשטים זו בעיה קטנה. זו בעיה קטנה, שמדינת ישראל יכולה להתמודד אתה בפשטות. זו לא בעיה למדינת ישראל איך לפתור בעיה של אונייה שמפליגה בלב ים ורוצה להגיע לישראל, איך לחסום אותה בלי אבדות. יש דרכים רבות, ואני בטוח שמדינת ישראל תמצא את הדרכים האנושיות, החכמות, בלי התעמתויות ובלי סיבוכים מיותרים, כדי להתמודד עם אונייה שמובילה אנשים, כדי שלא תגיע למקום מסוים. יש דרכים רבות. אני, אגב, זוכר שהתראיינתי בערוץ הכנסת יחד עם נחמן שי, ושאלו אותנו אז, לפני המשט, מה יקרה, כבוד השר, כשהמשט יגיע. אמרתי: להערכתי האוניות בכלל לא תצאנה מקפריסין. אמרתי, ואם תצאנה, לא תוכלנה להפליג. לא צריך לעבוד מלמעלה, לפעמים צריך לעבוד מלמטה, ויש דרכים רבות, ואני מקווה שמדינת ישראל תמצא את הדרך איך להשבית את האוניות בלי לפגוע באנשים ובלי להתמודד אתם ולהתעמת אתם ולהיגרר לפרובוקציות של מי שרוצה לגרום נזק למדינת ישראל. הבעיה היא עזה, ובעזה, בא הקוסם, הנביא, החוזה של מדינת פלסטין, נשיאנו שמעון פרס, לפני כ-20 שנה, ואמר שאם נעזוב את המקומות האלה בהסכמי אוסלו, ונלך ונצא מהמקומות האלה, זה יביא עלינו שלום. בהתחלה עזבנו את מרכז עזה, לאחר מכן גירשנו את היהודים מחבל-עזה, והתוצאה רק הולכת ומחמירה. אני חושב שצה"ל עושה טוב, ואני לא מגלה סודות צבאיים, שהוא נערך לקראת המלחמה הבאה, ואיך שהמלחמה תפרוץ, ונצטרך לתקוף ולהגיע ולשלוט בחזרה על המקומות האלה, נכבוש את עזה מחדש, נשתלט על עזה כמו שאנחנו שולטים בשכם, ברמאללה, ביריחו, בחברון, בבית-לחם. יש גם שם הרבה אנשים, ואין שם פח"ע, כי צה"ל נמצא במקומות האלה. וכשצה"ל ישלוט מחדש בחבלי ארץ-ישראל ובחבל-עזה, שהיא ארץ-ישראל, הכול יבוא על מקומו בשלום. לא יהיה נשק, לא יהיה פח"ע. אולי יהיה קצת קשה, יהיו קצת פעולות איבה. זה לא אומר שלא ייפגעו חיילים, אבל לא יותר ממה שנפגעים היום, ולא יהיה איום על מדינת ישראל. וכשעזה תחזור לשלטון ישראלי, לא נראה לא משטים ולא אוניות, לא מי שבא להילחם נגדנו. אני מניח שהדברים האלה יקרו בזמן סביר. זה לא ייקח הרבה זמן עד שנחזור בחזרה לחבל-ארץ זה, שעזבנו אותו, ובא לציון גואל. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת יעקב כץ. ישיב לכל ההצעות לסדר-היום השר מיכאל איתן. השר מיכאל איתן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי את המציעים ורובם אכן התייחסו לנושא שנמצא על סדר-היום – היערכות המדינה והצבא לקראת המשטים הבאים. אני רוצה להתחיל מהנקודה שבה התחיל גם חבר הכנסת נחמן שי, וגם חבר הכנסת מיכאלי התייחס אליה, ושניהם אמרו שמדובר לא בקרב אלא במלחמה. וכאן, אני חושב שכל התייחסות לעניין המשטים ברמה הכללית צריכה להתחיל מנקודה של מה מערכת היחסים ומצב היחסים בינינו לבין השלטון של ה"חמאס" ברצועת-עזה. כי אם אנחנו נמצאים, כפי ששני הצדדים רואים זאת – שני הצדדים רואים זאת – במצב של מלחמה, אז יש גם בחברה האנושית חוקי מלחמה, ויש דברים שמשתמעים ממצב המלחמה הזה. במצב מלחמה ברמה הכללית – ולא אכנס לניתוח של המצב הבין-לאומי לפרטיו – יש הצדקה מלאה להטלת סגר, לבדיקה של הסחורות המגיעות, הנעות ממקום למקום, תוך הקפדה ושמירת זכויות האוכלוסייה האזרחית לקבל את המגיע לה גם במצב של מלחמה. אז אני רוצה שאנחנו ניקח על עצמנו לחשוב וניקח על עצמנו לראות איך עושים את הדברים יותר בשכל, איך מסבירים אותם. נאמץ את המוחות, נעשה את הכול, אבל בסופו של דבר נגיע לנקודה האמיתית: אנחנו נמצאים במצב מלחמה מול השלטון ברצועת-עזה, וישראל הודיעה כבר מזמן שהיא מכריזה על כך שהיא לא תאפשר הכנסת חומרי מלחמה אל תוך הרצועה, וזכותה המלאה להשגיח שלא ייכנסו חומרי מלחמה לרצועה. אז זו נקודת המוצא. את זה אי-אפשר לשנות. המוחות הכי גדולים לא יכולים להמציא דבר חדש. יש נקודה נוספת, ואני חושב שהיא נכונה. במצב המלחמה הזה, בצד הזכויות, של כל צד שנמצא במצב מלחמה, לבוא ולומר: אנחנו מכבדים את דיני המלחמה ואת דיני המשפט הבין-לאומי, אז יש גם בעיות הומניטריות. שמעתי כאן את חבר הכנסת עפו אגבאריה מדבר על הזכויות ההומניטריות. חבל רק שלא הזכרת גם את הזכויות ההומניטריות של גלעד שליט. עפו אגבאריה (חד"ש): הזכרתי. השר מיכאל איתן: אם הזכרת, אני מברך אותך ומצטרף לדעתך שצריך לכבד אותן. עפו אגבאריה (חד"ש): שצריך להחזיר אותו ולהחזיר – – – השר מיכאל איתן: להחזיר אותו. לא, אני מדבר – גם במצב עוד טרם הסכם. כי במצב מלחמה יש חילופי שבויים כאלה ואחרים ויש מצבים כאלה ואחרים, אבל כרגע אנחנו מדברים על זכויות הומניטריות בסיסיות. ביקור. איפה זה? נעזוב את זה ונחזור רגע אחד – לא נעזוב את זה, לא נשכח את זה, אבל ניגש כרגע לעניין ההומניטרי. ישראל נדרשת, במסגרת הצעדים שהיא נוקטת, לטפל בצד ההומניטרי, והיא עושה את זה. זכותה לבוא ולומר: יש סגר. אוניות שמגיעות, אנחנו ניקח אותן לנמל אשדוד, נבדוק מה יש עליהן, נוודא שאין חומרי מלחמה, ונעביר את מה שרוצים להעביר בדרך היבשה כך או אחרת. גם כל העניין הזה – חבל שנאמר את זה. אנחנו הרי יודעים שבעולם לאנשים נדמה שעזה מוקפת רק על-ידי מדינת ישראל. הסגר הזה הוא לא סגר חד-צדדי של ישראל. מסתבר שיש עוד גורמים בעולם שרואים את המצב של כניסת חומרי מלחמה לעזה כמצב שמאיים עליהם, והם שותפים למדיניות הזאת. בפרספקטיבה הזאת אני חושב שצריך לראות את המצב כרגע. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): יש מדינות – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת טלב אלסאנע. חבר הכנסת טלב אלסאנע. השר מיכאל איתן: אני רוצה רק לומר שאני שמח – – – טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): יש מדינות כאלה? היו"ר יצחק וקנין: כולנו – – – השר מיכאל איתן: בבקשה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אתה אמרת שיש מדינות שרואות שהכנסת אמצעי לחימה זה איום או משהו, והן שותפות. לא הבנתי. השר מיכאל איתן: אני אסביר לך אחר כך. אני אפילו לא אקח כסף על שיעור פרטי. אתן את זה חינם. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): תודה רבה. השר מיכאל איתן: אבל, חברים, אני רוצה לחזור לנקודה. קריאה: – – – יעקב כץ (האיחוד הלאומי): כי שם יש גבול – – – זה האחים שלהם. השר מיכאל איתן: אני חושב שהממשלה – – – עפו אגבאריה (חד"ש): יש לי שאלה: מלח אנגלי – – – היו"ר יצחק וקנין: רבותי, תאפשרו לשר להשיב לכם. עפו אגבאריה (חד"ש): מלח אנגלי זה אמצעי לחימה או לא? יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – פלסטינים. השר מיכאל איתן: אני חושב שהממשלה עשתה נכון כאשר היא קיבלה את ההחלטה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): – – – השר מיכאל איתן: אני חושב שהממשלה עשתה נכון, ואני חושב שגם חברי הכנסת כאן יקבלו את זה שהממשלה עשתה נכון, כאשר היא הדגישה את הצד ההומניטרי מבחינתנו ואת ההגבלה על חומרי המלחמה. אני חושב שזה משרת את ההסברה שלנו בלי לפגוע בנושא הביטחוני. על הנושא הביטחוני אנחנו חייבים להגן בכל מחיר, ולא יהיו בו שום פשרות, כך אני מקווה, ובכך אנחנו נעמוד. באשר להיערכות הצבאית לקראת המשטים הבאים והלקחים, ברור שצה"ל והממשלה אינם מתעלמים ממה שקרה. מפיקים לקחים, אבל מטעמים ברורים הדברים האלה חסויים ואין להעלות אותם כרגע בכנסת לדיון. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): חצויים או חסויים? השר מיכאל איתן: אני יכול לומר מה שבצד ההסברתי. גם לצד ההסברתי נערכים, ומדינת ישראל, ממשלת ישראל, בראשות מערך – איזושהי הסברה – שהוקם כלקח, מגבשת תוכנית שתתייחס גם לאפשרויות של פעילות במשטים שיגיעו. בגופים האלה נמנים – יש הכללה של כל גופי ההסברה, זה שיתוף פעולה בין מטה ההסברה הלאומי, דובר צה"ל, משרד החוץ, הגורמים הצבאיים, הביטחוניים הנוספים. יש מצב שבו ההסברה משולבת בהיערכות בצורה הראויה, משום שהיום כולנו יודעים שהזירה היא לא תמיד הזירה שבה ישנו העימות הפיזי אלא היא זירה של מערכת יחסי ציבור, תדמיות, וזה הדבר שצריך לעשות אותו בצד העמידה על העקרונות שדיברתי עליהם קודם לכן. אני מציע שההצעות האלה יועברו – אני חושב שיש מקום שהכנסת תקיים בירורים בעניין הזה. אני חושב שהמקום המתאים אינו מליאת הכנסת. הדברים נאמרו כאן. אבל אם רוצים באמת שהכנסת תמלא את תפקידה ותדרבן את הממשלה לחשוב ולבחון את דבריה ולשמוע את עמדות נציגי הממשלה, הדברים האלה צריכים להיעשות בוועדה. אני מציע להעביר את ההצעות לוועדת החוץ והביטחון. היו"ר יצחק וקנין: תודה. חברי הכנסת, מסכימים להצעתו של השר? יעקב כץ (האיחוד הלאומי): כן. היו"ר יצחק וקנין: כן, מה אדוני מציע? עפו אגבאריה (חד"ש): מליאה. היו"ר יצחק וקנין: אז יש לנו ועדה מול מליאה, אני מבין. חבר הכנסת כץ, ועדה? יעקב כץ (האיחוד הלאומי): ועדת חוץ וביטחון. היו"ר יצחק וקנין: ועדת חוץ וביטחון. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. מי שמצביע בעד – זה לפי בקשת השר. האמת היא שמאחר שהדרישה של המציעים, חלקם מציעים מליאה וחלקם מציעים ועדה, אנחנו נצביע: מי שיהיה בעד – זה יהיה ועדה, ומי שיהיה נגד – זה יהיה מליאה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני, לא ככה. היו"ר יצחק וקנין: אפשר. מוחמד ברכה (חד"ש): אני מציע לך לקבל ייעוץ מסגן המזכיר. היו"ר יצחק וקנין: רבותי, אנחנו מקיימים שתי הצבעות: הסרה מול ועדה. השר מיכאל איתן: כן, אבל תפריד את – – – היו"ר יצחק וקנין: מליאה מול הסרה, מול אגבאריה. אוקיי. מי שבעד, זה בעד מליאה, ומי שנגד – זה להסיר את ההצעה שלך. אם כן, רבותי, מי שבעד – זה בעד הצעתו של אגבאריה שזה יהיה במליאה, ומי שנגד – זה להסיר את זה מסדר-היום. השר מיכאל איתן: לא מדויק, אבל לא חשוב. קדימה, בסדר. אני מסכים. היו"ר יצחק וקנין: כי לא קיבלו את ההצעה שלך. השר מיכאל איתן: נדבר אחר כך. היו"ר יצחק וקנין: ההצעה הראשונה היא מליאה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד, זה מליאה, ומי שנגד, זה הסרה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 3 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא שהעלה חבר הכנסת עפו אגבאריה בסדר-היום של הכנסת לא נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: שישה מתנגדים, שלושה בעד. אם כן, ההצעה לא תידון במליאה. עכשיו נעבור להצבעה השנייה. מי שבעד הוא בעד הצעתו של השר להעביר את הנושא לוועדה. מי שנגד – – – טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): זו הצעתו של כץ. היו"ר יצחק וקנין: כן. אנחנו שוב ועדה מול הסרה, לגבי הצעתו של חבר הכנסת כץ. מי בעד? מי נגד? מי שבעד זה ועדה, מי שנגד זה הסרה, להסיר את זה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא שהעלו חבר הכנסת נחמן שי, חבר הכנסת אברהם מיכאלי וחבר הכנסת יעקב כץ לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, ההצעות תועברנה לדיון לוועדת החוץ והביטחון.