קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
ארבע שנים לחטיפת גלעד שליט
היו"ר יצחק וקנין:
אני ממשיך בסדר-היום: ארבע שנים לחטיפת גלעד שליט, הצעה מס' 3470. יציע חבר הכנסת יעקב אדרי. ישיב השר מיכאל איתן.
יעקב אדרי (קדימה):
אין תשובה של הממשלה.
היו"ר יצחק וקנין:
אה, אין תשובה.
יעקב אדרי (קדימה):
ככה נאמר לי.
השר מיכאל איתן:
אני, אני אשיב.
היו"ר יצחק וקנין:
השר נמצא פה.
יעקב אדרי (קדימה):
אני שמח. אגב, אני שמח שאתה משיב.
השר מיכאל איתן:
אתה לא תשמח כשתשמע את התשובה.
יעקב אדרי (קדימה):
לא, לא, לא, בסדר. עוד לא שמעת אותי, אז אולי אני כן אשמח בתשובה.
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת אדרי, לרשותך – – –
יעקב אדרי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי, מכובדי השרים – גם השר כחלון פה וגם השר מיקי איתן – היום מלאו למעשה ארבע שנים לשביו של גלעד שליט. למעשה, היה צריך לעמוד כאן היום, או אתמול, או שלשום, או ביום שני הקרוב, ראש הממשלה, או שר הביטחון, לבוא לכנסת ולומר את דברו בנושא של גלעד שליט. אני יודע שהנושא הוא לא פשוט, הוא בעייתי, הוא כואב. ואני יודע שראש הממשלה, יחד עם לא מעט שרים ועוד אנשי ביטחון ואנשי מקצוע שעוסקים בנושא הזה, עושים ימים ולילות בנושא הכאוב, שכואב לכולנו.
אז אני הייתי באמת מצפה שבכל זאת – בלי לפרט, בלי להיכנס לתוך הקרביים של הנושא, ואנחנו יודעים כמה הנושא הזה רגיש – שר הביטחון, או ראש הממשלה, היו צריכים לבוא אחרי ארבע שנים, וכבר הדברים ידועים: מה רצה ה"חמאס", ומה אמרנו, ומה אמר המתווך הגרמני. אבל הוא היה בא ומדבר לכנסת כשההורים, המשפחה יושבת פה ושומעת את הדברים. ולא צריך להשמיע הכול. אבל ראש הממשלה מתייצב, ומתקיים דיון – בכל זאת עברו ארבע שנים, ואולי לפחות – קשה מאוד לצאת עם מסקנות בעניין הזה, אבל לפחות היינו שומעים את הדברים של הממשלה בנושא הזה.
אדוני היושב-ראש, הנושא הוא כאוב, הוא בעייתי, אני הייתי שותף לממשלה הקודמת שגם כן התחבטה, התייסרה עם העניין הזה, ואני כבר רוצה לומר, השר איתן, אני מבין את הבעייתיות שבדרישות של ה"חמאס".
יותר מזה, אני אומר שדעתי – אני לא רוצה מסיבות מסוימות לומר – אני חושב שזה לא צריך להיות בכל מחיר. זאת דעתי, אמרתי אותה בזמנו לראש הממשלה הקודם, גם לראש הממשלה הנוכחי, ואני אומר את זה בכאב לב.
אני מכבד את מה שמשפחת שליט עושה, הם צריכים לעשות את כל מה שהם יכולים למען שחרור הילד שלהם, ובצדק.
יחד עם זאת, אני שואל, אדוני, השר איתן, איבדנו כמה קלפים שהיו לנו ביד. היו לנו חברי פרלמנט שהממשלה הקודמת דאגה לעצור. חלק גדול מהם, לצערי הרב, לאחרונה שוחררו. חלק, אחד אחרי השני. הנושא של הסגר הימי, שקיבלנו עליו תמיכה בין-לאומית, גם זה היה חלק מהלחץ, ממנופי הלחץ על ה"חמאס", וגם זה עכשיו, שוב, בנסיבות אולי זה צודק, אבל מה לעשות, חבל שזה כך.
אבל אני שואל את עצמי, איפה כל היצירתיות, הדמיון, התעוזה, שהיו לנו כל השנים, כשידענו למצוא פתרונות וליצור מנופי לחץ על מנת לפתור את הבעיה הזאת, כי ה"חמאס" מרקיד את כולם בגישה הרצחנית שלו, בגישה השפלה שלו.
אבל מה אנחנו עשינו? עשינו כמה צעדים. אני בזמנו הצעתי – בכתב, אגב – לראש הממשלה, לפני ארבע שנים, ישר אחרי מלחמת לבנון, הצעתי בכתב להפסיק את הביקורים של משפחות ה"חמאס" בכלא. הייתי סגן שר לביטחון פנים וידעתי כמה חשובים הביקורים של המשפחות בכלא אצל האסירים. זה היה מנוף אדיר. לצערי הרב זה לא צלח – לא בגלל ראש הממשלה, לא הקודם ולא זה. יש בעיות משפטיות, כפי שאתה יודע. ראש השב"כ תמך בעניין הזה – יש לי את זה בכתב, אגב, בכתובים – כי זה היה יוצר מנופים אדירים על ה"חמאס". אולי זה היה מכופף אותם, כי שום דבר לא מכופף אותם.
אני מאוד מקווה שבעניין הזה נמצא את הדרך החכמה בכל זאת להחזיר את גלעד שליט הביתה. אני יודע שזה לא פשוט. מי שאומר שראש הממשלה והממשלה לא עושים בעניין הזה, אומר שקר. הממשלה כן עושה – גם הקודמת, גם זאת; ואני לא מקנא באלה שעוסקים בנושא הזה, הם עושים לילות כימים בשביל להביא את גלעד הביתה, אני מאמין. אבל צריך, אחרי ארבע שנים, כבר למצוא את הפתרונות.
ואולי זה לא חוכמה לעמוד על הדוכן ולהגיד את זה, כי מי שעוסק בנושא יודע כמה זה קשה, אבל אני מאוד מקווה שלפחות יבואו לכאן, יסבירו, יאמרו – כל אחד יאמר את דברו ואנחנו נמשיך לעשות הכול כדי להביא את גלעד שליט הביתה. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת יעקב אדרי. ישיב השר מיכאל איתן.
יעקב אדרי (קדימה):
אני, אגב, מציע דיון במליאה, אם לא אכפת לשר.
השר מיכאל איתן:
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אדרי, חבר הכנסת מיכאלי, השר כחלון, כנסת נכבדה, בדרך כלל יש פרוצדורה כזאת, שאתה מכיר אותה מעת היותך שר, שהשר מציע לחבר הכנסת: אני מציע שתסתפק בדברי תשובתי. אני אנסה היום להנהיג מנהג חדש, שהשר יאמר לחבר הכנסת: אני מציע שאני אסתפק בדברים שאתה אמרת. כי מה שאתה אמרת היה מאוזן, שיקף את המאוויים של כולנו להזדהות, העמיד גם את הנקודות המרכזיות שבהן אתה מבחינתך חווה את היכולות שלנו, ואתה בעצמך אומר, אין כאן – אי-אפשר לקיים דיון בנושא כזה במליאת הכנסת, יש בו יותר איזה אקט של הזדהות והפגנה של אחדות ושל תמיכה במשפחה – –
יעקב אדרי (קדימה):
ואת זה לא עשו, וחבל.
השר מיכאל איתן:
– – תמיכה במשפחה ובחייל. אני אומר כך – הממשלה ביקשה ממני להבהיר בערך את אותם הדברים, שאנחנו לא נוכל לקיים כאן את הדיון.
אני רוצה לומר, אני גם אוסיף משלי, שאני מזדהה גם עם מה שאתה אמרת, שיש מקום שאנחנו נהיה בכל מקום שבו אנחנו מפגינים את ההזדהות ואת הסולידריות עם המשפחה. יש עכשיו כמה אירועים המוניים, אני גם באופן אישי אטול בהם חלק, כמו כל אחד מאזרחי ישראל שימצא לנכון להגיע, ואני מקווה שרבים מאוד יגיעו, וכמו שאמרת, זה בצד הרגשי.
בצד המעשי, אני מאמין, כמו שאתה מאמין, שהממשלה עושה כמיטב יכולתה, ואם אתה חושב שיש לך איזשהם דברים שאתה היית יכול להציע, או לחדש, או לדרבן – אני בטוח שיש לך גם דרך לעשות את זה לא במליאת הכנסת.
ולכן, אני אסכם את דברי במה שביקשתי מלכתחילה – להסתפק בדבריך, ולקרוא מכאן לגורמים הבין-לאומיים לעשות את מה שצריך לעשות על-פי החוק ההומניטרי הבין-לאומי, על-פי המשפט הבין-לאומי.
אני קורא מכאן לכל גורם לתרום את עזרתו להביא את גלעד הביתה, ובראש ובראשונה אני חלק מהממשלה הזאת, ואני יודע שהיא עושה את מה שהיא יכולה כדי להביא את גלעד הביתה, ואני מקווה שאנחנו אכן נראה אותו בקרוב.
אני יודע שהמלים בלבד יכולות להביע רק הזדהות, אבל זה מה שאני יכול לעשות כאן. אני מודה לך על שהעלית את הנושא ואני מבקש שתסתפק בדבריך. תודה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אתה רוצה להסתפק?
יעקב אדרי (קדימה):
בסדר.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לשר מיכאל איתן. אם כן, המציע מסתפק בתשובה.