קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
ציון היום הלאומי למדע
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום שמספרן 2841 ו-2847: היום הלאומי למדע. שרים, חברי הכנסת, אדוני יושב-ראש הוועדה למדע, אנחנו מציינים היום בכנסת את היום הלאומי למדע, שהחל בדיוני הוועדות בבוקר וממשיך עתה כאן במליאה.
היום ניהלה ועדת המדע של הכנסת דיון בהשתתפות אורחים מרחבי העולם כולו, אשר באו לכנס המדע על-פי הזמנת הוועדה והמרכז למדע של ישראל, ואדוני ירחיב בעניין זה.
רשמית, יום המדע צוין ברחבי הארץ שלשום, ב-14 במרס, ואני בספק כמה מאתנו יודעים, כי לבד מהיותו יום הולדת של אלברט איינשטיין, מעמודי התווך של הפיזיקה בכל הזמנים וחתן פרס נובל לפיזיקה, התאריך הזה הוא גם "יום הפאי", אותו מספר שערכו 3.14 בקירוב, המבטא את היחס בין היקפו של מעגל לבין הקוטר שלו. לא קל לי, בתור תלמיד הגימנסיה שלא אהב מתמטיקה, לזכור את אותו "פאי".
מקורו של ה"פאי" במלה היוונית פריפריה, שמשמעותה היקף, או הנקודה המרוחקת. אנו נוטים להזכיר את הפריפריה ביד רחבה בהקשרים כלכליים-חברתיים, אבל גורלו של המדע, יש להודות בצער, הוא לעתים כגורלה של הפריפריה במקומותינו: מדברים שוב ושוב בשבחם, מתריעים ללא הרף כי יש להגדיל באופן ניכר את ההשקעה בהם, אבל בפועל אין רואים שינוי. שינוי כזה, בכל הקשור להשקעה במחקר ובמדע בישראל, הוא לא פחות מצו השעה, ומי שעוסק בכך יודע כי זו לחלוטין לא רק ססמה ריקה אלא משימה דחופה, שלמרבה הצער נדחקת, בסערת היום-יום המאפיינת את חיינו, לשולי סדר העדיפויות הלאומי.
מכובדי, למרות התיאור המקראי של ארץ-ישראל כ"ארץ זבת חלב ודבש", מדינת ישראל עושה מאמץ עליון מאז כינונה כדי להבליט את יתרונותיה היחסיים, שכן בינתיים מחצבים טבעיים אינם חלק מהרשימה הזאת. ההון שלנו הוא ההון האנושי – החשיבה, האינטלקט, היצירתיות והסקרנות. המחקר והפיתוח המדעי, טיפוח היכולת האנושית והישגים פורצי דרך – אלו בדיוק היתרונות היחסיים שלנו. עליהם גאוותנו, ובהם טמונים ההווה והעתיד: טיפוח כשרונות ותלמידים מחוננים, העשרה למצטיינים במתמטיקה ובמדעים וקידום בעלי יכולות גבוהות לתארים מתקדמים. כל אלו דורשים משאבים ותנאים הולמים.
השבת "המוחות הבורחים" מהארץ היא משימה חשובה ודחופה שלקחה עליה הממשלה. אני מקווה שזו תהיה סנונית ראשונה, ושתהיה סנונית כזאת של צעדים הכרחיים לשיקום מצבו של המדע בישראל.
חברי הכנסת, נפגשתי בחודשים האחרונים לא אחת עם ראשי האוניברסיטאות בארץ – כפי שעשינו גם היום, יושב-ראש ועדת המדע, על-פי הזמנתו – וכולם כאחד מתריעים בשער שדרוש בעניין זה מהפך תודעתי, שיביא כמובן לשינוי מעשי בשטח בכל הקשור להקצאת משאבים נאותה.
לא נוכל להמשיך ולייחל לעוד כלות וחתני פרס נובל, ואפילו לא להרבה פחות מזה, בעוד 10, 20 ו-30 שנה, אם לא נעמיק את התשתית המחקרית ואת ההשקעה בה עוד היום. המוסדות להשכלה גבוהה, הנתונים בצומת דרכים קריטי לעתידם, עומדים בפני תוכנית חומש מקיפה ומשמעותית, ואני מקווה שהחלטות הממשלה ייתנו יד לתוכנית זו, שתחזיר את המדע בישראל למקום הבכיר והראוי לו.
כבוד השר מיקי איתן, אדוני יבקש להתייחס בתום כל הדברים. בהחלט. חבר הכנסת והשר מיקי איתן מחליף את השר דניאל הרשקוביץ, הנמצא באבל על מות אמו. אנחנו משתתפים בצער המשפחה ומאחלים להם שלא ידעו צער ודאבה עוד, והמקום ינחם אותם עם שאר אבלי ציון וירושלים.
חבר הכנסת והשר לשעבר, יושב-ראש ועדת המדע של הכנסת, אני מתכבד להזמינך להיות ראשון הדוברים.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אנחנו חוגגים היום 50 שנה להקמתה של האקדמיה הלאומית למדעים בישראל. אנחנו חוגגים את היום הזה באמת ביום הולדתו של אלברט איינשטיין, שחל ב-14 במרס, כמו שאמר היושב-ראש, שהוא באמת "פאי". אז אם הוא זוכר מתמטיקה הוא יכול להגיד גם איך מחשבים את השטח של עיגול – אבל הוא כבר לא מקשיב.
על כל פנים, ה"פאי" יש לו גם תכונה מאוד מעניינת, אפרופו "פאי", שהרבה מאוד מהבניינים העתיקים שיש בהם תיאום של מידות בצורה הנוחה לעין בנויים על הבסיס של "פאי", על יחס בין גובה לבין רוחב של 3.14. זה דבר מדהים, אגב, שגילו בהרבה מאוד בניינים עתיקים – שהיחס בממדים של הבניין עומד על 3.14, וזה דבר מדהים. יש לזה כנראה סיבות – מדוע בחרו את היחס הזה.
האקדמיה הלאומית למדעים הוקמה לפני 50 שנה. בישיבה הראשונה לאחר הקמתה של האקדמיה, היושב-ראש שלה היה ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון, ובישיבה הזאת נבחר מרטין בובר להיות יושב-ראש ונשיא האקדמיה הלאומית למדעים. לדעתי אז לא השתמשו עדיין במלה נשיא כל כך מהר, לכן קראו לזה יושב-ראש האקדמיה הלאומית למדעים. זה מדגיש את החשיבות שבן-גוריון ייחס למדע עבור מדינת ישראל. היום עומד בראש האקדמיה נשיא האקדמיה מנחם יערי, פרופסור מנחם יערי.
האקדמיה אחראית בעצם לייעץ לממשלה בתחומי מדע. כיום, בגין החגיגה הזאת של 50 שנה לאקדמיה הלאומית, מתארחים בישראל לתקופה של כמה ימים נשיאי אקדמיות למדעים מרחבי העולם. התארחו היום בכנסת – בישיבה חגיגית בוועדת המדע, שהשתתפו בה רבים מנשיאי האקדמיות בעולם – אנשים שהגיעו מיפן, מסין, מארצות-הברית, מגרמניה, מאנגליה, מצרפת, מאסטוניה ומעוד מדינות רבות. היתה ישיבה חגיגית ומיוחדת במינה. בישיבה הזאת גם נהנינו לשמוע את הרצאתה המאלפת של פרופסור עדה יונת, זוכת פרס נובל לכימיה, שהסבירה לכל המדענים שהגיעו על העבודה המיוחדת שהיא עשתה בפיתוח בתחום הריבוזומים בתוך התאים; היא הסבירה את החשיבות של העבודה שלה, כיצד היא משפיעה על היכולת שלנו היום להילחם במחלות ולפתח אנטיביוטיקות חדשות שמתגברות על ההתנגדות של חיידקים לאנטיביוטיקות. היא הסבירה את המנגנון, כיצד זה עובד. הרצאה מרתקת ביותר.
אדוני היושב-ראש, המדע הוא אבן דרך בבניינה של מדינת ישראל; הוא אבן דרך בהגנה עליה; הוא אבן דרך בכלכלה שלה והוא אבן דרך בעתידה. קשה מאוד להגזים בחשיבות של המדע לעתידה של מדינת ישראל, כי מדינה שאיננה משופעת באמצעים, איננה משופעת במשאבי טבע ולא במינרלים, נאלצת לחפש דרכים אחרות כדי להתקיים וכדי לפתח את הכלכלה שלה, והדרכים האלה לפיתוח מדעי הן פיתוח של המשאב החשוב ביותר שיש בעם הזה, המשאב האנושי והמוח האנושי. מדינת ישראל הוכיחה פעם אחר פעם, אדוני היושב-ראש, פריצות דרך מדעיות גדולות ביותר בהשוואה לכל העולם כולו, אפילו שאנחנו מדינה קטנטונת. ישראל נמצאת על מפת המדע בעולם בכל התחומים.
זה ממש מרשים לחשוב שמדינת ישראל היא אחת משבע המדינות שהצליחו לבנות בעצמן לוויינים ולשגר אותם לחלל. במועדון הזה של החלל, של מדינות שמסוגלות לשגר לוויין לחלל, נמצאות רק שבע מדינות בעולם, וישראל היא אחת מהן. זה באמת תמיד מפתיע להיווכח שישראל היא מספר שתיים בעולם, רק אחרי ארצות-הברית, במספר הסטארט-אפים בתחום ההיי-טק. זה מפתיע להיווכח שמדינת ישראל היא מספר שלוש בעולם, אחרי ארצות-הברית וקנדה בלבד – במספרים מוחלטים, לא באופן יחסי, אדוני היושב-ראש – במספר חברות ההיי-טק שנסחרות בנאסד"ק, הבורסה להיי-טק בארצות-הברית. אנחנו מדינה קטנטונת.
אמרתי היום לנשיא האקדמיה בסין, כשהוא דיבר על הבעיות בסין ותיאר את הדברים שמתמודדים אתם שם – לעומת זאת, יושב-ראש הכנסת, שהתארח בוועדה, תיאר את הבעיות של מדינת ישראל – אמרתי לו: תראה איך מדינה שהיא בקושי חצי רחוב בבייג'ין, איזה בעיות יש לנו לעומת הבעיות שלכם, שנראות לי הרבה יותר קטנות בהשוואה לשלנו. זה רק מדגיש את המיוחדות של המדינה הקטנה הזאת, שנמצאת לצערי עדיין במחלוקת, אבל בוודאי בדבר אחד היא לא נמצאת במחלוקת: ביכולת המדעית שלה ובהישגים המדעיים שלה. מדעני ישראל, בהשוואה לכלל המדענים בעולם, יש להם מספר הפרסומים הגדול ביותר פר-מדען, ולדעתי גם המשמעותי ביותר. ישראל שותפה, אדוני היושב-ראש, לפיתוחים מדעיים בכל העולם.
השנה, אגב, אדוני היושב-ראש, ישראל תהיה הנשיאה של "אוריקה". "אוריקה" היא קרן המדע של אירופה, שנותנת כל שנה 1.2 מיליארד יורו למחקרים מדעיים משותפים של מדינות באירופה, וישראל היא חברה מן המניין בקרן הזאת. השנה, בפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל, ישראל תארח, תהיה גם נשיאה של הקרן הזאת, וכל הבקשות למחקרים יגיעו פה, לארץ, לנשיאות. הנשיא שיעמוד בראשה יהיה המדען הראשי של משרד התמ"ת, ופה ייקבעו המענקים של המחקר לכל מדינות אירופה ולישראל. הכנסת, אדוני היושב-ראש, תארח פה – אנחנו נארח בכנסת יום אחד כינוס של יושבי-ראש ועדות המדע מכל הפרלמנטים באירופה, כמו שנהוג בכל מדינה שהיא הנשיאה של קרן "אוריקה". אגב, ישראל נהנית מהקרן הזאת, כי ישראל מקבלת נתח מאוד נכבד מכספי הקרן למחקר בישראל.
נדמה לי, אדוני היושב-ראש, שדווקא החשיבות של המדע לעתידה של המדינה, לכלכלה שלה ולהגנה שלה, מחייבת את ממשלת ישראל להשקיע במדע יותר משאבים. ואני אומר בצער, אדוני היושב-ראש, שלאורך השנים האחרונות יש קיצוץ בתקציב שמיועד להשכלה הגבוהה, יש קיצוץ בתקציבים שמיועדים למחקרים, ואת זה צריך לשנות. אני מברך את הממשלה על החלטתה להקצות מאות מיליוני שקלים בתוכנית תלת-שנתית להחזרת מדענים לארץ באמצעות השקעה בהקמת מרכזי מחקר ופיתוח. זה צעד נכון בכיוון הנכון, אבל הוא קטן מדי ומעט מדי. אני חושב שכל דולר שמשקיעים במדע מניב בסופו של דבר פי-עשרות תנובה כלכלית למדינת ישראל, ולכן רק נכון יהיה לעודד את הממשלה בהמשך המחקר והפיתוח.
אדוני היושב-ראש, אני מודה על כך שנקבע בכנסת יום המדע; אני מודה ליושב-ראש הכנסת על העזרה של הכנסת בארגון היום הזה ואירוח המדענים מחוץ-לארץ, לעובדי הוועדה – למנהלת הוועדה ענת לוי ולעובדי הוועדה על הפעולה שהם עשו בארגון הערב הזה והיום הזה. אני מוכרח לומר, אדוני היושב-ראש, שאני חושב שנשיאי האקדמיה למדעים, שהיו בכנסת, יצאו מפה בהתרשמות מאוד חיובית מהכנסת, והם גם עדיין נמצאים במדינה, הם יהיו פה עוד יומיים. הם יוצאים מפה בהתרשמות מאוד חיובית ממדינת ישראל ומההישגים המדעיים שלה.
אני מקווה שכולנו נמשיך בכיוון זה של תמיכה במדע במדינת ישראל, כי זה באמת העתיד שלנו. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מגלי והבה:
תודה ליושב-ראש ועדת המדע, חבר הכנסת מאיר שטרית. אני מזמין את הדובר הבא, חבר הכנסת רוברט טיבייב. אחריו יהיה חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואם הוא לא יימצא יעלה השר מיקי איתן, בשם שר המדע, ויתייחס ליום המדע בכנסת. בבקשה.
רוברט טיבייב (קדימה):
אדוני היושב-ראש, שלום, כבוד השר, יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, רבותי חברי הכנסת, היום, כאשר אנחנו מציינים את היום הלאומי למדע, אני רוצה לציין לשבח ולברך את העלייה האחרונה מברית-המועצות לשעבר, שהביאה אתה הרבה מאוד מדענים משכילים, שרק חלקם, לצערנו, מצאו את מקומם והשתלבו בקבוצות מחקר בישראל. חלק גדול מבני העלייה לא הצליחו להשתלב, עקב קשיי קליטה ושפה והמצב הכלכלי.
בתקופה האחרונה אנחנו עדים לתופעה מסוכנת הנקראת בריחת מוחות, גם של אלו שעלו וגם של ילידי הארץ, שלאחר קבלת תארים מתקדמים אינם מוצאים את מקומם בישראל ויוצאים החוצה על מנת לממש את החלום האמריקני. בריחת מוחות נרחבת נעשית לארצות-הברית וגם למדינות עשירות נוספות, כמו קנדה, שם המדענים מוצאים מקומות עבודה טובים יותר, מקבלים שכר גבוה יותר ולרוב מקבלים תנאי מחקר הרבה יותר טובים באוניברסיטאות.
אני רוצה לציין גם את המדענים העולים ואת תוכנית קמ"ע. אדוני יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה עשה רבות וניסה לקדם את החוק בשביל להגן על הזכויות של החבר'ה מתוכנית קמ"ע.
קיים מחקר שבוצע ב"מרכז שלם", המכון למדיניות כלכלית וחברתית, בסוגיה הזאת, ונאמר בו כי ידוע שכ-750,000 ישראלים, כ-12% מהאוכלוסייה היהודית בישראל, חיים בחו"ל. היקפי הירידה מהארץ גדולים מאוד. אנחנו מאבדים את מיטב הבנים והבנות ואת החבר'ה המשכילים שדרושים לכלכלה בישראל. התלמידים המבריקים והמצטיינים, אלה שאמורים להיות העתיד של המחקר והפיתוח בישראל, נוטשים זה אחרי זה. סטודנטים לתואר שני ודוקטורנטים שהתייאשו מהתנאים כאן עוזבים לחו"ל, שם מחכים להם בזרועות פתוחות. חלקם מצהירים בגלוי שכבר לא יחזרו, וכמו שמתריעים הפרופסורים בארץ: אנחנו לפני משבר אדיר, הדור הזה הולך לנו לאיבוד. אנחנו חייבים לפעול באופן שיגרום לצעירים מבטיחים לרצות להישאר בארץ ולתרום להתפתחות המדע כאן, בבית. חייבים לספק תנאי מחקר מתאימים, תגמולים הולמים ואת כל התמריצים האפשריים על מנת שייווצר מצב שהתושבים מחו"ל ירצו להגיע לארץ ולהתמקם פה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת רוברט טיבייב. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה לא נמצא כאן. אני מזמין את השר מיקי איתן להתייחס ליום המדע הלאומי כאן בכנסת. כמובן, הוא מחליף את שר המדע והטכנולוגיה. בבקשה, אדוני.
השר מיכאל איתן:
שר המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת פרופסור דניאל הרשקוביץ, יושב שבעה. אני מצטרף לדברי התנחומים של יושב-ראש הכנסת, ששוגרו בשמי ובשם כל חברי הכנסת. אני מקבל על עצמי את מילוי מקומו, ואני אשתדל לעשות את זה על-פי המסרים והאמירות שהועברו, אבל כמובן אין לי יומרה כלשהי להתמודד באיכות התשובה שהיתה יכולה להתקבל כאן אילו היה הוא יכול לעשות זאת מכאן, וזאת מתוקף היותו שר המדע המופקד על הנושא ומתוקף היותו בעצמו אדם שעוסק במדע, מכיר את המדע, מכיר את הסוגיה, מכיר את האוכלוסייה הנוגעת בדבר – ככל שאנחנו מתייחסים אליה כרגע, אוכלוסייה שחיה בארץ ואוכלוסייה שחיה בחו"ל ומאוד היינו רוצים לראות אותה אתנו כאן בחזרה. אני ארחיב גם כמה הערות אישיות מצדי בסוגיה הזאת.
משרד המדע והטכנולוגיה – כך מבקש השר לומר בשמו בתשובה לדבריו של יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת מאיר שטרית, שגובשו מראש; כי אני מניח שחלק מהצופים שצופים בנו עכשיו לא מבינים איך יכולה להיות תשובה מוכנה על-ידי השר כאשר רק לפני חמש דקות עמדת כאן ונשאת דברים.
ובכן, עיקרי הדברים הובעו כבר בהצעה שלך לסדר-היום, ואני קורא את התשובה שהכין המשרד בשם השר.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היה שר המדע.
השר מיכאל איתן:
אני מסתפק הפעם בתפקיד "שר ההקראה".
משרד המדע והטכנולוגיה מתמקד בהובלת המחקר התשתיתי האסטרטגי שמגשר בין המחקר הבסיסי ארוך הטווח מצד אחד והמחקר היישומי קצר הטווח מצד שני. אומנם אין לנו משאבי טבע, אבל יש לנו משאב אחד עצום – ההון האנושי. אין ספק שההשקעה הטובה ביותר היא השקעה בעתיד, במדע ובמחקר. על כן, בראש סדר העדיפויות שלי עומדים צמצום בריחת המוחות והרחבת החינוך המדעי לכל רובדי האוכלוסייה, תוך קירוב אוכלוסיות חדשות וצעירות למדע. ישראל משקיעה בכל מדען כמיליון דולר, ואת פירות השקעתנו קוצרת ארצות-הברית, שבה פועלים 3,000 מתוך 4,000 המדענים הישראלים בחו"ל. עלינו למנוע תופעה זו ולהשיב את המדענים הישראלים לישראל. יש כיום אוזן קשבת בממשלה לקידום המדע, והגדלת תקציב משרד המדע ב-60% מעידה על כך.
השבוע אושרה בממשלה תוכנית להשבת מדענים שיזמו משרד החינוך, משרד האוצר ומשרד המדע והטכנולוגיה. על-פי התוכנית, המכונה "תוכנית הכוכבים" – במאמר מוסגר אני לא יכול להתאפק ולא לומר שאני יזמתי בזמנו תוכנית כוכבים, "שבעת הכוכבים", שהיתה תוכנית התיישבות, והצליחה מאוד.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
כוכב-יאיר.
השר מיכאל איתן:
כוכב-יאיר היה הראשון. בעקבות ההצלחה שלו יזמתי את תוכנית הכוכבים, שדיברה על הקמת שבעה יישובים נוספים. לאחר מכן היא אפילו הורחבה, ואני מקווה מאוד שתוכנית הכוכבים הזאת תצליח אפילו יותר מההצלחה הרבה שלה זכתה תוכנית הכוכבים ההתיישבותית.
ובכן, על-פי התוכנית, המכונה "תוכנית הכוכבים", של משרד המדע ומשרד החינוך, יוקמו בחמש השנים הקרובות עד 30 מרכזי מצוינות באוניברסיטאות, בתחומים מדעיים שהוגדרו מראש על-ידי ועדת התקצוב וה – אולי מישהו יעזור לי. הות"ת – ועדת תקצוב ותוכניות?
עינת וילף (העבודה):
תכנון ותקצוב.
השר מיכאל איתן:
הות"ת?
זאב בילסקי (קדימה):
תכנון ותקצוב.
השר מיכאל איתן:
תכנון ותקצוב. תוכניות ותקצוב. אבל עכשיו אני סומך על עדותך.
רוני בר-און (קדימה):
אני מפריע?
השר מיכאל איתן:
כן. – – – מראש על-ידי הות"ת – ועדת התכנון והתקצוב – שבהם יקודם מחקר חדשני, מעמיק ופורץ דרך באותם מרכזי מצוינות. בכל מרכז כזה ייקלטו חוקרים ישראלים מובילים בתחומם מחוץ-לארץ לצד חוקרים ישראלים מצטיינים. אלה ייהנו מעצמאות לחקור בתחום מדעי מוגדר, ממענקי מחקר ומצוינות שיתווספו על שכרם, וכן מתשתיות מחקר ברמה עולמית. בשנת הלימודים הבאה ייערך פיילוט שבמסגרתו יוקמו חמישה מרכזי מצוינות. בשלושת החודשים הקרובים ייבחרו תחומי המחקר במרכזים, ובאוקטובר יוגדרו המדדים לבחינת הקמתם. בעתיד ישמשו המרכזים בתי-ספר בין-לאומיים לתארים מתקדמים.
אני רואה חשיבות עצומה בהנגשת המדע ובהרחבת החינוך המדעי לכל רובדי האוכלוסייה, תוך קירוב אוכלוסיות חדשות וצעירות למדע. ניתן למנות כמה פרויקטים שנעשו במסגרת זו בשנה החולפת: משרד המדע והטכנולוגיה יזם פרויקט מדע וקהילה בכיתות י"א-י"ב, ובמסגרתו יקבלו התלמידים בכיתות אלו עזרה בתחומי מקצועות המדע והטכנולוגיה באמצעות מרכזי המו"פ – המחקר והפיתוח – ברחבי הארץ.
בנוסף, המשרד יזם כמה שיתופי פעולה מתקדמים עם משרדי ממשלה נוספים, ובהם: שיתוף פעולה עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, על מנת להגדיל את תקצוב המו"פים. כבר יש לנו מו"פים – מרכזי מחקר ופיתוח – באזורים אלו; שיתוף פעולה עם המשרד לענייני מיעוטים למימון מלגות לסטודנטים ממגזר בני המיעוטים; שיתוף פעולה עם המשרד לענייני גמלאים למימון מלגות לסטודנטים אשר התנדבו בפעילות משותפת עם גמלאים וניצולי שואה. כמו כן הקים המשרד קרן מלגות חדשה, "פרחי מדע", לסטודנטים הלומדים מדעים, והתנה את קבלת המלגות בסיוע שיעניקו המלגאים לאוכלוסיות החלשות בקהילה.
עוד יזמנו, משרד המדע והשר, פרויקט להנגשת תחומי המדע והטכנולוגיה לבני-הנוער ברחבי הארץ. במסגרת זו הרשויות המקומיות, המתנ"סים והמינהלים הקהילתיים מקיימים חוגי העשרה לבני-נוער בתחומי המדע והטכנולוגיה בשעות שלאחר הלימודים הפורמליים במערכת החינוך.
יזמנו גם פרויקט התנדבות בקהילה בתחומי מדע וטכנולוגיה. במסגרת הפרויקט דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים אשר מקבלים מלגה מהמשרד לצורך מימון לימודיהם חויבו להתנדב בקהילה בהיקף של מספר שעות משמעותי ולתת הרצאות או תגבור לימודי בתחומי המדע והטכנולוגיה.
המשאב הבלעדי של ישראל הוא המשאב האנושי, וכשר המדע והטכנולוגיה אעשה ככל שביכולתי כדי לטפח אותו ולהעצים את ההשקעה בו.
אני רואה שהמציע השני איננו, אז אני לא צריך להתנצל בפניו על כך שאין לי תשובה מיוחדת לדבריו, משום שההצעה שלו לסדר-היום עוד לא הוכנה – היא לא הוכנה על-ידי המשרד. אבל הייתי רוצה להוסיף רק משפט אחד בקשר לתוכנית המוצעת להשבת מדענים ישראלים השוהים בחוץ-לארץ. נקודה ראשונה – אנחנו חייבים להבין שהעולם הוא גלובלי, ואסור לנו בשום פנים ואופן לא רק למנוע מישראלים לצאת לחוץ-לארץ ללמוד, אלא צריך לעודד אותם – – –
מאיר שטרית (קדימה):
לדחוף אותם.
השר מיכאל איתן:
– – – צריך לעודד אותם, משום שיכולות המחקר שנמצאות היום במקום ששואב אליו יותר מכול, ארצות-הברית, תמיד תהיינה, במרבית המקרים – התשתיות הנדרשות תהיינה ברוב המכריע של המקרים חיוניות להתקדמות האישית של כל אחד ואחד מהם. צריך להביא בחשבון שהזיקה היא גם היום – התנועה בין ארצות-הברית לישראל זה לא כמו שהיה פעם, שנוסעים שבועות באונייה. מגיעים מהר. היכולות של התקשורת בעידן האינטרנט להעברת המידע גם הן מהירות, ואדם יכול בהחלט להיות חצי שנה או כמה חודשים בעבודתו בארצות-הברית ויחד עם זאת לחיות עם בני משפחתו כאן בישראל.
נדמה לי שהתוכנית היא מצוינת, היא חשובה, כי היא נותנת תמריץ נוסף לאנשים שנמצאים בדילמה הזאת – האם לבוא לארץ או להישאר שם. היא נותנת להם איזה תמריץ נוסף.
אבל אני רוצה שנהיה כנים עם עצמנו. בסופו של דבר, אלה שמחליטים לבוא ולחזור, גם אם בתנאים שאנחנו מציעים להם, לא בהכרח הנימוק הכלכלי הוא הנימוק הקובע, לא בהכרח הנימוק המקצועי הוא הגורם היחיד הקובע. יש כאן צירוף של כמה דברים כשמשפחות די צעירות בגיל צריכות לקבל הכרעה איפה הן יקבעו את מושב חייהן. כשסטודנטים יוצאים, כשחוקרים לתואר שני ושלישי מבצעים מחקרים, הם מביאים בחשבון גם את השיקולים האישיים המשפחתיים. השאלה היא איפה יותר נוח להם עם הנסיבות שלהם, עם המשפחה שלהם, עם הראייה שלהם, הערכים שלהם. הם רוצים לגדל את הילדים ולקיים את המשפחה במקום שהם יראו אותו כיותר מתאים לתפיסת עולמם, והדברים האלה ייקבעו בסופו של דבר לא רק על בסיס הכסף ולא רק על בסיס המצוינות המקצועית, שהם דברים חשובים מאוד, אלא גם על-פי איכות החיים שאנחנו יכולים לתת כאן ועל-פי החינוך שאנחנו מעניקים לאותם מדענים, לא רק בהקשר של המדע, אלא גם בקשר לנוף המולדת, לשבילי הארץ, לערכים של אהבת המולדת. ואם הם יוצאים אתם, ואנחנו ניתן להם גם את היכולת המקצועית – ואולי קצת פחות גם את היכולת הכלכלית, אבל עם הרבה הרבה אהבת מולדת – אני בטוח שהם יגיעו.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לשר מיקי איתן על ההתייחסות.
מאיר שטרית (קדימה):
אני מסתפק בתשובת השר.
היו"ר מגלי והבה:
אני מודה לך. רק, אדוני יושב-ראש ועדת המדע, שכולנו נבחן ונוודא שלא רק תוכניות, אלא גם תקציבים וגם ביצוע. זה המבחן – מבחן התוצאה של כולנו. תודה.