קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום ציון יום העגונה ומסורבת הגט בישראל היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: תעלה ותבוא חברת הכנסת אורית זוארץ, בבקשה – הצעה לסדר-היום מס' 2364. אורית זוארץ (קדימה): גברתי היושבת-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, ביקשתי לקיים דיון בנושא ולהעלות על סדר-היום הציבורי את סוגיית העגונות בישראל. אסורה ואסורה, כבולה בתוך חייה, בתוך ביתה, לא כי בן-זוגה, בעלה, חלילה נעלם כתוצאה מאסון, או כי בעלה הלך למרחקים ולא ידוע אם הוא חי או מת, כפי שהיה בימי קדם. אסורה ואסורה, כבולה בידי בעלה, לצערי הרב גם בידי מערכת בתי-המשפט הרבניים, לפעמים, ועל כן אני שמחה שכבוד השר נמצא כאן ושומע. ביום חמישי, הוא יום תענית אסתר, יצוין, כמדי שנה, יום העגונה הבין-לאומי. ברחבי העולם היהודי, מדי שנה, למעלה מעשור, מציינים את יום העגונה הבין-לאומי ביום תענית אסתר. יום זה נבחר לשמש סמל להזדהות עם העגונה, הן משום שהצרה היתה משותפת להן, לאסתר ולעגונות – כבילה בתוך קשר נישואים לא רצוי – והן משום הישועה שהגיעה לאסתר בחג הפורים, ישועה שכל העגונות מקוות להגיע למקום הזה, ישועת העגונות. תענית אסתר – על שמה של אסתר שנישאה למלך אחשוורוש בניגוד לרצונה. כמו אסתר, העגונות לא חפצות לקיים את קשר הנישואים שבו הן נמצאות. כמו אסתר, מסורבות גט רבות חיות בפחד מפני בני-זוגן ומקיימות לעתים, לצערנו, חיים כפולים. כמו אסתר, האשה העגונה ומסורבת הגט מוצאת את עצמה חסרת אונים במציאות שבה חירותה נשללת. האשה העגונה, המוכרת זה אלפי שנים, היא זו שמקום הימצאו של האיש שלה אינו ידוע ואין הוכחות כי מת. על-פי ההלכה היהודית, אין לשנות את המעמד האישי של אשה מנשואה לאלמנה או גרושה ללא הוכחה כי האיש מת או ללא הסכמתו לגירושים. מציאות חייו של הגבר שונה, היעלמות של רעייתו מאפשרת לו להמשיך לחיות את חייו, להינשא שוב ולהוליד ילדים. במציאות של זמננו, תופעת העגונה, יש לה צורה נוספת, צורה של מסורבת גט. רוב העגונות היום הן לא נשים שבן-זוגן נסע ומקום הימצאו לא ידוע, או שחלילה נעלם באסון. רוב הנשים העגונות היום סיימו את קשר הנישואים עם בן-זוגן, במישור הרגשי, במישור הכלכלי, אין להם חיים משותפים. אולם הן אינם מצליחות להסדיר את סיום הנישואים בסידור גט כדת משה וישראל. האיש, בין אם נוכח בין אם נטש את המשפחה, מסרב להתגרש. על-פי ההלכה היהודית, עגונה זו נשארת במעמד אשת איש, אינה יכולה להינשא שנית ולבנות את חייה מחדש, ובמקרים רבים לממש את ההורות והאימהות שכל אחת ואחת מאתנו רוצה. העגונה כלואה נגד רצונה בקשר. במסגרת פעילותי בכנסת הגשתי הצעת חוק שגובשה בשיתוף קואליציית "עיקר". הקואליציה פועלת למען העגונות ומסורבות הגט. מטרתה של הצעת החוק לציין באופן פורמלי את יום העגונה בישראל ובכנסת. חובה עלינו להגביר את המודעות הציבורית לתופעת העגינות וסרבנות הגט, ולהנחיל חשיבות למיגור התופעה ההרסנית הזו, שבה אשה כלואה בידיו של בעלה, מקום הימצאו ידוע והוא מסרב לתת לה את הגט. במדינת ישראל אנו מציינים את יום העגונה בתענית אסתר, אנחנו מביאים את הנושא לסדר-היום במליאה, אנחנו מנסים לקדם דיונים במערכת החינוך, בתנועות הנוער, בצבא. צריך ללמוד את הסוגיה הזו לעומק ולהבין עד כמה התופעה הזו רווחת. לכן יש משמעות מאוד גדולה לעיגון הסוגיה הזו בחוק. מעל בימה זו אני קוראת לכנסת – אגב, היום מצוין בברית-המועצות יום הגבר. אולי ביום זה תהיה לנו הארה, שהיא קצת יותר נשית, עם נגיעה קצת אחרת, לכל אותם גברים שיושבים בבתי-הדין וחורצים את גורלן של מאות ואלפים של נשים מסורבות גט חסרות ישע. יום העגונה ישמש ומשמש קול קורא מתוך העם, מתוך הבית הזה, למיגור תופעת הסרבנות, שהיא הרסנית לחברה צודקת, דמוקרטית ויציבה. מעל בימה זו אני קוראת לכנסת, למשרד המשפטים, לממשלה, לאמץ את ציון יום העגונה באופן פורמלי. אני מנצלת את הבמה ופונה לרבנים הראשיים – חוכמתם, ניסיונם – להפעיל את שיקול דעתם, לצאת בקריאה ברורה וחד-משמעית לקרוא לדיינים ולרבנים לקחת אחריות לחייהן של מאות נשים ולשחרר אותן מעגינותן; להקים מערך מובנה של התרת עגונות גם במקרים של סרבנים כרוניים, שרוצים להמשיך ולאחוז ולשלוט בחייהן של אותן נשים, מה גם שבמקרים רבים הם כבר הקימו משפחות ויש להם ילדים. בואו נתיר אותן מעגינותן. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, חברת הכנסת אורית זוארץ. אין ספק שזו באמת אחת הבעיות הכואבות, ונשים רבות מרגישות שהן חיות בבית-סוהר. אין ספק שגם אנחנו, כאן בכנסת, צריכים לחוקק חוקים, בשיתוף פעולה עם הרבנים הראשיים, כדי לאפשר לאותן נשים לחיות את חייהן בצורה חופשית יותר וכפי שצריך שיהיה. כבוד שר המשפטים ישיב להצעה לסדר-היום שלך. בבקשה, אדוני השר. שר המשפטים יעקב נאמן: גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, תודה והוקרה לך, חברת הכנסת אורית זוארץ, על העלאת ההצעה לסדר-היום בנושא ציון יום העגונה הבין-לאומי, וגם על הדברים השקולים שאמרת. יש טעם רב בקביעת ציון יום העגונה הבין-לאומי, זאת במיוחד כאשר הבעל מסרב הגט נמצא בחוץ-לארץ, ושם הבעיה היא עוד יותר קשה. בני-זוג הנישאים כדת משה וישראל בחוץ-לארץ אך אינם מחויבים על-פי הדין החל בחוץ-לארץ, במקום שבו הם נמצאים, להתגרש בגט – אין לבתי-הדין שם כל סמכות לכוף את הבעל סרבן הגט לבוא לבית-הדין, וקל וחומר שאין להם כל סמכות לחייבו במתן הגט. שם הבעיה קשה מאוד. מכאן נובע הצורך להעלות את הנושא למודעות חברתית, כדי שהחברה והקהילה ילחצו על סרבן הגט שייתן גט לאשתו. בשנים האחרונות מנסים ארגוני הנשים השונים לקבוע יום זה בתודעה של הציבור בישראל. כולנו כואבים את כאבה של כל אשה עגונה או מסורבת גט. אני רוצה לציין שלאחרונה היקף התופעה הקשה קטן בהרבה. הנהלת בתי-הדין הרבניים מעסיקה בישראל חברות חקירה פרטיות לשם איתור בעלים שנעלמו, הן בארץ והן בחוץ-לארץ, והבאתם לבתי-הדין למתן גט. כך, בשנת 2009 איתרה הנהלת בתי-הדין הרבניים למעלה מ-100 בעלים שנעלמו. הבעלים שאותרו הובאו לארץ, הובאו לבתי-הדין בארץ ובעולם, ולבסוף נתנו גט לנשותיהם. בכל מקרה שבו מתגלה תופעה של סרבנות גט, עושים בתי-הדין כל מאמץ לפתור את המקרה. לשם כך משתמשים דייני בתי-הדין בכל האמצעים האפשריים מבחינת ההלכה ומבחינת החוק. בתי-הדין מטילים סנקציות כנגד סרבני הגט, לדוגמה שלילת רשיון הנהיגה שלו או הפיכתו ללקוח מוגבל בבנק ועוד. לרוב, עצם העובדה שניתן לאיים על סרבן הגט בהטלת הסנקציות הנ"ל היא המביאה אותו למתן גט. דייני בתי-הדין הרבניים ועובדי הנהלת בתי-הדין ימשיכו לפעול בכל דרך אפשרית להבאת מזור לכל מסורבות גט ומסורב גט – כי יש גם מקרים כאלה; מועטים, אבל יש. אודה לכל הנוגעים בדבר אם יפנו תשומת לב משרד המשפטים לכל תופעה קשה של סרבנות למתן או לקבלת גט, ונטפל בנושא. שוב, תודה רבה על העלאת הנושא היום. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, כבוד השר. מה כבוד השר מציע? אתה רוצה להסיר את זה מסדר-היום? יש לך כמה אפשרויות. שר המשפטים יעקב נאמן: אני חושב שהנושא מתאים לדיון בוועדה מוועדות הכנסת, כנראה ועדת חוקה היא המתאימה ביותר. אם המציעה מסכימה לזה, זה נראה לי. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: גברתי חברת הכנסת, זה נכון שזה יידון – אם זה יידון – כפי שהשר מציע, בוועדת חוקה, כי זו הוועדה שאמונה על הנושא הזה; או שתסתפקי בתשובת השר או שתתעקשי על דיון במליאה. אלה האפשרויות שקיימות. בסופו של דבר השר פתח את מלוא האפשרויות. אורית זוארץ (קדימה): ועדה. רונית תירוש (קדימה): ועדת חוקה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: ועדת חוקה. אוקיי. אז כבוד השר מציע ועדת חוקה? שר המשפטים יעקב נאמן: אני בהחלט מסכים. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך. הצעה אחרת לחבר הכנסת גפני, ואחריו – חבר הכנסת מולה. משה גפני (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, אני מצטרף לחלוטין להצעתה של חברת הכנסת אורית זוארץ לקבוע את יום העגונה בכנסת. אני יודע שעלול מאוד להיות בשנים הבאות, אם אכן זה ייקבע, שאני אתחרט על מה שאני אומר עכשיו. למען האמת. הקשבתי לדברייך במתח, והקשבתי לכל מלה שאמרת. אני מזדהה לחלוטין עם כל מה שאמרת, מתחילת הדברים ועד סופם; וכמובן, עם מה שהשיב לך שר המשפטים. הספרות היהודית מלאה, גם בהלכה וגם בחז"ל, בנושא של להתיר עגונה מעגינותה. זה אחד הדברים המרכזיים שאנחנו מחויבים בהם. אגב, השבוע אני מטפל באחד המקרים שדיבר עליו שר המשפטים, של בעל שברח לארצות-הברית. הנהלת בתי-הדין נכנסה לעניין הזה, אני מקווה שהבעיה תיפתר. יש גם חקיקה בעניין של עגינות. למה אני חושש? אני מצטרף לחלוטין, צריך לקבוע יום של עגונה בכנסת. באמת, זה יסוד מוסד ביהדות. אני פוחד שאי-פעם, באיזו שנה, יעלה מישהו ויגיד: אני רוצה לפתור את הבעיה של העגונה בכך שנפריד את הדת מהמדינה, ואז אני אתחרט על מה שאמרתי היום. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אם לא תעלה כאלה רעיונות בהצעה האחרת שלך, אני מניחה שכשנביא את זה למצב שבו יהיה באמת יום העגונה אשר יוזכר בכנסת – – – משה גפני (יהדות התורה): מצוין. אני מצטרף, גברתי היושבת-ראש, לחלוטין: לקבוע את יום העגונה, להשקיע בעניין הזה את כל המשאבים הנדרשים, את כל המאמצים האנושיים האפשריים, לבקש גם מהדיינים, גם מהרבנים, גם מהנהלת בתי-הדין, גם ממערכת אכיפת החוק, לעשות הכול להתיר את העגונות מעגינותן. תודה רבה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, חבר הכנסת גפני, יושב-ראש ועדת הכספים. יציע הצעה נוספת אחרת חבר הכנסת מולה, בבקשה. שלמה מולה (קדימה): גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להודות לך, גם למציעת ההצעה לסדר-היום. אדוני השר, אני חושב שהעניין הזה של שלילת רשיון נהיגה או הגבלת חשבונות בנק – זה לא מספיק. שר המשפטים יעקב נאמן: יש סנקציות נוספות. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: יש סנקציות נוספות בחוק, חבר הכנסת מולה. שלמה מולה (קדימה): מאה אחוז. אני חושב שבדיון שיתקיים בוועדה צריך לעשות סריקה נוספת של כל הסנקציות הקיימות. אני חושב שמי שעזב את אשתו, השאיר את הילדים כאן וברח, השאיר אותה להיות עגונה – אני יכול להבין בעת מלחמה וכו'. אבל הסר דאגה מלבך, הרב גפני, אף אחד בכנסת הזאת לא ירצה להפריד את הדת מהמדינה בכנסת הזאת, כי כל אחד מאתנו בא לכאן לסמליה של מדינת ישראל ולערכיה, וכולנו, בגלל היותנו יהודים. יש לנו שאלה אחרת, ויכוח אחר, על המונופול שאתם עושים, אבל לא בעניין הזה דווקא. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, חבר הכנסת מולה. אם כך, חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. בעד – זה כמובן בעד הצעתו של השר להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט. נגד – להסיר את זה מסדר-היום. חברים, הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: ובכן, בעד הצביעו 12, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. לפיכך אני קובעת שהצעתך, חברת הכנסת אורית זוארץ, תעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.