קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
מחאת החקלאים וסוגיית העובדים הזרים בחקלאות
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא: מחאת החקלאים וסוגיית העובדים הזרים בחקלאות, הצעות לסדר-היום מס' 1430, 1438 ו-1451. שר הפנים, מה קורה אתו? אפשר לקרוא לו? שר הפנים נכנס. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מירי רגב, בבקשה. לרשותך, גברתי, שלוש דקות. זו הצעה דחופה.
מירי רגב (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, תודה, כבוד השר ישי, חברי חברי הכנסת, המלים ציונות, חזון, הגשמה וחקלאות היו שגורות כאן בפיהם של אבותינו לאורך השנים. ההבנה של דור המייסדים היתה ברורה: ללא הקמת יישובים באזורי הארץ השונים, ללא עבודת האדמה, אין ליישוב היהודי זכות קיום בארץ-ישראל. תובנה זו התחזקה גם לאחר מלחמת העולם השנייה. אבל הנה אנחנו כאן, במאה ה-21, לאחר שישה עשורים, ומתגלה כרסום מהותי במושגים, בערכים וביחס בחברה הישראלית למי שממשים את חזון עבודת האדמה להלכה ולמעשה.
השגריר הישראלי האולטימטיבי לאורך שנים, כבוד השר, היה פרי ההדר. מאז קמו דורות רבים של שגרירים ישראלים הנושאים בגאווה את דגל מדינת ישראל: זני עגבניות, פלפלים, שזיפים, אבוקדו ועוד רבים רבים אחרים כובשים את מדפי הסופרמרקטים ברחבי אירופה ובעולם כולו.
לפני שנרחיב לשווקים הרחוקים, בואו נביט על השוק שלנו: שפע של כל טוב, פירות וירקות הארץ, שפע של בריאות וטריות, זמינות ובמחיר הוגן – הוגן לאמא דלת האמצעים שיכולה לקנות בשוק, עמוסת סלים עם פירות וירקות, ולקנות עגבניות עסיסיות במחיר סביר. ואם לא הבהרנו מדוע נחוץ לנו שוק ופירות וירקות טריים במחירים סבירים – זה נחוץ לנו כי יש לנו 2 מיליוני תושבים במצב של עוני ורעב, כי יש לנו מיליון ילדים רעבים.
הסיבה שהמחירים שפויים נעוצה במבנה הענף ובעבודת הידיים העובדות בחריצות, שהן פועלים תאילנדים המגיעים ארצה והם שותפים למפעל החקלאי הגאה שלנו.
היעלמותם של העובדים התאילנדים לא תיצור מקומות עבודה פנויים לישראלים מהטעם הפשוט: הם עובדים בעבודה שאף ישראלי לא מוכן לעשותה, עבודה פיזית קשה במשך שעות עבודה רבות בטמפרטורה של 50 מעלות לפחות בתוך חממה, ולעתים טמפרטורה גבוהה אף יותר מחוצה לה. שיחות עם אין-ספור חקלאים מעלות שוב ושוב את העובדה שישראלים שהגיעו לעבודת החקלאות אינם רוצים להמשיך ולעסוק בחקלאות.
ממשלת ישראל פועלת בשנים האחרונות לצמצום מספר העובדים הזרים, אולם העובדים הזרים באופן כללי, ייעודם אחר מייעוד העובדים הזרים בחקלאות. כולנו יודעים כי אין תחליף לעובדים הזרים בחקלאות, ומוטלים על החקלאים תשלומי אגרות ומסים היוצרים הכבדה כלכלית על החקלאים ומחסלים בעצם את ענף החקלאות. למעשה, אנו הופכים את העסקת העובד הזר ללא כדאית מבחינה כלכלית באמצעות חיוב מעסיקי עובדים זרים בתשלומי אגרות והיטלים שונים. מדיניות זו, כמובן, איננה סבירה.
אני אקצר, כי אני מבינה שיש לי שלוש דקות. לאחרונה הוחלט במסגרת חוק ההסדרים לקצץ את מכסת העובדים הזרים ולהחליף את העובדים הזרים בטכנולוגיה מתקדמת. כמו כן, נקבע כי על כל החקלאים לשאת בעול נוסף בסכום של 500 שקלים לחודש, המכונה פיקדון, עבור כל עובד זר. למעשה, העלות הנוספת הזאת תעמוד על 373 מיליון שקלים לשנה. אף שהממשלה מכירה בנחיצות העובדים הזרים בענף החקלאות ומבינה את השוני של ענף זה מכל ענף אחר שבו מועסקים עובדים זרים, היא פועלת בניגוד מוחלט להחלטה הזאת. כבר היום אנו עדים לקריסת החקלאים והחקלאות.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
את מדברת על אותה החלטת ממשלה שקבעה שיהיו בערך 27,000 עובדים זרים בחקלאות וכרגע החקלאים לא משלימים את המכסה הזאת. זאת אומרת, יש חסר של 5,000 עובדים זרים.
מירי רגב (הליכוד):
לא רק זה. אני מדברת גם על ההיטל הנוסף שמטילים על החקלאים עבור העובדים הזרים.
החקלאות היא הביטחון של כולנו, ומחיר הביטחון הוא הבטחת הידיים העובדות של הפועלים התאילנדים, כדי למנוע את קריסת החקלאים והחקלאות, שתפגע בכיס של כל אזרח ואזרח מאתנו ובצמיחה של המשק הישראלי.
אי לכך אבקש, כבוד השר, לשקול מחדש את ההיטלים והגזירות שמוטלים על החקלאים בהקשר של העובדים התאילנדים. בשונה ממך – אני אתך במאבקך הצודק בעניין העובדים הזרים, אך לא בעניין העובדים הזרים בחקלאות. אנחנו יודעים לכמה זמן הם מגיעים, אנחנו יודעים מה משכורתם, אנחנו יודעים מתי הם חוזרים לארץ מוצאם. בואו נציל את החקלאות ואת החקלאים בארץ.
לכן, אני אבקש להעביר את הנושא הזה לדיון בוועדת הכספים. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, חברת הכנסת מירי רגב. יעלה ויבוא חבר הכנסת יואל חסון, באותו נושא, ואחריו – חברת הכנסת חנין זועבי. בבקשה. יש לנו הצעה אחרת של חבר הכנסת דב חנין, לאחר תשובת השר, כמובן.
יואל חסון (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, באופן עקרוני אני מקבל את הזכות של מדינה דמוקרטית להגן על עצמה מפני הגירה לא חוקית. אני חושב שמדינה שבאופן טבעי, כמו מדינת ישראל, היא מדינה בעלת אופי יהודי וכך צריך שיישאר, צריכה להיות ערנית כל הזמן גם לענייני הגירה לא חוקית וגם לשינויים דמוגרפיים קריטיים ומשמעותיים שעלולים להוות סיכון, או לסכן את מעמדה של מדינת ישראל כמדינה בעלת אופי יהודי.
אני חייב לומר לך, אדוני השר, שאני, בניגוד לאחרים, לא כל כך שותף לאווירת ה"עליהום" עליך בנושא הזה של העובדים הזרים. אני עושה הפרדה, ואני חושב שגם אתה, אדוני השר, צריך לעשות הפרדה בין אותם עובדים חקלאיים, שבדרך כלל באים מתאילנד, ובאופן סטטיסטי הוכח שהם באים לא כדי ליצור כאן חיים חדשים, ליצור משפחות. אלה שבאים, בעיקר ממדינות אפריקה, ונשארים – אגב, בדרך כלל לא בתחום החקלאות – באזור המרכז, באים מתוך כוונה מקורית להישאר כאן, להגר לכאן, להקים משפחות. אני חושב שאת ההפרדה הזאת צריכים לעשות.
אין בכלל ספק שהפעילות החקלאית בערבה, בבקעה ובכל האזורים האלה היא פעילות חקלאית שצריך לשמר אותה. הייתי רוצה לראות יותר ויותר ישראלים שעובדים בעבודת חקלאות, אבל לצערי זה פשוט לא קורה, וצריך להודות במציאות. זה לא יקרה גם אם מחר נציע שכר של 20,000 שקל לעובדי חקלאות בבקעה או בערבה. זה פשוט לא יקרה.
צריך לאפשר לאותם חקלאים בערבה ובבקעה לקבל עובדים זרים – על-פי ההסכם, אגב, שמדינת ישראל חתמה אתם. נמצא בידי כאן ההסכם הזה, הסכם שדיבר על על ירידה של 1,500 עובדים בהדרגה, ועל הכנסתן של טכנולוגיות חדשות כדי שיפחיתו את הצורך בעובדים זרים בתוך שש שנים. באמת, ללכת במגמה של לצמצם, אבל עדיין להכניס מספר מסוים של עובדים זרים ולפתוח את השמים. השמים לא פתוחים. היום העובדים הזרים – אי-ניצול המכסות הוא כי השמים לא פתוחים, כי לא מסוגלים לבצע – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
כי יש גם את תופעת הברחנים, שאי-אפשר לאמוד אותה. יש בעיות רבות, לא רק בגלל השמים הפתוחים. אין ספק שבעיית העובדים הזרים בחקלאות היא בעיה קשה, סבוכה, שממשלת ישראל – החקלאות היא אחד הנושאים שתמיד מדינת ישראל התפארה בהם, וחשוב לשמר אותה, ואתה צודק במה שאתה אומר.
יואל חסון (קדימה):
תראי, גברתי היושבת-ראש, צריך להגיד בצורה ברורה שאין ספק – כשיורדים לרזולוציות נמוכות רואים הרבה פעמים עובדים זרים שאפילו חוזרים בזהויות אחרות, אבל זה לא הרוב, בעיקר לא במגזר הזה, בעיקר לא אצל עובדי החקלאות. אני אומר לך, בעיית ההגירה האמיתית – ואת מכירה את זה לא פחות טוב ממני – היא באזור התחנה המרכזית בתל-אביב. בכל אזור דרום תל-אביב, שמספק עבודה זולה לכל רחבי תל-אביב ומרכז הארץ; אותם עובדים אפריקנים, בדרך כלל, שהם לדעתי הבעיה האמיתית שלנו, שהביאו אותם למטרות חקלאות, והם בורחים מהחקלאות לכיוון המרכז. זה לא קורה בדרך כלל עם העובדים התאילנדים.
לכן, אני מאמין באמונה שלמה, שוב, שמצד אחד המדינה – ואני מסכים לגישה הזאת – צריכה להגן על הגבולות שלה וליצור מערכת שמפקחת ומונעת הגירה לא חוקית, אבל מצד שני, תפתחו את השמים, תאפשרו להכניס עובדים לחקלאות, עובדים ספציפיים, כפי שחתמתם. מדינת ישראל חתמה עם החקלאים על הסכם, וצריך לעמוד בהסכם הזה, לפתוח את השמים, לאפשר להם לעבוד וללכת על-פי התוכנית שאתם התוויתם עם החקלאים, של שש שנים, שילוב טכנולוגיות, כל הדברים שדיברתם עליהם. כל עוד לא יהיו פתרונות אחרים, החקלאים צריכים את הידיים העובדות האלה. אם לא נעשה את זה, טונות על טונות על טונות של סחורה, של תפוקה, של תוצרת, פשוט יישפכו לפח, שלא לדבר על הפסד אדיר של כסף למשפחות, הפסד הכנסה לעובדים, לקיבוצים, למושבים באזור.
מירי רגב (הליכוד):
ועליית המחירים במשק.
יואל חסון (קדימה):
גם פחות תוצרת וגם פגיעה ביצוא הישראלי. לכן, צריך כאן תשובה מיידית ולעזור לחקלאים לצאת מהצרה שהם נמצאים בה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תודה רבה לך, אדוני. תעלה ותבוא חברת הכנסת חנין זועבי. אני רק רוצה לתקן, חברת הכנסת מירי רגב: זכותו של השר לומר מה הוא רוצה לעשות עם ההצעה לסדר-היום. אז הוא יציע, הוא ישאל אתכם, ולאחר מכן אנחנו נערוך הצבעה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
חנין זועבי (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, הפגנת החקלאים בשבוע האחרון ממחישה את האבסורד שבמדיניותה של הממשלה הנוכחית. חקלאים יהודים מוחים על מחסור בעובדים. עובדים זרים ממתינים לקבל היתרי עבודה בתנאי עבדות, ובעלי האדמות ואלפי אזרחים ערבים מבקשים לעבד את האדמות ולעבוד בתחום.
חבר הכנסת חסון, טוענים שאין עובדים שמוכנים לעבוד בחקלאות. אלפי נשים ערביות מוכנות לעבוד בענף. עמותת "מען" הגישה לשר החקלאות, לפני כשנה, רשימה שמית שבה שמותיהן של 1,000 נשים ערביות המעוניינות לעבוד בתחום, בענף. עד היום לא הועסקה אף אחד מהן.
האבסורד מתבטא גם בתוכניות ממשלה המדברות עד אין-סוף בצורך לאומי עליון בהעלאת שיעור התעסוקה, גם של האזרחים הערבים. רק לפני עשרה ימים ראש הממשלה נתניהו אמר בישיבת הממשלה כי במדינת ישראל יש שני מגזרים שעליהם צריך לשים את הדגש: נשים מהמגזר הלא-יהודי, כלומר הערבי, וגברים מהמגזר החרדי. ואני אומרת, על ראש הממשלה להיות כן ועקבי, ולא רק נועז. הרי תקציב המדינה והגזירות הכלכליות הכלולות בו מעידים על הכוונות האמיתיות לגבי האוכלוסיות המוחלשות במדינה, ובמיוחד האוכלוסייה הערבית.
המדינה מנצלת את העובדים הזרים כשהיא מייבאת אותם ומתאכזרת אליהם, כשהיא מאפשרת את עבודתם בתנאים מחפירים. בו בזמן, היא מדירה את האזרחים הערבים משוק העבודה – עוד פעם, המוכנים לעבוד, אלה המוכנים לעבוד בענף החקלאות, וגם בשכר מינימום. אלפים מוכנים לעבוד בשכר מינימום. טוענים שרווחי יותר להעסיק עובד זר בחקלאות מאשר אשה ערבייה, אך הנתונים מעידים על מציאות אחרת. מסמך ממשלתי קובע כי הרווח הפרטי מהעסקת עובדים זרים אינו מצדיק את העלות המשקית של שחיקתם של העובדים הערבים, ואינו משתלם לא למעסיק וגם לא למשלם המסים.
טוענים שהערבים לא רוצים לעבוד מסיבות תרבותיות. עוד פעם, חבר הכנסת חסון, הנתונים מעידים, סטטיסטיקה, עכשיו לא אידיאולוגיה – סטטיסטיקה מעידה כי 57% מהנשים הערביות אינן מועסקות בגלל מחסור בשוק העבודה, בעוד שהסיבה התרבותית משפיעה על 29%. יש סיבה תרבותית, היא משפיעה על 29%. יותר מ-60% רוצים לעבוד ואין מקומות תעסוקה. מדברים על דלת מסתובבת ביחס לעובדים הזרים, אך צריכים לדבר גם על טריקת דלתות בפני הערבים, לא על דלת מסתובבת, על נשים וגברים כאחד המחפשים עבודה.
אני פונה אל חברי הכנסת מקדימה, מהעבודה, ממרצ ומשאר המפלגות המגינים, ובצדק, על זכויותיהם של העובדים הזרים, לשים את הנושא גם בקונטקסט הרחב יותר של הדחיקה וההדרה של העובדים והעובדות הערבים.
אני פונה לממשלה ומציעה לה להכין תוכנית ניסיונית להעסקתן של נשים ערביות בחקלאות ברמה מסוימת של סבסוד, ולבחון אחר כך את התוצאות.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, גברתי, גם על העמידה בלוח הזמנים. יעלה ויבוא שר הפנים וישיב על ההצעות לסדר-היום, בבקשה. ואחריו, הצעה אחרת – חבר הכנסת דב חנין.
שר הפנים אליהו ישי:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני לא יודע אם אני אמקד את הדיון בכל סוגיית העובדים הזרים. עשינו את זה בהרחבה ביום שני. אם יהיה צורך, אולי אני אעשה את זה גם פה. אבל אני מניח שבתקופה הקרובה יהיו עוד הרבה הצעות לסדר-היום בעניין העובדים הזרים, ואז באמת נרחיב. הפעם זה ממוקד בענף החקלאות.
קודם כול, אני שמח, חבר הכנסת חסון, שגם אתה ועוד – אני מוכרח לומר שמתוך 120 חברי הכנסת, אני מעריך שרוב הבית, רובו הגדול, בעד המדיניות שהממשלה נוקטת בעניין העובדים הזרים. אגב, המדיניות של הממשלה הקודמת היא גם של הממשלה הנוכחית; אותה מדיניות, בדיוק אותה מדיניות. ההבדל הוא קטן, כי השלמת התפקיד של רשות ההגירה בביצוע האכיפה בפועל נעשתה במהלך החודשים האחרונים. דהיינו, הממשלה הנוכחית – זו אותה מדיניות, אותה מדיניות. אתה יכול לשאול את שר המשפטים לשעבר, חברך מקדימה. אתה יכול לשאול את ראש הממשלה לשעבר – אותה מדיניות. כיהנתי גם בממשלה הקודמת, לא כשר הפנים – אבל ממש אותה מדיניות.
נכון, יש נושאים פופולריים, יש נושאים שתופסים כותרות, זה המצע, אבל לי יש אחריות כחבר ממשלה, כשר ממונה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
לא, אבל לך, אדוני השר, יש גם אחריות כחבר ממשלה לקיים החלטת ממשלה שהממשלה הקודמת קיבלה בדבר המכסה של 27,000 עובדים, שאחר כך תרד.
שר הפנים אליהו ישי:
אני אגיע לענף החקלאות. אני ממש בדקה רוצה לדבר על המדיניות הכוללת, כי הזכיר פה חבר הכנסת חסון את המדיניות לגבי העובדים הזרים והוצאתם. קודם כול הייתי מציע להשתמש במונחים – לא להשתמש במונחים של גירוש, כי למעשה אנחנו לא מגרשים. אנחנו מחזירים את אלה ששוהים פה שלא כחוק לארצם. מי שעובר על החוק זה אלה שבאים לפה, שרשומים שלא כחוק או שחודרים לארץ שלא כחוק, או שבאים באשרת תייר, פג תוקפה והם נשארים פה. גם אתה, אם תלמד במדינה מאוד נאורה ומפותחת באירופה, בארצות-הברית – תלמד שנה, שנתיים, וכעבור זמן, כשפג תוקף האשרה כתייר, תמצא את עצמך בידי רשות ההגירה שם, שאומרת לך: אדוני, תתפנה ותעזוב את הארץ. אם לא, אז הם יעלו אותך על המטוס בעצמם. הרי כל מדינה מתוקנת פועלת כך. אני שמח שהבהרת את זה בקצרה, אבל הבהרת גם את דעתך.
חברים, התגובות בעניין המדיניות בסוגיית העובדים הזרים חוצה מפלגות. התגובות שקיבלתי בחצי היובל שלי כאיש ציבור, והרבה מאוד שנים בממשלות ישראל ובכנסת – מעולם לא קיבלתי תגובות אוהדות מרחבי הארץ כמו בגין העמידה האיתנה שלנו בסוגיית העובדים הזרים. אי-אפשר לבוא ולהאשים אותנו בחוסר – – –
משה מטלון (ישראל ביתנו):
הלא-חוקיים?
שר הפנים אליהו ישי:
בוודאי, אני מדבר על הלא-חוקיים. אגב, גם על החוקיים יש הרבה – לדעתי, חצי מהבית, אם לא יותר, מעדיפים שמספר העובדים הזרים החוקיים יצטמצם. גם החוקיים. אגב, הממשלה הקודמת צמצמה בהדרגה את מספר העובדים הזרים, ותעיד על כך היושבת-ראש, וגם הממשלה הנוכחית תמכה כולה – אגב, גם את, חברת הכנסת מירי רגב, הצבעת בחוק ההסדרים על צמצום מספר העובדים הזרים.
מירי רגב (הליכוד):
אני לא הצבעתי על – – –
שר הפנים אליהו ישי:
את הצבעת בעד העלויות, זה היה בחוק ההסדרים, הצבעת עבור ההצעה הזאת. יש פה איזו תופעה מאוד מוזרה. חברי כנסת מצביעים על הצעת חוק זו או אחרת, על קיצוץ כזה או אחר. אחר כך הם באים לפה להלין על מה שקורה. איפה אנחנו? אני מציע לכל חבר הכנסת, לפני שהוא בא להצביע על הצעת חוק, שידע על מה הוא מצביע. אחר כך, כשהוא יבוא לפה, לפחות שישקול איזו הצעה לסדר-היום הוא מעלה, איזו שאילתא הוא מעלה, מה כן ומה לא.
מירי רגב (הליכוד):
– – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
– – – לא שאלות ותשובות, חברת הכנסת מירי רגב. לא, לא, חברת הכנסת מירי רגב, תאפשרי לשר להשלים, ואם תהיה לך שאלה אני אאפשר לך לשאול.
שר הפנים אליהו ישי:
אני אנסה להסביר. זה לא עניין של ניסיון לבוא ולתת תשובה ולצאת ידי חובה. אני מדבר על הסוגיה בכללותה. הסוגיה בכללותה היא סוגיה מורכבת, גם בעניין העובדים הזרים החוקיים. האוצר הגיע להבנה בחוק ההסדרים גם עם משרד התמ"ת, גם עם משרד השיכון וגם עם משרד החקלאות על ירידה מדורגת במספר עובדים הזרים, במגמה להכניס יותר ויותר אזרחים במדינת ישראל למעגל העבודה. זו מדיניות כלכלית של משרד האוצר, של ממשלת ישראל. זו המדיניות. כולנו היינו רוצים יותר ויותר עובדים ישראלים במעגל העבודה. כולנו היינו רוצים יותר. אז לשאלתך לגבי עובדים זרים חוקיים – יש מגמה לצמצם גם את מספר העובדים הזרים החוקיים, וזו מגמה נכונה, מגמה צודקת.
עכשיו באמת נבחן לגופו של עניין את ענף החקלאות – באיזה קצב תהיה הירידה. ענף הסיעוד – בענף הסיעוד אני קצת שונה מכולם, אני חושב ששם אי-אפשר לפגוע. אני לא יכול להגיד לאשה סיעודית בת 70, 80, או לילד סיעודי בגלל תאונה או מלידה: אתה, אדוני, לא יהיה לך טיפול, בגלל מכסה של עובדים זרים. מה זה מכסה? ילד כן ילד לא? מי יקבע את הקריטריונים האלה? אבל צריך לעשות סדר שם, הרבה מאוד סדר, כדי שלא יהיה ניסיון של הברחות וכדומה.
אבל גם שם, לצערי הרב, יש פסיקה שאומרת שאי-אפשר לקשור את העובד למעביד שלו. במקרה הזה, הרבה עובדים זרים בורחים. באים למשפחה – חברת הכנסת רגב, אני מדבר גם אלייך וגם אליו.
מירי רגב (הליכוד):
– – –
משה מטלון (ישראל ביתנו):
אני מקשיב.
שר הפנים אליהו ישי:
הם באים, ואחרי תקופה קצרה בורחים מהמשפחה, כי הציעו להם עבודה במקום אחר, ואותו נכה נשאר אומלל וצריך למצוא לו עובד זר אחר. אז גם פה צריך לתקן את החוק, ואני מכין הצעת חוק כדי לתקן את זה, כמו שנעשה בתוכנית ויסקונסין. איש בשירות התעסוקה אומר: אדוני, אתה בא לפה לעבודה, אתה לא רוצה את דמי האבטלה. עובד לא יכול לנצל את טוב הלב, את הרצון הטוב של מדינת ישראל להביא אותם לפה, להעסיק אותם, ושהם אחר כך יברחו בגלל שהם מוצאים מקום הרבה יותר טוב. גם פה אין ויכוח, אבל תהיה הצעת חוק גם בעניין הזה. בשונה מחלק מהחברים פה, אני מתמודד יום-יום עם אותן תופעות קשות, תאמינו לי, קשות וכואבות, שאי-אפשר לתאר אותן. אבל, באמת, הסוגיה היא עובדים זרים בענף החקלאות.
בכל מקרה, לסיום, בעניין הזה, אני אומר, ואני שמח על כך, שיש באמת הסכמה רחבה בבית לגבי הטיפול בעובדים הזרים החוקיים. יש חילוקי דעות כמה ובאיזה ענף, ועל הלא-חוקיים אין ויכוח. אבל בקטע של הלא-חוקיים, חברי חברי הכנסת, בקטע של הלא-חוקיים, מדובר ביכולת שלנו לפעול נכון או לא נכון. אם המדיניות מתפוררת, ואם המדיניות מגמגמת, ואם האכיפה לא אמיתית ולא טובה, אי-אפשר להצליח.
כשמדברים, למשל, על ילדי עובדים זרים, כולם, בלי יוצא מן הכלל, כל אותם שרים שמתעסקים בילדי עובדים זרים, אומרים בצורה מפורשת מה שאמרתי בכלי התקשורת לגבי אותם 1,000 ילדים: ידונו בהם, כפי שקבעו קריטריונים בממשלות הקודמות – נכנס שלא כחוק, נכנס כחוק, כמה שנים בארץ. אגב, אני לא חושב שקריטריון של שנים הוא קריטריון נכון. למה עשר שנים צריך להיות בארץ ושש שנים לא? עכשיו קבעו שש. אז למה שש כן וארבע לא? ולמה מדבר עברית כן, ואם הוא מדבר עברית לא כל כך טוב אז לא? מה, יעשו מבחן בשדה התעופה מי מדבר טוב ומי לא מדבר טוב? מה, זה לא נקרא אכזריות? איזה מין דבר זה? אבל כולם תמימי דעים, כל השרים, כולל שר הרווחה בוז'י הרצוג וכולל השר ברוורמן – שלפני דקה היה פה – וכולל אותם אנשים שהם בעד הישארותם או בעד הטיפול באותם 1,000 ילדים. כולם אומרים: כל הילדים מכאן ולהבא, צריך להוציא אותם. ראש הממשלה קיבל החלטה שלא משנה מה הגיל, מוציאים את אלה שלא נמצאים במסגרת אותם קריטריונים.
אבל באמת זו לא הסוגיה, זה לא הדיון. הדיון הוא כרגע על ענף החקלאות. גם בענף חקלאות אני חושב שנכון יותר ויותר להעסיק ישראלים. אף אחד פה לא – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אבל, האם אדוני השר היה בערבה כאשר בחממה יש למעלה מ-54 מעלות חום בקיץ? אני יודעת, כחברה בוועדת הכספים, שכאשר הסוגיה של 300,000 עובדים זרים עלתה על הפרק, ו-300,000 מקומות עבודה שאנחנו עוד נדרשים למצוא – נגרש את העובדים הזרים, נביא עובדים ישראלים. אבל הבעיה העיקרית היא בענף החקלאות, ויש צורך להחריג אותו; גם אותו וגם את ענף הסיעוד. ישראלים לא יעבדו שם, בוא נודה על האמת.
יואל חסון (קדימה):
הבעיה היא עכשיו.
שר הפנים אליהו ישי:
גברתי היושבת-ראש, גם בזה יש חילוקי דעות בתוך הבית הזה. כולנו שואפים לכך שיותר ויותר ישראלים ייכנסו. אני עדיין חושב שבסוף, 1% פלוס מינוס במשק הישראלי בעשור הקרוב יהיה בידיים של עובדים זרים, וזו בעצם השאלה.
לגבי ענף החקלאות, חברים, אני חושב שאני כמעט רואה עין בעין אתכם את המצוקה המיידית העכשווית בענף החקלאות, אף-על-פי שהיתה הסכמה עם שר החקלאות במסגרת הדיונים בחוק ההסדרים בממשלה על הקיצוץ ההדרגתי. מה הבעיה? הבעיה היא שהממשלה מחייבת, ובצדק, את כל הענפים, וגם את ענף החקלאות, לעשות איזון תיקים; לבוא למשרד הפנים ולהגיד: כמה עובדים יש לך בפועל, כמה אין לך, מי עזב את הארץ, מי לא עזב. על כל מי שעזב את הארץ – מביאים אחר במקומו מייד. זאת אומרת, יש סדר בדברים האלה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
מה תעשה מול ברחנים, למשל, שאין לחקלאים יכולת – – –
שר הפנים אליהו ישי:
בכל מדינה מתוקנת יש סדר בדברים האלה. אני, לפנים משורת הדין, כשנפגשו אתי החקלאים, שזועקים על היבול שהולך לאיבוד ועל העובדה שיש להם ברחנים שהם לא מצליחים להשיג אותם – אם כי אני מוכרח לומר שהתאילנדים, מי שמסתכל היסטורית בהשוואה לענפים אחרים או בהשוואה לעובדים זרים במדינות אחרות בעולם, שם יש הסדר הטוב ביותר מכל הענפים במדינות אחרות בעולם. אני מוכרח להודות בזה. גם לגבי הישארותם פה בארץ, ההשתרשות שלהם פה. אני ממש מסכים לקביעה הזאת, לפחות ברוב המקרים.
נפגשתי עם אותם אנשים, הנחיתי את המשרד, במקום לקחת את החקלאים ולטרטר אותם לבוא מהערבה או מאילת לבאר-שבע או לאילת לעשות את איזון התיקים – שלחתי פקידים עובדי משרד הפנים לערבה, כדי לחסוך זמן לאותם חקלאים שלא יצטרכו ללכת ולחזור. גם את זה עשינו. יתירה מזו, קבעתי שבמסגרת איזון תיקים – וזו חובה לעשות איזון תיקים כי אחרת לא יהיה סדר, גם לשאלתך, גברתי היושבת-ראש – – –
מירי רגב (הליכוד):
זה עדיין לא שם. בעניין הסדר אנחנו אתך, אנחנו חושבים שאתה מוביל מהלך נכון, אבל אנחנו מדברים כרגע על המצוקה הנקודתית בחקלאות. אין, הישראלים לא באים לעבוד בחקלאות. גם חיילים משוחררים לא באים לעבוד בחקלאות. נוצר מצב שאנחנו מטילים עליהם – גם מצמצמים את כמות הידיים העובדות וגם מטילים עליהם היטלים שהם לא יכולים לעמוד בהם.
שר הפנים אליהו ישי:
לגבי כל ההיטלים והקנסות, עוד בקדנציה הקודמת אמרתי לגבי הקנסות שיש קנסות מאוד מוגזמים, ואפילו הובלתי מהלך לבוא לקראתם בעניין הזה. עשיתי את זה בקדנציה הקודמת. חוק ההסדרים זה כבר חקיקה, ויש מסלולים אחרים להתמודד עם הבעיה הזאת. זה לא המקום.
מבחינתי, כשר הממונה על המשרד, כשראיתי את המצוקה שהיתה, הנחיתי את מנכ"ל המשרד – שהוא ממלא בפועל את המקום של יושב-ראש רשות ההגירה – לשבת עם משרד התמ"ת, עם משרד החקלאות, עם משרד האוצר, ולהביא פתרון. ואכן, נמצא פתרון. היות שעדיין לא נגמר איזון התיקים – בזמן איזון התיקים יש להם יבול שצריך לקטוף אותו. אם אנחנו נעמוד על איזון תיקים בימים הקרובים, בחודש או בחודשיים הקרובים, ייווצר מצב שלא יהיו מספיק עובדים ויבול ילך לאיבוד, וגם היצוא ייפגע. לכן, בעצה אחת עם משרד האוצר, משרד התמ"ת ומשרד הפנים, נותנים ארכה לאותם עובדים לעוד כמה חודשים, משהו כמו עד חודש מרס, ובזמן הזה – שיגמרו את איזון התיקים.
אני מאוד מקווה שאכן יהיה שיתוף פעולה עם אותם חקלאים. עשינו מאמצים אדירים לבוא לקראתם. להיפך, אני מקבל הרבה הערכות והרבה תשבחות והרבה תודה מהם.
אבל שיהיה ברור: בסופו של יום צריך שיהיה סדר. בסופו של יום צריך שיהיה איזון תיקים. כל אחד צריך לדעת מה קורה אתו, כמה עובדים יש לו, כמה אין לו, מי ברח, מי לא ברח. מדיניות צריכים לבצע וחוק צריך לשמור ונהלים צריך לקיים, והדברים האלה, אנחנו נעמוד עליהם. עם כל המצוקה האדירה שכרגע נקלעו אליה החקלאים, קבענו את מה שקבענו. תאמינו לי, גם זה היה לפנים משורת הדין, משום שהטענות צודקות. אחרת לא היתה קביעה כזאת.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, אדוני. מה אדוני השר מציע?
שר הפנים אליהו ישי:
אני מציע להסתפק בדברים. אחרי שנתתי פתרון כזה טוב, אני מציע להסתפק.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חברת הכנסת מירי רגב, מסתפקת?
מירי רגב (הליכוד):
אני מודה לשר על תשובתו, אבל בכל זאת אני מבקשת לדון בעניין הזה בוועדת הכספים.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חבר הכנסת יואל חסון?
יואל חסון (קדימה):
גם כן ועדת כספים.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
גם כן ועדת הכספים. אם כך, נעבור להצבעה.
דב חנין (חד"ש):
הצעה אחרת.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
סליחה, אתה צודק, מתנצלת. הצעה אחרת לחבר הכנסת דב חנין, בבקשה, לפני שנעבור להצבעה.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני בוודאי ער למצוקת החקלאים, אבל למצוקה הזאת יש פתרון, והפתרון הוא העובדים שכבר נמצאים בארץ. דיברה חברת הכנסת חנין זועבי, ואלה נתונים אמיתיים ונכונים, גם אני מכיר אותם. יש הרבה מאוד עובדים ערבים ועובדות ערביות שמוכנים לעבוד בחקלאות. אגב, יש גם עובדים זרים שכבר נמצאים היום בארץ ומוכנים לעבוד בחקלאות או בתחומי עבודה אחרים.
אני חושב, אדוני השר, שהגיע הזמן לעצור את מדיניות הדלת המסתובבת, שבה מצד אחד ממשיכים לייבא לישראל בקצב מאוד מהיר עובדים לעבוד בחקלאות ולעבוד בסיעוד, ומצד שני מגרשים את העובדים שכבר נמצאים בארץ. אני חושב שהדרך הנכונה היא בדיוק להיפך – לאפשר לעובדים שנמצאים בארץ לעבוד גם בחקלאות וגם בסיעוד. יש עובדים זרים רבים שמוכנים לעשות את זה.
יש עובדים ועובדות ישראלים, יהודים, ערבים, ערביות, יהודיות, שמוכנים לעבוד בתחום הזה. המדינה יכולה לעודד, לתת תמריצים, לתת הקלות, לאפשר לאנשים לעבוד בתחומים האלה, לאפשר לצעירים לעבוד בתחומים האלה.
הדרך היא לא להמשיך לייבא עובדים זרים לישראל.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, חבר הכנסת חנין. הצעה אחרת נוספת – לחבר הכנסת גדעון עזרא, ומייד לאחר מכן נעבור להצבעה.
גדעון עזרא (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מכיר קצת את הנושא, ואני יכול להגיד חד-משמעית – הביאו לשם עובדים שהגיעו אלינו מסודן, ואחרי שבוע הם עזבו את העבודה. עובדים ערבים פלסטינים לא מוכנים להגיע לשם מהצפון הרחוק. אין ברירה. זה ענף מכניס, ענף יצוא מכניס למדינת ישראל. חשוב מאוד לספק את העובדים התאילנדים, שלפי דעתי הם העובדים הנוחים ביותר בין כל העובדים הזרים במדינת ישראל. תודה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תודה רבה לך, חבר הכנסת גדעון עזרא. חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לעבור להצבעה. מכיוון שנשמעה הצעה להעביר לוועדת הכספים, אז בעד זה ועדת הכספים.
דב חנין (חד"ש):
ועדת העבודה והרווחה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
יש שתי הצעות, אלא אם כן חבר הכנסת דב חנין יסכים לוועדת הכספים, ואז תהיה הצבעה. אם לא, ועדת הכנסת תצטרך להכריע בעניין. חבר הכנסת דב חנין?
דב חנין (חד"ש):
אני מציע ועדת העבודה והרווחה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
מה השר ביקש?
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
השר ביקש להסתפק בתשובתו, אבל מכיוון שנשמעו כאן הצעות, ההצבעה היא בעד להעביר לוועדה. מכיוון שאין הסכמה לאיזו ועדה להעביר, אז בעד זה להעביר לוועדת הכנסת, כדי שתקבע באיזו ועדה זה יידון – ועדת העבודה והרווחה או ועדת הכספים.
מירי רגב (הליכוד):
אז בוא נלך על ועדת הכספים ונתקדם משם. חבל לעכב את זה – – – ונתקדם עם זה. חבל שזה יתעכב.
קריאה:
מה יקרה בוועדת הכספים? זה ילך לכספים.
דב חנין (חד"ש):
שיהיה כספים, בסדר.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך על הסכמתך. לפיכך, ההצבעה תהיה על דיון בוועדת הכספים.
בעד – ועדת הכספים. נגד – הסרה. בבקשה.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
ובכן, חברי חברי הכנסת, תשעה הצביעו בעד, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. לפיכך, אני קובעת שהנושא יובא לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. תודה לכם על העלאת הנושא החשוב הזה.