קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום רשויות מקומיות מונעות אוכל מילדים במסגרת מפעל ההזנה היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אדוני שר הפנים, הנושא הבא על סדר-היום קשור למפעל ההזנה: הרשויות המקומיות מונעות אוכל מילדים במסגרת מפעל ההזנה – הצעות שמספרן 1446, 1448 ו-1489. עד אשר יעלה חבר הכנסת מוץ מטלון – גם אני העליתי את הנושא החשוב הזה לסדר-היום, ומכיוון שאין סגן נוסף שיחליף אותי אני אומר כמה דברים ממקומי; אז תרשה לי לומר אותם – אתה מעלה סגן? אני אשמח. אם כך, חבר הכנסת מוץ מטלון, לרשותך שלוש דקות. בבקשה. משה מטלון (ישראל ביתנו): גברתי היושבת-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, אני נדהם כל פעם מחדש, ואני חוזר על זה כבר כמו איזה תקליט שחוק. בשבוע שעבר דיברתי על מצבם של הקשישים בישראל, והגענו לסוף השבוע ואני רואה כתבה נוראית על ילדים רעבים בישראל. זאת מדינת הרווחה המהוללת ישראל? מדינת רווחה שבה קשישים נאנסים, קשישים נתקפים, קשישים רעבים, והנה ילדים – 190,000 ילדים אמורים להיות מוזנים במפעל ההזנה. אנחנו קוראים כתבות חדשות לבקרים, קוראים מחקרים – כלום, שום דבר לא זז בעניין הזה. קבעו את חוק ההזנה ויש חוק. כבוד השר, אני מדבר גם אליך. כבוד השר, זה נושא כל כך כאוב, ואני יודע שאתה רגיש אליו ברמה החברתית. אנחנו מדברים על כ-190,000 ילדים שהרשויות המקומיות לא מעבירות עבורם כספים. מבקשים מענקי איזון ומבקשים מענקים אחרים, ומי בן הערובה? בן הערובה זה הילדים. יש לנו ילדים שהם בני ערובה. אני נדהם שנושא כזה בכלל עולה על סדר-היום של הכנסת, כנסת ישראל – מדינת רווחה, מדינה שדואגת לאזרחיה החלשים. אנחנו כל הזמן מתגאים בזה. אנחנו עדים פה לתופעה של ראשי ערים שעוברים על החוק, אדוני השר. ראשי ערים סוררים. אם הם אומרים שאין להם כסף – בואו נקצץ באירועי יום העצמאות, נקצץ בלשכות של סגני ראשי ערים, נקצץ במספר סגני ראשי ערים. התופעה חמורה. אני רוצה לציין את חבר הכנסת זבולון אורלב ואת שר החינוך שאומרים שהם לוקחים לתשומת לבם את העניין, אבל אני חושש שהם יחכו קצת יותר מדי זמן, ובינתיים הילדים שלנו רעבים. ילדים לא יכולים להמתין. ילד רעב, אדוני השר, אדוני היושב-ראש, זה ילד שיגנוב אוכל, וכשיצלח בידו, הוא יגנוב גם כסף, וכשיצלח בידו הוא ימכור סמים, וכשיצלח בידו הוא בכלל בעולם הפשע. אני אומר לכם, כל שקל שיושקע בילד, בארוחה חמה לילד – זה הילדים של העתיד שלנו, זה ילד שילמד, זה ילד שיתרום לחברה, זה ילד שיצא למעגל העבודה ולא ייפלט משום מקום. אדוני השר ואדוני היושב-ראש, אני חושב שהפתרון הוא שאותם כספים שמועברים לרשויות המקומיות כדי להעבירם למפעל ההזנה יצאו ממקור אחד והכסף הזה יהיה צבוע. ילדי ישראל הם לא בני ערובה. אני רוצה לומר עוד משהו, והוא לא פופוליסטי, והאמינו לי – הוא לא פופוליסטי. אני רוצה שאנחנו, חברי הכנסת, נצא במבצע "אמץ ילד רעב". מנת אוכל ליום עולה 10 שקלים. אני אומר פה מעל בימת הכנסת: אני מאמץ ילד רעב, ואני רוצה לשלם את הכסף הזה, ונמצא את הדרך, אדוני היושב-ראש, באיזו הוראת קבע, וכל חבר כנסת יאמץ במבצע הזה ילד רעב, ונרכוש 120 מנות רק כדי לתת דוגמה אישית ולהביע אמירה: כנסת ישראל דואגת לילדי ישראל הרעבים. אני מודה לכם מאוד. היו"ר דני דנון: תודה רבה לחבר הכנסת מוץ מטלון. בדברים שאמרת בהחלט יש חשיבות ודוגמה אישית. סגנית יושב-ראש הכנסת, חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא, בבקשה. היא אחרונת הדוברים בהצעה לסדר-היום, ואחריה ישיב שר הפנים אלי ישי. לרשותך שלוש דקות. רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): אדוני היושב-ראש, ראשית, תרשה לי להודות לך על העובדה שעזבת את האנשים במשרדך וניאות להגיע לכאן רק כדי שאומר את דברי. אדוני שר הפנים, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, תרשו לי להקריא לכם פתק מילדה בת שמונה מיישוב במרכז הארץ, אשר כתבה למורה שלה כך: שלום המורה, רציתי להגיד לך תודה. תודה שאנחנו מקבלים אוכל, כי עכשיו אני יכולה ללמוד טוב יותר ולהצליח בלימודים, כי הבטן שלי כבר לא כואבת יותר. חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת מוץ מטלון, את חוק ההזנה אני חוקקתי בכנסת. היה לי הכבוד הגדול לחוקק את חוק ההזנה משום הכורח שראיתי, לצערי הרב, כשבישראל נוצרה מציאות שיש גידול בהיקף העוני ובחוסר הביטחון התזונתי. אני זוכרת שראש הממשלה, שבאמת היה לי הכבוד הגדול לעבוד אתו, אחד מראשי הממשלה הטובים, ידע לקבל החלטות. זה היה בניגוד לאוצר, ואני אומר לך, אדוני השר, שאני זוכרת גם את התמיכה של ש"ס בחוק הזה. החוק הזה נועד לאפשר לילדים רעבים – וחברי חברי הכנסת, יש לנו ילדים רעבים במדינת ישראל, ואנחנו צריכים לטפל בסוגיה הזאת. אבל כאשר אני רואה מצב שבו ראשי רשויות – ותאמין לי, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, שיש מצב שפקידי הרווחה ברשויות המקומיות עושים ככל שבא לידם, כלומר הם לא פועלים לפי הקריטריונים שנקבעו, והם באים להורים ונותנים להם תחושה – א. שהם נותנים להם את זה כמתנה, וב. מלבד העובדה שהם בוחנים את כל הסוגיה של ההשתכרות, שהורה שמרוויח פחות מ-1,300 שקלים פטור מתשלום, הורה שמרוויח עד 1,409 שקלים משלם חצי שקל לארוחה והורה שמרוויח מעל 2,050 שקלים משלם 5.5 שקלים לחודש. אם תעשה חשבון, זה כ-150, 200 שקלים לילד. כאשר אנחנו מסתכלים על משפחות ברוכות ילדים, אין ספק שהורים רבים לא יכולים לשלם את התשלום הזה. ניצן הורוביץ (מרצ): 5 שקלים ליום. רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): ליום, סליחה. לחודש זה בסביבות 200 שקלים. אני אומרת שיש ראשי רשויות שבחרו שלא להיכנס לתוכנית "אופק", מכיוון שמפעל ההזנה הוא חלק מתוכנית "אופק", שאומרת: אנחנו ניתן את מפעל ההזנה ליום לימודים ארוך. מה בוחרים ראשי רשויות לעשות? לסכם עם כמה בתי-ספר שלא למלא את מכסת יום הלימודים הארוך. אם הם יסיימו שעה לפני סיום יום הלימודים הארוך, הם לא נכללים בתוכנית "אופק" בכלל. בעקבות כתבה מורחבת שהיתה בעניין הזה ב"ידיעות אחרונות", נדרשתי לעניין ושוחחתי על כך גם עם יושב-ראש עמותת "ידיד", רן מלמד, שעושה נפלאות למען אותן שכבות חלשות. נאמרו שם עוד דברים שצריך לאכוף אותם. אמר משרד החינוך שהוא שומר לעצמו את הזכות על-פי חוק לפקח על אותם בתי-ספר שלא ממלאים את הוראות החוק. אדוני שר הפנים, אני מצפה מכבודך, שבאמת מכיר את האוכלוסייה הזאת – וזה לא פשוט להחליט – שאתה תמנה מפקח שיבדוק את כל הסוגיה הזאת. כמה מראשי הרשויות פועלים שלא על-פי חוק? כמה מהם לא ממלאים אחר חוק ההזנה? אני חושבת שאתה יכול לעשות את זה. אני חושבת שאם תחליטו, גם אתה וגם שר החינוך – שבאמת עזר לי לחוקק את החוק הזה בוועדת הכספים – שתוטל סנקציה על רשות, ותיישמו אותה, תאמינו לי שאף ראש רשות לא יעז לשחק במפעל ההזנה הזה, במפעל החיים הזה. כי ילד שלא מקבל ארוחה חמה כי אין להורים שלו אפשרות לתת לו או להעניק לו אותה, אני חושבת שהוא נכנס למעגל האלימות ולמעגל של חוסר מצוינות, ולא אתה, לא אני ולא אף אחד מחברי הכנסת היה רוצה שנגיע למצב הזה. אני קוראת לך ולשר החינוך לקחת יוזמה יחד. אני מכירה את שניכם. שניכם בולדוזרים כשאתם רוצים. אז בואו, תיישמו ותוודאו שהחוק הזה אכן מיושם כהלכה. שוב, אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על כך שהחלפת אותי. היו"ר דני דנון: תודה לסגנית היושב-ראש, חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא. ישיב על ההצעות לסדר-היום שר הפנים אלי ישי. בבקשה. שר הפנים אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, לא קורה הרבה בבית הזה שאפשר לבוא ולומר שהחברים המציעים מתפרצים לדלת פתוחה, אבל גם זה קורה. אני חושב שהחוק הזה הוא חוק חשוב מאוד מאוד, מאין כמוהו. חברת הכנסת רוחמה, יישר כוח על שבקדנציה הקודמת יזמת את החוק, וקיבלת תמיכה מלאה של ש"ס. ברחבי הארץ היתה באמת ישועה גדולה להרבה ילדים, אף-על-פי שלצערי הרב, בחלק מהמקרים היתה גם אפליה קשה: ילדים חרדים לא יקבלו הזנה, ילדים אחרים כן יקבלו הזנה. אבל, באמת הזוועה הזאת – ודיברנו עליה זה לא המקום לחזור על זה. מכל מקום, במסגרת ההתייעצויות – חובת ההתייעצות של שר החינוך עם שר הפנים – גם הרשויות שנמצאות בתוכנית הבראה או רשויות בדרגה סוציו-אקונומית של 0–3, שמצבן קשה מאוד ולא יכולות ולא מסוגלות לשלם ולהשתתף – אז במקרה הזה ההשתתפות היא באמת של שקל אחד ואפילו גם פחות, כפי שציינת. כרגע, אחרי ההחלטה של המשרד – שלי במקרה הזה, במסגרת ההתייעצות עם שר החינוך, רוב המקומות, להוציא עשרה יישובים שאני יודע עליהם שלא משתתפים, כל היתר כן משתתפים. בכוונתי לדבר עם שר החינוך ולמצוא פתרון לאותם עשרה יישובים, וכרגע אני לא רוצה לומר באיזה אופן ובאיזו דרך – סנקציה כזאת או אחרת או מסגרת אחרת. אבל בסוף, אין שום תשובה, ולא משנה מה, לילד או לילדה שכותבים מכתב או שלא כותבים מכתב או שחס וחלילה נאלצים אפילו לגנוב אוכל מתיק של חבר אחר בגלל שהם רעבים, או דברים יותר חמורים וסיפורים הרבה יותר קשים. אין שום תירוץ ושום תשובה לא תתקבל על אותם ילדים, ואני חושב שגם לנו, כנבחרי ציבור, אסור לקבל שום תשובה מלבד שתהיה הזנה לכל הילדים האלה. אז לגבי אותם עשרה יישובים, אנחנו בודקים ובוחנים כיצד להתגבר על הבעיה מול משרד החינוך, כי כל החלטה יכולה לגרור עוד הרבה יישובים שיפסיקו על מנת לקבל את אותה הכרעה והחלטה, אז במקום מתקן אתה יוצא מקלקל. אתה אומר: אלה יישובים שאני בא לקראתם בא', ב' וג'. אז אם עד היום, ברוך השם, מנענו מרובם לומר "לא" והרוב הגדול אומר "כן" ועכשיו רק עשרה אומרים "לא", אנחנו לא רוצים לגרום לפריצה. אבל, כל הדברים האלה יהיו הניסיונות והמאמצים שלנו, של שר החינוך ושלי, לפתור את הבעיה, לא בדרך של הרחבת התופעה אלא בדרך טובה יותר – להביא לצמצום התופעה או אפילו לביטולה. כפי שאמרתי, אני שמח על ההצעות האלה. אסור שיהיה ילד אחד שישב בכיתה ולא יקבל אוכל. אסור שילד אחד בארץ, במדינה שלנו, יהיה רעב ללחם, לאוכל, ולא יוכל ללמוד. תודה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אדוני, אני מודה לך. מה אתה מציע? שר הפנים אליהו ישי: יכול להיות שכדאי להביא את זה לוועדת הכספים ושם יהיה דיון מקיף. הייתי מציע להסתפק בדברי, אבל פה, היות שאני רוצה שיהיה מעקב, וזה לא אחת מהבעיות שנפתרות בצורה כזאת או אחרת או לא – זה דבר שאסור שיצא מהשליטה שלנו, של הבית הזה – כדאי שזה יעבור לוועדת הכספים. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מסכימה אתך. שר הפנים אליהו ישי: שם יהיה דיון בהיבט התקציבי ובדרכים של משרד הפנים, דהיינו אנוכי, ושל משרד החינוך, וימצאו את הדרך. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אדוני, מאה אחוז. האם חבר הכנסת מטלון מסכים? משה מטלון (ישראל ביתנו): כן. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: גם אני מסכימה. ובכן, אנחנו נעבור להצבעה. בעד זה בעד להעביר את הנושא החשוב הזה לדיון בוועדת הכספים, ונגד זה הסרה. בבקשה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: בעד – 9, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. לפיכך, אני קובעת שנושא הרשויות המקומיות שמונעות אוכל מילדים במסגרת מפעל ההזנה יועבר לדיון בוועדת הכספים.