קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום ישראל עתידה להכפיל את פליטת גזי החממה בזמן שבעולם מצמצמים אותה היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: חברי חברי הכנסת, אני עוברת לנושא הבא. הצעות לסדר-היום שמספרן 1400, 1429, 1436, 1449, 1454, 1463: ישראל עתידה להכפיל את פליטת גזי החממה בזמן שבעולם מצמצמים אותה. רק שאין שר – זה נכון שעל-פי התקנון הממשלה רשאית להשיב, אבל אשאל אותך, חבר הכנסת דב חנין: ביכולתך לעלות לדוכן ולהתחיל לנאום, או, אם השר בני בגין לא יופיע, להעלות את הנושא הזה בשבוע הבא. דב חנין (חד"ש): גברתי, אני אשמח להתחיל לנאום. אני מניח שעד שהשר בני בגין יגיע – כפי שאני מכיר אותו, הוא בטח בדרך. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: האם השר נמצא בבניין? חבר הכנסת דב חנין, אני מאפשרת לך את תחילת הנאום. בבקשה. דב חנין (חד"ש): תודה רבה, גברתי. אני מניח שעד שהשר יצטרף אלינו הזמן לא ייחשב לי, נכון, גברתי? היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: לא ייחשב לך. דב חנין (חד"ש): תודה רבה, גברתי. גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, משבר האקלים הוא אחד הנושאים המרכזיים בסדר-היום העולמי בימינו. אנחנו מדברים על סכנה מאוד גדולה. אומרת האקדמיה האמריקנית למדעים, במכתב שהיא שולחת לנשיא האמריקני הקודם, ג'ורג' וו. בוש, עוד ביוני 2001, שמשבר האקלים מסכן את עתיד החיים כפי שאנחנו מכירים אותם על פני האדמה. אומרת האקדמיה האמריקנית למדעים באותו מכתב לנשיא בוש, שמשבר האקלים נגרם בעיקרו, רובו ככולו, בגלל פעילות אנושית, בגלל אותם גזי חממה שאנחנו מייצרים, פולטים לאטמוספירה, והם הופכים את האטמוספירה לחממה ענקית שהולכת ומתחממת, והולכת והופכת את הכוכב הכחול המיוחד הזה, שבו בני אדם יכולים לחיות, ולחיות טוב, לכוכב שתנאי החיים בו יהיו בלתי אפשריים, שמערכות חקלאיות וכלכליות בו ייפגעו בצורה קשה ובעייתית. הסכנה הזאת גרמה להתעוררות עולמית מאוד גדולה. זו סכנה שהציבה ומציבה אתגר עצום בפני המין האנושי, ובמקומות רבים בעולם נענים לאתגר הזה ומתחילים בפעולה כדי לעשות את מה שאנחנו יכולים כדי שלא להביא על עצמנו את הרעה הנוראה והמיותרת הזאת. המעמד של ההתמודדות הבין-לאומית עם משבר האקלים איננו חדש, אבל בשנה האחרונה חלה בו התקדמות חשובה, כאשר גם בממשל האמריקני, לאחר בחירתו של ברק אובמה, הצטרפו למאמץ הבין-לאומי הזה. לפני שבועיים אמר הנציג האמריקני לשיחות בעניין משבר האקלים, טוד סטרן, שהעמדה האמריקנית היום לקראת ועידת קופנהגן היא עמדה של 50:80. מה זה 50:80? בתמצית, העמדה האמריקנית היא, שהמדינות המפותחות ייקחו על עצמן להפחית עד שנת 2050 80% מגזי החממה לעומת שנת המוצא שהיא 2005. זאת אומרת, שבשנת 2050 הן יפלטו – המדינות המפותחות – 20% ממה שפלטו בשנת 2005. זה הצד האחד של העמדה האמריקנית, של ה-50:80. הצד השני של העמדה הזאת הוא שהמדינות המתפתחות ייקחו על עצמן התחייבות מצומצמת יותר, של הפחתה של 50% בפליטת גזי החממה שלהן בשנת 2050 לעומת 2005. עדיין אנחנו לא יכולים לדעת אם העמדה הזאת תתקבל ואם היא תהיה מוסכמת ומקובלת כנקודת מוצא בתהליכי ועידת קופנהגן, שמיועדת להתקיים בחודש דצמבר. אני שומע שהנשיא אובמה עתיד לבקר בתוך שבוע בסין, כדי לנסות להגיע עם הסינים להסכמות בעניין שיעורי ההפחתה שארצות-הברית תיקח על עצמה, שהסינים ייקחו על עצמם, לקראת ועידת קופנהגן. אבל ברור לחלוטין שהיום קיימת הסכמה בין-לאומית רחבה להפחתה משמעותית בפליטה של גזי החממה. היכן אנחנו עומדים במאמץ הזה, עמיתי חברי הכנסת? בשבוע שעבר מתפרסמים נתונים של חברת "מקינזי", שהוזמנה על-ידי המשרד להגנת הסביבה, ועל-פי הדוח הזה, בזמן שבעולם מתווכחים אם להפחית ב-80% או להפחית ב-50%, אומר דוח "מקינזי" שבמדינת ישראל, במצב של עסקים כרגיל, אנחנו נגדיל ב-100%. הדוח מציע שורה של צעדים, שאם ננקוט אותם, אדוני השר, אנחנו נגדיל את פליטת גזי החממה שלנו ב-34% בלבד. אולי זה נחמד ביחס להגדלת פליטה של 100%, אבל זה בכלל לא נחמד, בכלל לא סביר ובכלל לא מתקבל על הדעת אם אנחנו רואים את הסטנדרטים שמדינות מפותחות אחרות בעולם, כולל מדינות שיש בהן שיעורי גידול אוכלוסייה משמעותיים, כולל מדינות שיש בהן מגוון של בעיות חברתיות וכלכליות, לוקחות על עצמן. העמדה הזאת, עמיתי חברי הכנסת, תציב את ישראל במקום בלתי אפשרי בוועידת קופנהגן. גם מדינת ישראל היא חלק מכדור-הארץ. גם מדינת ישראל היא חלק מהקהילה הבין-לאומית האנושית, וגם מדינת ישראל חייבת להיות חלק אמיתי מהמאמץ הבין-לאומי להתמודדות עם משבר האקלים ולהפחתת פליטות של גזי חממה. למאמץ כזה בישראל יש יתרונות נוספים. יש לו יתרונות סביבתיים ובריאותיים – כי אנחנו מדברים לא רק על הפחתת גזי חממה, אנחנו מדברים גם על הפחתה של זיהום אוויר. יש לו יתרונות של עצמאות אנרגטית. הרי מדינת ישראל, אין לה לא אינטרסים בפחם, לא אינטרסים בנפט. יש לנו אינטרס לייצר מקורות אנרגיה מתחדשים, לחסוך באנרגיה, לייעל אנרגיה, להפסיק לבזבז אנרגיה. יש יתרונות כלכליים. עמיתי חברי הכנסת, הגישה שלנו חייבת להיות הפוכה לזו שאומצה על-ידי חברת "מקינזי". נקודת המוצא לא יכולה להיות המצב הקיים, נקודת המוצא חייבת להיות המקום שאליו אנחנו חייבים ורוצים להגיע. אנחנו רוצים להיות חלק מהקהילה הבין-לאומית, אנחנו רוצים להיות חלק מהמאמץ הבין-לאומי. כדי לעשות את זה, גברתי היושבת-ראש, אנחנו חייבים לפעול בצורה נמרצת. יש אפשרויות, אפשר לעשות הרבה יותר ממה שאנחנו עושים. כאשר 34% מגזי החממה שלנו באים ממבנים, 18% באים מתחבורה, יש אפשרות לעשות התייעלות אנרגיה במבנים. עד היום הממשלה תוקעת את החוק הזה. יש אפשרות, עמיתי חברי הכנסת – אני מסיים במשפט הזה – לעודד תחבורה ציבורית ולמנוע את המצב האבסורדי שבו כל בן אדם נוסע ברכב פרטי בנפרד לעבודה. דברים כאלה יש להם משמעות סביבתית, יש להם משמעות חברתית, יש להם משמעות כלכלית, ויש להם גם משמעות בין-לאומית. תודה רבה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: תודה רבה, חבר הכנסת דב חנין. הדובר הבא, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בבקשה. ולאחריו – חבר הכנסת איתן כבל, ולאחריו – חבר הכנסת, יושב-ראש ועדת הכספים, גפני. אברהם מיכאלי (ש"ס): בעל המאה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: בעל המאה, ועוד איך. משה גפני (יהדות התורה): אפשר לחשוב. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: בעל המיליארד מאתמול. דב חנין (חד"ש): אל תקטינו, אל תקטינו. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: בבקשה, לרשותך שלוש דקות. אברהם מיכאלי (ש"ס): גברתי היושבת בראש, תודה, חברי השר בגין, חברי חברי הכנסת, אכן הנושא שאנחנו דנים בו כעת הוא נושא של בריאות הציבור ונושא שעומד במקום מאוד-מאוד מועדף בסדר-יום בעולם. לאחרונה, כשראינו את הפרסום של דוח "מקינזי", שבעצם מיפה לראשונה את פוטנציאל הפחתת הפליטות של גזי החממה בישראל – הוא זה שבעצם מספק גם בסיס נתונים עבור הממשלה כדי לאפשר לה לקבוע יעדים להפחתת פליטות ולהתאים את ישראל להיערכות העולמית למאבק בשינוי האקלים. אנחנו, ככנסת, חייבים להיות גם מעורים בסוגיה הזאת ולהביאה למודעות הציבור. אני מתייחס לדברים שפורסמו בתקשורת בעקבות הדוח על-ידי השר להגנת הסביבה. מצד אחד, אני שמח שיש יוזמה ממשלתית לטפל בסוגיה, אבל יחד עם זאת, כפי שהזכיר קודם חברי דב חנין, אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו עומדים בסטנדרטים העולמיים. מצד אחד אנחנו מנסים להתקדם ולשפר את המצב של פליטת גזי החממה, אבל לא יכולים לעמוד בסטנדרטים שהדוח מציג, כאשר הפער בין הסטנדרט העולמי ששואפים אליו הוא פער אדיר מבחינתנו. אם לא נציב לעצמנו יעד יותר מתקדם, אנחנו עלולים להיחשב למדינה לא מתקדמת, בלשון המעטה, מול כל העולם. אני יודע שהשר להגנת הסביבה נרתם לסוגיה ושמאז שהוא נכנס לתפקיד הוא אכן עושה מאמצים רבים לשיפור המצב, מעבר לבנייה הירוקה, לניצול אנרגיית השמש שישראל מבורכת בה, שימוש בתחבורה ציבורית, הוא דיבר על רכבים חסכוניים, גידול בהיקף המיחזור והשבת הפסולת. אני יודע את העמדות שלו, ולכן אני חושב, מכיוון שהשר לא פה – אני משבח אותו על היוזמות שלו, אבל אנחנו צריכים, ככנסת, לדרבן אותו להגיע למצב שלא להסתפק בהמלצה של הדוח, לא להסתפק בנתונים שמובאים בדוח לגבי שיפור המצב, אלא אנחנו צריכים להתקדם יותר ולעמוד בסטנדרטים העולמיים. כפי שחבר הכנסת דב חנין הזכיר קודם, אם בקרוב יש ועידה בקופנהגן, כדאי לבוא לשם ולהציג את מדינת ישראל בתחום הזה כמדינה שמיישרת קו עם כל העולם, ולא שנגיע למצב שיסתכלו עלינו כעל מדינה מפגרת בתחום. בסוף עלולים אנחנו, אולי, גם לא לקבל תמיכה עולמית בתקציבים שונים. אני יודע שבמסגרת האו"ם מקצים למדינות שמוכנות להירתם לסוגיה הזאת ומוכנות לעשות הכול, וחבל שמדינת ישראל לא תזכה לאותן הטבות. אני חושב שבסוף זו הבריאות שלנו והעתיד של כל העם שיושב בישראל. תודה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, אדוני. יעלה ויבוא חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה. ואחרון הדוברים – חבר הכנסת משה גפני. לרשותך, אדוני, שלוש דקות. איתן כבל (העבודה): גברתי היושבת-ראש – ונדמה לי יושבת-ראש ולא היושבת בראש – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני יושבת-ראש. איתן כבל (העבודה): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי המפריע, אתה מייצר גזי חממה עכשיו. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אדוני השר, חבר הכנסת דב חנין, זה לא הוגן. חבר הכנסת דב חנין, דיברת ארוכות ואף אחד לא הפריע לך, בוא תיתן לשר להקשיב. איתן כבל (העבודה): לפי דוח "מקינזי", בזמן שדיברת, הפתרונות וכל הבעיות – – – השר זאב בנימין בגין: חבר הכנסת חנין הדריך אותי לקראת תשובתי. איתן כבל (העבודה): אם כך, זה בסדר. השר זאב בנימין בגין: הוא – – – בתחום הזה. איתן כבל (העבודה): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הנושא הזה של המאבק בגזי החממה אינו יכול, לפחות פה בארץ, לעבור ככה כלאחר יד. יש דוחות, ואנחנו מדברים על זה בנחת, בעיקר במדינה שיש בה בעיות גדולות, שהנושאים האלה שנוגעים להגנת הסביבה וגזי חממה – זה נשמע כאילו בכלל עם מה אנחנו מתעסקים כשיש שאלות שעומדות על סדר-יומנו ונוגעות לקיומה של המדינה הזאת. אבל בסופו של דבר זה אחד הנושאים המרכזיים והחשובים לעולם כולו, והוא חלק מאותו עניין שצריך להראות שגם אנחנו מדינה נורמלית ככל המדינות ועוסקים בבעיות הבוערות המציקות לכל העולם, והנושא הזה הוא נושא מרכזי. ולכן, עם כל התשבחות לשר גלעד ארדן, ואני חבר וידיד שלו ואני נותן לו את כל התשבחות, אני רוצה להסב את תשומת הלב לכך שהשר לא הצליח עדיין למנוע את הקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון. יכול לבוא לכאן כל שר להגנת הסביבה, לעמוד כאן ולספר שעה ארוכה על ההישגים הגדולים, אבל יחד עם זאת ובאותה נשימה, כשתחנת הכוח הפחמית כנראה תקום באשקלון – לפחות כפי שזה נראה ברגע זה – אין מה לומר, זו השחתה של מלים. ויותר מכך, אני שמח באמת, ולא בציניות, שראש הממשלה החליט לנסוע לוועידת קופנהגן. אני מקווה שהוא יצליח להתפנות מכל הבעיות ולהגיע לוועידת קופנהגן. יש כאן איזושהי אמירה, אדוני השר. השר זאב בנימין בגין: אין ביטחון בכך. שמעתי שהוא החליט, שמעתי שהוא שוקל – – – איתן כבל (העבודה): תשמע, בעיתונים שהגיעו לראש-העין ובכלי התקשורת בראש-העין – הפרשנות שלנו היתה שהוא כנראה נוסע, אבל יכול להיות – – – השר זאב בנימין בגין: אינני יודע. איתן כבל (העבודה): בוודאי אינך אמון על הלו"ז שלו, אבל זה ברור לי, אבל גם אנחנו לא. יחד עם זאת, אני רוצה לומר – כי אני רואה שגם זמני תם – שהתמודדות עם נושא כזה מחייבת את ראש הממשלה בעצמו להוביל את המהלך, כי זה לא מהלך של משרד להגנת סביבה בלבד. השר גדעון עזרא, היית שר להגנת הסביבה, וכדי להתמודד עם השאלה של גזי החממה – הרי זו שאלה גדולה, ענקית, שמקיפה את כל המערכות במשק הישראלי, את כל המארגים של החברה בישראל. לכן חשוב שראש הממשלה בכבודו ובעצמו ייקח את העניין הזה, ואני באמת מקווה שעד שהוועידה תתקיים הוא יסיר את כל ההתלבטויות שלו ויגיע. תודה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: תודה רבה לך, חבר הכנסת איתן כבל. יעלה ויבוא חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. משה גפני (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר בגין, אני רוצה לומר לך, ובאמצעותך לממשלה שאתה מייצג אותה, שהמדרש מספר שכשהקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם הוא לקח את אדם הראשון לעולם שהוא ברא ואמר לו: ראה כמה נאה העולם שבניתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי. אדוני השר, אני רוצה להסביר לך מנקודת ראותי את המדרש הזה. אפשר להסביר אותו בהרבה מאוד אופנים, אבל האופן האקטואלי הוא כזה: הקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם והוא ברא את האדם. הוא ברא את האדם באופן כזה שהוא יכול לפתח טכנולוגיות בלתי רגילות. הוא נתן לו את היכולות, הוא נתן לו את האפשרויות, והוא אמר לו: תשמע, אתה אדם הראשון, תדע לך שנתתי לך את היכולת לפתח טכנולוגיות; הטכנולוגיות האלה שאני נתתי לך אפשרות לפתח אותן, הן יחריבו את העולם. אם אתה תלך אחרי תאוות הבצע, אחרי תאוות הממון, לפתח טכנולוגיות באופן כזה שאתה מקים מפעלים לעשות כסף ומהר, אתה תייצר את גזי החממה באמצעות המפעלים האלה, תחנת הכוח הפחמית שדיבר עליה חבר הכנסת איתן כבל, דברים שאפשר לעשות מהר וקל וזול ולהרוויח מהר הרבה כסף – העולם עלול להיחרב. זה אמר הקדוש-ברוך-הוא לאדם הראשון. העולם תפס את זה – – – איתן כבל (העבודה): "לעבדה ולשמרה". משה גפני (יהדות התורה): "לעבדה ולשמרה". העולם תפס את זה – העולם, ארצות-הברית תפסה את זה, אירופה תפסה – שאנחנו הולכים פה לקטסטרופה מבחינת הצורה של מה שאנחנו עושים משום שאנחנו מפתחים את הטכנולוגיות. דווקא מדינת היהודים, שהיא בוודאי יודעת את המדרש הזה, דווקא היא לא מטפלת בזה. דווקא ממשלת ישראל, ממשלות ישראל – לא נוגעים כמעט בעניין הזה. רצים הלאה, באותה דרך. פעם היינו פה מתי-מעט חברי כנסת שדיברנו על הדברים הללו, אז הסתכלו עלינו שאנחנו הזויים כאלה, מדברים על – ומדינה שנמצאת במצב ביטחוני קשה. דרך אגב, שתדע – ואתה יודע, הרי אתה יודע תורה – המקום בתורה שבו מדברים על איכות הסביבה הוא "לא תשחית את עצה". לא מדובר על מצב של שלום. התורה אומרת: "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה". הנושא של איכות הסביבה, של בל תשחית, של כל מה שנלווה לעניין הזה – מדובר על זמן מלחמה, כי יכולה לקום ממשלה בישראל, שתגיד: מה אתם מדברים אתנו על גזי חממה ועל 2050, אנחנו במצב ביטחוני קשה. זה לא נכון. ודבר אחרון – אני מבין שאין לי הרבה זמן, גברתי היושבת-ראש – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: 20 שניות. משה גפני (יהדות התורה): – – ואני רוצה לשמוע בקולך – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: זאת הפתעה. משה גפני (יהדות התורה): – – אז אני אומר לך, אדוני השר: אנחנו מאוד רוצים להיכנס, להיות חלק ממדינות ה-OECD. אני עברתי על התנאים להיכנס לשם, וחלק גדול מהנושאים והתנאים כדי להיכנס למדינות ה-OECD הם נושאים סביבתיים; סעיפים רבים שמופיעים ברצון של מדינות ה-OECD, כשהם רוצים לקבל מדינה – צריך להיכנס לנושא הזה. אז מצד אחד, רוצים התפתחות שפוגעת בכדור-הארץ ופוגעת בבריאות של כולנו; מצד שני, רוצים להיכנס למדינות ה-OECD. תגיד לממשלה שאתה חבר בה: אי-אפשר להחזיק את החבל בשתי הקצוות. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: תודה רבה. משה גפני (יהדות התורה): או שמטפלים בבעיות האמיתיות, או שלא ייסע לקופנהגן – ראש הממשלה. אם הוא נוסע, שיתחיל בפעולות. אני לא מבקש בקיוסק בראש-העין שיסיעו אותו לקופנהגן. שיתחיל לעבוד פה. תודה רבה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אתה צודק מאוד, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים. אדוני השר, בבקשה. רחל אדטו (קדימה): אתה יודע שיש פרק ב-OECD – – – כתוב במפורש הסיפור הזה של גזי החממה. משה גפני (יהדות התורה): אני יודע. רחל אדטו (קדימה): במפורש בדוח שלהם נגד – – – משה גפני (יהדות התורה): אמרתי, אני עברתי על זה, ראיתי. קריאות: – – – השר זאב בנימין בגין: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מודה לכם על היוזמה לדון בנושא החשוב הזה. אודיע כבר מלכתחילה שאני אתכבד להציע לדון בנושא זה גם במליאה בדיון מקיף, עקב חשיבותו, וברוך השם, בעניין הזה אין לנו מחלוקות מפלגתיות. חבר הכנסת הרב גפני, תודה על הדוגמאות מן המקרא, אבל כאשר אתה ביקשת ממני לומר כך וכך לממשלה, הזכיר לי הדבר את אותה שחרית בבית-הכנסת, שבתחילתה הרב מתלונן: הגיע רק מניין ואיפה כל האחרים, מדוע לא באו לבית-הכנסת. למי הוא אומר את זאת? לאלה שכן באו. כי במה דנים היום? אנחנו דנים בדין-וחשבון מטעם חברת "מקינזי", שהתבקשה לעשות כן על-ידי ממשלת ישראל, באמצעות השר היוזם והפעלתן להגנת הסביבה, השר גלעד ארדן. חבר הכנסת חנין התלונן על שנקודת המוצא בדוח "מקינזי" היא המצב הקיים, אבל טוב שכך נעשה. נקודת המוצא היא תמיד, במצבים דומים, המצב הקיים. זהו המצב שאליו מתייחסים, ולמעשה אומרים לנו מחברי הדוח והמשרד להגנת הסביבה: אם לא ייעשה דבר, יקרה כך וכך, וטוב לא יצמח מכך. ולכן, הדין-וחשבון הזה – ודווקא הגדרת המצב הקיים, או המצב שישתרר אם לא יינקטו אמצעים מתאימים, הוא בבחינת קריאת אזהרה לכנסת, לציבור, וקודם כול לממשלה. השר להגנת הסביבה שוהה בחוץ-לארץ והוא ביקש ממני למלא את מקומו ולהביא אל הכנסת את הדברים שהוא היה מביא לו היה בארץ. אני ברצון נעניתי לבקשתו ואביא את דבריו בעיקרם, בשינויים קלים מאוד. אומר השר: אבקש לתאר את ממצאי דוח "מקינזי" ואת פעילות המשרד להגנת הסביבה, שהוסמך על-ידי ממשלת ישראל להוביל את הנושא. ממשלת ישראל החליטה להיערך לנושא שינוי האקלים כחלק מן המאמץ הגלובלי לטיפול במשבר האקלים. בהתאם לכך, הוקמה ועדת מנהלים כלליים של משרדים, בראשות המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה, יוסי ענבר, שמטרתה לקדם את ההיערכות והמוכנות לשינוי אקלים ולהפחתת פליטות גזי חממה. בנוסף לכך, ראש הממשלה הנחה את המנהל הכללי של משרדו, אייל גבאי, להכין יחד עם המנהל הכללי של משרד האוצר, אודי ניסן, ועם יושב-ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, להכין תוכנית עבודה בנושא זה לארבע השנים הקרובות. חברת "מקינזי", אשר פיתחה שיטת מחקר מיוחדת כדי להעריך את הפוטנציאל להפחתת גזי החממה בישראל ואשר אותה שכר המשרד להגנת הסביבה, ביצעה עבודות דומות ב-21 מדינות בעולם. לפי ממצאי העבודה, יש לצפות אכן להכפלה של פליטות גזי החממה בישראל בשנים 2005–2030, כלומר בהשוואה לרמה שהיתה בשנת 2005, עד לרמה של כ-140 מיליון טונות פחמן דו-חמצני בשנה, וזאת אם לא יינקטו כלל אמצעים להפגת הקושי הזה ולשיכוך תוצאותיו החמורות. הגידול הצפוי הזה בפליטות נובע בעיקר מקצב גידול האוכלוסין בישראל ומהגידול הצפוי בתוצר המקומי הגולמי. קצב גידול האוכלוסין בארצנו הוא הגבוה ביותר בין מדינות המערב – לא האחרות; הזכיר חבר הכנסת חנין שיעורי גידול אוכלוסין אחרים, אבל לא ידוע לנו על שיעורים כאלה במדינות המערב. ומתוך הפליטות של גזי החממה, הרכיב המשמעותי ביותר הוא הרכיב שמקורו בייצור חשמל. אבל, חברי המציעים, צריך לציין שהפוטנציאל להפחתת הפליטות בישראל כפי שנקבע על-ידי חברת "מקינזי" הוא אכן נמוך בהשוואה לממוצע העולמי, ועומד על כ-60% – ניתן לומר בלבד – מהגידול הצפוי בתרחיש "עסקים כרגיל", ללא נקיטת אמצעים. הגורם המרכזי לכך, והוא, חבר הכנסת חנין, צריך להגביל את ציפיותינו בתחום, הוא העובדה שבהשוואה למדינות אחרות, לא כולן אבל רבות, אין בידנו מקורות אנרגיה שזמינים עבורן. למשל, אנרגיה הידרו-אלקטרית שמקורה בזרימה של נהרות גדולים. מה לעשות, לנו יש ירדן וירקון ונחל-אלכסנדר. גם לא נוכל בשנים הקרובות, על-פי המסתמן, לתכנן תחנת כוח גרעינית, ולו תכננו, עוד יהיו השגות רבות מצד הארגונים המקפידים על הגנת הסביבה בארץ, המכונים הארגונים הירוקים, ויש כאן מידה של סתירה בין הרצונות. כמו כן, לא נוכל להביא מקורות אנרגיה משרפת ביומסה. אני חורג מעט מהדברים שרצה להשמיע כאן השר להגנת הסביבה, ואני מבקש להביא לידיעת חברי הכנסת את האפשרות האחרת שמסתמנת בעולם, עדיין לא בשלה, והיא דרך שונה לחלוטין לטפל בהפחתת פליטות גזי החממה. היא איננה נוגעת לשימוש באנרגיות חלופיות אלא לתפיסה, ללכידה של גז פחמן דו-חמצני, מתחנת הכוח, מהמקורות הנקודתיים של הפליטות. לכידת פחמן דו-חמצני, הנזלתו, הובלתו לאתר שבו – על כך מדברים – הגז הזה, המונזל, יוטמן בעומק האדמה, בעומק של כ-2 ק"מ. טכנולוגיות הלכידה עדיין אינן מצויות ולא ייעשה בהן שימוש בעתיד הקרוב, אבל כבר לפני כשנתיים, ביוזמת המנהל הכללי דאז של המשרד לתשתיות לאומיות, מר חזי קוגלר, הוטל על המכון הגיאולוגי, שאז התכבדתי לשרת כמנהלו, לבחון את האפשרות להטמין בארץ כמויות גדולות מאוד של הגז פחמן דו-חמצני. האפשרות הזאת נבדקת גם בימים אלה בתוכנית מחקר חמש-שנתית במכון הגיאולוגי, ואנחנו נרצה להתקדם כך, שכאשר הטכנולוגיה ללכידת הפחמן הדו-חמצני תהיה זמינה בעולם – עיקר המאמץ הוא בארצות-הברית אבל גם בארצות אירופה – נוכל להשתמש בה ולהטמין את הפחמן הדו-חמצני באתרים שייבחנו בשנים הבאות. בינתיים זה עדיין לא עמנו. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אדוני, יש לנו הגבלה של זמן של עשר דקות. אתה כבר הרבה אחרי. אני מבקשת לסיים. השר זאב בנימין בגין: אז אני עכשיו אקפיד לא להוסיף משלי ואביא רק מדברי השר, שהקפיד יותר על לוח הזמנים, על-פי אורך התשובה. זה הבדל חשוב בינינו לבין מדינות אחרות. מדינות אחרות מסתמכות גם על המנגנון העולמי של סחר בפחמן, אבל צריך לזכור שההפחתות האלה נרכשות בכסף ואינן משקפות באמת מהלכים בתוך אותן מדינות. מהניתוח של חברת "מקינזי" עולה כי רובו של פוטנציאל ההפחתה הצפוי, אם יינקטו צעדים, מושג באמצעות ארבעה צעדים עיקריים: האחד, התייעלות אנרגטית במגזר המבנים. הצעד השני, שינוי תמהיל הדלקים במשק החשמל ובעיקר הגדלת היקף השימוש באנרגיית השמש על חשבון השימוש בפחם. הצעד השלישי, הפחתת הפליטות מכלי-רכב, מעבר לכלי-רכב חשמליים, כלי-רכב היברידיים ושיפור בכלי-רכב בעלי מנועים משופרים, ודאי מבחינת שרפת הדלק. והצעד הרביעי בצעדים העיקריים: שינוי התנהגות הציבור, כפי שציינו כאן החברים, כגון הפחתת השימוש בחשמל או נסיעה בתחבורה הציבורית. וגם בעניין זה, כמובן, מוטלת אחריות על הממשלה ליצור את התמריצים לשינוי כזה. שיטת המחקר של חברת "מקינזי" מבוססת על הידע הנרחב של החברה ומעורבותה בתעשיות השונות ועל שיתוף הפעולה עם חברות מובילות, מומחים מהתעשייה ומהאקדמיה וארגונים לא ממשלתיים בישראל ובחוץ-לארץ, לצורך הערכת הפוטנציאל של הפחתת גזי חממה בישראל. במסגרתה בחנו החוקרים את ההפחתה הניתנת להשגה על-ידי יישום של 250 מנופי הפחתה טכנולוגיים על פני עשרה מגזרים. במסגרת עבודה זו נבחנה באופן ראשוני השפעת שינויי ההתנהגות על פוטנציאל ההפחתה של פליטות בישראל. הניתוח התמקד במנופי הפחתה שעלותם בשנת 2030 צפויה להיות נמוכה מ-100 יורו לטונה אחת של פחמן דו-חמצני. ייתכן שלא יגיעו לכך, אבל זה לא רחוק. היום מדברים על 60–70 יורו לטונה. כלומר, קנסות שיוטלו על אלה שאינם מקפידים על הפחתת הפליטה. העבודה שבוצעה עבור ישראל היא מיפוי אמצעי ההפחתה השונים ועלותם למשק, והיא נסמכה על המצב הידוע במדינות אחרות בעולם. ידע זה שולב בעבודה תוך התאמות ועדכון הנתונים לישראל. בחודשים האחרונים נערכו סדנאות עבודה ייעודיות בהשתתפות מומחים ישראלים ובעלי עניין ממשרדי הממשלה, מהתעשייה ומארגונים שונים. השילוב בין העולם לידע והמידע המקומי שנאסף במהלך העבודה אפשר את בנייתה של עקומת עלות הפחתה המותאמת לישראל אבל נסמכת על ההתפתחויות בתחום זה במדינות העולם. דיוני אמנת האקלים ופרוטוקול קיוטו, שבהם שותפה ישראל, מצביעים על הצורך בהפחתת הפליטות ב-50% עד 2050. אבל ביחס ל-1990, לא ברור בדיוק מה היה שיעור הפליטות באותה שנה. בקופנהגן עשויות המדינות לדון באימוץ יעד ארוך טווח – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אדוני, אם אפשר, אנחנו כבר פה מעל ומעבר. השר זאב בנימין בגין: אני מצטער, אני חרגתי ואני עכשיו רק מקריא את תשובת השר. אני ממש מסיים. האיחוד האירופי הצהיר כי ציפיותיו ממדינות שאינן במצב רגיל, אלה שאינן מופיעות בנספח 1 לפרוטוקול קיוטו, כגון ישראל, היעד המצופה הוא הפחתה של 15%–30% ממצב של "עסקים כרגיל". יעדים אלה הם בטווח פוטנציאל ההפחתה שזוהה בדוח "מקינזי". בכוונת המשרד לגבש עם הממשלה, בהתבסס על הדוח הזה, יעד הפחתת פליטות אשר ישקף את מחויבות ישראל למאבק במשבר האקלים. השר להגנת הסביבה כבר הצהיר מעל במת האו"ם כי ישראל מחויבת לנושא, והוא מאמין כי יעד ההפחתה צריך להיות שאפתני ומאתגר, וחייב לכלול יעדים ברורים לחיסכון באנרגיה ולשימוש רחב היקף, ככל שניתן, באנרגיות מתחדשות, בטכנולוגיות נקיות. יעד זה יעלה בקנה אחד עם הדרישות הבין-לאומיות ועם מאמצי שאר המדינות להתמודדות עם משבר האקלים. אציע לכנסת, בהסכמת המציעים, לקיים דיון במליאה. אני מודה לך, גברתי היושבת-ראש, על נדיבות לבך, ואני מתנצל על שחרגתי. לא לקחתי בחשבון את מסגרת הזמן. תודה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אמרת דברים כדורבנות וחשובים מאוד. הצעה אחרת לשר לשעבר חבר הכנסת גדעון עזרא. גדעון עזרא (קדימה): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני חושב שנאמרו פה דברים חשובים. אני רק רוצה לומר דבר אחד: ישנם דברים שאנחנו יכולים לעשות, מאחר שיש התחממות כדור-הארץ ויש שינויי אקלים בעולם, ישנם דברים שאנחנו יכולים לעשות לעצמנו. דוגמה קטנה מהזמן האחרון היא נושא מאגרי המים. אחת התופעות היא שיש פחות ימי גשם במהלך החורפים וצריך לאפשר לאגור את המים. אם את מס הבצורת, למשל, היו לוקחים למטרות האלה, היינו עוזרים לישראל להתגבר על שינויי האקלים. חוץ מזה, שיהיה בהצלחה לכל מי שעוסק ועושה. תודה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: תודה רבה. נעבור להצבעה. הצעתו של השר היתה דיון במליאה. אני רוצה לעבור לחברי הכנסת, למציעים. כולכם מסכימים. משה גפני (יהדות התורה): אנחנו רוצים מליאה ואנחנו לא יכולים להציע משהו אחר. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אתם יכולים להציע דיון בוועדה ותהיה הצעה להסיר את זה מסדר-היום. יש באפשרותכם, חבר הכנסת גפני. אתה חבר כנסת ותיק. אבל מכיוון שיש הסכמה – – – משה גפני (יהדות התורה): אנחנו יכולים להגיד רק מליאה, השר יכול להגיד ועדה. היות שהשר אמר מליאה ואנחנו גם מסכימים – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אז אומר לך שכבר היו דברים מעולם שחברי הכנסת רצו דיון בוועדה, בניגוד לעמדתו של השר, וברוב המקרים אם לא היתה הסכמה הבית הכריע. השר זאב בנימין בגין: אני מוכן לשנות. אני אציע להסיר ואתם תציעו במליאה ואני אצביע בעד. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני עוברת להצבעה. בעד – דיון במליאה, נגד – הסרה. בבקשה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: חברי חברי הכנסת, בעד – 7, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. לפיכך, אני קובעת שההצעה החשובה הזאת תובא לדיון במליאה. תודה רבה.