קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום אפליה חמורה בקבלת עובדים חרדים לעבודה בישראל היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני עוברת לנושא הבא: אפליה חמורה בקבלת עובדים חרדים לעבודה בישראל, הצעה רגילה של חבר הכנסת משה גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, מס' 1466. לרשותך עשר דקות, בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, אדוני חבר הכנסת, גברתי סגנית השר, אני הצעתי, גברתי היושבת-ראש – בהצעה שלי היתה אפליה של עובדים חרדים; בהצעה המקורית שלי, כפי שהגשתי אותה לנשיאות הכנסת, היתה אפליית חרדים, ערבים ואזרחים ממוצא אתיופי, בעקבות מחקר שנעשה בעניין הזה. אבל אני לא צריך להגיע למחקר. יש כמה שקרים מוסכמים במדינה, שקרים מוסכמים. יודעים שזה שקר, משקרים את הציבור, משקרים את התקשורת, אומרים דברים שנוח להגיד אותם וקל להסית באמצעותם נגד ציבורים. אני לא רוצה לדבר על מה שקורה בציבור הערבי, אני לא כל כך מתמצא בזה. אמר חבר הכנסת זחאלקה, בשיחה פה עם שר האוצר, שנשים ערביות רוצות לצאת לעבודה ואין מקום, אין מקומות עבודה. אבל אני לא מצוי בזה אז אני לא יכול להתייחס לעניין. אני גם לא מכיר לפרטים – פה אני מכיר יותר, על אזרחים ממוצא אתיופי, אבל את הנושא החרדי אני מכיר היטב כי הייתי שותף פה, במשך הרבה מאוד שנים, לנושאים שעסקו בעניין הזה. שקר גס, שקר שכולם יודעים שהוא שקר, כל מי שצריך לקבל החלטות בעניין, אבל זה טוב באמצעות השקר הזה להסית. במה דברים אמורים? הציבור החרדי, חלקו תורתו אומנותו. בלעדיו, אני מאמין, אין קיום לעם ישראל. בסדר. רובו של הציבור החרדי אין תורתו אומנותו, הוא רוצה לצאת לעבוד. נשים רוצות לצאת לעבוד, נשים חרדיות, גברים חרדים רוצים לצאת לעבוד. הם רוצים להשתלב בעשייה, בשירות המדינה, בשירות המוניציפלי, בעסקים הרגילים. אומר שר האוצר – הוא אמר אתמול, גם היום הוא דיבר על זה בוועדת הכספים, שזה לא נכון מה שציטטו אותו בכותרת הראשית של "הארץ", הכותרת הראשית על החרדים והערבים, שגורמים נזק לתל"ג. הוא שינה ממה שכתוב, הוא אמר שזה לא נכון מה שציטטו. אני רוצה לומר: אני נציג של הציבור החרדי. הציבור החרדי רוצה לצאת לעבוד, רוצה לעבוד. הוא רוצה להתפרנס בכבוד, הוא רוצה להשתלב במערכות השונות של העשייה בישראל. אותו דבר הנשים החרדיות. אז מה עושים בשביל זה, הרי זאת פגיעה בתל"ג, הרי הם פרזיטים, החרדים, הם לא קונסטרוקטיבים, הם לא הולכים לעבוד, הם לא משתלבים במשק העבודה, נזק עצום לכלכלת ישראל. מה צריכה לעשות ממשלה, כל הממשלות? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אם הם יעבדו איך ישנאו אותם? היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: לא, לא, לא, זה לא במסגרת שאלות ותשובות. יש לו פה טענות שהוא מעלה אותן, ותאמין לי שהוא יודע על מה הוא מדבר. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אני אומר, שאם הם יעבדו איך ישנאו אותם? היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אתה ביקשת הצעה אחרת, אז בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): אני דיברתי הרבה פעמים במליאה בנושא הזה ודיברתי בוועדות הכנסת פעמים רבות, ואני לא אביא את כל הדוגמאות, אבל אני אביא דוגמה. יש חוק על יועצי מס, שיועצי המס יש להם מעמד בחוק, מסודר, עם מועצת יועצי המס, עם כל מה שנלווה לעניין הזה. זה חוק שאני העברתי. בחוק כתוב שצריך תעודת בגרות, ובחוק כתוב שמי שלמד 12 שנות לימוד ויש לו תעודה מקבילה לתעודת בגרות רשאי להיות יועץ מס. בסמינרים החרדיים, שלומדות שם בנות חרדיות, הן לומדות הכול: ביולוגיה, פיזיקה, מתמטיקה, מדעים, הכול, אותו דבר כמו שלומדים לבגרות. רק ברוב המקרים לא מקבלים תעודת בגרות, מסיבות אידיאולוגיות. הן הולכות, ויש מגמות של ייעוץ מס. באה רשות המסים ואומרת שהן לא יכולות להיות יועצות מס מכיוון שאין להן תעודת בגרות, הן צריכות לעשות אלף-ואחד מבחנים והן לא יכולות להשתלב במקצוע הזה. עכשיו אני לא מבין. הרי רוצים שהחרדים יצאו לעבוד. אגב, זה אותן בנות שבסקרים הבין-לאומיים, בסקר "פיזה" של 2006 ושל 2002, בכל הסקרים שנעשו בעניין הזה הן ברמה יותר גבוהה מבנות בחינוך הממלכתי – במדעים, במתמטיקה, בכול, בהבנת הנקרא. רוצים לשלב אותן בעבודה? ממשלה מערימה קשיים לא מוצדקים, בכל מקרה, גם אם לא היה צריך את זה. מערימה קשיים. ואחרי זה היא יוצרת כותרת שהחרדים לא רוצים להשתלב בעבודה? את מי הם משקרים? אלף פעמים עלו פה חוקים שאמרו שצריך לעשות אפליה מתקנת בקבלה לעבודה של נשים. אני הצבעתי כל הזמן בעד. החוק באמת שינה את המצב. מהנתונים שהגיעו בשעתו לוועדת החוקה, נשים עדיין לא בפקידות הבכירה – גם שם יש שינוי – אבל יש שינוי דרמטי. החוק אומר שצריך להפלות לטובה ערבים, ואנשים עם מוגבלויות ועולים חדשים. אני בא לוועדת הפנים ולוועדת החוקה ואני אומר: רבותי, הרי רוצים לשלב חרדים בעבודה? ערבים, צריך אפליה מתקנת? אנשים עם מוגבלויות, צריך אפליה מתקנת? נשים, צריך אפליה מתקנת? עולים חדשים? חרדים. עכשיו אני רוצה, אדוני היושב-ראש, שנדע על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על שני עובדים, לשניהם יש אותן תעודות, שניהם עם אותם כישורים – להעדיף את החרדים במקרה הזה, כדי שישתלבו בעבודה. הממ"מ ערך מחקר לקראת דיון בוועדת הפנים בקדנציה הקודמת: 37% מתושבי ירושלים הם חרדים; 1.2% עובדים בעיריית ירושלים. שמישהו יגיד לי שמדובר על זה שהממשלה, כל הממשלות, מתכוונות באמת לשלב חרדים בעבודה. שמישהו יגיד לי. אגב, נציג משרד המשפטים יושב בוועדת החוקה – זה היה גם בוועדת הפנים, זה היה חוק של אחמד טיבי בוועדת החוקה ושל אופיר פינס בוועדת הפנים. אומר לי נציג משרד המשפטים בוועדה – שואל אותו אופיר פינס, אז הוא היה יושב-ראש הוועדה: למה באמת גפני לא צודק? מה הבעיה? הוא אומר: אין הגדרה של חרדים. נציג משרד המשפטים. זה לא משהו על רקע גזעני, על רקע דתי, אין הגדרה. אמרתי לו: מה הבעיה, ניקח את כל מי שהכי הרבה מסדרים אותו במדינה, הוא חרדי. אין סקטור שזוכה למנת אפליה כל כך גדולה. לא ערבים, לא נשים, לא עולים חדשים, לא שום דבר – חרדים. אני יכול להביא את כל השורה. אי-אפשר להגדיר מיהו חרדי. רעיון של ממשלה שאומרת שיש פגיעה בתל"ג, שאנשים לא רוצים להשתלב בשוק העבודה. אנשים לא רוצים להשתלב בשוק העבודה. כמה דירקטורים בחברות ממשלתיות חרדים? כמה יש במשרדי הממשלה חרדים? אם מישהו יבוא, אדוני היושב-ראש, ויגיד: החרדים לא רוצים לבוא, יש לי רשימה, אנשים מתאימים. אני אביא את הרשימה. עשרות, מאות, אלפים, לא משלבים אותם. אני גם מבין למה. אגב, במחקר שעליו דובר, האחוז הכי גבוה, נדמה לי 87% – חרדי שכבר מתקבל לעבודה לא מקדמים אותו, יש לזה אין-ספור סיבות. סיבות ממש, לא יכתבו עליהן, ולא ידברו עליהן, ולא יגידו אותן. והחרדים, חוץ ממני, אנשים מאוד מוכשרים. כי מה זה בן-אדם שלא היה קודם בעבודה? הוא לא היה קודם בעבודה, הוא הסתובב בפאבים, הוא לא עשה כלום, המוח שלו נשחק. מה זה החרדי שלא היה בעבודה? המוח שלו עבד כל הזמן. הוא היה בישיבה. הוא יום ולילה אימץ את השכל, את הראש, את המוח. הרי אלה שמשתלבים בעבודה, הרי יודעים שרמת האינטליגנציה שלהם היא הרבה יותר גבוהה. אני לא אומר, הוא רוצה להיות מהנדס, שילמד הנדסאות. אבל אומרים לו: אתה לא יכול ללמוד הנדסאות, כי אתה לא עובר את מבחן הסף, אין לך תואר אקדמי, אתם לא הולכים לאוניברסיטה. זה לא חלם, זה לא מדינת חלם. אני גם לא אומר דברים חמורים. היום אני יושב-ראש ועדת הכספים, אז אמרו לי שאסור לי להתלהם. אם לא הייתי יושב-ראש ועדת הכספים, הייתי אומר מה אני חושב על זה. אבל אני אגיד לכם בעדינות. יש פה מאבק אידיאולוגי, לא רוצים באמת לשלב חרדים במערכות בישראל, לא רוצים. כולם יגידו: אנחנו בעד. יבוא שר האוצר ויגיד: אני בעד. ראש הממשלה בעד. שר התמ"ת בעד. שר החינוך בעד, כולם בעד. כשמגיע באופן מעשי, אתה אומר לו: בסדר, אתה בעד; אז אני מעמיד לפתחו: הנה, פה יש חוק, פה יש תקנה, פה יש שילוב אנשים, פה צריך לעשות פעולה כזאת או אחרת – כלום לא עושים. להיפך, קשיים שמערימים מכאן ועד להודעה חדשה, כי לא רוצים לשלב חרדים בעבודה. אין הגדרה מיהו חרדי באמת. מדינה שהטכנולוגיה אצלה מפותחת, היכולות של מדינת ישראל הן מרשימות בכל העולם. לא יודעים להתגבר כאשר יש מצוקה של התל"ג. את מי משקרים? איזה מצוקה של התל"ג? עכשיו אני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש, גברתי סגנית השר, שילבו חרדיות בעבודה. עשו מפעלי היי-טק במודיעין-עילית. יפה. סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: – – – במודיעין-עילית. משה גפני (יהדות התורה): יפה. מודיעין-עילית, הנה. ואלעד, ובית-שמש. היו"ר דני דנון: ביתר-עילית. משה גפני (יהדות התורה): בביתר-עילית. הייתי במודיעין-עילית. הייתי גם באלעד, הייתי בכל המקומות. אני נכנס לאשה, הגברת שם חרדית, שעובדת, ועובדת מצוין, שאלתי את המנהל. אני אומר לה: כמה את מרוויחה? אז היא אומרת לי את הסכום. אני שואל אותה: והמקבילה שלך בפתח-תקווה, באותו מפעל, כמה היא מרוויחה? כפול. סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: היא היתה – – – בפתח תקווה? אני סתם שואלת. משה גפני (יהדות התורה): לא, הם יודעים. זה אותם בעלים, אותו מפעל. יש לו סניף בפתח-תקווה, יש לו סניף במודיעין-עילית. חצי היא מרוויחה. היא חרדית. מדינה שוויונית. הנציג הזה של משרד המשפטים, או של היועץ המשפטי לממשלה, כשאת תגידי לו משהו, הוא יגיד לך שוויון. איזה שוויון? הכול בלוף. איזה שוויון, בכל מה שנוגע לחרדים אין שוויון. רוצים לשלב חרדים בעבודה. כולם אומרים, זה יפה, תאמין לי, זו ממש אמירה קלאסית. כלום, כלום לא עושים, שום החלטת ממשלה. מדברים על מרכזי תעסוקה, ואנחנו נעשה, זה הכול טוב ויפה. לשבת. שמשרד התמ"ת יקים צוות ויגיד: מה לומדים בישיבה, מה לומדים? אדם בוגר ישיבה, מה הוא עשה עד היום? האם אפשר לתת לו תעודה מקבילה כדי שהוא יוכל להשתלב בעבודה, כן או לא? מה לומדים בתיכונים החרדיים של "בית יעקב"? מה לומדים בסמינרים של "בית יעקב"? בוא נבחן. מה למדו במתמטיקה, מה למדו בביולוגיה, מה למדו בפיזיקה, בוא נראה? באופן אמיתי, לא עם איזו פקידה ששותה תה, או פקיד ששותה תה. באופן אמיתי. היא למדה את המקצועות האלה, בוא נראה, איפה היא עשתה את המבחנים? ב"מכון סאלד". נבחן, האם "מכון סאלד" עומד בתקנים? עומד בתקנים, למה שלא ניתן לה תעודה, שהיא יכולה להשתלב בעבודה? לסיים? אין בעיה. אני עוד אנאם את זה עוד הרבה פעמים. היו"ר דני דנון: לא, אני בטוח שבנושא כזה תוכל עוד – – – משה גפני (יהדות התורה): לא, עוד יהיו לי הרבה נאומים, כי הממשלה לא תעשה כלום. הם משקרים אותנו. הם משקרים במצח נחושה. למה הם משקרים? היו"ר דני דנון: תיכף נשמע. משה גפני (יהדות התורה): אה, לא. אני חושב שגם שיקרו את השר בגין. למה הם משקרים, בגלל שתי סיבות. א. כי הם לא רוצים לפתור את הבעיה. אמרתי, אם יש בעיות אידיאולוגיות, לא רוצים לשלב חרדים בעבודה. אבל הסיבה היותר נכונה – כי זה דלק להסתה. החרדים פוגעים בתל"ג של המדינה, הם לא משתלבים בעבודה, החרדיות לא הולכות לעבודה, אנחנו לא רוצים להשתלב בעבודה. זה נכון שהשרים לא רוצים לעבוד – לא החרדים; השרים לא רוצים לעבוד. לא רוצים לפתור את אחת הבעיות המרכזיות של מדינת ישראל. אנחנו לא נהיים יותר קטנים, השר בגין. היו"ר דני דנון: נא לסיים. בבקשה, חבר הכנסת גפני. משה גפני (יהדות התורה): אני מסיים. אנחנו נהיים יותר גדולים. לא יתמודדו עם הבעיה הזאת עכשיו, אנחנו נתמודד עם זה בסוף לבד, בעזרת השם. אבל אז יהיה קשה מאוד מבחינת הממשלה. היו"ר דני דנון: תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת גפני. משה גפני (יהדות התורה): דיברתי בעדינות. היו"ר דני דנון: עדינות זו מלה יחסית. אברהם מיכאלי (ש"ס): – – – מרגיש בוועדת כספים שיש לו לתת כסף, ושם אין לו. היו"ר דני דנון: אני מקווה שאותו הלהט יהיה גם בוועדה. אני מזמין את סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, חברת הכנסת אורית נוקד, להשיב על ההצעה לסדר-היום. בבקשה. סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בסגנון קצת אחר, אף-על-פי שאני חייבת לומר לך ששר התמ"ת הקודם, נדמה לי שהוא חרדי. אבל אנחנו מנסים לשפר את הדברים. המחקר שהזכרת באמת מבוסס על דוח שהוציאה הקריה האקדמית, תחת הכותרת "מודרים משכילים במקצועות איכות בחברה הישראלית". אני באמת שמחה שהדוח מעלה לסדר-היום הציבורי את הבעיות של אפליה בשוק העבודה. הדוח מתייחס לסטריאוטיפים שמעכבים מעסיקים מלהעסיק את השונה והלא-מוכר. השוני התרבותי נתפס כאיום ממשי, שעלול להפר את התנהלותו התקינה של העסק. ישנו חשש גדול מהחיכוך עם אוכלוסיות שונות בישראל, לדוגמה, מהמבוכה אולי שבלחיצת היד עם האוכלוסייה החרדית, משימוש בסיפורים מהצבא מול ערביי ישראל, ומההתנהלות הישראלית המחוספסת מול יוצאי אתיופיה. במדינת ישראל אומנם קיימת חקיקה סוציאלית ענפה, שנועדה להבטיח שוויון הזדמנויות בעבודה. אבל עם זאת, בפני הטוענים לאפליה בעבודה ניצב קושי גדול להוכחת טענתם זו. הקושי הזה מבוסס, בין היתר, על מכשול ראייתי ועל פערי ידע מובנים בין עובד למעביד. מטעמים אלו בלבד, חבר הכנסת גפני, הוקמה בינואר 2008 במשרד התמ"ת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. לנציבות ניתנו לראשונה במסגרת ממשלתית סמכויות אזרחיות אכיפתיות והסברתיות. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שואפת לשנות את נורמות ההתנהגות בשוק העבודה הישראלי ולהטמיע את השוויון בשוק העבודה הישראלי. כמו כן, הנציבות שמה לה למטרה לפעול למיגור האפליה, החל ממודעת ה"דרושים", דרך ראיון הקבלה ועד לתנאי העבודה. לצורך מיגור האפליה הנציבות בודקת, בין היתר, את מדיניות המעסיקים בקבלה לעבודה. אני רוצה לתת דוגמה, ואספר: רק לאחרונה אומצה עמדת הנציבות בתיק של רכבת ישראל על-ידי בית-הדין האזורי, והביאה להחזרתם של כ-130 עובדים. משה גפני (יהדות התורה): אני בעד. סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: נכון, גם אני. אברהם מיכאלי (ש"ס): – – – סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: לא, לא, אבל בכל זאת, הנציבות דווקא הוקמה באותה שנה שהיה גם שר חרדי, גם את זה צריך להגיד. אברהם מיכאלי (ש"ס): בסדר. סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: במקביל לאכיפה האזרחית, הנציבות – – – משה גפני (יהדות התורה): לדעתי, דרך אגב, השרים החרדים ושאינם חרדים זה אותו דבר, התוצאה היא אפס. סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: אוקיי, אני רק – אתה יודע, ראיתי אותך כמי שזועק את זעקת החרדים, אז רציתי רק להזכיר פשוט את העובדות, שלא נתבלבל כולנו. במקביל לאכיפה האזרחית, הנציבות מובילה מהלך חדשני ותקדימי בשוק התעסוקה בישראל, מהלך שאומץ כבר על-ידי חברות רבות בארצות-הברית ובאירופה. לפי מודל זה, גיוס כוח-אדם הטרוגני וניהול הטרוגניות זו מובילים לבניית חדשנות, צמיחה והצלחה כלכלית של חברות בעולם כיום. אז יש תקווה. לצד פעולות הנציבות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מקצה סכומי עתק לחיזוק ולהכשרה של אוכלוסיות מוחלשות, והציב לעצמו כיעד ראשון במעלה לפתח את הפריפריה, למגר את האפליה ולהביא לצמצום הפערים החברתיים. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ימשיך לפעול למיגור האפליה כל עוד היא קיימת. אגב, מה שאני רוצה להציע זה שפשוט כל מי שנתקל בתופעה של אפליה, חבר הכנסת גפני, יש לו כתובת, שיפנה לנציבות. תודה. היו"ר דני דנון: גברתי סגנית השר, מה את מציעה לגבי ההצעה לסדר-היום? משה גפני (יהדות התורה): מליאה, זה דיון ציבורי. סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: מבחינתי, הנושא גם יכול לעבור לדיון בוועדה. משה גפני (יהדות התורה): לא, מליאה. זה דיון ציבורי, כי זה לא מקרה פרטני, זה דיון ציבורי. היו"ר דני דנון: זכותך לא להסכים לנושא הזה. משה גפני (יהדות התורה): אם את מסכימה, דיון במליאה יותר טוב. סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: שיהיה דיון במליאה, אין שום בעיה עם הנושא הזה. כאמור, יש לנו כתובת, ואני מקווה שגם תהיינה פניות. משה גפני (יהדות התורה): הנושא גם יותר רחב, לא רק המקרה הספציפי. היו"ר דני דנון: תודה רבה לסגנית השר. יש הצעה אחרת, של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. בבקשה, יש לך דקה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפי התקנון אני צריך להתנגד ולהציע הצעה אחרת, אבל אני שמעתי ברוב קשב את דבריו האמיתיים והנכונים של חבר הכנסת גפני. כשהגיעה העלייה התימנית לכאן לארץ, בחנו אותם בציורי ילדים, וכשהם ציירו פאות אמרו שהילדים האלה לקויים מאוד בהבנה שלהם, כי הם מציירים משהו מאוד מאוד מוזר. ישנה תפיסה בחברה שלנו שחושבת שצריכים לחנך מגזר שלם, מין סוג של פטרונות, וכבר עבר הזמן של הדבר הזה. צריך באופן שיטתי – ואגב, מכובדי חבר הכנסת גפני, כמובן אני לא מציע משהו בניגוד למשהו שיקדם את זה; אני חושב שדווקא כדי לקדם את העניין, צריכה להיות עבודת ועדה מסודרת, כדי שנוכל לשלב את הציבור החרדי שרוצה להיכנס למעגל העבודה, שראוי שייכנס למעגל העבודה, שמעגל העבודה יצא נשכר מהכניסה שלו לעבודה באיכויות רבות, הן ברמתו האישית, הן ברמתו המוסרית והערכית, וזה יוסיף לא רק לתל"ג, אלא לרמה הערכית שלנו. ישנם כל מיני מכשולים קטנים מלבד התפיסות שחרדים נראים משהו מעולם אחר; כל מיני מכשולים קטנים שניצבים על הדרך, כמו 12 שנות לימוד, השכלה תיכונית וכן הלאה, שלא תמיד נדרשים לעניין אלא הם מתוך אותה תפיסה פטרונית, שכפי שאמרתי עבר זמנה. אני חושב שחברי כנסת רבים, שבאמת רוצים לראות את הציבור החרדי משתלב, וזה לא קשור אם הם חרדים או לא, יתגייסו לטובת המהלך המאוד חשוב שאנחנו צריכים ללכת עליו. תודה. היו"ר דני דנון: תודה רבה, חבר הכנסת בן-ארי. חבר הכנסת גפני, אפשר לומר שחברי הכנסת החרדים פה במליאה עובדים כל כך יפה, בצורה נמרצת, שהם דוגמה והוכחה לכך שבאמת בכל מגזר שהם עובדים ונכנסים הם מצליחים להשאיר חותם. משה גפני (יהדות התורה): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר דני דנון: אנחנו מצביעים כרגע על ההצעה להעביר את הנושא לדיון במליאה. מי שבעד הכללת הנושא בסדר-היום של המליאה, יצביע בעד. מי שנגד, יהיה בעד להסיר את זה מסדר-היום. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 5 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 1 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר דני דנון: חמישה בעד, אחד נגד, אין נמנעים. ההצעה לסדר-היום תעבור לסדר-היום של המליאה.