קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום דה-לגיטימציה תקשורתית-ציבורית לאוכלוסיית העולים מחבר המדינות בעקבות הרצח של משפחת אושרנקו היו"ר דני דנון: אנחנו עוברים לנושא האחרון בסדר-היום של היום וגם של השבוע: דה-לגיטימציה תקשורתית-ציבורית לאוכלוסיית העולים מחבר המדינות בעקבות הרצח של משפחת אושרנקו – הצעה לסדר-היום מס' 1442, של חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ. בבקשה, לרשותך עשר דקות. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): אדוני היושב-ראש – זה נושא קצת קשה, אז סליחה – רצח משפחת אושרנקו המזעזע והנתעב עורר מחדש בעיה הקיימת, לצערי הרב, בחברה הישראלית – מלה קשה – שנאת אחים. מדינת ישראל היא במהותה מדינת עלייה. אף-על-פי-כן, כולנו נוטים לשכוח זאת זמן לא רב מהעת שבה דרכה רגלנו על אדמת המולדת. כבר בירידה מהמטוס, העולה החדש הופך לוותיק – ביחס לעולה שאחריו – ושואל את עצמו: מה הוא עושה פה? בטח אתם זוכרים את "לול". זו אסוציאציה משם וגם אישית. וכך, בד בבד עם הקליטה הפיזית של העולה, מתבצעת במחוזותינו פליטה חברתית שלו. המזעזע ביותר בעיני, שזה נראה לכולנו בסדר. עולם כמנהגו נוהג. לעתים נדמה כי מדובר בחובה, במסורת, בנורמה חברתית של ממש, אדוני היושב-ראש, לעבור את ה"זובור" החברתי המתבצע לעולים מצדה של החברה הקולטת, הציבור הכללי. עשו זאת למרוקאי – סכין, לרומני – גנב, לפרסי – קמצן ולעירקי – פיג'מה. סטיגמות, סטיגמות, סטיגמות. שנים על גבי שנים. בפרפראזה לשירו של אריק איינשטיין: "עשו את זה קודם, לפני, לא משנה". אבל, חברי חברי הכנסת, זה משנה. זה נורא נחמד לצחוק על הנושא, כשאנו קוראים את אפרים קישון, ונורא נחמד לצפות ב"לול" או ב"סאלח שבתי". אבל הצחוק הפך למציאות מצערת. זה כבר לא מצחיק אותי. עברנו את הגבול. לא למדנו כלום מהקונפליקט הבין-עדתי המלווה אותנו עוד מטרם הקמתה של מדינת ישראל וגורם לבעיות חברתיות קשות במדינת היהודים. קרוב למיליון יהודים אשר עלו ממדינות ערב לא חשו כחלק אינטגרלי מהחברה היהודית בארץ-ישראל, וכל זאת זמן קצר לאחר הקמת המדינה, "רבע שעה" אחרי השואה. והנה, 20 שנה אחרי העלייה הגדולה מברית-המועצות לשעבר, זה קורה שוב. תהליך זהה של קטלוג, הכתמה והדרה של ציבור של יותר מ-1.2 מיליון עולים דוברי רוסית. קהילה שיותר מ-60% ממנה הם אקדמאים בעלי תואר שני; 100,000 נשים וגברים מתוכה הם מהנדסים או אדריכלים; יותר מ-20,000 איש מתוכה הם רופאים, ועוד כ-20,000 – אחים ואחיות. זה די מדהים כשחושבים על כך שיותר מ-20% מכוח העבודה במשק כיום נסמך על עולים מחבר המדינות או על צאצאיהם, וכל חייל חמישי בצה"ל הוא בן למשפחת עולים. אגב, כל חייל שישי המשרת בתפקיד קרבי בצה"ל גם הוא עולה או בן למשפחת עולים. מדובר באוכלוסייה התורמת תרומה מכרעת לחברה הישראלית, בכל תחום אפשרי, המשרתת אותה בנאמנות מלאה. אוכלוסייה עובדת, הממלאת את חובותיה ומשלמת את מסיה, משפרת את היחס הדמוגרפי ומעצימה את התרבות הישראלית בכללה. אבל, מציאות לחוד והאווירה הציבורית המתלהמת לחוד. הנתונים שהתפרסמו בחדשות ערוץ-2 מצביעים על כך ש-61% מהציבור בישראל סבורים כי בקרב העולים קיימת נטייה לאלימות יותר מאשר בכלל הציבור. 70% סבורים שהעולים מחבר המדינות שותים יותר אלכוהול, וכתוצאה מכך מעורבותם בתקריות אלימות רבה יותר. אחוז זהה בציבור הישראלי סבורים כי על הכנסת לשנות את חוק השבות ולאסור כניסת יהודים בעלי עבר פלילי. זה בסדר. ואני שואלת: מה יעשה, לדעתכם, משרד הפנים הרוסי, אדוני השר, הנאבק בבריחת המוחות היהודיים מרוסיה? ינפיק תעודת יושר לכל עולה? לא נראה לי. חברי חברי הכנסת, האווירה הציבורית הזאת תופסת חזקה בחברה, למרות נתוני משרד הפנים לשנת 2007, המוכיחים כי שיעור המעורבות של העולים מחבר המדינות בעבריינות ובפשיעה נמוך דווקא מחלקם היחסי באוכלוסייה בישראל. מתבצעת כאן הכתמה של מגזר עולים שלם. ועל-ידי מי? על-ידי חלק מאותם האנשים – אני לא סתם אומרת את זה – חלק מאותם אנשים שעברו את אותה התעללות חברתית שדיברתי עליה קודם. אסור לנו להיכנע ולקבל את המציאות הזאת. הגזענות וההדרה בחברה הישראלית דוחקות את הישראלים דוברי הרוסית לבידול חברתי כפוי, ואסור לנו לתת לכך יד, אדוני היושב-ראש. אני חושבת שיש לכך פתרונות: ניתן להניע קמפיין להגברת המודעות לתרומת העולים. ניתן לחנך בבתי-הספר לקליטת עלייה, כפי שכבר הצעתי לשר החינוך – שהסכים עם טענותי, ועל כך אני מברכת אותו. ניתן להעלות את הבעיה על סדר-היום הלאומי, וניתן לדרוש מהתקשורת להיזהר בהתבטאויותיה טרם פרסומן של כותרות מזוויעות המכתימות קהילה שלמה. עלינו לזכור כי "עולה חדש" זה מושג יחסי. הוותיק של היום הוא העולה החדש של האתמול. די, מספיק עם העדתיות והמחנאות. מספיק עם הפלגנות הסקטוריאלית. אין לנו הפריווילגיה לאפשר בישראל שנאת חינם. בואו נעצור את זה כאן ועכשיו, אדוני היושב-ראש. היו"ר דני דנון: תודה רבה. כיושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, נושא האלכוהול – אנחנו נחשפנו לנתונים, וזה חוצה את כל הסקטורים, ואין הבדל בבעיה בין ילדי עולים לילדים ישראלים, כפי שצוין. תודה רבה. ישיב על ההצעה לסדר-היום השר בני בגין, בשם השרה לקליטת עלייה. השר זאב בנימין בגין: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שרת הקליטה, השוהה בביקור ממלכתי במרוקו, ביקשה ממני למלא את מקומה בתשובה על ההצעה הזאת לסדר-היום. היא ביקשה ממני להביע צער על כך שהמציעה לא המתינה עד שובה להעלאת ההצעה לסדר-היום והביעה תמיהה על כך. אבל כיוון שהנושא עלה דווקא – – – יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): היא כל הזמן בחו"ל, אני צריכה באיזשהו שלב להעלות את הנושא. השר זאב בנימין בגין: באיזשהו שלב. נראה שאולי ניתן היה גם בשבוע הבא. מכל מקום, אני ממלא את מצוות השרה. מוטב היה שהיא תשיב בעצמה על הצעה זו. אכן ההצעה הזאת מעלה בעיה, כפי שהמציעה תיארה בהרחבה, ואנחנו בשבועות האחרונים רואים שוב גל שמקורו בדעות קדומות, כפי שגם עולה מתוך הסקרים המדאיגים והמטרידים שהמציעה הביאה בפנינו. אבל שרת הקליטה לא המתינה להצעה זו לסדר-היום והיא פרסמה הודעה בנושא זה כבר לפני כשבועיים, הודעה ברורה מאוד, תקיפה מאוד, שבה היא הציגה, כמובן, את התרומה החשובה של העולים מחבר המדינות למדינת ישראל, להתפתחותה בכל שטח, כפי שציינה גם המציעה. בהודעה זו חזרה שרת הקליטה וציינה את הצורך לחנך את הציבור בנושא זה, להגביר את מודעותו לעובדה שיש דעה קדומה. המודעות הזאת חשובה כשלעצמה, וגם כדי לתקן, גם, כפי שהועלה כאן, בנושא התקשורת. יש מקום לעבודה נוספת ולשכנוע. יש להיזהר בנושאים רבים, ולא רק בנושא הזה, אך ודאי – כפי שעלה באופן בלתי נעים בשבועות האחרונים. לכן, בהנחה שאין מחלוקת עם כל החברים – השניים הנוכחים, אתי זה שלושה, אבל גם החברים הנעדרים לא יחלקו עלינו – הדיון הזה דרוש, ויש לטפל בנושא הזה. אני מציע שלאחר ששרת הקליטה סופה לנדבר תחזור, יתקיים דיון כזה. לפי הבנתי, מוטב בוועדה. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): ביקשתי משותפת – הקליטה והחינוך. לא קיבלתי תשובה. היו"ר דני דנון: השר יבקש שהנושא יעלה לדיון במליאה או בוועדה. ועדת העלייה והקליטה היא הוועדה שעוסקת בנושא הזה. יכולה להיות בקשה אחרת – ועדה משותפת או ועדת החינוך. את יכולה לבקש, אבל לעניות דעתי, ועדת העלייה והקליטה היא הוועדה שהנושאים שעלו פה – היא אמונה על הנושא הזה. השר זאב בנימין בגין: אפשר למלא את בקשת המציעה, שהדיון יתקיים בישיבה משותפת של שתי הוועדות? היו"ר דני דנון: בהחלט. השר זאב בנימין בגין: אם זה אפשרי, אני חושב שיש מרכיבים חינוכיים שיש לדון בהם – בהתנהגות הבלתי-חינוכית שמתגלית בשדרות שונות של הציבור. אני חושב שאפשר יהיה לקיים זאת, אבל כמובן אבקש, לפחות בפעם הזאת, שיתאמו את הדיון עם שרת הקליטה עצמה. היו"ר דני דנון: בהחלט. אנו מודים לשר על תשובתו. אני חושב שזה סמלי ויפה ששרת העלייה והקליטה, שעלתה בעצמה, באה לייצג את מדינת ישראל במרוקו. זה מראה שאף שיש לנו כשלים, יש גם התקדמות. אנו עוברים להצבעה. מי שמצביע בעד – מצביע על ההצעה להעביר את הנושא לדיון בוועדה משותפת של ועדת העלייה והקליטה ושל ועדת החינוך. מצביעים. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה משותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): לו הייתי רוסי ולא הייתי מתנחל, היו עושים לי ועדה, אבל למתנחלים לא עושים ועדה. ישר מקללים אותם – – – היו"ר דני דנון: אנחנו נדאג גם לוועדה משותפת עבור חבר הכנסת בן-ארי בשבוע הבא. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אם הייתי – – – היו"ר דני דנון: ההצעה עברה ברוב של חמישה ובאפס מתנגדים. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ט בחשוון התש"ע, 16 בנובמבר 2009, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 18:54.