קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
תערוכת "עולמות הגוף" במוזיאון המדע בחיפה
היו"ר מיכאל איתן:
הנושא הבא: תערוכת "עולמות הגוף" במוזיאון המדע בחיפה – הצעות לסדר-היום שמספרן 174, 178, 204 ו-206. אני מזמין את חבר הכנסת אורי אורבך, ראשון המציעים בנושא.
אורי אורבך (הבית היהודי):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בחיפה עומדת להיפתח תערוכת "עולמות הגוף". דתיים יהודים וערבים יוצאים באופן אוטומטי נגד, וחילונים רבים, שגם הם באופן אוטומטי נגד, אומרים: רק שנייה, אם זה עסק של דתיים אז אנחנו לא רוצים להיות ריאקציונרים ואנחנו תומכים בשם האמנות, בשם המדע, בתערוכה הזאת, שבי ובאחרים היא פשוט מעוררת סלידה.
במקום לטעון טענות שכבר נטענו בסוגיה הזאת, אני רוצה להרחיב על הפרויקט של תערוכת "עולמות הגוף", שבה – למי שלא יודע – אנשים שהיו חיים מוצגים עכשיו באמצעות איזה תהליך פלסטיזציה, חניטה, בכל מיני פוזות כדי ללמוד על גוף האדם – זאת הטענה – וכדי לשפר את בריאות הציבור. אני רוצה להציע פרויקטים חדשים ואטרקטיביים, שני פרויקטים, כולם בהסכמה, אגב, של האנשים שבחייהם הסכימו לכך.
פרויקט ראשון: יהיה מרכז מבקרים במכון הפתולוגי באבו-כביר, ואנשים יוכלו להגיע למכון הפתולוגי ולראות כיצד מנתחים גופות. הכול לצורכי רפואה. זה תהליך מאוד מעניין. זה לא קל לעיכול, תרתי משמע, אבל לאנשים בוגרים מגיל 16 ומעלה, ובהסכמת האנשים שחותמים על כך עוד בחייהם, יהיה אפשר לבחון ולראות את כל התהליך של ביתור הגופות והניתוח. אפשר ללמוד מזה המון דברים לקידום הרפואה. זאת הצעה אחת. אני בטוח שזה יזכה להצלחה, זה יכול אפילו להצליח בכל העולם, ואני לא רואה סיבה להתנגד. לפחות כל מי שתומך בתערוכת "עולמות הגוף" בחיפה יכול להסכים גם למחזה הזה.
לחלופין ובנוסף אני אציע הצעה נוספת ברוח הזאת: מכיוון ש"עולמות הגוף" היא תערוכה שנועדה לקדם את הבריאות, והיא גם מעוררת עניין וסקרנות ומרחיבה את אופקי המדע, הרי יש היום הרבה תוכניות ריאליטי בטלוויזיה של אנשים חיים – אם כי אני מודה שמצפייה מעטה בחלק מהתוכניות אני לא בטוח שהאנשים שמופיעים בתוכניות הריאליטי הם אכן אנשים חיים, לפחות מבחינת שיקול הדעת שלהם בהסכמה להשתתף, אבל הם חיים, זזים, מגיבים, לא תמיד לעניין אבל בשביל זה לא צריך להיות בתוכנית ריאליטי.
מכיוון שאני רואה בתערוכה הזאת מין ריאליטי-מוות – אנשים מתים שמוצגים – אני מציע לשכלל את ריאליטי-המוות הזה שיהיה ריאליטי-מוות VIP לאנשים ידועים. כך נשלב לא רק את לימוד המדע, האנטומיה והבריאות אלא גם את לימוד ההיסטוריה. היה לנו פעם מוזיאון שעווה, יהיה לנו מוזיאון שעווה של VIP, נראה את גדולי האומה – אלה שיסכימו, אלה שיחתמו – בכל מיני פוזות ידועות. הם יחתמו בחייהם. אם, נניח, זה היה לפני 150-100 שנה, היינו רואים את חוזה המדינה הרצל עומד – הוא עצמו, לא משעווה, לא מפלסטיק.
נוכל ללמוד גם היסטוריה וגם אנטומיה, גם להרחיב את אופקינו האמנותיים, האקדמיים והמדעיים, ובא לציון גואל. במקרה הזה, תסלחו לי, ובא לציון גועל. תודה רבה.
היו"ר מיכאל איתן:
תודה רבה. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, ואחריו – חבר הכנסת אברהים צרצור.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בעוד פחות מחודש, על-פי המתוכנן, תגיע לישראל תערוכת הזוועה "עולמות הגוף", המציגה גופות אדם אותנטיות, חלקי גופות ואיברים פנימיים שעברו שימור מיוחד. 20 מוצגי גוף ולמעלה מ-130 מוצגים אותנטיים של גוף האדם יועמדו בצורה מבזה ומשפילה בעיני כמוצגים בתערוכה בחיפה.
ראש עיריית חיפה, בהתייחסו לתערוכה שתוצג בעירו, אמר: זאת תערוכה מובילה, ואין שום סיבה שתושבי ישראל לא יראו אותה בחיפה, כמו שראו אותה בפריס ובניו-יורק. ומה שונה חיפה משאר הערים? אני רוצה לשאול: וכי ככל הגויים בית ישראל? האם מה שטוב לפריס ולניו-יורק טוב גם לנו בארץ?
חכמינו ז"ל קבעו: חביב אדם שנברא בצלם. כל אדם, ולא משנה מה דתו, אמונתו או מוצאו, מוטלת עלינו החובה לשמור על כבודו בחייו ובמותו. אנחנו רואים באמת מה שבעם ישראל נקרא חברה קדישא וכל ההתארגנויות, שבמסירות נפש, בלילות החורף הקרים ובלילות שלגים – רואים איך הולכת חברה קדישא להלוויות בהר-הזיתים, במצב הכי הכי קריטי, כדי שלא להלין את המת ואפילו לא לילה אחד. אנחנו רואים את זה גם ברבנות הצבאית, בצבא, באיזו מסירות נפש. להבדיל, אפילו מחבלים שנהרגו – באיזה כבוד אנחנו קוברים אותם ואחר כך מוציאים אותם בכבוד, כי חביב אדם שנברא בצלם.
כאן לוקחים גופות, שלדים וחלקי איברים של אנשים ומציגים אותם בריש גלי בתערוכה. וכי יש ביזיון גדול יותר לאדם מאשר להציג את גופתו לאחר מותו כמוצג מוזיאוני? וכי יש דבר בזוי מזה? אם לא די בזאת, התפרסמו עדויות, אדוני היושב-ראש, שחלק מהגופות המוצגות בתערוכה הן של אנשים שהוצאו להורג בסין ונמכרו תמורת כסף לד"ר גונטר פון האגן. מעבר לפן המוסרי, האם מישהו שאל את אותם אנשים בחיותם אם הם מסכימים שגופתם לאחר מותם תהפוך למוצג מוזיאוני? איזה אדם שפוי היה מסכים לכך אילו היה יודע בחייו?
אני גם לא יכול לקבל את תגובת מארגני התערוכה, שהתערוכה באה לחנך את הציבור לנהל אורח חיים בריא. הם עושים שימוש ציני בנושא חשוב של שמירה על הבריאות כדי להגן על מוצגים מזוויעים כאלה. אני רוצה לשאול, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה: וכי היה מעלה מישהו בדעתו לעשות תערוכה – שמעו טוב – של גופות הנרצחים במחנות ההשמדה בזמן השואה כדי להזים את טענותיהם של מכחישי השואה? היעלה על הדעת כדבר הזה?
אני מקווה שעוד לא מאוחר ואפשר לבטל את התערוכה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מיכאל איתן:
תודה לך. חבר הכנסת אברהים צרצור, בבקשה. אנחנו נוסיף לרשימה לדקה את מי שבא וביקש לרדת ממנה וחזר בו. במקום שעומדים חוזרים בתשובה אני לא יכול שלא להיענות לדקה אחת. בבקשה.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר ציינה הכנסת את היום הלאומי למדע. בנאומי באותו אירוע דיברתי על הסכנות הטמונות במדע נטול ערכים, וציינתי שמדע כזה הוא איום על כלל האנושות, שממילא חיה היום במצב קטסטרופלי בכל התחומים. דוגמה לכך היא תערוכת "עולמות הגוף", המראה שאין גבולות לטמטום ולטפשות של בני-אדם בבואם להציג לראווה גופות אדם שלמות ועשרות איברים פנימיים ללא צורך – לא חינוכי ולא כלום.
התערוכה הזאת פסולה מסיבות דתיות וגם אנושיות, רציונליות, רגשיות, חינוכיות ופסיכולוגיות. לצערנו הרב, אנחנו עדים בעשרות השנים האחרונות להידרדרות ביחס החברה לכבוד האדם, החל במה שנקרא מוות מתוך רחמים או המתת חסד – ככה קוראים לזה, נכון? – האם הפונדקאית או נישואים חד-מיניים או שעתוק חיות, וביום מן הימים אולי גם שעתוק של בני-אדם.
הטכניקה הזאת, שנקראתplastination , איננה יכולה להכשיר את השרץ. דוגמה לשרץ שאני מתכוון אליו אפשר לראות בתצוגה עצמה. אני בדקתי מה הם מציגים בתערוכה הזאת, ואני אתן שלוש דוגמאות בלבד: גופה שהפשיטו את עורה לגמרי כדי להראות את מערכת השרירים, כשהעור נמצא ביד הגופה; דוגמה שנייה – גופה שנייה במצב של ישיבה אל מול שולחן שחמט, כאילו היא חושבת על המשך המשחק בזמן שאנחנו רואים את כל המוח, לאחר שהוסרו כל עצמות הגולגולת מסביב. והמראה הזוועתי ביותר, כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הוא גופה של אשה בהיריון מתקדם. שמו את הגופה הזאת במצב שכיבה על הצד, כשראשה מונח על כף ידה. כמובן, הפשיטו את עורה, פתחו – מה זה פתחו? קרעו את בטנה והראו את עוברה בן שבעת החודשים שוכב לא בנחת בתוך רחמה. ממש סרט אימים.
היו"ר מיכאל איתן:
חבר הכנסת, אני מאוד מבקש. הייתי רוצה מאוד לתת, אבל אנחנו מאוד לחוצים. אני מאוד מודה לך.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
משפט אחרון. לבסוף, אני מדגיש כאן כי ממשלת גרמניה סירבה לאשר את בקשתו של ממציא השיטה הגרמני, ד"ר פון האגן, להציג את יצירתו בתחומה, אלא לאחר שהתערוכה הזאת הצליחה ביפן והכניסה סכומי עתק. כסף הוא הסוד ולא שום דבר אחר. שלא יבלבלו לנו את המוח. האם זה מה שאנחנו רוצים? תודה.
היו"ר מיכאל איתן:
עוד דקה. חבר הכנסת צרצור, הבטחתי לך דקה בעניין הילדים הבדואים.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
אני מסתפק במה שנאמר כאן, אבל אין ספק – מבדיקה מדוקדקת של מה שקורה שם עולה נתון מעניין מאוד, אפילו זוועתי: 60% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב – יותר מ-80,000 תושבים גרים בכפרים לא-מוכרים. מה ההגדרה של הכפרים הלא-מוכרים, במשפטים פשוטים מאוד? כפר לא מוכר הוא כפר נטול כל שירותים מכל הבחינות.
היו"ר מיכאל איתן:
ולכן, אתה מצטרף לקריאה שהכנסת תדון בנושא בוועדה.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
לכן אני מצטרף בצורה נלהבת לדרישה הזאת, שאכן אלה צריכים לקבל את השירותים המינימליים, במיוחד בנושא הבריאות. תודה.
היו"ר מיכאל איתן:
תודה רבה; אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, זאת תהיה דעה אחרת, ולכן היה חשוב לי שדבריך ייאמרו. אני מצטער שאני אצטרך לקצר. למען האיזון זה היה צריך להיות אפילו יותר זמן, אבל אתה תסתפק בשתי דקות. תודה.
ניצן הורוביץ (מרצ):
תודה, בכל אופן.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לדברים העובדתיים כביכול שנאמרו כאן לפני – על הנסיבות שבהן אורגנה התערוכה הזאת, מה מהות המוצגים שמוצגים בה, מה גלגולי הדברים – אין שחר. אלה אינן גופות של סינים, ואין לזה שום קשר לניסויים בבני-אדם. לא נעשה כאן שום ניצול ושום סחר-מכר. מוטב להתרכז בדברים עצמם.
אני בהחלט יכול לקבל ומעריך את אלה שאומרים שהתערוכה איננה לטעמם, שזאת פגיעה, מבחינתם, בטעם הטוב, שיש חילוקי דעות כאלה ואחרים לגבי עצם העניין, לגופו של עניין. אז אני רוצה לומר לכם, על כל דבר, על כל נושא, בטח על עניינים של אמנות ותרבות וספרות ובכלל, יש חילוקי דעות, וטוב שכך. אבל מה שלא לגיטימי הוא, שבגלל השקפה אחרת ואמונה אחרת, ימנעו ממני לקיים את ערכי ולנהוג על-פי אמונתי ובחירתי.
אני רוצה לומר לכם בקשר לתערוכה הזאת – כמו בקשר לסרטים או אתרים באינטרנט שיש לגביהם מחלוקת, מוזיאונים, יצירות אמנות ויצירות ספרות – מי שלא רוצה, מי שזה נוגד את ערכיו, לא חייב לבקר בזה, לא חייב לקרוא את זה, לא חייב לראות את זה, אבל שלא יתיימר, בבקשה, להכתיב לי כיצד לנהל את אורח חיי.
אני רוצה לומר לכם שהסיפור כאן, בעיני, הוא בכלל לא התערוכה הספציפית הזאת ומה שיש בה. זה פשוט עוד שלב בניסיון של גורמים דתיים, אם יהודיים ואם מוסלמיים, במקרה הזה, לחסום תרבות ולחסום אמנות ולחסום מדע כל עוד הדברים אינם מתיישבים עם ערכיהם.
ראובן ריבלין (הליכוד):
זאת לא השאלה.
היו"ר מיכאל איתן:
אני מודה לך.
ניצן הורוביץ (מרצ):
אני רוצה לחזק את ידיו של מוזיאון המדע בחיפה, שיאפשר לי לצפות בתערוכה הזאת, כפי שמיליונים ברחבי העולם, בטובי המוזיאונים, צפו בתערוכה המכובדת והמעניינת הזאת.
היו"ר מיכאל איתן:
תודה רבה. מטבע הדברים הוויכוח לא מסתיים כאן, הוא רק מתחיל. אני מציע שבהחלט נמשיך אותו. חבר הכנסת הורוביץ, אני מציע שהוויכוח יימשך בוועדת החינוך, על דעת כל המציעים, ושם אפשר יהיה להגיע להצעות יותר אופרטיביות, אם יתבקשו כאלה.
אנחנו עוברים להצבעה. מי שמצביע בעד, יצביע בעד העברת הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט. מי שמצביע נגד, מצביע בעד הסרת הנושא מסדר-היום. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר מיכאל איתן:
ובכן, שמונה בעד, נגד – אין. הנושא יועבר לוועדת החינוך.
אני מודיע בזאת כי תם סדר-היום. הישיבה הבאה של הכנסת תתקיים ביום שני, ה' בניסן התשס"ט, 30 במרס 2009, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 17:24.