קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
העלייה במספר תאונות הדרכים, ההרוגים והפצועים
היו"ר מאיר שטרית:
אנחנו עוברים לנושא הבא: העלייה במספר תאונות הדרכים, ההרוגים והפצועים, מס' 14 ו-74. ראשון הדוברים – חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חבר הכנסת משה גפני. בבקשה.
חמד עמאר (הליכוד ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנו עדים, ברבעון הראשון של שנת 2013, לעלייה דרסטית במספר תאונות הדרכים – עלייה של כמעט 20%. זאת עלייה שצריכה להדליק לנו מנורה אדומה שנתחיל לטפל, כי את שנת 2012 סיימנו, יחסית לשנת 2011, בירידה של 25%, עקב עבודה של משרד התחבורה, המשרד לביטחון פנים – עבודה מאומצת. אבל השנה אנחנו כבר מתחילים לזהות עלייה של מספר תאונות הדרכים ומספר ההרוגים. לכן אנחנו צריכים להיערך כבר עכשיו, כבוד סגנית השר, צריך להתחיל להיערך עכשיו, מה אנחנו עושים, איך אנחנו פותרים את הבעיה.
מה שאני שומע – שבתקציב המדינה של 2013–2014 צריך לעצור את כל הנושא של תשתיות הכבישים ולא לפתח את הכבישים. אחת הסיבות העיקריות לירידה במספר תאונות הדרכים בישראל היא ההשקעה בתשתיות. אני בעצמי עבדתי במע"צ, גם הייתי במשרד התחבורה, ואני יודע את הערך של תשתית וכביש טוב, כביש שיכול לנסוע עליו נהג, כביש ידידותי לנהג, כמה זה חוסך בחיי אדם. לכן, הנושא של פיתוח כבישים, רכבות, כל הנושא הזה צריך להחריג אותו, ואין דבר כזה לעצור את ההשקעה בתשתיות, כי אם אנחנו נחשב את העלויות של תאונות דרכים, זה במיליארדים. ואם אנחנו יכולים לחסוך את זה – גם חיי אדם, גם עלויות כספיות – על-ידי השקעה בנושא התשתיות.
הנושא השני שרציתי לדבר עליו – בכנסת הקודמת לא הצלחנו לקדם את הנושא של הכשרת הנהגים. מי שרוצה לקבל רישיון – היום, מי שצריך לקבל רישיון, צריך לעבור x שיעורים, הוא עובר אותם, ניגש לטסט, עובר את המבחן ומקבל רישיון. אין הקפדה על לימודי נהיגה בלילה, אין הקפדה על לימודי נהיגה בתנאים לא רגילים: אם הוא עושה את הרישיון שלו בקיץ – לא נהג אף פעם בחורף. אנחנו ניסינו לקדם את החוק בכנסת הקודמת; שר התחבורה משך את החוק. אני מקווה שיחזיר את החוק וננסה לקדם את הנושא של החקיקה, כי זה יכול לעזור לנו מאוד, כל הנושא של הכשרת נהגים שאמורים לקבל את הרישיון ולקבל רישיון חדש.
נושא של מעורבות של משאיות בתאונות דרכים – נהג משאית עובר טסט בגיל 23-22, מקבל רישיון נהיגה, אני לא יודע מי עוקב אחריו, כי לפי כל הנתונים, 17% מהתאונות הקטלניות, מעורבים בהן נהגי משאיות, לעומת זה שהמשאיות בישראל, יחסית לכלי רכב, הן 2.3%. זה המון, 17%.
לכן, כל הנושא של נהגים מקצועיים, הכשרה של נהגים מקצועיים, בדיקה ומעקב אחרי נהגים מקצועיים, נהגי משאיות, נהגי אוטובוסים, נהגי מוניות – הם נוסעים הרבה בכבישים. לכן גם הנושא הזה, משרד התחבורה צריך לקחת את הנושא הזה, ולהדגיש, ולהתחיל לעבוד על הנושא הזה, ולנסות הכשרות וכל מה שדרוש לנושא הזה.
הנקודה האחרונה שאני רוצה לדבר עליה היא העלייה במספר ההרוגים במגזר הערבי. במדינת ישראל יש עלייה של 18% בדיוק. במגזר הערבי – 29%. זאת עלייה - - -
היו"ר מאיר שטרית:
תודה. אני מבקש לסיים.
חמד עמאר (הליכוד ביתנו):
שני משפטים ואני מסיים. לכן הנושא של המגזר הערבי – כל התשתיות במגזר הערבי, כל הנושא של התחבורה הציבורית. אומרים: למה הערבים מעורבים יותר? כי אין תחבורה ציבורית, אז כל מי שהוא במגזר הערבי ורוצה לנסוע ממקום למקום צריך להתניע את האוטו שלו ולנסוע.
אני שמעתי את ראש הממשלה היום מדבר על רפורמה ועל הוזלת הרכבים – לא, לבוא ולהשקיע בנושא של תחבורה ציבורית, שם אנחנו יכולים להוריד את תאונות הדרכים. תודה רבה.
היו"ר מאיר שטרית:
תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. אני מזמין את חבר הכנסת משה גפני.
אגב, אחד הדברים בדוח של הרשות לבטיחות בדרכים, המאוד-מקומם, זה העובדה שמספר הולכי הרגל שנהרגו השנה עלה ב-67% בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה. 67%. זה שיא בעולם. מדינת ישראל במקום ראשון בעולם, אני זוכר את זה כשר התחבורה, במספר ההרוגים הולכי הרגל – זה המקום הראשון בעולם מבחינת אחוזי הרוגים. חבר הכנסת גפני, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
משה גפני (יהדות התורה):
מי משיב?
היו"ר מאיר שטרית:
סגנית שר התחבורה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבותי השרים, גברתי סגנית השר, היו בתקופה האחרונה, לצער כולנו, היו ימים שהיו אבל לאומי – פשוט, את שמעת את החדשות, וזה היה נראה כמו – אני לא מדבר על פיגוע טרור, היו ימים שהם היו נוראיים. זאת הייתה השיחה. זה היה גם בתקופת החגים, בתקופת פסח, זה היה דבר שהוא - - -
היו"ר מאיר שטרית:
משפחות שלמות.
משה גפני (יהדות התורה):
כן, משפחות שממש – זה היה דבר נורא, מה שהיה בחיפה, בירידה לנשר, משאית עם נהג שאיבד את הבלמים, זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אני תכף אומר מה יש לי לומר לממשלה בעניין הזה, אבל אני רוצה לפני זה להגיד שהרבה פעמים אומרים שהוא לא היה אשם, זאת אומרת, זאת הייתה תקלה טכנית. אני רוצה להגיד משהו מהגמרא – אני כבר אמרתי את זה פעם אחת - - -
היו"ר מאיר שטרית:
אין עכבר גנב אלא החור גנב.
משה גפני (יהדות התורה):
לא, לא. זה נכון אבל לא זה מה שאני רוצה להגיד עכשיו. כתוב בגמרא שהיו בונים ערי מקלט, גברתי סגנית השר, היו בונים ערי מקלט, שלוש – כך כתוב - -
היו"ר מאיר שטרית:
להורגים בשגגה.
משה גפני (יהדות התורה):
- - להורגים בשגגה. בעבר הירדן גם בנו שלוש. הקצו שלוש ערים שהן היו להורגים בשגגה. ונשאלת השאלה, הרי מספר התושבים - - -
היו"ר מאיר שטרית:
היו כל כך הרבה הורגים?
משה גפני (יהדות התורה):
- - - מספר התושבים בעבר הירדן היה מעט מאוד באופן יחסי, אז למה פה שלוש ופה שלוש? הגמרא אומרת: מכיוון שבעבר הירדן שכיחי רוצחים – יש הרבה רוצחים. נשאלת השאלה – אני שאלתי את זה פה פעם – מה זה נוגע לרוצחים? זה הורגים בשוגג, זה לא רוצחים. זה מישהו שבאמת הבלמים הלכו לו. התשובה היא, שכאשר חיי אדם באותו מקום הם לא נחשבים – רוצחים, דוקרים, הורגים – גם הנהגים לא מקפידים על הבלמים. מה שאנחנו למדנו זה שבמקום שיש הריגה בשוגג, סימן שחיי אדם אינם נחשבים, אחרת היו מקפידים מאוד. היו מקפידים על המשאית שהיא תהיה מסודרת, היו מקפידים על זה שכל המערכות הטכניות יתקיימו, שהנהג לא ייסע כל כך הרבה שעות ויגיע עייף לירידה לנשר או שיגיע למצב כזה שבו אנשים בסופו של דבר ייהרגו.
עכשיו, אני חוזר למה שקורה בפועל. אני לוקח דוגמה, מה שדיברתי פה פעמים רבות – כביש 38, כביש דמים, כביש שיוצא מכביש 1, ירושלים–תל-אביב, לכיוון בית-שמש. אני כבר עברתי הרבה שרי תחבורה: בשנה הבאה סוללים את הכביש. אנשים נהרגים שם. זה כבר לא נהג, זה כבר לא תקלות טכניות, זה לא עייפות, זה כביש דמים. הפסיקו עוד הפעם את הכביש. הפסיקו, כביש 38. מה אני עשיתי בוועדת הכספים – הבאתי את שר התחבורה, והבאתי את שר האוצר, ונדמה לי שר השיכון, כולם באו. אני יכול להביא הרבה דוגמאות, אבל זו דוגמה שאני מלווה אותה כבר, אני חושב, 12 שנה. פשוט לא ייאמן. אז עכשיו באים במין גחמה כזאת ואומרים: אנחנו עוצרים את התקציבים. שר האוצר. מה זה הדבר הזה? אנחנו יכולים מפה לבוא ולהטיף מוסר לנהגים ולהטיף מוסר לכל אחד שישמור על עצמו ושישמור על חיי הזולת, כשהממשלה לא מראה שום דאגה לעניין הזה בדברים שהם ברורים? היו התחייבויות. יושב פקיד באוצר, בא לשר האוצר, אומר: אין כסף. לא להאמין שזה תמונת המצב. זה לא "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב", זה מה שנקרא קשוט עצמך ואחרי זה קשוט אחרים. לפני שהממשלה נותנת מוסר לנהגים, אני נותן לה מוסר.
היו"ר מאיר שטרית:
תודה לחבר הכנסת גפני. אני מזמין את סגנית השר ציפי חוטובלי להשיב למתדיינים. בבקשה.
סגנית שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ציפי חוטובלי:
אדוני היושב-ראש, שלום.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
יש לך שניים אפילו.
סגנית שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ציפי חוטובלי:
אני מסתפקת ביושב-ראש הרשמי.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת המציעים, חבר הכנסת גפני, אני רוצה לפתוח דווקא בנימה אישית. במסגרת חלוקת הסמכויות ביני לבין שר התחבורה הופקדתי על נושא הבטיחות בדרכים. בשבילי זאת הייתה העדיפות הראשונה במסגרת התחומים שהמשרד חולש עליהם – זה משרד גדול שחולש על הרבה מאוד תחומים, אבל ראיתי בנושא הזה קודם כול נושא ערכי. כשמדברים על בטיחות בדרכים, אני חושבת שצריך לזכור שכל הרכיבים הם חשובים, גם רכיב התשתיות וגם רכיב הנהיגה, אבל בסוף, מדינה שלאורך השנים מאבדת בתאונות דרכים יותר חיי אדם מאשר בפיגועי טרור, ויותר מאשר בכל מלחמות ישראל, צריכה לעשות חשבון נפש עמוק על תרבות הנהיגה, צריכה לעשות חשבון נפש עמוק על איך נראה ערך חיי האדם. ולכן בהרבה מאוד מובנים אני מסכימה עם חבר הכנסת גפני שהנושא הזה הוא נושא הרבה יותר עמוק מאשר נושא של כביש כזה או אחר.
כולנו זוכרים את אווירת הנכאים שהייתה כאן בפסח האחרון, כשבמקום חופשות תמימות ראינו – באמת, באופן אישי זה היה מזעזע לכולנו – לראות הלוויות ולראות משפחות צעירות נגדעות. אלה דברים שהם קשים לכל אזרח בישראל. אבל מאחר שאני מייצגת כאן את הממשלה, חשוב לי כן להשיב באופן ענייני על הדברים. אני מתכוונת כמובן להיכנס בעובי הקורה בחודשים הקרובים. זה נושא שעוסק בהצלת חיי אדם, ולכן באמת יש לי הזכות להיות מופקדת על הנושא הזה של הבטיחות בדרכים, ובעניין הזה אין קואליציה ואין אופוזיציה, כל חבר כנסת שעסק, עוסק או רוצה לעסוק בנושאים האלה כשיר לראות בי כתובת, ואני באמת חושבת שזה נושא שצריך להיות בסדר-גודל לאומי, ותודה רבה למציעים.
עכשיו בואו נתייחס לתאונות האחרונות שהיו. ההצעה לסדר-היום התייחסה, לפחות מבחינת המשרד היא התייחסה לאותה תאונה קטלנית ולמעורבות של כלי רכב כבדים בתוך הסיפור הגדול הזה של תאונות הדרכים. אני נותנת לכם רקע.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בוחנת מגמות של עלייה וירידה בשיעור תאונות הדרכים בממוצע של שנתיים. לכן אפשר לומר שבאופן יחסי אנחנו היינו בתקופת ירידה משמעותית, וכן נרשמה בשנה האחרונה מגמה של עלייה. יש יעדים שמדינת ישראל מציבה לעצמה לפי כמות כלי הרכב על הכביש, ובהקשר הזה יש כמובן פילוחים למעורבות של כלי רכב כבדים בתאונות הדרכים. המעורבות של כלי הרכב הכבדים, שזה כמובן משאיות, אוטובוסים, אוטובוסים זעירים ומוניות, בתאונות דרכים קטלניות גבוהה באופן יחסי לשיעורם במצבת כלי הרכב הכללית. הכלים הללו הם פחות מ-5% מצי כלי הרכב, אך המעורבות שלהם בתאונות קטלניות קרובה ל-30%. זה כמובן נתון שאנחנו צריכים לקחת ממנו את המסקנות. הסיבות לכך, לפחות על-פי הנתונים של הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה, טמונות בנסועה, בקילומטרז' הגדול של אותם כלי רכב. נסועה שנתית ממוצעת, רק לצורכי השוואה, של כלי רכב כבדים וציבוריים היא 80,000 קילומטר בשנה, בעוד שהקילומטרז' הממוצע של מכונית פרטית הוא 17,000 קילומטר בשנה. וההבדל המשמעותי, כמובן, בשעות הנסיעה על הכביש, עושה גם את ההבדל במעורבות בתאונות. מכאן שכלי רכב כבדים וציבוריים נוסעים פי-ארבעה מכלי רכב רגילים.
יש לציין שנהגים של כלי רכב כבדים הם בעיקר פוגעים ולא נפגעים, עקב הבדלי המשקל בין הכלים שבהם הם נוהגים לבין משתמשי דרך אחרים. כלומר, זה לא תמיד אומר שהם אשמים יותר, זה כן אומר שאם חלילה נהג לא זהיר, איתרע גורלו להיקלע לתאונת דרכים קטלנית עם כלי רכב כזה, הסיכוי שלו להיחלץ מזה שואף לאפס. ולכן הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פועלת בכל האמצעים להקטנת המעורבות של כלי רכב כבדים וציבוריים בתאונות דרכים.
אני רוצה לפרט בפניכם, בפני המציעים, את אותן תוכניות שהרשות מציעה, חלקן נמצאות בשלבי יישום מתקדמים, כדי למנוע מעורבות של כלי רכב אלו בתאונות דרכים. הדבר הראשון הוא ביצוע מבצעי אכיפה והסברה לנהגי משאיות במהלך השנה במסגרת מבצע "מוביל בטוח". במסגרת המבצע "מוביל בטוח" נבדקת תקינות המשאיות, ובמידת הצורך מורדות מהכביש משאיות שאינן עומדות בתנאי התקינה. הנושא השני, והוא נושא שנמצא כבר בהליך מואץ, הוא קידום רפורמה בתהליך הכשרת נהגי הרכב הציבורי ונהגי הרכב הכבד, לרבות חונכות מובנית לאחר הוצאת הרישיון הבסיסי. בשבוע הקרוב יובאו לוועדת הכלכלה תקנות בנושא הזה תחת הרפורמה של רישיון נהיגה מדורג. כמו כן, קיום הכרה בעבודת הנהג המקצועי כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים במטרה להכניס נהגים מנוסים לשוק האזרחי.
מעבר לכך, לנוכח האחוז הגבוה של היפגעות בקרב הולכי הרגל תפעיל הרשות תוכנית מרוכזת להפחתת ההיפגעות, אשר תכלול הסברה ייעודית למגזרים ייחודיים, כגון ילדים, קשישים, פעילות הסברה ייחודית במגזר החרדי, פעילות הדרכה לנהגי תחבורה ציבורית והעמקת מעורבות ההורים בבטיחות הולכי הרגל במגזר החרדי ובמגזר הערבי. הגברת הנראות של הולכי הרגל באמצעות שיפור התשתיות זה כמובן חלק בלתי נפרד מהפעילות, כגון הגבהת מעברי חציה, הסרת ליקויי תשתית בקרבת מוסדות חינוך, עידוד רשויות מקומיות לחוקק חוקי עזר שאוסרים חניית משאיות בתוך הערים ועוד.
בסופו של דבר, כל הפעולות האלה דורשות גם פעולה מקבילה בנושא התשתיות. חבר הכנסת גפני הזכיר כאן כביש ספציפי; כמובן, אפשר לבדוק את הנושא הזה ואיפה הוא עומד, אבל אני מניחה שיש הרבה מאוד כבישים תחת הכותרת "כבישי דמים", וצריך לדאוג גם בנושא הזה של התשתיות.
והדבר החשוב מכול, בעיני לפחות, לא להרפות לרגע מנושא ההסברה. בסופו של דבר, תרבות הנהיגה שלנו היא שקובעת את הדרך שבה הכבישים נראים וחלילה הנפגעים נראים באותן תאונות דרכים, ועל כך אני מופקדת, ואני רואה את עצמי אחראית בנושא הזה, כפי שאמרתי בפתח דברי.
אני מאוד מקווה שככל שנתקדם בשיפור, גם במחקר וגם בפיתוח של אותן תשתיות, שבית-המחוקקים שותף להם, נזכה לצמצם באופן משמעותי את מספר תאונות הדרכים. תודה רבה לכל המציעים של הנושא החשוב הזה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
מה גברתי מציעה מבחינה פרוצדורלית?
סגנית שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ציפי חוטובלי:
דיון בוועדת כלכלה? מה אתה מציע?
משה גפני (יהדות התורה):
מליאה.
סגנית שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ציפי חוטובלי:
אתם מעדיפים במליאה? זה בסדר.
משה גפני (יהדות התורה):
אם חלילה יהיה צורך - - -
סגנית שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ציפי חוטובלי:
חבר הכנסת גפני, מהיכרותי כחברת כנסת, נושאים כאלה שמגיעים למליאה – לוקח הרבה זמן עד שהם מגיעים. לדעתי בוועדה זה יותר אפקטיבי.
משה גפני (יהדות התורה):
זה ייקח הרבה זמן, אבל אם חס וחלילה יושב-ראש הכנסת, בגלל אירוע מסוים, ירצה לקיים את הדיון, שתהיה הצעה לסדר-היום.
סגנית שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ציפי חוטובלי:
אני מעדיפה שזה יועבר לוועדת הכלכלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מבין שהמציעים מעדיפים דיון במליאה, לא מסכימים להצעתך.
משה גפני (יהדות התורה):
דיון במליאה, שיהיה על סדר-היום.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בסדר, אנחנו נצביע מליאה או ועדה, מה שחברי הכנסת יבחרו.
משה גפני (יהדות התורה):
לא, אבל אני לא רוצה לריב עם סגנית השר.
סגנית שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ציפי חוטובלי:
בסדר.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אתה לא תצליח, לא רבים עם סגנית השר חוטובולי. היא לא מחפשת מריבות עם אף אחד, לכן אנחנו נצביע בצורה פרלמנטרית מתורבתת. מי שיצביע בעד – יצביע בעד דיון במליאה, וכפי שציין חבר הכנסת גפני, אם חס ושלום נידרש, אז נבטיח, בלי נדר, שנקיים את הדיון הזה במליאה כשנידרש, ומי שיצביע נגד – סמלית זה נגד, אבל זה בעצם לא נגד, אלא מעדיפים דיון בוועדה. אז בעד – דיון במליאה, נגד זה דיון בוועדה.
אני מפעיל את ההצבעה. בעד – דיון במליאה, נגד – דיון בוועדה, מה שמעדיפים יכולים להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 13
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3
נמנעים – אין
ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
טעות שלי. עמדה נוספת ביקש להביע חבר הכנסת מסעוד גנאים, ואני מאפשר לו.
13 בעד, שלושה נגד – אין פה בעד ונגד – קרי, רוב חברי הכנסת מעדיפים דיון במליאה.
בעצם אנחנו חוזרים צעד אחד אחורה, מכיוון שהטעות הייתה כולה שלי. חבר הכנסת מסעוד גנאים ביקש להביע עמדה נוספת – דקה.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל-מד"ע):
תודה, אדוני היושב-ראש, אני לא אשנה את תוצאת ההצבעה, אני אהיה עם הדיון במליאה, אבל רק רציתי להביע עמדה. נכון שאנחנו רואים את העלייה בתאונות הדרכים, בקורבנות בדרך כלל, אבל לאחרונה גם – וזה ידוע, כפי שאמר חבר הכנסת עמאר – שאחוז התאונות והקורבנות בחברה הערבית הוא יותר גבוה, הוא יותר מהאחוז של הערבים בתושבי כל מדינת ישראל.
אני חושב, אדוני היושב-ראש, כדי להילחם בתאונות דרכים צריך שני מישורים. המישור הראשון, נכון, העניין של התשתיות, העניין של האכיפה וההרתעה, אבל המישור החשוב, לפי דעתי, זה המישור התודעתי, התרבותי. כדי שהנהג יהיה נהג זהיר וינהג בבטיחות רבה יותר, צריך להעלות את ערך חיי האדם אצלו, משום שהדבר כרוך בקדושת חיי אדם. מי שמשתמש בטלפון, מי ששולח הודעה תוך כדי נהיגה, מזלזל בחיי אדם. אז העניין צריך, לפי דעתי, חינוך, וצריך להעלות את המודעות לערך חיי אדם. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת גנאים. סיימנו – נקווה שבאמת סיימנו את הנושא של עלייה במספר תאונות דרכים, ההרוגים והפצועים.