קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הההיערכות להילולה השנתית בקבר רשב"י במירון היו"ר מאיר שטרית: אנחנו עוברים לנושא הבא: ההיערכות להילולה השנתית בקבר רשב"י במירון, הצעה לסדר-היום מס' 52 שמעלה שר הדתות לשעבר, חבר הכנסת יעקב מרגי. ואני מניח שעל סמך ניסיונו כשר הדתות הוא מכיר היטב את הסוגיה ואת הבעיות במקום, אז עכשיו יש לך הזדמנות להביא את הדברים בפני שר הדתות הנוכחי. יעקב מרגי (ש"ס): שר התיירות. היו"ר מאיר שטרית: שר התיירות הנוכחי? יעקב מרגי (ש"ס): הוא הממונה. היו"ר מאיר שטרית: תיירות? לא שר הדתות? יעקב מרגי (ש"ס): שר התיירות הוא הממונה. היו"ר מאיר שטרית: אני חשבתי שעל זה ממונה שר הדתות. אוקיי. בבקשה. יש לך, אדוני, עשר דקות לרשותך. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, זו הצעה רגילה, והרבה דברים טובים נעשו, אז קיבלתי את הפריבילגיה לדבר קצת על רבי שמעון בר יוחאי ולא להלין, אז אני אתחיל. כמובן, זה כנגיעת קולמוס, זה מעט מן ההרבה שאפשר לדבר על רבי שמעון בר יוחאי. מדי שנה אנו נדרשים לסוגיית ההיערכות להילולה המתקיימת בל"ג בעומר בקברו של רבי שמעון בר יוחאי. רבי שמעון בר יוחאי, שמכונה בקיצור, בראשי תיבות, רשב"י, היה תלמידו של רבי עקיבא. אני כאן צריך לנקוט משנה זהירות – חברת הכנסת קלדרון פה עוקבת מקרוב. רבי שמעון היה חתנו, גם על זה יש מחלוקת, של רבי פנחס בן יאיר. בין תלמידיו נמנה רבי יהודה הנשיא, עורך ומסדר המשנה. רבי שמעון בר יוחאי נמנה עם המתנגדים לשלטון הרומאי בארץ. בעקבות הסיפור הידוע, שהתכנסו, והוא גינה את השלטון, נגזרה עליו מיתה. רבי שמעון שגינה – מיתה, התחייב מיתה. ואז – אני מקצר, הסיפור, מי שרוצה אותו בהרחבה, נמצא במסכת שבת בדף לג עמוד ב. ל"ג זה גם קשור לל"ג בעומר, אז אפשר למצוא שם את הסיפור באריכות. רבי שמעון יחד עם בנו, רבי אלעזר, ברחו למערה ושם שהו 12 שנים בלימוד תורה. הגמרא מספרת בהרחבה: כדי שהבגדים לא יבלו, היו מתפשטים, היו נכנסים עד הצוואר בעפר, בחול - - קריאה: ותולים את הבגדים. יעקב מרגי (ש"ס): - - ותולים את הבגדים, ולומדים תורה, כי אסור ללמוד תורה עירומים. קריאה: לא היו קצבאות. יעקב מרגי (ש"ס): כל התורה, מי שיודע, מסירות התורה מתקיימת – לא לחינם חז"ל אמרו: פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה. רואים את זה לאורך כל הדרך. גם בימינו אנו, כשאתה יושב עם גדולי ישראל ותוהה, ושומע את הסיפורים איך הם למדו תורה, אני יכול לספר. אצלי, בבית המדרש בבאר-שבע שהקמתי עוד בשירותי הסדיר בשכונה ד', לימד אצלי תורה – כאן המקום להזכיר אותו – זקן רבני מרוקו דהיום, שאני מאחל לו אריכות ימים ושנים, הדיין מבית-הדין הגדול, רבי יהושע מאמאן. הוא גר היום בירושלים, שנים רבות שימש כדיין בבאר-שבע, והוא סיפר לי איך הוא למד תורה במרוקו. הם ישבו בחדרים – היום הוא, עד 120 שנה, בן יותר מ-90 – בחדרים, תארו לכם איזה חדרים אנחנו מדברים, כשלא היה מיזוג וחימום – ורובם, תבדקו אותם, כל גדולי ישראל האלה סובלים מראומטיזם בגלל זה גם כן – בלילות, לאור נרות. וכנראה, נאמר את זה במילים, יגעת ומצאת – תאמין. כך רבי שמעון בר יוחאי הסתתר במערה. ידוע הסיפור שאחר 12 שנים הם יצאו והם לא הבינו איך העולם עוסק בחולין. ראו אדם חורש ואדם זורע, היו כועסים. הגמרא מתארת שהוא היה מסתכל, נותן עיניו בו ושורפו, עד שיצאה בת-קול ואמרה לו: להחריב עולמי יצאתם? מייד גזרו עליהם לחזור למערה, ושהו עוד 12 חודש. דוד רותם (הליכוד ביתנו): למה 12 חודש? יעקב מרגי (ש"ס): משפט רשעים בגיהינום 12 חודש, מזה למדו. לא יודע למה נפלה בחלקך השאלה הזו והתשובה, אבל מי יודע, לאלוקים נסתרות. רות קלדרון (יש עתיד): - - - יעקב מרגי (ש"ס): רבי שמעון בר יוחאי היה גדול בתורה, דגל בלימוד תורה אינטנסיבי תוך הזנחת ענייני העולם הזה. אך שימו לב, זו אקטואליה גם כן – לעומת זאת, להמון העם הוא הורה לחבב את המלאכה ואף אם היא בזויה. לפי המסורת והמקובל בידינו, רבי שמעון בר יוחאי קבור בהר-מירון שבקרבת צפת. אתר הקבר משך את מקובלי צפת בעבר ואת המוני בית ישראל עד היום. בל"ג בעומר, יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, נוהגים לעשות את ההילולה הגדולה של רבי שמעון בר יוחאי, את טקסי ההדלקה. כל המדורות וכל טקסי ההדלקה משויכים, מיוחסים, לאור הגדול שהיה עם פטירתו של רבי שמעון, ולאור שהוא הביא לעולם, אור התורה, תורת הנגלה ותורת הנסתר. היו"ר מאיר שטרית: אגב, אדוני השר, במרוקו עושים את ההילולה בל"ג בעומר לכל הצדיקים שקבורים במרוקו, באותו יום. יעקב מרגי (ש"ס): באותו יום. היו"ר מאיר שטרית: תראה איזה שכל, בלי שיש ממשלה שעשתה את זה. רק הקהילה היהודית החליטה, באותו יום. יעקב מרגי (ש"ס): תמיד תקנות הקהילה הן יותר חזקות מכל דבר. מיוחסים לרבי שמעון בר יוחאי כמה חיבורים תורניים שהמרכזי בהם הוא ספר הזוהר – וגם על זה יש מחלוקות, רבותי – שהוא הספר המרכזי בתורת הקבלה, ספר הזוהר. כולנו מכירים את הפיוט "בר יוחאי, נמשחת, אשריך"; כתב אותו הרב שמעון לביא, ממגורשי ספרד שהתיישב בטריפולי שבלוב. ה"בן איש חי", רבי יוסף חיים מבגדד, כתב את הפיוט "ואמרתם כה לחי, רבי שמעון בר יוחאי". דרך אגב, החסידים גנבו לנו אותו, החסידים האשכנזים. ה"בן איש חי" מבגדד כתב: "ואמרתם כה לחי" – רק חבל שרק את זה גנבתם, יש עוד הרבה דברים טובים. תאמצו. דוד רותם (הליכוד ביתנו): תגיד לי, מי יכול לגנוב - - - יעקב מרגי (ש"ס): יש עוד הרבה דברים טובים שאפשר לאמץ חוץ מהפיוט "ואמרתם כה לחי, רבי שמעון בר יוחאי". ברצוני לציין, מה שלא ידוע להרבה מאתנו וגם לאזרחי מדינת ישראל: אתר קברו של רבי שמעון בר יוחאי מהווה את אחד מאתרי תיירות הפנים המתוירים ביותר במשך כל ימות השנה. ימים, לילות, בכל שעות היממה, פוקדים את האתר מאות ואלפים מאזרחי ישראל מדי שבוע. בשבתות יש תעשייה שלמה של אירוח משפחות סביב האתר. תשאלו את אנשי המושבים מסביב להר-מירון, לא תמצאו חדר או צימר או בייסמנט פנוי. בשבתות, ממש תעשייה שלמה. ביום ההילולה ובימים שפוקדים את המקום, לפי הערכות של הגורמים שמטפלים באתר – קרוב לחצי מיליון איש. בשנים האחרונות, בעקבות כאוס תנועתי שהיה ביום ההילולה, המדינה, ובעיקר משטרת ישראל, ארגוני הצלה, הרשות לפיתוח המקומות הקדושים שסמוכה על שולחן משרד התיירות, נערכים בצורה נאותה שמעוררת כבוד; משטרת ישראל במלוא הדרה, בפיקוח אישי צמוד, גם של השר, גם של המפכ"ל; אנשי הרשות לפיתוח המקומות הקדושים, משרד התיירות, עושים ומקצים ועוקבים מקרוב אחר כל ההתארגנות. רבותי, צריך להבין, זה מקום קטן, מקום שלא נבנה לקלוט כמויות כאלה, התנועה שם היא מאוד בעייתית. אבל מי שמבקר שם בשיא העומס יכול לראות, כשרוצים – אין זו אגדה. כשרוצים ומתכננים, ולא שולפים, אפשר להגיע להישגים. זה מעורר כבוד לראות מעגלי תנועה, כך, מאיפה שאתה נכנס אתה לא יוצא. אין פקקים. כל מי שרוצה יכול להגיע לַציוּן. כמובן, צריך קצת מרפקים חזקים, מי שרוצה לגעת בקבר, אבל אפשר לדבר עם רבי שמעון גם כשלא מגיעים לקבר, גם ממרחק של כמה מטרים. היו"ר מאיר שטרית: על-פי המסורת, בבית-המקדש היו עומדים צפופים וכשהיו משתחווים היה מקום לכולם. יעקב מרגי (ש"ס): זה היה אחד הנסים בבית-המקדש. רבותי, זה המקום לציין את ארגוני ההצלה, ארגוני החירום, מד"א, כיבוי אש, ארגוני ההצלה של המתנדבים, "איחוד הצלה" וכל הארגונים – לא רוצה לפספס אף אחד מהם. סבב של תורנויות, של אמבולנסים, אופנועים, אפילו, שמעתי, חובשים ורופאים, בשבת, ביום חול. לראות את זה – אדוני, מכובדי השר עוזי לנדאו, אתה זכית. בשנים עברו, ההצעה הזו לסדר-היום העלתה דרישות וטענות. אז הנה, הישראלי יודע גם לומר שזה הולך טוב. לא רק שיש טענות - - - היו"ר מאיר שטרית: יפה. יעקב מרגי (ש"ס): השנה, כמדי פעם, יוצא של"ג בעומר נופל במוצאי-שבת. אני יכול לומר לך, יש התייחסות ויש ערנות של כל הגורמים שמטפלים באתר לשמור על קדושת השבת. אנחנו מבקשים להורות לכל – לנהוג ביתר רגישות, כך שמשימה שלא צריכה להיות, או תנועה שלא צריכה להתקיים והיא לא דחופה, שלא תהיה, כדי לא לפגוע ברגישות השוהים באתר בשבת הקדושה. כאן המקום גם לציין עוד עובדה. החורף האחרון הרס את כל החניונים שהיו מסביב לאתר. ואני אומר לכם שלא הייתה ציפייה שיחזירו אותם למצב כמו – גם כאן הייתה פנייה, וגם כאן נעשים מאמצים רבים לתקן. שוב, מי שיודע, וכפי שציינתי, החניונים הם המשאב החיוני ביותר בזמן ההילולה, כדי לא ליצור את הכאוס ואת הפקקים. וגם כאן נעשתה עבודה. ושוב, אם ניתנה לי ההזדמנות לדבר קצת היום מעל דוכן הכנסת על רבי שמעון בר יוחאי, ולשבח את משרדי הממשלה, כאופוזיציונר – מי שמכיר אותי, זו פריבילגיה שכדאי להרים אותה, היא לא תהיה הרבה פעמים. כל טוב. היו"ר מאיר שטרית: תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. אני מזמין את שר התיירות, השר עוזי לנדאו, להשיב. שר התיירות עוזי לנדאו: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הרב מרגי – אליך, זוהיר – משרד התיירות רואה חשיבות גדולה בשמירה ובפיתוח של מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, הרשב"י, במירון מפאת קדושתו וחשיבותו הדתית, כמו גם בהיות המקום הזה המתויר ביותר בישראל אחרי הכותל המערבי. ובשל כך משקיע המשרד מאמצים מרובים בתפעולו השוטף של האתר הזה, וכמובן בהיערכות לקראת ההילולה השנתית במירון בל"ג בעומר. זו הקרובה תהיה במוצאי שבת הקרובה. היא מורכבת ביותר. היא מורכבת מדי שנה, לא רק בשל הגורמים המרובים המעורבים בה ובשל כמות המשתתפים – מספר המשתתפים הולך וגדל – אלא שבכל פעם הדרישות הולכות ומאמירות. יותר ביטחון, יותר בטיחות, יותר מד"א, יותר אפשרות לתת תשובה לנושאי סכנות, שרפה וכדומה. וכל האירוע הזה נעשה במקום שבו האתר עצמו קטן יחסית, והדברים נעשים בפרק זמן מצומצם, ולכן האתגר הוא קשה. מתוך הבנה זו בחרתי לערוך ביום שישי בשבוע שעבר סיור במקום הזה, בהשתתפות כל הגורמים השותפים להיערכות לקראת ההילולה בקבר הרשב"י. ומעבר לסיור, התקיים באותו מעמד גם דיון בענייני ההיערכות לאירוע. אני מבקש פה גם להדגיש שמשרד התיירות איננו אחראי למה שמתרחש שם. כל אחד אחראי לתחום שלו. המשרד לביטחון הפנים אחראי לכבאות ולסידורי המשטרה, האבטחה והתנועה, ומשרד הבריאות אחראי למד"א. ישנו משרד הפנים שם, והמועצה המקומית. משרד התיירות מתאם. לאו מילתא זוטרתא שיהודים מוכנים לבוא ולדבר, ובסיכומו של דבר להסכים על כל הדברים. אני רוצה לומר את הדברים האלה, בלי נדר, משום שבשנה הזו האירוע עוד לא נסתיים. קבלת הפנים שם הייתה של מזג אוויר סגרירי ביותר. ואגב מזג האוויר הסגרירי הזה, עבד שם "שופל" – היו שם כמה כלי ציוד מכני כבד, ציוד מכני הנדסי. ואתה ראית איך מכסים אזור מסוים באספלט. אני מקבל פתק לפני שלושה ימים שכל העבודה שנעשתה – ברכה לבטלה, צריך שוב להשקיע. ואין כסף. מצאנו את הכסף הזה, ובינתיים אנחנו הולכים וממשיכים ומכינים את כל מה שדרוש. והיו עמנו בסיור הזה משטרת ישראל, אגף התנועה, אגף אבטחה, רשות הכבאות הארצית, מגן-דוד-אדום, המועצה האזורית מרום הגליל, משרד הפנים והמשרד לביטחון הפנים. אני מבקש להדגיש שבנושאי בטיחות דרישות המשטרה לנושאים אלה עלו מדרגה ואף הוכפלו בהשוואה לשנה שעברה. התיאבון גדל, ויש לי הרגשה שהגם שנענו למשטרה בשנה שעברה, עכשיו הגישו רשימת קניות חדשה. הנושא מצריך תוספת תקציב ניכרת, ובתקופה זו של היעדר תקציב מדינה הקושי הוא גדול. עם זאת, המשרד – הפעם משרד התיירות - - דוד אזולאי (ש"ס): מה ההבדל בין - - - שר התיירות עוזי לנדאו: - - עשה כל מה שביכולתו כדי למצוא מקור תקציבי לדרישות הללו כדי להבטיח את שלום המשתתפים באירוע. אני מבקש בהערת אגב, שהיא חשובה, להוסיף – צריך להכיר תודה גם כאן לקרן קיימת לישראל. הללו יכולים במעגלים קצרים גם כן לבוא לסייע, כשאין צורך לעבור דרך כל המעגלים המחייבים את אגף התקציבים, ואת החשב הכללי, ואת אנשי משרד המשפטים, וכן הלאה וכן הלאה. הדרישות האלה כללו חיבור מתחמים שונים. כללו הקמת מדרגות מיוחדות ופריצת דרכים. קראו לאחת "דרך בורמה א'", ולשנייה "דרך בורמה ב'". יצירת דרכי מילוט, שדרוג. אלה הם האלמנטים של הבטיחות. אני רואה, אדוני היושב-ראש, שהאלמנט נמצא גם פה בפנים, כלשונו של "הגשש". הדרישות הושלמו במלואן בזכות תוספת תקציב שהמשרד בסיכומו של דבר אישר. לגבי הסדרת התנועה, ישנם צירי התנועה הסמוכים למקום האירוע. אלה יישארו פתוחים כדי שלא לפגוע בסדר-יומם של התושבים. הוסדרו חניונים רבים לחניית הקהל, כולל הפרדה בין הולכי רגל למכוניות וכדומה. חשוב לציין את שיתוף הפעולה עם מע"צ. הנה, יש לנו כאן עוד גוף שמסייע רבות. ובינתיים כולם עוסקים במלאכה ונהנים להטות שכם. ההיערכות היחידה שלא הושלמה בשלב זה הנה הסדרת המפגעים שנוצרו בחניונים בשל מזג האוויר הסוער. המשרד אישר תוספת תקציב נוספת להסדרת החניונים בעקבות דרישות המשטרה שהוגשו. העבודות הללו נעשות, והן יבוצעו. אני מקווה שיושלמו ללא הפסקה עד להשלמתן. רשות הכבאות הארצית דיווחה על השלמת ההיערכות בסנכרון מלא עם המשטרה ועם המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. וכך מגן-דוד-אדום דיווחו על השלמת ההיערכות בסנכרון מלא עם המשטרה ועם המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. תוקם נקודת מרפאה באתר עצמו, כולל שמירת דרכים פנויות כדי להגיע למרפאה הזו. ויש נקודות נוספות שמוכנות לתת מענה לנפגעים בזמן אמיתי. הן מפוזרות בשטח בטווח קצר. מבחינת משרד התיירות והמרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, ההיערכות כמעט והושלמה, פרט לנושא החניונים שמטופל ברגעים אלה. ושוב, אבקש לציין את שיתוף הפעולה המלא והרצוף בין המשרד, המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, משטרת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, משרד הפנים, המשרד לביטחון הפנים, מד"א והרשות לכיבוי אש. כמעט אמרתי את זה בנשימה אחת, כפי שקוראים את שמות בני המן, להבדיל אלף אלפי הבדלות. זה חיוני להצלחה. אני מקווה, הרב מרגי, שהדברים כולם נושאים חן וחסד, יעלו יפה - - - יעקב מרגי (ש"ס): - - - שר התיירות עוזי לנדאו: בבקשה? יעקב מרגי (ש"ס): לפרוטוקול: אני לא רב. שר התיירות עוזי לנדאו: אני אינני שומע. יעקב מרגי (ש"ס): אני לא רב. כדי שנוכל לצעוק על אנשים - - - שר התיירות עוזי לנדאו: הוא יהיה כמו בהגדה "ורב – כמו שנאמר". היו"ר מאיר שטרית: הוא גם לא רב עם אף אחד. שר התיירות עוזי לנדאו: בסדר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר מאיר שטרית: תודה רבה לשר. אני מבין שאתה מסתפק בדברי השר. אוקיי. תודה רבה. לכן למעשה אין הערות נוספות או הצעות נוספות. אף-על-פי-כן, אני רוצה לתת הזדמנות של דקה לשני אנשים שביקשו להעיר הערה, גם לחבר הכנסת מוזס וגם לחבר הכנסת ליפמן. כל אחד ידבר דקה. בבקשה. אני מבקש לשים לב לשעון, בעיקר בהתחשב - - - מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, תודה רבה. תודה רבה לשר התיירות שביקר במקום, תודה לרב מרגי שהעלה את הנושא. אני רק רוצה להביע את דעתי, היות שבהסכם הקואליציוני מופיע – להעביר את האתר הזה למשרד לענייני דתות, שתקציבו מצומצם מאז ומקדם, וכל שקל שעובר לשם בודקים אותו במיקרוסקופ, כי זה עובר להיות משהו דתי, או בפרט חרדי. אני רוצה לומר לך, עוזי לנדאו, שר התיירות, נפלה בחלקך זכות גדולה להיות הפטרון של מירון. אל תוותר על הנדוניה הזאת. תישאר עם משרד התיירות, כי אתה יודע די טוב שהשר הקודם סטס, ואלכס ויז'ניצר מטעמו, כשהם ניהלו את המקום, הם הצליחו לעשות במשך ארבע השנים האחרונות את המהפכה האמיתית, ולהזרים את המיליונים, ולהביא את המקום לא למהפכה, אלא למקום שנעים לשהות בו ולהיוושע בכל טוב. וכן תהיה לנו. היו"ר מאיר שטרית: תודה רבה לחבר הכנסת מוזס. חבר הכנסת ליפמן, דקה. בבקשה. דב ליפמן (יש עתיד): תודה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת מרגי, קודם כול, ברכות על זה שהשתמשת בבמת הכנסת לדברי תורה על שמעון בר יוחאי. פשוט רציתי להזמין אותך – אתמול היה לנו שיעור נפלא של חברת הכנסת רות קלדרון. כל שבוע אנחנו יושבים, דתיים וחילונים ביחד, ללמוד תורה ביחד, והלוואי שהחברים של המפלגה שלך, וגם חבר הכנסת מוזס – אנחנו יכולים להיות בוויכוחים על כל מיני דברים, אבל להתאחד מסביב לתורה. אני מזמין אתכם ביום שלישי הבא בשעה 15:00, אנחנו יושבים ביחד ללמוד תורה. הלוואי שתגיעו ללמוד תורה ביחד. תודה רבה. היו"ר מאיר שטרית: תודה רבה. אני רוצה לומר לחבר הכנסת מרגי שהעלה את הנושא – קודם כול שתבוא עליו ברכה – להזכיר לך שיש פיוט מרוקאי מאוד מאוד ישן שנכתב במרוקו: "אוחיל יום יום אשתאה, / עיני תמיד צופייה, / אעברה נא ואראה, / אדמת קודש טבריה// נעמה ישיבתה, / גם טובה ראייתה, / ים כינרת חומתה, / שמה העיר בנויה". אני לא רוצה להמשיך את כל הפיוט, אבל אני מראה לך את הגעגועים לארץ-ישראל ולקברות הצדיקים ממרוקו. פיוט שנכתב לפני מאות שנים, מבטא בצורה הכי טובה את האהבה לטבריה, למקום ולצדיקים שקבורים שם. המילים של הפיוט פשוט נהדרות. אז תבוא על הברכה.