קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום דוח הוועדה לתכנון ותקצוב בעניין הנגשת השכלה גבוהה לחברה הערבית והחסמים בפני הסטודנטים הערבים היו"ר מאיר שטרית: אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום, מס' 65: דוח הוועדה לתכנון ותקצוב בעניין הנגשת השכלה גבוהה לחברה הערבית והחסמים בפני הסטודנטים הערבים – של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אתה מוזמן, חבר הכנסת זחאלקה, לשאת דברים. יש לך כמובן עשר דקות לשאת את דבריך. בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, המועצה להשכלה גבוהה, המל"ג, החליטה לבדוק את הנגישות של ההשכלה הגבוהה לערבים, וות"ת, בראשותו של פרופסור טרכטנברג, מינתה ועדה מקצועית, היא אפילו נקראת "הוועדה המקצועית של ות"ת". היא הוציאה דוח של יותר מ-100 עמודים, עם בדיקה דקדקנית, עם רזולוציה מאוד מאוד גבוהה בכל תחום, בכל עניין, והוציאה שורה ארוכה של המלצות. אני קורא לשר החינוך לקרוא את ההמלצות האלה או לקבל דוח רציני על ההמלצות, לקבל אותן וגם לקרוא את הדוח עצמו ולהסיק ממנו את המסקנות שצריך להסיק. כבוד היושב-ראש, ות"ת עשתה בדיקה של הנגישות והיא הגישה המלצות לאוניברסיטאות. אבל אחת המסקנות העיקריות של הדוח קובעת שהחסם העיקרי של נגישות ההשכלה הגבוהה לציבור הערבי הוא מצב בתי-הספר התיכוניים. מטבע הדברים, ות"ת, כוועדה אוניברסיטאית, לא יכולה לטפל בעניין הזה. הכדור נמצא במשרד החינוך. למעשה לא יושם אפילו חלק קטן מההמלצות, דרך אגב, שהן המלצות של האוניברסיטאות עצמן, אפילו ההמלצה הפשוטה של אתר אינטרנט בערבית, שהאוניברסיטאות קיבלו אפילו תקציב כדי לעשות אותו – לא עשו. אפילו את הדבר הקטן הזה לא עשו. אבל מטבע הדברים רוב העניינים מונחים בפני משרד החינוך. ידוע שבמשך מאות שנים, יותר מ-800 שנים, מאז קמו האוניברסיטאות הראשונות באירופה, עניין ההשכלה הגבוהה היה לאליטיסטים, למתי-מעט, למיוחסים. רק לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנות ה-50 וה-60, התחילה הגישה של נגישות אוניברסלית של ההשכלה הגבוהה. ההשכלה הגבוהה היא משאב ציבורי, אומנם משאב מוגבל אבל משאב ציבורי, ועל כן צריך לנהוג בו כמו שצריך לנהוג בכל משאב ציבורי אחר, עם הכוונה מוסרית ופוליטית של צדק, של שוויון ושל הגינות. הקביעה של גבולות ההשכלה הגבוהה היא קביעה פוליטית, כמה אוניברסיטאות יהיו. הגבול הזה קובע את גודל ההשכלה הגבוהה, אבל בגודל הזה, בגבולות האלה, יש שער. אחת הבעיות העיקריות של ההשכלה הגבוהה, וזה לא רק של ערבים, גם ערבים וגם יהודים, שיש שער אחד ויחיד לגשת להשכלה הגבוהה בישראל. יש שער אחד ויחיד: ממוצע של בגרות ופסיכומטרי. היו"ר מאיר שטרית: נכון. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): זה שער אחד ויחיד. נוסו שערים אחרים, ולמרות ההצלחה מל"ג מתעקשת לא לשנות את תנאי הקבלה לאוניברסיטאות. היו"ר מאיר שטרית: מה אתה מציע? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אחד הדברים שנוצרו, נוצר מצרף. היו"ר מאיר שטרית: אתה מציע שיקבלו סטודנטים עם רמת הישגים יותר נמוכה? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לא, לא, לא. היו"ר מאיר שטרית: אלא? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני אומר שיש היום מחקרים מדעיים שמראים את האפשרות – היתכנות הצלחת התלמיד באוניברסיטה. ואני אומר לך, זה לא רק ממוצע בגרות ופסיכומטרי. אפילו בארץ נעשו ניסיונות באוניברסיטת תל-אביב, של הפקולטה למשפטים, שלקחו תלמידים שלא מתקבלים לאוניברסיטה בכלל, אבל מה? הם תלמידים הכי טובים בבתי-הספר שלהם. היו"ר מאיר שטרית: קח את המכללות הפרטיות למשפטים. הרי לומדים אלפי עורכי-דין שלא עברו בגרות וגם לא עשו שום פסיכומטרי, והם מצליחים לא רע במבחני הלשכה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני אומר לך, לקחו באוניברסיטת תל-אביב – עשו ניסיון כזה – עשרה סטודנטים בשנה הראשונה, אחר כך לקחו עשרה סטודנטים, והם הצליחו יותר מהממוצע, למרות שלפי תנאי הקבלה הרגילים הם לא היו מתקבלים. אז צריך לבחון את העניין הזה. הצעתי, ואני עדיין מציע, שבחינת הפסיכומטרי – היא חשובה – תהיה בחירה, לא חובה. כלומר, אתה יכול להיכנס דרך שער פסיכומטרי ובגרות או דרך שער של מצרף. מי שיש לו ציונים נמוכים, יעדיף שיהיה לו פסיכומטרי כדי לשפר את מצבו. מי שיש לו ציונים גבוהים וקיבל ממוצע גבוה במצרף – שזה מתמטיקה, שפת אם ואנגלית – בוודאי שהוא כשיר להיות באוניברסיטה לפי תנאי קבלה שאנחנו מצפים כמובן שיהיו בפנים ויהיו שוויוניים. היו"ר מאיר שטרית: אתה מבין שזה בעצם מבחני מיון. זה לא מבחני קבלה, זה מבחני מיון. נגיד שמגישים לרפואה 5,000 סטודנטים ויש בארץ 400 מקומות. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לא, לא, זה מיון, לא קבלה. היו"ר מאיר שטרית: אז הם עושים רק מיון. הם כאילו בוחרים מי הטובים ביותר ואותם הם לוקחים לפי הציונים. אין להם דרך אחרת למיין. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אבל ההחלטה הפוליטית שבישראל ילמדו רק 400 תלמידים לרפואה, היא החלטה פוליטית. רוצים שאנשים ילכו ללמוד בהונגריה, בירדן, בכל מיני מקומות, אף-על-פי שהשוק צריך את זה. היו"ר מאיר שטרית: היותר חמור הוא שבאים מחוץ-לארץ סטודנטים ללמוד רפואה בארץ ויש להם מקומות שמורים באוניברסיטאות. זה יותר חמור. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כן. אני רוצה רק לסבר את האוזן בעניין הנגישות. אנחנו מדברים – למה לא מתקבלים. קודם כול, הסירוב לסטודנטים הערבים הוא כמעט פי-שניים מאשר לסטודנטים היהודים. מספרים של הוות"ת: נרשמו לתואר ראשון 9,184 סטודנטים ערבים. לא נתקבלו 2,929 שזה 32%. היו"ר מאיר שטרית: למה שהם רצו. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כמה אחוזים מהיהודים לא התקבלו? 19%. בגרויות: בגרות שמתאימה לתנאי סף של האוניברסיטאות – אצל התלמידים הערבים זה 23%; אצל היהודים זה 47%. את זה אפשר לשנות. עם השקעה נכונה ונבונה אפשר לשנות את המצב הזה. בכלל, בשביל מה צריך השכלה וחינוך? 1. למען הקידמה; ו-2. כדי לשבור את המבנה החברתי, את הריבוד החברתי, לאפשר לאנשים לצאת ממעגלי הדלות, הבורות, מהשוליים, ושיהיה כלי למוביליות חברתית. איזה מנוף אחר ישנו? אחרת, בן עני יישאר עני. ואת זה צריך לשבור, וזו המשימה המוסרית ביותר לכל שר חינוך. אנחנו יודעים ומכירים מצבים, ואני יכול להפנות את השר, את סגן השר ואת כולם, למצבים בעולם שהייתה השקעה נכונה בחינוך וזה הביא לשינוי דרסטי. אפילו מערכת החינוך האמריקנית בזמן קלינטון – היא הייתה על-הפנים כשהוא נכנס לתפקידו. ארצות-הברית הייתה במקום 30. בתוך שלוש שנים, עם השקעה של מיליארדים, ובמקרה זה מאות מיליארדים, הם הגיעו למקום רביעי בעולם. ההשכלה בצפון-אירלנד הייתה על-הפנים. השקעה נכונה של בריטניה ושל השוק האירופי – זה הביא לשוויון מלא בין צפון-אירים לבין שאר הבריטים. הציבור הערבי היום, דרך הקידמה היחידה – אין לנו שערים פתוחים כדי להתקדם בחיים חוץ מחינוך. אם תהיה השקעה שוויונית בחינוך, אני אומר לכם שיהיה שוויון באוניברסיטאות ואפילו יהיה לנו יתרון שם. ות"ת קובעת שישנו משאב לא מנוצל, ואלה המילים של ות"ת, של 10,000 תלמידים ערבים שרוצים ללמוד, שעם עזרה, עם תמיכה ועם הכוונה הם יכולים להשתלב יפה בהשכלה האקדמית, בהשכלה הגבוהה. אם לא עושים ולא עוזרים לציבור הגדול הזה, זו רשלנות. אני לא רוצה להגיד שזו רשלנות פושעת. אז עד מתי? הגיע הזמן לשנות את המצב הזה. אני אומר יותר מזה. כבוד היושב-ראש, אני רוצה לטעון טענה יותר קדימה. אומרים שאין כסף. אני לא מוכן לקבל את הטענה הזאת. אני זוכר את דבריו של השופט אור בוועדת הפנים של הכנסת. כשאחד השרים אמר לו "אין לי כסף", אתה יודע מה אמר לו השופט אור? אמר לו: אין לך כסף? בסדר. אני לא רוצה להתווכח אתך, אבל את העוגה שישנה תחלק מחדש. לא כשאין כסף, העניים ימשיכו לא לקבל, האנשים שבשוליים ימשיכו לא לקבל, הציבור הערבי ימשיך להיות מופלה לרעה. גם כשאין כסף, גם כשיש קיצוצים, דווקא אז יש לעשות חלוקה מחדש של התקציב ושל התקצוב ככה שתהיה אפליה מתקנת, כדי להביא אנשים מהשוליים למרכז. הציבור שלנו רוצה ללמוד. הציבור שלנו רוצה לעבוד. ישנם חסמים בלתי אפשריים. יש חסם של תחבורה. אתה יודע שביישוב ערבי יש כחמישה קווים ל-1,000 ערבים? בכל יישוב יהודי ממוצע יש עשרות קווים ל-1,000 תושבים. היו"ר מאיר שטרית: אתה צריך לסיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): יש הבעיה של המעונות ובעיה של מגורים. יש בעיה של מלגות. יותר מ-360 מלגות מחולקות באוניברסיטאות, ורק חמש או שש מהן פתוחות באופן עקרוני בפני הסטודנט הערבי. השאר: שירות צבאי, שירות לאומי, מגורים פה, אני-יודע-מה. אלה מצבים שיש לשנות. כבוד היושב-ראש, בהיי-טק רק - - - היו"ר מאיר שטרית: אתה צריך לסיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אומרים: למה ערבים לא לומדים היי-טק? אני אגיד לך למה לא עובדים בהיי-טק. רק 1% מבוגרי ההיי-טק הערבים עובדים בהיי-טק. זה לפי ות"ת, וזה לא מספרים שלי. 50% מהם הולכים להיות מורים. אז מה הבעיה? צריך לשנות דיסק. ישנו ציבור שרוצה - - - באסל גטאס (בל"ד): תעשיית ההיי-טק זקוקה להם. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): זקוקה להם. אני יודע. באסל גטאס (בל"ד): זקוקה להם. זה הפסד. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): האינטרס הכלכלי הוא לשלב. העיוורון הגזעני הוא לדחוק לשוליים. הגיע הזמן לפעול לפי אינטרס כלכלי ולפי – אני חוזר שוב ושוב בכנסת על מילה: חבר'ה, קצת הגינות. לשוויון אולי נגיע בעוד הרבה – אבל קצת הגינות, לפחות מינימום של הגינות. אני חושב שאם אתה אומר לאדם שהוא לא הגון, זו ההאשמה החמורה ביותר. אני מאשים את משרד החינוך בחוסר הגינות בטיפול בנושא הזה. הגיע הזמן לשנות. תודה. היו"ר מאיר שטרית: תודה רבה, חבר הכנסת זחאלקה. יענה סגן שר החינוך. שר הכלכלה נפתלי בנט: - - - היו"ר מאיר שטרית: אתה רוצה? כבוד השר בנט, לצערי, אתה בהצעה לסדר-היום לא יכול לדבר. שר יכול להתערב בדיון בהצעת חוק כלשהי. בהצעה לסדר-היום הוא לא יכול להתערב. שר הכלכלה נפתלי בנט: הוא יהיה - - - היו"ר מאיר שטרית: אם היית שר החינוך היית יכול לדבר, אבל אתה ויתרת על החינוך. בבקשה. סגן שר החינוך אבי וורצמן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול, חבר הכנסת זחאלקה, אני חייב לומר שהיה תענוג לשמוע אותך. רואים שאתה מכין שיעורי-בית. אתה בא ואומר את הדברים באופן ברור ובאופן מכובד. קודם כול, תודה. שמחתי לשמוע. כסגן שר חדש, לימדת אותי איך להגיש הצעה לסדר-היום. ביסוד התפיסה שלנו ההשכלה הגבוהה היא מפתח מרכזי להשתלבות בחברה ובשוק העבודה. אני יכול לספר שהבוקר ישבנו בישיבת הנהלת המשרד, והשר הזכיר לפני כל הנהלת המשרד שזה אחד היעדים המרכזיים שאנחנו מתכוונים להוביל בקדנציה הזאת. המטרה היא שוויון הזדמנויות אמיתי. אנחנו חודש בתפקיד, ובוודאי מגיעה לנו ההזדמנות להוכיח את עצמנו. היו"ר מאיר שטרית: אבל, כבוד סגן השר, תרשה לי רק להביא לידיעתך משהו שמשפיע על מה שהוא אומר. הרי מה הוא אומר בטענה? התלמידים הערבים לא מצליחים להיכנס לאוניברסיטאות כיוון שהם מגיעים מראש עם ציונים נמוכים - - סגן שר החינוך אבי וורצמן: לא. אני אענה על זה. אני אענה על זה. היו"ר מאיר שטרית: - - בפסיכומטרי וגם ציונים נמוכים בבגרות. אבל אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת זחאלקה – לא רציתי להפריע לך בזמן הדיבורים; הסגן לא מוגבל בזמן, ולכן אני מרשה לעצמי להפריע לך – שהפיגור מתחיל כבר מבית-ספר יסודי. אתה בטח יודע כמוני שבבתי-ספר ערביים, וגם חרדיים אגב, מתחילים ללמוד עברית בכיתה ד', ועד אז הם מדברים רק ערבית. אותו דבר בחינוך החרדי לומדים יידיש עד כיתה ד' ולא מדברים עברית. כדאי שתדע, אדוני סגן השר – הצעת חוק בכנסת הזאת לחייב את בתי-הספר הערביים והחרדיים ללמוד עברית מכיתה א'. זו מדינה עברית. שם זה מתחיל. כשילד מגיע לכיתה ד' והוא לא יודע עברית, הוא כבר מתחיל עם פיגור מסוים. ילד בגיל צעיר – זה המקום שבו מעוצבת האישיות שלו, השפה שלו, העושר של השפה שלו. אין שום סתירה. הוא יכול ללמוד גם ערבית וגם עברית. אני למדתי במרוקו כשהייתי ילד, ולמדנו צרפתית, ערבית ספרותית, עברית, ודיברנו מרוקאית. זה לא הפריע לנו כילדים. סגן שר החינוך אבי וורצמן: אין ספק שהשפה זה חסם מאוד מאוד מרכזי. אתה צודק, אדוני היושב-ראש. המטרה שלנו היא לחתור לשוויון הזדמנויות אמיתי תוך שמירה על מצוינות מחקרית ואקדמית, אבל בעיקר להגביר את נגישות ההשכלה הגבוהה לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ובכלל זה כמובן למיעוט הערבי שאתה מייצג וגם לציבורים אחרים: הציבור החרדי, עולים חדשים מאתיופיה וממקומות אחרים ואוכלוסיות נוספות בעיקר בפריפריה ובשכונות. כל זאת מתוך מטרה באמת לשלב את הצעירים שיבואו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה ויבואו להשתלב במעגל היצרני – להיות חלק יצרני מהמשק הישראלי, לחזק את הכלכלה, לחזק את המשפחות שלהם ולחזק את החברה כולה. כמו שהזכרת, לפני שלוש שנים גובשה תוכנית רב-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה. התוכנית גובשה בשיתוף משרד האוצר, מל"ג וות"ת, והיא כוללת כמה עוגנים מרכזיים, וביניהם נושא הנגשת ההשכלה הגבוהה במיוחד למגזר הערבי. הנושא הוגדר כאחד היעדים המרכזיים של תוכנית החומש שהוחלט עליה, ואפילו הוקצבו לה 300 מיליון שקלים לטובת האוכלוסייה הערבית. התוכנית גובשה במשך שנתיים. עמד בראש הוועדה המקצועית פרופסור פייסל עזאיזה. היא כללה הרבה נציגים מהאוניברסיטאות השונות, מהמכללות, מהתאחדות הסטודנטים, ממשרד ראש הממשלה. לפני שישה חודשים התחילו את הביצוע שלה באופן יותר משמעותי. התוכנית היא תוכנית הוליסטית. היא מתייחסת לכלל החסמים שעומדים בפני החברה הערבית גם לקראת, כמו שאמרת, הלימודים האקדמיים, גם במהלך ולאחר הלימודים האקדמיים, והוועדה החליטה כמה דברים: דבר ראשון – הוחלט לשפר את המידע, ההכוון והייעוץ ללימודים קדם-אקדמיים. הדבר השני – הכנה קדם-אקדמית ותכניות הכנה לאקדמיה לסטודנטים לתואר ראשון. דבר נוסף – עידוד קליטת בני מיעוטים גם בסגל האקדמי והמינהלי וגם במגזר העסקי בהכוון התעסוקתי וכדומה. דבר נוסף: קרן מלגות - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מה אחוז הערבים בסגל האקדמי? 2%. כמה בסגל המינהלי באוניברסיטאות? 1.5%. סגן שר החינוך אבי וורצמן: חבר הכנסת זחאלקה, זו תוכנית חדשה שמתייחסת בדיוק לטענות שלך. היא מתייחסת לטענות שלך. הוחלט על הקמת קרן מלגות והלוואות כללית, וגם באופן ספציפי לתארים מתקדמים; הוחלט על הקמת פלטפורמה מוסדית לקליטת בני מיעוטים. חלק מיעדי התוכנית – הביצוע מתוכנן בשיתוף עם משרדי הממשלה, כמו תוכנית ההכוון לאקדמיה בבתי-ספר תיכוניים – שיתוף משרד החינוך וראש הממשלה; מרכזי הכוון תעסוקתי ביישובים בשיתוף התמ"ת – משרד הכלכלה. פה אני רוצה להזכיר, אדוני שר הכלכלה: כמו שנאמר קודם, אני חושב שהנקודה שמתוך 50, אדם אחד בסופו של דבר מתקבל לעבודה בהיי-טק, זה דבר שצריך לשים לב אליו. אני בטוח – ראיתי איך שמעת ברוב קשב את העניין – שגם משרדך יפעל בעניין. אני רוצה לומר לך שאתה לא רק תמצא אוזן קשבת אצל שר הכלכלה - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אנחנו נראה. סגן שר החינוך אבי וורצמן: אתה תראה את זה. אני מכיר אותו, הוא ייקח את זה ברצינות, אני אומר לך. כמו שאמרתי, מרכזי הכוון תעסוקתי ביישובים, עם התמ"ת והכלכלה; הקמת קרן מלגות לסטודנטים בני מיעוטים, בשיתוף משרד ראש הממשלה. אנחנו מאמינים שמכלול הדברים בסופו של דבר ישפר – אני לא אומר ייתן שוויון הזדמנויות, אבל ישפר את המצב לעומת המצב הקיים. יש לנו עוד הרבה הרבה עבודה משותפת, ואני מבטיח לך שאתה תמצא שותפים נאמנים במשרד החינוך היום. גם לנו מגיעה הזדמנות. אתה תראה את הדברים האלה. אני רוצה לומר דבר נוסף. בהצעה שהגשת אמרת ששר האוצר – דובר אולי על קיצוץ בהשכלה הגבוהה. ואני אומר לך, מבדיקה מול שר האוצר: לא יהיה קיצוץ בהשכלה הגבוהה, וממילא גם לא יהיה קיצוץ בתוכנית שאתה דואג שמא יקצצו ממנה. אני רוצה לומר עוד כמה משפטים על מה שקורה בבתי-הספר, כי גם כבוד היושב-ראש וגם אתה התייחסתם לבתי-הספר עוד לפני ההגעה להשכלה הגבוהה. קודם כול, משרד החינוך מפעיל, עם משרד ראש הממשלה, עם עמותת "קו משווה", תוכנית חינוך לחיי קריירה ב-50 בתי-ספר ערביים, בחברה הערבית. זו תוכנית שחושפת את התלמידים לעולם האקדמיה, לשוק העבודה המודרני, באמצעות הדרכות וסיורים. כמו כן, כדי להקל על התלמידים, הוקמו 50 מרכזי פסיכומטרי בית-ספריים כדי לסייע לתלמידים במיוחד בשפה העברית ובשאלות ובמבחנים שבאים בתוך המבחן הפסיכומטרי. כמו כן, יש שלוש מכללות לחינוך ביישובים ערביים ועוד כמה מסלולים לערבים בתוך המכללות הכלליות. אני רוצה לומר כמה דברים גם מעבר לדברים שהכנתי לפני כן על הדברים שהתייחסת אליהם. קודם כול, אני בוגר תואר שני באוניברסיטת בן-גוריון, מינהל ומדיניות ציבורית. אני חייב לומר לך שלמדו אתי הרבה מאוד סטודנטים מהאוכלוסייה הערבית, מהאוכלוסייה הבדואית. יתרה מזאת, למדנו למבחנים ביחד, התכוננו ביחד, החלפנו חומרים ביחד. אני רוצה לומר לך שראיתי אנשים משכילים, אנשים רציניים. היו מקומות שלי היו חסרים והם עזרו לי, היו מקומות שאני יכולתי לעזור ועזרתי להם. היה מדהים ללמוד ביחד; כולם ביחד מכל הכיוונים, וזה היה מדהים. זו הייתה חוויה חשובה גם עבורי באופן פרטי, כסטודנט עד לפני שנה לתואר שני באוניברסיטת בן-גוריון. ובכלל, יש סטודנטים, הרבה מאוד סטודנטים באוניברסיטה, במכללות – בבאר-שבע ובכלל – מהמגזר הערבי, ששותפים, שלומדים שמצליחים. כך שלא הכול שחור, יש גם הרבה דברים יפים, ויש עוד הרבה מה לקדם. כמה התייחסויות לדברים שאמרת: 1. המדיניות שלנו היא לתת הזדמנות שווה אמיתית לכל האוכלוסיות ולכל הציבורים; גם לציבור הערבי, גם לציבור החרדי, גם לעולים ולציבור בפריפריה. הדברים שאמרת נופלים על אוזניים קשובות ולא על אוזניים ערלות. אני יכול לצטט את השר, שאמר היום להנהלת המשרד: מוסר יהודי זה לדאוג לכל מי שחי גם מסביבנו ויחד אתנו. אבל אנחנו רואים גם כחלק מהמחויבות האנושית שלנו והפשוטה שלנו לטפל בעניין, לדאוג לכולם, לא רק למי שנמצא אצלנו בסביבה. לגבי מה שאמרת, המשאב הלא-מנוצל של 10,000 תלמידים ערבים שרוצים ללמוד עם הכוונה – אני מוכן לבדוק את זה. נעלה את זה בהנהלת המשרד ונטפל בעניין הזה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - - סגן שר החינוך אבי וורצמן: אין בעיה, יש לי גם הדוח אצלי. תשמע, קיבלתי את הכול ביום אחד. אי-אפשר להספיק את הכול ביום אחד. אין לי גם בעיה שנקבע פגישה, עם השר, אתי. נשמח לסייע. דבר נוסף, אנחנו לא אומרים שאין כסף. אנחנו נחלק את העוגה אחרת. כמו שאמרת. ואתה תראה את זה באופן מעשי – דאגה לאוכלוסיות מוחלשות, דאגה לאוכלוסיות שיש להן חסמים כאלה ואחרים. אנחנו נדאג לשנות את העניין. יש הזדמנות. אם תרצו – היום זה יום הרצל – אם תרצו אין זו אגדה. תודה רבה. היו"ר מאיר שטרית: תודה רבה לסגן השר. מה אתה מציע? אתה מציע להעביר לוועדה? סגן שר החינוך אבי וורצמן: לי אין בעיה, אם אתה רוצה להביא את זה לוועדה או רוצה להביא את זה לדיון פה. איך שתחליט, אדוני. היו"ר מאיר שטרית: ועדה, ועדת החינוך. סליחה? דוד רותם (הליכוד ביתנו): הצעה לסדר-היום זה למליאה. היו"ר מאיר שטרית: נכון, לכן שאלתי מה הוא מציע. דוד רותם (הליכוד ביתנו): המציע יכול להציע ועדה. היו"ר מאיר שטרית: הוא מציע מליאה, זה ברור לגמרי. שאלתי מה סגן השר מציע. הוא מציע, מבחינתו, אוטומטית מליאה, אבל הוא אמר שהוא לא מתנגד להעביר לוועדה. סגן שר החינוך אבי וורצמן: אם אתה רוצה להביא את זה או למליאה או לוועדה – מה שתחליט. היו"ר מאיר שטרית: תודה רבה. הצעה אחרת – חבר הכנסת שמולי, בבקשה. איציק שמולי (העבודה): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת זחאלקה, אני שמח שבשולי הדברים שלך נגעת גם בעניין התעסוקה – זה באמת נראה לי נופל על אוזניים קשובות של השר בנט – כי יש שתי סוגיות דרמטיות. הראשונה, ובה פחות נגעת, זו ההתייחסות של המערכת האקדמית לסטודנטים הערבים שכבר נמצאים בתוך המערכת. קחו לדוגמה שהסטודנטים האלו נאלצים להיבחן במהלך תקופה של צום; התקנונים של המוסדות לא מתורגמים בדרך כלל ולכן הם נוטים לעשות יותר עבירות משמעת, וכך הלאה וכך הלאה. שתי הצעות אופרטיביות, ברשותכם: 1. ברשותך, חבר הכנסת זחאלקה, אני מציע – אני אלך עם ההצעה שלך – אם זה בסדר, אדוני היושב-ראש, לעשות ועדה משותפת גם של ועדת החינוך וגם של ועדת הכלכלה, כי הרי אחד החסמים העיקריים כאן זה החיבור הזה שבין חינוך לתעסוקה. כאשר הבוגרים מסיימים הם לא מצליחים להשתלב בשוק התעסוקה, והדוגמה של ההיי-טק היא רק דוגמה אחת. אז אני לא מכיר מספיק טוב עדיין את הפרוצדורה, אם זה אפשרי, אבל אם, ברשותו של חבר הכנסת זחאלקה, זה מקובל - - - היו"ר מאיר שטרית: אי-אפשר. גם הסתיים הזמן. על כל פנים, לצורך הלימוד של העניין – אפשר להעביר נושא לוועדה משותפת אם היא ועדה קיימת כבר. אתה לא יכול להקים דרך דיון כזה ועדה משותפת. איציק שמולי (העבודה): אוקיי. היו"ר מאיר שטרית: תודה רבה, חבר הכנסת שמולי. איציק שמולי (העבודה): אני חושב שלהעביר את זה לוועדה זה מקובל. היו"ר מאיר שטרית: מאה אחוז, תכף נצביע. חבר הכנסת באסל, בבקשה. אחרון הדוברים. מסגרת זמן של דקה. באסל גטאס (בל"ד): יש עוד ממד, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שלא התעכבה עליו ות"ת, מטבע הדברים, כי הם התייחסו רק למערכת הקיימת ולהשתלבות של הסטודנטים הערבים בהשכלה הגבוהה בישראל. אבל העובדה שאין היום מוסד אקדמי אחד בתוך החברה הערבית שעומד בסטנדרטים, כמובן, של המל"ג ושנהנה מהתמיכה של הוות"ת, זה כשלעצמו אחרי 65 שנה אומר דורשני. עשרות אלפי סטודנטים ערבים לומדים בחו"ל. אם היו מוצאים מקום באוניברסיטאות בארץ היו, כמובן, מתקבלים. היום יש מאמץ או התחלה למשהו בנצרת. אני מציע ומבקש שגם בדיוני הוועדה יבוא העניין הזה כעניין מרכזי – איך ות"ת ומל"ג יובילו ויממנו הקמת אוניברסיטה או מוסד אקדמי בתוך המגזר הערבי. היו"ר מאיר שטרית: תודה רבה. אנחנו, אם כן, עוברים להצבעה. חברים, מי שמצביע בעד מציע להעביר את זה לוועדה, מי שמצביע נגד מציע להסיר מסדר-היום. הצבעה, בבקשה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר מאיר שטרית: ובכן, אני קובע שתשעה קולות בעד, אפס מתנגדים ונמנע אחד. ההצעה מועברת לדיון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת. רבותי, תם סדר-היום. אני נועל בזאת את הישיבה. הישיבה הבאה של הכנסת תהיה ביום שני הבא בשעה 16:00. שבוע טוב ושבת שלום.