קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום הרכב ועדת שטרות, מעות, מטבעות ומדליות זיכרון לאור הדרתם של ספרדים ויוצאי עדות המזרח היו"ר גילה גמליאל: אני מזמינה את חברת הכנסת מירי רגב, בנושא: הרכב ועדת שטרות, מעות, מטבעות ומדליות זיכרון לנוכח הדרתם של ספרדים ויוצאי עדות המזרח. הצעות לסדר-היום מס' 137, 145, 157, 163. מירי רגב (הליכוד ביתנו): קודם כול, ברכות לסגנית יושב-ראש הכנסת, על מינויך ועל הישיבה הראשונה שאת מנהלת. סגן שר האוצר, חברי חברי הכנסת, כבוד השרה, עמים רבים חיפשו דרכים לשמר ולעצב את סיפורם הלאומי. אחד האלמנטים החשובים הוא מטבעות ושטרות שהיו משחר ההיסטוריה לכל אומה, והם שימשו חותמת היסטורית לסיפור העם כולו. השקל, המטבע הרשמי של מדינת ישראל, הוא המטבע שבו רכש אברהם אבינו את מערת המכפלה, כמו גם חנוכת המשכן. סמלה של המדינה, מנורה, ענפי זית, מוטבעים על המטבעות, וכך מסופר הסיפור של עם ישראל מדור לדור. לכן ועדת השטרות שמינה נגיד בנק ישראל היא ועדה חשובה ביותר, ושמור לה תפקיד חיוני בעיצוב הנרטיב הלאומי. לצערי, זעמו של הציבור יצא לאחר שהוועדה בחרה להדיר דמויות ספרדיות בולטות. סגן השר, איך תענה לי אם אתה מדבר עם חבר הכנסת דרעי? זה רק לנשים – גם וגם; לגברים זה או-או. לטעמי, הבעיה נעוצה בחברי הוועדה: מרביתם, להוציא חבר הוועדה שהוא ערבי, הם יוצאי עדות אשכנז. הוועדה, גם אם היא רצתה, היא לא הייתה יכולה לשקול ולהתחשב בצורכי כלל הציבור. הציבור הספרדי במדינת ישראל, שתרם תרומה אדירה למדינת ישראל, הביא עמו עושר תרבותי, כלכלי ורוחני. והשאלה שעומדת פה היא לא מי תרם יותר למדינה אלא שאלת הסיפור הלאומי שלנו והזכות השווה להיות חלק מהסיפור הזה. ובסיפור הזה הספרדים לא באו לידי ביטוי. בשם השוויון אני מדברת כאן, בשם הצדק ההיסטורי, שחשוב לומר אותו ולעשות אותו דווקא מעל במה זו. בשם האיזון הנדרש הייתי מצפה מוועדת השטרות לשאול עצמה בטרם כינוסה, האם לא מוזר שאין ייצוג הולם לציבור כה גדול של ישראלים? לצערי, לא היה בחדר הוועדה מי שיצעק את השם רבי יהודה הלוי. אתה יודע למה, חבר הכנסת דרעי? כי לא היה לו יחצן, לא היה לו לוביסט, ולא היה בתוך הוועדה מי יגיד: היי, יש גם לנו שמות של אנשים ענקיים שאת סיפורם אנחנו יכולים לספר דרך השטרות, דרך המטבעות. ועדת השטרות גזלה מאתנו את החלק הזה בהיסטוריה שלנו. אני מקווה שהרעש הציבורי שבא בעקבות זאת יביא לשינוי התפיסה בכל הקשור בעיצוב הסמלים והשטרות. הדיון אינו על מזרחי ואשכנזי. מעולם לא עמדתי כאן ודיברתי על המזרחי מול האשכנזי. אני מזרחית גאה, ולא הרגשתי לרגע שהדירו אותי ממקום מסוים. אני באה לכאן לדבר על פלורליזם ופתיחות, על היכולת שדרך דיוקן השטרות, שהוא מכובד וראוי, את מי שבחרו, אבל הדיוקן שניבט מהשטרות הוא לא דיוקן החברה הישראלית; הוא דיוקן של אלה שחושבים שהם מייצגים את החברה הישראלית. ולצערי, ההתעלמות מחלק מהאוכלוסייה יעלה לכולנו ביוקר. תודה רבה. היו"ר גילה גמליאל: תודה לחברת הכנסת מירי רגב. יעלה חבר הכנסת זבולון קלפה. לרשותך שלוש דקות. זבולון קלפה (הבית היהודי): צהריים טובים. ברשות סגנית יושב-ראש הכנסת, חברי חברי הכנסת, האמת, אחרי הדברים של חברת הכנסת מירי רגב, הרגשתי עצמי קצת מיותר להעלות את הנושא. מירי רגב (הליכוד ביתנו): אתה אף פעם לא מיותר. זבולון קלפה (הבית היהודי): אני יודע, אבל האמת היא, עוד יותר אחרי הדברים ששמעתי מחברת הכנסת עליזה לביא לפני רגע. היא דאגה לצטט מקור, הביאה את "חידושי הרמב"ן". להזכירכם, הרמב"ן, נדמה לי, שייך ליהדות ספרד דווקא. אבל לא מזה אני מתחיל. אני חושב שטעות ועוול עושים בכך שמורשת ספרד מסתכמת במימונה כל הזמן; המימונה זה מורשת ספרד. אז אני רוצה לעדכן את כולם, חברי חברי הכנסת, מורשת ספרד היא עשירה מאוד, מגוונת מאוד, ועד שכל התרבות והמורשת החדשה שאנחנו מננסים לייצר פה – בואו נראה על מה אנחנו כן מסתמכים. היהדות, ההלכה היהודית נכון להיום, עיקר רגליה מונח על הרמב"ם, על רבי יוסף קארו, על הרי"ף – אלה שלוש הרגליים המרכזיות. בנוסף עליהם, הרא"ש, בסופו של דבר, "בעל הטורים", בנו. לכן אני אומר, אני חושב שיש פה משהו שהוא מעוות בתפיסה, בגישה, והדבר הזה חייב להשתנות. לא יכול להיות שמורשת כל כך מפוארה, שדואגת באופן טבעי – דרך אגב, ואני רוצה לעדכן אותך, מירי, גם ללא יחצנים, עברו מאות שנים – הרמב"ם, תשאלי כל ילד – הרמב"ם יודעים; הרמב"ן – כנ"ל. רבי יוסף קארו, רבי יצחק הכהן – יש מישהו שלא יודע מי זה? לכן אני אומר שיש פה משהו מעוות, ומשום מה, אין לי מושג למה, מנסים להתחמק ולברוח מהדבר הזה ומהיופי והעושר שקיימים ביהדות הזו. אז אני לא בא לדבר בשם כמות כזו באוכלוסייה, ציבור כזה, ציבור אחר. אין ספק שהמורשת היהודית של בני עדות יוצאי ספרד וצפון-אפריקה היא ודאי חלק ניכר ונכבד במורשת היהודית פה בארץ, וודאי שיש לה זכויות רבות גם בבנייה ובפיתוח הארץ היום, והגיע הזמן לשנות את השיח ממימונה גם לדברים אחרים שקשורים גם לאמונה וגם לדברים אחרים, אבל לא כל היום רק המימונה והמופלטות. אין לי שום דבר נגד מימונה ומופלטות, אבל יש גם דברים נוספים. תודה רבה. היו"ר גילה גמליאל: תודה לחבר הכנסת זבולון קלפה. יעלה חבר הכנסת אריה דרעי. אריה דרעי (ש"ס): גברתי היושבת-ראש, אני קודם כול מברך, חברי הכנסת, על כך שהנושא תפס. חששתי ששוב התגובה תהיה, כמו בכל הנושאים שהעליתי בחצי השנה האחרונה על הדרת המזרחים, ששוב אני מוציא את השד העדתי, ומה הוא רוצה ומה הוא מפריע ומה הוא מבלבל את המוח. שמחתי לראות גם כאלה שאינם מזרחים, כמו פרופסור אמנון רובינשטיין ואחרים, שהצטרפו ואמרו שזה טמטום, זה טיפשות, ואחרים. אבל כאב לי הלב מאוד, ואם זה היה מישהו אחר הייתי מתבטא הרבה יותר בתקיפות, ששופט, יושב-ראש הוועדה, השופט טירקל, שאני מאוד מכבד אותו, כינה אותנו, חברת הכנסת מירי, הצטרפת למועדון של הטיפשים – הוא אמר שהדיון הזה מטופש: מה אתם בכלל מעלים ב-2013 נושא מזרחים? מה זה קשור בכלל? הכול היה שיקולים מקצועיים. לצערי, אחר כך חברת הוועדה שרי רז הוסיפה עוד יותר, שהם לא מצאו אף אחד שמתאים בקריטריון של המשוררים בלימוד שמלמדים בבתי-הספר. אין לי בעיה להגיד שהיו משוררים יותר טובים או אחרים, אבל לבוא – חוסר רגישות, ולהבין, כמחצית המדינה שיש להם מורשת ויש להם תרבות ויש להם מסורת, לבוא ולהגיד: לא מצאנו אף אחד מהמשוררים שמתאים. וזה נכון, אני מסכים עם שרי רז, בתוכנית הלימודים בבתי-הספר בספרות ובשירה באמת אי-אפשר למצוא חוץ מהשמות הללו שבחרו, לאה גולדברג ורחל המשוררת וטשרניחובסקי ואלתרמן. אתם יודעים למה? הרצחת וגם ירשת. אין בתוכניות בתי-הספר המשוררים המזרחיים. זה לא בתוכנית, כי מי שקבע את התוכניות זה שוב הפדגוגים וכל המרכזים הללו, שוב אנשים שלא יודעים בכלל מה זה מורשת של יהדות ספרד. אז הם לא נמצאים בתוכניות. הילדים שלנו לא חשופים. רוצים לבנות אתוס משותף – על מה? כמו שאמר חבר הכנסת קלפה – על המימונה? זה מה שיש לכם פעם בשנה, נסייר אצלכם, נאכל מופלטה ונגיד תרבחו ותסעדו, נלבש את הכובע האדום ונגיד כמה אנחנו אוהבים מזרחיים? לכן אני רוצה לומר לחברי הכנסת, כמה מחברי הוועדה המכובדת, כפי שאמרה חברת הכנסת רגב – 12 חברים, 11 אשכנזים ואחד ערבי. זהו? אי-אפשר? ברור שהם לא שמעו. כמה מחברי הוועדה – חבל שהם לא נמצאים כאן – שמעו על המשורר הנפלא שחיבר מאות שירים, שחי במדינה שלנו, רבי דוד בוזגלו? עלה לארץ ב-1965, חיבר מאות שירים. חבל, אולי הייתי מפיץ את זה לחברי הכנסת – עברית מדהימה. לא צריך ללכת כמו ראש הממשלה לימי הביניים – זה גם פוגע. אני בטוח שלראש הממשלה הייתה כוונה טובה, אבל מה ראש הממשלה משדר – חבר'ה, עד ימי-הביניים לא היה לספרדים שום דבר. אנחנו נביא לכם את רבי יהודה הלוי והרמב"ם. אני רוצה לומר לו, שעכשיו בל"ג בעומר שרנו כולנו את השיר של בר יוחאי. כל ילד מכיר את השיר. מי חיבר את השיר הזה? רבי שמעון לביא מיוצאי לוב. מה קרה? רבי שלום שבזי, יוצא תימן, יש עוד שירים – לנר ולבשמים. שירים כל כך יפים עם עברית מדהימה. רבי דוד בוזגלו – קחו אותו למשל. שירים על ירושלים, למשל. עשרות שירים על ירושלים. איזו ערגה, איזה מילים, איזה פיוטים. אף אחד לא לומד את זה, אף אחד לא מכיר את זה. נו, מה נעשה, בוזגלו זה אולי לא נתפס טוב כמו אלתרמן. עליזה לביא (יש עתיד): ברי סחרוף – תראה איזו התעוררות, המוזיקה הישראלית כולה מלאה פיוטים. זה פער באמת – פער מדהים. אריה דרעי (ש"ס): שיר שלו לכבוד הניצחון במלחמת ששת הימים – הוא עלה לארץ ב-1965, גר בפריפריה, בקריית-אתא, הסתובב, עודד את כל הקהילות השבורות שבאו מחוץ-לארץ בפריפריה, והלך ועודד אותם עם השירה שלו, מאות שירים. קחו למשל רק שיר אחד: "אשרינו כי נחלתנו שפרה / יום בה נאספנו חבושי עטרה / יושב ציון לא יבוש ולא יחפר / וברית כרותה עדי עד לא תופר // אסירי תקווה דמם נזרק לאות / הלוא הם המדכים תחת סועה וסופות / תחת לחץ, לחץ עול זר, עול זר שוד / שוד שבר ותלאות". וכן מאות מאות שירים כאלה, על התקומה, על ציון, על ירושלים, על הניצחון. למה שהנוער שלנו – למה שכל אזרחי ישראל לא יהיו גאים גם הם במסורת הזאת, במורשת הזאת? אז זה נכון, בתקופה של נתן אלתרמן וכל הדור הזה לא היו משוררים מזרחים. אתם יודעים למה? אין, הם היו מדוכאים, אף אחד לא הכיר בהם, הם היו הדמות של הפועל עם הטורייה בקרן-קיימת. מה שלאה גולדברג ורחל שרו, על הפועלים הללו, זה היו הדמויות שהיו אז, כיוון שאף אחד לא טיפח אותם. אבל עכשיו שאנחנו ב-2013, והורדנו את המחיצות, ואין יותר ההתנשאות שהייתה בתקופת הקמת המדינה, שאנחנו מכתיבים את התרבות, עכשיו הכול פתוח, אז למה שלא ננסה באמת? אז כשיושבת ועדה כל כך חשובה ודנה שנה וחצי איזה דמויות לשים על שטרות – זה לא עניין רק של סמל; זה מראה שהמדינה מכירה במורשת ובתרבות של כולם יחד. אז נכון, זו מורשת ותרבות שבאה גם מתוך אמונה דתית, מתוך כמיהה לציון, מתוך אמונה יוקדת של משיחיות, של משיח, אלפי שנים שהיינו בחוץ. אבל אי-אפשר לא להכיר בדבר הזה. אפשר להתעלם מזה? לכן אני קודם כול קורא לשר האוצר, שהוא האחראי לוועדה הזאת, להחליף את חברי הוועדה. הם נכשלו בתפקידם. הוועדה הזאת לא יכולה להמשיך להכתיב בדברים הללו. חייבים לשנות מהראש – השופט שאמר שזה דיון מטופש; הכנסת שדנה בעניין, נשיאות הכנסת שאישרה שלוש הצעות דחופות לסדר-היום, אנחנו, נבחרי הציבור, דנים עכשיו דיון מטופש. זה הציון שקיבלנו מהשופט טירקל. אני אומר, זה לא אות כבוד, הדבר הזה. ככה מכנים דיון של אנשים שכואב להם ורוצים להעלות נושא ציבורי, "דיון מטופש"? לכן אני קודם כול קורא לשר האוצר ולסגן שר האוצר, אנא, תעביר את בקשתנו להחליף את הוועדה הזאת. היא נכשלה בתפקידה. צריך למנות ועדה שתייצג את כולם. זה דבר ראשון. ודבר שני, אני, בעזרת השם, לא אפסיק את זה – ואני שמח שיש פה עוד חברי כנסת – אני, כל שבוע, אם אני אתקל בנושא של הדרת מזרחים או בהדרה של עדות אחרות, אני אלחם בעניין הזה, לא כי אני, חלילה וחס, מחפש קיטוב. אין דרך בעולם לחבר בינינו אם אנחנו נתעלם זה מזה, אם לא נכיר כולם – עם ישראל זה תזמורת של 12 כלים, 12 שבטים. אם כלי אחד לא מנגן טוב אז כל התזמורת לא מנגנת טוב. אם היד שלי כואבת אז כל הגוף שלי כואב. את זה אנחנו צריכים לזכור כל הזמן. ולכן, בזה שתשתיקו אותנו ותגידו לנו "שד עדתי", "שד עדתי", לא תפתרו את הבעיה. אתם רק מדכאים אותה, ויום אחד היא תתפרץ בדבר שאנחנו חלילה וחס לא נרצה להתמודד אתו. לכן אני קורא לחברי הכנסת להוריד את הנושא הזה לוועדה, לדון בו בכובד ראש ולהמשיך לעקוב. יש כאן, ברוך השם, חברי כנסת חדשים וטובים ומוכשרים, עם הוותיקים, נילחם, ואני מקווה שסגן השר שלנו, מיקי לוי, יגיד: אני מסכים, הטענות שלכם צודקות במאה אחוז, טעינו, אנחנו לא אשמים, אנחנו לא היינו אז, אתם הייתם, ש"ס, אתם באמת לא בסדר, עכשיו אנחנו נתקן את הכול. תודה. היו"ר גילה גמליאל: אני מודה לחבר הכנסת אריה דרעי. יעלה וישיב סגן שר האוצר מיקי לוי. מה שכן, בכנסת אני לא רואה שיש הדרה של ספרדים. יצחק כהן (ש"ס): זה נתון לציבור לבחירה, אז אין הדרה - - - היו"ר גילה גמליאל: כן, לפחות לא בדיון הזה. קריאות: - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: גברתי היושבת-ראש, בהצלחה – בפעם הראשונה מעל דוכן זה, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, הנצחת דמויות על שטרי כסף היא נוהג נפוץ בקרב מדינות רבות, ומעבר לממד הערכי שיש בכך, בהצגת דמויות על שטרי כסף, יש דמויות שאותן מדפיסים על שטרי הכסף כדי להקשות זיוף שטרות. כמו כן, זיהוי שטר בערך נתון עם דמות כלשהי מאפשר לציבור להבחין בין הערכים השונים ביתר קלות וכך לאתר זיופים באופן פשוט יותר. עמדה זו קיבלה ביטוי זה מכבר בסקירת הבנק האירופי המרכזי, ECB, הקובעת קווים מנחים לעיצוב שטרות מתוך הניסיון שלהם בשטרי הכסף של האיחוד האירופי, יורו. שטרות אלה היו בעלי מאפיין אבסטרקטי, דבר שיצר בלבול בציבור והקשה זיהוי והבחנה בין הערכים השונים, ואף הקל על זיופים. וכאן, חבר הכנסת דרעי, אריה ידידי, הנושא הנו – וסגן השר הקודם יתמוך במה שאני אומר – ההסכם הנו: בהתאם לחוק בנק ישראל, התש"ע–2010, להלן: החוק, ניתנה לבנק ישראל הסמכות הבלעדית - - - מירי רגב (הליכוד ביתנו): אז למה באת להשיב? אם זה לא הסמכות שלכם - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: דקה, דקה, יש לי גם הצעה, אולי, להתייחס לזה. אנחנו מנסים להוציא את הפלונטר, חברת הכנסת רגב. - - - ניתנה לבנק ישראל הסמכות הבלעדית להנפיק בישראל שטרי כסף, מעות, מטבעות זיכרון ומטבעות מיוחדים. בהתאם לסעיף 42(א) לחוק - - אריה דרעי (ש"ס): הממשלה לא צריכה לאשר את זה? סגן שר האוצר מיקי לוי: מייד, מייד. - - קביעת ערכם הנקוב של שטרי הכסף שיונפקו על-ידי בנק ישראל, צורתם, תוכנם ושאר פרטיהם, הנה על-ידי נגיד בנק ישראל, באישור המועצה המינהלית כמשמעותה בסימן ב' לפרק ד' לחוק, ובאישור הממשלה. לשאלתך: באפריל 2011 אישרה הממשלה את הדמויות שיופיעו על השטרות החדשים. אישור הממשלה מיום 28 באפריל 2013 התייחס לעיצוב השטרות בלבד. הרי זה מ-2011. הכיצד התעוררנו רק עכשיו? מירי רגב (הליכוד ביתנו): שמענו את זה רק עכשיו - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון, להלן: הוועדה, הנה ועדת מומחים מקצועית, שהוקמה עוד ב-1955 על-ידי נגיד בנק ישראל הראשון, מר דוד הורוביץ, זכרו לברכה. יודגש כי אין מדובר בוועדה המתמנה על-פי חוק, וכי תפקידה הוא לייעץ לנגיד במסגרת קבלת החלטותיו בכל הקשור לשטרי הכסף והמעות. בראש הוועדה עומד כיום שופט בית-המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, והרכבה משקף דעות ורקעים מגוונים. מירי רגב (הליכוד ביתנו): איך זה יכול להיות? סגן שר האוצר מיקי לוי: דקה, זה רק לשון - - - תנו לי גם משהו באופן אישי. אני גם צד ממשלה. מיקי רוזנטל (העבודה): - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: דקה, דקה. מירי רגב (הליכוד ביתנו): - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: דקה. אל תחשוד בכשרים. חבר הכנסת רוזנטל, אל תחשוד בכשרים. מיקי רוזנטל (העבודה): סליחה, אני מוכן להגן על הדבר הזה. בעיני זה שערורייה. סגן שר האוצר מיקי לוי: יש גם להגיד משהו כזה. חכה שנייה אחת. השיקולים במינוי חברי הוועדה הנם תחומי האחריות המקצועיים שכל אחד מביא אתו, לאו דווקא על-פי מוצאו, אלא על-פי תפקידו, מה הוא עשה בחייו. אריה, אני הייתי רוצה - - - אריה דרעי (ש"ס): - - - מיקי רוזנטל (העבודה): - - - מירי רגב (הליכוד ביתנו): - - - היו"ר גילה גמליאל: חבר הכנסת מיקי רוזנטל. סגן שר האוצר מיקי לוי: דקה, דקה. חבר הכנסת אריה דרעי, הנה אני עכשיו קונה משהו ממה שאמרת לי. אני מתחייב להביא את בקשתך לפני שר האוצר, לשקול את הנושא הזה פעם נוספת בכובד ראש ראוי, ואני אהיה השומר-ראש שזה ייבחן בכובד ראש ראוי, אף-על-פי שאני חוזר על כך שהסמכות על-פי החוק נתונה לבנק ישראל. עכשיו, משהו מתוך הלב שלי – גם לי מותר – בגוון אישי, ולא בסעיף האחרון שיש לי מה להגיד עליו. אני מבקש להגיד, גברתי היושבת-ראש, משהו בנימה אישית כחבר כנסת מן השורה. לו היו שואלים לדעתי האישית, אני חושב שראוי היה גיוון רב יותר שיביא לכדי ביטוי את כלל עדות ואזרחי המדינה. ייצוג גדול יותר לנשים וכיוצא בזה. ואולי אף לבחון סמלים אחרים, מעבר לדמויות, כפי שמתקיים הדבר במדינות אחרות. כמו לדוגמה הדוכיפת שנבחרה כציפור הלאומית של ישראל, כמו אזורים מסוימים במדינת ישראל ועתיקות שיקרות לנו וקרובים לתרבות ישראל ולדת היהודית. לגבי הדיון הציבורי שהתקיים סביב השטרות, אני חושב שעצם קיומו לגיטימי, ראוי וחשוב. ואני חייב לציין כי הופתעתי לקרוא את ההתייחסות של אחת מחברות הוועדה, שלפיה איננה מכירה משוררים מזרחיים בולטים במאה ה-20. אני ממליץ לה, לזו שהתנגדה ואמרה שהיא איננה מכירה, ללכת לכתבה מאוד רחבה שהתפרסמה ב"הארץ" רק יומיים לפני, מאמרו של בני ציפר. אני בטוח שהיא תשנה את דעתה ותלמד שישנם מחזאים נוספים. ז'קלין כהנוב, 1917–1979, ילידת מצרים – ספריה זכו להכרה ופרסום בעולם כולו. יהודה בורלא, 1889–1969, יליד ירושלים – כיהן כנשיא אגודת הסופרים העבריים. יצחק שמי – ספרו "נקמת האבות" תורגם לאנגלית, ספרדית ואיטלקית, ונמכר בכל רחבי העולם. מירי רגב (הליכוד ביתנו): אני כל כך מעריכה אותך, אבל אני חושבת שזה לא רציני - - - דרך - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: אבל תיתני לי לסיים. היו"ר גילה גמליאל: תן לה רגע - - - מירי רגב (הליכוד ביתנו): לא יכול להיות שמי שמגיע להשיב מזדהה עם המציעים. סגן שר האוצר מיקי לוי: למה לא? מירי רגב (הליכוד ביתנו): לא, אני אגיד לך מה, הוא לא יכול לתת לנו מענה. אני רוצה שיהיה פה מישהו שיש לו אחריות על נגיד בנק ישראל, וייתן לנו תשובה - - - היו"ר גילה גמליאל: תראי, זאת התשובה של סגן השר. הוא ממליץ לך להחליף דוכיפת - - סגן שר האוצר מיקי לוי: תני לי. תני לי, כבוד היושבת-ראש. היו"ר גילה גמליאל: - - במקום נציג ספרדי. אבל זה מה שהוא מציע. זו זכותו. מירי רגב (הליכוד ביתנו): אני רוצה שמישהו - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: מירי, אני הקראתי את החוק. היו"ר גילה גמליאל: את לא חייבת להסכים עם מה שהוא אומר. סגן שר האוצר מיקי לוי: אם חברי הכנסת הנכבדים רוצים לשנות את החוק, הרי זה בבית הזה. ואני אומר לך עוד הפעם, אתם נרדמתם בשמירה. אני לא הייתי פה ב-2011. את היית פה ב-2011, ולא עשית דבר לשינוי העניין הזה. מירי רגב (הליכוד ביתנו): נרדמנו בשמירה. סגן שר האוצר מיקי לוי: וזה מרגיז אותי בדיוק כמו שזה מרגיז אותך. מירי רגב (הליכוד ביתנו): נרדמנו בשמירה, ונשנה את זה. סגן שר האוצר מיקי לוי: והנה, אני פה כדי להגיד לך את ההיסטוריה. אני לא נגדך. אריה דרעי (ש"ס): אבל אתה מבין, מיקי, שמה שעשה את זה יותר חריף, שיאיר לפיד הוא שאמור לאשר את ארבעת המשוררים העבריים האלה. סגן שר האוצר מיקי לוי: אבל, חברים, אתם מבינים שהחוק לא נמצא לפתחו של שר האוצר? זה פתח שהיה נתון בבית הזה. אפשר להגיד הכול על שר האוצר, חבר הכנסת יאיר לפיד, אבל אני חושב שזה ממש לא היה באחריותו, מה לעשות. מירי רגב (הליכוד ביתנו): בסדר, אין בעיה - - - אריה דרעי (ש"ס): זו המשמרת שלו. המשמרת שלו. סגן שר האוצר מיקי לוי: לא במשמרת שלו, במשמרת שלכם, אריה. זה מ-2011. מיקי רוזנטל (העבודה): ב-2011 הוא לא היה פה. סגן שר האוצר מיקי לוי: ב-2011 – סליחה, במשמרת של סגן השר הקודם, מכובדי. יצחק כהן (ש"ס): - - - לא היו את התוצאות, היו - - - וגם אם היו את התוצאות - - - היו"ר גילה גמליאל: טוב, תנו - - - אריה דרעי (ש"ס): תגיד לי, הקיצוץ של - - - מיליארד שקל - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: עכשיו אני רוצה – אבל לא מדברים על קיצוצים. אריה דרעי (ש"ס): שאלה. יש לי שאלה על המשמעות. הקיצוץ של 3 מיליארד שקלים לשכבות החלשות יהיה בשטרות החדשים או בשטרות הישנים? סגן שר האוצר מיקי לוי: הישנים. בוודאי שהישנים, כדי שהם יצאו מהמחזור. בכל מקרה – ואני חוזר על עמדת האוצר - - - יצחק כהן (ש"ס): - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: בבקשה? יצחק כהן (ש"ס): מה - - - הוועדה לגבי טשרניחובסקי? סגן שר האוצר מיקי לוי: מכיוון, עוד הפעם, שהוועדה לא מונתה על-ידי שר האוצר, היא לא בסמכותו, היא מונתה על-ידי הנגיד, ואני לא הייתי זבוב על הקיר כאשר היא קיבלה את החלטתה, מה לעשות, אז אני לא יכול להגיד לך אפילו, ולא אספתי מודיעין. אריה דרעי (ש"ס): איך יכול להיות שמ-12 - - מירי רגב (הליכוד ביתנו): לא, בסדר, אריה, עזוב, זה לא מעניין אותם. אריה דרעי (ש"ס): - - חברי ועדה – 12 – אחד – אחד לרפואה, אחד, אחד - - מירי רגב (הליכוד ביתנו): זה לא מעניין - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: אבל אין לי ויכוח אתך. אריה דרעי (ש"ס): - - תימני, מרוקאי, כורדי - - סגן שר האוצר מיקי לוי: חבר הכנסת כהן - - אריה דרעי (ש"ס): - - לא משנה, אבל אחד לא - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: - - אולי אתה תשיב איך הם יושבים כבר מ-2011 ודנים ועושים, לחברך בסיעת ש"ס, שיבוא על סיפוקו. יצחק כהן (ש"ס): - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: למרות האמור, חברים, בכל מקרה, גברתי, הגם שהדיון הציבורי היה ראוי בעיני, וכפי שאמרתי ההחלטה כאמור אינה בידי או בידי הממשלה, אלא ברשות אותה ועדה, שממונה על-ידי בנק ישראל – והפעם זו לא אשמתו של שר האוצר יאיר לפיד – ובכל זאת, כפי שהציע חבר הכנסת אריה דרעי, אני אעביר את בקשתך כלשונה לשר האוצר. יתרה מכך, בכוחו של הבית הזה לשנות את החוק. תודה רבה. אריה דרעי (ש"ס): אנחנו מציעים את ועדת הכספים. היו"ר גילה גמליאל: רגע. סגן השר, אתה מסכים שזה יעלה לדיון בוועדת הכספים? אריה דרעי (ש"ס): מסכים, מסכים. סגן שר האוצר מיקי לוי: אני מסכים, גברתי - - היו"ר גילה גמליאל: תודה. סגן שר האוצר מיקי לוי: - - אבל אתם מבינים שפספסנו הפעם את הסיבוב הזה. לפחות בכוחכם - - היו"ר גילה גמליאל: מכיוון - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: - - לשנות את החוק, וזו סמכות הבית הזה. תודה רבה. היו"ר גילה גמליאל: אני מודה לסגן שר האוצר מיקי לוי. יש הצעה אחרת לחבר הכנסת שמעון אוחיון. יש לך דקה. שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): קודם כול, זה לא העניין. קודם כול, ברכות ליושבת-ראש על תפקידך כסגנית יושב-ראש הכנסת. היו"ר גילה גמליאל: תודה. שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): גברתי השרה, אני מבקש – אני פונה אליך גם כן, סגן שר האוצר – להסכים להחלטה להעביר את זה לוועדת הכספים בלי להתחשבן. ואני הרגשתי צורך בכל זאת לדבר, למרות שנמנעתי מלדבר כי תמיד פחדתי מהמלכוד הזה – מה אתה כזה קטנוני? קריאה: - - - שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): לא, בעניין הזה הלוא תמיד אנחנו מעדיפים בנקודה הזאת. אבל אני רוצה לחזק משהו בנוגע להרכב הוועדה. הלוא מדובר למעשה בשטרות שהם גם סמלים לאומיים, ולא סתם. אני חוזר – סמלים לאומיים. ודווקא כשנדמה שהנה, החברה בישראל מגלה רגישות לגבי הייצוגיות של כלל החברה בישראל ותרומתה של כל קהילה וקהילה לתרבות המתהווה בישראל, דווקא עכשיו יושבת ועדה מטעם משרד ממשלתי, או מוסד ממשלתי כרגע, ומגלה חוסר רגישות בקביעת הדמויות והסמלים של שטרות הכסף של המדינה. נאמר כבר, ואני חוזר – ואני חוזר כי אני רוצה גם להדגיש - - - היו"ר גילה גמליאל: אני צריכה שתסיים, חבר הכנסת אוחיון - - שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): אוקיי, דקה. היו"ר גילה גמליאל: - - כי הדקה הסתיימה. שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): - - - שחברי הוועדה חיפשו ולא מצאו דמויות ומשוררים מבני קהילות אחרות. למען האמת, כפי שחבר הכנסת אריה דרעי אמר, לא היה סיכוי רב שימצאו. בוודאי, כולנו גדלנו על טשרניחובסקי, על לאה גולדברג, על אלתרמן והמשוררת רחל, ותו לא. היו"ר גילה גמליאל: אני מודה לך. שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): ועכשיו אנחנו נדרשים – משפט אחד להגיד - - - היו"ר גילה גמליאל: חבר הכנסת אוחיון, הייתה לך דקה - - שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): - - שנייה אחת. בסדר - - היו"ר גילה גמליאל: - - ולצערי היא כבר עברה. שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): - - להגיד יש עוד דמות כזאת – אני מסיים – ואז אתה מרגיש ממולכד. כי הציבור לא נחשף, לא מכיר. ואז אתה קטנוני. ולכן אני אומר שהבעיה היא בהרכב הוועדה. היא לא גילתה רגישות. היא לא הקדימה מחשבה למעשה בנושאים שיש בהם ייצוגיות, והם באמת סמלים שמייצגים את מדינת ישראל. היו"ר גילה גמליאל: אני מודה לחבר הכנסת שמעון אוחיון. שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): ועוד דבר אחד, משפט אחד - - היו"ר גילה גמליאל: ובזה תסיים. שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): - - זה בסך הכול במקום משהו שמאחד, אתה מדבר פה על חוסר שייכות. קבוצות וקהילות מרגישות לא שייכות, וחבל. לכן אני חושב שיש מקום לדון בזה בוועדת הכספים. תודה. היו"ר גילה גמליאל: השרה סופה לנדבר רוצה גם כן לעלות ולהגיב על הדברים מטעם הממשלה. השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר: רבותי חברי הכנסת, יושבת-ראש הישיבה, אני רוצה להגיד שלא בכל נושא אנחנו חייבים לחפש – כן, חבר הכנסת דרעי – שד עדתי. אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת: אתם זוכרים את המילים "ומכל הגלויות ועם כל הבעיות עם נוצר וארץ קמה". אנחנו חיים במדינת ישראל, שייכים למדינת ישראל, ואת השייכות הזאת אנחנו מבטאים גם בדמויות שעל שטרות של כסף. מיקי רוזנטל (העבודה): זה לא עדתי. השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר: אני חושבת שאת הדבר הזה צריכים לזכור. אנחנו עם אחד, ולא צריכים לחפש בכל עניין שורשים – מאיפה הגיע בן-אדם ומה הוא עושה כאן במדינת ישראל. אריה דרעי (ש"ס): - - - השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר: אנחנו עם אחד, כך אני מרגישה, ובגלל זה הייתי חייבת - - - מירי רגב (הליכוד ביתנו): מי שלא רואה - - - יצחק כהן (ש"ס): טשרניחובסקי הגיע מאודסה. מיקי רוזנטל (העבודה): אבל לא הבנת. זה לא עדתי. זה עניין של צדק. זה עניין של נרטיב היסטורי. מירי רגב (הליכוד ביתנו): - - - מיקי רוזנטל (העבודה): ברגע שאתה אומר "לא היה משורר", אתה אומר עליהם אמירה נוראית. מה זה הדבר הזה? השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר: זה חוסר ידע של מי שהייתה שייכת לוועדה הזאת. מיקי רוזנטל (העבודה): היא הנותנת. היא הנותנת. השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר: לא לכל חבר בוועדה יש ידע רחב, ועל זה אני הייתי אומרת: לא כל אחד מומחה גם בספרות. מירי רגב (הליכוד ביתנו): טוב, בוא ונגיע להצבעה. היו"ר גילה גמליאל: אני מודה לשרה סופה לנדבר. יש עוד הצעה אחרת של חבר הכנסת ראובן ריבלין. יצחק כהן (ש"ס): יש נציג מאודסה בוועדה – ז'בוטינסקי. מיקי רוזנטל (העבודה): אל תעליב. אני אתך. אל תעליב. - - - קריאה: מה כבר יש ליושב-ראש הכנסת - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): שום יושב-ראש כנסת. גברתי היושבת-ראש, חברי המציעים, קודם כול, יש בעיה. מיקי רוזנטל (העבודה): בטח. נכון. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): יש בעיה. לא תמיד אנחנו, האשכנזים, אשר שלטנו בכל מקום, התייחסנו בצורה הראויה גם למסורות ולתרבויות אחרות שהגיעו לארץ, כשגם התרבות שאנחנו הבאנו ב-1809 מווילנה לא הייתה ברורה לכול. יחד זאת אני מוכרח לומר שיש לי שמונה נכדים – שניים תימנים אסליים, ונראים תימנים יותר מאשר התימנים. יש לי נכד אחד מרוקאי, ויש לי שלושה נכדים עיראקיים. אני מוכרח להודות, ותסלחו לי, שיש לי גם שתי נכדות אשכנזיות; לא כל אחד מושלם. כולם מעריצים את אלתרמן, מעריצים את גולדברג ומעריצים את שבזי. אבל באמת הדמויות שנבחרו לכסף הן דמויות שמאחדות את העם כולו בנושא של הרעיון הציוני והרעיון היהודי בארץ-ישראל. לכן אני אומר לכם שהבחירה הזו: אני משוכנע לחלוטין – ואני בא עם ביקורת, אריה, אני עם ביקורת רבה, ואני יודע את החוכמות שהיו בהתנהלות של המנהיגות בארץ הזאת פעמים רבות – בעניין הזה אני בטוח שהוועדה בחרה את האנשים היותר מסמלים לכל ילדי ישראל וכל העדות את אותו הרעיון שביקשו להביא כמקשה אחת. אבל בהחלט צריכים להיות רגישים. היו"ר גילה גמליאל: אני מודה לחבר הכנסת ראובן ריבלין. אנחנו נעבור להצבעה – להעביר את הדיון לוועדת הכספים. מירי רגב (הליכוד ביתנו): בעד. מיקי רוזנטל (העבודה): למה? חינוך. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - מירי רגב (הליכוד ביתנו): לא. זה נגיד בנק ישראל. זה קשור לנגיד בנק ישראל. מיקי רוזנטל (העבודה): חינוך. הצעה אחרת. היו"ר גילה גמליאל: יש הצעה אחרת של ועדה? מירי רגב (הליכוד ביתנו): לא, לא, לא. סגן שר האוצר מיקי לוי: יש הצעה של חבר הכנסת ריבלין להעביר את זה לוועדת החינוך. מירי רגב (הליכוד ביתנו): לא. אבל ריבלין, ההצעה היא שלנו - - - קריאה: - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): את רוצה - - -? חבל על הזמן, אין לי בעיה. את רוצה כספים? מיקי רוזנטל (העבודה): אנחנו לא רוצים - - - מירי רגב (הליכוד ביתנו): סליחה רגע. ההצעה היא שלנו. נגיד בנק ישראל - - - קריאה: חינוך, חינוך. מירי רגב (הליכוד ביתנו): זה לא קשור לחינוך, חבר'ה. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): גם את בנק ישראל יביאו לשם. היו"ר גילה גמליאל: אם יש פה ויכוח, הוויכוח ייעשה בוועדת הכנסת. מירי רגב (הליכוד ביתנו): לא. אני לא רוצה - - - היו"ר גילה גמליאל: במידה שאין הסכמה על ועדת הכספים - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - מירי רגב (הליכוד ביתנו): לא נכון. - - - היו"ר גילה גמליאל: יש בקשה לוועדה אחרת? מירי רגב (הליכוד ביתנו): לא. שנייה, רגע. היו"ר גילה גמליאל: חבר הכנסת ריבלין? ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): כן. היו"ר גילה גמליאל: אתה מציע ועדת החינוך? ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): אני לא רוצה להתווכח עם חברתי, מנהיגתי, רגב. מירי רגב (הליכוד ביתנו): אנחנו מציעים - - - היו"ר גילה גמליאל: נכון לכרגע, זה אמור לעלות לוועדת הכספים. השר פירון. שר החינוך שי פירון: מכיוון שעוד מעט - - - קריאה: אדוני, אפשר לעשות ועדה משותפת? היו"ר גילה גמליאל: לגבי ההצבעה. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - להביא את כל חברי הכנסת מכל הדורות - - - שר החינוך שי פירון: כיוון שיש גם שאילתה שעוסקת בספרדים ובאשכנזים בפרסי ישראל, אותה הצעה לגבי פרסי ישראל, אני מציע לדון בשתי הסוגיות האלה יחד בדיון מיוחד בוועדת החינוך. מירי רגב (הליכוד ביתנו): אבל הבעיה היא שעל-פי חוק בנק ישראל - - - היו"ר גילה גמליאל: מכיוון שיש הצעה לוועדת הכנסת וועדת - - - יצחק כהן (ש"ס): בחינוך - - - קריאה: מדינת ישראל - - - היו"ר גילה גמליאל: אין בעיה, אבל מכיוון שיש שתי הצעות לוועדות, זה יעבור לוועדת הכנסת להכרעה. תודה רבה. יצחק כהן (ש"ס): לא. לא הכרעה. לא. מירי רגב (הליכוד ביתנו): לא. אבל אנחנו מציעים. אני לא מבינה. מה אנחנו מציעים? היו"ר גילה גמליאל: אבל - - - לאיזו ועדה זה עובר. מירי רגב (הליכוד ביתנו): כל המציעים רוצים להעביר את זה לוועדת הכספים. אני לא מבינה - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): אם הם רוצים ועדת כספים – את שומעת? נא לא לצרוח. אני מסיר את הצעתי. היו"ר גילה גמליאל: אתם, מציעי ההצעה, לא רשאים להציע לאיזו ועדה. מירי רגב (הליכוד ביתנו): אנחנו כן יכולים להציע את זה. - - - היו"ר גילה גמליאל: לא, אתם לא. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): חבל, חבל. אתם - - - במליאה. מירי רגב (הליכוד ביתנו): בוודאי שיכולים. סליחה. היו"ר גילה גמליאל: סגן השר - - - מירי רגב (הליכוד ביתנו): אני מבקשת להעיר משהו. היו"ר גילה גמליאל: סליחה. לא קיבלת אישור להעיר בינתיים. מירי רגב (הליכוד ביתנו): אני רוצה - - - היו"ר גילה גמליאל: רגע. ברשותך, חברת הכנסת רגב - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): את לא יכולה. את יכולה להסכים לוועדת כספים. אני מסיר את הצעתי. היו"ר גילה גמליאל: אתה מסיר את ההצעה? ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): לי, אין לי בעיה. מירי רגב (הליכוד ביתנו): ועדת הכספים היא הוועדה שאמורה להחליט על חוק בנק ישראל. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - היו"ר גילה גמליאל: השר פירון, מכיוון שהנושא – גם סגן השר מיקי לוי וגם המציעים מעוניינים שזה יעבור לוועדת הכספים, וגם חשוב לציין שמי שאמון על כך זה בנק ישראל, כך שלמרות שהנושא הוא חינוכי הוא עדיין לא בהיבט הרלוונטי לשיח בוועדת החינוך. שר החינוך שי פירון: אני מבטל את - - - גדולים ממני. היו"ר גילה גמליאל: ברגע שאתה מסיר את זה, הנושא עובר לוועדת הכספים, ואנחנו נעבור להצבעה. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - היו"ר גילה גמליאל: מי שמצביע בעד – זה לוועדת הכספים. ההצבעה החלה. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): אין בעיה. רק בגללךְ. דרך אגב, אפשר להביא לוועדת החינוך את כל בנק ישראל. מירי רגב (הליכוד ביתנו): את כל בנק ישראל. יריב לוין (הליכוד ביתנו): בוודאי. לבוא ולומר מה השיקולים שלכם כאשר אתם - - - הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר גילה גמליאל: בעד – 17, אין נגד ואין נמנעים. ההצעה תעבור לוועדת הכספים.