קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום מצבן החמור של תשתיות הבריאות בישראל לאור דוח ארגון הבריאות העולמי היו"ר גילה גמליאל: אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: מצבן החמור של תשתיות הבריאות בישראל לאור דוח ארגון הבריאות העולמי – הצעות לסדר-היום מס' 305, 322, 339 ו-306. תעלה חברת הכנסת מיכל בירן. מיכל בירן (העבודה): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני לא יודעת אם יש פה עוד אנשים חוץ ממני שהיו מכורים בשלב זה או אחר לסדרה הטלוויזיונית "ER", סדרה על בית-חולים, חדר מיון, מאוד מרגשת, כל הרופאים חתיכים, סדרה מאוד יפה. אני חושבת שהדבר הכי לא מציאותי בסדרה הזאת היה שבסופו של דבר, את כל העניים שהיו איכשהו מגיעים לחדר המיון, בסוף איכשהו היו פותרים את הבעיה שלהם. הייתה איזה free clinic, מרפאה בחינם, בכל זאת היו מוצאים להם איזו תרופה. אין דבר רחוק יותר מזה מאשר המציאות בארצות-הברית. עוד ניתן לרפורמה של אובמה לראות כמה היא תשפיע וכמה היא תשנה, אבל נכון לכרגע עדיין בארצות-הברית מתים 45,000 איש כל שנה בגלל שאין להם ביטוח רפואי. האווירה הציבורית בארצות-הברית מנעה לאורך שנים את חקיקתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי שם, כולל זה שרופאים עשו קמפיינים עוד בתקופתו של טרומן, כתבו למטופלים שלהם: חייבים לעצור את זה אחרת יגידו לכם מי יהיה הרופא שלכם, ייקחו לכם את החירות. במדינת ישראל זה תמיד היה אחרת. מערכת הבריאות שלנו היא מערכת אוניברסלית, היא מערכת שבנויה על סולידריות, על סבסוד צולב, מחקיקתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי זה קיבל עוד גושפנקה, זה חלק ממי שאנחנו. אבל הנתונים שהתפרסמו ומתפרסמים על השחיקה בתשתיות הבריאות הם כמו כדור בדולח קטן שנותן לנו איזושהי הצצה אל העתיד, כי אם דוח המבקר שפורסם החודש אומר שב-2009 עמד התקציב שהקצה משרד הבריאות לבינוי ותשתיות בתי-חולים על 168 מיליון שקלים, ואילו ב-2013 הוא יעמוד על 73 מיליון שקלים בלבד, זה אומר קיצוץ של 57% בחמש שנים; אם בכמות בתי-חולים ל-100,000 איש אנחנו נמצאים הרחק מתחת למדינות אירופה, ולצד מדינות כמו זמביה, אפגניסטן, אתיופיה; אם במיטות אשפוז מצבנו הוא 34 מיטות ל-100,000 איש, אנחנו מתחת לכל העולם המפותח, מתחת לקזחסטן, לבנון ולוב – התוצאה היא כמובן ברורה, הקיצוצים שהולכים להיות מונחתים על ראשינו הולכים להחמיר את המצב הזה. הדבר הזה מטריד מאוד, כי את אותה מערכת בריאות טובה, והיא עדיין טובה, שיש בישראל, ולמרות כוונותיה הטובות מאוד של שרת הבריאות שאני מאוד מעריכה, חברת הכנסת יעל גרמן, מה שהולך לקרות – ראינו את זה קורה כבר בכל כך הרבה מערכות אחרות. זה תהליך שבו מייבשים את המערכת הציבורית, ולאט-לאט הציבור מאבד אמון ורוכש יותר ויותר ביטוחים פרטיים וביטוחים משלימים, כי הוא מבין שהמערכת הציבורית לא תוכל לספק את הצרכים שלו ואת הצרכים של בני משפחתו. היו"ר גילה גמליאל: תודה - - - מיכל בירן (העבודה): אני מסיימת. במצב כזה הליבה של מדינת ישראל, הזכות לבריאות שווה ושוויונית לכל אדם נמצאת בסכנה, ואני קוראת לשרת הבריאות להמשיך ולהיאבק, ולמנוע את השחיקה בתשתיות הבריאות של ישראל. היו"ר גילה גמליאל: תודה, חברת הכנסת בירן. עכשיו הבמה לרשותך, חברת הכנסת שולי מועלם. לאחר מכן יעלה חבר הכנסת אברהם מיכאלי. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): גברתי היושבת-ראש, חברי וחברותי, לאורך שנים מתרחשת הידרדרות משמעותית במצב מערכת הרפואה הציבורית ובמיוחד במערכת האשפוז. לפי הנתונים יש, כמו שאמרה חברתי מיכל בירן, 34 מיטות ל-100,000 איש ו-31 רופאים לכל 10,000 חולים. זה מצב שהוא בלתי נתפס במספר, אבל אנחנו חווים אותו ביתר שאת בחורף, כשכולנו נחשפים חורף אחרי חורף למצב שהולך ומחמיר, לתמונות הקשות של חולים שממתינים שעות במיון, ובסופו של דבר מתאשפזים במסדרונות. ואני לא יודעת אם הם נשלחים הביתה כשהם יכולים כבר לצאת הביתה, או נשלחים מסיבות שאין לנו מקום להכיל אותם, אין לנו מקום. המצוקה היומיומית הזאת במערכת הבריאות הולכת ומתגברת, הולכת ומתגברת. המטרה שלנו היא בעצם לעשות פה שינוי בתפיסה, בתפיסה של מה זה מערכת בריאות. האם מערכת הבריאות צריכה להתחיל באשפוז, או אולי צריכה להתחיל במניעה. המצב של מערכת האשפוז הוא הכי קיצוני, אבל אולי אנחנו צריכים להשקיע יותר כסף, חברי וחברותי, במניעה ולחשוב יותר טוב איך למנוע את הקריסה של המערכת הציבורית האשפוזית. כמי שחלתה בסרטן לפני ארבע שנים, הייתי היום בביקורת בבית-החולים "הדסה", במכון האונקולוגי, ביקורת שאני עושה פעם בכמה חודשים. בכל פעם שאני מגיעה, המצב שם יותר קשה. יש פחות מקום לחולים, כי מצופפים את כולנו ליום אחד שבו הרופאה יכולה לראות אותנו, כי אין יותר מדי שעות, כי אין יותר מדי זמן לקבל את החולים; ואני מדברת על חולים אונקולוגיים, שלדעת כולי עלמא הם חולים בסכנה, רובם. אני בסדר כבר, אני כבר בסוף התהליך של חמש השנים מנקודת החולי שלי, או לקראת סופו. אבל יש שם אנשים שבאים באמצע טיפולים כימותרפיים ואין להם איפה לשבת, כי המצב במערכת האשפוזית הוא נוראי. המטרה הזאת שלנו, כשאנחנו עומדים פה, זה לנסות לראות איך אנחנו מביאים יותר ויותר מיטות למערכת האשפוז, יותר ויותר תִקנוּן שמתאים לרפואה המודרנית. יש לנו רצון אמיתי ויכולת מופלאה, אני באה מהעולם הזה. האנשים שנמצאים במערכת הבריאות, גברתי שרת הבריאות, וכבר פגשת את חלקם, הם אנשים שמשקיעים שם ימים ולילות. המטרה של כולם היא לתת את הרפואה הנכונה לכל אחד שנכנס בשערים שלהם. אבל איך אפשר לדרוש את זה מאחיות בבתי-חולים? מרופאים שעובדים סביב השעון בתורניות מטורפות? מרופאים מומחים שנאלצים להישאר שעות במערכת בריאות שלא מאפשרת כמעט לעשות את מה שהרפואה המודרנית בעצם מלמדת אותם בבתי-הספר לרפואה? היו"ר פנינה תמנו-שטה: נודה על סיכום הדברים. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): אני רוצה לחזק אותך, גברתי, בהקמה של הוועדה הציבורית לרפואת הציבור. אני מחזקת אותך גם בהקמה שלה, גם בטיפול האמיתי ברפואה הציבורית וגם בהבאה אל קיומן של המסקנות שתגיעו אליהן. בריאות שלמה לכולם. היו"ר פנינה תמנו-שטה: תודה לחברת הכנסת מועלם-רפאלי. יעלה חבר הכנסת אברהם מיכאלי. אחריו יעלה חבר הכנסת עפו אגבאריה. אברהם מיכאלי (ש"ס): גברתי היושבת בראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, הדוח שפורסם על-ידי ארגון הבריאות העולמי הוא דוח קשה. הדוח בעצם לא מחדש לנו הרבה. לצערי, הדוח הזה מתפרסם מדי שנה, והנתונים שחוזרים בדוח לא מראים, לצערי, קידום במערכת הבריאות מבחינת תשתיות לפחות, אלא גם מרמזים לכיוון ירידה. בדוח מתואר שמספר בתי-חולים בארץ הוא נמוך ביותר, וגם מספר יחידות ההדמיה, והרופאים המומחים. המיקום שאנחנו מקבלים בדוח מקרב אותנו למדינות העולם השלישי; ממש כמו מדינות קונגו, זמביה, אתיופיה, הרבה מתחת לרוב מדינות המערב. היו"ר פנינה תמנו-שטה: אני חושבת שרבים לא מבקרים שם – בשביל להבין את ההבדל. אברהם מיכאלי (ש"ס): אני, גברתי, ביקרתי שם, ואני אומר לך שאני לא משווה באמת את התשתיות שלנו למה שקורה שם, אבל זה שהדוח ממקם אותנו שם, זה עושה לנו לא טוב, לא חלילה בקשר של אתיופיה עם יהודי אתיופיה, אלא בקשר עם התשתיות. היו"ר פנינה תמנו-שטה: לא התכוונתי לזה – בכללי. אברהם מיכאלי (ש"ס): אנחנו, כשרואים את הנתונים האלה, גברתי השרה, ואת לא אשמה בזה. אני יודע שאת רק נכנסת לתפקיד עם אמביציה להמשיך ולשפר את מה שהחל סגן שר הבריאות הקודם, ודיברנו על זה באיזה שיחה אקראית. סגן שר הבריאות ליצמן, שלקח את התפקיד הזה בזמנו, קרא לזה עבודת קודש. הוא אמר, אני רוצה להיכנס למערכת ולנסות, לנסות, לשנות, כי הרבה פעמים קשה לנו להמחיש את העוול שבעלי המקצוע בתוך המערכת מרגישים בגלל הבעיות. הדוח בעצם חושף לנו את מצב התשתיות. נתחיל ממספר בתי-החולים. אנחנו בישראל 0.6 לכל 100,000 איש באוכלוסייה – מקום 80 בעולם. לגבי מיטות אשפוז, אנחנו במקום 70, הנמוך בעולם, 34 מיטות לכל 100,000 איש. לגבי התור ל-CT ו-MRI, שהיום, גברתי השרה, לצערנו זה כבר לא בדיקת לוקסוס. היום כל רופא סביר, רופא מומחה סביר לא מקבל החלטה על אבחנה מדויקת בלי MRI. CT היום כבר לא נחשב. מי מאתנו אם חווה לאחרונה לקבל תור ל-CT, לצערנו זה לפחות חצי שנה. בכל פרוטקציה שמנסים להפעיל, אומרים, אין, יש בקושי עשרה מכשירי MRI בארץ, וייאמר לזכותו של הרב ליצמן, הוא הכניס כמה מכשירים נוספים בקדנציה שלו. מספר הצוותים הרפואיים – אנחנו 31.1 לכל 10,000 איש. אנחנו ממוקמים הרבה מתחת ללבנון, לגאורגיה, להונגריה, איטליה, אנחנו אולי מעל קנדה, בריטניה וארצות-הברית, ככה אומרים, אבל אני לא יודע מה זה מנחם אותנו. היו"ר פנינה תמנו-שטה: נודה על סיכום דבריך. אברהם מיכאלי (ש"ס): אחיות – אני רוצה להתייחס, גברתי היושבת-ראש, לנקודה מאוד רגישה. אנחנו באחיות במקום – נתון מזוויע. אנחנו במקום 46, אבל זה אומר שאנחנו כ-50% ממה שמקובל במדינות העולם. אחיות. ואחיות – כמובן שהרופאים מאוד חשובים, גם ברופאים אנחנו לא מובילים במקום מכובד, אבל אחיות הן גורם מאוד חשוב במערכת. גברתי השרה, שום כמות מיטות בבתי-החולים לא תפתור את בעיית המערכת אם לא נגדיל את מספר האחיות. גם בכך, אני זוכר שסגן השר ליצמן הציע פרויקט מסוים להגדלת מספר האחיות, לשפר בכך את הכמות, אבל אני אומר, כאחד שסובל כבר מאחות 40 שנה בבית, בכך שהיא עובדת מערכת, אני יודע כמה אחיות עובדות קשה, אני יודע כמה אחיות נמצאות במצוקה בעבודה שלהן. ולכן, גברתי השרה, אני מאחל לך – עם הדוח הזה לא קל להתמודד. אבל אנחנו נעזור לך פה בכנסת, שהקיצוצים שיהיו היום, לצערי, בתקציב שהוצג, לא רק שלא יפגעו פה, אלא יעזרו לך להעלות את המצב של התשתיות בצורה כזאת שאף אחד מאתנו – לא ירצה להגיע לבית-חולים או לקופת-חולים ולא יקבל את השירותים המינימליים. היו"ר פנינה תמנו-שטה: תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאלי. יעלה חבר הכנסת עפו אגבאריה; אינו נוכח. גברתי שרת הבריאות גרמן, את מוזמנת להשיב על הדברים. שרת הבריאות יעל גרמן: גברתי היושבת-ראש, גברתי מזכירת הכנסת, חברי וחברת הכנסת, לא, חברות, שתיים, טוב, יש עוד כמה שמכבדים, אתם יודעים שלכאורה אני עומדת כאן פחות מחודשיים לאחר שנכנסתי לתפקיד, עם דוח שמדבר על שנת 2011. אומנם הוא פורסם עכשיו, אבל הנתונים הם משנת 2011. יכולתי לצאת ידי חובה ולבוא ולומר, הנה, הדוח הזה, לא ידי הייתה במעל, ואני רק מסתכלת לעתיד כדי לשפר. אבל אני חייבת להיות ישרה, ולבוא ולומר מצד אחד מה נכון בדוח, ויש דברים נכונים, מדאיגים וחמורים שחייבים לטפל בהם, ומה לא נאמר על-ידי חברי הכנסת, מפני שלא ציינו נקודות אור רבות שקיימות במערכת הבריאות שלנו. ונקודות האור, גם כן ידי לא הייתה בהן, אלא קודמי וקודמי בתפקיד. ולכן אני חושבת שכל שאומר כאן, הכול באמת על-פי נתונים אמיתיים. אני רוצה להתחיל באופן כללי ולומר שנכון, מערכת הבריאות הציבורית שלנו במדינת ישראל הולכת ומידרדרת. ההשקעות בה אינן מספיקות. אנחנו רואים תופעה מאוד מאוד מדאיגה של נטייה ומעבר מהמערכת הציבורית למערכת הפרטית. מאוד מאוד מדאיג, מפני שאף אחד מאתנו לא רוצה שיהיו במדינת ישראל שתי מערכות, מערכת ציבורית ענייה שמיועדת לאלה שאין להם כסף, ומערכת ציבורית טובה ועשירה לאלו שיש להם כסף. ואני סבורה שאנחנו נמצאים היום בנקודת זמן, בהזדמנות שבה ניתן לעצור, לחשוב, לתכנן ולשנות כיוון לקראת חיזוקה של מערכת הבריאות הציבורית. כך שהרעיון והחזון שעומד בבסיס אותו חוק שמיכל הזכירה, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הרעיון והחזון שמדבר על כך שכל אחד יקבל בריאות על-פי צורכו וישלם על-פי יכולתו – חזון נפלא – החזון הזה יתממש ויתחזק. ועכשיו, חברים, אני רוצה להביא מעט עובדות. שיעור המיטות ל-1,000 נפש: מהדוח שפורסם, שכאמור הנתונים שלו מתבססים על שנת 2011, מאז ועד היום הוקצו עוד 570 מיטות כלליות למערך האשפוז בישראל, מהן 200 מיטות לפנימיות, 120 לטיפול נמרץ, 120 ליולדות, 130 לטיפול נמרץ פגים. במסגרת ההקצאה נפתחו מחלקות פנימיות חדשות בבתי-החולים ברזילי, רמב"ם, "העמק", שיבא ואיכילוב, ובנוסף הופעלה מחדש מחלקה פנימית בבית-החולים סורוקה בבאר-שבע. בשנים הבאות, בין 2014 ל-2016, יוקצו עוד 390 מיטות כלליות, ובנוסף לכך, כידוע, ייפתח בית-חולים חדש באשדוד, שבו יהיו עוד 300 מיטות. בנוסף לאמור לעיל קיבל משרד הבריאות, במסגרת ההסכם הנוכחי עם משרד האוצר, תוספת תקציב משמעתית שתאפשר, בין היתר, הרחבה נוספת של תשתית מיטות האשפוז. כך, למשל, בתחום הפסיכיאטריה אנחנו קיבלנו, יחד עם האוצר כמובן, החלטה כי בשנים הקרובות תיפתחנה 185 מיטות נוספות בבתי-החולים הפסיכיאטריים, בהיקף כספי של כ-70 מיליון שקלים. וכמו כן - - - היו"ר פנינה תמנו-שטה: שזאת בשורה בפני עצמה. שרת הבריאות יעל גרמן: שזו בשורה חשובה מאוד לאותו סקטור, לאותם אנשים שאני תמיד אומרת שהם נעלמים, גם בעי"ן וגם באל"ף. לא שומעים עליהם והם לא מדברים. זו אוכלוסייה חלשה שיש לטפל בה. ובנוסף יוקצה גם בינוי מיוחד, תקציב פיתוח לאותו סקטור, לסקטור הפסיכיאטרי. עם זאת, כפי שאמרתי וכפי שציינתם, חברי הכנסת, אני חייבת לציין בכנות כי מספר המיטות בישראל נמצא בירידה. הגידול הטבעי שלנו, של 130,000 נפש לשנה, כדי להישאר ברמה של היום, מחייב תוספת מיטות של לפחות 220 בשנה, ואנחנו לא מקבלים גם את זה. כך שאין ספק שאם אנחנו לא נוסיף תקציבים ונתכנן ונצא לתוכנית מיוחדת ומיועדת שמדברת על תוספת מיטות, לא נצליח להחזיר את הזקנה במסדרון לחדר נאות. ואנחנו מתכוונים כן להחזיר אותה לחדר נאות וכן לעצור את הירידה וכן לתכנן ולעשות הכול כדי להוסיף מיטות שלעתים גם מחייבות בינוי. לגבי מספר הרופאים והאחיות, המצב יותר טוב ממה שציירתם, וכמו שאמרתי, לא בזכותי. משרד הבריאות פעל בנמרצות להגדיל את מספר הרופאים והאחיות. עד לפני מספר שנים היקף הסטודנטים שסיימו לימודי רפואה בישראל עמד על 300 לשנה. כתוצאה מפעילות אינטנסיבית של המשרד להגדלת מספר הסטודנטים בכל אחד מבתי-הספר הקיימים, וכן כתוצאה מכך שנפתח בית-ספר חדש לרפואה בגליל, הגענו למצב בו מתחילים היום את לימודיהם 750 סטודנטים כל שנה. אבל אנחנו לא שוקטים על השמרים, והצלחנו לקראת תקציב 2013–2014 להגיע לסיכום עם משרד האוצר והמל"ג על הגדלה נוספת במספר הסטודנטים לרפואה לכ-850 סטודנטים. כל זאת בנוסף לצעדים שיעודדו שילוב של סטודנטים ישראלים שסיימו את לימודיהם בחו"ל, שזה בפני עצמו מטרה מקודשת. בנושא האחיות, עד לפני שנים אחדות החלו את לימודי הסיעוד כ-1,000 אחיות בשנה בכל האוניברסיטאות והמכללות גם יחד. כתוצאה, שוב, מפעילות מאוד מאוד אינטנסיבית של השנים האחרונות, וכן כתוצאה מוועדה, ועדת חורב, שישבה על המדוכה וקבעה יעדים, הגענו לכך שהיום החלו את לימודי הסיעוד שלהן למעלה מ-2,500 אחיות, גידול של 250%. כמו כן הארכנו את האישור שניתן על-ידי המל"ג לקיומן של מסגרות במספר מוסדות אקדמיים למסלולי הסבת אקדמאים ללימודי סיעוד. צעדים אלו ונוספים יבטיחו כי המחסור הנוכחי יקבל מענה ראוי. עלי לציין כי מספר הרופאים והרופאות במדינת ישראל עומד היום על קצת למעלה מ-3–3.2 ל-1,000 איש, וזה בממוצע של ה-OECD. עלינו להשתדל שלא לרדת, ואני חוששת שבקצב הנוכחי אנחנו עלולים גם לרדת. וגם כאן אנחנו חייבים לעשות הכול כדי לא לרדת בממוצע הזה. לגבי האחיות, כפי שאמרתי, הצלחנו להגיע ליעדים שהציבה לעצמה ועדת חורב, למעלה משישה אחיות ואחים ל-1,000 נפש, וזה הישג נאה בהתחשב במצב שהיה בעבר. אני רוצה להתייחס לחלק השני של ההצעות לסדר-היום, וזה לגבי התקציבים. נכון, היו קיצוצים, ושמעתי כאן – נדמה לי שזו הייתה חברת הכנסת, אם אני לא טועה, אורלי לוי אבקסיס, שדיברה על כך שלא יורחבו טיפולי השיניים. אכן טיפולי השיניים לא יורחבו, ולכן קוצץ תקציב של כ-80 מיליון שקלים, אבל טיפולי השיניים שניתנים עד גיל 12 לא קוצצו. ואני רוצה, ברשותכם, לפרט את הדברים שהורחבו, ואלה דברים שלא ידועים. אנחנו הצלחנו להביא במשותף עם משרד האוצר להגדלת מקורות משמעותית למערכת הבריאות הציבורית, ועל-ידי כך לחזקה. זאת כמובן תוך איזון ברור מול הצורך המערכתי בסגירת הגירעון המבני שלנו במשק והקיצוצים שהתחייבו ממנו. במסגרת ההסכם שהגענו אליו, ניתנו למערכת הבריאות תוספות תקציביות משמעותיות הן עבור תקציבי קופות-החולים והן עבור משרד הבריאות. סך התוספות שניתנו למערכת שלנו בשנתיים או בשנה וחצי הקרובות, 2013–2014, הן למעלה ממיליארד שקלים. תוספות משמעותיות. קופות-החולים קיבלו תוספות לעומת העבר. הגדלנו את הפיצוי הדמוגרפי. הגענו להסכמה על עדכון מדד יוקר הבריאות. שני השינויים האלו לבדם מביאים לתוספת של למעלה מ-200 מיליון שקל לקופות-החולים. זה כל שנה לבסיס התקציב שלהן. יוצא מכך שבשנת 2016, בסופה, התקציב של הקופות יגדל ביותר מ-800 מיליון שקלים. לעומת הסיכומים שהיו ערב ההחלטה על התקציב, אנחנו הצלחנו להעלות בצורה משמעותית את התקציבים הזורמים למערכת. בנוסף, נוספו 300 מיליון שקלים לסל התרופות. מלבד תקציב התרופות גם תקציב המשרד גדל, ואני רוצה לציין מספר נושאים שבהם הגדלנו את התקציבים בתוך המשרד. כידוע לכם, בתוך שנה תופסק ההפלרה, חובת ההפלרה במדינת ישראל, אבל אנחנו רואים חשיבות רבה שאותם ילדים שצריכים לקבל את הפלואור יקבלו אותו בצורה נקודתית. לא כל עם ישראל שכן זקוק ולא זקוק ולא מכונות הכביסה ומדיח הכלים והגינה, אלא באמת הילדים. ולשם כך השגנו תוספת תקציב של 25 מיליון ש"ח לטיפול נקודתי בבריאות השיניים של הילדים. תינתן תוספת משמעותית של 90 מיליון ש"ח בכל אחת מן השנים 2013 ו-2014 בגין גידול האוכלוסייה והרחבת שירותי אשפוז סיעודי, שיקום נכי נפש, מכשירי שיקום לנכים, טיפול בריאותי לילדים אוטיסטים, בדיקות גנטיות ועוד. כל הנושאים האלה – 180 מיליון ש"ח בתקציב, שאני מקווה שנעביר בקרוב. לצורך הקטנת התורים להתמחות והרחבת מצבת כוח-האדם בתחום הפסיכולוגיה השגנו תוספת תקציבית של 25 מיליון ש"ח לשלוש שנים. תינתן תוספת של 7 מיליון ש"ח לצורך פתיחת מחלקות אשפוז ייעודיות לצעירים שזקוקים לסיעוד. במסגרת הרפורמה בתחום המזון והפיקוח על המזון, רפורמה שבמסגרתה אנחנו מאוד מאוד מקווים להפחית את מחירי המזון, במסגרת זו קיבלנו הרחבת תקני פיקוח של המשרד – 50 תקנים נוספים. סוכם על מימון התמחות ברפואת שיניים עבור תחומים שנמצאים במחסור. כמו כן, בריאות התלמיד – תוספת של 45 מיליון ש"ח. אשפוז סיעודי – תוספת של 150 מיליון ש"ח. טיפול באוטיסטים – תוספת של 14 מיליון ש"ח. לסיכום, ההסכם בין משרדי הבריאות והאוצר מלפני שבוע לא רק שאינו מצמצם את מקורות מערכת הבריאות הציבורית אלא מביא הגדלה משמעותית של המקורות שיעמדו לרשות המערכת הזו. הצעדים שאושרו בהחלטות הממשלה מביאים לשינויים מבניים שלהם המתינה המערכת שנים רבות: שינוי בשיטת עדכון עלות הסל של קופות-החולים בגובה העדכון הדמוגרפי של תקציבי הקופות ומנגנון לקביעת תעריף האשפוז בבתי-חולים. אני רוצה להדגיש שבנושא זה הגענו להסכמה היסטורית עם האוצר על דרך קידום מחירים במערך האשפוז הכללי במדינת ישראל, שיתבסס מהיום ואילך על מדדים חיצוניים, אקסוגניים בלבד. נוסחת עדכון זו היא באמת פריצת דרך משמעותית במחיר יום אשפוז, שלמעשה תביא לעצמאותם של בתי-החולים. אני מבקשת להדגיש כי במסגרת דיוני התקציב שמנו דגש משמעותי על תוספת מקורות והרחבת תשתיות, ולשמחתי הרבה הגענו בנושאים אלה להבנות עם משרד האוצר. אני מתכוונת להמשיך ולפעול להגדלת המקורות העומדים לרשות המערכת ובעיקר בעיקר לחזק את מערכת הבריאות הציבורית. ולסיום, אני רוצה לציין מספר נתונים שלא נאמרו וחשוב שידעו אותם ומקורם בדוח ה-OECD. בשנת 2012 פורסם דוח של מומחים מטעם ארגון ה-OECD שהתייחס ספציפית למערכת הבריאות בישראל. מדובר על צוות מומחים שהגיע לישראל ובדק באופן יסודי את מערכת הבריאות, נפגש עם גורמים בכירים במערכת הבריאות ועם ארגוני הבריאות. הצוות הזה חילק שבחים למערכת הבריאות. הוא ציין שמדינות ה-OECD יכולות להתקנא במערכת הבריאות בישראל ובתפקודה. הוא ציין את הרמה הגבוהה ביותר של שירותי הבריאות בקהילה, שמהווים, כמובן, את עמוד התווך של מערכת הבריאות, והוא פרסם כי רמת הבריאות במדינת ישראל נמצאת בחמישייה המובילה מבין מדינות ה-OECD. במקום החמישי בעולם או בבדיקות של ה-OECD נמצאת מדינת ישראל. הוא ציין עוד נושאים נוספים, אבל חייבים לציין זאת. רמת הרופאים שלנו, רמת הרפואה שלנו היא בין הגבוהות בעולם. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): על זה אין ויכוח. - - - תיירות מרפא. על זה אין ויכוח. שרת הבריאות יעל גרמן: סיבה נוספת – לדאוג לכך שזה יישמר. שולי צודקת, צודקת בהחלט. כמו שאמרתי, הארגון ראה במערכת הבריאות הישראלית אחת מחמש המערכות המצטיינות בעולם. אז כמובן קיימים אתגרים גם במערכת הזו, המצטיינת. יש צורך בהרחבת התשתיות בבתי-החולים – צודקים. יש צורך – לא ציינתם, לא פחות חשוב – לצמצם את אי-השוויון שקיים במערך הבריאות, אי-השוויון שקיים בין אוכלוסיות שונות אצלנו במדינת ישראל, וחייבים לשים את זה כמטרה וכיעד, לצמצם את אי-השוויון. עם אתגרים אלה ואחרים בכוונתי להמשיך ולהתמודד, יחד עם הצוות המאוד מקצועי שבמשרד, ואני בטוחה שגם נצליח. היו"ר פנינה תמנו-שטה: תודה רבה. מיקי לוי (יש עתיד): גברתי, תחת שרביטך, אני חייב לציין, יש משהו חדש באוויר בתחום הבריאות. זה לא תחושה שלי בגלל שאת בת סיעתי. זו תחושה של הרבה אנשים בבית. היו"ר פנינה תמנו-שטה: אנחנו מאוד שמחים שאתה חולק אתנו את תחושותיך, סגן שר האוצר. אני רוצה להודות לשרת הבריאות יעל גרמן על התשובות הנרחבות והברורות. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): צריך להגיד גם לזכות השרה - - - ובייחוד את הרצון. יעקב אשר (יהדות התורה): תגיד את האמת, התכוונת לליצמן, לא? תגיד את האמת. היו"ר פנינה תמנו-שטה: חשוב מאוד, ראוי לציון. בטרם אנחנו עוברים לדיון הבא אני רוצה לבקשת חבר הכנסת נסים זאבי לאפשר לו עמדה נוספת ממקום המיקרופון שקרוב אליך. יש לך דקה. תודה. נסים זאב (ש"ס): קודם כול אני מאוד שמח על הסקירה המאלפת של כבוד השרה הנכבדת. רק חודשיים ובאמת פעילות ענפה. אנחנו מרגישים באמת הרבה יותר בריאות, גם הרבה יותר רוגע. ורק דבר אחד שמאוד מפריע לי – יש הרבה דברים שמפריעים, אבל מאוד מפריע לי עניין בריחת המוחות; אחרי כל כך הרבה השקעה של שנים רבות, עד שנהיים מומחים ומנתחים. אגב, את יודעת שבתחום הניתוחים יש מחסור בכוח-אדם שזועק לשמים. את יכולה לראות מנתחת, דוקטור, שהיא בכירורגית מהבוקר ועד חצות לילה, כי אין מי שיחליף אותה. עד התמוטטות. חד וחלק. וישנם רופאים שהגיעו לרמות כל כך גבוהות, אפילו להשתלת כבד. בסופו של דבר עוברים לקנדה כי שם משלמים יותר. ואני אומר, תשימי את הדגש. אני שמעתי את זה מהרבה רופאים. אני הייתי, לצערי, תקופה ארוכה בבתי-חולים בנסיבות כאלה ואחרות, ואני אומר לך, תעבדי על זה מאוד מאוד. תיתני את הדגש שאותם רופאים, אותם כוחות מומחים שקיימים, שיישארו במדינת ישראל, בארץ-ישראל, למען תושבי ארץ-ישראל. היו"ר פנינה תמנו-שטה: תודה, חבר הכנסת זאבי. יעקב אשר (יהדות התורה): זאב. היו"ר פנינה תמנו-שטה: זאב, נסים זאב. נסים זאב, חבר הכנסת נסים זאב. אמרתי לא נכון? תודה רבה. שרת הבריאות, מכיוון שלא אמרת לאן היית רוצה להעביר את הדיון הזה, לוועדה או למליאה, אז אנחנו נודה בטרם הצבעה - - - נסים זאב (ש"ס): ועדת הבריאות והרווחה. היו"ר פנינה תמנו-שטה: ועדת הבריאות והרווחה. אנחנו נעבור להצבעה. אברהם מיכאלי (ש"ס): מסכים. היו"ר פנינה תמנו-שטה: מסכימים, מסכימים. נעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר פנינה תמנו-שטה: 14 הצביעו בעד, אפס מתנגדים. הנושא עובר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.