קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום כישלון התוכניות הממשלתיות להעסקת נשים ערביות היו"ר פנינה תמנו-שטה: אנחנו עוברים עכשיו להצעה לסדר-היום מס' 112: כישלון התוכניות הממשלתיות להעסקת נשים ערביות. מי שתעלה לדבר היא חברת הכנסת חנין זועבי. ישיב לאחר מכן שר הכלכלה נפתלי בנט. חנין זועבי (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, תודה, תודה לשר שהגיע. אני אתחיל בסטטיסטיקה, שאתה מכיר, שאומרת ששיעור הנשים הערביות בשוק העבודה הוא 22%. 71.7% מהנשים הערביות במדינה אינן משתתפות בשוק העבודה. אני לא מחדשת בזה. אולי אני גם לא מחדשת לך אם אני אומרת לך שהשיעור הזה הוא מהנמוכים בעולם. אולי אני אחדש לך אם אני אומר שהוא גם נמוך ביחס ובהשוואה למדינות ערב. מדינת ישראל המתקדמת, בעניין הזה, בסוגיה הזאת, היא האחרונה ברשימת שיעור הנשים בשוק העבודה. אני צריכה להתחיל מנקודה רגשית, גם אם אני פרקטית, וגם אם הדיון צריך להיות פרקטי, ויש לי המלצות בסוף שהן המלצות פרקטיות. עניין התעסוקה של נשים ערביות – ואדוני השר, אני שמעתי אותך מדבר על חשיבות תעסוקת חרדיות. שמעתי אותך, ואתה הדגשת את החשיבות. זה לא פחות חשוב לנשים הערביות. האופציה היחידה לצאת מהבית לנשים הערביות זה למצוא תעסוקה. זה לא רק מקום בשוק העבודה; זה מקום בחיים, זה מקום במרחב הציבורי, זה מקום בחברה, זה כוח, זו עצמאות, זו עצמאות כלכלית – זה הקריטריון. אם אתה שואל אותי: תצביעי על נקודה שהכי תקדם את החברה הערבית כחברה, אני אגיד לך: תעסוקת נשים. אני לא אגיד השכלה, ואתה יודע למה? כי הנשים הערביות, גם אם הן נמצאות בתחתית הרשימה של המועסקים, הן – מבחינת השכלה – יותר משכילות מאשר הגברים הערבים. אתה יודע שהנשים הערביות הצליחו בעשר השנים האחרונות, 12 השנים האחרונות, לצמצם את הפער בין ממדי ההשכלה שלהן לבין ממדי ההשכלה של הנשים היהודיות, ולצמצם את הפער בין ממדי ההשכלה שלהן לבין ממדי ההשכלה של הגברים הערבים. בתואר ראשון, אחוז הנשים הערביות עם תואר ראשון הוא 54%, לעומת 46% לגברים הערבים. בתואר השני אנחנו 52%. כלומר, גם אם אנחנו לומדים ליבה ולא ליבה ויש לנו - - - שרת הבריאות יעל גרמן: אבל כמה נשים יש להן תואר ראשון? לא כמה מסיימות אלא כמה - - - חנין זועבי (בל"ד): יש לי סטטיסטיקה של מובטלות. אקדמאיות מובטלות, יש לך עכשיו 10,000 אקדמאיות מובטלות – עכשיו מובטלות. היו"ר פנינה תמנו-שטה: נתון לא מבוטל. חנין זועבי (בל"ד): כן, בכלל. אנחנו כן רוצות לעבוד, אנחנו עושות הכול בשביל לעבוד, ומה זה גורם לנו? זה גורם לנו ליותר תסכול, כי יש יותר השכלה אבל אין יותר עבודה. אנחנו מגמדים את הפער בהשכלה, אבל הפער בתעסוקה הולך וגדל. אז יש יותר תסכול, יש יותר ייאוש; יש נשים אקדמאיות, גברתי השרה, שהפסיקו לחפש עבודה, ויש סטטיסטיקה על זה. 9,000 מתוך 10,000 נשים ערביות אקדמאיות בלתי מועסקות מוגדרות כמיואשות מלמצוא עבודה, ולכן אולי אתה לא תמצא אותן גם במרכזי תעסוקה או בלשכות העבודה. חוץ מהזווית החברתית הערכית האנושית המאוד חשובה, יש את ההפסד של הכלכלה. הכלכלה מפסידה – וזה השר יודע, יודע יותר טוב ממני – 20 מיליון שקלים בשנה. היה בעיתון "הארץ" שהמטה לתכנון כלכלי-אסטרטגי במשרד ראש הממשלה הגיש השבוע סקירה ובה הוא אמר שאנחנו באיום כלכלי, אנחנו בפתח של קריסה כלכלית, אם לא תתחיל המדינה לשנות את מדיניותה, והוא הצביע על להתחיל לשלב את החרדים ואת הערבים. תמיד אומרים, הערבים איום – אז כן, עכשיו אנחנו איום, הנשים הערביות הן איום אסטרטגי-כלכלי אם לא מתחילים לשים לב אליהן. אני מודעת לכל התוכניות. לא רק שאני מודעת לכל התוכניות ואני אתחיל לסקור אותן, אני עצמי – ואני יודעת שיש כוונה, הרי הממשלה הצהירה לפני כמה שנים; הממשלה הצהירה, אני פה נכנסת לדלת פתוחה, אבל הדלת הזאת, גם כאשר היא פתוחה, היא לא מובילה אותנו לשום מקום. ואני יודעת, לא רק שאני יודעת על התוכניות, אני בעצמי, אני לא יודעת אם הפקידים במשרד שלך אמרו לך, הגשתי תוכנית לעידוד עסקים זעירים של נשים הערביות. ולא רק הגשתי; להפתעתי, המשרד קיבל ואישר את התוכנית, והיא מעניקה תמיכות ל-3,000 נשים. כלומר, אני יודעת שכן, יש כוונה. הטענה שלי, אדוני השר, היא לא על חוסר כוונה, היא לא שהמשרד לא עושה, ולא שהמשרד לא עושה מספיק; היא שהמשרד לא עושה נכון. הוא לא בדרך הנכונה, זו הטענה שלי, והוא גם לא בודק את התוכניות שלו. ואני אתן לך כמה דוגמאות, אני אחסוך ממך. יש לך תוכניות של השמה בהיי-טק, הלוואות לנשים ערביות, תחבורה ציבורית, הקמת 20 מרכזי הכוון תעסוקה, הקמת שני מרכזי עסקים, פעילות העשרה, הסבה, קידום יוזמות בקרב נשים ערביות. אני בעל-פה יכולה לתת לך את כל התוכניות, לכן בוא לא נבזבז זמן. אבל מה? עושים השמה בהיי-טק – אין סטטיסטיקה על ההצלחה של התוכניות. עושים תוכניות של תחבורה ציבורית – בסדר, יש לי אוטובוס כאישה ערבייה, לאן אגיע עם האוטובוס הזה? אני רוצה מקום עבודה. אני יכולה להיכנס לאוטובוס אבל אני רוצה את מקום העבודה. לכן, הטענה הבסיסית שלי, שהמשרד עשה את המאמץ, השקיע את המאמץ שלו בהכשרת נשים, בהון האנושי, ולא ביצירת מקומות עבודה. גם אם אתה מעצים את ההון האנושי ואין לך מקומות עבודה איפה לשים את הנשים האלה, מה אתה עושה? עוד פעם, אתה מגביר את התסכול של הנשים. וגם דוגמה שאנחנו, שהמשרד משקיע בהון האנושי – עושה הסבה, הכשרה מקצועית, הכשרה לראיונות עבודה – אבל 10,000 אקדמאיות, המספר הזה בכלל לא ירד. רק בשנים האחרונות, אדוני השר – ואולי אתה תתחיל משם, אתה תבדוק משם – אני רוצה את התוצאה, אני לא נותנת פה ציונים, ואני לא אומרת – יש לי טענות על אי-היעילות וחוסר בדיקה עצמית מטעם המשרד, אבל יש לי גם טענות שקל יותר לתוכניות האלה להדגיש את ההון האנושי ולהגיד, הבעיה בנשים, הן לא מוכשרות מספיק, מאשר להגיד: אנחנו רוצים לפתור את החסם, חסם גזעני, החסם בפני הנשים הערביות האלה להתקבל למקומות עבודה. אם אתה מכשיר נשים ערביות, ואני עכשיו רוצה לעבוד במפעל קטן או בחברה ולא יקבלו אותי בגלל שאני ערבייה, אז גם אתה – גם אם אתה משקיע בי כסף וסדנאות, אתה לא עושה כלום. אל תשקיע בי. תתחיל להשקיע בחברות עצמן, במפעלים עצמם, יצירת מקומות עבודה. תתחיל בבדיקת הסוגיה של 10,000 אקדמאיות מובטלות, כמה אלפי מורים ומורות. ומה אני שומעת? אני שומעת שבבתי-הספר היהודיים יש מחסור במורים. הנה, יש לכם קבוצה של אלפי מורות ערביות מובטלות ויש לכם בתי-ספר יהודיים, ואתה לא יכול לקשר ביניהם, למה? בגלל שיש מחסום, בגלל בתי-ספר יהודיים - - - שר הכלכלה נפתלי בנט: באיזה מקצועות? זה בכל - - - חנין זועבי (בל"ד): מדעי הרוח זה אולי 50%, ויש גם במדעים אחרים. שר הכלכלה נפתלי בנט: טוב. חנין זועבי (בל"ד): יש לי סטטיסטיקה, אבל מדעי הרוח – כלומר, שפות והיסטוריה וגיאוגרפיה, מדעי הרוח, זה אולי 50%. זו הצעה ראשונה – של מורים ומחסור במשרות מורים בבתי-הספר היהודיים. היו"ר פנינה תמנו-שטה: בשים לב שנותרו לך כשתי דקות. חנין זועבי (בל"ד): כן. החסם העיקרי הוא מקומות עבודה, שזה חסם גזעני; אני לא יכולה להשתמש במילה אחרת. אין מנגנון של ענישה ומעקב על מקומות עבודה שלא מקבלים. אין מנגנון יעיל של לעודד. יש תמיכה – אתה תספר לי על תוכנית של תמיכה וסבסוד מקומות עבודה; זה סבסד כמה מאות, יש לי סטטיסטיקה פה. זה סבסד כמה מאות, אבל למשל בנצרת-עילית – בנצרת-עילית יש אזור תעשייה שהוא יותר גדול מכל אזורי התעשייה הערביים בכל הארץ, רק בנצרת-עילית, של 50,000. אחוז אזורי התעשייה הערביים בארץ הוא 2.4%. אוכלוסייה של עוני, אוכלוסייה מובטלת, יותר מ-50% מובטלים, עניים, ואחוז אזורי התעשייה ביישובים האלה 2.4%. אוקיי, אני ערבייה, רוצה לעבוד בנצרת-עילית – שם כל המפעלים. כל המפעלים לא באים לנצרת, הם באים לנצרת-עילית, ונצרת-עילית מתחזקת, ונצרת העיר ההיסטורית נחלשת. העדיפות ליהודייה – עדיפות ראשונה. שיבדוק השר כמה ערביות עובדות בכל המפעלים באזורי התעשייה בנצרת-עילית. שיבדוק השר, במרחק של חצי שעה בין אזורי התעשייה ביישובים היהודיים לבין הערים והכפרים הערביים, כמה ערביות מועסקות, ויגיד: כל מפעל שמעסיק יותר מ-50 עובדים, הוא צריך להעסיק לפחות 20% או 10% נשים ערביות, להתחיל - - - היו"ר פנינה תמנו-שטה: תודה רבה, חברת הכנסת זועבי. חנין זועבי (בל"ד): כן, אני מסיימת. - - - להתחיל לקבוע קריטריונים של עידוד תעסוקה במקומות העבודה היהודיים, ולהעניש מפעלים שהסטטיסטיקה שלהם היא אבסורדית, והם מפעלים שיושבים חצי שעה – לא רק חצי שעה מרחק מיישובים ערביים, אלא הם יושבים על אדמות ערביות. תודה. היו"ר פנינה תמנו-שטה: שר הכלכלה נפתלי בנט, הבמה לרשותך. אתה מוזמן להשיב על דבריה של חברת הכנסת זועבי. שר הכלכלה נפתלי בנט: טוב, אני מאוד שמח על הנושא. אולי אנחנו לא מסכימים על המון המון דברים, אבל בעניין הזה אנחנו מסכימים לגמרי. ואני מאמין שלפני – יש לי פה חוברת מייגעת, אני לא חושב שאני אייגע אתכם. אני אגע בכמה נקודות, אבל קודם כול - - - מיקי לוי (יש עתיד): אדוני השר, מותר להעיר את תשומת לבך? שר הכלכלה נפתלי בנט: כן. מיקי לוי (יש עתיד): פשוט, כבר אחרי עשרים אלף פעם שאני עולה – גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת, חברי, או משהו בסגנון. שר הכלכלה נפתלי בנט: אה, מאה אחוז. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת המרובים - - - אברהם מיכאלי (ש"ס): - - - שר הכלכלה נפתלי בנט: האמת שזו פעם ראשונה, אז תודה. תודה. מיקי לוי (יש עתיד): - - - היו"ר פנינה תמנו-שטה: זה בסדר גמור. אברהם מיכאלי (ש"ס): תשמע, אחים לעת צרה זה בכול. שר הכלכלה נפתלי בנט: אחים לצרה. אז, חברת הכנסת זועבי, קודם כול, אני מאמין שמשרד במידה רבה עובד ברוח השר, ואני פה מצהיר ואני אומר את זה מעל כל במה, כולל במות של הציבור שלי, אבל בצורה הכי ברורה, שיש שני קהלים שאני הולך להתמקד בהם, וזה הגברים החרדים – בתחום התעסוקה – ונשים ערביות. בסדר? אני אומר את זה בכל מקום. וגם במשרד אני דורש דין-וחשבון, כי את מתארת פה פער בין רצון טוב לבין תוצאות בשטח. אני רואה בזה יעד לאומי משמעותי מאוד, ואני גם מסכים עם ניתוח הסיבות. את פה חידשת או הארת את הזרקור שהבעיה היא בביקוש, לא בהיצע, ולכן אני אחסוך לכם. יש פה ברשימת הדברים, חלק ניכר עוסק בהכשרות. אני לא אומר שלא צריך, צריך לבדוק לפני שאני מעביר כספים. אבל האמת שגם בתפיסה שלי הדרך – אגב, גם אצל חרדים, איפה שיש איזושהי אפליה שאני לא יכול להכחיש אותה - - - היו"ר פנינה תמנו-שטה: באמירת אגב, אני גם אוסיף לך עוד קבוצה שזו קבוצת העולים החדשים, וגם כאלה שוותיקים. שר הכלכלה נפתלי בנט: נכון. אני מסכים למעשה לכל דבר שאמרת חוץ משתי המילים האחרונות, על האדמות; על זה נמשיך להתווכח. אבל חלק ממה שאני עושה במשרד כתפיסה, זה להעביר את המשקל מצד ההיצע לצד הביקוש. וכשאנחנו אומרים היצע זה הכשרות וטיוב וכו', לצד הביקוש, שזה פשוט שחברות ייקחו. אני חלוק לגמרי על דבר אחד, וזה – אני לא מאמין בשיטה של סנקציות ועונשים, כי - - - חנין זועבי (בל"ד): עידוד. שר הכלכלה נפתלי בנט: עידוד חיובי. בעניין הזה אני לא מאמין שצריך לבוא לעסק פרטי עם מקל ולחשוב שזה איכשהו יביא טוב. אם הוא גזען ואני אביא מקל, הוא ילך למקום אחר. לא דרך מקלות; דרך גזרים, ואפילו גזרים מאוד גדולים, בעיקר בהתחלה. בעיקר בהתחלה, כי ברגע שהם יתחילו להעסיק נשים ערביות – אני רוצה שהם יעסיקו נשים ערביות לא כי הן ערביות אלא כי הן תותחיות, כי הן עושות עבודה טובה. זאת הסיבה. היו"ר פנינה תמנו-שטה: עם אמירה כזאת הייתי סוגרת והולכת, חברת הכנסת זועבי. שר הכלכלה נפתלי בנט: הרי ברגע שהם יתחילו – לי יש bias לטובת נשים, כי ניהלתי חברה, וגיליתי שהנשים פשוט היו – אני קצת עושה הכללה, אבל המנהלות היו יותר טובות, המנהלות אצלנו. אז שוב, כסוציומט, כאדם שרצה חברה – אני הסתכלתי על השורה התחתונה. עשיתי את זה כי ידעתי שהחברה תהיה יותר טובה אם במקרה יהיו הרבה מנהלות. אני מאמין שזה בדיוק אותו דבר לנשים ערביות. אז המטרה שאנחנו צריכים לשים למול עינינו היא, בסופו של דבר, שבעלי עסקים ייקחו נשים ערביות כי הן ממש מועילות לשורה התחתונה של העסק, לא כטובה. אבל אנחנו בתקופת ביניים וצריך לפרוץ את קיר הזכוכית. והקיר שאת מתארת קיים ועוד איך, חד-משמעית, בסדר? זה קודם כול כהנחה. אז קודם כול כמה נתונים. יש השקעות עצומות, במיליארדים. בשנים 2010–2012 התקבלו חמש החלטות ממשלה שמיושמות – הן לא לא-מיושמות – לחברה הערבית, בדואית, דרוזית וצ'רקסית, בסך 3.7 מיליארד שקלים, מתוכם 1.2 למשרד הכלכלה. ויש תוצאות, אבל זה מאוד מתון. התעסוקה בקרב נשים ערביות בגיל 25–64 ב-2009 הייתה 25% ועלתה ל-27% שנתיים אחרי – 2011. זאת אומרת, 10,000 נשים ערביות תוך שנתיים נכנסו לשוק העבודה. היעד שלנו – אני עוד מקריא את יעדי המשרד, אני הולך לעבור ואולי לבחון שינוי עוד יותר אגרסיבי – בשנת 2020 להגיע ל-41% תעסוקה של נשים ערביות. אני אבדוק את זה. חנין זועבי (בל"ד): מתי? שר הכלכלה נפתלי בנט: ב-2020 להגיע ל-41%. חנין זועבי (בל"ד): זה רחוק. שר הכלכלה נפתלי בנט: אני יודע, זה רחוק. שרת הבריאות יעל גרמן: שש וחצי שנים. שר הכלכלה נפתלי בנט: שש וחצי שנים. את יודעת, אם עכשיו הייתי יכול לחתום שזה יקרה - - - חנין זועבי (בל"ד): אתה יודע שגם הממשלה שמה לה מטרה ב-2012? שר הכלכלה נפתלי בנט: אני מבין. תראי, בסוף זה הכול בני-אדם. השאלה היא מי עומד, וכמה זה חשוב לו, וכמה הוא מנג'ס ומתקשר, ולמה אמרת שתעשה משהו ולא עשית – בסוף אלוהים מצוי בפרטים הקטנים. היו"ר פנינה תמנו-שטה: ועל הנחישות הזאת אי-אפשר לחלוק. שר הכלכלה נפתלי בנט: בעניין הזה באמת זה פשוט חשוב לי. זה פשוט חשוב לי בדיוק מהסיבות שאמרת, בגלל ההתפתחות הכללית, ואני חושב שיהיו לזה המון תוצרים בריאים לחברה הישראלית. אנחנו מדינה מורכבת, ורק אם נחיה ביחד ביום-יום – אז המחלוקות הפוליטיות יימשכו, אבל נדע שאנחנו בני-זוג לאותה ארץ, לאותה מדינה. זה בדמנו, אז זה חשוב לי מאוד, בלי קשר למחלוקות. אז אני לא אמנה את כל התוכניות בצד ההיצע – אוקיי, בתמצית: מרכזי הכוון תעסוקתי, יוצאים מן הכלל, אגב, באמת יוצאים מן הכלל. הוקמו כבר שבעה ואנחנו מתכוונים לפתוח עוד 12, ועד סוף 2014 כבר לעמוד על 21 מרכזים. זה קולט כמות נכבדה, 4,000 פונים בשבעת המרכזים, מתוכם 60% נשים. המרכזים האלה עובדים. מרכזי התעסוקה – הם עובדים, הושמו כבר 1,800 איש ואישה, ובעוד כמה ימים אנחנו פותחים מרכז בירכא שישרת את האוכלוסייה הדרוזית בג'וליס, ירכא ואבו-סנאן. אני נורא מאמין. הבן-אדם מגיע למרכז, זה מעין One Stop Shop, והוא או מושם לעבודה מיידית או עובר הכשרה בסיסית או עובר הכשרות יותר מתקדמות. ויש שם לב גדול, למי שמפעיל את זה, את הארגונים האלה. אלה אנשים שבאמת באים מתוך הקהילה – לא אנשים גאונים מבחוץ שחושבים שיודעים הכול, אלא ממש חבר'ה מהשטח. יש מיזמים עם המגזר השלישי – אני אעביר לך את זה גם כתוב, אז אני לא רוצה לייגע אתכם. יש הרבה סבסוד של מעונות-יום, משפחתונים וצהרונים, שזה דבר קריטי וייעודי לתחום הזה. יש לנו דגש מיוחד בתחום הבינוי ושיפוץ, פשוט כדי להגדיל את הנפח. ב-2011 הוקצו למגזר המיעוטים 31 מיליון שקלים, וב-2012 – 64 מיליון שקלים לפתיחת 24 מעונות, שזה כלי קריטי ליציאה לעבודה. כנ"ל הכשרה מקצועית. ועכשיו נעבור לצד הביקוש, ואני לוקח ברצינות את מה שאמרת. ישבתי פה וזה עשה שכל. את אומרת: יש כבר "פול" מאוד גדול של נשים מוכשרות שמוכנות, ועכשיו – אז אני הולך לעשות עבודה על הדבר הזה, ואולי להפנות משאבים מצד ההיצע. אבל יש מסלול תעסוקה במרכז ההשקעות שנועד לייצר תמריץ להעסקת מיעוטים. הרעיון הוא שאנחנו מסבסדים שכר של עובדים חדשים בתעשייה ובשירותים, עם מתן עדיפות לבני המיעוטים. ב-2011 אושרו 11 תוכניות סיוע בהיקף של 20 מיליון שקלים. זה הוסיף 500 משרות. ב-2012 פורסם מקצה חדש ומורחב שבו מעסיקי נשים ערביות יקבלו סבסוד גבוה יותר למשך 30 חודש, זה שנתיים וחצי, וזה עומד בשיא על 37% ממשכורת העובדת. זה יפה. זה לא זניח. אם אני הולך להקים מפעל - - - חנין זועבי (בל"ד): זה מיועד לנשים? שר הכלכלה נפתלי בנט: כן, כן. כן. תוך מתן עדיפות – שבו מעסיקי נשים ערביות יקבלו סבסוד גבוה יותר ל-30 חודש. במקצה 2012 אושרו 31 תוכניות סיוע בהיקף של 27 מיליון שקלים, תוספת של 624 משרות, מתוכן 279 נשים. הנתיב הנוסף לסיטואציה של ביקוש זה פשוט יזמות, ובפרט יזמות לעסקים קטנים ובינוניים. יצרנו, יש עשרה מוקדי שטח, מוקדי סיוע לעסקים ויזמים בחברה הערבית; 30% ממקבלי השירות הם נשים. בשנת 2011 – בהשקעה של 9 מיליון, 2012 – 12 מיליון, עד מחצית 2013 – 6 מיליון. תוכנית "יוזמים עסק" – 500 נשים מהמגזר הערבי השתתפו, וב-2012 – 1,200. על-פי הסקר, שיעור פתיחת העסקים במגזר הערבי הוא 20%. זה לא ייחודי לנשים, בעניין הזה. יש קרן הלוואות לנשים ממגזר המיעוטים, תוכנית פיילוט חדשה תלת-שנתית 2011–2013, המסייעת לנשים ערביות יזמיות במימון בשני מסלולים: מסלול א' – הלוואה של 10,000 ש"ח, ומסלול ב' – הלוואות אישיות בגובה 20,000 ש"ח. חנין זועבי (בל"ד): זו תוכנית שאני יזמתי. שר הכלכלה נפתלי בנט: אֶת "סאווה"? חנין זועבי (בל"ד): כן. שר הכלכלה נפתלי בנט: יישר כוח, באמת יישר כוח. מיזם משותף עם עמותת קרן קורת, שמפעילה את התוכנית ומממנת חצי מעלותה. זו כנראה אחת הסיבות שזה עובד. והסוכנות, בשיתוף משרד רוה"מ – שותפים בניהול התוכנית באמצעות ועדת היגוי. התוכנית פועלת ב-33 יישובים ערביים, דרוזיים ומעורבים. בפועל, התקציב לניצול בפועל של קרן ההלוואות ליזמיות ערביות – בשנתיים האחרונות נוצלו כמעט במלואם התקציבים שהוקצו לתוכנית. זה סימן טוב, ואושרו במסגרתה הלוואות – 1,336 הלוואות, בסך 10 מיליון שקלים. חלק ניכר מהעסקים האלה הם קטנים, ולכן הכסף מגיע רחוק. אפשר להגיע – זה יכול להיות מתפרה ביתית, זה יכול להיות כל עסק ביתי שהוא. בשנה השלישית אנחנו צופים שבשנה יאושרו בערך 1,100 הלוואות. ההלוואות מהסוג הזה, למיטב ידיעתי, זה לא כתוב לי, אבל – זה בלי ערבות, ואם זה נכשל אתה לא נקלע לחוב לכל החיים. אבל על זה אני שם כוכבית, לא בדקתי את המשפט הזה. חנין זועבי (בל"ד): - - - אחד ערב לשני - - - שר הכלכלה נפתלי בנט: אה, אוקיי, בסדר. נושא נוסף שייצור ביקוש זה פיתוח והקמה של אזורי תעשייה בחברה הערבית. יש תהליך שקורה בהיקף של כמעט חצי מיליארד ש"ח, ועד 2016 מתוכננות בנייה והרחבה של 37 פארקי תעשייה שישרתו את אוכלוסיית המיעוטים בצפון ובדרום. יש פה פירוט – אני לא רוצה יותר מדי. בשורה התחתונה, חברת הכנסת זועבי, אנחנו באותו ראש בעניין הזה, לגמרי. מתוכנן לי ביקור שטח גם בעניין הזה, להכיר, לראות. אני בעניין הזה עם כל הנשמה, ונעבוד מאוד מאוד קשה. ואני לוקח את ההערה המאוד מאוד חשובה שאמרת, אני גם אבדוק את זה בכלים שלי, שאולי להסיט מצד ההיצע לצד הביקוש זה עושה הרבה שכל. אני תפילה שלא ייקח יותר מדי זמן והגזענות תיעלם לגמרי בחברה הישראלית, וכל בן-אדם שמגיע לעבודה ייבחן על-פי אופיו, כישוריו, ולא על-פי הגזע שלו. היו"ר פנינה תמנו-שטה: תודה לך, שר הכלכלה, על - - - חנין זועבי (בל"ד): אפשר לשאול שאלה? היו"ר פנינה תמנו-שטה: כן, כמובן. חנין זועבי (בל"ד): בנושא של המורות המובטלות והמחסור במורות – יש מחסור במורים ומורות בבתי-ספר יהודיים, ויש 8,000 מורות ומורים מובטלים, רובן מורות. זה עניין למשרד החינוך? שר הכלכלה נפתלי בנט: כן. חנין זועבי (בל"ד): ומשרד התמ"ת לא מתעסק בזה. שר הכלכלה נפתלי בנט: למיטב הבנתי, לא. אני חושב שהביקוש הגדול למורים הוא יותר במקצועות טכנולוגיים. חנין זועבי (בל"ד): טכנולוגיים. יש מורות - - - שר הכלכלה נפתלי בנט: ובכלל, את, כאשת ציבור בחברה הערבית, ואני בציבור הישראלי, מנסה, קודם כול באמירה, להגיד: להפסיק ללמוד מקצועות – את יודעת מה? לא מה להפסיק, אלא מה כן – צריך להגביר מאוד את הלימוד במקצועות טכנולוגיים, כי שם, תאמיני לי שמי שילמד מקצועות טכנולוגיים, הביקוש יגבר על הגזענות. רינה פרנקל (יש עתיד): - - - מקצועות טכנולוגיים, לא כולם רוצים, זו הבעיה. היו"ר פנינה תמנו-שטה: צריך לתמרץ את זה, אין ספק. תודה לך, שר הכלכלה נפתלי בנט, אבל אנחנו נודה לך על המלצתך לאן להעביר את הדיון הזה, או שאת מסתפקת, חברת הכנסת זועבי - - - חנין זועבי (בל"ד): מסתפקת. היו"ר פנינה תמנו-שטה: את מסתפקת בתשובת השר. תודה רבה. שר הכלכלה נפתלי בנט: תודה.