קטע מדברי הכנסת

DOC 13,295 תווים המסמך המקורי ↗
הצעות לסדר-היום ייצוג הולם של נשים בזירה המוניציפלית היו"ר יצחק וקנין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעות לסדר-היום מס' 382, 383, 385, 393, 404 ו-418: ייצוג הולם של נשים בזירה המוניציפלית. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת יפעת קריב. אחריה – חברת הכנסת תמר זנדברג. במידה שהיא לא תהיה נוכחת באולם – חברת הכנסת חנין זועבי. במידה שגם היא לא תהיה נוכחת – חברת הכנסת גילה גמליאל, ובמידה שגם היא לא תהיה נוכחת – חברת הכנסת מרב מיכאלי. מרב מיכאלי (העבודה): מה, וחנין לא רשומה? היו"ר יצחק וקנין: אמרתי. במידה שהיא לא תהיה נוכחת, אז את אחרונת הדוברים. יפעת קריב (יש עתיד): כבוד היושב-ראש, תמיד רציתי להיות חלק מהעולם הפוליטי. אין לזה שום הסבר אבל אני מאוד אוהבת את הזירה הזאת. מגיל צעיר הייתי מעורבת בחיים הציבוריים. כשדיברתי על זה שיום אחד אהיה ראש עיר או חברת כנסת, תמיד קיבלתי את המבט המזלזל הזה של – מי את בכלל? הוזה, חולמת. את מנהיגה? את אחת שאין לה סיכוי. בשנת 2008 החלטתי לעשות קפיצת מדרגה בחיי הציבוריים ולעבור מהזירה של הנהגת הורים בבית-ספר למערכת הפוליטית המקומית ולהיות חברת מועצת עיר. פניתי לחברי המועצה המכהנים ולראש העירייה, כולם כמובן התלהבו והציעו לי להצטרף. מקומות חמש, שש ושבע היו פנויים עבורי ברוב הרשימות. ברוב הרשימות לרשויות המקומיות מדובר במקומות לא ריאליים, בטח בעיר שלי. ואז הסתבר לי שהחוק מאלץ אותי להתפטר ממקום עבודתי, מחשש לניגוד עניינים. גם היום, חמש שנים אחרי, אני לא מצליחה להבין איזה ניגוד עניינים יש בין עבודתי כאשת חינוך ועובדת סוציאלית למען בני-נוער בסיכון וצעירים ברחבי הארץ, לבין התנדבות כחברת מועצת עיר – ליד הבית, למען הקהילה שלי ולמען ילדינו. כן, חברותי, תפקיד חבר מועצת עיר הנו תפקיד בהתנדבות מלאה. דווקא בזירה המקומית, שבה מבקר המדינה חושף שחיתויות, חוסר צדק, מעילות בכספים, חוסר אחריות של ההנהגה, התפקיד של נציג הציבור האמון על הסדר, על שמירת הדמוקרטיה ועל שיפור חיי התושבים, הנו בהתנדבות מלאה. ועד כה המחוקק לא נתן ולו כלי אחד ויחיד בידו של חבר מועצת העיר או חברת מועצת העיר, ליישם ולמלא את התפקיד. זה הרתיע, ואפילו הפחיד, אבל זה לא עצר אותי כפי שזה כן עוצר לאורך השנים נשים רבות, צעירים ואנשי מקצוע. קיבלתי החלטה. התפטרתי ממקום העבודה; מקום עבודה שאהבתי. נפרדתי מהתחום שבו עסקתי, והחלטתי החלטה אישית, שאם אני נאלצת לעשות ויתורים כלכליים, משפחתיים וחברתיים על מנת לשרת את הציבור ולהשפיע על חיי הקהילה, אז אעמוד בראש רשימה, וכך עשיתי. הקמתי רשימה – רשימה של תושבים, של הורים, העוסקת בחינוך ורווחה, רשימה שמטרתה שתושבי העיר לא יהיו לבד. בבחירות המוניציפליות בשנת 2008 אפשר היה לספור על שתי כפות ידיים את הרשימות בארץ שבראשן עמדו נשים. מעט. מעט מדי. פעם היו אומרים לנו שאין נשים שרוצות לרוץ – איפה הן? אז אני רוצה לספר לך, כבוד היושב-ראש, שהיום אירחתי בכנסת עשרות נשים שיודעות שהן ראויות, מתאימות ורוצות להנהיג, לשנות ולהוביל, ולא מפחדות לומר: אני הולכת לפוליטיקה. יש להן פנים ויש להן שמות, יש להן רצון ויש להן נחישות. היו"ר יצחק וקנין: משפט אחרון. יפעת קריב (יש עתיד): לא, דקה. שני משפטים. חיכיתי כל כך הרבה, אז קצר. היו"ר יצחק וקנין: אני חייב להגיד לך "משפט אחרון", אבל - - יפעת קריב (יש עתיד): תודה, אני מקצרת. היו"ר יצחק וקנין: - - לא תחסום שור בדישו. יפעת קריב (יש עתיד): כבר חיכינו כל כך הרבה לנושא הזה. תראו, 51% מהאוכלוסייה לא יכולות להיות מיוצגות רק על-ידי חמש ראשות עיר ו-376 חברות מועצה מתוך 3,500. אם אנחנו 51% מהאוכלוסייה אנחנו צריכות להיות לפחות 50% מההנהלה, מהציבור וממועצות העיר. ואז, לסיום, אני חייבת לשתף אתכם באנקדוטה קטנה, עצובה ודי פתטית, אבל אני חייבת. היו"ר יצחק וקנין: אם אפשר, קצר. יפעת קריב (יש עתיד): קצר, אוקיי? מהרגע שנבחרתי להיות חברת מועצה – אני אדבר מהר – השקעתי, ואני עדיין עושה זאת, לילות כימים בקידום נשים לעמדות מפתח והשפעה. יחד עם עמותת "כן" פתחנו קורסים ברחבי הארץ לנשים שקוראים להן להנהיג בקהילה, ביישוב, ליד הבית. בעיר שלי, הוד-השרון, 15 חברי מועצת עיר ורק אישה אחת. בוגרות הקורס מריצות את המודל שנקרא "ריצ'רץ'" – גבר, אישה, אישה, גבר. הן הציגו אותו בישיבת מועצת העיר האחרונה, בשבוע שעבר, בפני כל המתמודדים למועצת העיר הקרובה. ברעש ובמהומה שהדבר יצר ניגש בפתח הדלת אחד מחברי המועצה המכהנים לאחת הבנות ואמר לה: ריצ'רץ'? הריצ'רץ' היחיד שאני מכיר נמצא כאן, והצביע אתם יודעים לאן. אז זה היחס שקיבלו חברותי מהוד-השרון, בוגרות הקורס "מנהיגות את המחר", נשים שכבר לא מפחדות לומר: אני רוצה, אני יכולה ואני עושה את זה; אני הולכת לעולם הפוליטי ואני מתחילה בזירה המקומית, ליד הבית. היו"ר יצחק וקנין: תודה. מיקי לוי (יש עתיד): היא הייתה צריכה להתלונן במשטרה. היו"ר יצחק וקנין: משפט אחרון. יפעת קריב (יש עתיד): משפט אחרון. אני רוצה להגיד אז ממש משפט אחרון. אני יכולה ואני מסוגלת להביא פוליטיקה אחרת, פוליטיקה נקייה, פוליטיקה חדשה. בבחירות הקרובות אנחנו חייבים לראות יותר נשים במקומות ריאליים; אנחנו חייבות את זה לעצמנו, חברותי, באנו לשנות. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת יפעת קריב. חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת באולם. חברת הכנסת חנין זועבי. רבותי, חברי כנסת או חברות כנסת שלא יהיו נוכחים באולם בשעה שאני קורא את שמם, אני לא אאפשר להם לדבר. חנין זועבי (בל"ד): אדוני היושב-ראש - - היו"ר יצחק וקנין: שלוש דקות לרשותך. חנין זועבי (בל"ד): אוקיי. - - אני חושבת שבמצב של חברה שמאמינה בשוויון, במצב של חברה שמאמינה במעמדן של הנשים, ההצעה הזאת לסדר-היום הייתה מיותרת, נכון? לא היינו באים ומעלים לסדר-היום דבר שהוא מובן מאליו. אומרים שהפוליטיקה היא אמנות האפשרי, אבל אנחנו מתעסקים עם המובן מאליו, לא עם האפשרי. לפי השקפת העולם שלי, אני מקווה לפי השקפת העולם שלך, האינדיקטור להתקדמותה של החברה ולמעמדה של החברה הוא מעמד הנשים בחברה הזאת. אם אני רוצה לבחון אם החברה הזאת מתפתחת בכיוון הנכון, אני הולכת ובודקת מה קורה - - - היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת חנין זועבי, נראה לך שאפשר בלעדיכן בעולם הזה, תגידי? חנין זועבי (בל"ד): בלעדינו בכל מקום אי-אפשר. היו"ר יצחק וקנין: אי-אפשר אתכן ואי-אפשר בלעדיכן. חנין זועבי (בל"ד): בפוליטיקה, לפי השקפת העולם של כמה מהגברים, כן אפשר, אחרת לא היינו עולים פה ואומרים: צריכים לשריין מקומות של נשים ברשימות לבחירות המוניציפליות. היו"ר יצחק וקנין: סתם נאמר שהנשים הן "עזר כנגדו"? לא סתם – "עזר". חנין זועבי (בל"ד): עזר – למה עזר? היו"ר יצחק וקנין: "עזר", לעזור - - - חנין זועבי (בל"ד): אנחנו לא עוזרות לאף אחד. אנחנו עושות גם את המשימות שלנו, לא פחות טוב מאשר הגברים. עכשיו, כמו שאני אומרת, נוכחותן של הנשים בחברה היא אינדיקציה למעמדה של החברה. מאז 1948 רק 16 נשים ערביות כיהנו כחברות במועצות המוניציפליות. מ-1948 – 16, זה הכול. כיום יש פחות מארבע. האישה הערבייה במיוחד מתקשה להיכנס לתחרות עם הגברים. הסיכויים שלה להיבחר הם יותר נמוכים מהסיכויים של הגברים. הנשים גם מתקשות לאתגר את חלוקת התפקידים המסורתית. אבל יש לנשים מה להציע, ואנחנו לא אומרים שהנשים מפסידות מההדרה הזאת בתחום הפוליטי – החברה מפסידה, הגבר מפסיד. כאשר נשים נכנסות ויש להן האמירה שלהן, יש להן האג'נדה הפוליטית שלהן, הן מעשירות את הזירה הפוליטית, הן גם מוסיפות זווית ראייה לזירה הפוליטית. ובדרך כלל הנשים שמגיעות הן יותר מוכשרות. למה? כי המבחנים שהן עוברות הם מבחנים יותר קשים מהמבחנים של הגברים. למשל, גבר יכול להיבחר לפי השתייכותו לחמולה מסוימת או למשפחה מסוימת. האישה לא מייצגת חמולה, האישה אף פעם לא תייצג בחברה הערבית משפחה. היא תייצג את עצמה – היא תייצג אג'נדה, לא את עצמה. היא תייצג אג'נדה פוליטית, היא תייצג אג'נדה חברתית. רק בוויזה הזאת היא תיכנס לפוליטיקה, לא לפי שיוך משפחתי, לא לפי שיוך חמולתי, לא לפי שיוך עדתי. אוקיי. היו"ר יצחק וקנין: אני אאפשר לך עוד משפט. חנין זועבי (בל"ד): עכשיו, לכן אני אומרת: מה נדרש? אוקיי, אנחנו לא – אני לא אוהבת את הקורבן שרק מתלונן. אנחנו צריכים גם להיכנס לתוך העשייה. בדרך כלל העשייה שהכי משנה ערכים היא העשייה החינוכית, אבל זה לא מספיק. אנחנו צריכים לשנות חוקים. אני הגשתי שלוש הצעות חוק לחייב את הרשימות – את הרשימות שרצו לבחירות המוניציפליות, לתת קווטה של שליש, כמו בל"ד. אני חושבת שבל"ד אולי, המפלגה שלי בכנסת, היא המפלגה היחידה שמשריינת קווטה של שליש. אני לא יודעת מרצ מה - - - מיקי לוי (יש עתיד): ביש עתיד יש שמונה נשים, ארבע מהן בעשירייה הראשונה. יפעת קריב (יש עתיד): 40%. חנין זועבי (בל"ד): 40%. בסדר, יופי. היו"ר יצחק וקנין: משפט אחרון. חנין זועבי (בל"ד): אבל בל"ד נכנסה לכנסת לפני יש עתיד - - - היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת זועבי - - חנין זועבי (בל"ד): אז בל"ד הרשימה הראשונה עם קווטה של שליש. היו"ר יצחק וקנין: - - אם אפשר לסיים, אני - - - חנין זועבי (בל"ד): לכן, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת - - - יפעת קריב (יש עתיד): בל"ד היא דוגמה נהדרת למפלגת הערביות. חנין זועבי (בל"ד): אנחנו דוגמה נהדרת – נכון, אני מסכימה. אני רק רוצה להדגיש את המחויבות שלנו כחברות כנסת וחברי כנסת גם להעביר את החוקים שמחייבים מפלגות שרצות גם לכנסת, שרצות גם לרשויות המוניציפליות, לתת קווטה לנשים, לפחות שליש. אם יותר, אז יותר טוב. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת חנין זועבי. תעלה חברת הכנסת מרב מיכאלי, ואחריה ישיב שר החקלאות בשם - - - מרב מיכאלי (העבודה): שר החקלאות? גדול. בטח. נו, ברור – שר החקלאות, איך לא. קריאה: - - - מרב מיכאלי (העבודה): מותק, אנחנו פרחים או לא פרחים? עליזה לביא (יש עתיד): פרחים בקנה ובנות בצריח. מרב מיכאלי (העבודה): מי אם לא שר החקלאות בשביל לטפל בפרחים יפים כמונו? היו"ר יצחק וקנין: שלוש דקות, חברת הכנסת מרב מיכאלי. מרב מיכאלי (העבודה): אדוני היושב-ראש המהמם, לפני בערך חודש נזף השופט בדימוס שלום ברנר בראשי הערים של מזכרת-בתיה, נס-ציונה וקריית-עקרון - - - היו"ר יצחק וקנין: אני צריך לחשוש, לא? מרב מיכאלי (העבודה): סליחה. שלא יהיה בזה חס וחלילה כדי הטרדה או התייחסות לא נאותה. היו"ר יצחק וקנין: לא, חס וחלילה. מרב מיכאלי (העבודה): אני מתנצלת וחוזרת בי. איציק שמולי (העבודה): לי היא עדיין לא אמרה את זה בסיעה. מרב מיכאלי (העבודה): יש למה לצפות. טוב, יאללה, בוא נאפס את השעון, ברשותכן. היו"ר יצחק וקנין: אני אאפשר לך. מרב מיכאלי (העבודה): תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: אחרי המחמאה הזאת, מה אני - - - אברהם מיכאלי (ש"ס): זמן תוספת. מרב מיכאלי (העבודה): אדוני היושב-ראש, לפני בערך חודש נזף השופט בדימוס שקוראים לו שלום ברנר, הוא נזף בראשי הערים של מזכרת-בתיה, נס-ציונה וקריית-עקרון על כך שאיוש הדירקטוריון, תאגיד המים שלהן, לא עולה בקנה אחד עם עקרון הייצוג ההולם. המכתב החריף על חוסר הייצוג נשלח בדחיפות רבה כשמר ברנר גילה שבדירקטוריון מכהנים שני גברים וארבע נשים, תשמור השם. פתאום מר ברנר חש על בשרו את הקיפוח, את חוסר הייצוג, את האין-קול, היעדר הקול. דירקטוריון אחד, של שלוש ערים בינוניות, ונציג המשפט והחוק חש צורך דחוף להחזיר את הסדר הטוב של רוב גברי על כנו. אני, לצערי, לא ראיתי את האיש הזה או את עמיתיו, אני חייבת להגיד, נזעקים כשעקרון הייצוג ההולם לא מתקיים בשלטון המקומי, כשהיום, ב-2013, רק 1.5% של נשים מכל ראשי הערים והמועצות המקומיות והמועצות האזוריות בארץ – את אמרת חמש? במספרים שלי זה ארבע, אבל מי סופרת מתוך 256. גם לא מתוך 3,250 חברי מועצה, וזה לא מוגזם לחזור על המספרים המעוותים האלה, רק 376 מהם, 11.5%, הם נשים, וגם לא שמעתי את קולם על זה שבשליש מכלל הרשויות המקומיות בישראל אין בכלל נשים שמכהנות כחברות מועצה. החסמים ידועים: קשרים מהצבא, מעבודות קודמות; מקשרים דרך גברים אחרים וכסף. כסף. אנחנו 51% מהאוכלוסייה של העולם, משקיעות שני-שלישים משעות העבודה בשכר, ובעיקר שלא בשכר, וככה אנחנו מחזיקות בסך הכול ב-1% מכל הנכסים בעולם, ועם ה-1% הזה אנחנו צריכות לנהל קמפיינים מול 99% האחרים שאצל הגברים. אז בואו נחזור לדבר במונחים שגברים ובנים מבינים: שוויון בנטל כבר אמרנו? אנחנו רוצות שוויון בנטל – גם אנחנו רוצות לשרת, לתרום למדינה, לחברה ולשלטון המקומי שלנו. אפשר עוד מושג שבנים מדברים בו – חדש, חם: ריכוזיות. הגיע הזמן לפרק את הריכוזיות של השלטון הגברי. נמאס שגברים אוחזים באופן בלעדי בנכסים שלנו, מנהלים את המרחב הציבורי שלנו, מחליטים לבד את כל ההחלטות עלינו. חברתי חנין זועבי הגישה הצעת חוק לייצוג נשים בשלטון המקומי; אנחנו כולנו, חברות וחברים, חייבות וחייבים לתמוך בה. נראה אותנו לא תומכים בהצעת החוק הזאת. נמאס להגיד ולהיאבק על המובן מאליו שצריך באמת להיות מובן מאליו. הגיע הזמן לפרק את הריכוזיות של השלטון הגברי, לתת לנו הנשים ייצוג שוויוני בכל מוסדות השלטון. שוויוני – לא פחות מזה. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. אם כן, רבותי, ישיב שר החקלאות, השר יאיר שמיר, בשם סגנית שר הפנים פאינה קירשנבאום. אברהם מיכאלי (ש"ס): עוד אישה – שרה. היו"ר יצחק וקנין: האמן לי שזה לא פחות מכבד ששר החקלאות מדבר. במקרה, השר הנוכחי גם – אני יכול להגיד את זה. מרב מיכאלי (העבודה): מאוד מכבד. שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר: כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אין חולק על חשיבות הייצוג ההולם של נשים כעיקרון נכון וראוי אשר אמור להנחות במינוי גופים ממונים ואמור לכוון את שיקול דעתו של הגוף הממונה. עם זאת, בכל הנוגע לגוף נבחר יש להשאיר את הנושא לשיח הציבורי. אין מקום לפגוע ולקבוע כללים וסייגים לעקרון חופש הבחירות אשר במסגרתו רשאי כל אדם לבחור את המועמדים אשר לדעתו הנם הראויים ביותר לייצגו, ויש להשאיר את הנושא של קביעת הנבחרים להחלטת הבוחר. תודה. יפעת קריב (יש עתיד): - - - היו"ר יצחק וקנין: אדוני השר, מה כבודו מציע לגבי ההצעה? יפעת קריב (יש עתיד): - - - שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר: להסיר מסדר-היום. היו"ר יצחק וקנין: להסיר מסדר-היום. יפעת קריב (יש עתיד): - - - אנחנו לא נדון בקידומן של נשים ובייצוג הולם ושוויוני - - - שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר: במקום שיש גופים ממנים – אני מסכים אתך. אבל לא במקום של בחירות חופשיות. כל אחד, אי-אפשר להגביל אותו לבחור כך או אחרת. היו"ר יצחק וקנין: תודה, אדוני השר. רבותי - - - מרב מיכאלי (העבודה): - - - כבוד השר לא מקבל ייעוץ משפטי - - - היו"ר יצחק וקנין: רבותי, רבותי, אתם יכולים להצביע אחרת; זאת זכותכם. השר ביקש להסיר, אתם ביקשתם דיון במליאה. אז אני אצביע: מי שבעד, רבותי, זה יהיה דיון במליאה, מי שנגד – זה הסרה, כפי שהשר ביקש. רבותי, מי בעד, מי נגד? קריאות: - - - היו"ר יצחק וקנין: רבותי, אף אחד לא ביקש ועדה. ביקשתם מליאה. אני מצד – כן, חברת הכנסת עליזה לביא. הייתי מצרף את – את הצבעת, אני רואה. לא, לא, חשבתי שיש איזו בעיה בהצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 7 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 1 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: שבעה בעד, אחד מתנגד, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הנושא יועבר למליאת הכנסת – לדיון באחת מישיבותיה הקרובות. חנין זועבי (בל"ד): אתה בטוח? - - - היו"ר יצחק וקנין: אני מקווה. זה תלוי בעומס של הכנסת בתקופה הקרובה.