קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום התמוטטות חברת "בטר פלייס" לייצור מכוניות חשמליות היו"ר יצחק וקנין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא: התמוטטות חברת "בטר פלייס" לייצור מכוניות חשמליות – הצעות לסדר-היום מס' 431 ו-449. אני, עבדכם הנאמן, אחד המציעים, אבל אני אאפשר לחבר הכנסת אורי מקלב, ואם אני אוכל להשחיל כמה מילים בתוך הנאום שלך – אני אעשה את זה. אברהם מיכאלי (ש"ס): אין סגן שיחליף אותך? מה הבעיה? היו"ר יצחק וקנין: אין סגן. אורי מקלב (יהדות התורה): בכבוד רב, בשמחה רבה. היו"ר יצחק וקנין: שלוש דקות לרשותך, ובמידה שתצטרך יותר אני אאפשר במקום הזמן שלי. אורי מקלב (יהדות התורה): תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, אני לא תיאמתי אתך את ההגשה של ההצעה הדחופה לסדר-היום. אני לא יודע מה הנסיבות שהביאו אותך להגיש. היו"ר יצחק וקנין: אני הגשתי הצעת חוק שהייתה אמורה להסדיר את כל נושא ההתחברות לחשמל ואת נושא, בוא נגיד, הוועדות לבניין ערים, להקל על כל הנושא הזה, כיוון שאני חושב שזו הייתה בעיה מרכזית בכל הנושא של הטיפול ברכב החשמלי. ולצערי רב, זה היה בקדנציה הקודמת ולא הצלחנו להתקדם עם זה – זה היה ממש לקראת סוף הקדנציה. אורי מקלב (יהדות התורה): חבל באמת, חבל על דאבדין. אני גם מהסיבה הזאת של הביורוקרטיה, אבל במיוחד כיום, שמענו לפני יומיים שהמפרק הזמני הגיש בקשה לסידור ולהסדר נושים בנושא "בטר פלייס", וזה העציב את כולנו. זה באמת חזון ישראלי, המצאה ישראלית; חזון שהיה אמור לשגשג ולהיות משהו שהוא לא רק ישראלי אלא משהו עולמי. התעניינו בו, עשרות מדינות באו להתעניין בהמצאה הישראלית, ברכב החשמלי. אנחנו מימי ה"סוסיתא" לא ייצרנו רכב, בוודאי לא משהו שהוא חידושי כזה בנושא הזה של רכב חשמלי. אולי, אתה יודע מה, החלק היפה בכל העניין הזה, שעם ישראל התאחד באכזבה הגדולה ובצער רב שזה קרה במדינת ישראל, ולא השכלנו ולא הצלחנו, חברה שהיו לה הרבה תקוות ויכלה גם להכניס הרבה כספים למדינת ישראל, הייתה גם יכולה – גם העסיקה ומעסיקה, כיום הזה בוודאי הייתה מעסיקה הרבה עובדים – שהיא התפרקה. ועכשיו, מה שנותר לנו בעניין הזה – ואני רוצה כן לציין שזה שאנשים הרגישו, אף שהם לא היו שותפים בעצם הקנייה ובעצם הדחיפה של העניין, אנשים האמינו, האמינו בנושא, לזה היו שתי סיבות מרכזיות. קודם כול סיבות אקולוגיות, סביבה ירוקה, שהיא חשובה בכל מקום – פחות זיהום אוויר. רכב שאמור לפעול על-ידי חשמל, אני חושב שזה דבר חשוב. אבל הייתה לזה גם חשיבות ישראלית מיוחדת מעבר להמצאה הישראלית, שמדינת ישראל סבלה ממשבר אנרגיה כזה או אחר, וזה מגיע לכזה פתרון. זה גם לא סתם, כנראה, שההמצאה הייתה במדינת ישראל. אנחנו עוד זוכרים – ודאי המבוגרים שאצלנו – את ההשבתה של רכב; יום אחד בשבוע כל אחד היה חייב להשבית, בשל מחסור באנרגיה ומעוד סיבות כאלה. לכן, כשאנחנו לא הצלחנו - - - היו"ר יצחק וקנין: אני דווקא מתפלא שדווקא בנושא הזה, שהוא באמת דואג לעניין שמדברים עליו הרבה – כל הנושא של, בוא נגיד, הסביבה, איכות הסביבה, שזה האלף-בית של איכות הסביבה, שדווקא פה לא נתנו את דעתם אותם גורמים לקדם את הנושא הזה. ולתת לדבר הזה להתמסמס, אני חושב שזה דבר גרוע, מעבר להיבטים הכלכליים שיש לאותם אלה שרכשו מכוניות ועשו והשקיעו כסף, שלא לדבר על החברה עצמה, שלדעתי השקיעה קרוב – לפי מה שמוצג בעיתונות בשבועיים האחרונים – מעל 800 מיליון שקל, שזה סכום מאוד גדול. אני חושב שהדבר הזה, חבל שהוא הולך לאיבוד. אורי מקלב (יהדות התורה): נכון. אדוני היושב-ראש צודק. ואני חושב - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: מה הצעת, אדוני, שהמדינה תתמוך? אורי מקלב (יהדות התורה): היום אני כבר לא יודע. היום יכולים לשים כבר מצבה. אבל אנחנו - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: - - - להשיב לך. אורי מקלב (יהדות התורה): כן, כן, יש לי גם מה להשיב. אני גם אגיד לך. למשל, יש מאות עובדים ישירים, 300 עובדים ישירים של החברה. יש מעבר לזה גם עוד 1,000 עובדים שעבדו מסביב, עובדים שתמכו באותה חברה, שנתנו שירות. אבל היום, תדע לך שהעובדים לא בטוחים במשכורת האחרונה. יש היום 300 עובדים שלא בטוחים במשכורת האחרונה, וחובתנו לא לתת להם ליפול. אנחנו יודעים להחזיק, לתחזק, מפעלים של תעשייה כמו "פרי הגליל" וכו', זה דבר חשוב. מפעל שהוא היי-טק גם לא חייב להיות משהו עם דימוי של עשירים, שמי שעבד שם הרוויח הרבה, ומי ששם יש לו מקום אחר, ואם הוא חודש אחד לא יקבל משכורת – עובדים שם הרבה עובדים, פקידות פשוטה, שהרוויחה משכורת נמוכה, שעבדה ב"בטר פלייס", והיום הם לא בטוחים במשכורת שלהם. אבל - - - היו"ר יצחק וקנין: לא, אבל דווקא על העניין ששאל סגן שר האוצר. אדוני סגן שר האוצר, לא תמיד העניין הוא מה ההשתתפות של המדינה בכסף, העניין הוא פה יותר בפיתוח תשתית מסודרת שתאפשר לאותה מערכת לפעול. לדעתי, הדבר היחיד שגרם להתמוטטות של המערכת הזאת זה חוסר אמצעים טכניים במקום ובזמן לקבל את אותה טעינה חשמלית, ולדעתי הייתה ביורוקרטיה גדולה בתוך המערכת של ועדות לתכנון ובנייה. אני הגשתי, הרי, הצעת חוק לפשט את הדברים. לצערי הרב, זה היה בסוף הקדנציה הקודמת. לדבר הזה, משום מה – כל דבר נלקח בכנסת לאיזשהו מקום של לוביסטים, ודברים כאלו, וזה לא היה נכון במקרה הזה. במקרה הזה יש פה משקיע ששם 800 מיליון שקל. המדינה הייתה צריכה לעזור לפשט את הדברים. האנטנות צמחו יותר מהר, והן מזיקות הרבה יותר מהדבר הזה, ולאף אחד לא היה אכפת. כשבאנו פה לנסות לפתור את הבעיה של השקע החשמלי ותחנות הדלק ודברים אחרים, נתקלנו בביורוקרטיה כזאת גדולה, דווקא של הרגולטור, שלא מאפשר את זה. אורי מקלב (יהדות התורה): כדי לחזק את דבריך, אדוני היושב-ראש, אני אקח כדוגמה את חברות הסלולר. לא היו להן רישיונות, והוועדות לא נתנו להן להציב אנטנות, ולהציב במקומות אחרים עמדות כאלה ואחרות, והן ידעו להתגבר, עם אנשים שידעו לדחוף את זה, והשקיעו הרבה כספים ברשויות המקומיות, באמת, גם בהכנסות הגדולות שהיו להן, והתוצאה הייתה שהחברות הסלולריות קמו, ובאמת – התשתית שלהן הייתה שלמה בכל הארץ, וממילא גם היו יותר מנויים. ואנחנו באנו למקום הזה וראינו שחוסר הרצון והקיבעון המחשבתי, שלא השכילו לקחת את זה – נניח כאחזקת רכב, רכב חשמלי, רכב ירוק, כשווי רכב בערך יותר נמוך. לקחו – אנשים שרצו לקחת את הרכב הזה, הסתכלו עליהם כאילו הם לקחו רכב רגיל. שום תמריץ לא היה לאנשים. לא זו אף זו, אדוני היושב-ראש, מה שאתה אמרת – הם גם היום מלינים על כך שלאורך כל הדרך של היזמות, ביורוקרטיה גדולה עצרה את ההתפתחות, וזה גרם לעלויות מאוד מאוד גדולות, לאכזבה, חוסר אמון של משקיעים, של כאלה שרצו עכשיו להשקיע מכיוון שראו הרבה תחנות, והיו צריכים את העזרה ואת הדחיפה. ולא רק שלא עזרו, אלא היו הרבה מעצורים. אנחנו יודעים היום שכל אחד שירצה היום לקדם נושא והמצאה חשובה ותועלתית מאוד, יודע שהוא לא יקבל גב. איך אנשים אחרים ירצו? מה המסר שיש לנו כשאנחנו נותנים לחברה ככה להתפרק בלי שום עזרה? לאורך כל הדרך לא נתנו, לא מבחינה ביורוקרטית, לא מבחינת עידוד השימוש ברכב. היה מכס יותר נמוך על הרכב, במקום 80%, 10%, אבל מעבר לכך שום דבר. האזרח הישראלי גם ידוע – הוא מאוד מאוד מעודד המצאות ישראליות, והוא מתגאה בהן, אבל עד שזה נוגע לו עצמו. כשזה נוגע לו עצמו, הוא לא מוכן לעשות שינויים והוא לא מוכן במשהו – שאולי לא תהיה לו הטענה קרובה, אולי זה יצריך עוד סטייה מהדרך. שני הדברים האלה, אם אנחנו רוצים באמת לקדם משהו, אנחנו צריכים גם לתרום משהו. מצד שני, המדינה לא יכולה לעמוד מן הצד. לא רק מפעלים באזורי הפריפריה, גם המצאות וחזונות כאלה, דברים כאלה, שיכולים להיות מעוף ויכולים להיות מנוף להרבה דברים, גם הם חובה של המדינה. אבל מה שנשאר לי, סגן שר האוצר – וזה משפט אחרון, סגן שר האוצר. יש עדיין הרבה פציעות. מאות מיליונים שהלכו לאנשים לאובדן, זה מאוד חבל. חזון שהתפוגג והיום הוא נמצא רק באוויר ובזיכרונות לא נעימים, זה גם חבל. אבל יש גם מאות עובדים שהם חסרי עבודה ונמצאים מובטלים. לא יכול להיות שהמדינה תעמוד מנגד. לכל הפחות – לתת להם משהו, את המשכורת האחרונה. כש-300 עובדים עומדים ולא יודעים מה ייתנו להם, זה דבר שאנחנו לא יכולים לעמוד מנגד. תודה רבה לך, אדוני. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אורי מקלב. ישיב סגן שר האוצר, חבר הכנסת מיקי לוי. סגן שר האוצר מיקי לוי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ההצעה של חברי הכנסת אורי מקלב, יצחק וקנין ואלעזר שטרן הועברה להתייחסותו של אגף הרכב במשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, ולהלן התשובה: משרד התחבורה מצוי במגעים עם יבואן הרכב ויצרן הרכב לגבי המשך הפעילות. על-פי החוזה שבין היבואן ויצרן הרכב, יצרן הרכב מתחייב להיכנס לנעליו של היבואן או למנות יבואן אחר במקומו במקרה של הפסקת פעילותו של היבואן, מכל סיבה שהיא, כמובן, כדי למנוע פגיעה בלקוחות והמשך אספקה של התחייבויות כגון אחריות, recall, מה שנקרא, דהיינו קריאה חוזרת, ותחזוקת כלי הרכב. בשלב הביניים ועד לסיום הבירורים הנדרשים, משרד התחבורה וידא כי יבואן הרכב מתוצרת "רנו", חברת "קרסו בע"מ", תיתן מענה לשירותי תחזוקה, מתן אחריות וביצוע קריאות חוזרות עבור כלי הרכב שיובאו ונמכרו על-ידי חברת "בטר פלייס". זהו הסדר זמני, הסדר גישור. נוסף על כך, נציגי המשרד נמצאים במגעים יומיומיים נוספים עם יבואן הרכב ויצרן הרכב במטרה לתת מענה נוסף ללקוחות. עכשיו, אני רוצה להגיד את תפיסת העולם של האוצר, לפחות שלי, בנושא ההצעה לתמיכה, והיא נראית הזויה בעיני. מדובר בעשרות מיליוני שקלים, שאם אנחנו נצטרך, כממשלה, לתמוך – למה לא מחר בסופרמרקט במאה-שערים? למה לא מחר ביצרן הצמיגים הפרטי? ועוד כהנה וכהנה. אורי מקלב (יהדות התורה): גם כאן נכנס מאה-שערים? גם פה? סגן שר האוצר מיקי לוי: דקה. לא, אני בכוונה - - - אורי מקלב (יהדות התורה): - - בבית-הכרם - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: דקה. לא, אני בכוונה – בבית-הכרם, סליחה; להפך, רציתי לתת את זה לחיוב, חבר הכנסת מקלב. אורי מקלב (יהדות התורה): לא, הקונוטציה הייתה שלילית. סגן שר האוצר מיקי לוי: אז אני חוזר ואומר: בבית-הכרם, ובשכונתי, קריית-היובל, אוקיי? ואתם צועקים הרי נגד הטייקונים. אתם צועקים: תביאו כסף מהטייקונים. היו"ר יצחק וקנין: לדעתי, אין פה עניין של כסף, יש פה עניין אחר – ביורוקרטיה. אני אומר לך את זה באחריות. אל תיקח את זה למקום הזה. חבר הכנסת מיקי לוי, אנחנו במדינת ישראל חיים בביורוקרטיה יותר מדי מתישה בתכנון ובנייה. זה מגביל את כל המערכות. אנחנו רואים את זה בבנייה, רואים את זה בהכול. גם פה הייתה בעיה, ואני לא אומר את הדברים – אני אומר את זה כמי שהגיש הצעת חוק בקדנציה הקודמת. סגן שר האוצר מיקי לוי: אבל למיטב הבנתי, אדוני, תרשה לי – יש כ-50 פלוס תחנות טעינה, ולא זו הייתה הבעיה. למרות הביורוקרטיה יש יותר מ-50 נקודות טעינה. ואני מבקש שהיוצרות לא יתהפכו: המדינה לא תעבור ותתמוך בטייקון שהוא הבעלים של "בטר פלייס". תודה רבה, אדוני. היו"ר יצחק וקנין: אתה ענית תשובה, ואני חייב להגיד פה משהו. רבותי, יש מקומות טעינה, אבל תתארו לעצמכם שאני מגיע בערב הביתה עם המכונית הזאת, ואין לי נקודת טעינה בחניה שלי, בבית. אז מה, אני אשאיר את האוטו כל הלילה, בבוקר הוא יתרוקן, אני לא זזתי, אז מה עשיתי? מה הועלתי בזה? האמן לי, אני מאלה שלא אומרים דברים סתם. אני הגשתי הצעת חוק בקדנציה הקודמת, הכנתי אותה, לפתרון הבעיה בטעינה הביתית – זאת הבעיה המרכזית – לא בתחנות דלק. זו לא החוכמה. הבעיה האחרונה היא הטעינה בחניה, ופה הייתה ביורוקרטיה של כל התכנון והבנייה לנושא הזה. סגן שר האוצר מיקי לוי: אדוני היושב-ראש, מכיוון שאני גם מבין בעניין, וקצת הייתי מעורב, בתפקידי הקודם, בחלק מהניסויים שהיו אמורים להתקיים בחברה שניהלתי, אני יכול להגיד לך שהפרש בין מחיר לקילומטר שנמכר לבין מספר הקילומטרים שרכב בנזין עושה על ליטר דלק הוא הפרש כזה קטן לעומת עלות המכונית, שהייתה כזאת גדולה. הצליחו למכור רק 1,000 מכוניות. אני לא עשיתי את התוכנית העסקית של אותה חברה, ולכן אני לא אחראי לה, נקודה. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: כן, אדוני, מה מציע אדוני סגן השר? סגן שר האוצר מיקי לוי: מה אדוני רוצה, מר מקלב? אורי מקלב (יהדות התורה): - - ועדת הכלכלה - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: אני מציע להסיר את זה מסדר-היום. אני לא רוצה בשום צורה ואופן לתמוך בחברה כזאת שהבעלים שלה הוא כזה שאני צריך להעניק לו מכספי. זה לא נראה לי. אורי מקלב (יהדות התורה): זה נראה מאוד לא טוב - - - היו"ר יצחק וקנין: אדוני, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, דעה נוספת. חבר הכנסת אברהם מיכאלי. אורי מקלב (יהדות התורה): - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: - - - היו"ר יצחק וקנין: רבותי, תאפשרו לחבר הכנסת אברהם מיכאלי להביע את עמדתו. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי השרים ואדוני סגן השר, אני חושב שהדיון הזה נתן לנו הזדמנות מצד אחד, ככנסת, להתייחס לסוגיה עקרונית שעלתה עקב ההתמוטטות של החברה. הרי מדובר פה בהמצאה שכל ראשי המדינה, אדוני סגן השר, לפני חמש שנים, לפני שמונה שנים, התגאו, כמדינת ישראל, בהמצאה הגאונית שמישהו הציג. סגן שר האוצר מיקי לוי: זה לא נכון, זה לא נכון. אברהם מיכאלי (ש"ס): זה מה שהיה, אדוני השר. זה מה שהיה. סגן שר האוצר מיקי לוי: זה לא נכון. יש היום ייצור כזה של מכוניות, וזאת הטכנולוגיה. דוד אזולאי (ש"ס): הטכנולוגיה היא טכנולוגיה ישנה יחסית. אברהם מיכאלי (ש"ס): תקשיבו לי למה הדיון הזה אמור להוביל. אנחנו ככנסת יכולים לעבור על זה לסדר-היום. אומרים, סגן השר, זה טייקון שאנחנו רוצים לעזור לו. אנחנו לא מעלים נושאים כאלה בשביל לעזור לטייקונים. אנחנו צריכים ללמוד מה קרה פה. הרי שבע-שמונה שנים השתחוו כמו למולך להמצאה הזאת. שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר: מי השתחווה? אברהם מיכאלי (ש"ס): מי? כל ראשי המדינה. אדוני השר, כל ראשי המדינה, מנשיא המדינה עד ראשי הממשלה. שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר: אני לא מכיר דבר כזה. אברהם מיכאלי (ש"ס): היית בא והיית רואה מה היה, אנחנו יודעים מה היה. לכן, אדוני השר, צריך לבוא לוועדה ולבחון את כל השתלשלות העניינים מא' ועד ת', כדי שנלמד שבפעם הבאה, אם אנחנו המדינה "מבזבזים" כספים, שלא נבזבז אותם על המצאה נוספת אחרת. היו"ר יצחק וקנין: תודה. אברהם מיכאלי (ש"ס): לכן אני מציע להעביר את זה לוועדה, ששם ההזדמנות - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: זה לא מיזם של המדינה. אברהם מיכאלי (ש"ס): המדינה השתתפה - - - היו"ר יצחק וקנין: רבותי, זה לא נושא לדיון. רבותי, תודה לחבר הכנסת אברהם מיכאלי. יש הצעה של ועדה, יש הצעה להסיר. רבותי, מי שבעד זה ועדה, מי שנגד זה להסיר מסדר-היום. מי בעד, רבותי? מי נגד? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: חמישה בעד, שלושה מתנגדים. הנושא יועבר לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת.