קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
החופש הגדול והסכנה לתלמידים
היו"ר גילה גמליאל:
אנו נעבור להצעות לסדר-היום מס' 3406, 3424, 3431 ו-3438: החופש הגדול והסכנה לתלמידים. יציג חבר הכנסת משולם נהרי, בבקשה, ראשון הדוברים. עומדות לרשותך שלוש דקות מהרגע שתעלה.
היו"ר יוני שטבון:
בבקשה, שלוש דקות.
משולם נהרי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבר אמרו חכמינו זיכרונם לברכה, שהבטלה מביאה לידי שעמום והשעמום מביא לידי שיגעון.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
– – –
משולם נהרי (ש"ס):
גם, כי אדם עושה שטויות. בשבוע הבא יוצאים תלמידי ישראל לחופשה, חופשה ארוכה, שטומנת בחובה הרבה סכנות. אני תמיד הייתי אומר, כשעסקתי בחינוך, שצריך להעסיק את התלמידים, כי אם לא תעסיק את התלמיד, התלמיד יעסיק אותך. לכן, יפה עושה משרד החינוך כאשר הוא מאריך את שנת הלימודים, או תקראו לזה מקצר את החופש הגדול, או יש כאלה שיאמרו: מקיים קייטנות. ככל שמחזיקים את הילדים בתוך מסגרת חינוכית יותר זמן, כן מיטיבים אתם.
אבל אני אומר לכם, חברי חברי הכנסת, נער הייתי גם זקנתי, הרבה שנים ביליתי במערכת החינוך, והכרתי את בכירי משרד החינוך, כולל שרים במשרד החינוך, ולא נתקלתי בתופעה מבישה כמו זו שאנחנו נתקלים בה עכשיו, כאשר בתוכניות שאמורות להציל את הילדים, הולכים וממדרים מגזרים שלמים, ואומרים: אתם לא שייכים לכלל ישראל, אתם לא תקבלו. תמיד האשמנו – פעם את מערכת החינוך, פעם את ההורים, פעם האשמנו את הרשויות המקומיות, אבל אף פעם, אף לא פעם אחת, את השר העומד בראש המערכת. מעולם לא שמעתי – ועבדתי לפחות עם שמונה שרים, תחת שמונה שרים במשרד החינוך – לא שמעתי אמירה ברורה וחד-משמעית: אתם מחוץ לתחום, אתם לא תקבלו. לא היה דבר כזה במערכת החינוך, והלוואי ואטעה. דבר פרוץ, דבר שהיה, איך יכול להיות?
הרי כל שר מתפאר, אני עכשיו במיוחד במערכת החינוך, אני זוכר את קבלות הפנים, כל שר היה בא ואומר: רבותי, נכון, אני מייצג, באתי, נבחרתי על-ידי מפלגה כזו או אחרת, היום אני השר של כלל ילדי ישראל. כל שר אמר את זה והצהיר. פעם ראשונה שאנחנו נתקלים, ועוד במערכת החינוך, שאמורה לשמש דוגמה, מישהו שבריש גלי מצהיר ואומר: אתם מחוץ לכלל ישראל.
רבותי, אם בארזים נפלה שלהבת, מה יאמרו אזובי הקיר? אין לי אלא רק לומר: בושה וחרפה למערכת החינוך, שלכך הגענו.
היו"ר יוני שטבון:
תודה רבה לחבר הכנסת משולם נהרי. חבר הכנסת מסעוד גנאים. אחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה. שלוש דקות כל אחד.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל-מד"ע):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, החופש הגדול, טמונה בו סכנה גדולה לילדים ולתלמידים, וזה משום שזה שטח הפקר, שהוא לא מוסדר, הילדים יוצאים ממסגרת מסודרת של בית-הספר, מבחינת זמן, מבחינת פעילות, מכל הבחינות, ויוצאים לכחודשיים לבלות, לעשות מה שהם רוצים.
אני חושב שחובתנו והאחריות שלנו, אם כהורים, או כמשרד החינוך, או כאחראים לשלומם של הילדים וביטחונם, הדבר הראשון, שיחזרו בשנה הבאה בשלום ובביטחון לבתי-הספר שלהם; 2. למלא את זמנם בזמן החופש הגדול, משום שזמן לא מנוצל הוא זמן מסוכן; שימלאו את זמנם במשהו שהוא מועיל, והוא טוב, והוא בטוח להם.
אדוני היושב-ראש, לצערי, החופש הגדול כבר גבה קורבנות: התלמידה מרים אבו ג'מיע מכפר-מנדא בצפון יצאה לבלות עם בני משפחתה בחוף זיו ליד נהרייה, היא טבעה ומתה, לצערי; הנער מוחמד קראקרה מעראבה, כבר שמענו שהתלווה לאבא שלו לגולן ונהרג מפצצה שבאה מכיוון סוריה לרכב של אבא שלו.
את החופש הגדול צריך לנצל במשהו שיבטיח את חייהם של ילדינו בכל מקום, במיוחד במרחב הציבורי. בחברה הערבית אחוז פגיעתם של התלמידים, של הילדים, הוא הגבוה ביותר; גם אחוז התמותה של ילדים ערבים הוא הגבוה ביותר. אז צריך לעשות הכול, אם מטעם משרד החינוך – נכון, יש תוכנית חדשה למשרד החינוך שאני מברך עליה, ואני מקווה שכולם יהיו בה – לא להחריג אף אחד או אף מגזר – שבה הם עושים פעילות לתלמידים בבתי-הספר או בקייטנות.
אבל הדבר החשוב זה להבטיח, אם על-ידי משרד החינוך, אם על-ידי הרשויות והשלטון המקומי, וגם על-ידינו, כהורים, שהילדים שלנו יהיו בטוחים, אם בכביש ברחוב, אם בגן, אם בגני-שעשועים, בחופים, במרחב הציבורי, כדי שהילדים שלנו יחזרו בשנה הבאה שלמים ובטוחים לבתי-הספר שלהם. תודה.
היו"ר יוני שטבון:
תודה רבה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. חבר הכנסת אורי מקלב, ואחריו – חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. ישיב על הדברים סגן השר אבי וורצמן בהמשך.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, מכובדתי השרה, חברי חברי הכנסת, 40 ילדים – 40 ילדים נפטרים, נפגעים, בתקופת החופש; זה נתון של "בטרם". כך היה ב-2011, ויש רק עלייה. זה לא נתון שאנחנו יכולים לעבור עליו ככה לסדר-היום, זה צריך לזעזע כל אחד. יש מגוון פגיעות, בראשם כמובן הפגיעה של תאונות דרכים, וילדים הם הנפגעים הכי רבים. "אור ירוק", בפרסום שלה, מפרסמת שאנחנו המדינה שבה נפגעים הכי הרבה ילדים – מכל המדינות המפותחות. אני חושב שהנתון הזה אומנם נכון, אבל אני חושב שבמדינה שלנו אחוז הילדים הוא הכי גבוה באופן יחסי למספר תושביה, ככה שגם הנתון הזה מאזן את החלק הזה. בנתונים הרי אפשר לשחק, אבל זה לא פחות – זה צריך להדאיג אותנו מאוד ש-40 ילדים נפטרים מתאונות כאלה ואחרות, אם בתאונות דרכים, כהולכי רגל, אם בתאונות דרכים שקורות כשאנשים נוסעים לאחור.
אחת הדוגמאות, כששואלים מה אנחנו יכולים לעשות, אני חושב שאם 11 או 14 ילדים נהרגו מנסיעה לאחור, וכולם היו מהמגזר הערבי, זה למשל נתון שאפשר למנוע אותו על-ידי כך שהיו מאשרים – זו הצעת חוק של כמה חברי כנסת – התקנת חיישן ברכב לנסיעה לאחור, ומשרד התעבורה מתנגד, ואומר: אני אעשה את זה ככה, בתקנות, לא בתקנות, וכבר עברו שנתיים מאז, ועדיין לא תוקנו התקנות, כי איך נדע אם החיישן הזה עומד או לא בתקינה האירופית, ואיך ניקח אחריות – אז ככה: שילדים ימשיכו להיפגע ולהיהרג זה בסדר, אבל אף אחד לא ייקח אחריות ולא יאשר את החיישן הזה, מחשש שאולי יאשימו אותו, ובינתיים מעכבים חוקים ומעכבים תקנות.
אבל זה חלק שרק מראה שיש מה לעשות. זו גזירה משמים, אבל אפשר למנוע את זה, וחובתנו להשתדל ולעשות הרבה כדי למנוע את כל הפגיעות האלה.
אנחנו יודעים על הפגיעות של טביעה, כפי שהזכיר גם חבר הכנסת מסעוד גנאים – כמה ילדים נפגעים מטביעה, כמה נפגעים בבריכות שחייה מתנפחות ולא מתנפחות בתוך הבתים, מחומרי ניקוי ונפילות והחלקות; להגיע לחדר מיון ולשמוע איזה מקרים של פגיעות במרחב הציבורי, הסכנות שאורבות לילדים במרחב הציבורי – ותפיסת אצבעות. אנחנו מדברים על נפטרים, אבל כמה פציעות ופגיעות יש? מדובר על מאות. אנחנו לא מדברים גם על אלימות ודקירות ועוד כאלה פגיעות, שגם הן נכנסות לסטטיסטיקה, וזה קורה במיוחד בתקופת החופש. וזה דבר שאפשר לפעול בו וצריך, גם בהגברת המודעות. יש להגביר את המודעות בעניין הזה בהסברה, בחינוך. ואפשר גם לפעול בתקנות בטיחות כאלה – כפי שאנחנו יודעים שברשויות המקומיות, בגני המשחקים, יש לא מעט פגיעות, והרשויות המקומיות לא עושות מספיק. יש פתרון. מה עושים כשיש גינה ויש מתקנים לא בטיחותיים, אולי לא תקניים? שולפים אותם, מוציאים אותם. אתה יכול היום לעבור בהרבה מקומות שיש בהם גני משחקים שאין בהם מתקנים. מדוע? הוציאו אותם מפני שהפקיד לא רצה לקחת אחריות. אבל עוברות שנים ואף אחד לא שם דבר במקומם. אז איפה הילדים משחקים? ברחוב, מחוץ לגינת המשחקים, ואז נפגעים יותר.
אדוני, לסיום, אי-אפשר אבל להתעלם – במיוחד שעכשיו סגן שר החינוך אמור לענות על השאילתות האלה, ובזה אני מסיים – מנתון אחד, שכולנו יודעים כשנמצאים – הנתון הזה הוא בגלל החופש – משרד החינוך הלך עכשיו למהלך להארכת שנת הלימודים בחודש. 27% מאותם ילדי מערכת החינוך שנמצאים בתוך המסגרות החינוכיות המוכרות, שהן לא מסגרות פיראטיות, מדירים אותם, מפלים אותם ולא נותנים להם להיות שותפים בהמשך שנת הלימודים; והם עתידם להיות ברחוב, אין להם מסגרות אחרות. ואם אלה הנתונים, זאת לא שאלה רק של אקסטרות וקייטנות וכיופים, זאת שאלה של חיים, של סכנת חיים. אתם מפלים בין דם לדם. נשפך דם בגלל החופשות האלה. ואתם מונעים מ-27% – – –
היו"ר יוני שטבון:
נא לסיים.
אורי מקלב (יהדות התורה):
– – – רק בגלל דבר אחד – שהם חרדים.
היו"ר יוני שטבון:
תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. אחרונת הדוברים, חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, בבקשה. נא להקפיד על שלוש דקות. בבקשה.
פנינה תמנו-שטה (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, השרה סופה לנדבר, בעוד כמה ימים יצאו כ-2 מיליון ילדים לחופשה, החופש הגדול. לכן אני רוצה, ראשית, לאחל חופשה פורייה, חופשה משמעותית לילדים. אך כדי שהיא באמת תהיה כזאת, בראש ובראשונה כל המערכות צריכות להתגייס לשמירה על שלומם של הילדים.
לפני דיברו חברי חברי הכנסת על הנתונים המזעזעים. חבר הכנסת מקלב מנה את מספר הילדים שמתים מדי שנה בימות החופש הגדול. אלה נתונים בלתי מתקבלים על הדעת. 40 ילדים שמתים במהלך חודשיים, זו לא גזירת גורל. רק אתמול הפניתי שאלה לשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ על אודות תופעת השוטטות של ילדים, ובייחוד ילדים הנמצאים בקבוצות סיכון, ודרכי ההתמודדות. אני מבינה שיוקצו קצינים, שבעה קצינים, שיחולקו על-פי מחוזות, כדי לפקח, כדי לתת מענה, כדי להגביר את הפעילות שקיימת, כמובן לא ממקום של קונפליקט אלא ממקום שמבין ויודע איך לגשת לילדים.
עם זאת אנחנו מבינים שבחופש הגדול, כאשר ההורים פעמים רבות נאלצים להמשיך ולעבוד, עדיין הילדים מוצאים את עצמם בסביבה החשופה להרבה מאוד סכנות. לפעמים הם מוצאים את עצמם בשעות היום לבדם. וכמובן שההסברה שקיימת והגברת המודעות אינן מספיקות. הן אינן מספיקות, כי ברור מאליו שכאשר יוצאים לקמפיינים רציניים, שמגיעים לכל בית, ומנגישים את המידע הבסיסי ביותר, שזקוקים לו ההורים וזקוקים לו גם הילדים – כי אחרי הכול אנחנו צריכים להסתכל על הילדים ולהבין שמדובר בילדים אינטליגנטים וחכמים, שלפעמים מידע שמועבר להם אפילו דרך תוכניות מצוירות מצליח לחלחל, והתחושה היא שאנחנו לא עושים מספיק.
הייתה התוכנית הלאומית הבין-משרדית, שעליה עמלה עמותת "בטרם" יחד עם משרד הבריאות בשנתיים האחרונות, במטרה לקדם את התוכנית הלאומית, להקצות משאבים, לא רק כשאנחנו מתקרבים לחופש הגדול, אלא בימים רגילים, כאשר הילדים נינוחים והם נמצאים בתוך המסגרות, להגדיל את יכולת המודעות שלהם, להשקיע את התקציבים הנכונים ולתת את המענה.
אני רוצה לברך את משרד החינוך, שיוצא לתוכניות של קייטנות, אף שנשמעו פה הרבה מאוד טענות. אני חושבת שהעובדה שתלמידי כיתות א' וב' הולכים לקבל מענה משמעותי בחופש הגדול הזה היא לא דבר המובן מאליו. מדובר בתוכנית חדשה. ומעבר לכך תהיה חופשה משמעותית עבור בני-נוער שיצטרפו לתוכניות רבות ויהיו אקטיביים ולא פסיביים, על מנת להעסיק אותם, ושלא יחפשו את עצמם כשהם משוטטים בלילות בגינות, ומי שבסופו של דבר נאלץ להתמודד אתם זה המשטרה.
חשוב לי להקריא כמה נתונים, ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש. מינואר 2014 מתו בטביעות בים ובבריכה 12 ילדים בחצי שנה. בחצי שנה. זה נתון בלתי ייאמן לעומת השנה שעברה, כי זה מכפיל את עצמו. בשנה שעברה דובר על 14 ילדים. בתאונות דרכים נהרגו בחצי השנה האחרונה 22 ילדים, ובשנת 2013 – 49 ילדים. בדריסה לאחור, שבעה ילדים רק השנה – ודיבר חברי על כך שלצערנו זה עדיין ממוקד במגזר הערבי, ושם צריך להשקיע תשתיות – וזה לעומת 2013 – 15 ילדים. 23 ילדים נשכחו ונפגעו השנה כתוצאה משכחה ברכב; כפי שאמרתי, אחד מהם קיפח את חייו. ב-2013 נהרגו חמישה ילדים משכחה ברכב ו-66 ניצלו ברגע הנכון. הרעלות מתרופות – שלושה נהרגו בשנה שעברה. לצערנו יש עוד ועוד נתונים בכל מיני תחומים, ואי-אפשר לגלות אוזלת יד. הילדים האלה בראש ובראשונה צריכים הגנה מהעולם המבוגר, מכל הרשויות, מאתנו, מהתחום המוניציפלי, מהמשטרה, מהרווחה ומהחינוך. תודה.
היו"ר יוני שטבון:
תודה רבה לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. ישיב על הדברים סגן שר החינוך חבר הכנסת אבי וורצמן. בבקשה.
סגן שר החינוך אבי וורצמן:
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, קודם כול, אם אנחנו מדברים על – אני קורא את דברי ההסבר: חופש גדול הוא חופש גדול מאוד וסכנה לתלמידים, ואפילו מהווה בעיה רצינית עבור ההורים – אני לא יכול להתעלם מזה שעבור שלושה נערים, איל, נפתלי וגיל-עד, החופש הגדול מהווה סכנה גדולה ובעיה רצינית מאוד עבור ההורים. היום האימהות יהיו פה בכנסת, ואנחנו מקווים מאוד שהחופש הגדול הזה לא יהיה סכנה עבורם ולא יהיה בעיה רצינית עבור ההורים שלהם, אלא הם יחזרו לביתם בשלום.
היו"ר יוני שטבון:
אמן.
סגן שר החינוך אבי וורצמן:
אני קורא גם מפה לממשלה להמשיך לעשות הכול, להפעיל את כל הלחצים. לא להוריד לחצים, אלא אדרבה, להוסיף לחצים, כדי להבהיר למי שחטף את הנערים הללו, את התלמידים הללו, שמעשים כאלה לא יהיו במחוזותינו בכלל והם לא כדאיים לאף אחד.
תשובה על ההצעה הדחופה לסדר-היום – קודם כול, חלק מהדברים כבר נדונו בהצעות קודמות; פעמים רבות שאלו כאן. אבל בהחלט, החופשה ומשך החופשה הם אתגר גדול מאוד, כי אנחנו צריכים לדאוג שהילדים שלנו, כ-2 מיליון ילדים, כולל בתי-ספר וגני-הילדים, יקבלו כמה שיותר מסגרות וכמה שיותר אפשרויות כדי להיות במקומות בטוחים, מוגנים; שגם ייהנו, שגם יבלו, אבל במקומות בטוחים, חינוכיים ומהנים.
ולכן, כמו שכולם יודעים, יש מסגרת מרכזית: בתי-הספר של החופש הגדול. כמעט 200,000 תלמידים, כיתות א'-ב', וגם 30,000 תלמידי כיתות ג'–ה', שיוצאים עכשיו לשלושה שבועות של פעילות.
לגבי הנקודות שעלו, אני חושב שבהחלט צריך להביא אותן בחשבון ולשקול את הדברים להמשך.
לגבי תוכניות נוספות – יש תוכנית שהמשרד התחיל בה בשנה שעברה וממשיך בה ביתר שאת גם השנה: מחנכים מסביב לשעון, 24/7 בעצם, שמשרד החינוך רואה עצמו אחראי לילדים ונותן מענה גם בשעות אחר-הצהריים, גם בחופשות, בתוכניות רבות נוספות. אנחנו מדברים על קייטנות דיגיטליות חינמיות. אלה תוכניות מיוחדות שהתלמידים משתתפים ברשתות החברתיות. אנחנו מדברים על ערי ילדים ונוער – תוכנית משותפת של משרד החינוך, הרשויות המקומיות, מועצות התלמידים ותנועות הנוער, ותוכנית שכוללת פעילות גדולה בפארק עירוני במשך חמישה ימים בתקופת הקיץ: דוכנים, סדנאות, לילות לבנים, תחרויות ספורט, הופעות וכו'. אנחנו מדברים על תוכניות של נסיעה בטוחה לאילת: נוסעים בטוח לאילת; ללוות את בני-הנוער בדרכם לאילת, תוכניות חינוכיות; תודה לעמותת "ידידים" שגייסה מאות סטודנטים לטובת הפרויקט החשוב הזה. אנחנו מדברים על קיץ משמעותי. אנחנו מדברים על יותר מ-1,000 תלמידים – – –
היו"ר יוני שטבון:
חברי חברי הכנסת, חברי חברי הכנסת, לא שומעים את הנואם.
משולם נהרי (ש"ס):
הייתי רוצה שתאמר משהו בנימה אישית.
סגן שר החינוך אבי וורצמן:
אנחנו מדברים על 1,000 תלמידים, בני-נוער, שיתנדבו בקהילה בסיוע לילדים עם צרכים מיוחדים; אנחנו מדברים על 700 סטודנטים שהולכים להתפרס בלילות בגנים ציבוריים, שיח משמעותי עם תלמידים ובני-נוער. אנחנו מדברים על אפליקציות מיוחדות שהמשרד דואג להוציא, לפרסם שם ולהזמין את התלמידים להשתתף במגוון פעולות. אנחנו מדברים על מגרשי ספורט, מוקדי התנדבות, קו פתוח, כרטיסי הטבות, חיזוק הפעילות של ארגוני הנוער ותנועות הנוער – בכל הדברים הללו, בעצם לתת לכמה שיותר ילדים ותלמידים קיץ משמעותי ובטוח בחופשת הקיץ הקרבה.
בהיבט הבטיחותי אפשר להוסיף את הדגשים הבאים: הדרכות בבתי-הספר לקראת היציאה לחופשה, השתלמויות למנהלי הקייטנות – יותר מ-4,000 מנהלי קייטנות קיבלו השתלמות, השתלמויות לתנועות הנוער לקראת מחנות הקיץ ופעילות בטוחה בקיץ. הכשרות מנהלים מיוחדות, גם במגזר החרדי, ובמגזר הכללי, לקראת הקיץ. חדר מצב 24 שעות לתיאום פעילות חוץ וטיולים, חומר נגיש באינטרנט, וגם התייחסויות מיוחדות בנושא הבטיחות למגזר הערבי: יש בנות שירות לאומי שגויסו במיוחד לטובת הדבר הזה במגזר הערבי.
ככלל, אני רוצה לומר שהמשרד עושה פעולות רבות, גם בנושא הפעילות וגם בנושא חיזוק הבטיחות של הילדים שלנו, של הצוותים, הכשרת הצוותים, אבל מובן שאנחנו מייחלים שנראה הפחתה ניכרת במספר הילדים שייפגעו בקיץ.
אנחנו קוראים מכאן גם להורים, גם לצוותי ההוראה, גם לילדים עצמם, לשים לב הרבה יותר, לשמור על חייהם – ונשמרתם מאוד לנפשותיכם – כי כל ילד, מבחינתנו, הוא עולם מלא, והחיים שלו הם מבחינתנו הכול. תודה רבה לכולם.
היו"ר יוני שטבון:
תודה רבה לסגן השר אבי וורצמן. רק – מה אתה מציע? לוועדה, למליאה?
סגן שר החינוך אבי וורצמן:
זה היה בוועדת החינוך השבוע.
היו"ר יוני שטבון:
המציעים, בסוף – – –
משולם נהרי (ש"ס):
אנחנו – – –
עמרם מצנע (התנועה):
– – – בוועדת החינוך – – –
היו"ר יוני שטבון:
היה דיון בוועדת החינוך בנושא הזה? טוב. אז כיוון – – –
עמרם מצנע (התנועה):
– – –
היו"ר יוני שטבון:
– – – כיוון שאנחנו צריכים להצביע על הנושא, המציעים, האם אתם רוצים להעביר את זה למליאה או להסתפק בתשובת סגן השר, שגם זה מקובל פה במליאה?
משולם נהרי (ש"ס):
אבל הוא לא נתן לנו תשובה.
היו"ר יוני שטבון:
לכן אנחנו שואלים אתכם: האם אתם מסתפקים בתשובת סגן השר?
משולם נהרי (ש"ס):
אם היה נותן לנו תשובה היינו מסתפקים בתשובתו.
היו"ר יוני שטבון:
טוב, אנחנו רוצים להתקדם – לא מקבלים? מקבלים? אנחנו נצביע על העברה לוועדה, וועדת הכנסת תחליט לאן זה עובר.
מי בעד? מי נגד?
משולם נהרי (ש"ס):
ועדה לביקורת המדינה.
היו"ר יוני שטבון:
לוועדה – – –
טלב אבו עראר (רע"ם-תע"ל-מד"ע):
– – –
משולם נהרי (ש"ס):
ועדה לזכויות הילד או ביקורת המדינה.
היו"ר יוני שטבון:
אם זה מקובל על המציעים.
אורי מקלב (יהדות התורה):
זכויות הילד.
משולם נהרי (ש"ס):
זכויות הילד.
טלב אבו עראר (רע"ם-תע"ל-מד"ע):
בוועדת חינוך היה דיון.
משולם נהרי (ש"ס):
– – – מסכימים – זכויות הילד.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לזכויות הילד נתקבלה.
היו"ר יוני שטבון:
בעד – 9, מתנגד אחד, אין נמנעים. הנושא יועבר לוועדה לזכויות הילד.