קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
התייקרות החלב ומוצריו
היו"ר יוני שטבון:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעות לסדר-היום מס' 3408, 3418, 3427 ו-3441 בנושא: התייקרות החלב ומוצריו. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יצחק וקנין, ואחריו – חבר הכנסת עיסאווי פריג'. ישיב על הדברים, בשם שר החקלאות ופיתוח הכפר, השר אורי אורבך.
יצחק וקנין (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני יודע שמה שאני הולך להגיד עכשיו אולי לא יהיה פופולרי בזמן הזה, שכולם מדברים: לא מעלים את המחירים של מוצרי החלב. שר האוצר אמר אתמול שהוא יתנגד להעלאת המחירים, אף-על-פי ששר החקלאות חתם על הצו.
אני רוצה להגיד פה משהו, רבותי: מחיר החלב נקבע על-פי צוות במשרד האוצר ובמשרד החקלאות, שקובעים את מחיר המטרה לחלב, ועל-פי זה קובעים את כל התשומות. בסופו של דבר משקללים את כל הדברים וקובעים מה המחיר.
צריך לדעת – אני אומר את זה כבר תקופה ארוכה; לצערי, אין מי ששומע ואין מי שמקשיב. אפילו הגשתי הצעת חוק, שיכולה, לדעתי, לפתור חלק מהבעיות הקשות במשק. היום מתחילים להפנים את מה שאני אמרתי; כחקלאי אני אומר את זה, כמי שמגדל ביצים, כמי שגידל אבוקדו שנים רבות, אני אומר את זה, לא תהיה ברירה: לקבוע פיקוח על המחירים.
רבותי, הבעיה היא לא החקלאי. תמיד אנחנו הולכים לחוליה החלשה, וקל לנו להגיד: אנחנו לא מעלים את המחיר. הבעיה היא פערי התיווך, שהם גדולים מאוד. אתמול הוכחתי את זה לפקידים שישבו אתי, ממשרד החקלאות וממשרד האוצר.
למשל – אני אתן לכם דוגמה, קילו בננות נמכר היום ב-15 שקלים. אתם יודעים כמה מקבל החקלאי, רבותי? מישהו יודע? חבר הכנסת סגן שר האוצר, טוב שאתה נכנס, כמה מקבל חקלאי על קילו בננות? מישהו יכול להגיד פה, רבותי? רבותי, 1.70 שקל – נמכר – נמכר – ב-15 שקל.
מה אומרים? מה אומרים אנשי האוצר? אנחנו לא יכולים להיכנס לנישה הזאת. למה שר האוצר יכול להגיד: אני לא מעלה את מחירי החלב? הוא חתום על צו. הוא חתום על מערך חישוב החלב במחיר המטרה, כמו בביצים, כמו בכל תחום אחר.
רבותי, בירקות – הם לא רוצים לגעת בנקודה שהיא החשובה, שזה מהחקלאי עד למדף. שם מתחילה להיות החגיגה הגדולה; לא החקלאים שמגדלים את הירקות, לא מגדלי החלב, לא הירקנים. רבותי, קילו עגבניות נמכר ב-90 אגורות – 90 אגורות מקבל החקלאי. מוכרים את זה ב-7-6 שקלים, 5 שקלים. אבל הפער הזה הוא השרשרת מהחקלאי והלאה. זאת אומרת, אם אני לוקח את החקלאי במה שנשאר לו, בעצם על כל מערך הגידול שלו, זה אחוזים בודדים, רבותי. חקלאים הם לא מיליונרים.
היו"ר יוני שטבון:
נא לסיים. בבקשה.
יצחק וקנין (ש"ס):
הרשתות, המתווכים, השוק הסיטונאי – כל אלה עושים את פערי התיווך. רבותי, הגשתי הצעת חוק פה, והתנגדו לה. היום מתחילים להפנים את מה שאני אומר. רבותי, אם לא נטפל בפערי התיווך, רשת המזון שלנו שאנחנו אוכלים, שהתייקרה, רבותי, ומתייקרת ומשתוללת לכל הכיוונים – לא תרד. אם אנחנו רוצים להוריד את יוקר המחיה, רבותי, זה פערי התיווך. הייתה לי הצעת חוק והתנגדתם לה, אני מצטער מאוד. אני מקווה שאולי תתחילו להפנים את הדברים. תודה.
היו"ר יוני שטבון:
תודה רבה לחבר הכנסת יצחק וקנין. חבר כנסת עיסאווי פריג', ואחריו – חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס.
באסל גטאס (בל"ד):
הפתרון צריך להיות – ישר מהחקלאי לצרכן.
יצחק וקנין (ש"ס):
יש לי הצעה – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
במקום שווקים – – –
יצחק וקנין (ש"ס):
יש לי הצעה. חבר הכנסת מיקי, סגן שר האוצר, אתה יודע – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
אתה צודק, התחילו עם פלפלים לעשות את זה.
עיסאווי פריג' (מרצ):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברים, למה לחשוב על הצעות, חבר הכנסת וקנין? אתה מדבר לאוויר, יש מישהו שמקשיב? לא מקשיב.
אבל אני רוצה לדבר על הנושא מזווית אחרת. סגן השר מיקי, תראה, הממשלה הזו, יש בה מאפיינים מיוחדים. עכשיו, כשאני קורא את הרצון ואת הרעיון לעזור לרפתנים, גיליתי משהו, ידעתי אותו קודם לכן, אבל אתם חוזרים בממשלה הזו, בכל הזדמנות, לחדד ולציין אותו: יש ממשלת ישראל ביתנו, שעכשיו יוצגה על-ידי השר שמיר; ויש ממשלת יש עתיד, שיוצגה על-ידי השר יאיר לפיד; ויש ממשלת ביבי נתניהו, שמנסה לתמרן. ממשלה רוצה להעלות מחירים וממשלה רוצה להוריד מחירים. מה התוצאה? הצרכן יאכל אותה בסוף.
אבל תאר לעצמך: השר יאיר שמיר רוצה, אישר העלאת מחיר לרפתנים; שר האוצר, הממשלה השנייה, קם ואומר: אני לא אעלה מחירים בשום פנים ואופן. יפה. אני שואל את עצמי, לוגית – בוא נחשוב לוגית: שר אומר שיעלה, והעלה כבר, אישר; ושר אומר: אני לא אעלה. מה יֵצא מתוך זה? שבסופו של דבר המחלבות צריכות לקבל פיצוי שמחיר המטרה ישתנה. צריך דרך לפצות אותן. אז איך אני מפצה אותן? אני, פוליטית, אומר את האמירה שאני לא מעלה מחירים, וממשיך להתעקש על זה, אמירה פופוליסטית שתקבל אהדה. במקביל, השר יאיר שמיר יזכה לאהדת הרפתנים שכן ייתן להם. ונמצא את הקומבינה שהאזרח יקבל את הצ'פחה בהעלאת המחיר.
איך נעשה את זה? הרי יש בענף החלב מוצרים שנמצאים בפיקוח, ויש מוצרים, מוצרי חלב, שלא נמצאים בפיקוח. הרי תהיה עלייה רוחבית, כוחות השוק יאלצו את הדברים שיקרו. מה בסופו של דבר? נחיה עם האמירות, והמציאות תהיה שהאזרח הפשוט – עכשיו ועדת אלאלוף דנה בעוני, אז ניתן לה, לוועדת אלאלוף, עוד פרס: העלאת המחירים.
די, הציבור לא טיפש. הציבור באמת לא טיפש. ביום האמת כל הדברים האלה יצאו, ותצטרכו לתת תשובות. תהיו אמיתיים, תהיו עקביים במה שאתם אומרים. אתם אומרים, גם ברמה הפוליטית, "מעשים ואמירות" – במעשים אתם סותרים את כל האמירות שלכם. תודה, אדוני.
היו"ר יוני שטבון:
תודה רבה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יואב בן צור.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
מי עונה לנו?
היו"ר יוני שטבון:
עונה השר אורי אורבך, בשם שר החקלאות.
עיסאווי פריג' (מרצ):
אחרי המחלה הוא קצת עייף.
באסל גטאס (בל"ד):
אבל שיהיה בריא – – –
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, השר המקשר אורבך, אני שמח לראות אותך כאן, ברוך השם. בריאות שלמה, תתחזק.
לפי הסקר החברתי של הלמ"ס שפורסם השבוע, כמעט מיליון איש בישראל נמצאים בחרפת רעב תמידית ומוותרים על הבסיס של החיים, שהוא האוכל, בגלל קשיים כלכליים. כדי שלא יגוועו מרעב, מה עושה הממשלה? מייקרת עוד יותר את מחירי מוצרי החלב, כך שגם מצרכי חלב כבר לא יוכלו לצרוך.
כבר כמה שנים ישראל מובילה את דירוג העוני בקרב מדינות ה-OECD. ב-2014 היה שיעור העוני בישראל למעלה מ-20%. לפי נתוני הביטוח הלאומי, כ-20% מקרב המשפחות בישראל, שהן כ-1.8 מיליון נפש, הן משפחות עניות. המשפחות העניות האלה הן לא משפחות של בטלנים שלא יצאו לעבוד, כפי שנוטים לחשוב. מדובר ברוב המקרים במשפחות נורמטיביות, עובדות, לפעמים גם שני בני-הזוג, ויחד עם זאת לא מצליחות לגמור את החודש וחיות בעוני. אנשים נאלצים לקבוע לעצמם סדרי עדיפויות איך לגמור את החודש – לוותר על אוכל או על תרופות? לוותר על טיפולי שיניים או על חימום הבית? משפחות אינן מצליחות לשלם את חשבונות החשמל, המים, הטלפון, ונקלעות לסחרור כלכלי, כמו עיקולים, עורכי-דין וריביות, ומצבן הולך ומידרדר.
אני רוצה לשתף, אדוני היושב-ראש, את יושבי הבית במה שפורסם אתמול, על אישה אלמנה שמוותרת על טיפולי שיניים ועוקרת בעצמה את שיניה, מכיוון שהטיפול יקר לה מדי; אלמנה עם שבעה ילדים. האישה סיפרה לעיתון "דה-מרקר": אני מוותרת על תרופות חודשיות ועל קניית בשר, ובמקום זה מסתפקת בדברים הכי פשוטים, לחם וגבינה בעיקר. כעת גם על הגבינה היא תצטרך לוותר, כי הולכים לייקר את זה. על חוגים לילדים, היא אומרת, אין בכלל מה לדבר. לפעמים ילדיה לא הולכים לבית-הספר כי אין לה כסף לנסיעות. לאישה הזאת ולעוד 1.8 מיליון משפחות כמוה שום ועדה לא תעזור לגמור את החודש. הממשלה צריכה לשנות את תפיסתה לגבי העוני מהקצה לקצה. אף אחד לא בחר להיות בעוני; רוב האנשים, העוני נפל עליהם, והם לא מצליחים להשתחרר מהמעגל הזה.
יש אמרה, שהשבע לא מצליח להרגיש את הרעב. המדיניות של שרי הממשלה מחדדת את האמירה הזאת. יוצאים בהצהרות שבינן לבין פתרון לעוני אין ולא כלום. לא מבינים בכלל את הרעבים. שר האוצר מצהיר הצהרות חלולות על סיוע למשפחות ממעמד הביניים, ומתעלם מכך שעוד מעט כבר לא יהיו בכלל משפחות ממעמד הביניים. 2 מיליון נפשות בישראל הן עניות, לפי הביטוח הלאומי. עניות לגמרי, אין להן כלום. מי שלא הרגיש רעב בחיים, לא יצליח להבין את ההרגשה של לחזור הביתה למקרר ריק, את ההבעה של ילדים שהולכים לישון רעבים, את ההרגשה של ילדים הנאנקים מכאבי שיניים, כי אין להורים לשלם על רופא שיניים. ועכשיו הממשלה הזאת ביטלה הרי את טיפול השיניים חינם לילדים.
היו"ר יוני שטבון:
צמצמה, כן.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
ילדים שלא אוכלים בשר או עוף – זו לא הגזמה, זו המציאות היומיומית העגומה של מאות אלפי משפחות.
ואני רוצה לסיים. לא מדובר כאן בחרדים או חילונים, ערבים או יהודים; כולם סובלים באותה המידה, ונדרש פתרון מקיף לבעיית העוני. המלצות ועדת אלאלוף הן הצעד הראשון בכיוון, אבל כבר שמענו שהאוצר בא ואומר שזה יעלה הרבה מיליארדים ואין מאיפה – נעשה את זה בהדרגה. אני רק מאוד חושש שחלילה לא יקרה, כמו שאמרו, שההדרגה הזאת, לא יהיה למי לתת אחר כך את ההדרגה; ואנחנו מידרדרים. הציבור כבר שבע מוועדות, אבל רעב ללחם.
היו"ר יוני שטבון:
תודה רבה, חבר הכנסת אליעזר מוזס. חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה, אחרון הדוברים. ישיב על הדברים, כמו שאמרתי לפני כן, השר אורי אורבך, בשם שר החקלאות. בבקשה, שלוש דקות.
יואב בן צור (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר המקשר, חברי חברי הכנסת, זה אומנם הנאום הראשון שלי – שהוא לא נאום בכורה – ואני שמח על הנוכחות היפה שיש בכנסת, אבל אני רוצה לומר לכם שבנאום ראשון, אני פשוט כואב את כאבן של משפחות שאני מכיר אישית, שלפעמים דופקות בדלת ושואלות או מבקשות לשאול שקית חלב, ואנחנו מבינים בבית שבעצם מה שנתנו להן זה לא השאלה אלא מתנה גמורה.
אני לא יודע כמה אנשים בבית הנכבד הזה יודעים מה זה שקבוצת ילדים של משפחות של 12 נפשות, 14 נפשות, שנמצאות בבית ואין להן חלב מספיק לכולם, וילד מתחנן לכוס שוקו, הוא מתחנן לכוס חלב, ואין לו. ועכשיו על אחת כמה וכמה, עם ההתייקרות הזאת, שהיא לא חמלתית בעליל. חלב הוא מרכיב בסיסי בכל בית. כל משפחה זקוקה גם לערכים הבריאותיים והתזונתיים של החלב הזה. ודווקא כאן, משפחות רבות ייאלצו לקצץ במרכיב החיוני הזה. אני קורא מפה לאלה שרוצים להעלות את המחירים האלה: אנא, בבקשה, חשבו פעם נוספת אם אין אפשרות אחרת למצוא פתרונות כאלה ואחרים כדי שהחלב הזה יישאר במחיר המוזל יותר, וכדי שבעזרת השם לא יצטרכו לקצץ במרכיב הבריאותי והתזונתי הזה. תודה רבה.
היו"ר יוני שטבון:
תודה רבה לחבר הכנסת יואב בן צור. ישיב על הדברים השר אורי אורבך, בשם שר החקלאות. בבקשה.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בראשית דברי ברכה לחבר הכנסת החדש, יואב בן צור, כך מקובל. התחלת בנאום חשוב מאין כמותו – חלב – – –
יואב בן צור (ש"ס):
– – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע):
אדוני, מה שמקובל הוא שכשיש נאום ראשון, אתה מדבר יותר מאשר משפט אחד על חבר הכנסת החדש שנכנס; לא רק ברכה. אז תגיד כמה מילים.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
קווים לדמותו, כאילו?
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע):
משהו כזה, "חיים שכאלה".
היו"ר יוני שטבון:
קווים לדמותו זה הספד.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
אני יכול עכשיו 20 דקות להפליג בשבחו של אדם שאני בקושי מכיר, ואם הייתי מכיר על אחת כמה וכמה.
היו"ר יוני שטבון:
רק שזה לא יהפוך להספד.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
לא לא לא, חלילה, זו סגולה לאריכות ימים.
יואב בן צור (ש"ס):
אתה מכיר את אשתי, זה בסדר.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
אשתו כגופו דמי. בהחלט חשוב לפתוח את דבריך בכנסת בנושא שהוא כל כך חשוב, חומרי החיים, חלב, מים, הדברים שהם בסיסיים לכל אדם. אני מאחל לך שעוד נאומים רבים יוקדשו – לשבח ולגנאי – בתפקידו של חבר הכנסת למען הדברים הבסיסיים, שהם מקור חיותו של כל אדם, על אחת כמה וכמה ילדינו.
אני עכשיו שר החקלאות, לצורך העניין. אני אוסיף הערה משלי לפני שאקרא מן הכתוב, שאלו מנפלאות הקפיטליזם, שאנחנו גם נהנים, אומנם, מחלק מיתרונותיו, אבל אחד מהחסרונות זה התיווך ופעריו. החקלאי, זה שעובד, ומזיע, ושותל, וזורע, ומגדל, ומייצר ביצים וחלב, הוא זה שנהנה מעט, לעומת כל אלו שרק נהנים מפרי עמלו, וכל אחד מעביר לזולתו כדי שבסוף זה יגיע לצרכן, וכאן אומנם המחיר עולה לצרכן, וזה מכעיס את כולם, אבל אנחנו צריכים לזכור שבסוף מי שפה מפוצה מעט זה היצרן, זה שבאמת עושה את העבודה, בכל מזג אוויר, בכפר ובספר. וזה נכון לא רק לגבי חקלאים, אני אומר לכם שזה נכון גם לגבי סופרים שכותבים ספרים, ולגבי עיתונאים, ולגבי כמעט כל המקצועות; כל אלו שבאמת עובדים הם אלו שנהנים פחות, כי הם בחרו במשהו לא נכון, הם בחרו לעבוד. כפי שנאמר במקורותינו, אני לא יודע איפה, "בזעת אפיך תאכל לחם" – אני יודע איפה נאמר, אבל ליצני הדור אומרים: ובזיעת אפם של אחרים אתה תאכל לחמניות. זה הפער בין מי שמייצר לבין מי שמתווך.
שר החקלאות ביקש לציין כך: משרד החקלאות פועל בכל הדרכים האפשריות לצמצם את הפגיעה בציבור הצרכנים הישראלי, במשקים החקלאים ובכלכלה הישראלית.
ועדת המחירים המשותפת של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר פועלת מתוקף חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996, להלן: חוק הפיקוח. הוועדה עוסקת בגיבוש והגשת המלצות לשרי החקלאות והאוצר לענייני קביעת מחירי המקסימום לצרכן של מוצרי החלב אשר מפוקחים לפי פרק ה' לחוק הפיקוח.
בסעיף 15 לחוק תכנון משק החלב, התשע"א–2011, נקבע כי "על אף האמור בסעיף 9 לחוק הפיקוח, לצורך קביעת מחירים למוצרי חלב לפי פרק ה' לחוק הפיקוח, תקבע ועדת המחירים כהגדרתה בחוק האמור, אמות מידה שלפיהן, בין השאר, מחירי מוצרי החלב יעודכנו בהתאם למועד ולשיעור המצטבר של השינויים במחירים המזעריים של חלב בקר במכסה.
מחיר המטרה – "מחיר מטרה לחלב" הוא מושג המתאר את התמורה המשולמת, שהמחלבות משלמות, ליצרני החלב ברכישת חלב גולמי. מחיר המטרה משקלל את עלויות הייצור הכרוכות בייצור החלב, והוא מתעדכן מעת לעת על בסיס נוסחת עדכון מוסכמת.
מחיר המטרה כולל כמה מרכיבים, שלכל אחד מהם ניתן משקל יחסי בקביעת המחיר. המרכיבים העיקריים הם: מחירי מזון מרוכז; מחירי מזון טרי וחציר; שכר עבודה שכירה; פחת וריבית על השקעות במבנים ומתקנים; ריבית על הון חוזר; עלויות דלק; שיעור רווח מובטח ליצרן ועמלת שירות למועצת החלב. אני רואה שזה סוחף פה את האולם, מרוב שזה מעניין, אבל זה חשוב.
על-פי חוק תכנון משק החלב, קביעת מחיר המטרה היא בסמכות ועדת היישום ובאישור מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומתבצעת אחת לרבעון למשך שמונה שנים מתחולת תקנות מחיר המטרה, כאשר על התקנות שאושרו חתומים שר החקלאות ושר האוצר. בוועדה חברים נציגי משרד החקלאות והאוצר.
העלייה במחיר המטרה – העלייה הקרובה במחיר המטרה של החלב תהיה בגובה של 14.59 אגורות נוספות, בתחילת חודש יולי, והיא עלייה של 6.81%, אך יש לציין ולהדגיש כי העלייה אשר תתבטא בסופו של דבר בכיסו של הצרכן היא של כ-3.6% בלבד בסל המוצרים המפוקחים.
אבקש לציין, כותב שר החקלאות, כי בעוד שהפיקוח על המחירים הוא פתוח ומאפשר שיקול דעת רחב יותר, וטרם התקבלו החלטותיה של ועדת הפיקוח בעניין שינוי כלשהו במחירי המוצרים, קביעת העלאה או הורדה במחיר המטרה נעשית על-פי חישובים ונוסחאות קבועות וברורות, ושיקול הדעת האפשרי קטן.
ייקור מוצרי החלב המפוקחים הוא לפי המלצת ועדת מחירים המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר, הפועלת לפי אמות מידה ברורים – אמות מידה ברורות, ברורים? – ובאישורם של שר החקלאות ושר האוצר, והיא מתכנסת לדון בנושא שינויי מחירים אחת לשנה או בכל שינוי של 3% ברמת המחירים הנדרשת.
סיבות לעליית מחיר מטרה – אני רואה שאתה פשוט – – –
היו"ר יוני שטבון:
אני מקשיב לך.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
המתח ניכר בפניך.
היו"ר יוני שטבון:
אדוני השר, אני עכשיו מחכה לשלב האחרון.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
לא לא, אנחנו רק בתחילת הסקירה על מחיר המטרה, החלב ומוצריו ותוצריו, מחיר החציר ועלויותיו, כל הדברים האלה, המעניינים מאוד, הם כולם מרכיבים, בסופו של דבר – – –
היו"ר יוני שטבון:
השאלה הגדולה – מה יהיה עם המחיר עצמו בסוף.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
המחיר – – –
היו"ר יוני שטבון:
נראה שהוא עולה ב-14 אגורות.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
כן, אם שר האוצר יואיל לחתום – אני מעריך שלא תהיה לו ברירה אלא לחתום, בסופו של דבר. אולי יקדימו את פינוי שדה-דב בעוד שנה, ואז יהיה כסף – – –
היו"ר יוני שטבון:
תמורת המחיר – – –
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
מרוב הקדמות של שדה-דב, כבר ב-2005 לא היה צריך להיות שם שדה תעופה.
רוב העלייה במחיר המטרה הוא בשל עלייה חדה במחיר התבואות המשמשות מזון לפרות, שהושפעו מהבצורת אשר הוכרזה לא מכבר, ומשרד החקלאות הגיע להבנות עם נציגי המגדלים של מזון הפרות למתן את העלייה במחיר המזון כדי למנוע עלייה גדולה בהרבה במחיר החלב.
כפי שציין משרד החקלאות בעבר, הודות לעבודת שטח זו – – –
היו"ר יוני שטבון:
השר אורבך, אתה מועד לפורענות כמו שר החינוך. אני חש.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
לא לא לא לא.
היו"ר יוני שטבון:
מה שעבר על שר החינוך לפני כמה חודשים.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
אני מאופק יותר. אני מסוגל להבין שיש דברים שנשגבים מבינתי, ובכל זאת מוטל עלי לקרוא אותם. זה חלק משירות לציבור.
כפי שציין משרד החקלאות בעבר, הודות לעבודת שטח זו עלה מחיר התבואה לתחמיץ מ-720 שקל לטון לכ-930 שקל לטון, לעומת מחיר עסקאות של 1,350 שקל לטון, שדרשו המגדלים. על-פי הנתונים – אתם עוקבים? – שנאספו במשרד – – –
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
כמו עשרת בני המן אתה קורא את זה, בנשימה אחת.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
כן, כן. אבל לא צריך להרעיש באמצע, בניגוד לבני המן.
על-פי הנתונים שנאספו במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, עלה מחיר – חבר הכנסת מוזס, פה אני דורש את הריכוז שלך – עלה מחיר השחת ב-49%, מ-800 שקל לטון ל-1,189 שקל לטון – אדוני יזכור? – ומחיר התבואה לתחמיץ, שזה מזון גס לפרות, עלה בכ-30%. הודות לעבודת המטה של המשרד, התייקרות המזון לפרות הסתכמה רק ב-20%.
וזה ממשיך. מה נעשה עד כה? בינואר 2014 הוחלט על הוזלה של 1% בכלל המוצרים ומעל 20% הפחתה בשני מוצרים גדולים שהוחזרו לפיקוח, ולכן עליית המחיר היא כורח המציאות, אך בהתחשב בתנאים האמורים, יש עלייה סבירה ומתונה.
עליית מחיר המטרה הייתה נמוכה בהרבה מהצפי הראשוני, הן בשל טיפול במחירי המספוא והן בשל מחירים סופיים נמוכים בהרבה ממחירי השוק. על-פי תחשיב משרד החקלאות, העלאת מחיר המטרה המקורית הייתה אמורה להיות ב-18.1 אגורות, לעומת 14.59 אגורות, שנקבעה, משום שההערכה היא כי עלויות הייצור של חלב גולמי ירדו ברבעון הבא – וזה עומד להיגמר, כך שאני מבקש באמת עוד קצת איפוק – בהתאם לנוהל שקבעה ועדת המחירים בראשות האוצר, אשר גם הוא מעוגן בחוק. כל עיכוב בביצוע הייקור נצבר וגורם לתוספת בעליית המחיר בעת חתימת השרים על הצו. במידה ששרי החקלאות והאוצר לא מקבלים את המלצת ועדת המחירים, כפי שקרה בשנה הקודמת, הפער בין הייקור הנדרש לייקור בפועל עובר לייקור הבא. בפעם הבאה יצטרך לייקר יותר.
העלייה הקרובה במחיר המטרה של החלב נובעת בעיקרה מגורמים שונים כמו הבצורת, התייקרות המזון לבעלי-חיים ואחרים.
כמו כן, העלייה תהיה בגובה, כאמור, של 14 – – –
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
כבוד השר, המזכירות לא מצליחות כל כך מהר.
היו"ר יוני שטבון:
בקצב.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
אני יודע, בבית הן עוברות על זה בהילוך אטי ומשלימות. גם סתם, עם הילדים, אתה יודע, זה כל כך – – –
העלייה תהיה ב-14.59 אגורות נוספות בלבד, והחל בתחילת יולי, שהיא עלייה של 6.81%.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
כמה? כמה בדיוק?
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
שישה אחוזים ו-81 מאיות.
היו"ר יוני שטבון:
זה 14 אגורות, כן.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
כן. זה מה שהצרכן – לא, זו העלייה במחיר הגולמי, אבל הצרכן, הנה כתוב: אך יש לציין ולהדגיש כי העלייה אשר תתבטא בסופו של דבר בכיסו של הצרכן הנה של כ-3.6% – כך יש לומר בעברית נכונה, שש עשיריות.
היו"ר יוני שטבון:
מה שמעניין זה המספרים הריאליים בסוף.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
לא, לא. כמעט 4% עליית המחיר עצמו לצרכן, כך כתוב. ואני מסיים: הפיקוח על המחירים הוא פתוח ומאפשר שיקול דעת רחב יותר, וטרם התקבלו החלטותיה של ועדת הפיקוח בעניין שינוי כלשהו במחירי המוצרים.
עד כאן שבת הגדול. זו סקירתו המקיפה והמעמיקה של שר החקלאות בנושא שיש בו המון פרטים אבל אין ספק שלחקלאי שמגדל, שמייצר חלב, זה מאוד משמעותי כי זה מקור פרנסתו, ונזכור שהוא האדם העובד – גם האחרים עובדים, אבל העובד בעבודה – – –
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
אפילו אין לו זמן לקרוא – – –
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
אין לו זמן לקרוא את זה, אבל הוא, יש לו זמן לראות את המינוס בבנק, ולכן אני חושב שיש ערך לעזור לפחות למייצרים שבחבורה.
תודה, ואני מציע שהדיון יימשך בוועדת הכלכלה לאור העובדה שמדובר באמצעי ייצור, והוועדה כבר מנהלת חקיקה בנושא ועוסקת בכך. תודה – –
היו"ר יוני שטבון:
אדוני השר, לאיפה אתה ממליץ?
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
– – וסליחה על הפרטים, בשם שר החקלאות.
היו"ר יוני שטבון:
אני חושב שאם שר החקלאות היה יודע מה שכתבו לו, הוא עצמו היה מקצר את זה במליאה.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
אולי לכן הוא שלח אותי. אתה יודע, על זה נאמר: צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.
היו"ר יוני שטבון:
אדוני השר, איפה אתה מציע להעלות את הנושא?
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך:
ועדת הכלכלה.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
כלכלה – – –
היו"ר יוני שטבון:
ועדת הכלכלה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
– – – אם אפשר – – –
היו"ר יוני שטבון:
עמדה נוספת, אחרי ההצבעה. סליחה, בבקשה, עכשיו. דקה מהמקום, חבר הכנסת אברהם מיכאלי.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, קודם כול נברך את שר החקלאות שנמצא בשליחות מדינית חקלאית בכמה מדינות חשובות, ונאחל לו שיחזור משם עם הצלחות.
אדוני השר, השר אורבך, אני יודע שאתה היום מילאת תפקיד חשוב של ממלא-מקום שר החקלאות בסוגיה החשובה שהעלית, אבל, לצערנו, כשפורסם שהתייקרות תחול בימים האלה, או בשבוע הקרוב – אני לא יודע מתי היא תחול בפועל – את האזרחים לא משכנע שום הסבר מפורט ומלומד כפי שהקראת פה, כי מדובר באותם אנשים שגם כך הגזירות של הממשלה, לצערנו, בשנה האחרונה גרמו להם לקצץ ולקצץ במוצרי החלב. ומה לעשות, אותם ילדים קטנים שלא אוכלים את האוכל הדליקטס, שאנחנו קוראים לזה, ואת האוכל הבסיסי, שזה מוצרי יסוד, מוצרי חלב הם הדברים הבסיסיים יחד עם הלחם והחלב, לחם ומרגרינה או לחם וקוטג'. אנחנו פשוט מאוד צריכים לחשוב איך לעשות הכול – למרות הנימוקים הכלכליים ולמרות הנימוקים שהקראת קודם – כדי שההתייקרות הזאת תהיה מפוקחת על-ידי הממשלה, והממשלה תיקח על עצמה לפקח על אותם מוצרים שאמורים להתייקר.
קריאה:
– – –
היו"ר יוני שטבון:
תודה רבה לחבר הכנסת אברהם מיכאלי.
אנחנו עוברים להצבעה האם להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה. מי בעד? מי נגד? בבקשה.
הצבעה מס' 17
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יוני שטבון:
בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יועבר לוועדת הכלכלה.