קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
כ-500 תינוקות וילדים בשדרות ובעוטף-עזה ללא מקום במעונות לשנת הלימודים הבאה
היו"ר משה זלמן פייגלין:
נעבור להצעה הבאה: כ-500 תינוקות וילדים בשדרות ובעוטף-עזה ללא מקום במעונות לשנת הלימודים הבאה, הצעות מס' 3448, 3452, 3484 ו-3517. המציעה הראשונה – חברת הכנסת גילה גמליאל. ישיב בשם שר הכלכלה השר מאיר כהן. בבקשה, גברתי.
גילה גמליאל (הליכוד ביתנו):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לומר שלחשוב ולהעלות על הדעת ששנת הלימודים היא ממש לפתחנו, ומה שקורה בפועל הוא שמאות ילדים בדרום הארץ, בעיר שדרות ליותר מ-200 ילדים, וגם ליותר מ-300 נוספים מסביב, בעוטף-עזה, אין מסגרת לימודים בשנה הקרובה. מה בעצם מצפים מההורים האלה? הנה, נמצא אתנו אבי משדרות, שגם מלווה את כל אותם הורים שאני גם אפגש אתם ביום ראשון לנסות ולמצוא מענה ופתרון. מה אומרים לאותם הורים, שיישארו בבית לשמור על הילדים?
אני מנסה לחשוב מה היה קורה אם סיטואציה כזאת הייתה בתל-אביב. מה היה קורה? הייתה בכלל אופציה כזאת במרכז הארץ? אז קל וחומר כשמדובר בדרום הארץ, ביישובים שסופגים, ממש בחזית, את כל הבעיות הביטחוניות; מצב סוציו-אקונומי בעייתי, ביישובים האלה. אז מתן מענה, שהמדינה מחויבות לו, סידור עבור אותם ילדים, זה דבר שהוא כל כך טריוויאלי, מתבקש, מוסרי, ואינטרס לאומי – ואין קול ואין עונה.
אתה יודע, כבוד היושב-ראש, זה עובר להם – התשובות מתגלגלות. היה אמור להשיב כאן השר בנט, שאינו נוכח. ישיב במקומו שר העבודה והרווחה. התשובה לא מספיק ברורה, אבל ממה שאני רואה – את הסחבת שמתבצעת, כל שר מעביר את זה לפתחו של שר אחר, אין ממש התמקדות בפתרון הבעיה.
על כן אני חושבת שחשוב מאוד להוביל מהלך שכנסת ישראל לא רק תלבן את הסוגיה הזאת, אלא גם נמשיך את הדיון בוועדות, כדי להוביל לכך שכל המשרדים שלא יודעים לעשות את זה לבד, לצערי, ומובילים מצב שבו הם גורמים לנו, ככנסת, לקיים את הדיונים – להושיב את כולם יחדיו ולהגיע לפתרונות המוצעים.
אני אומרת כאן בצורה חד-משמעית, לילדי ולילדות שדרות וכל עוטף-עזה מגיעות בדיוק אותן זכויות שמגיעות לכל ילדי ישראל. ולהורים בהחלט, בעידן שבו שני בני-הזוג חייבים היום לעבוד כדי להתפרנס ולהתקיים. המצוקה הזאת זועקת לשמים, ואנחנו חייבים לתת לה מענה, ואנחנו ניתן גם את הפתרון.
אני שמחה ומודה גם לחברי חבר הכנסת איציק שמולי, לחבר הכנסת אורי מקלב ולחבר הכנסת יעקב מרגי, שמרימים יחד אתי את הכפפה כדי למצוא את הפתרון הראוי, שגם בשדרות אפשר יהיה לקיים סדר חיים רגיל והוגן. תודה רבה.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
תודה, חברת הכנסת גמליאל. הדובר הבא, חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
גילה, נחליף את הממשלה.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
אבל להשאיר אותה אתך, זה בעיה.
איציק שמולי (העבודה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כבוד השר, אני רוצה להודות כבר בהתחלה לחברת הכנסת גמליאל שהפנתה את תשומת לבנו לעניין הזה, וגם לתוכנית "יהיה בסדר" ב"גלי צה"ל".
אלו ימים, אדוני היושב-ראש – מעניין לעניין באותו עניין – שהממשלה מחפשת תשובה ציונית הולמת. אני חושב שבמקום להעלות כל מיני הצעות שהן קצת מנותקות מהמציאות; במקום להעלות הצעות שלא בטוח שמשמעותן ותוצאתן יועילו לישראל, הנה לפנינו אפשרות, במעשים, ולא רק בדיבורים – כשקורה אירוע ונופלות, לא עלינו, רקטות בשדרות וביישובי עוטף-עזה, כולנו עוטפים במילים מאוד מאוד חמות את התושבים, אבל אני לא בטוח שתמיד יש לזה ביטוי גם במעשים. וכאן יש בעיה קונקרטית, בעיה מאוד מאוד כואבת, ואני מצפה דווקא מהממשלה, שמדברת כמעט על בסיס יומי על חשיבות היציאה לעבודה, וכמה תעסוקה מוציאה אנשים מעוני – מה שאפשר לנהל עליו ויכוח, אבל זו התזה לפחות של הממשלה. אז הנה, יש פה מקרה, שבפריפריה, יותר מ-500 ילדים, 250 בשדרות עצמה ועוד 250 ביישובי עוטף-עזה, פשוט אין להם מסגרת לשנה הבאה. אותן המשפחות נפגעות פעמיים, פעם אחת, ההורים שנאלצים כמובן להישאר בבית ולא לצאת לתעסוקה, ופעם שנייה, כמובן, הילדים, שאין להם מסגרת חינוכית, ובהשוואה לילדים אחרים במקומות אחרים בארץ, לא יוכלו לקבל את אותו הדבר.
ולא שאין החלטות קודמות, כבוד השר, אומנם לא בהחלטה של הממשלה הזאת, אבל יש החלטות משנת 2010 – אני לא יודע אם זה דווקא כן בהחלטת הממשלה הזאת או לא – גם משנת 2012, החלטות קודמות, שבעצם דיברו על הגדלת החוסן האזרחי של שדרות ויישובי עוטף-עזה, ובתוך כך נתנו את הדעת על הבעיות האלה. אבל כמו שאמרנו קודם, דיבורים לחוד ומעשים לחוד.
אנחנו לא יכולים להשלים עם המצב שבו בנקודת הזמן הנוכחית יש מאות ילדים בשדרות שאין להם מסגרת חינוכית לשנה הבאה.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
תודה.
איציק שמולי (העבודה):
משפט סיכום, אדוני היושב-ראש. הגיע הזמן שהממשלה הזאת תדע, גם בימים של שגרה וגם בימים של חירום, לתת מענה על בעיות כאלה ואחרות שעולות חדשות לבקרים בפריפריה; פעם זה מכשירMRI , פעם זה מחסור במעונות-יום – הגיע הזמן לתת תשומת לב אמיתית לבעיות האלה. תודה.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
תודה רבה, חבר הכנסת שמולי. הדובר הבא – חבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, אתה יודע, אפרופו הדיון הקודם, אומרים שהמדינה לא סרטטה גבולות; אני לא חושב שיש גבולות למדינה שלנו – כל פעם שדנים בסוגיות שקשורות לפריפריה, יש גבולות. דה-פקטו, מה זה, במדיניות הממשלה קבעו גבולות. גדרה–חדרה זה לא מליצה.
ואני אומר, מכובדי השר: בשדרות קיימת מערכת "צבע אדום" – ואני בכוונה נצמד לנאום שלי מהכתב, כי אם לא, אני אתחיל לומר מה שעל לבי, ובימים כאלה זה לא ראוי – בשדרות קיימת מערכת "צבע אדום", המתריעה, על-ידי אזעקה, על ירי רקטות "קסאם" 10–15 שניות לפני נחיתת הרקטה. רק לעתים רחוקות ההתרעה הזאת מונעת את הנזק, אבל היא יכולה – ומצילה, לעתים קרובות, חיי אדם.
לאחרונה הודיעו המערכות והרשויות על מחסור בכיתות מעון, והנושא זכה לחשיפה בתקשורת. המצב כיום הוא שבשדרות וביישובי עוטף-עזה יש כ-500 תינוקות וילדים ללא מקום במעונות-היום של התמ"ת לשנת הלימודים תשע"ה – ואני אעצור פה מהנאום מהכתב.
רבותי, במוצאי השבת האחרונה, או קצת לפני מוצאי שבת, בדרכי לבית-הכנסת לתפילת ערבית, אני מרגיש שהאדמה זזה לי פעמיים, פעם אחר פעם. אני שומע את ה"בומים", ואני אומר: מי יודע איפה זה נפל. אני יוצא מבית-הכנסת, אני רואה – אני, כפי שידוע, גר ביישוב, מושב, שלא רחוק בקו אווירי משדרות – ואני לא רוצה לתת נ"צ לאויבים שלנו, אתה יודע, מטרה נבחרת, חבר כנסת – אני רואה תמרות עשן, ואז אני פותח חדשות כדי לראות מה קרה, ורואה את הנזק ואת הנס שהיה. אבל לנו זו ידיעה בחדשות. אפילו אני, שגר יותר רחוק משדרות, זה עוד ידיעה, עוד שמיעה.
לחיות באווירה הזאת, בדריכות הזאת, באחריות לגורל הילדים ולמשפחה, הזיעה הקרה שתופסת אותך כשאתה שומע את האזעקה, את ה"צבע אדום" – אני לא מאחל את זה לכולם כדי שכולם יזדהו ויגלו אמפתיה, אבל לפחות כדי שנבין: שדרות זה חדר מיון קדמי. אין קריטריונים ואין ביורוקרטיה; יש מצב בעייתי, מטפלים בזה. שדרות ויישובי עוטף-עזה – כרגע, נכון להיום, תשע"ה נפתחת – אין מענה.
בכל נושא המעונות התקבלו החלטות ממשלה – והזכירו את זה קודם פה – אני הייתי בממשלה שגם אישרה את זה, וידענו שהרשויות המקומיות לא ערוכות, גם אם האוצר ישפוך את מלוא התקציבים לבניית מעונות-יום. זה לא הסעיף התקציבי הכי הכי עדיף לראשי הרשויות, לקחת את זה ממפעל הפיס או מדברים אחרים ולבנות מעונות-יום. יש מכלול שיקולים. כנ"ל יש להם כיכרות ומזרקות ופרחים. אבל שדרות ויישובי עוטף-עזה? הממשלה צריכה להתעשת. אני לא אומר עכשיו שנטפל בכל בעיות מעונות-היום, בכל המחסור שיש. אבל – החלטה. זה חדר מיון קדמי, זה "צבע אדום" מהבהב, מהבהב. ילדים בסכנה, מה הם רוצים, שההורים לא יעבדו?
אז דיברו פה על החוסן האזרחי, החוסן – אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, הממשלה בונה על החוסן האנושי, היא לא בונה על שום חוסן – זה אך ורק זה – והיא סומכת על הנס, כי מה שקורה בשדרות – אנחנו חיים בנס. מה שקורה ביישובי עוטף-עזה – חיים בנס, והממשלה כנראה סומכת על הנס, ואסור לסמוך על הנס.
נכון ששר התמ"ת לא נמצא כאן, ואתה יודע, השר מאיר כהן, חברת הכנסת גילה גמליאל דיברה על מעונות-יום ואמרה: שר העבודה והרווחה פה. זה לא מקרי – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
– – –
יעקב מרגי (ש"ס):
– – כן, לכן היא החזירה לך גם את העבודה, זה חומר למחשבה. הגיע הזמן שסדרי העדיפויות של הממשלה הזאת – קצת, קצת רגישות במקומות – בשעת חירום לא מתנהלים כמו בשגרה, זה ידוע בכל נושא בחירום. כרגע זה מצב חירום, ולנוכח הימים האחרונים – ובכוונה הזכרתי מה שהיה, את ההסלמה האחרונה – –
היו"ר משה זלמן פייגלין:
תודה.
יעקב מרגי (ש"ס):
– – ובזה אני מסיים – אני קורא, באמת, דרכך לממשלה, דרכך, לתת מענה. במדינה שלנו הממשלה יודעת לתת מענה מיידי כשהיא רוצה. תודה.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
תודה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, מכובדי שר הרווחה, חברי חברי הכנסת, אני דווקא, ברשותכם, אתחיל במה שסיים חבר הכנסת יעקב מרגי, בפנייה לשר הרווחה. אני רוצה רק לשקף לכם מתוך דיונים רבים, בכמה וכמה ועדות בכנסת, הוועדה לשלום הילד, הוועדה למעמד האישה, הוועדה לפניות הציבור, ועדת הרווחה, ועדת הכספים – כל הוועדות שדנו בנושא של מעונות, מכמה היבטים. המסקנה, לצערי, היא שמשרד התמ"ת, משרד הכלכלה, לא מטפל נכון. הוא משרד ביורוקרטי, לא סתם הוא קיבל מקום ראשון בביורוקרטיה. הוא ביורוקרטי באופן מיוחד וספציפי בנושא המעונות, אם כלפי ההורים ואם כלפי המפעילים. מפעילי המעונות, הארגונים שיש להם מעונות, כולם דיברו על כך – מדוע יש חוסר, מחסור – אין בניית מעונות, לא רק בגלל הקצב הגדל, אלא גם בגלל מחסור שסוחבים אותו הרבה זמן, אין בנייה כזאת.
בסופו של דבר, אני כן רוצה להתייחס לנושא של שדרות. חברתי חברת הכנסת גילה גמליאל מעלה את זה, והיא ביקשה להעלות את זה לסדר-היום יחד עם חבר הכנסת מרגי וחבר הכנסת שמולי, אבל כשיש מחסור במעונות, מה אימא שיש לה ילד עושה? מה האלטרנטיבה שלה? יש לה אלטרנטיבה אחת: להפסיק לעבוד, לא להמשיך לעבוד. כיוון שאין לה מענה היא לא חוזרת לעבודה, או שהיא לא הולכת לעבודה, או – האלטרנטיבה השנייה בשדרות, והיא ייחודית לשדרות – שנותנים למשפחתון, או למישהי שמחזיקה כמה וכמה ילדים. ובמקום כמו שדרות, שיש בו אזעקות, איך מטפלת יכולה לרדת עם חמישה ילדים לאותו חדר מוגן? איך? אין דבר כזה. מה האימא צריכה לחשוב לכל אורך היום, בין שזו שעת מתח ובין שזו לא שעת מתח? אנחנו יודעים שבמקומות האלה אין תקופה יותר ותקופה פחות. חיים עם זה כל הזמן.
כשיש חוסר גדול ועמוק כזה במעונות, זו לא בעיה נקודתית של שדרות, זו בעיה מערכתית. כשאנחנו שואלים אם המחאה החברתית מדלגת על הכנסת – יש כאלה שטוענים את זה; אני חושב שלא. אולי היא מדלגת על משרדי הממשלה, אבל לא על הכנסת. הכנסת מעלה את זה. לא סתם נשיאות הכנסת ראתה את זה כהצעה דחופה לסדר-היום; גם בשדרות וגם מחסור במעונות באופן רגיל. אנחנו יודעים שזה ממש לא ייחודי לשדרות. יש מחסור גדול מאוד בכל הארץ במעונות ובמשפחתונים. יש מקומות לא מעטים, הרבה מקומות, שיש בהם 100% רישום יתר, 100% רישום יתר. מנהלי מוסדות, ארגונים שהיו בוועדות – 100% רישום יתר, וזה אומר שהמצוקה גדולה. אין בנייה – אין בנייה וגם לא תהיה בנייה, מכיוון שלפי הנתונים שהביאו לנו על תקצוב המעונות, אמרו ארגונים כמו ויצו ואחרים: אנחנו שוב לא נוכל – בתקציב שאתם נותנים לא נוכל לבנות מעונות.
עכשיו, כשיש מחסור במלפפונים ועגבניות במדינה – –
היו"ר משה זלמן פייגלין:
תודה.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אני כבר מסיים. – – כולם נזעקים, יש מחסור, קצת יותר יקר. כשיש מחסור במעונות, אני יכול לקבל הסבר והבנה מדוע זה לא – זה הרי הרבה יותר, מכיוון שכשאין מעונות, אין בכלל אפשרות לקנות, לא עגבנייה, לא מלפפונים. נשים רבות לא יכולות לצאת לעבודה רק בגלל המחסור במעונות. יש נשים שנסחבות כל בוקר, ואני לא מגזים, 5 קילומטרים למעון באיזו שכונה מזדקנת ששם עדיין מפעילים. 5 קילומטר כל יום נוסעות מהבית כדי לשים את הילד במעון. וזה גלגל, מכיוון שאז נכנסים לתוך פקקים, וקשורים לילדים האחרים – כל העבודה משתבשת בגלל המחסור.
עכשיו, עודף הרגולציה מול מפעילי המעונות הוא הסיבה העיקרית שלא מקימים מעונות גם בגופים הפרטיים. תודה רבה.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
תודה רבה. ישיב השר מאיר כהן. בבקשה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר הכלכלה נפתלי בנט לא נוכח, ולכן אקריא את המענה בשמו.
הצעה זו לסדר-היום למעשה תואמת את העבודה הממשלתית להסדרת הנושא, שמגיעה לשיאה השבוע, עם פרסום הצעת ההחלטה לישיבת הממשלה הקרובה, ביום ראשון הקרוב.
מסגרת הילדים גילאי אפס עד שלוש בשדרות סובלת מכמה בעיות: 1. מחסור במעונות-יום והרצון של הרשות המקומית לבנות מעונות נוספים בתמיכת משרד הכלכלה; 2. הצורך במיגון נגד רקטות, שמייקר את עלות בניית מעון ב-50% לערך; 3. מחסור במסגרות לפעוטות שאפשר להפעיל במסגרת הזמן המיידי, עד לבניית מעונות-יום קבועים.
הצעת ההחלטה שמשרד הכלכלה מכין, אם תאושר, צפוי שתיתן מענה על שלוש הבעיות שציינתי. ראשית, משרד הכלכלה מקדם מהלך רוחבי לשינוי שיטת תקצוב המעונות, כך שכל רשות מקומית – אני חושב, חבר הכנסת מקלב, שזה עונה – אני אחזור לכבודך: משרד הכלכלה מקדם מהלך רוחבי לשינוי שיטת תקצוב המעונות, כך שכל רשות מקומית שתהיה מוכנה עם היתר בנייה ושאר החומרים תוכל לקבל עקרונית את מימון המדינה, בשיטת "כל הקודם זוכה". מהלך זה צפוי שיסייע לכלל הרשויות, ושדרות ביניהן, להשלים את בניית מעונות-היום ללא עיכובים חיצוניים כמעט – אני פותח סוגריים – והיות שהייתי ראש עיר, אתה צודק, הבעיה הגדולה היא לא הכסף; הכסף, אגב, נמצא; יש ביורוקרטיה מוטרפת. כדי להקים מעון, זה משהו, אתה עובר את שבעת מדורי הגיהינום.
שנית, הצעת ההחלטה פותרת את סוגיית תקצוב המיגון למעונות – שזה מאפיין את עוטף-עזה, כי זה מעלה ב-50% את עלות הבנייה. זו נקודה שטרם לובנה עד תומה, אולם עד יום ראשון, כשתובא ההצעה לאישור, שר הכלכלה מאמין שאכן הנושא יגיע להסכמות בין משרד הכלכלה, משרד האוצר, משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה.
עד לבניית מסגרות הקבע, משרד הכלכלה דורש תוספת תקציבית שתאפשר הפעלת משפחתונים חדשים לילדים שכבר כעת אין להם פתרון. תוספת זו תביא לפתיחת 50 משפחתונים. תודה רבה.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
תודה לאדוני השר. איך אתה מציע להמשיך את הדיון?
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
אני חושב שזה יוכל להיות בוועדת הכלכלה, שיבוא לדיון.
אורי מקלב (יהדות התורה):
הרווחה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
הרווחה, לא משנה. איפה שתרצו, אני לא רואה בעיה.
אורי מקלב (יהדות התורה):
איזה ועדה?
היו"ר משה זלמן פייגלין:
יש הסכמה על ועדת הכלכלה?
אורי מקלב (יהדות התורה):
איזה ועדה?
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
מרגי.
יעקב מרגי (ש"ס):
מה?
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
יש איזה ועדה מיוחדת שאתה רוצה?
יעקב מרגי (ש"ס):
– – – שדרות, הרווחה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
אני מציע – –
יעקב מרגי (ש"ס):
גילה, מה את אומרת? גילה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
– – בוועדת הרווחה.
יעקב מרגי (ש"ס):
הרווחה, העבודה, לא אכפת לי.
גילה גמליאל (הליכוד ביתנו):
לדעתי, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
יעקב מרגי (ש"ס):
העבודה והרווחה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
אוקיי, מקובל, אין שום בעיה.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
אומרים לי כאן שהוועדה באופן רשמי אמורה להיות – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
הכלכלה.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
– – ועדת הכלכלה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
כן.
גילה גמליאל (הליכוד ביתנו):
אז ועדת הכלכלה.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
אוקיי. בואו נצביע על העברת המשך הדיון לוועדת הכלכלה. מי בעד? מי נגד? בבקשה.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
בעד – 8, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יועבר להמשך דיון בוועדת הכלכלה.