קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום גל השרפות ברחבי הארץ היו"ר רות קלדרון: ההצעה הבאה, גל השרפות ברחבי הארץ, מס' 3489, 3501, 3510 ו-3521. חבר הכנסת יואב בן צור יפתח. בבקשה. אחריו – חברת הכנסת רינה פרנקל. תודה רבה לשר הפנים. יואב בן צור (ש"ס) גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, א. אפתח בניחומים למשפחות פרנקל, שער ויפרח על האסון הכבד שפקד אותן, וכמובן, כמו כולם, אני מצטרף לגינוי כל מי שעשה את המעשה הנפשע בנער הערבי שנרצח היום. בזמן האחרון, ובפרט בימי הקיץ החמים, אנו עדים לשרפות גדולות שפוקדות אותנו וגורמות להוצאות רבות ולשיבוש חיים, כמו שקרה לפני כמה ימים בירושלים. יש שלושה גורמים לשרפות אלו: א. הצתות בזדון, שאליהן צריכים להתייחס כפיגוע, ולהקצות את כל המשאבים לחקירות כדי למצוא את האשמים ולהביאם לדין; ב. שרפות שנגרמות מרשלנות של נופשים ומטיילים. גם על זאת צריך לתת את הדעת, למצוא את הרשלנים ואולי לחייב אותם בכל נזקי השרפה; ג. שרפות שנגרמות מזכוכיות שנמצאות ביערות ובשל השמש החמה גורמות לבעירה. צריך לבדוק שהרשויות האחראיות לניקיון היערות יבצעו ניקיון יסודי לפני ימי הקיץ ובמהלכם וישתדלו להסיר מפגעים אלו. זה המקום לשבח את לוחמי האש, שעושים עבודה נפלאה, עבודת קודש, בכל ימות השנה, הן בכיבוי שרפות והן בחילוצים מסובכים שבהם הם נלחמים במסירות נפש ותוך סיכון חייהם, ואולי, לנוכח העומס והמשימות הרבות המוטלות על לוחמי האש, וכדי למנוע עד כמה שאפשר את סיכון חייהם, יש מקום לבדוק תוספות תקציביות למכשורים שונים או במיגונים שונים שיהיו ללוחמי האש כדי שיוכלו לעמוד במשימות המוטלות עליהם. תודה רבה. היו"ר רות קלדרון: חברת הכנסת רינה פרנקל, ואחריה – חבר הכנסת ישראל אייכלר. זו הזדמנות לברך את חבר הכנסת אייכלר על חתונת נכדו. מזל טוב. רינה פרנקל (יש עתיד): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רואה פה באולם רק חבר כנסת אחד, ואת כבוד שר הפנים גדעון סער, וחבל שהכנסת ריקה היום. ב-21 ביוני 2014 פרצה שרפה במפעל "מוצרי שלם בע"מ" בפארק התעשייה הדרומי של קיסריה. במפעל, שעוסק בתחום האריזה והפלסטיק, היו יותר מ-30 עובדים בשעה שבה פרצה השרפה, וכולם פונו ללא פגע. מבנה המפעל קרס אחרי שהאש השתלטה עליו, עם להבות בגובה 25–30 מטר. האש אף התפשטה למפעל סמוך לייצור קרטון, שבו היו מכלי סולר גדולים, שעלו באש. השרפה גרמה לחסימת כבישים באזור ולכך שחלק מתושבי היישובים הסמוכים נאלצו להסתגר בבתיהם בשל העשן הכבד והרעל שהתפשט באזור. אחרי תחקור האירוע, רשות הכבאות העלתה חשד שמדובר במחדל. לפי מה שהם אומרים, הרשות נתנה הוראה מפורשת לבעלי המפעל לדאוג להסדרת אמצעי כיבוי בדיוק במקום שבו פרצה השרפה. בעל המפעל התחייב באופן מפורש שיעשה את זה עד יולי 2013, אך הוא כמובן לא ביצע. כידוע, תקני הבטיחות במדינת ישראל מחמירים מאוד. אני מבקרת במפעלים ברחבי הארץ ושומעת כמעט בכל מקום איך הרגולציה בתחום כיבוי האש חונקת אותם כלכלית. עם זאת, יש מקרים רבים של שרפות מסוכנות שפורצות במפעלים תעשייתיים בדרך כלל עקב מחדלים. כך נוצר מצב אבסורדי, שבו מצד אחד מפעלים משקיעים כסף רב כדי לעמוד בתקנים מחמירים, ומצד שני סכנת השרפה לא נמנעת, בגלל אכיפה לקויה של רשויות הכיבוי. הדוגמה של מפעל "מוצרי שלם" היא דוגמה מצוינת לכך: בעל המפעל השקיע 7 מיליון שקל בהתקנת אמצעי כיבוי אש, אך השרפה לא נמנעה כי רשות הכיבוי לא אכפה את ביצוע התקנות עד הסוף. אני חושבת שצריך לעשות סדר בעניין הזה; לא ייתכן שתקני הבטיחות של מדינת ישראל יהיו ברוב המקרים מחמירים יותר מאלה שאפשר למצוא באירופה, ומצד שני האפקטיביות של התקנים האלה תהיה אפסית. אני חושבת שרשות הכיבוי והממונים עליה, כולל השר לביטחון פנים, צריכים לבחון מחדש את התקנים ולתת פתרון הולם למפעלים, בלי לפגוע בבטיחות, לבצע אכיפה, וכך לדאוג לתעשייה חזקה ומצליחה. מדובר בנושא חשוב מאוד, ועל הכנסת לדון על כך בדחיפות. תודה. היו"ר רות קלדרון: תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת משה פייגלין. ישראל אייכלר (יהדות התורה): כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אני חייב להביע מחאה: אומנם יושבת-ראש הכנסת, חברת הכנסת קלדרון, איננה נמנית עם מפלגתנו, אבל ההתנפלות עליה, כיושבת-ראש הישיבה, הייתה פתח להפיכת מליאת הכנסת לזירת קרב, ויש לנו מספיק זירות קרב. אם יש מקום שבו אפשר לדבר ולזעוק בלי לפגוע, ולפי כללים, זה המקום הזה, ואני לא שמעתי – לא ראיתי את הדבר שאמרה חברת הכנסת קלדרון, יושבת-ראש הישיבה, כמשהו שמצדיק כזאת התנפלות, אלא אם כן מישהו רצה להופיע ב"אל-ג'זירה" כגיבור גדול. אז זה כבר עניין פוליטי שאי-אפשר להשלים עמו. אני מביע את מחאתי על העניין. היו"ר רות קלדרון: תודה רבה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): עכשיו אני רוצה לגשת לנושא השרפות בארץ, שרפות היער. הנביא ירמיהו אומר: "קול בת ציון תתיפח תפרשֹ כנפיה אוי נא לי כי עיְפה נפשי להֹרגים שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עֹשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה". עם ישראל כולו בוכה על שלושת תלמידי הישיבה: איל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל, השם ייקום דמם. אלה הם הרוגי מלכות הרשעה של הטרור, שלא רוצה יהודים בארץ-ישראל, כולל במדינת צפון תל-אביב ובשטחי הכיבוש הישראלי ביפו, חיפה וירושלים. זה לא התחיל היום. כבר לפני אלפי שנים נאמר בפרקי דרבי אליעזר: ולמה נקרא שמו ישמעאל? שעתיד לשמוע הקדוש-ברוך-הוא באנקת העם ממה שעתידים בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים – ממש דברי נבואה – לפיכך נקרא שמו ישמעאל, שנאמר: ישמע אל ויענם. אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, כבוד השר וחברי הכנסת, מי מצית את האש בארץ הזאת, מי שורף את היערות, מי גודע חייהם של פרחים מלבלבים ורוצח יהודים? מי משחרר את החיה האנושית צמאת הדם שיורה בנערים ומציתה יערות בגפרורים? זה לא דברים של סתם. את האזעקה הזאת, נגד השרפות הללו, אומר הנביא ירמיהו, על תוצאות חילולי השבת בפרק י"ז – אדוני שר הפנים, אני רוצה את הקשבתך, במחילה: "כה אמר ה', השמרו בנפשותיכם ואל תִשאו משא ביום השבת" וכו', "וכל מלאכה לא תעשו וקדשתם את יום השבת" וכו', "והיה אם שמֹע תשמעון אלי נְאֻם ה'", "וישבה העיר הזאת לעולם". "ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת" וגו', "והצתּי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה". חבר הכנסת גדעון סער, שר הפנים, אתה ניצב עם מטף כיבוי אש בשמירת השבת למנוע שרפות בארץ הזאת; כי לוחמי האש, מכבי השרפות, לפי מה שאומר הנביא ירמיהו, ולא אני אומר את זה, הם שומרי השבת בארץ-ישראל. וגם בני הדור שחשבו שאפשר להיות יהודי חדש בלי אמונה הבינו את הדבר הזה. אומר חיים נחמן מרחוב ביאליק: ארץ-ישראל בלי שבת לא תיבנה אלא תיחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו. השבת, ולא התרבות של תפוחי הזהב או תפוחי האדמה, היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו. ועתה בשובנו אל ארץ אבות, הנשליכנה אחרי גבנו ככלי אין בו חפץ? – זעק חיים נחמן ביאליק התל-אביבי שהודה בכישלונו בערוב ימיו כי הוא ניסה לעשות שבת ולא הצליח. גברתי היושבת-ראש, אני חייב לומר שהמאבק על זכות השיבה של העם היהודי לארץ-ישראל התחיל מימי פלישתים, מימי אבימלך, שסתמו את הבארות של יצחק אבינו. זה לא חדשות של השעות האחרונות או של הימים האחרונים או של החודשים האחרונים או של השנים האחרונות. הוא נמשך בכל הדורות שבהם חיו יהודים בארץ-ישראל, ולא נפסק עד היום. ולכן, הלב נצבט לראות את הסבל היהודי מול דברי הרהב של אנשים שאומרים: כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה. הנה, יש מדינה, יש צבא, יש משטרה, משקיעים עשרות מיליארדים בביטחון, וזה מאוד חשוב, אבל כאשר נגזרה הגזירה משמים, אף אחד מהם לא יכול להציל שלושה נערים טהורים מידי שתי חיות אדם שארבו לטרף. ואני לא רוצה להאריך על שיחת הטלפון של גיל-עד שער שאמר "חטפו אותי", וכולם שואלים איך זה קרה, אבל על כך אומרת הגמרא: אמר רבי בנימין: הכול בחזקת סומין עד שהקדוש-ברוך-הוא פוקח את עיניהם. הרבה פעמים בחיים אנשים שואלים את עצמם: איך לא חשבנו על זה קודם? איך אפשר, הרי ראינו, שמענו. אין חוכמה ואין עצה ואין תבונה נגד ה', אבל אנחנו צריכים לדעת שהכול – הכול הם דברים שמעבר לשכלנו, אבל אנחנו צריכים ללמוד ממנו לקח. אני לא רוצה להאריך, אבל תני לי – כמה פסוקים של הנביא, כי אני יכול להתבסס רק על מה שהם אמרו, כי אנחנו לא מבינים כלום. הנביא ירמיהו אומר מצד אחד: "ויהי דבר ה' אלי לאמר, הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר: כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. קדש ישראל לה' ראשית תבואתה" – ופה בא הפסוק הרלוונטי להרוגים האלה – "כל אֹכליו יאשמו, רעה תבא אליהם נאֻם ה'". הקדוש-ברוך-הוא לא יוותר ולא יסלח על מה שעשו לילדים האלה. אבל מצד שני, הנביא אומר, באותו פרק – הוא שואל: "כה אמר ה' מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי" – וכו' וכו', אני לא רוצה להאריך – "ותבֹאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה". ועל כך בוכה – זה בספר שמואל, "על עם ה' ועל בית ישראל כי נפלו בחרב". כי יש כאן זעקת הגלות היהודית בארץ-ישראל, והיא נשמעת מסוף העולם ועד סופו, מתוך השרפות, מתוך היערות, מתוך הדברים הנוראים. אי-אפשר לסגור עיניים ולאטום אוזניים לזעקת בני ציון היקרים המסולאים בפז. ובאמת, אני מתנצל על עוד חצי דקה, אין טעם וסיבה לסבל ולמלחמה על הקיום הפיזי בארץ-ישראל אם אין לחיים האלה משמעות רוחנית אמונית ומטרה של חיי תורה. אין שום תקווה שבדרך הטבע שערי הארץ יעמדו לאורך זמן מול האויבים הרבים. להיות גוי ככל הגויים עדיף להיות באירופה או באמריקה, שם תרבות המערב מלבלבת, ולא צריך לעשות את זה דווקא בארץ חמדת אבות ולהתריס כלפי שמיא בחילולי שבת פומביים ולהתגרות, חס וחלילה, כלפי שמיא. היו"ר רות קלדרון: תודה רבה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): התשובה ניתנה בסיומה של מגילת איכה: השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם. תודה. היו"ר רות קלדרון: תודה רבה. חבר הכנסת משה זלמן פייגלין, בבקשה. ישיב בשם השר לביטחון פנים השר התורן שלנו, שר הפנים. משה זלמן פייגלין (הליכוד ביתנו): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, את יודעת, גברתי, אני צפיתי במתקפה הברוטלית עלייך – הלכתי, בעוונותי, לאכול צהריים קודם לכן, ואני רוצה לנחם אותך, כדרכו של רבי עקיבא, שראה שועלים יוצאים מבין קודש קודשי הקודשים, חכמים בוכים והוא מצחק, כלומר ידע לראות, כשם שמתקיים זה, כשם שמתקיימות נבואות הזעם, תתקיימנה גם נבואות הברכה, כלומר ידע לראות את האור בתוך החושך. וזו הדרך שלי לנחם אותך. רציתי לשאול אותך, למעשה: כשמגיע אדם שמתנהג בברוטליות ובוטות וולגריות שכזו – וזו לא פעם ראשונה ולא שנייה ולא שלישית – שופך מים פה, מעל הדוכן, מגיע ראש ממשלה, ראש ממשלת קנדה, אז מה הוא עושה? משקר במצח נחושה כאילו יש פה אנשים בלי מים וחשמל, בין חברי הכנסת, כל מיני סיפורים שכאלה. אדם כזה חש שייכות לבניין הזה, או בעצם הוא רוצה לשרוף אותו? הוא מדבר מתוך שייכות? הנה, שני בני פלוגתא הקיצונית ביותר, אבל עלה לכאן הרב אייכלר וחש, וגם אמר את הדברים, שפה מתערער המשהו-המשותף, הבניין כולו נשרף או מתפורר כאשר נעשים מעשים שכאלה. כלומר, כשבן-אדם מתנהל בצורה שכזו, הוא מוכיח בזה שהוא לא רוצה לבנות את הבית, הוא רוצה לשרוף את הבית. וזה בדיוק הקשר לנושא שלנו, כי הרי בכל פעם שמגיעים ימי החום וימי השרב מתחילים גלי הצתות, וכמו בסיפור שלמה המלך, עם שתי האימהות שבאות, שלמה רוצה לדעת ולהבין מי האם האמיתית – זו שבשום אופן לא מוכנה לפגוע בילד, הילד הוא שלה. ומי ששורף את יערות ארצנו אומר בזה שזו לא ארצו, זה נורא פשוט. ובכן, הנה לכם, רבותי חברי הכנסת, הנה התשובה, גברתי היושבת-ראש, על השאלה המאוד-פשוטה, למי הארץ, מתוך ההצתות האלה. תודה רבה. היו"ר רות קלדרון: תודה רבה, חבר הכנסת פייגלין. אדוני השר, שר הפנים, בבקשה עלה אלינו לענות. שר הפנים גדעון סער: גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מציין בפתח הדברים שאני משיב בשם השר לביטחון פנים על-פי בקשתו ועל-פי הדברים שנמסרו לי, מאחר שהוא לא יכול להיות נוכח ברגעים אלה. החורף האחרון, גברתי היושבת-ראש, לווה בתחילתו בשלג כבד, שגרם לקריסת עצים רבים ביערות ובחורש. עצים אלה, שנותרו על פני הקרקע, הם מטען אש משמעותי כאשר פורצת אש ביער ובחורש. הרשות הארצית לכבאות והצלה התריעה בפני קק"ל ורשות הטבע והגנים על התופעה הנ"ל וביקשה כי יינקטו כמה פעולות, ובהן בין היתר ניקוי ופינוי העצים שקרסו, והגזם, כדי למזער ולצמצם פוטנציאל סיכוני דלקה ביער ובחורש. עקב מזג האוויר בשנים קודמות היינו עדים לשרפות יער וחורש מרובות כבר בחודש אפריל; השנה גל השרפות הזה החל בחודש יוני. מחקירת אירועי שרפות בשטחים פתוחים עולה שחלקן נבעו מהצתות, כפי שנאמר כאן בעצם על-ידי המציעים השונים, וחלקן נבעו מרשלנות של אזרחים. קיים שיתוף פעולה בין הרשות לכבאות והצלה למשטרת ישראל לבחינת נסיבות פרוץ הדלקה ומיצוי הדין עם האחראים לה. תפקידה של רשות הכבאות לקבוע את הגורם לשרפה, ותפקידה של המשטרה לנהל את החקירה הפלילית ולאתר את המציתים או לחלופין את הרשלנים. לגבי אירוע השרפה ביער ירושלים – החקירה מעלה שהסבירות הגבוהה הנה לרשלנות מטיילים. מייד עם העדכון על השרפה הפעילה הרשות לכבאות פקודת הזנקה לריכוז כוחות ברמה המחוזית והכלל-ארצית, בין השאר תוך גיוס חניכי הכשרות המתקיימות בבית-הספר לכבאות והצלה, וכן הופעלה טייסת הכיבוי וגויסו משאבים מצה"ל. במקביל הוקם חפ"ק של משטרת ישראל בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים לפיקוד ושליטה על הפעילות הכוללת ולמתן מענה מקצועי שהשיג את בלימת האש ומניעת התפשטותה לשכונות אחרות בירושלים ולמוסד "יד ושם". לגבי אירוע השרפה במפעל "מוצרי שלם" בקיסריה, בדיקה ראשונית מעלה כי ככל הנראה המפעל לא עמד בדרישות בטיחות אש של רשות הכבאות, אף שאלה הובהרו למנהליו באופן חד-משמעי. יובהר כי בהתאם להוראות הפסיקה, הוצאת צווי סגירה מינהליים לעסקים אשר פועלים ללא רישוי או שלא מבצעים את הנחיות רשות הכיבוי וההצלה, אפשרית רק במקרים חריגים, תוך איזון בין צרכים שונים ומידתיות נדרשת. רשות הכבאות פועלת כל העת לאכיפת דרישות בטיחות האש כפוף להוראות הדין ועל בסיס נוהל מפורט שקיים בנושא. האירוע הזה עדיין בחקירת חוקר דלקות של הרשות הארצית לכבאות והצלה, ורק לאחר השלמת החקירה תתברר התמונה במלואה. לעניין השרפה עצמה, בשים לב למיקום השרפה בתוך שטח מפעלי תעשייה ולתנאים ששררו במקום, עם קבלת ההודעה, שהתקבלה מאזרח, ולא מנציגי המפעל, הפעילה הרשות לכבאות מענה מבצעי רחב היקף המבוסס על אמצעים רבים ומגוונים ברמה המחוזית והארצית. מענה זה כלל, בין השאר, גיוס רחב של לוחמי אש ואמצעים ייחודיים כמו רכבי כיבוי תעופתיים מצוידים בחומרי כיבוי ייחודיים ושילוב של המענה האווירי לכיבוי שרפות. לסיום, אני מבקש להביע את הערכתי הרבה ללוחמי האש, למשטרת ישראל ולכלל המתנדבים והכוחות שפעלו וסייעו למניעת התפשטות האש ואשר בעשייתם מנעו פגיעה בחיי אדם, והנני מחזק את ידיהם על המשך הכוננות והמוכנות להמשך הקיץ. אני רוצה להוסיף, גברתי היושבת-ראש, מעבר לדברים הללו, שדעתי היא שצריך באותם מקרים אשר מאותרים בהם אנשים שהציתו במזיד – ואני כמובן לא מקל ראש בהצתה שנובעת מרשלנות, אבל שהציתו במזיד – אני חושב שהרשויות, ובפרט הרשות השופטת, חייבת להחמיר מאוד בדין. הנזקים לטבע והנזקים גם לרכוש, ובאפשרות גם הנזקים לנפש, הם אדירים, ורק טיפול נחוש, שכולל גם אכיפה ושכולל גם ענישה תקיפה, יש בכוחו להרתיע מבצעים פוטנציאליים נוספים. היו"ר רות קלדרון: תודה רבה. המלצתך? שר הפנים גדעון סער: מה רוצים המציעים? השר העדיף – – – יואב בן צור (ש"ס): ועדת הפנים. היו"ר רות קלדרון: ועדת פנים. התקנון קובע מליאה, אבל השר יכול להציע ועדת פנים. שר הפנים גדעון סער: השר לביטחון פנים ביקש ממני – להסתפק בדבריו. אני מבין שהמציעים עומדים על כך שהדיון יימשך, ואני – – – היו"ר רות קלדרון: אתם מעוניינים בוועדת הפנים? שר הפנים גדעון סער: מבחינתי, אני לא רוצה לקבוע את המקום שבו יתקיים הדיון. היו"ר רות קלדרון: בואו ונעשה הצבעה. אני מציעה להעביר את ההצעה לסדר-היום לוועדת הפנים. מי בעד? רגע, יגיע השר למקומו. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר רות קלדרון: חמישה בעד, ואחד נגד. ההצעה תועבר לדיון בוועדת הפנים.