קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
ציון יום העיוור
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, נעבור להצעות לסדר-היום מס' 3110, 3530, 3592, 3593 ו-3595 בנושא: ציון יום העיוור.
אנחנו מציינים היום את יום העיוור – Blind Day בלועזית – בכנסת, שמטרתו: העלאת המודעות של חברי הכנסת לאוכלוסיית העיוורים ולקשיים שעמם הם מתמודדים. נוסף על הצעות לסדר-היום שמועלות כאן במליאה, יום העיוור צוין בכנסת בדיונים בוועדות ובפעילויות שונות – חברי הכנסת, אנחנו בנושא רציני, חשוב. בין היתר נערכו משחקי שחמט של אנשים עם עיוורון כנגד חברי כנסת, ומכיוון שאני לא קיבלתי עדכון של תוצאות המשחקים, כנראה התוצאות של חברי הכנסת לא משהו, אחרת היו באים ומשוויצים כאן; "דיבייט בחשכה" בין שני חברי כנסת, ועוד אירועים מרתקים. פעילויות אלו נועדו לתת לחברי הכנסת את ההזדמנות לחוש חלק ממכלול התחושות שחשים העיוורים וכבדי הראייה.
מצבם של העיוורים ולקויי הראייה טוב היום משהיה בעבר. לא מעט עיוורים משתמשים במחשב, גולשים באינטרנט ומתחזקים עמודי פייסבוק פעילים. אלא שלמרות השיפורים הטכנולוגיים, העיוורים וכבדי הראייה מתמודדים עדיין עם מגוון אתגרים, בין היתר קשיי נגישות, קשיים בקריאה, חוסר נגישות ליצירות ספרות רבות והיצע מוגבל של ספרים מוקלטים. כל אלה מהווים מחסומים משמעותיים המונעים מקהילת העיוורים וכבדי הראייה להשתלב בחברה.
כחברה איננו יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מכישרונותיהם ומתרומתם של אנשים כבדי ראייה, כמו גם של בעלי מוגבלויות אחרות, ולגזור עליהם בדידות וחוסר תעסוקה. עולמנו, חברי הכנסת, היה נראה אחרת ללא הלן קלר וסטיבי וונדר, תיאודור רוזוולט וקלוד מונה. אנו צריכים ליצור את התנאים שיאפשרו לנו ליהנות מתרומתם הייחודית ומכוחם ותעסוקתם של עיוורים וכבדי ראייה.
אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהגישו הצעות לסדר-היום, וקודם כול – לחברתנו חברת הכנסת קארין אלהרר על כך שיזמה את הדיונים ועל כל המאמצים שלה לקידום אוכלוסיות שונות כאן בכנסת. אני גם מזמין את קארין אלהרר להיות ראשונת הדוברים בדיון. אחריה נשמע את ההצעות לסדר-היום של חברי הכנסת באסל גטאס ושולי מועלם-רפאלי.
קארין אלהרר (יש עתיד):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברות וחברי הכנסת, וכמובן השרים, אנחנו בהחלט מציינים היום את יום העיוור, הקרוי ה-Blind Day, ואני רוצה לפתוח בלציין ולהדגיש: לא מדובר ביום של חסד או של רחמים, גם לא כזה שנועד לתת לנו הרגשה טובה של: הנה, ציינו, שמענו. המטרה של היום הזה היא אחת, והיא מאוד ברורה: לאפשר לאוכלוסייה הזאת של אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה לומר: אנחנו כאן, אנחנו דורשים את שמגיע לנו – שוויון; שוויון זכויות, שוויון הזדמנויות, שוויון במערכת החינוך, ברחובות, בניידות, בתחבורה הציבורית, בשוק התעסוקה וגם בתרבות, בפנאי ובבידור.
במהלך היום היו דיונים בוועדות הכנסת השונות, וזה המקום להודות למנהלי הוועדות על הדיונים שנערכו. הדיונים נערכו בכמה סוגיות שהן חשובות והן על סדר-היום של אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה: הנושא של תקציב השירות לעיוור, תעסוקה והתאמות נדרשות לעובדים עם מוגבלויות בראייה וזכויות נשים עם עיוורון ולקויות ראייה, בהיותן אוכלוסיות עם שוליות כפולה. ערכנו גם פעילויות שניסו להמחיש לחברי הכנסת וליושבים במשכן את החוויות היומיומיות של אדם עיוור או לקוי ראייה, ולהעלות את המודעות וההבנה לצרכים וההתאמות הנדרשות מאתנו, מהמדינה, כדי שאותם אזרחים יוכלו לחיות בשוויון זכויות ושוויון הזדמנויות, שמגיעים לכל אזרח במדינה באשר הוא.
לאחרונה, אני רוצה לציין, צלח גם מאבק שניהלו הארגונים המייצגים אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה במשך שנים רבות, כאשר שר האוצר ושר הרווחה העניקו להם זכאות לקצבת שר"מ, קצבת שירותים מיוחדים, שתאפשר להם לנהל אורח חיים עצמאי ובטוח. מדובר בהישג משמעותי וצודק, ואני בהחלט מברכת עליו את מנהלי המאבק, וכמובן – את השרים חברי מאיר כהן ויאיר לפיד, שהוכיחו שוב בפעם המי-יודע-כמה ששילובם של אנשים עם מוגבלויות בחברה הישראלית הוא לא רק ססמה, הוא גם מציאות שאפשר לשנות.
עם זאת, הנתונים מראים שהדרך לשוויון שעליו אני מדברת עוד ארוכה. כמה נתונים שלקחתי מהמרכז לעיוור מצביעים על כך שבישראל חיים היום כ-24,500 בעלי תעודות עיוור. מחקר שנערך כאן בכנסת מצא כי שיעור התעסוקה של אנשים עם עיוורון הוא מהנמוכים ביותר מתוך כלל המועסקים עם נכויות; אנחנו מדברים על 28% בהשוואה ל-42% מאנשים עם מוגבלויות בדרגה החמורה. כיום כבר ברור לכולנו שיש חשיבות גדולה ומכרעת בשילובם של אנשים עם מוגבלויות בחברה כבר מהגיל הצעיר. השילוב במערכת החינוך, בשירות הצבאי או האזרחי או בשירות הלאומי, בלימודים האקדמיים – כל אלה מהווים את הבסיס ההכרחי לשילוב עתידי בחברה ובשוק התעסוקה. אגב, מחקר נוסף מצא כי שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלויות עולה ככל שעולה השכלתם, וכי 68% מציבור האקדמאים העיוורים משתתפים בכוח העבודה במשק.
שילובם של אנשים עם מוגבלויות בכלל ושל אנשים עם עיוורון בפרט בשוק התעסוקה הוא אינטרס ראשון במעלה לא רק של אנשים שמשתייכים לאוכלוסייה הזאת אלא של החברה כולה. אם נשכיל ונדע להשקיע ולשלב אותם, אנחנו נאפשר לאנשים מוכשרים, שאפתנים, יצירתיים, לממש את הפוטנציאל הטמון בהם ולהפוך לאנשים יצרניים ומסופקים שתורמים לחברה ולא תופסים עצמם כנטל עליה.
בתקופה האחרונה אנו בהחלט עדים לכמה התפתחויות חיוביות, וביניהן ההסכם שנחתם לאחרונה בין ההסתדרות להתאחדות התעשיינים לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלויות בשוק הפרטי. אני גם הצטרפתי להצעת חוק של חברי חבר הכנסת איציק שמולי, הצעה דומה שתעסוק במגזר הציבורי – לחייב את המגזר הציבורי להיות חלק מהמאבק הזה. כמי שמנהלת את המאבק הזה כבר שנים רבות, עוד לפני הצטרפותי למשכן, אני אומרת לכם שיש כאן איזושהי רוח חדשה שמנשבת במסדרונות. זו רוח נעימה, היא טובה, ואני קוראת לכל חברי הבית להצטרף ולהמשיך לקדם אִתנו את שילובם של אנשים עם מוגבלויות בחברה הישראלית.
באשר ליום המיוחד הזה – זה לא קרה מעצמו. אני רוצה בראש ובראשונה להודות במעמד הזה למרכז לעיוור בראשותו של מר גיא שמחי ובראשותה של הגברת מירב גילי הירש על הנחישות, על היוזמה ועל הארגון המשותף, ורוצה להאמין שהצלחנו היום לקדם אפילו במעט את המטרה החשובה של הגברת שילובם של אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה בחברה הישראלית.
אני מאחלת לכולנו שנדע לפחות להקשיב זה לזו, זה לזה, כפי שהקשבנו באותו ניסוי, באותה פעילות שערכנו היום בחדר החשוך.
אני חושבת שהדבר הזה מהווה דוגמה ומופת לנקודה הבאה: הרבה פעמים מוגבלותו של אדם בעניין מסוים רק מחדדת את היתרונות האחרים שקמים לו. אני רוצה לקוות שכולנו כחברה נדע ללמוד מהדבר הזה לגבי החברה כולה. תודה.
היו"ר רות קלדרון:
תודה רבה, חברת הכנסת קארין אלהרר. את בהחלט בשבילנו דמות מופת. ברוכים הבאים כל חברינו ביום המיוחד הזה. בהחלט הייתה לי חוויה מיוחדת לדבר בתוך החושך, בתוך השקט.
אני מזמינה את חבר הכנסת באסל גטאס, ואחריו – את חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי.
באסל גטאס (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, גם אני מצטרף לברכות לחברים המשתתפים אתנו. במיוחד אני מברך את עורך-דין עבאס עבאס, שהוא ממובילי המאבק והפעילות למען העיוור במגזר הערבי. הוא נמצא אתנו.
היו"ר רות קלדרון:
ברוך הבא.
באסל גטאס (בל"ד):
הוא עורך-דין במקצועו, והוא מהווה בעצמו דוגמה לפוטנציאל הטמון וליכולות האדירות הטמונות בעיוורים, ובכלל בבעלי מוגבלויות.
אני מצטרף גם לברכות לכל מי שיזם והגה את העניין של ציון היום הזה בכנסת.
אני פעלתי הרבה שנים בתחום של קידום בעלי מוגבלויות, במיוחד במגזר הערבי. לפני כמה שנים יזמתי יחד עם הרבה חברים ועם ה"ג'וינט" הקמת קרן ראשונה בשם "מסירה", שתפנה לסקטור הפרטי הערבי לאסוף תרומות לקידום כלל הפעילות בתחום של קידום בעלי המוגבלויות.
אין ספק שבתחום הזה, בעלי מוגבלות ערבים בישראל, ובמיוחד העיוורים, סובלים פעמיים או אפילו יותר: פעם בהיותם בעלי מוגבלות, שזה כשלעצמו אתגר אדיר לבן-אדם להתעסק אתו ולחיות אתו; פעם שנייה בהיעדר, כמעט היעדר, התשתיות והשירותים המתאימים לאותם בעלי מוגבלויות; ופעם שלישית, ואולי זו הכואבת ביותר, מעצם העובדה שהחברה מדירה אותם או מסתירה אותם, החל מהמשפחה ועד לשכונה, ליישוב – עניין של רגשי אשם, שבעל מוגבלות אפילו צריך כאילו להתבייש במוגבלות שלו.
אומנם זה משתנה, ובמגוון הפעילויות שעשינו במשך השנים ושעושים הארגונים, וביניהם הארגון שעומד בראשו עורך-דין עבאס, עובדים על כל האתגרים האלה, גם האתגר החברתי – להרים את המודעות ולהגדיל את ההשתתפות של בעלי המוגבלויות בחיי היום-יום ובחיי החברה, גם את שילובם, ממערכת החינוך ועד לתעסוקה. גם בעניין השירותים – להגדיל את השירותים, שלצערי עדיין – דוגמה קטנה בתחום העיוורים: אין ספרייה. הספרייה לעיוורים בישראל, שהיא אומנם ממומנת על-ידי משרד החינוך אבל היא עמותה, אין בה די – פעם אמרתי כאן, וקיבלתי ביקורת, שאין בה בכלל, אבל אין בה די ספרים לדוברי ערבית ואין בה שירותים של ספרנות לעיוורים ערבים כמו שצריך. אני יודע שארגונים אחרים מנסים לכסות על זה או לתת את אותם שירותים, והם סובלים מתת-מימון ומזה שאין להם גישה לאותו מימון שלספריית העיוורים בנתניה יש ממשרד החינוך.
הדבר האחרון שרציתי לציין זה שאחוז בעלי המוגבלויות בכלל, במיוחד העיוורים, באוכלוסייה הערבית, בגלל סיבות שונות – שהחשובה בהן היא נישואי קרובים ומחלות תורשתיות – הרבה יותר גדול מאחוזנו באוכלוסייה.
מרב מיכאלי (העבודה):
תפסיקו כבר את נישואי הקרובות.
באסל גטאס (בל"ד):
אנחנו עובדים גם על זה. תראי, העניין הזה – אני אישית הייתי מעורב לפחות בקמפיינים ובתוכניות חינוכיות מעל 15 שנה. אבל יש דברים שהם בבסיס התרבות, של היחסים. זה לא דבר שאפשר לעשות תוכנית במימון של 10,000 דולר בשנה ולשנות את זה. זו עבודה שצריכה generations, צריכה דורות כדי לשנות.
היו"ר רות קלדרון:
בבקשה להתחיל לסיים.
באסל גטאס (בל"ד):
אני רק מחזק את ידם של כל אלה הפועלים בתחום.
אני לא יכול לרדת מהבמה בלי להגיד שלצערי הרב אנחנו מציינים את היום הזה במצב של רוחות מלחמה מנשבות. לפני חצי שעה נהרגה משפחה שלמה, משפחת קווארע, בח'אן-יונס, בהפגזה, בתוכה ילדים. אני מוציא מכאן קריאה לראש הממשלה נתניהו לנסות לעשות, ואני חושב שביכולתו למנוע את המלחמה הזאת. תודה.
היו"ר רות קלדרון:
תודה רבה. חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, בבקשה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):
גברתי היושבת בראש, חברי השר, חברותי וחברי חברי הכנסת, אני רוצה לברך אותך, קארין, על היום הזה. הספקתי ביום הזה לראות תערוכה מרגשת של צילומים של עיוורים. זה פשוט דבר מופלא, מופלא, שמדבר על הדרך פנימה. הרבה מאתנו טועים וחושבים שהכול הוא רק כלפי חוץ, ויש לנו הרבה לימוד שם. פגשתי כלבי נחייה, ואני, שיש לי צורך בשליטה בלתי פוסקת, הסכמתי להתמסר, לשים רטייה על שתי העיניים ופשוט ללכת אחרי כלב נחייה. זה לימוד גדול. זה לימוד גדול, ברמה הפרטית בטח, ומזה – אני מקווה שנצליח להוציא גם משהו משמעותי לכלל.
בתורה מופיעה התייחסות חשובה ובסיסית לאוכלוסיית העיוורים, הוראה בסיסית שבה אוסרים עלינו לנצל את חולשתו של העיוור. האמירה היא ברורה: בפני עיוור לא תיתן מכשול. אנחנו מדברים על מכשולים מכל הסוגים, מכשולים פיזיים ומכשולים אחרים. לפני כמה חודשים פנתה אלי סטודנטית מאחת האוניברסיטאות בארץ עם בעיה. היא לקחה על עצמה להיות משפחת אומנה לכלב שמיועד לגדול ככלב נחייה לעיוורים, אך האוניברסיטה שבה היא לומדת לא מאפשרת לה להגיע עם הכלב ללימודים. קצת הופתעתי, אני מודה, מהתכתובת שהייתה ביני לבין האוניברסיטה, אבל בסופו של דבר סודר העניין, והאוניברסיטה הזאת, לשמחתי, הייתה בעצם המוסד האקדמי האחרון שבו לא אפשרו את זה. היום אני שמחה להגיד שבכל האוניברסיטאות מאפשרים לסטודנטים שהם אומנים להביא כלבי נחייה לטובת המשך עם אנשים עיוורים. באופן הזה הסרנו מכשול – מכשול פיזי ומכשול תפיסתי.
אבל פה, בבית הזה, יש לנו גם תפקיד משמעותי יותר: להסיר מכשולים מערכתיים. אנחנו צריכים להסיר את כל החסמים שעומדים בפני קהילת העיוורים וכבדי הראייה או לקויי הראייה ושל המוגבלים בכלל. זה התפקיד שלנו כחברה, וזה התפקיד שלנו בבית הזה – של השרים, של חברי הכנסת – להסיר את החסמים והמוגבלויות והמגבלות, ובעיקר לעשות לא רק מעשה של "סור מרע", של הסרת החסמים, אלא של "עשה טוב", של הכנסה של בעלי מוגבלויות מגוונות, וביניהם עיוורים ולקויי ראייה, לתוך החברה הכללית.
לאחרונה הצטרפתי לוועדת המשנה לתקנות – – –
היו"ר רות קלדרון:
חברי מש"ס, בבקשה תישארו אתנו, ובלי טלפונים במליאה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):
לאחרונה הצטרפתי לוועדת המשנה לתקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הוועדה הזאת, לשמחתי, פועלת מעל ומעבר, בהנהגתו של חבר הכנסת אילן גילאון, על מנת לבדוק בדיוק בכל מקום במרחב הציבורי איך להסיר את ההגבלות ולקיים הנגשה מלאה לכל בעל מוגבלות – באשר היא.
בשבוע שעבר חברי שר הכלכלה, חבר הכנסת נפתלי בנט, הודיע על כוונתו להוציא צו הרחבה שבעקבותיו תחול מחויבות על כלל המעסיקים במשק שלהם מעל 100 עובדים, ובתוכם, כמובן, משרדי הממשלה והמערכת הציבורית, להגיע למצב שלפחות 3% מהמועסקים יהיו בעלי מוגבלויות. היום שמענו גם את הבטחתו והתחייבותו של יושב-ראש ועדת הכספים, חברי חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, להשגת תוספת תקציבית של 1.65 מיליון לשירות לעיוור. אנחנו מתאמצים, עובדים קשה, והמטרה שלנו היא כל הזמן לשפר. יש לנו עוד עבודה רבה וקשה בתהליך הזה, אבל אני שמחה שאנחנו בכיוון הנכון. אנחנו רוצים לשפר את המרחב הציבורי, ואני חושבת שהכנסת – האמירה יוצאת מתוכה, וגם אם התהליך עצמו הוא אטי, ישנה פה אמירה עקרונית.
היום הזה, קארין, העלה – במודעות, בשינוי השיח, בתודעה – עוד מדרגה את האנשים המופלאים האלה, שהם כמוני וכמוך, והתפקיד שלנו להביא, בעזרת השם, לשילוב מלא בחברה כולה של אנשים עם מוגבלויות, ובתוכם אנשים עיוורים ולקויי ראייה. תודה.
היו"ר רות קלדרון:
תודה רבה. ישיב שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן. בגמרא קוראים לעיוור סגי נהור, שהוא מלא אור.
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חבר הכנסת באסל גטאס יצא, ואני רוצה להגיב: אנחנו לא ששים אלי קרב, צר לנו על כל פגיעה בנפש, אבל מכאן אנחנו רק צריכים לחזק את צה"ל, שעדיין לא יצא למערכה, אבל בהחלט מגן על יישובי הדרום ומעבר ליישובי הדרום. אנחנו רק יכולים לקוות שהסבב הזה יסתיים בלי שפיכות דמים. שוב, אני חוזר על קריאתי לחזק את צה"ל ואת כוחות הביטחון.
השינוי המעצים בהתייחסות ללקויי ראייה ועיוורים הוא רק חלק משינוי התפיסה שאנחנו מובילים במשרד הרווחה, הנוגע לכלל האנשים עם מוגבלויות. ההתייחסות אליהם, אליכם – אני רואה את חלקם כאן במליאה – צריכה להיות שוויונית יותר, מכירה ביכולות שלכם ובזכות שלכם לדיור בקהילה, לתעסוקה טובה ולחינוך אשר יוביל להעצמתכם.
בישראל יש כ-24,000 עיוורים ולקויי ראייה; כשלושה מכל 1,000 איש הם לקויי ראייה. ככל שעולה הגיל כן עולה אחוז העיוורים באוכלוסייה. בכל שנה כ-1,300 אנשים מקבלים תעודת עיוור. קצב גידול אוכלוסיית העיוורים בישראל עומד על, כמו שאמרתי, בין 1,000 ל-1,300 איש בשנה. פיזור האוכלוסייה הוא על כל הארץ, על פני כל שכבות האוכלוסייה. עיוורים רבים הם בעלי נכויות נוספות, ובהן חירשות, פיגור או נכות פיזית. צירוף של עיוורון עם נכות נוספת הוא מורכב, ודורש מיומנות מיוחדת בטיפול.
במשרד הרווחה חותרים להביא לשיפור בתפקוד אוכלוסיית העיוורים ולקויי הראייה בכל תחומי החיים, ובמיוחד באיכות החיים שלהם. באמצעות השירות לעיוור – ואילנה נמצאת כאן, גברתי – אנחנו משקיעים מחשבה רבה בפיתוח שירותים ומסגרות בכל רצף הגילאים ובכל תחומי החיים, על מנת שאוכלוסייה ייחודית זו תוכל לממש את זכויותיה הבסיסיות ולהגיע לתפקוד מיטבי ויעיל בחברה.
עם כניסתי לתפקיד לפני כשנה נחשפתי למצוקת העיוורים ולמוגבלות הייחודית שלהם בתפקוד היומיומי. עקבתי בדריכות אחר ועדת בן-יהודה, שחלק ממטרותיה היו הכללת קריטריונים נוספים שישפיעו על קביעת הזכאות לגמלה, גם במגבלות של ליקויי ראייה. ואכן, על מנת לתקן את העוול שנגרם לחלק מהעיוורים, ובהתאם להמלצות הוועדה, קידמתי שינויים בקריטריונים שעל-פיהם נקבעת זכאות לקצבת שירותים מיוחדים בעלות של 110 מיליון שקלים. השינויים מיטיבים עם בעלי נכויות שונות, וביניהם עיוורים ובעלי לקות ראייה. במסגרת השינויים הללו שולמה קצבת שירותים מיוחדים לכ-4,000 עיוורים שעד היום לא קיבלו ולא היו זכאים לקצבה הזאת, ומעתה כל אדם עם עיוורון או בעל תעודת נכה עם לקות ראייה יהיה זכאי לקצבת שירותים מיוחדים ולקצבת נכות כללית בהתאם לקריטריונים. רק עבור אוכלוסיית העיוורים הוקצו השנה 66 מיליון שקלים.
זהו שינוי דרמטי בחייהם של האנשים. כמו שגיא אמר – גיא שמחי, שנמצא כאן – הכנסנו אור לחיים של אותם אנשים. שוב, אני אומר את זה כשר רווחה, לא מתוך, חלילה – אני לא עובר על איזו רשימה של הישגים. אנחנו לא עשינו טובה לאף אחד. אנחנו ממלאים את החובה שלנו לאוכלוסייה הזאת, ולכן אלה דברים שנעשים ללא כותרות, בשקט, כראוי לדברים האלה. אנחנו עושים תיקונים חשובים, וחלילה – משום מקום של פוליטיקה או של מאבקים פוליטיים. זה מגיע, ואחרי 60 שנה הגיע הזמן שנעשה את זה.
המשרד בראשותי ממשיך לפעול ללא לאות לפיתוח שירותי טיפול, שיקום ותמיכה ולפיתוח תשתיות קהילתיות ותשתיות הנגשה, תוך התעדכנות במודלים החדישים ביותר המתקיימים ברחבי העולם. כמו כן, המשרד שוקד על הרחבת ערוצי התעסוקה המותאמים והמונגשים לאדם העיוור, ופועל על מנת להבטיח רצף טיפולים ושירותים והבניית כלי פיקוח ובקרה, תוך יצירת סטנדרטים מדידים.
ב-2014 עשינו את הדברים הבאים – ואני אציין רק את הדברים הבולטים: הקמת מרכז שירות לעיוור במגזר החרדי. גויסו עובדים, הוקצו התקציבים, וממש בימים אלה אנחנו פותחים את המרכז, לפני המועד המתוכנן. אנחנו עמלים יום-יום, עם קשיים לא מעטים, על הקמת מרכז לעיוור במגזר הבדואי. אדוני שר החקלאות, כל התוכניות, עם התקצוב, יגיעו לפתחך, ואני מאוד מקווה שבתפקידך החדש נוכל לשלב ידיים ולזרז, כי זה נמצא במקום כבר כמה חודשים ואנחנו לא מצליחים להזיז את זה. התוכניות נועדו להתאים את ההתערבויות המקצועיות של שירותי הרווחה לרקע התרבותי של הלקוחות ולהכשיר עובדים מומחים בתחום הטיפול באדם העיוור, תוך רגישות תרבותית ושימוש בשפה המובנת לאוכלוסיית המטופלים.
לפני כשעה, גברתי היושבת-ראש, למדנו כולנו במשרד, לפחות אני וחברי, על תנועת נוער מקסימה שנקראת "בגובה העיניים", תנועת נוער מרתקת של צעירים עיוורים עם לקויות למידה, כ-50 במספר, שנפגשים אחת לחודש בצפון, במרכז, גם בדרום נפתח, לסוף שבוע, שישי-שבת. פגשתי את הילדים, ילדים מקסימים, שסיפרו בהתרגשות על סוף שבוע עם החברים שלהם, שישי-שבת, עשרה חבר'ה, ילדים, בתוך דירה, כשהם מספרים אחד לשני – קבוצת תמיכה – ומעל הכול הם מתרגלים את עצמם במיומנויות – שלנו זה נראה כל כך כל כך טבעי. ריגש אותי ילד בן 14 שאמר לי: להיות שם בשישי-שבת – אני סוף-סוף יכול לחתוך סלט בלי להיפצע. זה היה כל כך מרגש. והם באו וסיפרו שהתנועה הזאת עומדת להיסגר כי אין כסף להחזיק. וכמובן, שוב, מתוך תחושת החובה הזאת, מייד לקחנו אחריות לזה, ויוקצה כסף, והפעילות תימשך ואף תגבר, כי זה המינימום שאנחנו חייבים לאותם ילדים מקסימים.
יש תוכנית חדשה שאנחנו כבר הוצאנו לפועל, תוכנית מרוכזת לשיקום הילד שהתעוור זה מקרוב ובני משפחתו. התוכנית נועדה לסייע, לתת כוחות וכלים למשפחה של ילד עם מוגבלות ראייה על מנת שתוכל לקדם את הילד, וכן להגדיל את רצף המענים הטיפוליים לילדים ולמשפחות של ילדים עם מוגבלות ראייה ולמנוע מצבי סיכון, סכנה ומשבר של פרטים ומשפחות.
מחובתי לציין כמה שמות שבלעדיהם השינויים הללו לא היו מצליחים לקרום עור וגידים. אני רוצה בהזדמנות הזאת להגיד תודה רבה לשר האוצר. זה לא ברור מאליו שאחרי כל כך הרבה שנים אנחנו מתדפקים על דלתו ואוזנו כרויה לבקשות והוא מבין את הצורך. אני רוצה להגיד לך תודה רבה, קארין. את מושכת לי בשרוול ומעולם לא מוציאה אותי משלוותי, ואני מקשיב לך ברוב קשב. את עושה עבודה יוצאת מן הכלל. עו"ד זוהר ג'יניאו, גיא שמחי, שנמצאים כאן, שמייצגים את העיוורים ולקויי הראייה ללא לאות, והמכובד מהמגזר הערבי שנמצא כאן – אדוני, תודה רבה לך. שמך לא מופיע אצלי, אבל תבורך בכל מה שאתה עושה.
קריאה:
עבאס עבאס.
קארין אלהרר (יש עתיד):
עבאס עבאס.
היו"ר רות קלדרון:
עבאס עבאס.
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
אוקיי. תודה רבה, אדוני.
אני מוצא חובה לפנות אל כל המעסיקים מכל המגזרים: פתחו את שורותיכם לקליטת עובדים עיוורים ולקויי ראייה ולמוגבלים בכלל. אין כל עוררין על תרומתם כעובדים ומנהלים מן המניין. אנשים מוכשרים. נכות לא צריכה להוציא אף אחד ממעגל התעסוקה, הלימודים, ההעצמה. אתם חלק מאתנו, וחשוב מכול – אתם בדיוק כמונו. יש הרבה מאוד אנשים שרואים, כמו שאומר יאיר, שאין להם בעיה בראייה, אבל הם עיוורים, ויש הרבה מאוד אנשים עיוורים שאני פוגש שראייתם מרתקת אותי. היו ברוכים. תודה רבה.
היו"ר רות קלדרון:
תודה רבה. אדוני השר, אתה מציע להסתפק בדבריך?
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
כן.
היו"ר רות קלדרון:
מקובל על המציעים? תודה רבה. נסתפק בדבריך. תודה רבה.
לפני הכרזת מזכיר הכנסת, אני רוצה להגיד תודה לשר מאיר כהן, שכשמו כן הוא: מוסיף אור.