קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא מונופול הגז היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא מונופול הגז, של חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעה לסדר-היום מס' 664. עשר דקות לרשות גברתי. תמר זנדברג (מרצ): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אם אתה רוצה לעשות משהו רע, תחביא אותו בתוך משהו משעמם; ככה אמר - - - היו"ר בצלאל סמוטריץ: רק שנייה, חברת הכנסת זנדברג. חברי הכנסת – חברי הכנסת, אנחנו מבקשים מאוד לכבד את חברת הכנסת זנדברג. רק רגע. חברי הכנסת, אנחנו נמתין עוד קצת. תמר זנדברג (מרצ): אני ממתינה להוראתך. הזמן על חשבוני בינתיים. קריאה: - - - תמר זנדברג (מרצ): זאת הצעתי. היו"ר בצלאל סמוטריץ: כן, חברת הכנסת זנדברג, בבקשה. תמר זנדברג (מרצ): תודה, אדוני היושב-ראש. אם אתה רוצה לעשות משהו רע, תחביא אותו בתוך משהו משעמם; ככה אמר הוגה הדעות והפילוסוף המודרני, או במילים אחרות, הקומיקאי והסטיריקן האמריקני ג'ון אוליבר – בהקשר אחר, אבל נדמה לי שההקשר הזה יפה גם לכאן. אז ניסיתם לעשות משהו רע ולהחביא אותו בתוך משהו משעמם - - אורן אסף חזן (הליכוד): - - - תמר זנדברג (מרצ): - - גז – אף אחד לא שמע על זה – חשבתם שתוכלו להעביר את זה ככה, אבל לא הצליח לכם. לא הצליח לכם, כי הציבור מבין היטב, והציבור בימים ובשבועות האחרונים מנהל דיון אינטליגנטי ומלומד, עם כל הפרטים שניצבים בפניו. ואתם יודעים מה? לציבור יש הרבה יותר אינפורמציה והוא מנהל דיון הרבה יותר ענייני מאשר חלק מהשרים, מאשר, למשל, אדוני השר שטייניץ. אתה, יש לך זכויות רבות בנושאים קודמים בנושא הגז. אתה יודע, אתמול, כשצפיתי במסיבת העיתונאים שבה אתה הכרזת שמדובר במתווה הטוב ביותר האפשרי, זה הזכיר לי סצנה מסרט אמריקני, מאיזו דרמה קיטשית במיוחד, שבה הרעים לוקחים שבוי, מושיבים אותו על כיסא, וברגע השיא מכריחים אותו לדקלם איזה משפט בשפה זרה תוך כדי שהוא מנסה להעביר מסרים לטובים, שיבואו להציל אותו, כי הוא לא באמת מאמין במה שהוא אומר - - איציק שמולי (המחנה הציוני): זה לא סרט אמריקני, זה סרט של "דאעש". תמר זנדברג (מרצ): בדיוק. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: - - - תמר זנדברג (מרצ): - - - כן, אתה נראית כמו - - - שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: - - - פרופסור ששינסקי, הוא השבוי - - - תמר זנדברג (מרצ): גם פרופסור ששינסקי רבות זכויותיו, אבל נדמה לי שהוא יותר מכול קורא לעזרה לציבור, שיציל אותו מעצמו. אז הרעים כנראה - - - שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: אני לא יודע - - - תמר זנדברג (מרצ): אז הרעים – להפך, אתה צריך לראות בזה מחמאה – הרעים כנראה שבו אתכם, אבל הטובים זה אנחנו, זה הציבור, ומי שאמור לייצג אותנו חתם אתמול על הסכם כניעה מביש, אין מילה אחרת, שמשליך לפח לא רק את העתיד הכלכלי והחברתי של דורות של ישראליות וישראלים קדימה, אלא גם מסכן את המרחב הדמוקרטי שלנו. ואני רוצה להביא עוד ציטוט, של עוד אמריקני, אחר, בשם לואי ברנדייס, השופט, אותו אחד שאמר שאור השמש הוא שמטהר הכול – זה משפט שיפה גם לכאן, ותכף נחזור אליו, לנושא השקיפות. אבל הוא אמר עוד משפט, והוא: שאפשר לקיים דמוקרטיה, ואפשר גם לקיים כוח כלכלי עצום שמרוכז בידיים של מעטים, אבל אי-אפשר לקיים את שניהם יחד. וזה המצב שאנחנו צועדות וצועדים אליו, חברות וחברים. מצב שבו כוח כלכלי עצום ורב-ממדים, שנדמה לי שאפילו אנחנו לא יכולות ויכולים להבין עד הסוף את הזרועות שהוא טווה ושולח אל תוך החברה הישראלית. פרשה אחת, שנחשפה בעיתון "הארץ", מעידה על קשר של אחד שמוכר לנו, אמריקני, איל הימורים בשם שלדון אדלסון, שהתערב בנושא. יש כאן חברי כנסת מהאופוזיציה שיכולים להעיד על לחצים שהיו עליהם, ונדמה לי שזה רק קצה הקרחון בהתערבות בדמוקרטיה הישראלית. אבל אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לכניעה ולהתפרקות מרצון מהכוח הדמוקרטי שמוטל לפנינו הוא הסעיף שנחשף אתמול במתווה, ואולי הסיבה הטובה ביותר למה היה כל כך חשוב לממשלה להסתיר את המתווה הזה, ואני מדברת על הסעיף שנקרא: יציבות רגולטורית. מדובר כאן בשיא של כיבוס לשוני, שמסתיר חתימה עכשיו על נטילת הסמכות המרכזית של ממשלה, שהיא רגולציה, מידיה, וויתור מרצון על שינויים רגולטוריים לעשר השנים הקרובות, לא רק מהממשלה אלא גם מהכנסת. חברות וחברים, חברי הכנסת, האם אתם יודעים שאתמול נחשף לציבור שאתם מוותרים מרצון על היכולת שלכם לחוקק חוקים בתחום הגז עשר שנים קדימה? חברים מכולנו, אתם יודעים את זה? חברים מיש עתיד, שאני לא יודעת עדיין מה עמדתכם בנושא ההצעה הזאת, אתם יודעים את זה? אתם יודעים שבמתווה הזה אתם, בשם אזרחיות ואזרחי ישראל, מתחייבים להשבית את הכנסת מעבודה למשך עשר שנים קדימה? תארו לעצמכם, להבדיל אלף אלפי הבדלות, אבל דוגמה דומה: אני מודה שלמדתי אותה בטוויטר מחברי רועי צ'יקי ארד, שצייץ היום – תארו לעצמכם שבימי הסכם אוסלו היה רבין חותם על התחייבות שהכנסת והממשלה לא ישנו את המצב החוקי עשר שנים קדימה. מישהו היה מסכים לזה? ואחרי כמה שנים עלה לשלטון בנימין נתניהו ושינה את הדברים. איפה נשמע כדבר הזה, שהכנסת מפקיעה מידיה את הסמכות לחוקק חוקים? נדמה לי שמעולם האמירה "המדינה זו אני", שככל הנראה התגלגלה מימים אחרים וממשטר אחר – התגלגלה כאן לכנסת ישראל, לממשלת ישראל, אבל לצערי התגלגלה החוצה לבעלי הון שיכולים עכשיו לחייך בכיסא שלהם, עם הסיגר, כמאמר הקלישאה, ולהגיד לעצמם: אולי המדינה זו אני. ההצעה שאני באה להציע בפניכם זו הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור אחורה. ויש כאן פרשיות קודמות בנושא הגז. חלקן משחקות גם במתווה הנוכחי, ובחלקן כבר היה קרב בין הציבור לבין הממשלה בשירות, לצערי, בעלי ההון. פרשת המיסוי; דוח ששינסקי 1. הממשלה – גם כן, בסופו של דבר לא הייתה לה ברירה וקצת נטתה, קצת הלכה לטובת הציבור. פרשה 2, ועדת צמח – חתימה על מתווה לייצוא הגז. גם שם, לאחר מחאה ציבורית ומאבק ציבורי מרשים, הממשלה נטתה קצת לטובת הציבור. בשני הדברים האלה, גם במיסוי וגם ביצוא, עכשיו ניתנו הקלות נוספות ומפליגות לטובת מונופול, שלא רק שלא פורק, כמו שנאמר לנו אתמול במסיבת עיתונאים – והנה השר שטייניץ שוב פוסע לאולם, בדיוק ברגע הזה – אלא הונצח ואפילו חוזק. ולא רק זה, אלא הדבר המרכזי שאולי היינו יכולים להשיג מזה, ואולי זה התפקיד המרכזי של הממשלה בפיקוח וברגולציה, פיקוח על המחירים, גם הוא ניתן באופן מדהים ומתמיה. איך עשיתם את זה, השר שטייניץ? איך עשיתם את זה בעודכם מסבירים לנו שהגז יישאר באדמה? הרי אין אמירה מופרכת מזו, כי כידוע לך היטב, הגז כבר זורם. הוא זורם מ"תמר". הוא פשוט במחיר מופקע, כך שכל אותן תועלות כלכליות, שאפילו אנחנו מסבירים לציבור באיזה מאות מיליארדים וטריליונים של שקלים מדובר – למה אנחנו לא מרגישים את התועלת הזו? למה המחיר שמגיע עכשיו הוא מחיר כל כך מופקע? איפה הלכו והתכרסמו מסקנות ועדת ששינסקי 1, שאתה הקמת, וצמח? איך חולקו רישיונות קידוח ביד נדיבה ובמחיר מופקע, עד שעכשיו כבר לא נשאר יותר ממה לעשות תחרות? במילים אחרות, איך נסמוך עליכם שאם עד עכשיו כשלתם ברגולציה על "תמר" ובחיבור הצינור השני, והסכמתם לדחייה ב"לווייתן" בעודכם מסבירים לנו שהגז יישאר באדמה – איך נסמוך עליכם מעכשיו והלאה שהבאתם את המתווה הכי טוב לציבור, זה שאתם אמורים לדאוג לו? נקודה אחרונה לנושא אור השמש המחטא והשקיפות. אתמול, במלאות 30 שנה לישיבת הממשלה הדרמטית שבה הוחלט על תוכנית הייצוב, התפרסמו הפרוטוקולים של אותו "לילה לבן" ששינה את הפנים הכלכליות של מדינת ישראל באופן שאנחנו מרגישים אותו עד עכשיו. וכולנו קראנו – מי שלא קרא, אני ממליצה לקרוא, זה חשוב מאוד להכיר את ההיסטוריה של קבלת ההחלטות במדינת ישראל – איך התקבלו ההחלטות, מי אמר מה למי, כמה ולמה. והיום, 30 שנה אחרי, זה מלמד אותנו דברים חשובים מאוד על ממשלת ישראל, על כלכלת ישראל, על מקבלי ההחלטות בישראל. והנה כאן, בחודשים האחרונים ישב על המדוכה צוות כלכלי, ממשלתי, שמינתה הממשלה. אני אומרת את זה כי על העובדות הספציפיות האלה יש מחלוקת. יש הכחשה מטעם הממשלה שמונה צוות, שישב צוות ושדן צוות. אתם יודעים למה הממשלה הכחישה את זה? אתמול התגלה לנו. כדי שהיא לא תצטרך לפרסם פרוטוקולים. אתה מאמין לזה, אדוני היושב-ראש? הצוות החשוב ביותר בעשורים, שקיים דיונים משמעותיים ביותר בתולדות המשק הישראלי, גנז את עצמו על מנת שלא רק עכשיו הציבור לא יוכל לדעת מה התנהל בדיוני אותו צוות קנדל המוכחש והעלום, אלא על מנת שגם עוד 30 שנה מהיום ו-100 שנה מהיום אף אחד מאתנו לא יוכל לדעת מי אמר מה למי, ובעיקר למה. ואתה יודע, אני קראתי אתמול את סיכומי הדיון, הקרויים פרוטוקולים - - - היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברת הכנסת זנדברג, ברשותך. תמר זנדברג (מרצ): משפט אחרון. אני קראתי אתמול את סיכומי הדיון הקרויים פרוטוקולים שפרסמתם. הדבר היחיד שראיתי שם זה ייצוג יתר עד כדי בלתי סביר לחברות הגז והאנרגיה, שהופיעו בלא פחות מ-35 ישיבות מישיבות אותו צוות-לא-צוות. ונדמה לי שרק זה, רק על הדבר הזה ורק מקריאת אותם סיכומי דיון שנראים יותר מכול כמו הודעות לעיתונות ולא כמו פרוטוקולים אמיתיים ודיונים שקופים וכנים, רק על זה ראוי להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, שתקיים כאן בכנסת, במוסד הדמוקרטיה, בינינו נציגי הציבור, את הדיון על מחדל הגז המתמשך. זה יכול להיות דוגמה ומופת לאופן קבלת ההחלטות במדינת ישראל, גם למתווה הגז, שעדיין לא מאוחר לעצור אותו ולשנות אותו לטובת הציבור, וגם מכאן והלאה, לדיראון עולם. תודה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה, חברת הכנסת תמר זנדברג. ישיב על ההצעה שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ. בבקשה, אדוני. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ידידתי חברת הכנסת תמר זנדברג, קודם כול, הסיטואציה הזו – אני מרגיש קצת מבוכה, ואני אומר לכם מדוע, אדוני היושב-ראש, וחברת הכנסת זנדברג תתקן אותי אם טעיתי. כשאני צריך לענות לחברת הכנסת זנדברג, לפעמים לרגע אני מתבלבל וחושב אם אני לא עונה בעצם לעצמי. כי לפני כמה שנים, אחרי כל המאבק העצום שניהלתי בפרשת ששינסקי, כשהקמתי את הוועדה והובלתי את החקיקה - - - תמר זנדברג (מרצ): אז עכשיו זה משמש לך מגן למה לא לעשות עכשיו? שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: רגע, שנייה, תקשיבי. לא על זה רציתי שתגיבי. אחרי כל המאבק האדיר הזה, שבו הכנסתי את היד לכיס של תשובה ו"נובל" ושותפיהם והוצאתי מהם 400-300 מיליארד שקלים, שאותם אנחנו אמורים לקבל בשנים הקרובות, בעשורים הקרובים, יום אחד הלכתי להצגת תיאטרון, וחברת הכנסת זנדברג הייתה שחקנית באותה הצגה והיא שיחקה אותי. היא הייתה בהצגה שר האוצר דאז יובל שטייניץ. אילן גילאון (מרצ): זה היה דמויות משנה. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: ואמרתי לעצמי, קודם כול, היא עשתה את זה מצוין. תמר זנדברג (מרצ): תודה. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: שנית, הסתכלתי על שר האוצר יובל שטייניץ תמר זנדברג, ואמרתי: אף פעם לא הייתי נאה כל כך. זה בכלל היה תענוג. אז עכשיו כל פעם שאני צריך לענות לחברת הכנסת זנדברג, אני אומר: רגע – זה כאילו אני נזכר לרגע שפעם היא הייתה אני. תמר זנדברג (מרצ): ועכשיו זה משמש לך מגן אנושי למה לעשות אותו דבר עכשיו. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: לכן, חברת הכנסת זנדברג, אני אענה לך לא בתקיפות ולא בתוקפנות, אלא ביישוב דעת, כיוון שאת פעם היית אני. היום לא כל כך היית אני, ואני חושב שאז, כשייצגת אותי, דיברת בשיקול דעת ובהיגיון רב, כי זה מה שאפיין את הטיפול שלי גם בפרשת ועדת ששינסקי, שעיקרה היה להוציא את הכסף מהגז, וגם בפרשה הנוכחית, שעיקרה הוא להוציא את הגז מהים. כי אם לא נביא את הגז, גם כל אותם עשרות ומאות מיליארדים לא יגיעו, וגם לא נקבל את הביטחון האנרגטי, נישאר תלויים בשדה אחד, עם צינור אחד, שזה גם מונופול וגם חוסר ביטחון אנרגטי, וגם רוב הגז נשאר בבטן הים. זה המצב היום. אז חבל שלא ייצגת אותי עם אותם נחישות והיגיון ולקיחת אחריות כמו שייצגת אותי אז. תמר זנדברג (מרצ): איפה הגז מ"תמר"? למה עצרתם את הפיתוח של "לווייתן"? שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: חברת הכנסת זנדברג, לא מתאים לך לקרוא קריאות ביניים. תקשיבי. מאחר שהיום דווקא נכשלת בייצוג שלי, אז, לפני ארבע שנים או שלוש שנים הצלחת יפה, היום לא כל כך הצלחת, אז אני אייצג את עצמי וכן אענה על כמה מהטענות שטענת כאן, ואולי, אם תקשיבי ברצינות, אם את פתוחה לשכנוע, גם תשתכנעי. אילן גילאון (מרצ): עכשיו אתה תעשה את התפקיד שלה - - - שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: אני יכול לעשות רק את התפקיד של שר האנרגיה של מדינת ישראל, שאחראי לטובת המדינה ואזרחיה, וכך פעלתי תמיד. יוסי יונה (המחנה הציוני): אבל אז אמרת שאיימו עליך, היו איומים. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: והיו מאות מודעות בכל העיתונים נגדי. הרי הטייקונים של הגז והנפט ניהלו נגדי את המאבק הכי גדול שהם ניהלו אי-פעם, ואני נגדם, וגם ניצחתי במאבק הזה. גם ניצחתי. יוסי יונה (המחנה הציוני): האם אתה יכול להגיד באופן חד-משמעי שלא היית חשוף לאיומים בשלב הזה? שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: בשלב הזה התשובה היא חיובית, חד-משמעית. אני חושב שאנשי הגז והנפט, חברות האנרגיה והבעלים שלהן, כבר למדו את הלקח והבינו שאפשר לנסות לשכנע, אבל אי-אפשר לאיים, או שהאיומים לא משיגים אצלי שום תוצאה. ואתה יודע מה, יוסי? אפשר לפעמים לא להסכים, אבל בדיוק אותו אדם שפעל לפני שלוש-ארבע שנים, כשר אוצר, נגד חברות האנרגיה ובעד האינטרס הציבורי, כך גם היום אני פועל בעד האינטרס הציבורי, וכשצריך, גם נגד החברות האלה. ובמתווה שגיבשנו, החברות האלה נאלצות לקבל על עצמן – תקשיב טוב – לא תנאים קשים, את התנאים הקשים ביותר בכל מדינות המערב, או מדינות ה-OECD, שיש בהן גז. כלומר, אם תיקחו חברות, כמו "נובל אנרג'י", או כמו "בריטיש גז", או כמו "של", או כמו "וודסייד", או כמו "אדיסון", ורבות אחרות, ותעשו השוואה, כשהם מגלים מאגר גז בארצות-הברית או קנדה, בהולנד או נורבגיה, בדנמרק או בריטניה, באוסטרליה או ניו-זילנד – ובישראל – אלה רק מדינות ה-OECD – איפה התנאים הכי קשים והכי מחמירים? איפה הדרישות של המדינה הן הכי קשות? זה כאן, בישראל. ולכן, כל הדיבורים על ויתורים לחברות האנרגיה הם הטעיה גמורה, כי מי שבאמת מוותרים במתווה הזה, ונאלצים לקבל על עצמם לא סתם תנאים קשים, אלא את התנאים הקשים ביותר לחברות גז בכל מדינות המערב, זה דווקא חברות האנרגיה, שהסכימו לקבל על עצמן תנאים שלא קיימים בשום מדינה מתוקנת מערבית אחרת. ולכן – אני קודם כול אזכיר את התנאים המרכזיים, כל השאר זה זוטות. אנחנו המדינה המערבית היחידה שמטילה חבילה של שלוש מגבלות, שלוש מגבלות קשות, על חברות הגז: מגבלת יצוא - - תמר זנדברג (מרצ): - - - שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: - - מגבלת מחיר - - תמר זנדברג (מרצ): - - - שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: - - ומגבלת בעלות. מגבלת היצוא – המדינה המערבית היחידה שהגבילה יצוא עד לאחרונה הייתה ארצות-הברית, וארצות-הברית עכשיו החליטה על תהליך, שכבר התחיל, של הורדת מגבלות היצוא, אבל לא בריטניה, לא הולנד, לא דנמרק, לא נורבגיה, לא אוסטרליה, לא קנדה – לא מטילות מגבלות יצוא. אז המגבלה הראשונה היא מגבלת היצוא. המגבלה השנייה היא מגבלת המחיר. במתווה שחברות הגז נאלצו להסכים לו – נאלצו להסכים לו – ישראל מטילה מגבלת מחיר או שתי מגבלות מחיר: גם תקרת מחיר שאפשר לרדת ממנה אבל אי-אפשר לעלות מעליה, וגם מגבלה נוספת – שברגע שהן מוכרות גז יותר בזול ליצוא לחוץ-לארץ, הן מייד צריכות להוריד ולהציע מכאן והלאה את הגז בארץ באותו מחיר נמוך יותר. אלה שתי מגבלות מחיר. מכל עשר מדינות ה-OECD שמפיקות גז בכמויות גדולות, רק מדינת ישראל מטילה מגבלת מחיר, וזה למעשה שתי מגבלות מחיר. זה לא קיים בארצות-הברית, זה לא קיים בהולנד, זה לא קיים בנורבגיה, זה קיים אצלנו. יואל חסון (המחנה הציוני): אדוני השר, עכשיו תצטרך לעצור הכול בגלל מבקר המדינה. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: תכף אני אתייחס גם לזה. המגבלה השלישית, מגבלת הבעלות. אנחנו, לפחות בשנים האחרונות, המדינה המערבית היחידה שאומרת לחברות גז: תמכרו את האחזקות שלכן, שקיבלתן באישור, שקניתן ביושר; תמכרו את האחזקות שלכן ב"כריש" ו"תנין", ותמכרו חלק גדול – "דלק" את הכול, "נובל" חלק מהאחזקות ב"תמר". אתם יודעים, יש פסוק בעברית: יגעת ומצאת, תאמין. אנחנו אומרים לחברות האלה, לפחות ב"כריש", "תנין": יגעת ומצאת, תמכור, תצא משם. כל שאר הדברים, חברתי תמר זנדברג – אני לא אספיק להבהיר את כולם כעת – אבל יש כאן המון פופוליזם, המון הטעיה, המון הסתה. לא רק אני, גם פרופסור איתן ששינסקי, שהוא מומחה בעל שם עולמי במינהל ציבורי של משאבי טבע, בדיוק בנושא הזה, כששאלתי אותו: איתן, איך אתה רואה את המתווה הכללי – ביום רביעי בבוקר, יום רביעי שעבר, לפני שהגענו להסכמות – זה טוב? זה לא טוב? הוא אמר: זה הטוב ביותר האפשרי, אני ממליץ לך לחתום עליו בשתי הידיים ולא באחת. לכן אני דוחה את הטענות. אילן גילאון (מרצ): מה עמדת - - - שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: אני גם בכלל מתנגד להקמת ועדות חקירה פרלמנטריות; בשביל זה יש עבודה פרלמנטרית רגילה – ממליץ לחברי הכנסת לדחות את ההצעה הזאת בכל מקרה, כי היא לא ראויה מהותית וגם פרוצדורלית. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לשר התשתיות. יואל חסון (המחנה הציוני): למה אתה לא מתייחס לדוח המבקר? שאלתי אותך. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: שכחתי. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו, גם לבקשת הממשלה וגם לבקשת 20 חברי כנסת שהגישו לנו חתימות, נקיים בנושא הזה הצבעה שמית. ההצבעה היא על העברת ההצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לוועדת הכנסת. אנחנו נצביע בהצבעה שמית מי בעד ומי נגד. מזכירת הכנסת תקרא את שמות חברי הכנסת. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) עבדאללה אבו מערוף – בעד טלב אבו עראר – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח מיכאל אורן – אינו נוכח דוד אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד רוברט אילטוב – נגד אלי אלאלוף – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד גלעד ארדן – נגד אורי אריאל – נגד זאב בנימין בגין – נגד זוהיר בהלול – אינו נוכח נאוה בוקר – נגד דוד ביטן – נגד מיכל בירן – בעד מירב בן ארי – נגד אלי בן-דהן – נגד נפתלי בנט – נגד יואב בן צור – נגד איל בן ראובן – בעד יחיאל חיליק בר – בעד איתן ברושי – בעד עמר בר-לב – אינו נוכח ענת ברקו – נגד יוסף ג'בארין – בעד באסל גטאס – אינו נוכח אילן גילאון – בעד שרון גל – נגד זהבה גלאון – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת מסעוד גנאים – בעד משה גפני – נגד יעל גרמן – אינה נוכחת אבי דיכטר – נגד דני דנון – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צחי הנגבי – נגד יצחק הרצוג – בעד יצחק וקנין – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד חנין זועבי – בעד ג'מאל זחאלקה – בעד תמר זנדברג – בעד עבד אל חכים חאג' יחיא – בעד ציפי חוטובלי – אינה נוכחת אורן אסף חזן – נגד דב חנין – בעד יואל חסון – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח מנואל טרכטנברג – בעד מרדכי יוגב – נגד יוסי יונה – בעד שלי יחימוביץ – בעד חיים ילין – אינו נוכח משה יעלון – אינו נוכח איתן כבל – בעד אלי כהן – נגד יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח משה כחלון – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח עליזה לביא – אינה נוכחת ציפי לבני – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת ז'קי לוי – נגד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – נגד יעקב ליצמן – נגד סופה לנדבר – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח ינון מגל – נגד מנחם אליעזר מוזס – נגד ירון מזוז – נגד מרב מיכאלי – בעד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד אראל מרגלית – בעד אברהם נגוסה – נגד משולם נהרי – נגד איילת נחמיאס ורבין – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח קסניה סבטלובה – בעד רויטל סויד – בעד ניסן סלומינסקי – נגד בצלאל סמוטריץ – נגד אוסאמה סעדי – בעד איימן עודה – אינו נוכח רחל עזריה – נגד דניאל עטר – בעד חמד עמאר – נגד רועי פולקמן – נגד שי פירון – אינו נוכח טלי פלוסקוב – נגד מאיר פרוש – נגד יעקב פרי – אינו נוכח עיסאווי פריג' – בעד עמיר פרץ – בעד נורית קורן – נגד יואב קיש – נגד איוב קרא – אינו נוכח מירי רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד מיקי רוזנטל – בעד יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – נגד יובל שטייניץ – נגד נחמן שי – בעד סילבן שלום – נגד עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – בעד סתיו שפיר – בעד איילת שקד – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת היו"ר בצלאל סמוטריץ: המזכירה תקרא בבקשה בשמות אלה שלא נכחו בסיבוב הראשון. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח מיכאל אורן – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זוהיר בהלול – אינו נוכח עמר בר-לב – בעד באסל גטאס – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד יעל גרמן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח ציפי חוטובלי – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח חיים ילין – אינו נוכח משה יעלון – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח משה כחלון – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח עליזה לביא – אינה נוכחת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת מיקי לוי – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח שי פירון – אינו נוכח יעקב פרי – אינו נוכח איוב קרא – אינו נוכח מירי רגב – אינה נוכחת יואל רזבוזוב – אינו נוכח עפר שלח – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברי חברי הכנסת, האם יש מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם עשה זאת? ההצבעה הסתיימה. המזכירה תספור בבקשה. אלו הן תוצאות ההצבעה: 37 בעד, 55 נגד. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום בדבר הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא מונופול הגז לא התקבלה.